6 ימים באלפים הברניים (Bernese Alps)

הקדמה

באחד משיטוטי ברשת אחר הטרק הבא, נתקלתי בתמונה של אגם טורקיז מדהים, אמרתי לעצמי שלכאן אני רוצה. בררתי את שם האגם- Oeschinensee והיכן הוא ממוקם, וזה מייד התחבר עם סיפור דרך שקראתי כאן באתר לפני כמה זמן (מצורף לינק).
מאז נוספו עוד שני סיפורי דרך ושלושתם מתארים את הדרך ויה אלפינה צבע ירוק בשוויץ, באלפים הברניים ממרינגן (Meiringen) ועד לנק (Lenk) , טרק של שישה מקטעים.
סיפורי הדרך מתארים התחלה וסוף בעיירות, למעט אחד מהם ששילב לינה בבקתה אחת.
אני החלטתי שאני רוצה לחבר טרק באזור, אבל רציתי לישון בבקתות ופחות בעיירות, השינה בבקתות היא חלק מהחוויה עבורי. אחותי הודיעה לי שהיא מצטרפת אליי ומאחר וזהו טרק ראשון עבורה שיניתי את המסלול כך שישלב שתי בקתות ושלושה בתי מלון בעיירות.
שינוי התוואי של הויה אלפינה, הפך את הטרק לארוך יותר וקצת יותר קשוח. היום הייתי עושה את הדברים בצורה שונה ועל כך בהמשך.
את ההכנות לטרק ביצעתי בעיקר בעזרת האתר komoot, האתר הטוב ביותר שמצאתי עבור אירופה לבניית מסלולים ויצירת קבצי gpx. את ה gpx ייבאתי לסלולרי לאפליקציה שאני משתמש בתשלום Locus. גם ל komoot יש אפליקציה, אבל אני כבר מורגל ל locus. את ה gpx ייבאתי גם לשעון גרמין שלי כך שאת הניווט עשיתי בעזרת השעון בעיקר ומדי פעם עם האפליקציה.
- לינה:
הבקתות הוזמנו דרך מערכת הזמנות שבאתרי הבקתות.
Gleeksteinhutte – ניתן להזמין בחדר של ארבעה ולא דורמיטורי, וזה מה שעשיתי כשהמחשבה הייתה שזו תחילת העונה ויש סיכוי גדול שנהייה לבד בחדר – מה שבסוף היה נכון.
https://www.gleckstein.ch/inde...

Gspaltenhornhuette – הזמנתי חדר זוגי.
https://www.gspaltenhornhuette...

כל שאר בתי המלון הזמנתי דרך hotels ו booking.
- תחבורה:
לכל אורך הטרק יש נקודות "יציאה" או "קיצור" ע"י רכבלים/ אוטובוסים או רכבות. כשמתכננים את המסלול יש לבדוק היכן יש תחבורה ציבורית ועלויות.
את הרכבת מציריך למירינגן הזמנתי דרך אתר הרכבות השוויצרי SBB כחודש לפני הטרק.
את הרכבת מלנק חזרה לציריך קניתי במקום כי לא רציתי להתחייב לגבי שעת חזרה – טעות חמורה! זה עלה לי פי 2 (!) מבאם הייתי מזמין מראש. זה מביא אותי לסעיף הכי כואב בשוויץ:
- עלויות:
זוועת עולם, תחשבו שהמחירים בשוויץ הם כמו בישראל רק בפרנק שוייצרי.. לא יודע מה קורה שם בשוויץ אבל הם לא נורמליים. מי שעניין התקציב חשוב עבורו יצטרך לתכנן טוב טוב את הטיול או פשוט לחפש מקום אחר. התחבורה הציבורית באזורים המתויירים מגיעה לסכומים פסיכיים.
בתי המלון שהזמנו (דרגת 3 כוכבים למעט המלון בציריך שהוא 4 ודווקא הכי זול) בפרנק שוויצרי:
Leonardo Hotel Zurich Airport – 156.
Hotel Silberhorn, Lauterbrunnen – 230.
Belle Epoque Hotel Victoria, Kandersteg – 163.
Hotel Bristol Relais du Silance, Adelboden – 185.
הבקתות עולות יותר מהמלונות (Half Board), אם מזמינים בירות, מקלחת (רק ב Gleekstein) מגיעים ליותר מ 200 פרנקים לזוג.
- יום 0:
טיסה מישראל לציריך, נחיתה ב 2230 בלילה, הזמנתי מלון ליד השדה, שיש אליו וממנו אוטובוס כל 10 דק. הגענו למלון, הלכנו לישון וקמנו ב 4 וחצי בבוקר על מנת לתפוס את הרכבת הראשונה מהשדה למיירינגן (5:38), את הכרטיסים לרכבת רכשתי חודש לפני במחיר 25 פרנק.
אתר הרכבות השוויצרי: https://www.sbb.ch/en
הגענו למירינגן כעבור 3 שעות לתחילת הטרק.
קנינו קצת דברים בסופר והתחלנו. נקודה חשובה – אם אפשר, עדיף להגיע למירינגן יום לפני, לקנות כל מה שצריך ולהתחיל בניחותא בבוקר.
להלן תיאור המסלול:
• הערה – בכל המקומות אציין בתוך סוגריים לפי הסדר – גובה, מרחק מהתחלה ושעה. כך תוכלו לחשב פחות או יותר זמנים ומרחקים.

Meiringen - Gleeksteinhutte

מתחילים את היום בסביבות 9, הולכים על הכביש הראשי של העיירה לכיוון דרום, (לכיוון מפלי Reichenbach אותם רואים מרחוק) חוצים את הנהר על גשר ואחרי כמעט חצי קמ מגיעים לצומת שלטים כשעל אחד מהם כתוב Grosse Scheidegg 5H. זה הפס שאליו אנו אמורים להגיע. זו ההתחלה (אנחנו בגובה 600 מ). מתחילים לעלות. הרבה פעמים יהיו שלטים ירוקים עם המספר 1 שיסמן לנו שאנחנו על הויה אלפינה.
טיפ קטן – לאורך הדרך תראו מדי פעם שלט צהוב עם הכיתוב "Wanderweg" שמשמעותו walking path, תמיד תלכו עם הסימון הזה.
כעבור חצי שעה מגיעים לשלט של מפלי Reichenbach , על מנת להגיע למפלים יש לצאת מהמסלול לכיוון ימין. אנחנו הלכנו 5 דק עד שהגענו אליהם, מי שרוצה יכול לעלות למעלה ולתצפת עליהם, אבל זה יוסיף עוד עיכוב. המפלים מרשימים, זה המקום בו הסופר ארתור קונן דויל הרג את דמות הבלש המפורסם שרלוק הולמס כשהוא ויריבו המר, ד"ר מוריארטי נפלו תוך כדי מאבק אל תוך המפלים.
חזרנו חזרה לדרך והמשכנו את הטיפוס, כעבור 20 דקות הגענו למסעדה/מלון בשם זווירגי Zwirgi
(980, 3.3, 10:10) שמהווה גם מקום כניסה למפלים (אני משער מלמעלה). ממשיכים לכיוון דרום דרום מערב, מטפסים במתינות , חוצים כל כמה זמן את כביש האספלט כשסופו במלון Rozenlaui. הדרך למלון היא לאורך הנהר כשלפעמים מתרחקים ממנו ולפעמים מתקרבים, כקמ אחד אחרי זווירגי מגיעים למישור ירוק נהדר (1300, 4.5, 11:15) עם עדרי פרות והולכים ממש בצמוד לנהר שנראה עכשיו יותר כמו תעלה, כי הוא ישר לגמרי. לנו הייתה עננות, אך מדיי פעם מרחוק נגלתה לנו פסגה מושלגת של ה Schwarzhorn אליו נגיע מאוחר יותר.
במלון רוזנליי (1340, 8.1, 1145) עשינו עצירה של קפה/בירה ועוגת אפרסקים שהייתה העוגה הטובה ביותר בטיול (אכלנו כל יום עוגה אחת לפחות...).
חשוב לציין שהמלון מהווה את הנקודה האחרונה אליה מגיע אוטובוס ממיירינגן, כך שמי שרוצה לאמץ את המסלול שאנחנו עשינו יכול לקצר 8 קמ ולהתחיל מכאן.
מהמלון מתחילים לטפס עוד קצת ואז הדרך מתיישרת למרגלות הפסגות המושלגות ואז שוב עולים עד שמגיעים לפס הראשון של הטיול - Grosse Scheidegg (14:30, 14.5, 1957) שהוא מהווה מעבר בין ההרים Schwarzhorn ו Wetterhorn. מהפס רואים גם את ה Eiger שאותו אנחנו מתעדים לעבור למחרת, מתחתינו העיירה הציורית Grindelwald.
עשינו עצירת בירה, פסטה ומנוחה והתחלנו את הירידה. כעבור 2 קמ מגיעים לצומת (16:10,16.5,1500) שממנה הרוב ממשיכים לגרינדלוואלד, אבל אנחנו לקחנו לכיוון דרום לבקתת גליקשטיין. הטיפוס לבקתה אמור לקחת שעתיים וחצי, אבל אנחנו כבר אחרי צעידה של 17 קמ והיינו עייפים.
ההליכה היא על צלע הר, כשיש מקומות מאד חשופים אך ניתן להעזר בכבלים ויתדות שעוזרים. הנוף מהמם. רואים את גרינדלואלד מלמטה כשממולנו ולצדנו מפלים ופסגות מושלגות. אנחנו כל הזמן מטפסים, באמצע עוברים דרך מפל ונרטבים. הדרך מאד ברורה, יש כיוון אחד ואי אפשר לטעות. ככל שמתקרבים לבקתה הטיפוס נעשה קשה יותר, באיזשהו שלב אחותי כבר ממש סבלה מהמאמץ ולקחתי ממנה את התיק. כמה שהנוף היה יפה, כשעייפים וסובלים רק רוצים להגיע ולא נהנים מהנוף. הגענו מיוזעים לבקתה (2231, 21.5, 19:30) כשלהקת יעלים גדולה מקבלת אותנו מטווח 0. כשהגענו כבר כל האורחים היו לקראת סיום הארוחה, אני ביקשתי מהבעלים קצת זמן להרגע, הוא מזג לי בירה ואמר לי שהם יחכו לנו 20 דק ויגישו לנו אוכל.
מיקום הבקתה מנצח, ממש קרוב לקרחון גליקשטיין, המון מפלים, שלג, מתחת רואים את גרינדלוואלד ולהקת איילים שבאה לבקר כל הזמן. כאמור, את אחותי זה כבר לא עניין... לא איילים ולא קרחונים, רק לאכול, להתקלח ולישון. בבוקר היא כבר תבין היכן היא נמצאית.
תכנון היום הראשון לא היה טוב, היה קשוח מדי, זה קורה כשאתה שוכח שאתה כבר לא בן 20... היינו צריכים להגיע באוטובוס למלון רוזנליי ולהתחיל משם.
סך הכל להיום (לפי גרמין ולא קבצי ג'יפיאקס) 10 וחצי שעות, 24 ק"מ 2300 מ' טיפוס, 635 מ' ירידה.

Gleeksteinhutte - Lauterbrunnen

תכניות לחוד ומציאות לחוד.
זהו יום שאמור להיות מקביל לויה אלפינה מגרינדלוואלד ללאוטרברונן (Lauterbrunnen), אני זיהיתי מסיפורי הדרך ומהמתווה במפה שזהו יום של "טרק תיירותי", כלומר עובר בעיירות דרך שבילי אספלט רבים. על מנת להמנע מזה חיברתי מסלול שיורד מהבקתה, עד לעמק, ועולה בחזרה דרך מורדות הר ה Mattenberg, כשהוא עובר דרך קניון gletchershlucht (שם מבצעים בנגי) ולבסוף מתחבר לדרך מפורסמת נשקראית אייגר טרייל ובסיומה יורדים ל Kleine Scheidegg שזו גם נק הסיום של מקטע הויה אלפינה. אני מצרף קובץ GPX למעוניינים.
יצאנו מהבקתה ב 7:40 (הם הגישו ארוחת בוקר החל מ 7) והתחלנו לבצע את הירידה. לקח לנו שעתיים וחצי לסיים את הירידה ולהגיע לנקודת ההתחלה של אתמול. לוקחים שמאלה חזק ומתחילים עוד ירידה די תלולה לעמק, שאותה סיימנו לאחר עוד 40 דק.
לא ישנתי טוב בלילה, הרגשתי עייף, גם אחותי הייתה עייפה אחרי המאמץ של אתמול. החלטתי שנחפש אוטובוס לגרינדלוואלד ומשם נמשיך. פתחתי גוגל מפס, שלח אותי לתחנת אוטובוס הקרובה ונסענו (במחיר של 11 פרנק! לכרטיס לעיירה). הגענו לגרינדלוואלט (958, 0, 12:00). החלטתי שנעשה את המסלול הרגיל ולא נעלה לעשות את האייגר. המסלול הוא אכן יותר קל, וגם כפי שצפיתי "מתוייר". מגרינדוולואלד ועד Kleine Scheidegg לקח לנו 4:45 שעות, למרות שלא מדובר בטיפוס קשה, עבורי זה היה היום הכי קשה, בגלל אתמול ובגלל חוסר שינה. הנוף ביום זה הוא עמק ירוק, יערות, עיירות כשמסביב וממעל ההרים. ב Kleine Scheidegg רואים את ה Eiger, Monch וההר הגבוה באלפים הברניים - Jungfrau, וניתן לבצע מסלול של הלוך חזור לקרחון (אנחנו ויתרנו). לקחנו את הרכבת ללאוטרברונן כששוב חטפנו חץ פיננסי של 35 פרנק לכרטיס.
ישנו במלון Silberhorn שנמצא ממש קרוב לתחנת רכבת, וגם לרכבל אותו ניקח מחר. בנוסף, יש למלון מסעדה טובה ואחלה ארוחת בוקר.
חלק ראשון של היום: 4 שעות, 6.3 ק"מ, 125 עלייה, 1070 ירידה.
חלק שני של היום: 4.45 שעות, 10 ק"מ, 1090 עלייה, 98 ירידה.

Lauterbrunnen - Gspaltenhornhütte

איזה יום!
קמנו בבוקר קצת מאוחר, אכלנו ארוחת בוקר והלכנו לתפוס את הרכבל לGrütschalp על מנת לחסוך 600 מטר עליה. מהרכבל (גובה 1500) התחלנו לצעוד למיורן (Murren) בסביבות 9:40. ההליכה לMurren קלילה ולוקחת קצת יותר משעה. הגענו למיורן (1618, 5, 11:15). אם אתם רוצים ניתן לקצר ולהגיע למיורן ברכבת, אם אתם בלחץ של זמן אפילו עדיף, כי היופי האמיתי ביום הזה מתחיל אחרי העיירה. מ Murren מתחילים לבצע את הטיפוס של היום (1000 מטר).
טיפוס ראשון של 400 מטר לא קשים מדיי כשרכס הרי היאונגפרואו מלווים אותנו, נוף ירוק יפה יפה עם המון נחלים ופסגות מושלגות, אחרי 400 מטר יש לנו הליכה מישורית ירוקה עם עדרי פרות – שוויץ קלאסי. בסוף העמק מגיעים לבקתה רוסטוק (Rostock) (13:35, 11.2, 2006) עם מיקום מנצח, מאחוריה היוגפרואו ומלפניה העמק הירוק והפס שאליו נעלה. עושים עצירה של חצי שעה, אוכלים נקניקיות, שותים בירה וממלאים מים. מהבקתה מתחילים שוב טיפוס של 300 מטרים לא קשים, כשנגלים לנו קרחונים ואגמונים, שוב הולכים על חלק מישורי ומגיעים למורדות העלייה האחרונה של ה 300 מ' האחרונים. הנוף כאן כבר יותר פראי, סלעי עם שלג ופחות ירוק. עושים מנוחה קלה, קצת חטיפי אנרגיה, מים ומתחילים את הטיפוס האחרון. הטיפוס לא יותר מדי קשה, בסוף יש מדרגות, קצת מעברי שלג אבל לא נורא. מגיעים לפס Sefinafurgga (16:30, 14.5, 2612) ומצלמים את הנוף. הויה אלפינה מייד לוקח ימינה ומתחיל לבצע ירידה לכיוון Griesalp, אנחנו לא לוקחים את הדרך הזו אלא ממשיכים עוד קצת לטפס לכיוון הבקתה Gspaltenhornhütte שבא נלון. על פי השלט בפס, יש לנו שעה וחצי (שלא אמורים להיות קשים במיוחד), ואני הייתי מבסוט מהזמנים כי סוף סוף נגיע לבקתה בזמן, לא סחוטים ונאכל עם כולם.
זה לא קרה...
נכנסנו למעברי שלג בלתי נגמרים, כשהשניים הראשונים היו די מפחידים, כי הם היו על פני תהום. אחרי שני מעברי השלג מתחילים בירידה תלולה שבסופה מדרגות, וכמה מטרים אחרי סוף המדרגות ישנו סולם שאותו יש לרדת. אחרי הסולם יש עוד מעברי שלג אבל לא מפחידים, כי אין תהום, אם נופלים, אז פשוט מתגלצ'ים - לא נורא.
במקום שעה וחצי זה לקח לנו שעתיים וחצי לא קלים, כשבמקומות רבים אני צועד ומייצר גומות הליכה עבור אחותי.
הנוף של הדרך מהפס לבקתה הוא פראי לגמרי, אנחנו נכנסים לתוך ההרים ומקיפים אותם מימין לשמאל, כשני ק"מ לפני הסוף ניתן להבחין בבקתה במיקומה המיוחד על גבעת סלע. מימיננו עמק אשר בו זורם נהר שעושה רעש אדיר ואנחנו מוקפים בפסגות אדירות. הגענו לבקתה סחוטים ושוב אוכלים אחרונים (סעמק).
בבקתה זו אין מקלחות, אין מים למלא (רק ברכישה) וגם אין הטענה לטלפון, אלא ברכישה בלבד (שגם לא עבדה). עניין די מעצבן. הבקתה עצמה נקיה מאד והאנשים נחמדים. בבוקר נותנים לך לקחת ליטר תה בחינם.
בררתי עם אנשי הבקתה לגבי הפס של מחר, שאמור להיות אחת מנקודת ההיילייט, זה הפס שממנו מגיעים לאגם ולעיירה Kandersteg. נאמר לי שלא מומלץ לעלות כי יש הרבה שלג. לאור הנסיון של היום החלטתי לוותר על העלייה ולרדת ל Grieslap במסלול של 3 4 שעות (יש מסלול קצר של שעתיים וחצי), ומשם לקחת אוטובוס שיוצא כל שעתיים לתחנת רכבת שממנה נגיע ל Kandersteg.
זהו היה יום מאד מגוון מבחינת הנוף ולמרות שהיה קצת קשה, היה יום מדהים.
סך היום: 9.5 שעות, 19.5 ק"מ, 1427 עלייה, 517 ירידה.

Gspaltenhornhütte – Grieslap - Kandersteg

יום נחמד ורגוע יחסית.
לאחר ההחלטה לוותר על הפס של היום התחלנו לרדת לכיוון Grieslap בשעה 7:45. ניתן לרדת ל Grieslap בכמה דרכים, אנחנו בחרנו במסלול מסויים שלוקח בין 3 ל 4 שעות. פשוט מתחילים לרדת ומגיעים לצומת שלטים כששלט אחד מורה על Grieslap תוך שעה וחמישים ושלט שני שעתיים וחצי (אם אני זוכר נכון), לקחנו את הארוך יותר. אנחנו יורדים לתוך הנהר שראינו אתמול מגבוה (זה שעשה הרבה רעש) ואנחנו מגלים שהנהר יצר קניון מרשים שאותו לא ראינו מלמעלה. אנחנו הולכים לאורך הקניון וחוצים אותו מדי פעם, עד שאנחנו מטפסים לרכס ההרים ממול לזה שהגענו אתמול, ואז מתחילים לבצע ירידה כשמתישהו אנחנו שוב נכנסים לנוף הירוק המוכר. מרחוק הצלחתי לראות טיילים שכן הולכים לבצע את הטיפוס לפס שאנחנו ויתרנו עליו. הירידה ממשיכה לכיוון Grieslap כשלקראת הסוף אנחנו הולכים בתוך יער. הגענו לעיירה לאחר 4 שעות.
אכלנו ארוחת צהריים במסעדה ולקחנו אוטובוס (כרגיל, במחיר פסיכי) לתחנת הרכבת. כעבור שעתיים הגענו למלון בקנדרשטג (Kandersteg) - Belle Epoque Hotel Victoria, אחלה מלון עם בריכה. אחותי החליטה להתפנק בבריכה, ואילו אני מיהרתי לקחת את הרכבל לאגם Oeschinensee, שהוא למעשה מטרת בואי... מהמלון קיבלתי 20% הנחה על הרכבל (אושר גדול). הגעתי לאגם בסביבות 3, השמש זרחה והוא היה בצבע טורקיז. לשמחתי לא היו הרבה אנשים, מצאתי לי מקום, החלפתי לבגד ים ונכנסתי לאגם. היה תענוג גדול והמים גם לא היו כל כך קרים. ביליתי שם את אחר הצהריים וחזרתי למלון, לבריכה, ובערב יצאנו לאכול.
סך הכל להיום: 4 שעות, 9.5 ק"מ, 183 עלייה, 1195 ירידה.

Kandersteg - Adelboden

את היום הזה עשיתי לבד, אחותי לא רצתה לפספס את Oeschinensee, אז סיכמנו שניפגש אחר הצהריים ערב ב Adelboden (היא הגיעה באוטובוס של 60 פרנק...).
יצאתי בסביבות 08:15 בבוקר והתחלתי לצעוד לכיוון דרום דרום מערב כשהנהר מלווה אותי, הכיוון Adelboden על בסיס הויה פרטה הירוק. לאחר כ 3 ק"מ מתחילים את הטיפוס. Kandersteg נמצאית בגובה 1200, ואני עולה לפס של 2350. העלייה בהתחלה עוברת בתוך יער וכעבור זמן נכנסים לתוך עמק ירוק (1540, 4.8, 10:35) כשההליכה בהתחלה מישורית ולאט לאט מתחילים לעלות. מרחוק רואים מפל גדול ואליו יש דרך זיגזג, העלייה היא בכיוון המפל כשלבסוף פונים ימינה (צפונה) ולא מגיעים אליו. אני מביט למעלה ואני מבין שיש סיכוי שהרבה אני לא אראה היום, אני הולך להכנס לעננות די כבדה.
בשעה 12:00 סיימתי את העלייה הרצינית השנייה, הגעתי לגובה 1865 ומתחיל ללכת על הרכס כשאני לא רואה כלום. אני יודע שהייתי אמור לראות את אגם Oeschinensee, אבל נאדה. מדי פעם מבצבצת לה איזו פסגה מושלגת כמו רוח רפאים ומייד נעלמת. אני מגיע לקראת העלייה האחרונה של 300 מ' לפני הפס, אני שוב מגיע לאיזור סלעי פראי, אני מצליח לזהות את "השן החסרה" שהיא הסמן לפס. כולי תקווה שהעננות היא רק בצד שלי, ואכן, כשאני מגיע לפס (2350, 9.3, 13:05) כל הנוף נפתח ואני רואה את Adelboden שנמאית הרחק למטה.
ישבתי שם איזה חצי שעה, נהנה מהנוף, הגיע עוד בחור ישראלי, שאיתו ירדתי את כל הדרך למטה לעיירה, הסתבר גם שאנחנו באותו בית מלון. הוא כן עשה את המעבר של אתמול שעליו ויתרתי, הוא אמר שאכן היה הרבה שלג, והיה מאד מסוכן. שמחתי שלא לקחתי את אחותי לשם, אחרת היא לא הייתה יוצאת איתי לטרק נוסף בחיים.
הירידה מאד יפה ולא קשה, לקח לנו 3 שעות מהפס להגיע למלון. יש לשים לב שהמלונות נמצאים בגובה, כך שמי שמגיע לעיירה למטה יצטרך לטפס עוד 100 150 מטר (כמו שאנחנו עשינו...).
במלון שהזמנתי יש חדר SPA וג'קוזי, היה נחמד לסיים את יום הטרק במים מבעבעים.
סך הכל להיום: 7:15 שעות, 16 קמ, 1350 עלייה, 1110 ירידה

Adelboden - Lenk

מסיפורי הדרך שקראתי, קיבלתי את הרושם שכאילו זהו יום "סתמי" של סוף. אני חושב שזהו יום מקסים שהוא בדיוק מה שצריך על מנת לסיים את הטרק. זהו היום הכי קל, אין יותר מדיי עליות או ירידות.
לקחנו את היום באיזי לגמרי ויצאנו מאוחר יחסית אחרי ארוחת הבוקר (מעולה שוב). היום הזה טיילנו ב"חבורה", אחותי ואני בתוספת הישראלי שהכרתי שטיייל עם עוד שני בלגים.
יצאנו לדרך בשעה 9:20, העננות של אתמול נמוגה והיום היה בהיר לגמרי, מה שאיפשר לראות את המיקום המדהים שנמצאית העיירה Adelboden. הנוף במסלול מאד מזכיר את היום השני, הליכה בעמק ירוק כשמסביב פסגות מושלגות, אבל אין את תחושת ההמוניות שהייתה לי שם, הרבה פחות אנשים, יותר שקט.. כאן גם כדאי להזכיר את עניין הפריחה בטרק, נושא ששכחתי להזכיר עד עכשיו. בתקופה זו קיימת פריחה מדהימה של המון פרחים מכל הצבעים, אין יום שלא רואים את זה, וביום זה מרבדי הפרחים עצומה, כך שלחובבי הפרחים מדובר בחגיגה.
הגענו לפאס Hahnenmoos Pass (11:40, 8.7, 1950), התיישבנו לבירה וטירמיסו במרפסת של המסעדה הצופה על אגם קטן ונחמד. היינו שם בערך שעה ואז התחלנו את הירידה ללנק.
הדרך מההתחלה ועד הסוף מאד ברורה, מסומנת וקשה לטעות.
הגענו ללנק ב 15:15, עשינו ארוחת פרידה קטנה, ועלינו לרכבת של 16:37 לציריך במחיר סמלי של 80 פרנק לכרטיס.
סוף.

קבצים מצורפים

• GPX תכנון מסלול היום השני המקורי (דרך אייגר טרייל)
• GPX היום הראשון
• GPX היום השני חלק 1
• GPX היום השני חלק 2
• GPX היום השלישי
• GPX היום הרביעי
• GPX היום החמישי
• GPX היום השישי

קישורים חיצוניים

• סיפור הדרך הראשון בו נעזרתי