שלושה שבועות בין האיים האזוריים עם פעוט
טסנו עם בן שנה וחצי לטייל באיים האזוריים. רצינו טבע, טיולים, מקום מעניין ופשוט להנות וקיבלנו את כל אלו. שילבנו הרבה טיולי יום ואטרקציות עם התאמות קלות לפעוט סקרן. התמקדנו באיים פלורס, פיקו וסאו מיגל.
| תאריך הטיול | April 2024 |
|---|---|
| משך הטיול | 20 ימים |
| עונה מומלצת | אביב-קיץ |
תוכן עניינים
לוגיסטיקה ומידע כללי
אתחיל בזה שזהו לא הטיול הראשון שלנו עם א׳ (פעוט חמוד בן שנה וחצי). היינו עם א׳ כבר בשני טיולים בחו״ל ששילבו גם הם טבע וטיולים, אבל כל גיל וכל יעד והאתגרים שלו. בכל אופן אנחנו יצאנו מאוד מרוצים מרוב הטיול הזה ולכן אשמח אם סיפור הדרך יעזור למשפחות נוספות לתכנן את הטיול שלהם באיים. אבל למען האמת אני חושבת שגם לא משפחות יכולות להעזר בסיפור הדרך כי הספקנו ממש לא מעט.
מסלולי ההליכה בפורטוגל מסומנים היטב בכללי ובאזוריים בפרט. הכול מתוחזק ונקי ופשוט כיף לטייל. רוב המסלולים שעשינו מופיעים בalltrails וחלקם מופיעים גם בhttps://trails.visitazores.com/en.
בגדול המסלול שלנו היה:
ישראל -> צרפת -> סאו מיגל (יום מנוחה) -> פלורס (4 ימים) -> פאייאל (יום) -> פיקו (יומיים) -> סאו ג׳ורג׳ (יום) -> פיקו (4 ימים) -> סאו מיגל (8 ימים) -> צ׳כיה -> ישראל
לסאו ג׳ורג׳ נתנו גיחה ממש קצרה מפיקו עם רכב על מעבורת, בדיעבד זה היה מיותר. לדעתי אם היינו צריכים לעשות זאת שוב היינו מוותרים עליו ומוסיפים עוד יום/יומיים לפאייאל.
## מזג אוויר ועונה
טסנו בחצי השני של אפריל, שזה קצת מחוץ לעונה. לנו זה התאים כי רצינו לנצל את החופש של פסח. בעיקרון יש לזה פלוסים ומינוסים. על הצד החיובי, לא היה עומס תיירים בכלל, לא הייתה שום בעיה עם הזמנת לינה או מגורים ולא היה צורך להזמין יותר מידי דברים מראש.
מנגד, בפלורס, היה מזג אוויר מבאס, גשום ובעיקר מאוד רוחי שגרם לנו לבטל חלק מהתוכניות. יש לציין שבפלורס גם בעונה יכול לרדת לא מעט גשם, אבל אין ספק שאנחנו חווינו משהו קיצוני יותר. בשאר האיים, רוב הזמן היה מזג אוויר בסדר. כלומר, היו ימים שהתעוררנו לגשם אבל מהר מאוד התבהר, או להפך. אבל עם קצת סבלנות יכולנו לטייל בכל הימים. נשמע מהמקומיים שהחורף הזה היה גשום במיוחד (בחצי הראשון של אפריל הטיפוס להר פיקו לא התאפשר בכלל).
## טיסות פנים ומעבורות
בין האיים אפשר לעבור במעבורות או בטיסות פנים. האופציה של מעבורת יותר רלוונטית לאיים קרובים כי היא איטית. אנחנו לקחנו מעבורת בין פאייאל לפיקו (חצי שעה) ובין פיקו לסאו ג׳ורג׳ (50 דקות). אפשר לעבור עם רכב על המעבורת אבל אז כדאי מאוד להזמין כרטיס מראש. אנחנו לא היינו בעונה ולא היה מקום לרכבים נוספים על המעבורת.
האתר של המעבורת: https://www.atlanticoline.pt/e...
טיסות הפנים בין האיים מופעלות על ידי חברת SATA https://www.azoresairlines.pt/...
המטוסים הם מטוסי פרופלור קטנים. סה״כ חוויית הטיסה איתם הייתה בסדר אם כי הטיסות לא יצאו בזמן.
לחברת sata יש הנחה אם מזמינים כמה טיסות עם עצירות באורך מסויים, לתנאים: https://www.azoresairlines.pt/.... ההנחה ניתן אוטומטית.
## רכב וכיסא ילדים
שכרנו רכב בפלורס, פיקו וסאו מיגל. לסאו ג׳ורג׳ הפלגנו במעבורת עם הרכב שלנו, כך שרק בפאייאל היינו בלי רכב. לא יצאנו בפאייאל מהעיר אורטה (Horta) אז לא באמת היינו צריכים רכב. את כל הרכבים שכרנו דרך אתר carjet מחברת ilha verde והם היו ממש אחלה וגם הכי זולים (יותר זול מאשר ישירות מחברת ההשכרה). בפלורס יש הכי מעט רכבים ולכן ההשכרה הכי יקרה ומומלץ לדאוג לזה מראש אחרת עלולים להישאר בלי רכב (בעיקר נכון לעונה). בשאר האיים יותר זול ופחות בעייתי.
בכל הטיולים עד כה בחרנו להביא סלקל מהבית משיקולי בטיחות. בטיול הזה החלטנו להשתמש בכיסא של חברת ההשכרה. הסיבות לכך היו ריבוי הטיסות הפנימיות ולכן המון הסחבות והעובדה שא׳ גדול מידי לסלקל מה שאומר שצריך להביא את הכיסא (הענק!). בסופו של דבר הכיסאות שקיבלנו בכל האיים היו זהים ונראו פשוטים אבל במצב טוב. הם לא מתחברים הפוך לכיוון הנסיעה ולדעתי הם לא היו מתאימים לתינוק שלא יושב ולא היו להם כיסאות מסוג אחר, אז בגילאים כאלו הייתי עדיין ממליצה להביא כיסא איתכם.
## עגלה ומנשא
בחרנו לטוס עם מנשא ועגלת טיולון. העגלה היא העגלה הרגילה של א׳ למרות שבבית אנחנו כבר תקופה לא משתמשים בעגלה, אבל המוטיבציה העיקרית הייתה לאפשר לו מקום לישון בנוחות בצהריים כשאנחנו מחוץ לבית ובערב אם יוצאים. זו עגלה שנשכבת 180 מעלות עם גלגלים עבירים. בדיעבד זו הייתה החלטה טובה כי באמת ניצלנו אותה המון. מה שכן חשוב לשים לב שבעיירות הגדולות יותר אין מדרכות או שהן ממש צרות אז זה לא מאוד נוח להסתובב. המנשא שלקחנו היה מנשא טיולים של אוספריי והוא כמובן מאוד נוח ומאפשר לעשות מסלולים בטבע. את המנשא שלחנו כתיק שמגיע לתינוק (רק תשימו לב שהזכאות לפעמים לא קיימת אם מזמינים כרטיסים במסלול לייט.
## צורת הכתיבה
כפי שניתן לראות במסלול שפירטתי למעלה לחלק מהאיים חזרנו פעמיים, אבל בשביל לשמור על סדר בסיפור הדרך אני אדווח על כל אי בנפרד ואחבר את כל הימים שבילינו בו לתקופה אחת.
האי פלורס Flores
כנראה האי הכי יפה מבין כל האיים. הסיבה שאני אומרת ״כנראה״ היא כי אני מרגישה שמזג האוויר הקיצוני (רוחות של כ80-90 קמ״׳ש) שחווינו שם מנע מאיתנו לחוות את האי במלואו. עדיין, הצלחנו לראות את המפלים המפורסמים ועוד כמה נקודות חן ולמרות החוויה המוגבלת לא הייתי מוותרת עליו.
האי הוא גן עדן לחובבי מפלי ענק, לכל תושב יש מפל בגינה האחורית. כנראה שאפילו שניים כי יש שם מעט מאוד תושבים. הוא גם הנקודה המערבית ביותר המיושבת באירופה וניתן לראות מחופו המערבי את הנקודה המערבית ביותר באירופה (סלע משולש באמצע האוקיינוס). שדה התעופה והעיירה הגדולה ביותר בפלורס ממוקמים בצידו המזרחי. אל תצפו למשהו גדול במיוחד, אבל אפשר להצטייד שם. לעומת זאת, במינימרקטים בכפרים המפוזרים על האי אין כמעט כלום.
אנחנו בחרנו לישון בחלק הכי מערבי של האי בFajã Grande. בגדול מרחקי הנסיעה בין כל חלקי האי הם ממש בדיחה, אז זה לא מאוד קריטי, אלא אם כן יש ערפל ואז כל מרכז האי מכוסה לחלוטין וקשה לעבור מצד לצד.
יום 1: הליכה לRibeira do Ferreiro, סט המפלים הכי מפורסם של האי ובצדק. פשוט עוצר נשימה. למזלנו המסלול יחסית מוגן מרוחות ולכן יכולנו להנות ממנו. הליכה קצרה של 1.5 ק״מ לכיוון עם עליה קטנה בהלוך. כמובן שזה מסלול למנשא, אבל באמת קליל. יש חניה קטנה ממול לתחילת המסלול, יכול להיות שבעונה היא תתמלא, במקרה שלנו היינו שם כמעט לבד. https://www.alltrails.com/trai...
התכנון אחרי זה היה לעשות את המסלול PR03 FLO - Miradouro das Lagoas - Poço do Bacalhau, מסלול יותר מאתגר של 11 קמ, אבל מזג האוויר והרוחות מנעו מאיתנו לכן המשכנו להסתובבות בכפר Fajã Grande והליכה למפל Cascata do Poço do Bacalhau שהוא הסיום של המסלול שתוכנן. זו הליכה קצרצרה על שביל מישורי לחלוטין ותתאים לכולם. זוג חברים שהחליטו לעשות את הPR03 בכל זאת אמרו לנו שזהו מסלול יפה אבל יש בו ירידה חדה בחצי השני של המסלול וכמה נקודות שיכולות להיות בעייתיות לאנשים עם פחד גבהים.
יום 2: קניונינג מפלים.
לא, לא לקחנו את א' לעשות איתנו קניונינג, יש לו עוד שנה-שנתיים ;) התפצלנו ובן זוגי הלך עם זוג חברים שטיילו איתנו לטיול קניונינג עם מדריך מחברת experience oc. משך הטיול היה כחצי יום, הם בחרו את הטיול הקצר יותר שכולל ירידה במפלים עד 17 מטר (65 יורו לאדם) ומאוד נהנו https://experienceoc.pt/inferi.... רק אגיד שכנראה שבמסלול הרציני יותר יש ירידה במפל מטורף לתוך האוקיאנוס, אז לשיקולכם.
אחה"צ עשינו מסלול קצר למפלי Cascata da Ribeira Grande, מפלים מדהימים (כן, עוד מפלים מדהימים) שנמצאים ממש ליד מפלי Ribeira do Ferreiro. מחנים את הרכב באותה החניה, הולכים על הכביש באותו כיוון אבל ממשיכים קצת יותר ואחרי הגישרון פונים שמאלה לשביל שעולה למפלים.
יום 3: Fajã de Lopo Vaz via trilho PRC4 FLO
מסלול של כ4 קמ, נחשב מעגלי אבל בפועל רק חלקו מעגלי (לולאה בסופו), נוף יפיפה אבל מאוד חשוף לרוחות. הצלחנו לעשות את רובו בקושי רב כי הייתה רוח שאיימה להעיף אותנו מהמצוק, אבל עדיין היה ממש יפה. זה מסלול לא קשה, אבל כולל עליה (וירידה) של כ200 מטר על פני מרחק לא גדול אז זה מוסיף קצת אתגר. לדעתי, במיוחד בימים בלי רוח זה מסלול ידידותי למשפחות ועם נוף דרמטי מהפנט. https://www.alltrails.com/trai...
ניסינו גם לנסוע צפונה לPonta Delgada (גם בפלורס יש פונטה דלגאדה) ולעשות חלק מהשביל PR01 FLO שמחבר אותה עם Fajã Grande אבל מרוב ערפל לא ראינו אפילו את תחילת השביל אז ויתרנו. ליד Ponta Delgada יש מגדלור אדום בודד, אי אפשר להיכנס למגדלורים באזוריים כי למעשה הם כולם פעילים ונחשבים בסיסיים צבאיים, אבל הנוף ליד המגדלור עוצר נשימה.
טיפים ספציפיים לתינוק/פעוט:
- יש שני גני משחקים קטנטנים בFajã Grande, לנו זה הספיק אבל ראינו מרחוק גן שעשועיים רציני יותר בSanta Cruz das Flores, אז אם זה שיקול עבורכם אולי תעדיפו לישון שם.
האי פאייאל Faial
לאי פאייאל הגענו רק כי לא הייתה טיסה ישירה מפלורס לפיקו. בפועל, ניצלנו את זה לעשות שייט לווייתנים, כי המיקום שם נחשב הכי מוצלח. בכללי, היה וייב טוב בHorta, כך שנראה לי שהייתי נשארת לעוד יומיים-שלושה באי ומטיילת באזוריים נוספים.
ישנו במלון Nereida, זו הפעם היחידה שאני אמליץ על לינה כי הוא היה באמת ממש מוצלח וכי השאר לא היו מוצלחים במיוחד. בכללי, אנחנו מעדיפים לרוב דירות על פני מלונות כי אז לרוב יש חדר נוסף שבו אפשר לשבת בערב בזמן שהתינוק כבר ישן וגם בגלל המטבח. פה, בגלל שזה היה רק לשני לילות אז התמקדנו בעיקר במיקום. בפועל, המלון מאוד נעים, בעלת המקום מקסימה והלכה לקראתנו בצ'ק אין ואאוט מיוזמתה. יש מטבח די מאובזר והחדר ממש מרווח, בקיצור מומלץ.
גם הקולינריה בHorta הפתיעה לטובה (פרט לקפה..).
אכלנו ב Peter Café Sport, מוסד ותיק עם המון המלצות ובצדק. היה ממש טעים ונהננו מהג'ין אנד טוניק שלהם.
אכלנו גם בAh! Boca Santa, מסעדת המבוגרים טעימה שממוקמת בתוך מתחם אופנתי מקורה שיש בו גם מעדניה וכמה חנויות מגניבות.
וביקרנו גם בLa Piovra, פודטראק פיצות מוצלח שממוקם בפארק בקצה הצפוני של העיירה. צמוד לפודטראק יש פארק משחקים ענק ממש מגניב.
את שייט לוויתנים סגרנו עם Azores Experiences. המדריכה הייתה מעולה וקיבלנו תדריך וסקירה של חצי שעה בערך לפני היציאה על הלווייתנים והדולפינים שקיים סיכוי שנראה. גם הבעלים (שהוא גם הקפטן של הסירה) היה ממש אחלה ומאוד נהננו מהחוויה איתם, מומלצים.
ביררנו איתם לפני איך זה יעבוד עם פעוט, מודה שלא ממש ידעתי איך לדמיין את זה. הם אמרו שאין שום בעיה להביא אותו והוא כנראה ירדם. אני גיחכתי - 9 בבוקר, הוא הרגע התעורר, לא נראה לי. אז טעיתי, הוא נרדם אחרי 10 דקות! בגדול האטרקציה נראית ככה: קבוצה של כ12 איש לובשים על עצמם חליפת סערה ואפוד הצלה (כן, גם לתינוק יש אפוד מתאים), מתיישבים של סירת מנוע עם מושבי גליל בשני טורים ויוצאים לתוך האוקיינוס. במשך כ4 שעות מפליגים מנקודה לנקודה לפי מידע שהתקבל מתצפיתנים על המיקומים של הלווייתנים באותו הבוקר ומחפשים לווייתנים. על הדרך זוכים לנוף עוצר נשימה של האי מכל צדדיו ולהסברים מעניינים של המדריכה על הסביבה הימית. ואם יש מזל זוכים לראות לוויתנים או דולפינים. לנו היה וראינו common dolphins, לוויתן כחול שהוא החיה הגדולה בעולם וראשתן (sperm whale).
הייתה חוויה יחודית ומומלצת ואפילו א' התעורר ממש במפגש עם הלווייתנים וזכה לראות זנב של לוויתן כחול מכה במים!
בכללי, הצורה שבה הם משיגים מידע על מיקומי הלווייתנים היא מרתקת. בכמה מיקומים על האי גרים מקומיים שעובדים כתצפיתנים. הבתים שלהם ממוקמים בקצה האי במקום גבוה ויש להם חרכים בבית שמתוכם הם צופים החל משעות הבוקר וסורקים את האוקיינוס בחיפוש אחר לוויתנים. פעם הם היו מסייעים בציד שלהם ואילו היום הם עוזרים לתיירים לראות אותם מקרוב. את המידע הם מעבירים בערוצי רדיו לחברות השיט שמעסיקות אותן. יש מידע לייב שזורם כל הזמן. הם מצליחים לראות לווייתנים ממרחק עשרות קילומטרים ואפילו לזהות בקירוב את הסוג שלהם!
שימו לב: אם בכוונתכם לשוט מפאייאל לפיקו כפי שאנחנו עשינו, תשימו רק לב שהרציף של המעבורת נמצא בקצה הכי צפוני של העיירה (ליד הפודטראק) ואם אתם ישנים במרכז העיירה כדאי להשאיר קצת זמן להליכה\מונית לשם (מה שאנחנו לא עשינו).
האי פיקו Pico
הגענו במעבורת קצרה לפיקו ושכרנו רכב שישמש אותנו בפיקו וגם בסאו ג'ורג'. הבית שלקחנו בבוקינג נמצא בין madalena ל cais de pico שתי העיירות הגדולות יותר, מרחקי הנסיעה לרוב האי די קצרים להוציא את מזרח האי.
מדלנה היא עיירה יחסית רצינית (בטח בהשוואה לעיירות בפלורס) ויש בה אפילו שני סופרים אמיתיים (בגודל ובתוכן) כך שממליצה לעשות את הקניות שם. בנוסף, יש בה את אחת המסעדות החביבות שיצא לנו להתקל בהן וחזרנו אליה כמה פעמים - O Cinco. אוכל טעים ומגוון, צוות נחמד קוקטיילים טובים.
אחת התגליות הכי גדולות על האי והטיפים הכי משמעותיים להורים שביניכם - Parque Florestal, מדובר בסידרה של 4 פארקים מושלמים, ענקיים, הפזורים באי. כולם בנויים בצורה דומה אבל קצת שונים אחד מהשני. הם כוללים פארק בוטני, גן שעשועים מושקע, אזור ספארי פתוח עם צבאיים ועופות ואזור לפיקניק ועל האש. הכול נקי, ירוק, בנוי עם המון מחשבה (אפילו שירותים לילדים עם אסלה קטנה). ביקרנו בשלושה מתוכם והיה פשוט תענוג.
החלטנו להתחיל את השהיה בפיקו בטופ (תרתי משמע) וביום הראשון בפיקו עלינו להר פיקו.
האזוריים לוקחים את הטיפוס להר פיקו מאוד ברצינות. יש כניסה מאוד מסודרת לשמורה שכוללת רכישת פרמיט אם לא נקנה מראש, בדיקה של מוכנות המטפסים (נעליים סגורות, מים..), תדריך וסרטון הדרכה ומכשיר ג'יפיאס שניתן לכל (!) מטפס כדי שהם יוכלו לעקוב אחר המסלול שלו בהר. יש גם אפשרות ליצירת קשר בחירום דרך המכשיר. מאוחר יותר בירידה מההר פגשנו מדריכה שסיפרה לנו שהסיבה לרצינות הזו היא בעיקר כי בניגוד להרים אחרים ברמת הקושי הזו, פיקו הוא מאוד נגיש ורוב המבקרים על האי לא באמת מבינים משהו בטיפוס הרים. יכול להיות, בכל אופן, התרשמתי מאוד מהמחוייבות שלהם, אבל הטיפוס על ההר אינו טכני במיוחד ורוב הסכנה טמונה (לדעתי) בפוטנציאל החלקה ונקיעת רגל גבוה בירידה.
הטיפוס מוגבל לגילאי 5+ ובכל מקרה לא הייתי ממליצה להביא ילדים שאין להם ניסיון בהליכה על שבילים קשים. אנחנו התפצלנו ובן זוגי נשאר עם א' בעוד שאני הצטרפתי לזוג חברים לטיפוס.
אנחנו הזמנו פרמיט מראש למרות שלא הגענו בעונה ליתר ביטחון. למי שמגיע בעונה ממליצה מאוד מאוד להזמין פרמיט מראש. כמות האנשים שיכולים להיכנס מאוד מוגבלת והפקחים סיפרו לנו שבאוגוסט יש תור של כמה שעות של אנשים שמחכים שמי שכבר נכנס ירד מההר והם יוכלו לטפס (הטיפוס פתוח בקיץ גם בלילה).
לוגיסטיקה בצד, הטיפוס לא קשה במיוחד (עלייה של 1,200 מ׳) והנוף פשוט שווה את זה. ההר עצמו מורכב משני חלקים, הר הגעש עצמו שמסתיים במכתש ועל המכתש באחת התפרצויות נוצרה עוד "בליטה" שזכתה לכינוי Piquinho ונראית כמו הר קטן ומושלם באמצע המכתש. במכתש אפילו זכינו לראות שלג (היה חם..) ומרבד העננים מתחתינו אומנם חסם קצת את שדה הראייה אבל אוסיף עוד מימד לחוויה, בקיצור יפיפה ומומלץ למי שבכושר סביר.
ביום למחרת שילבנו כמה פעילויות. התחלנו במסלול חמוד מLagoa do Capitão לSao Roque do Pico- כ9 ק"מ, הכול בירידה. מתחילים מהאגם, שביום בהיר זה כנראה גם מחזה יפה בפני עצמו (ביום שטיילנו הוא היה בערפל), יורדים תחילה בשביל רחב כשמשמאלנו הר פיקו במלוא הדרו. לאחר מכן פונים לתוך יער וממשיכים את הירידה בתוך שביל מיוער וסלעי. קצת מחליק אבל בהחלט לא נורא. לאחר שיוצאים מתוך היער יש אפשרות לסטייה קטנה לנקודת תצפית על מפלון קטן ולאחר מכן עוד הליכה לצידי הכביש לתוך Sao Roque do Pico. המשכנו טעימת יינות בAdega Vitivinícola Lucas Lopes Amaral- לא תיאמנו שום דבר מראש, רק תוודאו מה שעות הפתיחה. המארחת שלנו הייתה מקסימה וסיפרה לנו על סוגי היין, הענבים וההיסטוריה מאחורי ייצור היין וגידול הענבים בפיקו. היא גם פינקה בכל טעימה, כך שסיימנו שם שיכורים ושמחים. אפשר גם להזמין אוכל (טעים מאוד!) אבל זה בעיקר נישנושים, אז אל תבנו על זה לארוחה.
קינחנו בביקור במערת הלבה (שיכורים) Gruta das Torres. היה ממש כיף ומעניין, אולי כי היינו שיכורים 🙂
היה צריך להזמין מקום מראש לסיור המודרך. המדריכה הייתה מאוד מרשימה, עם תואר בגיאולוגיה והמון ידע מעבר ורצון להעביר אותו.
ביומיים הבאים היינו בפועל בסאו ג'ורג', אבל על זה ארחיב בפרק הבא ופה אני אמשיך מהיום שחזרנו לפיקו.
למחרת, החלטנו לגלות את החלק המזרחי של האי פיקו. התחלנו בטיול מעגלי מאוד יפה ב Calheta do Nesquim
https://trails.visitazores.com...
זהו מסלול של כ9 קמ, עם עליה וירידה של 300 מטר בערך. מצריך קצת כושר הליכה בעיקר אם עושים את העליה עם תינוק על הגב, מעבר לזה המסלול באמת לא קשה ומאוד יפה. מתחילים ומסיימים במזח קטנטן ליד הכנסייה.
אחרי המסלול נסענו למגדלור קרוב, אבל כפי שכבר כתבתי באחד הפרקים, אין כניסה למגדלורים באזוריים, הם נחשבים שטח צבאי, לכן אני אפילו לא אמליץ עליו. בדרך חזרה, במקרה ראינו שילוט שהוביל אותנו לסדנת כדרות שפתחו בלגי נחמד ואשתו לפני כ30 שנה. במקום אפשר להתפעל מהיצירות שלהם ולקנות מזכרות מאוד יפות, מומלץ: "O Oleiro The Potter", כתובת: 83 caminho du cruzeiro - Ponta da Ilha, 9930-251 Piedade, Portugal.
ביום הבא שילבנו כמה נקודות עניין עם גוון שונה. התחלנו את היום במערת Furna do Frei Matias הנמצאת במערב האי. זוהי מערת לבה, קטנה משמעותית מGruta das Torres בלי שום סיור או ביקור מסודר, אבל עדיין יפה וייחודית ושווה לפחות ביקור על הדרך. מחנים את הרכב במפרצון של הכביש בתחילת השביל ומשם הליכה קצרה על שביל שטוח מובילה אותנו לפתח המערה. הכניסה היא מסביב (לא רואים את הכניסה מהשביל, צריך להקיף את הפתח) ומשם יש מדרגות שיורדות מטה. בתוך המערה אפשר ללכת קצת פנימה אבל אחרי כ20-30 מטר הפתח מצטמצם וניהיה חשוך, אז אין באמת טעם להמשיך.
משם המשכנו לMiratecArts Galeria Costa מדובר בתצוגת אומנות הפרוסה בחוץ בין הכרמים על פני כ2 קמ. היא כוללת מגוון פסלונים, ציורים ומייצגים, חלקם חבויים בין קירות הכרמים. ההליכה היא עצמאית לחלוטין, אין שם נפש חיה. פשוט מחנים ליד בית קטן שמצויירת עליו מפה לא מאוד אינפורמטיבית של המתחם ומתחילים ללכת. לא בטוחה אם להמליץ על ביקור או לא. לא הייתי מגיעה לשם בשביל האומנות, למרות שנראה שהמתחם בחיתוליו והכוונות טובות בפועל היצירות לא מעניינות במיוחד ודי מעטות. אבל להסתובב בין הכרמים המקומיים זה קסום בפני עצמו, אז לשיקולכם. את היום חתמנו במסיבת שקיעה שאורגנה על ידי עיריית מדלנה כפתיח לעונת הקיץ. דיג'י ודוכני טעימות יין וגבינות מכל היקבים הקטנים שבאי ברחבת הכנסייה על שפת האוקיינוס, בהחלט שווה. להבנתי ביולי יש פסטיבל יין מרכזי שקורה במדלנה בקונספט דומה, ממליצה לברר על זה יותר פרטים אם מעניין אותכם.
ביום האחרון שלנו בפיקו חתמנו בעוד קצת יין (איך אפשר שלא). התחלנו בביקור במוזיאון היין שמתאר את ההיסטוריה ותהליך הפקת היין בפיקו. בהחלט מעניין וניכרת השקעה במייצגים, רק חבל שלא תירגמו את השלטים שנמצאים בתוך המבנה לאנגלית, כי נאלצנו להיסחב עם קלסר ענק של התרגומים ולחפש כל פעם את השלט הנכון. אגב, טעימות יין אין שם :) משם עברנו לחוויית טעימות היין האחרונה שלנו בAzores Wine company בצפון האי ממש ליד שדה התעופה. במקור תיכננו ללכת ליקב קטן אחר לטעימות אבל היה חג והוא היה סגור ומצאנו את עצמנו שם (כי לא נוותר על יין). מדובר במקום הרבה יותר רשמי ומפואר משאר היקבים הקטנים הפרוסים באי וקצת יותר יקר. אבל היה טעים ולא היה צריך להזמין שום דבר מראש.
משם, עם קצת אלכוהול בדם המשכנו לשדה ולטיסה לסאו מיגל.
האי סאו ג׳ורג׳ Sao Jorge
הגענו לאי עם מעבורת מפיקו. התיכנון (בעיקר מחסורו) היה לתת גיחה קצרה עם לילה אחד ולחזור לפיקו. זוג החברים שטיילנו איתם התכוונו להישאר שם ומשם לטוס לטרסיירה ואנחנו החלטנו לוותר על עוד טיסה ולהמשיך בטיול בפיקו עוד שלושה ימים, כך שכולנו ניפגש שוב בסאו מיגל ונמשיך לטייל שם. בשביל לצמצם התעסקות וגם כי השכרת רכב בסאו ג'ורג' יקרה יחסית החלטנו לעבור במעבורת עם הרכב. על פניו זה לא סיפור אבל חשוב להזמין מקום מראש כי אין מקום להרבה רכבים על המעבורת. בנוסף, בהסכם השכרת הרכב שלנו היה כתוב שאסור לעבור עם הרכב על מעבורת לאי אחר, אבל כששאלנו את הנציגה בסוכנות היא אמרה שאין שום בעיה. בכל מקרה הייתי ממליצה לכם לוודא את זה גם.
לפי החוקים המקומיים בעת העלאת הרכב למעבורת מותר רק לנהג להיות עליו ולאחר שהוא עולה על המעבורת הוא יוצא ומצטרף לשאר על הסיפון.
ההפלגה היא כ50 דקות. כשהגענו לסאו ג'ורג' היה מאוד גשום (למרות שהפיקו היה מזג אוויר סבבה) אז חיפשנו פעילויות ואזוריים נמוכים יחסית כדי לברוח מהגשם. ביקרנו בCafé Nunes ובמטעי הקפה המשפחתיים. כשנכנסנו לבית הקפה, הבן של הבעלים הציע לקחת אותנו וזוג מבקרים פורטוגלי לסיור. היה מעניין לשמוע את הסיפור וההסברים על הכנת הקפה, אבל הקפה עצמו לא היה טעים (אומנם טעם זה סובייקטיבי אבל כולנו הסכמנו). אם אתם שם אל תפספסו את מעגל ההד שנמצא לפני הפנייה לבית הקפה. זהו מעגל מבטון שנבנה בשביל לייבש בו קטניות, אבל צורתו מאפשרת החזרת גלי קול מאוד מדוייקת, כך שאם עומדים בדיוק באמצע ומדברים זה נשמע לדובר כמו מערכת הגברה (לדובר בלבד!).
משם המשכנו למסלול החצי מעגלי (לולאה בסופו) Fajã da Caldeira de Santo Cristo
https://www.alltrails.com/expl...
כ8 קמ, יחסית מישורי וקל להליכה עם נוף ממש יפה לאורך כל הדרך אבל בעיקר בלולאה הסופית.
ישנו בVellas כדי להיות קרובים למעגן של המעבורת במלון בשם Casa do Antonio. אומנם לא הספקנו להיות שם יותר מידי אבל קיבלנו רושם מאוד נעים מהבעלים והמקום עצמו מאוד יפה.
למחרת ההפלגה שלנו חזרה לפיקו יצאה מאוחר בבוקר והיה לנו זמן לבקר במפעל גבינות מקומי. למעשה, אחד הדברים העיקריים שהאי סאו ג'ורג' ידוע בו אלו הן הגבינות שלו, או יותר נכון הגבינה. גבינת סאו ג'ורג' היא גבינת בקר קשה ומיושנת ומפעלי הגבינות באי מתמחים ספציפית בה. זמן היישון של גלגל הגבינות נע בין כמה חודשים לשנתיים. לטענתם אחד המאפיינים החזקים של גבינת סאו ג'ורג' הוא טעם לוואי חריף שמקורו בנענע שאוכלות הפרות באי. אכן יש הרבה מאוד נענע פראית באי וכנראה שהפרות אוכלות אותה, אבל אני חייבת להודות שלא הצלחתי להרגיש את הטעם המדובר. אני גם בכללי פחות חובבת גבינות קשות עם טעם יישון חזק, אבל מביני עניין טוענים שהגבינה אכן טעימה. את הסיור עשינו במפעל עם השם הקליט União de Cooperativas Agricolas de Lacticínios de São Jorge שנמצא ממש כמה דקות נסיעה מVellas. עלות סיור וטעימות של גבינות היא 8 יורו לאדם. ביקשנו סיור באנגלית ולכן זכינו לסיור פרטי. הכניסה למפעל היא בלבוש מגן די רציני, אז לדעתי זה פחות מתאים לתינוקות\פעוטות אבל היה מעניין. בעיקר מפתיע עד כמה התהליך ידני ועד כמה הם מתגאים בזה שהתהליך ידני. הטעימות כוללות ערימת גבינה מ4 תקופות יישון שונות בכמות מאוד מכובדת, לא הצלחנו לסיים את זה.
האי סאו מיגל Sao Miguel
חזרה לציביליזציה. כאילו לא בדיוק, זה עדיין אי קטן באמצע האוקייאנוס, ועדיין מרגישים באזוריים, אבל פתאום יש רמזורים ומחלפים ואפילו כמה בניינים עם יותר משתי קומות. בכל אופן, ללא ספק שמבין האיים שהיינו בהם סאו מיגל הוא הגדול והמתקדם והתיירותי מבינהם. יחד עם זאת, הוא גם ממש יפה. זה קצת הפתיע אותי, אני חשבתי שהיופי הדרמטי מאחורינו אבל סאו מיגל הצליח להפתיע. עם זאת, גם מחוץ לעונה בתקופה שהיינו בה היו לא מעט תיירים, אז אני מאמינה שיש הרבה תיירים בעונה, חשוב לקחת את זה בחשבון.
בחרנו לישון בFurnas, עיירת גייזרים מטורפת שממוקמת בשליש המזרחי של האי. את פונטה דלגדה יצא לנו כבר לראות ביום הראשון שלנו (ביום מנוחה מהטיסה) אז בחרנו לישון במקום אחר. לדעתי בחירה טובה גם למי שמתכוון לבקר בפונטה דלגדה. פורנס זו עיירה כל כך מיוחדת וגם ככה האי קטן, כך שלדעתי זה בסיס טוב ליציאה לכל נקודה באי. החסרון המרכזי הוא החנייה (או היעדרה), אז תוודאו שיש משהו שמור.
עוד נקודה היא ההליכה בעיירות (פונטה דלגדה, פורנס) עם עגלה היא סיוט. אם יש מדרכה היא ברוחב של 20 סמ וכוללת עמוד באמצע. היציאה מהרבה בתים היא ישירות לתוך הכביש. בקיצור, לא נוח. כשאין ברירה וצריך עגלה מסתדרים, אבל ממליצה גם למי שמתכנן להגיע לטיול עירוני יחסית להביא מנשא.
יום בפונטה דלגדה - התחלנו במטעי האננס Plantação de Ananás dos Açores
בפונטה דלגדה (הקפה שם ממש מומלץ וגם המוזלי) משם המשכנו למרכז העיירה לForte de São Brás (תשלום מזומן בלבד), כנסיית Igreja Matriz de São Sebastião והכיכר והטיילת הסמוכות. משם אפשר ללכת לגנים הבוטניים Jardim Botânico José do Canto הכוללים שבילי הליכה מקסימים, הרבה ברווזים וגן שעשועים מוצלח. המלצה חמה על המסעדה Jewel of India, אוכל הודי מושלם.
למחרת עשינו מסלול מ Viewpoint da Vista do Rei ל Sete Cidades (https://trails.visitazores.com...). |
בחניה שמאחורי המלון הנטוש (בערך תחילת המסלול) יש פוד טראק מתחלף. הטענה היא ש Food & Friends-Food Truck ממש מוצלח. התצפית בהתחלה עוצרת נשימה וגם אם לא תיכננתם ללכת את המסלול שווה להגיע רק בשבילה. המסלול עצמו קל להליכה, מאוד רחב ורוב הזמן יורד בצורה מתונה, חוץ מכמה ירידות קצת יותר חדות. מידי פעם נגלה לעינינו הנוף המרהיב של האגמים במכתש מימין ובנקודה מסויימת גם האוקייאנוס מציץ משמאל, בהחלט ממש מיוחד. המסלול קווי לכן צריך לדאוג לטרמפ חזרה לאוטו (אזור מאוד מתוייר אז לא חושבת שצריכה להיות בעיה). נקודת הסיום היא עיירת Sete Cidades.
לאחר המסלול אפשר לעצור באקוודוקט עתיק ויפה Muro das Nove Janelas, הוא מכוסה בהמון צמחייה ומטפסים ומשרה אווירה מאוד ייחודית.
יום XX (קצת איבדתי ספירה) - טיול בשדות התה של Cha Gorreana ורחצה במעיינות החמים בCentro de Interpretação Ambiental da Caldeira Velha. בCha Gorreana עשינו מסלול מעגלי קצר (3.5 קמ) שעולה מעל מטעי התה. האזור מאוד פסטורלי והגיאומטריה של מטעי התה מעניקה לזה עוד יותר ייחוד. במפעל עצמו אפשר לעשות סיור ולהרגיש שחזרנו בזמן 200 שנה אחורה. הסיור הוא עצמאי וזה מפעלון קטן שלדעתי עדיין עובד רק בשביל השואו. בסוף הסיבוב יש טעימת תה, לא התרשמנו. אבל הריח והמכונות הענקיות שווים את ההגעה. על הבריכות החמות של Caldeira Velha קיבלנו המלצה. בפועל, מבין שלושת המקומות שבהם נכנסנו לבריכות חמות זה היה המקום הכי פחות מרשים והכי מפוצץ, הייתי מוותרת עליו (אבל לא על השניים האחרים שאפרט בהמשך). אם כן החלטתם ללכת לפה, תזמינו כרטיס מראש. היינו מחוץ לעונה והיה קשה להזמין כרטיסים.
גם לFurnas חשוב להקדיש זמן. זו עיירה מאוד מיוחדת ששווה לפחות כמה שעות של הסתובבות. ממליצה לעבור בפארק Cascata e Aquário das Furnas, פארק ציבורי מקסים עם טיילת לאורך הנחל, אקווריום חיצוני ענק ונביעות של מים חמים שהמקומיים טובלים בהם רגליים. משם כדאי ללכת לJardim Público da Courela, אזור הגייזרים. כל האזור מלא באדים שנותנים קצת הרגשה של יום העצמאות בארץ והמים מתאדים מכל מקום אפשרי, כולל הביוב.
המלצות נוספות בפורנס והאזור (לא לדחוף הכול לאותו יום).
- Poça da Dona Beija - מקום קטן אבל מאוד מזמין עם 5 בריכות של מים חמים מהנביעות. המקום נמצא ממש במרכז העיירה, לנו זה היה מרחק הליכה מהבית ועובד עד 23:00 בלילה. המים נעימים והצמחייה משרה אווירה קסומה. בעלות של 8 יורו נכנסים לשעה וחצי (שזה ממש מספיק) והמגבלה על כמות האנשים אומנם משמעה שעדיף להזמין כרטיסים מראש אבל זה מאפשר שקט ומונע צפיפות. שימו לב שיש קצת קושי בחניה.
- Terra Nostra - פארק מטורף בפורנס החולש על 125 דונם. זהו שטח פרטי שבמקור נרכש במאה ה18 ע"י הקונסול האמריקאי, מאז עבר גילגולים, נרכש ע"י משפחת בנסאודה שבנו בשטח הזה מלון אבל גם הגדילו את הגן הבוטני. בנוסף, בכניסה לפארק ישנה בריכת מים חמים ענקית (באמת גדולה) וכמה בריכות קטנות מסביבה. בכניסה מקבלים מפה ולדעתי אם עושים את כל המסלול בפארק זה יכול לקחת כמה שעות. אנחנו קצת קיצרנו כי ירד גשם אבל לא ויתרנו על הרחצה בבריכה הענקית. הפארק יפיפה וממש מומלץ לבקר בו.
- אגם פורנס - ממש בצמוד לעיירה. יש טיילת המקיפה את כל האגם וזה בערך 10 קמ. לנו לא היה זמן אז עשינו כמה קילומטר הלוך חזור.
- Queijaria Furnense - מסעדה טעימה ומומלצת בפורנס. התפריט מאוד קצר אבל מה שיש טעים וזול. בעיקר מומלצים הלחם שום גבינות, הקינוחים והקפה.
בחלק הדרום מזרחי של האי בחרנו לעשות את המסלול Ribeira do Faial da Terra https://trails.visitazores.com.... מסלול לא מעגלי של כ6 קמ (הרגיש יותר אבל לא היה קשה) היורד מכביש EN1-1A דרך סידרה של מפלים עד לעיירה Faial da Terra. ראינו אנשים שנכנסו לבריכות בתחתית המפלים, אנחנו בחרנו שלא. אבל אולי אם היה יום שימשי ועוד כמה מעלות יותר בחוץ אז הייתי חושבת שוב, המים נראו מדהים.
מסלול אחרון שאפרט עליו פה הוא Padrão das Alminhas - Salto da Farinha. המסלול המלא הוא כ5 קמ, אנחנו עשינו גירסא מקוצרת של כ1.5 קמ עד לpoco azul כי א' היה במצב רוח ללכת לבד כל הדרך ורצינו לאפשר לו. סהכ המסלול יפה והבריכה מגניבה. בעיקר ממליצה לנסוע לסוף המסלול ולהנות מהתצפית.
אני אסיים את סיפור הדרך הזה בפירוט של אטרקציה אחת אחרונה שבחרנו לעשות - טיפוס. אני יודעת שזה לא לכל אחד, אבל אנחנו ממש אוהבים לטפס, גם בקירות טיפוס סגורים וגם בטבע וכשמתאפשר לנו לעשות את זה בחו"ל אז למה לא. באזוריים יש הרבה מצוקים מתאימים לטיפוס, בכל האיים. אנחנו בחרנו לטפס בסאו מיגל בעיקר כי האמנו ששם יהיה הכי מסודר וכי היה לנו הרבה ימים באי. בגלל שתכננו לטפס יום אחד מתוך שלושה שבועות, לא היה הגיון לסחוב את כל ציוד הטיפוס שכלל רתמות, חבל וכו איתנו. האלטרנטיבה שמצאנו - לטוס רק עם נעליים ומכשיר חיכוך (כדי שיהיה אחד שאנחנו בטוח מכירים) ואת שאר הציוד להשכיר במקום. אחרי לא מעט חיפוש וניסיונות ליצור קשר הצלחתי לבסוף למצוא חברה מקומית לטיולים שהשכירה לנו את הציוד. לחברה קוראים fun activities והם ממוקמים בפונטה דלגדה. אפשר ליצור איתם קשר במייל info@fun-activities.net או ישירות עם האחראי paulomedeiros@fun-activities.n.... להשכיר חבל, שתי רתמות, שתי קסדות, 12 ראנריים, cowtail וכמה טבעות עלה לנו 30 יורו ליום והיינו צריכים לאסוף ולהחזיר את הציוד למחסן שלהם. הם היו מאוד נחמדים וגמישים ויכולנו להתאים את יום הטיפוס ברגע האחרון למזג האוויר.
המצוק הנבחר היה Pedras Brancas Escalada הממוקם ליד העיירה Agua de Pau. זה המצוק הכי גדול ומפותח בסאו מיגל והיה בו כמה עשרות מסלולים ברמות שונות (וגם מסלולי בולדרינג). הוא ממוקם בתוך יער, עם הליכה של כ20 דקות על שביל מסודר מהאוטו. שימו לב - את הרכב משאירים על כביש עפר שמשמש גם טרקטורים ורכבי חקלאות אז חשוב להחנות ממש בצד ולא לחסום את הכביש.
התיאור הכי מפורט שמצאתי לגבי ההגעה לנקודה:
By car, arriving at the Água de Pau Church, take the street that runs behind it, towards the football field. Follow this street for 500m, passing under the highway viaduct, after which you should continue for another 200m (do not turn onto the PR41 SMI pedestrian path). Turn right at the fork with a green gate and, a few meters ahead, next to a water tank, turn right again. Go up a concrete street for 700m, after which you will reach an intermediate access to the PR41 SMI route, on a section of street flanked on the left by a block wall. Try to park leaving space for agricultural machines to circulate. Continue on foot along the marked path (red-yellow signs) for another 700m until the first routes will appear on the left.
אם הגעתם לפה הגעתם לסוף. אנחנו ממש נהננו באזוריים. זה היה בדיוק סוג האסקפיזם שהיינו צריכים לתקופה כמו זו. אומנם זה טיול דינמי שמצריך לא מעט מעברים וטיסות אבל הוא מתאים מאוד לילדים לדעתי. שילוב נדיר של טבע וריחוק עם אירופה ונוחות.
תהנו :)
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם