נפאל - ארץ הטרקים
גן עדן לחובבי הליכה, כפרים טבע נופים ופסגות אדירות
| תאריך הטיול | March 2014 |
|---|---|
| משך הטיול | חודשיים |
| עונה מומלצת | העונה בנפאל מתחלקת לשני מועדים : בין ספמטבר לנובמבר ובין מרץ ליוני |
תוכן עניינים
כללי
טיילו בנאפל בין החודשים מרץ-אפריל.
הגענו לנפאל מהודו דרך מעבר הגבול סונלי (צפונית לורנסי שבהודו).
את הויזה לנפאל עשינו בגבול. צריך לשלם בדולרים אז לקחת כסף מדויק.
כדאי לעבור את הגבול בשעות הבוקר כדי להספיק להגיע באותו יום ליעדכם ולא להיתקע בדרך.
בתקופה שאנחנו היינו היו בעיות עם המחתרת המאוריסטית, לאורך כל הדרכים בנפאל היו מחסומים של הצבא שבדקו את הנוסעים באוטובוסים.
דבר נוסף, הצבא הטיל עוצר בשעות הערב, ואסור היה לנסוע בכבישים הבינעירוניים אחרי רדת החשיכה (האוטובוס פשוט יעצור בצד הדרך עד הבוקר).
מסונלי אפשר לקחת אוטובוס לקטמנדו, פוקרה או לצ'יטואן.
באוטובוס תמיד לשלם בתוך האוטובוס לעוזר נהג ולא לשום גורם שלישי.
אזהרה:
בגבול מייד יקפצו עליכם כל מיני בחורים וינסו להציע לכם אוטובוסים והחלפת כספים במחירים גבוהים ויספרו לכם כל מיני מעשיות- להיזהר.
המסלול שלנו :
צ'יטואן - קטמנדו - טרק אראונד-אנפורנה - פוקרה.
שמורת טבע צ'יטואן בדרום נפאל
צ'יטואן היא שמורת טבע בדרום נפאל עם סוגים שונים של בעליי חיים, חלקם נדירים. נמצאת בדרך בין סונלי לקטמנדו עם סטיה קלה.
הגעה:
מהגבול נסענו לצ'יטואן 5 שעות.
כדי להגיע לצ'יטואן צריך להגיע לטאדי-בזאר ומשם 10 דקות נסיעה לכפר סואהרה. כשתגיעו לטאדי-בזאר יקפצו עליכם נהגי מוניות ובעלי אכסניות כדי לקחת אתכם לכפר.
הגסטהואסים ממש יפים בכפר סואהרה, אז עדיף לשלם סכום קטן על הנסיעה ולבחור את הגסטהאוס לבד.
הגענו לסואהרה עם רדת החשיכה (חברים שלנו שיצאו אחרינו נתקעו בדרך).
אכסניה: chitwan safari camp & lodge ,
סואהרה:
כפר חמוד עם חנויות ומסעדות, המראה הכי נפוץ זה פילים שמסתובבים ברחוב.
המרחק בין סואהרה לטאדי-בזאר הוא כמה קילומטרים. ג'יפים יוצאים מסואהרה לטאדי-בזאר רק בבוקר, אז אם אתם יוצאים בשעה אחרת, תוודאו עם בעל האכסניה שיקפיץ אתכם.
בצמוד לכפר יש חוות רבייה של פילים/ יונקיה.
שמורת הטבע נמצאת בצמוד לכפר והכניסה אליה עולה 500 רופי ליום לאדם. אפשר לתור את השמורה בכמה דרכים, כל דבר עולה כסף כמובן בנוסף למחיר הכניסה.
בעלי החיים הנצפים בשמורה הם פילים, קרנפים, טיגריסים (לא תמיד- אנחנו לא ראינו) תנינים ושאר חיות. יש בשמורה זן מיוחד של תנינים עם חדק.
פעילויות:
רכיבה על פיל - אנחנו ויתרנו על התענוג לגמרי, זה נראה מאד לא נוח.
סיור בג'יפ ברחבי השמורה ארבע שעות וצפייה בבעלי החיים.
ירידה במורד הנהר בקאנו שעה אחת, וחזרה 3 שעות הליכה עם מדריך.
אפשר לטייל רגלית בשמורה עם מדריך.
לינה במגדל תצפית בתוך השמורה.
טיול בשמורת 20,000 האגמים.
ביקור בחוות הפילים בסואהרה- שם אפשר לשחק עם פילים קטנים שרק נולדו, לראות פילים זכרים גדולים עם שיני שנהב ארוכות, להאכיל את הפילים ולשחק איתם. בשעות הצהרים מוציאים את הפילים לנהר ושוטפים אותם במים ושמחים לעזרה מהתיירים.
החוויה שלנו:
באחד הימים שכרנו אופניים ונסענו לשמורת 20,000 האגמים שנמצאת לא רחוק מסואהרה. יצאנו לכיוון טאדי-בזאר, בכביש הראשי פנינו שמאלה והמשכנו עד הכניסה לשמורה. המשכנו ברכיבה בתוך השמורה, לפתע באחד העיכולים על השביל עמד קרנף, שאחרי כמה דקות ירד מהשביל חצה נחל ועבר לצד השני. בהמשך ראינו גם כמה תנינים שיצאו להשתזף. עשינו פיקניק על אגם מלא תנינים וחזרנו מלאיי חוויות.
בדרך חזרה עצרנו בחוות הפילים בסואהרה.
האזור מאד שלו ויפה, הגסטהאוסים מהיפים שהיינו, הרבה שלוה ונוף טרופי. אפשר להעביר כמה ימים בכיף.
מטאדי-בזאר עלינו על אוטובוס לקטמנדו (7 שעות מתוכם 3 שעות בפקק).
קטמנדו בירת נפאל והתארגנות לטרקים
הגעה:
הדרך לקטמנדו מאד יפה, נהר גדול זורם בואדי, והאוטובוס נוסע על הצוק, תהום משמאל והר מימין. הדרך לא כולה סלולה. וזו נסיעה לא הכי קלה ונוחה. בכניסה לקטמנדו יש פקק ענק ולוקח 3 שעות להיכנס לעיר ( הבנו שבאופן קבוע) .
רובע הטאמל :
רוב התיירים בקטמנדו מתאכסנים בטאמל.
הטאמל הוא רובע צפוף רועש ותוסס עם רחובות צרים, מלאים בחנויות, רוכלים , מסעדות, סוכנויות נסיעות, חנויות לציוד מטיילים, ובסביבתם הרבה אכסניות.
ישנה מאפייה טובה בשם פאמפרניקל, אחלה ארוחת בוקר.
מחוץ לטאמל ברחוב ניו-רואד ניתן לקנות מוצרי אלקטרוניקה במחירים נמוכים כגון: מצלמות, ציוד צילום וכדומה.
פעילויות:
לשוטט בסמטאות ובכיכרות - לראות את אורח החיים של המקומיים .
טיול יום לעיר נאגראקוט שמשקיפה על האזור, לראות את הזריחה או לשכור אופנים לעלות איתם באוטובוס ולרכב חזרה לקטמנדו.
מעבר לזה אין הרבה מה לעשות בקטמנדו לטעמנו.
התארגנות לטרקים:
זול בנפאל, מי שנוסע מכאן לעשות טראקים בצפון הודו עדיף לקנות ציוד בנפאל.
לטראקים אפשר להתארגן בקטמנדו או בפוקרה.
יותר זול לקנות ציוד לטראקים בפוקרה כגון: מעיל פליז, חולצה/גרביים/מכנס תרמי, כובע, כפפות וכדומה.
האיכות של הציוד פחות טובה ממה שתיקנו בארץ , ולא כיף להתחיל להתעסק עם בעיות באמצע הטרק. לא מומלץ לקנות נעליי טיולים בנפאל - הם לא באיכות גבוהה ומתפרקות מהר.
יש סופרמרקטים ממש גדולים בקטמנדו ומלאים בכל טוב, אפשר למצוא שם הכול.
לפני היציאה לטרק כדאי לקנות גלילי נייר טואלט ופרות יבשים (בטרק עצמו הם מאד יקרים) הם נותנים המון אנרגיה בזמן ההליכה.
חובה לקחת משקפי שמש וקרם הגנה, וזלין ליובש. כדורים למחלת גבהים (אפשר לקנות גם בנפאל). נרות היו מאד שימושיים בטרק.
אפשר לקנות כמעט הכול לאורך הטרק רק יותר יקר , אז לא להשתגע ולסחוב כמויות.
טיהור מים:
בסופרמרקטים אפשר לקנות בקבוקון כלור לטיהור מים (piyush) שעולה זול ומספיק לכל הטרק- אנחנו השתמשנו בזה.
פרמיט:
לכל הטרקים בנפאל יש להוציא אישור (Permit) שאותו ניתן להשיג בתשלום בפוקרה ובקטמנדו.
פורטר(סבל):
מי שלא חייב לקחת פורטר שלא יקח. עדיף לצמצם ציוד ולסחוב לבד.
יש מקרים שהפורטר לא מוצלח, יכול לעכב ואפילו ממש להפריע. כמובן שיש גם פורטרים טובים שאפילו משפרים את ההנאה בטרק אבל אין שום דרך לדעת את זה מראש.
בימים הקשים אפשר לקחת פורטר ליום אחד בלבד.
אפשר לקחת פורטר מסוכנות או עצמאית. סוכנות נותנת אחריות שהפורטר לא יברח עם הציוד.
ישנם סוכנויות שעובדות בעיקר עם ישראלים ומארגנות גם פעילויות כמו ראפטיג ובאנג'י וגם הסעות. המחירים לפורטר ולפרמיט משתנים מטרק לטרק.
ניתן גם להשכיר בהם ציוד לטרקים.
מחלת גבהים:
מרבית הטרקים בנפאל מתקיימים בגובה רב, לכן חשוב להערך מראש, וגם לעלות בהדרגה - לתת לגוף להתאקלם לגובה, ולא להמשיך בטיפוס רצוף. אם מופיעים סימפטומים, לעצור ולרדת בגובה .
טרק ארואנד-אנפורנה
אחד מהטרקים הפופולריים בנפאל, מקיף את רכס הרי האנפורנה .
טרק מעגלי, מתחיל בגובה 790 מ' עד מעבר ההרים בגובה 5416 מ' וירידה חזרה. לוקח בין 14 ל 21 יום , תלוי בקצב ההליכה. הטרק מתאים לחובבי הליכה, זהו טרק ארוך ומדובר בטיפוס מספר שעות הליכה מידי יום . הדרך מלאה כפרים ואפשר בכל רגע להחליט היכן לעצור לישון ולתכנן את המסלול בהתאם.
כדאי לקחת בחשבון שטרק סובב אנפורנה הולך ומשתנה, ודרכים חדשות נפרצות לאורך המסלול אז כדאי לבדוק ולהתעדכן במידע מדוייק לפני שיוצאים.
אזהרות:
לפני עליה לגבהים (מעל 3500 מ') תמיד לקחנו חצי כדור דיאמוקס למניעה והרגשנו מצוין לאורך כל הטרק.
לאורך כל הטרק עוברות שיירות גדולות של חמורים עמוסי ציוד, וצריך להיזהר לא להיות קרוב לקצה השביל בזמן שהחמורים עוברים - הם לא ממש מתחשבים.
התחלת הטרק נמצאת בין קטמנדו לפוקרה
אנחנו יצאנו באוטובוס מקטמנדו לדומרה (5 שעות) ומשם נסיעה (שעתיים) לעיירה בסיסאר. אחרי מנוחה קלה בבסיסאר יצאנו להליכה של שעתיים עד לקודי שם עצרנו ללילה.
כפר סירונג
המסלול הרגיל ממשיך מקודי לכיוון בולבולה ומשם ל- sanje.
יש מסלול נוסף ופחות מוכר שיוצא מקודי, עולה לכפר סירונג (5 שעות טיפוס של 1000 מ') ויורד בחזרה ל- sanje. זה מאריך ביום אחד ומאד מומלץ ללכת במסלול הזה. הוא הרבה יותר אותנטי משאר הטרק ולא רואים בהמשך את מה שרואים שם.
הכפר סירונג נמצא על צלע הר, וכל ההרים באזור מלאים טראסות עצומות. עד סירונג אין משהו מיוחד רק טיפוס קשה אבל הכפר עצמו וגם הדרך ביום אחרי עד sanje שוקקת חיים ויש הרבה נוף אנושי. הבית ספר האזורי גם נמצא שם, אליו מגיעים תלמידים מכל הכפרים באזור.
בסירונג יש גסטהאוס אחד וגם הוא היה סגור כשהגענו. אנשי הכפר מאד התרגשו מאיתנו, לקחו אותנו לסיור בבית הספר שבכפר וקיבלו אותנו מאד יפה. ישנו בעליית גג של גברת חמודה, שחלבה לנו חלב חם טרי ישר מהכבשה, וכשעזבנו חילקו לנו פרחים ונופפו לנו לשלום.
למחרת ירדנו 4 שעות ל- sanje והתחברנו למסלול הרגיל. המשכנו 3 שעות עד chamje .
בדרך נמצא jagat , מקום קטן מאד ולא כדאי לעצור ללילה.
באותו ערב אחד הפורטרים לא הגיע, ורק למחרת הגיע עם איזה הסבר לא משכנע. מה שגרם לעיכוב, ולכן למחרת (יום שישי) המשכנו רק שעתיים עד tal, ונשארנו לעשות שם את השבת.
ביום ראשון יצאנו מוקדם ואחרי 8 שעות הליכה הגענו ל- chame, כפר פעיל ויפה, בד"כ מפצלים את זה ליומיים ועוצרים בדרך.
למחרת המשכנו 5 שעות ל- pisang.
עד פיסאנג הנוף היה יותר ירוק ועצים, ומכאן הנוף הפך ליותר מדברי למרגלות פסגות מושלגות.
רוב האנשים נשארים בפיסאנג התחתונה. מעל פיסאנג נמצאת uper pisang שם יש גסטהאוס שמשקיף על האזור.
מפיסאנג ממשיכים ל- manang , ארבע שעות הליכה קלה הרוב במישור.
אפשר לעשות את אותה דרך במסלול קצת יותר מעניין שמטפס להרים ויורד חזרה למאננג.
קצת לפני מאננג יש כפר חביב בשם ברגה עם אכסניה טובה, אפשר לעצור גם שם.
מאננג:
כפר יחסית יותר גדול מהשאר, בגובה 3500 מ' וממליצים להישאר בה ליום מנוחה והתאקלמות לגבהים.
יש אגם קטן ומספר תצפיות בסביבה כדי להעביר את יום המנוחה.
בכניסה למאננג יש מאפייה מעולה.
אנחנו הגענו למאננג ביום שלישי. החלטנו לסטות ליומיים מהמסלול הרגיל ולראות את אגם טיליצ'ו הקפוא שבגובה 5000 מ' , ולחזור חזרה למאננג לשבת.
אגם טיליצ'ו:
מדהים ביופיו ואחד האגמים הגבוהים בעולם, נוף בתולי ועוצמתי, כמעט ללא מטיילים נוספים .
הדרך לאגם:
יצאנו בבוקר ממאננג לכיוון הכפר khangsar (שעתיים הליכה) וממנו המשכנו הלאה לכיוון טיליצ'ו בייס-קאמפ (T.B.C). שם לנים את הלילה וממשיכים לטפס לאגם.
יש 2 דרכים להגיע לטיליצ'ו בייס-קאמפ. דרך אחת מוגדרת כמסוכנת ואחת קשה (וגם מסוכנת) .
החלטנו ללכת בהלוך מהדרך הקשה ולחזור מהדרך המסוכנת.
הקשה היא טיפוס מגובה 3800 מ' לגובה 4800 מ' , ולרדת לגובה 4150 מ' ביום אחד. לקראת הסוף העלייה קשה על שביל צר ותלול, אבל הנוף מטורף ושווה את ההשקעה. הירידה לבייס-קאמפ מאד תלולה. (סה"כ ממאננג לבייס-קאמפ 8 שעות).
למחרת טיפסנו (3 שעות) לאגם טיליצ'ו שבגובה 5000 מ'. הנופים היפים ביותר בכל הטרק.
בדרך לאגם עוברים עוד כמה אגמים קטנים וקפואים, וקטעים מהדרך מכוסים שלג וקרח.
הגענו לאגם ואחרי שעה של התפעלות וצילומים ירדנו חזרה לבייס-קאמפ (שעה וחצי).
העמסנו את הציוד ויצאנו חזרה לכיוון קאנגסר (3 שעות). הפעם הלכנו בדרך השניה, וקשה לתאר אותה במילים. מדרונות עצומים עם שביל צר באמצע במקרה הטוב, בקטעים מסוימים אין שביל וצריך להתקדם בתוך דרדרת של אבנים. גם כשמסתכלים למטה וגם למעלה לא רואים את הסוף של המדרון התלול. עוברים בין צוקים עצומים, וצריך להיזהר מאבנים שמידרדרות במהירות מלמעלה. ממש כאילו לטייל בחלק מתוך שר הטבעות.
החלטנו לעצור ב- khangsar ללילה. אכסניה מומלצת וזולה: himalchuli laxmi hotel שבכניסה לכפר, גברת חמודה שאוהבת ישראלים.
משם חזרנו למאננג ונשארנו שם בשבת.
מבחינתינו אגם טיליצ'ו היה החלק הטוב ביותר בכל הטרק.
ביום ראשון יצאנו ממאננג (3500 מ') ואחרי 4 שעות הליכה עצרנו בלאדר (4200 מ'). לאדר זה בעצם גבעה עם גסטהאוסים נחמדים, אנחנו אהבנו את האמצעי.
למחרת המשכנו מלאדר שעה וחצי לטרונג-פאדי (4450 מ') ומשם עוד שעה עליה ל- high camp (4700 מ'). עדיף לישון בהיי-קאמפ ולא בטרונג-פאדי, זה חוסך את העלייה הקשה ביום של הפס. האווירה בהיי-קאמפ מאד מרגשת.
הטיפוס ל"טרונג-לה פס" שבגובה 5416 מ':
מתחילים מאוד מוקדם מכיוון שבצהרים יש כבר רוחות חזקות שלא מאפשרות לעבור.
יצאנו בשש בבוקר עם אור ראשון, בשביל יש טיפות מים שקפאו בלילה וצריך להיזהר לא להחליק. הטיפוס לפס לקח לנו שעתיים.
בפס יש מלא דגלי תפילה ובית אבן קטן שמוכר צ'אי וכולם מצטופפים ומנסים להתחמם מהקור שבחוץ. הנחנו תפילין בפס (יותר קרוב לאלוקים) ומכאן הכול בירידה.
כבר אחרי 10 דקות מתחיל להיות הרבה פחות קר, ומתחילים להתקלף מכול שכבות הלבוש החם. הירידה אחרי הפס תלולה מאד ואחרי שלוש שעות מגיעים למוקטינה - כפר חביב עם נוף אנושי. (אם מספיק מוקדם ורוצים אפשר להמשיך לג'ומסום).
בכפרים בצד השני אחרי שעוברים את הפס אפשר לראות יותר את אורח החיים של הכפריים הנפאליים והטיבטים והרבה נוף אנושי.
ממוקטינה המשכנו למרפה (5 שעות הליכה עד ג'ומסום ועוד שעה עד מרפה).
הדרך לג'ומסום עוברת בתוך ערוץ נחל רחב וארוך עם רוחות חזקות מאד וחול שמקשות על ההליכה, אחד הקטעים הפחות נעימים בטרק.
ג'ומסום: כפר גדול יחסית ולא יפה במיוחד, יש הרבה רוחות, ושדה תעופה (שממנו אפשר לטוס לפוקרה וקטמנדו).
מרפה הוא גם כפר קטן ציורי מקסים ומאד חביב (הרבה יותר סימפטי מג'ומסום) עם סמטאות אבן .
מ- מרפה המשכנו לקלופני (5 שעות) ועוד שעה וחצי ל-גזה. הנוף חוזר להיות יותר ויותר ירוק, ומתחילים לראות עצים בדרך.
מגזה ארבע וחצי שעות עד tatopani . בטאטופני יש מעיינות חמים פשוט מושלם לשבת במים ולשחרר את השרירים מימי ההליכה.
מטאטופני אפשר להמשיך בהליכה 5 שעות לעיירה בני ומשם לעלות על אוטובוס לפוקרה (4 שעות).
אופציה שניה לטפס מטאטופני שבגובה 2000 מ' ל-ghorepani שנמצאת בגובה 2750 מ' שם נמצא הפון-היל שזו תצפית מרהיבה על רכס הרי האנפורנה. הטיפוס ל- ghorepani הוא 5 שעות ואין בעיה לעשות את זה ביום אחד.
בבוקר למחרת קמים לראות את הזריחה מהפון-היל, ויורדים לנאיהפול שם עולים על אוטובוס לפוקרה.
מ- ghorepani אפשר גם להמשיך לאנפורנה בייס-קמפ (טרק A.B.C ) שנמצא למרגלות הרי האנפורנה (תוספת של 6-7 ימים) ומספרים שהוא מדהים.
סה"כ לקח לנו 20 יום. האוכל בטרק יחסית יקר והלינה יחסית זולה.
פוקרה
פוקרה היא עיירה מגניבה ורגועה. שוכנת לגדות אגם, דוכני שייקים מעולים, אכסניות טובות שירותי כביסה (לאחרי הטרק) והרבה חנויות.
כיף - מקום נפלא להירגע אחרי שמסיימים טרק אורך .
מה לעשות:
משכירים סירת משוטים, יוצאים לשייט באגם וקופצים לשחות.
בצד שני של האגם יש מקום מאד שלו שיש בו גם מקומות לינה.
טיול לעיר sarangkot שנמצאת מעל פוקרה, לראות את הזריחה (רק אם הראות טובה).
לשכור אופנוע ולטייל באזור.
חזרה להודו
מפוקרה חזרנו לקטמנדו לחג הפסח, ואחרי החג נסענו חזרה להודו דרך מעבר הגבול סונלי (10 שעות מקטמנדו).
מסונלי בצד ההודי שלוש שעות נסיעה נמצאת עיר בשם גורקפור, ובה תחנת רכבת, ממנה אפשר להגיע לכל מקום בהודו.
בסוכנויות הנסיעות בקטמנדו מוכרים כרטיס משולב של אוטובוס לסונלי, משם לגורקפור ומשם רכבת ליעד כלשהו (כגון דלהי), עדיף לעשות את הדרך עצמאית.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם