10 ימים בשוויץ המדהימה
טיול של זוג (בני 28) עם רכב בשוויץ בנופים עוצרי נשימה וטבע שאין שני לו, במדינה שבה לא צריך פילטרים.
| תאריך הטיול | May 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | 10 ימים |
| עונה מומלצת | מאי נחשבת תחילת עונת הקיץ בשוויץ, לפני שיא התיירים ביוני-אוגוסט. כל המקומות פתוחים ומזג האוויר נהדר. |
תוכן עניינים
הקדמה קצרה
שוויץ לא היתה יעד שחשבנו לטוס אליו, אבל זוג חברים טובים שלנו גרים בציריך וככה יצא שהגענו לשוויץ אחרי תקופת יובש ארוכה בלי חו״ל (עוד מלפני הקורונה), וזכינו בחוויה פשוט נדירה. אנחנו זוג + קטנצ׳יק בדרך, כך שסגנון הטיול שלנו מעט פחות הרפתקני מהרגיל אבל כולל טיולי יום, אופניים, אגמים, רכבלים, נופים ומה לא. יחסית לטיולים קודמים לא הספקנו לתכנן הכל כמו שאנחנו אוהבים, אז הספונטניות שלטה במסלול ויש דברים שאולי עדיף לעשות בסדר הגיוני יותר וארחיב על כך בסיפור דרך.
כסף ועלויות
יקר להחריד בשוויץ. הרבה טוענים שזה כמו בתל-אביב אז כנראה שהם לא מתל-אביב...
יש בהחלט דרכים להוזיל עלויות, חלקן עשינו וחלקן גילינו בדיעבד, אפרט בהמשך.
המטבע הוא פרנק שוויצרי והוא שווה ערך ליורו פחות או יותר, ומקבלים יורו תמיד וגם בחלק מהמקומות דולרים.
ב99% מהמקרים שילמנו באשראי עם האפל-פיי, אבל היו כמה מקומות בודדים שהיה אפשר רק במזומן (חניה בעיקר).
רכב ונסיעות
התחבורה הציבורית מדהימה בשוויץ ומגיעה (כמעט) לכל מקום. לא תכננו מסלול מראש אז העדפנו גמישות, והעובדה שאפרת היתה בחודש 6 גרמה לנו לבחור ברכב. השכרנו רכב ידני דרך אקספדיה מחברת Alamo במרכז ציריך, וזכינו לרכב אוטומט גדול ונוח. את הביטוח עשינו בעת הזמנה מאקספדיה מה שהתגלה כטריקי - בדלפק ההשכרה מנסים לשכנע אותך לעשות אצלם ביטוח (ככה שיצא לנו כפל ביטוחים) והם ״מאיימים״ שאם לא תעשה אצלם אז על השריטה הכי קטנה תשלם מינימום 1500 (!) פרנק. לא עשינו אצלם עוד ביטוח ופשוט צילמנו טוב-טוב את הרכב מכל זווית, מה שהתגלה כקריטי. כשהחזרנו את הרכב אמרו לנו על שריטה בגודל חצי אפונה על הטסה של הגלגל, וויתרו לנו רק אחרי שהראינו להם בסרטון שהיא היתה כבר מלפני (אבל לא צוינה במפרט שריטות). נשמע פשוט שזאת שיטה מסריחה שלהם להרוויח כסף מהביטוח שלך או שתעשה עוד ביטוח אצלם, בקיצור למרות שעברנו את זה בשלום והאוטו היה אחלה הם די נוכלים.
עוד דבר שלא קרה לנו באף השכרת רכב בעולם- קריטי ממש להגיע בשעה המדוייקת שהזמנתם. בתמימותי הגעתי שעה וחצי לפני הזמן ושלחו אותי בבושת פנים לחכות לשעה שהזמנתי בה. נו, שוויצרים...
לגבי הנהיגה עצמה בשוויץ - החברים שלנו הזהירו אותנו שהשוויצרים קפדנים על החוקים ברמות שקשה לתאר, והראו לנו דו״ח מהירות שהם קיבלו על 33 קמ״ש איפה שמותר 30, בלי צחוק. יש מצלמות בכל מקום, והמהירויות לרוב נמוכות בצורה מגוחכת, ומשתנות כל שניה...מצד שני לאן אתם ממהרים? :)
בקיצור הקרוז קונטרול היה החבר הכי טוב שלי בנהיגה, מה גם שהתשתיות מדהימות ואין פקקים בשום מקום.
הנסיעות קצרות מאוד במקומות שהיינו בהם, ככה שלשמחתנו לא בילינו המון בכביש בכל מקרה.
שילוב הדברים הזה הביא למצב הזוי שכל הטיול השתמשנו רק בחצי מיכל דלק (שאגב המחיר כמו בארץ +- ).
דבר אחרון, חניה - תמיד יש, ובשפע. אמאמה היא עולה כסף בכל מקום, גם בכפר הכי מרוחק שהיינו. יש איזה 7 אפליקציות שונות סטייל פנגו, הצלחנו להשתמש רק בeasypark שיחסית נפוצה וממש נוחה. יש מקומות מסוימים שהיה אפשר רק במטבעות אז שווה לשמור כמה באוטו.
לינה
למעט הלילות שישנו אצל החברים שלנו בציריך, ישנו רק בAIRBNB. בגלל שהיינו לפני שיא העונה תמיד היו הרבה מקומות והמחירים (כנראה) קצת יותר נמוכים. ישנו לפעמים בחדר בתוך בית או ביחידה נפרדת, או ממש בקתה והממוצע ללילה היה 400 שקל. השתדלנו לחפש מקומות שיש בהם מטבח כי האוכל לא משהו וסופר יקר.
אוכל
אז האוכל לא משהו וסופר יקר, ברמה של כל ארוחה הכי בסיסית במסעדה יצאה 150-200 שקל לשנינו, בלי שהזמנו את המנות היקרות אפילו. מה גם שהמנות יחסית קטנות ולא טעימות במיוחד, בקיצור הבנו מאוד מהר שמשתלם לבטן ולכיס לקנות בסופר ולבשל בעצמנו. הרשת הגדולה ביותר(והיקרה יותר) היא coop ויש את רשת ALDI במחירים הרבה יותר סבבה (יחסית כמו בארץ).
טיפ של אלופים: לא להתפתֿות לנסות אפילו את הפונדו שהוא מאכל לאומי בשוויץ. זה דוחה ברמות שקשה לתאר, עד עכשיו הריח של הגבינה תקוע לי באף, ותאמינו לי שאני אוהב גבינות. על אחריותכם בלבד.
טוב יאללה לסיפור עצמו
יום 1+2 - ציריך
ביקרנו חברים בציריך כך שפחות רלוונטי לפרט כל מה שעשינו, מה גם שערים זה פחות הפוקוס שלנו מבחינת טיול ואטרקציות. ובכל זאת:
אגם ציריך (אשכרה דקה מהבית שלהם) - מדהים, צלול, נקי, ואפשר לשחות בו שזה מטורף. אם נופלים על יום חם זה תענוג. יש גם טיילת לכל האורך ואינספור פינות נחמדות לשבת, לקחת אופניים, סאפ, סירה ומה לא.
העיר העתיקה - עשינו סיבוב לאורך הנהר ואכלנו שם משהו. יש המון מסעדות, ברים והרבה חנויות יוקרה (כי מי לא צריך סוודר ב4200 פרנק?).
מפעל שוקולד לינדט - אז כחובבי שוקולד מושבעים לא יכולנו שלא לקפוץ למפעל. סיור יחסית קצר על ההיסטוריה והייצור של שוקולד, במחיר של 14 פרנק לאדם. כמובן שאוכלים המון, המון שוקולד. טיפ - תחכו לסוף ואל תתמלאו באמצע :)
ההתניידות בעיר קלה וכמובן יקרה, בכל אמצעי תחבורה שתחפצו בתדירות גבוהה.
יום 3 - לוצרן והר ריגי
יצאנו עם הרכב באיחור קל מציריך אל עבר הר ריגי שמשקיף על לוצרן והסביבה. הגענו לעיירה Vitznau משם עלינו בקרונית רכבת עד לפסגת ריגי. בתכלס אפשר לעלות גם ברכבל מweggis (ולהחליף לקרונית) וזה נראה לי עדיף בדיעבד.
יש הנחה אם אתם ישנים באיזור לוצרן, הראינו את הלילה שסגרנו באפליקציה של airbnb וקיבלנו, עלה לדעתי באיזור ה50 פרנק.
הערת ביניים - יש כל מיני דרכים לקבל הנחות באטרקציות, למשל swiss pass או פאסים לפי קנטונים (מחוזות בשוויץ). זה כנראה יותר משתלם אם אתם בתחב״צ כי זה כולל גם את הנסיעות, או אם אתם עושים ממש את כל האטרקציות באיזור. אנחנו ויתרנו בעיקר בגלל שלא ידענו מה אנחנו מתכננים והיינו ברכב גם ככה, אז לדעתי לא שווה. בכל מקרה האטרקציות מאוד יקרות, אבל לעניות דעתי רובן המוחלט שוות את זה.
חזרה לריגי - האגם למרגלותיו מהמם, ורק הוא שווה סיבוב לאורכו. עלינו במזג אוויר נהדר שהיה למטה, אבל כיאה להרים, למעלה פגשה אותנו עננות שדי העיבה על הנוף וראינו אותו רק לפרקים. שווה תמיד לבדוק לפני במצלמות מה מצב העננים ולהיות גמישים במידה ומעונן, כי אחרת די חבל על הזמן והכסף. עוד כלל אצבע - ככל שמוקדם יותר ביום ככה סיכוי למזג טוב יותר למעלה בהרים, לרוב העננות מגיעה החל מהצהריים גם ביום בהיר. מהתחנה האחרונה של הרכבל עלינו 5 דקות למעלה לתצפית, ואחר כך ירדנו ברגל לתחנת הביניים Rigi Rotstock, כשעה הליכה נחמדה ממש.
העדפנו לא לישון בלוצרן, אז סגרנו airbnb בכפר meggen הסמוך בתוך בית של מקומיים בשכונה שוויצרית מנומנמת. בערב יצאנו להסתובב בלוצרן.
לוצרן עיר נחמדה, (איך לא) עם אגם ונהר יפהפה. יש גשר עץ שחוצה את הנהר שנקרא ״הקפלה״ שצריך לסמן וי וללכת בו כמובן. ברצינות אבל יש אווירה נינוחה וכיפית להסתובב שם בערב, המון מסעדות ובתי קפה.
אנחנו סיימנו עם פיצה בטייק אווי על שפת האגם.
יום 4 - אנגלברג והר טיטליס
מזג אוויר נפלא גרם לנו לצאת מוקדם בבוקר לכיוון הר טיטליס שנמצא מעל העיירה אנגלברג, כ-45 דקות נסיעה. המחיר הכי גבוה ששילמנו בטיול עבור אטרקציה - 96 פרנק לאדם (מעבר ל10 פרנק על חניה ליום). גילינו בדיעבד שיכולנו לקבל הנחה משמעותית אם היינו מראים כרטיס שאנחנו ישנים באיזור (לא הספיק להם הפעם שנראה באפליקציה), אותו קיבלנו רק בערב כשהגענו לairbnb שלנו, אז שווה לברר על זה עם המקום שישנים בו מראש אם לא מגיעים לחדר לפני שעולים להר.
בכל מקרה, בסדרה של 3 רכבלים מגיעים (כמעט) לפסגה של הר טיטליס. הנוף עוצר נשימה, והאלפים פרוסים לפנייך כמו מתוך חלום. יש מנהרה בתוך הקרח שקפוא ללכת בתוכה, וגשר תלוי שיש לו תואר של הכי משהו בעולם (גבוה כנראה?). גם במאי הרבה מקומיים עשו שם סקי והתפוצצנו מקנאה (אישה בהריון + איש אחרי ניתוח בברך) שאנחנו לא יכולים גם, אבל לגמרי היינו בעניין בנסיבות אחרות.
בתחנת הביניים הראשונה יש אגם בשם Trübsee שהיה קפוא ברובו מתי שהיינו, אבל בכל זאת מדהים ביופיו. ירדנו מהרכבל בחזור והקפנו אותו ברגל (שעה-שעה וחצי של הליכה קלה)-מומלץ ממש!
מי שבעניין להוסיף עוד טיול רגלי אפשר לרדת ברגל לאנגלברג, לדעתי זה מוסיף שעתיים ואומרים שמאוד יפה (נו מה).
ירדנו ברכבל לעיירה אנגלברג ואכלנו את הפונדו הידוע לשמצה. בגדול חוץ מטיטליס אין המון מה לעשות בעיירה, מלבד איזו כנסייה לחובבי הז׳אנר. יש כמובן אגם טורקיז ממש יפה, יחסית קטן אז אפשר להקיף אותו באיזי בסוף היום ולהתפנן שם. די במקרה גילינו מסלול שיוצא מהעיירה ליד נהר מטורף אותו עשינו למחרת בבוקר.
יום 5 - אינטרלאקן והסביבה
הסקנו שכל המים שיש באיזור חייבים להתנקז לנהר כלשהוא, ובעזרת מעט אינוטואציה וגוגל מאפס גילינו בדיוק איפה כל הטוב זה קורה. מהצומת הראשונה שנכנסים לעיירה מצד ימין, יש ירידה במקביל ומתחת לכביש, פשוט הולכים עם המים, אי אפשר לפספס. ירדנו עם הנחל עד שהגענו לפינה ממש חמודה שאיזה בחור בשם טוני בנה למטיילים ויש בה כל מה שטיילן צריך בשטח(חוץ מנדנדה, מה הקשר טוני?). מאוד רצינו להמשיך עם הנחל ונדמה שאפשר לעשות פה טיול חבל על הזמן, אבל העלייה חזרה והרצון להתקדם ליעד הבא גרמו לנו לחזור.
בדרך לאינטרלאקן עוברים באגם טורקיז יפהפה בכפר lungern, זה ממש על הדרך ואי אפשר לפספס. אין שם כמעט מסעדות או בתי קפה, אבל בעיניי חובה לעצור כי זה באמת אחד האגמים היפים שראיתי בחיי. קצת בהמשך הכביש אחרי הכפר יש מצד ימין מקום לעצור לתצפית יפה על האגם מלמעלה, גם כן מרהיב.
קצת סדר בדברים - אינטרלאקן מילולית משמעותה ״בין האגמים״ והיא עיר במיקום מיוחד בין אגם בריינץ לאגם ת׳ון, ששניהם מוקפים ברכסים כמובן. זאת עיר לא קטנה ויש בה הכל, אנחנו העדפנו לא לישון בה אלא בכפר קטן בשם habkern כרבע שעה נסיעה במעלה אחד ההרים מצפון. באופן כללי זה בסיס מצויין לצאת ממנו להמון טיולים ואטרקציות, וגם לאיזורים סמוכים (גרינדלווד ולאוטרברונן, פירוט בהמשך).
בחזרה לסיפור: עצרנו בדרך בכפר ברינץ שעל שמו האגם (או ההפך?) ועשינו סיבוב בטיילת נחמדה שראינו ואכלנו משהו. בדיעבד כשסיכמנו את הטיול עם עצמנו הגענו למסקנה שזה האגם היפה והמיוחד ביותר שהיינו בו בכל הטיול. המשכנו לכפר Iseltwald מצידו השני של האגם, גם כן כפר חמוד ממש. עשינו מסלול הליכה שיוצא מקצהו לכיוון מפלי גיסבאך של שעה וחצי עם תכנון לחזור בסירה לכפר. יש שני שבילים מקבילים ללכת בהם, אחד קרוב יותר לאגם והשני מקביל אליו במעלה הרכס. חשבנו שהנוף יהיה יותר יפה למעלה וגם בסוף נגיע ישר אל המפלים ולא נצטרך לעלות מהאגם. בפועל העצים די הסתירו את הנוף רוב הדרך אבל עדיין המסלול מאוד יפה. כאשר הגענו למפלים באמת שנדהמו מהעוצמה שבה המים נופלים בו, והשביל לוקח אותך מאחורי המפל כך שממש מרגישים אותו. יש אפשרות לעשות גם איזה מסלול מעגלי מסביב למפלים שכתוב שאורך כשעה, לא ניסינו אבל. ירדנו לכיוון האגם בירידה יחסית תלולה, והבנו כבר שאת הסירה האחרונה חזרה פספסנו, אז נאלצנו לחזור ברגל. בחרנו בשביל התחתון הפעם, ובעיניי הוא עדיף על העליון בכך שהוא יותר מתון ורואים את האגם יותר טוב.
בקיצור הייתי מאוד ממליץ על המסלול הזה בהלוך דרך השביל התחתון ובחזור לוודא מתי הסירה :)
אגב בקצה הכפר Iseltwald מהנקודה שבה יוצאים לטיול, יש מעין חוף קטן עם מסעדה נחמדה. כשחזרנו גמורים מהטיול הזה אפרת חיכתה לי שאביא את האוטו, והיא כבר החליטה שאנחנו נחזור למקום המושלם הזה, אבל ביום אחר. עשינו קניות בסופר ונסענו לבקתה בכפר habken.
יום 6 - הר פירסט וגרינדלווד
ישנו בבקתה נהדרת עם נוף להרים ולאגם אז החלטנו לעשות בוקר רגוע ופשוט ליהנות מהרגע. בצהריים המוקדמים נסענו לעיירה Grindelwald במטרה לעלות להר first, כ40 דקות נסיעה מhabken בנופים המדהימים של האיזור הזה. שמענו ה-מון על גרינדלווד, והתכנון המקורי היה גם לישון שם מתישהו במהלך הטיול. אני לרגע לא מוריד מיופיה, אבל ללא ספק יש בה תחושה מתויירת, מה שלא הרגשנו כמעט בשום מקום בטיול.
טיפ: חנינו בחניון מעט יותר רחוק מהחניון שצמוד לרכבל והוא שליש במחיר. ממשיכים ישר ופנייה שניה ימינה, יורדים, ואז מצד שמאל.
המון אנשים חיכו בתור לקנות כרטיסים לרכבל אם כי אפשר לקנות באינטרנט ממש בקלות, אז עברנו את כולם בזריזות. אם מתכננים לעשות אטרקציה כלשהיא על ההר אפשר ומומלץ לקנות באתר כרטיס משולב רכבל+אטרקציה וזה יותר זול מלקנות בנפרד. בקיצור עלינו ברכבל למעלה אל ההר, הנופים מהרכבל על גרינדלווד היו פשוט עוצרי נשימה והתחברתי פתאום לכל מה שאומרים על הכפר הזה. גרינדלווד נמצאת בעמק ירוק למרגלות רכס הרים מטורף לגמרי שמכיל את פסגות היונגפראו, אייגר ומונך. אנחנו לא עשינו את זה, אבל אפשר לעלות ליונגפראו ברכבת מטורפת שעוברת במנהרה חצובה, ומתהדרת בהיותה תחנת הרכבת הגבוהה באירופה. אנחנו הסתפקנו בלהסתכל על ההר המרשים מרחוק.
בהר פירסט יש הליכה קצרה שנקראת cliff walk, שהולכים על מעין גשר שמחובר למצוק מהצד שלו ומאפשר תצפית מרהיבה. משם המשכנו כשעה הליכה יחסית קלה בעלייה מתונה ברובה אל אגם Bachalpsee, היו לא מעט אנשים איתנו אבל לא נורא בכלל. הנופים בדרך מרהיבים וצופים על העמק ועל ההרים המושלגים מסביב. האגם עצמו היה ברובו קפוא כיאה לעונה, וזה קצת הוריד מהיופי שראינו בתמונות מסוימות אבל באמת שאין תלונות, עדיין יפהפה ומיוחד.
חזרנו ברגל לרכבל באותה הדרך, והיתה לנו מחשבה לרדת עוד שעה ברגל אל תחנת הביניים של הרכבל bort אבל ירדנו מזה בסוף. בדרך למטה אני עצרתי בתחנה האמצעית bort ולקחתי מעין קורקינט עד למטה (זאת אחת מהאטרקציות שהתכוונתי אליהן). בעיניי חוויה ממש כיפית, הכל בירידה בכביש סלול עם נופים עוצרי נשימה, רק צריך ללחוץ הרבה על הברקס :)
בדרך לבקתה עצרנו לעשות קניות באינטרלאקן בALDI, ועשינו עוד ערב רגוע וכיף בבקתה שלנו בhabken.
יום 7 - טיול אופנים באגם ת׳ון
אז אחרי יום רגוע יחסית ביום הקודם, אפרת ההרפתקנית החליטה שנעשה טיול אופניים מסביב לאגם. ככה במקרה יצא שזה 52 ק״מ להקיף אותו אז תכננו להשכיר e-bike שזה בעצם אופני הרים חשמליות. ראינו לא מעט אנשים איתן, ואפשר לנסוע עליהן רגיל ואם רוצים אפשר לקבל בוסט רציני ברמה שעלייה תלולה הופכת למישור. המליצו לנו להשכיר מflying wheels אבל היה סגור(יום רביעי מה הקשר?) אז השכרנו מinter sport שתכלס היו קצת מעצבנים אבל האופניים היו אחלה. היה להם רק e-bike אחד אז אני לקחתי אופני הרים רגילות ויצאנו להרפתקה. ראיתי איזה מסלול באינטרנט אבל בסוף פשוט נצמדנו לכביש שמקיף את האגם ואי אפשר ממש להתבלבל בדרך. רוב הדרך היתה על כביש, חלקה מופרד בשביל אופניים אבל אין תחושה מלחיצה, השווייצרים נוסעים לאט ומודעים מאוד לרוכבי אופניים ככה שהרגשנו ממש בנוח. עצרנו בכל מיני מקומות יפים בדרך, וכל הסיפור לקח 5 שעות בערך עם העצירות. עם האופניים החשמליות המאמץ בהחלט קיים אבל לא עצום, עם אופני ההרים למי שבכושר סביר זה מתיש אבל לגמרי אפשרי.
עייפים אך מרוצים חזרנו אל החוף המדהים בכפר Iseltwald על אגם ברינץ והפעם בשביל לרבוץ שם. היה חם מאוד באותו יום, ונכנסנו למים שלא היו קרים כמו שציפינו. היה פשוט מושלם ופסטורלי ברמות שקשה לתאר, נשארנו שם כמה שעות טובות.
התכנון להמשך היה להגיע לעמק לאוטרברונן, לא רחוק מגרינדלווד אז סגרנו מהרגע להרגע לילה באיזו חווה שנראיתה לנו מגניבה. נסענו מאיזור אינטרלאקן לאיזור לאוטרברונן (הכל במרחקים די קרובים, חצי שעה פלוס מינוס) בנוף פשוט לא נתפס. עמק לאוטרברונן מוקף מכל צד בהרים מצוקיים עם המון מפלים ענקיים שמתבקעים ממנו, פשוט מטורף.
לא הבנו את זה מראש אבל היה קצת מתוסבך להגיע לחווה שהיתה ממש בקצה העמק-היה צריך להחנות 5 דקות הליכה מהבית, ולסחוב מזוודות, אחר כך להחנות את הרכב למטה בעיירה ולעלות ברגל רבע שעה. חוץ מהמאמץ הלא צפוי והתקרה הנמוכה מדי בתוך הבקתה, היה פשוט מקסים שם ובספונטניות החלטנו לסגור לעוד לילה. היינו מוקפים שם בטבע מכל כיוון, והחלטנו לעשות יום רגוע למחרת.
יום 8 - עמק לאוטברונן
העברנו חצי יום בחווה ברגוע, עם מזג אוויר נהדר. בכלל לאורך הטיול התחזית תמיד היתה קודרת עם 80-90% לגשם, ובפועל היה מזג אוויר נהדר רוב הזמן, בקיצור לא להאמין לתחזית!
נסענו נסיעה קצרה למפל Trümmelbach, שזורם בנקיק צר ממש בתוך הסלע. כמו שכבר הבנו בשלב הזה של הטיול, השוויצרים אוהבים לחצוב, אז הם חצבו ממש בתוך ההר מעין קרונית שלוקחת אותך למעלה ומערכת מנהרות בתוך ההר שמאפשרת לראות את המפל מבפנים. האמת שלא כל כך ציפינו למשהו מיוחד, אבל העוצמה של זרימת המים בנקיק הצר היתה משהו יוצא דופן. התמונות לחלוטין לא מעבירות את היופי והעוצמה שבמפל הזה, בעיני ממש שווה. בסך הכל עלה 14 פרנק לאדם הכניסה וסה״כ היינו שם פחות משעה.
המשכנו משם לרכבל שעולה לעיירה murren שנמצאת מעל עמק לאוטרברונן. מmurren אפשר להמשיך בעוד 2 רכבלים לפסגת הר שילטהורן שצילמו בו את הסרט של ג׳יימס בונד אז הכל שם ממותג וממוסחר בקטע היסטרי. אנחנו החלטנו לוותר על עלייה לשילטהורן כי היה כבר יחסית מאוחר ולא כדאי לעלות בשעות כאלה לגבהים בגלל המזג אוויר. מלבד הנוף היפה שנשקף ממנה, מעט התאכזבנו מmurren, וגם אותו קצת קשה לראות בצורה נוחה. רק כשהתיישבנו במסעדה על קצה המצוק הצלחנו ממש לראות את כל העמק שמתחתינו. בעיקרון יש המון מסלולי הליכה יפים באיזור אבל היינו כבר עייפים והמזג אוויר התחיל להתענן עד שבשלב מסוים ממש ירד מבול.
ירדנו בחזרה ברכבל והלכנו בגשם לבקתה היבשה שלנו.
יום 9 - אגם Hinterburgseeli ונסיעה לציריך
רצינו להספיק עוד טיול לפני החזרה לציריך, אז מצאנו שיש אגם יפה וקצת פחות מוכר עם מסלול קצר יחסית על הדרך לציריך. מעל אגם ברינץ האהוב עלינו, במעלה ההר שוכן הכפר axalp, כפר מנומנם ביותר. משם יוצא מסלול הליכה לא קשה בכלל באורך 45 דקות עד לאגם. בשנות ה-90 הכתה סופה חזקה את האיזור והמון עצים נפלו ונהרסו, והתושבים באיזור החליטו ליצור מהגזעים פסלי עץ מרהיבים. הדרך לאגם עוברת ביער ירוק ולאורכה ראינו את הפסלים המגניבים האלה, בהחלט יצירות אומנות. האגם עצמו ממש יפה, בעל גוונים כחולים-ירקרקים ומוקף בעצי אורן והרים מושלגים. פגשנו יחסית מעט אנשים בדרך, וסה״כ היה ממש טיול קצר ונחמד לסיים איתו. חזרנו חזרה באותה הדרך ונסענו לציריך.
בדרך עצרנו להצטייד בשוקולדים חזרה לארץ, קנינו הכל ב -denner discount שזה אמור להיות הסופר הזול שלהם. לא הרגיש ששילמנו שם מחיר זול במיוחד אבל אני מניח שזה עדיף על כל מקום אחר.
ישנו בציריך אצל החברים ולמחרת טסנו חזרה לארץ.
סיכום
ברמת תכנון הטיול אני חושב שהמסקנה שלנו היא שזה באמת לא משנה לאן תלכו, ה-כ-ל יפה ממש.
טיילנו בלא מעט מדינות וללא ספק שווייץ נכנסה לנו ללב עם הטבע הנדיר שלה והאיכות שבה הוא מונגש. לדעתי, למרות הנגישות האדירה לרוב אין תחושה שהאדם שולט בטבע ומכפיף אותו לצרכי תיירות כמו במקומות מסוימים בעולם.
מוזמנים לפנות לכל שאלה, עדיף במייל shimric@gmail.com
אפרת ושמרי.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם