תאריך הטיול | March 2014 |
---|---|
משך הטיול | 13 ימים |
עונה מומלצת | אוקטובר-נובמבר, מרץ-אפריל |
-אין צורך להוציא מראש ויזה לנפאל אפשר לעשות visa on arrival בשדה התעופה בקטמנדו
- מומלץ לוודא שהפס אכן פתוח ולהתעדכן במזג האוויר לפני
-חובה להגיע עם ביגוד חם וציוד מתאים לטרק קר מאוד הלילות ובמקומות הגבוהים
לקטמנדו הגעתי לבדי כחלק מהטיול שלי למזרח נחתתי ב-20.02.14 מעט גבולי לתחילת טרק האנאפורנה לכן חיפשתי טרק קצר יותר לעשות הגעתי לאחד לסוכנות הסוויסה האדום בטאמל (האזור בו ישנים התרמילאים בקטמנדו) ופגשתי שם במקרה זוג ישראלים שגשתי לפני כן בויאטנם, החלטנו לצאת ביחד לטרק האגמים הקפואים.
לאחר הטרק החלטנו לצאת ביחד לאנאפורנה הם תיאמו עם עוד חבר שטייל איתם במזרח עוד כמה בנות ואני צרפתי את חבר טוב מהצבא שהגיע לנפאל עם חברה שלו ככה שמהר מאוד ללא כל תכנון מראש הגענו לקבוצה של עשרה אנשים בלי מאמץ (לא לדאוג לגבי קבוצה לאנפורנה תמיד מוצאים חבר'ה גם אם מגיעים לבד).
הכנות:
לרובנו היה ציוד חם בצענו כמה השלמות לטובת חבר'ה שהגיעו ממדינות חמות כמו תאילנד וחלקנו קנו פליזים וסופשטאלים (חיקויים מקומיים בעיקר), גרביים, כובעי צמר וכפפות. פריט שכמעט כולם קנו והוא בגדר חובה זה מקלות הליכה מוריד עומס מהברכיים והגב ועוזר מאוד במיוחד למי שסוחב בעצמו את הציוד.
הלכנו לסוכנות סוויסה האדום שם שילמנו על כרטיסי TIMS ופרמיטים (משהו כמו 10 דולר למטייל שחייבים להיות עליך בצ'ק פוסטים שונים במסלול), שם חלק מהבנות סגרו על פורטרים שיסחבו את הציוד.
סגרנו על מחיר להסעה לוסיסהר (נקודת ההתחלה של הטרק), קנינו מפה (המסלול מאוד ברור סתם ליתר בטחון) ויאללה לדרך!
מואסיסהאר (נקודת היציאה לטרק) החלטנו לקחת ג'יפ עד לכפר צ'אמג'ה, הסבירו לנו שעד לשם הדרך בנאלית ויחסית משעממת ושגם ככה נאכל הרבה אבק מרכבים. אחרי מיקוח קל שילמנו משהו כמו 850 רופי נפאלי כל אחד (כשאני טיילתי בפברואר-מרץ 2014 דולר אחד היה שווה בערך 100 רופי ושקל אחד היה שווה משהו כמו 30 רופי).
הימים הראשונים מאופיינים בנוף יערי ירוק ונהר הקאלי גאנדגי והתפצלויותיו לנהרות כחלכלים ויפים כשבאופק רואים את פסגות האנאפורנה המושלגות.
יום 1 מצ'אמג'ה לטאל:
יום הליכה סביר נופים מאוד יפים לא קשה מידי עולים גובה של משהו כמו 500 מטר עד לגובה של 1900מטר.
יום 2 מטאל לצ'אמה:
עוד יום יחסית קלילי עם אותם נופים ירוקים ויפים, יש אחלה מאפיות בצ'אמה תנצלו את זה לקנות כמה קוראסונים לא רעים בכלל ליד צ'אי מסאלה או ג'ינג'ר למון האני תה.
יום 3 מצ'אמה לאפר פיסאנג:
זהו יום הליכה קשה יחסית מגיעים לגובה של 3400 מטר בפיסאנג אז כדאי לצאת מוקדם יחסית כדי להגיע מוקדם לא נעים להגיע מאוחר בערב, עוד כלל שתקף לכל הטיול ככל שתקדימו להגיע במיוחד בעונות השיא הסיכוי שלכם למקום פנוי יגדל. באפר פיסאנג התחלנו לשחק משחקי קלפים דבר שהפף לנוהל קבוע בהמשך הערבים בטיול.
ימים 4-7 מאפר פיסאג למאנאג ושהייה ממושכת במאנאג:
הליכה קלה יותר יחסית ליום הקודם אך פה הגובה כבר מתחיל לתת את אותותיו, תיהיו ערניים אחד לשני שכולם בסדר ולאף אחד אין את התסמינים של מחלת גבהים. במאנאג עוצרים בדרך כלל להתאקלמות לגובה (4000 מט גובה בערך. עוזר לגוף להסתגל לגבהים במהלך הטיול חשוב לבצע את העצירה הזו ולא לרוץ קדימה גם מי שחושב שזה מיותר).
בדרך כלל נשארים שם שני לילות (לילה ההגעה+ לילה הסתגלות) אבל מישהי מהחבר'ה שלנו רצתה לעשות שם עוד לילה ואנחנו לא התנגדנו (בהמשך התברר לנו שזו הייתה החלטה חכמה).
מאנאג זה כפר שמשמש גם להצטייד בכל מיני דברים שאפשר לקנות בו בחניות (אין בו שפע אבל יחסית לכפרים בטרק יש בו המון, לא לבנות עליו מראש כי ייתכן תתאכזבו ולא תמצאו מה שרציתם לקנות בו), בכל מקרה יש בו מאפיות מצוינות עם פאי תפוחים מעולה שכדאי לנסות.
במאנאג פגשנו כלב שקיבל את השם "סבא" הכלב הזה חבר אילנו במאנאג ועשה איתנו את כל האנאפורנה ביחד (!) (לבסוף אחרי שנבדקה אופציה לעשות לו עליה לישראל שנפלה מסיבות בירוקרטיות הוא הושאר במקום סימפטי יותר להעביר את הזמן: אגם הבאגנס ).
יום 7 ממאנאג ליאק קארה (4,200 מטר):
ביאק קארה פגשנו חבר'ה שחזרו אחורה (חלק מהבנות שיצאו איתם חטפו מחלת גבהים הפעילו את הביטוח ובאו במסוק, בנוסף הפאס עוד לא נפתח והיו בו סופות שלגים, השהייה במאנאג עזרה לנו להגיע בטיימינג מושלם לפתיחת הפאס).
יום 8 מיאק קארה לאפר בייס קאמפ (upper base camp):
אלו כבר ימים לא קלים בכלל מבחינת העליות והגובה, מהמקום הזה כבר מגיעים לפאס וחוצים אותו באותו היום, יש אפשרות להגיע לטרונג פאדי (4500 מטר) ולחצות ממנו את הפאס אבל זה מצריך לקום ב-4 לפנות בוקר, העדפנו להגיע לאפר בייס קאמפ (4900 מטר ולקום מעט מאוחר יותר).
יום 9 מגיעים לפאס! מאפר בייס קאמפ לטרונג לה פאס (הפאס) ומשם למוקטטינאט :
זהו היום הקשה ביותר באנאפורנה בו מגיעים לפאס (5416 מטר) קמנו ב-7 בבוקר ב7 וחצי התחלנו ללכת היו רוחות מקפיאות ועליה לא קלה הגענו לפאס כמה חיוכים לתמונה של הפאס וממנה מתחיל החלק הקשה ירידה תלולה לכפר מוקטינאט (3800 מטר).
לפי דעתי הירידה הייתה הרבה יותר קשה מהעלייה רבים מאיתנו החליקו בשלג, הנעליים שלנו היו ספוגות במים (גורטקס לא עזר השלג היה עד לגובה הברכיים). זהו יום השיא בטיול במבחינת הקושי אבל מלא גם בסיפוק אדיר (ההגעה לפאס).
בערב הגענו לכפר מוקטינאט לגסטהאוס "בוב מארלי" גסטהאוס ענק ויפה עשינו מקלחות אחרי כמה ימים טובים בהם לא התקלחנו (סוף סוף!). אכלנו טוב החלפנו בגדים ונחנו.
יום 10: יורדים לג'ומסום:
המשכנו לכפר בשם ג'ומסום גם שם בעיקר רבצנו
יום 11-13 מג'מסום לטאטופני וחזרה לפוקרה:
בטאטופני הרבה יותר נעים מבחינת גובה בו, הסתובבנו בו במשך יומיים יש מעיינות חמים באזור משם לקחנו אוטובוס וחזרנו לפוקרה
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם