6 ימי הליכה על הויה אלפינה (Via Alpina) בשוויץ

הקדמה

במסגרת חגיגות שנת ה-50 שלי, אישתי ואני החלטנו לצאת לטרק ראשון שלנו בו אנחנו סוחבים את הציוד איתנו על הגב, עד אז עשינו רק טיולי יום. אנחנו בכושר טוב, ומכיוון שזהו טרק ראשון ולא רצינו שהוא יהיה גם האחרון, החלטנו לחפש טרק שאורכו עד שבוע, וכזה שבכל יום נגיע לישון במקום מסודר ונוח עם פרטיות, כך שתהיה לנו חוויה ראשונה טובה.
לאחר חיפושים וקריאת סיפורי דרך (תודה לכותבים פה באתר!), ננעלנו על מסלול של מספר קטעים מהויה אלפינה שעובר בשוויץ. הבנו מסיפורי הדרך שהקטעים המומלצים הם מ-Meiringen עד Lenk, ושניתן לעשות אותם ב-6 ימי הליכה.

ארגונים ולוגיסטיקה

כ-9 חודשים לפני הטרק הזמנו טיסות אל על לציריך מה-13.7 עד ה-20.7, יציאה ביום חמישי בבוקר כך שנוכל לנחות, לקחת רכבת עד נקודת ההתחלה ולהתחיל את הטרק למחרת בבוקר, וחזרה בחמישי שלאחר מכן בלילה, כך שנוכל לסיים 6 ימי הליכה ביום רביעי, ובחמישי בבוקר לחזור לכיוון השדה ברכבת עם עצירה בציריך העיר.
לאחר הזמנת הטיסות התחלנו לעשות הזמנת מלונות בבוקינג, בכל המלונות הזמנו חדר זוגי עם מקלחת פרטית וארוחת בוקר.
לא היתה בעיה למצוא מקומות פנויים בכל המקומות שבדרך, חוץ ממקום ב-Grindelwald בסוף היום השני. לאחר נסיונות חוזרים ונשנים הסתבר לנו שבדיוק באותו סוף שבוע מתקיימת תחרות Eiger Ultra Trail by UTMB וב-Grindelwald אפשר להזמין רק מינימום של 3 לילות. הפתרון שמצאנו היה לשנות קצת את המסלול ולהתחיל מ-Grindelwald (יום לפני התחרות המדוברת) במקום מ-Meiringen, מה שבעקרון הוריד לנו יום אחד מהמסלול, ובתמורה פיצלנו את אחד הימים לשניים והוספנו עוד מסלול צדדי ליום הקצר יותר.

יום הגעה : מתל אביב ל-Grindelwald

הגענו מוקדם בבוקר לשדה התעופה עם תיקי הגב שארזנו בצורה הכי מינימלית שיכולנו. יצאנו בטיסת אלעל לציריך, ומשם ברכבת לגרינדלוולד (עם החלפה בברן ובאינטרלקן) סה"כ לקח כ-3 שעות נסיעה ברכבת. את הכרטיסים לרכבת קנינו מראש באפליקצית sbb בעלות של 58 פרנק ליחיד.
גרינדלוולד הוא כפר קטן עם רחוב מרכזי בו נמצאת תחנת הרכבת וחנויות, בעיקר חנויות ספורט ואוכל.
המלון היה מרוחק כ-5 דקות הליכה מתחנת הרכבת, הגענו למלון הורדנו תיקים ויצאנו להסתובב קצת ולקנות ארוחת ערב.
אחרי יום ארוך הלכנו לישון מוקדם כי ידענו שמחכה לנו יום ראשון מאתגר בתחילת הטרק למחרת.

לינה: Jungfrau Lodge, Swiss Mountain Hotel

יום 1: מ-Grindelwald ל-Lauterbrunnen

קמנו ליום מדהים מבחינת מזג אויר, ארוחת הבוקר במלון היתה נהדרת, והם אפילו ידעו להכין קפוצ'ינו טעים.
בשעה 8:15 יצאנו לדרך. יורדים לתחתית הכפר, חוצים את הנהר ואז מתחילה עליה רצופה של 1100 מ' גובה על פני כ-10 ק"מ, רובה במסלול פתוח ללא צל, כאשר השיפועים מתגברים ככל שעולים בגובה, אבל תוואי המסלול יחסית נוח. לאחר כ-4.5 שעות הגענו לפס Kleine Scheidegg שנמצא בגובה 2061 מ', זו הנקודה הגבוהה ביום זה. מהפס יש נוף מדהים לפסגות ההרים המושלגות, ביניהן גם פסגת ה-Jungfrau.
לאחר הפסקת בירה וקפה קר בפס התחלנו בירידה לכיוון Wengen, שוב רוב הדרך בשמש הקופחת. לאחר שמגיעים לWengen יש עוד כ-500 מ' גובה של ירידה תלולה על פני 3.5 ק"מ של שביל כורכר עד ל-Lauterbrunnen, בסיפורי דרך אחרים המליצו לתפוס אוטובוס אבל אנחנו החלטנו להמשיך ברגל, מה שהסתבר כאתגר גופני לא פשוט, אבל צלחנו אותו והגענו בשלום למלון ב-Lauterbrunnen.

מרחק הליכה: 20.2 ק"מ
עליה: 1126 מ'
ירידה: 1351 מ'
לינה: Hotel Steinbock

יום 2: מ-Lauterbrunnen ל-Mürren + מסלול צדדי

קמנו שוב ליום שמשי, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו ב-9:00 לדרך. ידענו שלפנינו עליה ארוכה מאוד עד ל-Murren. גם במקרה זה החלטנו מראש לא לקצר ברכבלים ולעשות את כל המסלול ברגל.
בניגוד ליום הקודם רוב המסלול הוא בתוך יער, כשמידי פעם נגלים הנופים המדהימים של הפסגות המושלגות שממול. היתרון הוא שרוב המסלול היה מוצל, אבל החיסרון היה שבניגוד לאתמול המסלול היה מסלול של בולדרים ולא היה פשוט. בדרך רואים את תחילת הזרימה של מפלים רבים אותם ראינו אתמול נופלים מהצוקים בעמק המפלים שליד Lauterbrunnen.
לאחר טיפוס רצוף של כ- 850 מ' גובה שלקח 4 שעות הגענו לכפר המקסים Murren.
שמנו את התיקים במלון, ויצאנו לשתות קפה במרכז הכפר. הכפר מיוחד בכך שמכוניות לא מורשות להגיע אליו, לכן יש אוירה רגועה ונעימה, בנוסף לנוף המדהים שרואים בכל פינה.
לאחר הקפה החלטנו להנות מהנוף עוד קצת ויצאנו למסלול מעגלי קצר של 3 ק"מ עם 200 מ׳ ירידה ועליה, סה"כ לקח לנו כשעה וחצי עם הפסקות מול הנוף המושלם.

מרחק הליכה: 6.2 + 3.1 ק"מ
עליה: 848 + 197 מ'
ירידה: 197 מ'
לינה: Hotel Alpenruh

יום 3: מ-Mürren ל-Griesalp

לאחר שני ימי שמש קמנו לבוקר סגרירי, ערפל כבד כיסה כל האיזור. מזל שחווינו את הנוף המדהים ביומיים האחרונים, כי היום לא ראינו יותר מכמה מטרים קדימה. היתרון היה שלא היתה שמש מה שהסתבר מאוחר יותר כמציל כי הדרך כולה היתה חשופה.
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לדרך ב-8:30, קצת אחרי הכפר התחיל סינגל ארוך בעליה חדה, אחריו מישורים ירוקים אינסופיים, עד שהגענו לבקתת Rotstockhütte לאחר 3:15 שעות. נחנו בביקתה כחצי שעה, שתינו שוקו חם והמשכנו בדרכנו. המלצה חמה: למלא מים בביקתה כי הפעם הבאה שתפגשו ברז מים זה יהיה רק בסוף היום.
המשכנו מהבקתה עוד 1:15 שעות עד שהגענו לעליה חדה מאוד של 150 מ' גובה בשיפוע חזק כולל מדרגות בסופה שמובילה ל-Sefinenfurgge Pass בגובה 2612 מ'. זו הנקודה הגבוהה ביום זה.
בדרך לפס פגשנו בפעם הראשונה ישראלים, היתה זו משפחת פורת המקסימה מהגולן, אבא ושלושה בנים, אותם נפגוש שוב בימים הקרובים.
בירידה מהפס יש גם מדרגות עם חבל לא ממש מתוחזק, ואחריהן נתקלנו ב-200 מ' של דרדרת קשה מאוד למעבר, מה שגרם לנו ממש להתיישב ולגרור את עצמנו למטה. כאשר היינו בחצי הדרך ראינו שאלו שהגיעו אחרינו מצאו מסלול יותר נוח כדי לרדת, אבל כבר היינו חייבים להמשיך דרך הדרדרת.
לאחר מכן יש ירידה ארוכה באורך של 10 ק"מ בהם מאבדים גובה של 1200 מ'. סה"כ הירידה לקחה כ-4 שעות עד שהגענו לכפר Griesalp.
הכפר הוא בעצם מספר בתים ומלון, בו גם ישנו, אין סופרמרקט בכפר.

מרחק הליכה: 16 ק"מ
עליה: 1059 מ'
ירידה: 1284 מ'
לינה: Griesalp Hotels

יום 4: מ-Griesalp ל-Kandersteg

היום קמנו ליום שמשי עם מעט עננים, לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לדרך ב-8:30.
מיד עם היציאה מהמלון מתחיל טיפוס דרך יער וממשיך דרך מדרונות ירוקים עד בקתת Berghaus Bundalp אליה הגענו בשעה 10:00. המשכנו בעליה עוד כ-45 דקות עד להשלמת 4 ק"מ ו-600 מ' טיפוס, ואז התחילה העליה הקשה באמת.
מדובר בעליה רצופה של כ-850 מ' גובה בסינגל עם שיפועים חדים, ברמה שלא ניתן אפילו לעצור רגע במקום להסדיר נשימה כי אין מקום מישורי לעמוד, מזל ששמו ספסלים פה ושם כדי שאפשר יהיה לנוח. כשמתקרבים לאזורים המושלגים הסינגל הופך לטיפוס על אבנים, אחר כך שביל צר על פי התהום, ואז מדרגות אינסופיות שמובילות לפס למעלה. לא לבעלי לב חלש!
לאחר כ-3 שעות בקצב איטי, כשבדרך שוב פגשנו את משפחת פורת, הגענו לפס המיוחל Hohtürli Pass שנמצא בגובה 2778 מ'. מהפס יש עוד עליה קטנה של 60 מ' בגובה לבקתת Blüemlisalphütte שנמצאת בגובה 2840 מ' שם עצרנו לאכול ולהנות מהנוף המדהים. זו הנקודה הגבוהה ביותר אליה הגענו בטרק.
לאחר מנוחה של חצי שעה התחלנו בירידה בשעה 14:20, שלשמחתנו היתה יותר ידידותית מהירידה מהפס אתמול, אבל היתה ארוכה מאוד ונמשכה לנצח. בשעה 18:00 הגענו סופסוף לאגם Oeschinensee לאחר איבוד גובה של כ-1200 מ'.
בשלב זה הרגלים שלנו היו כבר קרועות מהעליה המטורפת בתחילת היום ומהירידה הקשה לא פחות בהמשך. עם היציאה מהאגם יש כביש שמוביל לכפר Kandersteg אליו היינו אמורים להגיע, שנמצא במרחק 4.5 ק"מ. מיד כשהתחלנו ללכת בכביש הגיע רכב מסחרי ובאינסטינקט של רגע עצרנו אותו ושאלנו אם במקרה הוא מגיע לכפר, הוא הזמין אותנו לעלות וכך חסכנו הליכה סתמית ועוד מאמץ מיותר לרגליים. ירדנו בכניסה לכפר ומשם הלכנו עוד כחצי קילומטר עד למלון.

מרחק הליכה: 13.2 ק"מ (+ 4 ק"מ טרמפ)
עליה: 1446 מ'
ירידה: 1258 מ'
לינה: Hotel Alpina

יום 5: מ-Kandersteg ל-Adelboden

אתמול בערב החלטנו שהיום נקצר באמצעות רכבל את העליה (רצינו לקצר את הירידה אבל לא היה איך). קראנו בסיפורי דרך קודמים שיש אפשרות לקצר את העליה בעזרת רכבל, אבל זה דורש להתחבר למסלול המקורי דרך שביל צר ומסוכן, החלטנו ללכת על זה.
יצאנו מהמלון ב-8:30 ליום שמשי וחם, הלכנו כחצי שעה לרכבל בשם Allmenalp. זה קרון בודד שעולה ויורד ומכיל עד 8 אנשים. בדיוק כשהגענו הקרון היה מוכן ליציאה והמפעיל הסכים לחכות לנו. שילמו 12 פרנק לכרטיס (המחיר הרגיל הוא 15 פרנק אבל קיבלנו במלון כרטיס אורח של המחוז שנותן הנחה ברכבלים). לאחר עליה של 10 דקות נסיעה הגענו לתחנה העליונה בגובה 1723 מ'.
התחלנו את המסלול בשעה 9:15 מתחנת הרכבל העליונה. המסלול מתחיל ישר בעליה בדרך נוחה, עוקבים אחר הסימון ל-Bunderchrinde. בשלב מסוים מגיעים לנקודה Obere Allme בגובה 2192 מ', שם פונים שמאלה ומתחילים לטפס בדרך מלאה אבני דרדרת. הדרך עולה ובשלב מסוים מגיעים לקטע שביל צר כשבצידו האחד ההר ובצידו השני מדרון תלול. הבנו שהגענו לקטע המסוכן אותו ציינו בסיפורי הדרך.
פה אני חייב לציין ולהזהיר את כל מי שחושב לעשות את הקטע הזה, מדובר בסכנת חיים ממשית! יש מקומות בקטע הזה שהשביל ברוחב נעל אחת, חייבים לחשב איפה להניח את הרגל, וטעות אחת קטנה פירושה נפילה לתהום. לקראת סוף השביל שמו חבל שמתחלף לכבל ברזל ועוזר לסיים את השביל שסופו בעליה. מעולם לא שמחתי כל כך למראהו של חבל…
סיימנו את הקטע המסוכן בגובה 2250 מ' בשעה 11:30, ולאחר הסדרת נשימה המשכנו עוד כ-200 מ' בשביל עד לחיבור עם הויה אלפינה. מהחיבור המשכנו לטפס עוד כחצי שעה בשיפוע די חד עד שמגיעים ל-Bunderchrinde Pass בגובה 2385 מ', זו הנקודה הגבוהה של היום.
בפס היינו לבד, הנוף מדהים, אין שום ביקתה באיזור, הוצאנו סנדוויצ'ים והתחלנו לאכול, כשפתאום מופיעה שוב משפחת פורת. היינו רק אנחנו על הפס וניצלנו את ההזדמנות לשבת על קפה שהם הכינו, לדבר, להכיר, ולהחליף חוויות.
בשעה 13:00 התחלנו את הדרך הארוכה למטה, לכיוון הכפר Adelboden. בהתחלה השיפוע חד מאוד, אבל ככל שיורדים הדרך יותר ויותר נוחה וזורמת. תוך כדי ירידה מזג האויר התחלף, ערפל כיסה את השביל ולפתע החל לרדת גשם. כיסינו את התיקים, התעטפנו במעילי גשם (שחשבנו שסתם הבאנו) והמשכנו מטה. בשלב מסוים פסק הגשם וראינו ביקתה עם מסעדה עליה התנוסס דגל ישראל יחד עם דגל שוויץ. עשינו שם עצירה לאכול מרק חם ודיברנו עם בעלת המקום שהיא ומשפחתה חובבי ישראל, והיא אפילו היתה בארץ לפני 3 חודשים לטיול הכרות עם ארצנו הקטנה.
משם המשכנו בירידה ובשעה 16:15 לאחר ירידה של כ-1000 מ' גובה הגענו לכביש אספלט ממנו היו עוד 3.2 ק"מ עד המלון בכפר Adelboden. הכביש יורד עד לנהר ומשם יש לטפס למרכז הכפר. בשעה 17:15 הגענו למלון.

מרחק הליכה: 11.6 ק"מ (מנקודת הרכבל העליונה)
עליה: 769 מ'
ירידה: 1250 מ'
לינה: Hotel Bristol

יום 6: מ-Adelboden ל-Lenk

היום האחרון לטרק הגיע! התעוררנו לבוקר גשום, לקחנו את הזמן כי היום יום קצר יחסית. אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו בשעה 9:15 כשהגשם פסק. מתחילים בירידה לכיוון הנהר והולכים כ-2 ק"מ לאורך הנהר עד נקודה בשם Reharti שנמצאת בגובה 1340 מ' שם פונים שמאלה לתוך היער ומתחילים בטיפוס.
בקילומטר 6.7 לאחר 450 מ' גובה טיפוס במסלול נוח מגיעים לתחנת המוצא של הרכבל שעולה לפסגה. משם ממשיכים לטפס בכביש שמגיע עד לפסגת Hahnenmoos Pass שנמצאת בגובה 1950 מ', זוהי הנקודה הגבוהה של היום. הגענו לפסגה בשעה 12:00 לאחר הליכה של 9.5 ק"מ.
בפסגה יש מספר מסעדות ומלון, מאוד תיירותי בניגוד לפסגות של הימים האחרונים. ישבנו במסעדה לאכול פיצה, ואפילו היה שם Wifi.
לאחר מנוחה של שעה יצאנו בשעה 13:00 לירידה לכיוון Lenk. הירידה מתחילה בכביש כורכר משובש וממשיכה בסינגל ארוך דרך יערות ומדרונות ירוקים עד שמגיעים לכפר.
בשעה 15:30 בתום ירידה של 4.5 ק"מ ואיבוד גובה של כ-950 מ' הגענו למלון בכפר Lenk, התחנה האחרונה שלנו בטרק.

מרחק הליכה: 14 ק"מ
עליה: 696 מ'
ירידה: 975 מ'
לינה: Hotel Garni Alpenruh

יום חזרה: מ-Lenk לציריך והביתה

הבוקר שאחרי הטרק… קמנו בכיף לבוקר שמשי, לקחנו את הזמן, לאחר ארוחת בוקר ואריזת התיקים עלינו על הרכבת של 10:37 לכיוון ציריך. הכרטיסים הוזמנו מראש דרך האפליקציה של sbb בעלות 56 פרנק ליחיד.
הגענו תחנת הרכבת המרכזית בציריך לאחר 2 החלפות רכבת בשעה 13:30, אחסנו את התרמילים בלוקרים בעלות 8 פרנק ל-6 שעות, ויצאנו להסתובב.
הלכנו לאורך Bahnhofstrasse מתחנת הרכבת עד האגם וחזרנו דרך העיר העתיקה.
לקחנו רכבת מהתחנה המרכזית לשדה התעופה, 12 דקות נסיעה בעלות של 6.8 פרנק לכרטיס.
חזרנו בטיסת אלעל לארץ, עייפים אך מרוצים!

מספר תובנות לסיום

1. אישתי מדהימה!, שותפה מושלמת לטרק ראשון ולעוד רבים שיבואו אחריו. לזוגות שבכושר, אין זמן איכות יותר טוב מזה!
2. שוויץ יקרה!, המלונות יקרים (ובנוסף למחיר גם גובים מס מקומי), האוכל יקר, התחבורה הציבורית יקרה. על מנת לצמצם מחירים קנינו כרטיסי רכבת מראש, והשתדלנו לקנות אוכל בסופר (יש coop בכל כפר גדול).
3. האירופאים הולכים מהר!, מילדים קטנים ועד אנשים מבוגרים מאוד, בעליות ובירידות, עם מקלות או בלי מקלות, הם ממש מהירים. הזמנים המופיעים על השלטים מתאימים לקצב אירופאי, אנחנו לא מיהרנו, הלכנו בקצב שהתאים לנו.
4. מקלות חובה!, הם עוזרים בעליות ובעיקר בירידות, מונעים פגיעה בברכיים וגם מספקים איזון במקומות צרים ומסוכנים. אנחנו השתמשנו במקלות שמתקפלים ל-3 חלקים כך שגם אין בעיה להכניס אותם לנרתיק ולאחסן אותם בתוך התיק.
5. אפליקציית ניווט חובה!, אנחנו השתמשנו ב- mapy.cz. למרות שהשביל מסומן די טוב, ישנם מקומות שקל לפספס פניות ואז האפליקציה מאוד עוזרת. בנוסף היא עוזרת לתכנן את ההפסקות ולאזן את המאמץ.
6. יש המון מים בשוויץ!, כל הדרך מים נופלים או יורדים מכל מקום, יש גם הרבה ברזים למילוי מים בדרך, אנחנו הסתפקנו בשני בקבוקי 750 מ"ל לכל אחד.
7. צמצמו משקל תיקים! יצאנו עם תיקי 40 ליטר שעלו איתנו למטוס, תכננו היטב את הציוד שלקחנו, עשינו כל יום כביסה, התיקים שקלו כ-6 ק"ג ללא מים.
8. צריך להתאמן לטרק!, אנחנו סיימנו חצי מרתון כ-3 חודשים לפני הטרק ומאז התאמנו על טיפוס מדרגות וביצענו מספר טיולי הכנה בארץ. לא לשכוח להתאמן גם על ירידות, הם לא פחות קשות מהעליות.
9. יש הרבה פרות בשוויץ!, לכל אורך הטרק, האיזורים הירוקים מחולקים לחלקות שמגודרות בכבל גדר (לפעמים חשמלי), כאשר המסלול נכנס ויוצא מתוך חלקות אלו צריך לעבור דרך שער (ראינו כל מיני סוגי שערים). בקיץ הפרות משוחררות לרעות בחלקות האלה, וצלצולי הפעמונים שתלויים על צווארן ליוו אותנו לכל אורך הטרק.
10. מתחילים לתכנן כבר את הטרק הבא :-)

קבצים מצורפים

• Via Alpina Day 1
• Via Alpina Day 2
• Via Alpina Day 2 extra
• Via Alpina Day 3
• Via Alpina Day 4
• Via Alpina Day 5
• Via Alpina Day 6