טרק חורפי ב-Piatra Craiului במרכז רומניה

הקדמה

כבר כמה חודשים רצינו לעשות טרק מחוץ לארץ ביחד, והיה לנו הרבה זמן לחשוב עליו מכיוון שכולנו עשינו שנות שירות. בגלל גיבושים לצבא הבנו שנשארו לנו רק שבועיים בסוף נובמבר לצאת, והחלטנו ללכת על זה בכל הכוח.
שבוע של תכנונים הוביל אותנו בסוף לבחור ברומניה - הטיסה והמחירים זולים, הטיולים קרובים ונוחים יחסית והנופים מטורפים. בחרנו ללכת על מסלול שאחד מאיתנו חשב עליו כבר זמן מה, ברכס Piatra Craiului שליד העיר בראשוב.
ספוילר - לא ידענו בדיוק למה אנחנו נכנסים ;)

אחרי הטרק השארנו לעצמנו יומיים לבלות בבראשוב וביאסי, לפני הטיסה חזרה משדה התעופה של יאסי.

הכנות לטיול - לינה, ציוד ותכנון

לינה - פרט לבקתה, את כל מקומות הלינה הזמנו בבוקינג במחירים זולים באופן מצחיק, כיאה לרומניה - סביבות ה-120 שח ללילה (160 ליי). חלק בתשלום מראש וחלק בתשלום במקום, אך נוח בסך הכל.
האמת שמבחינת לינה בטרק היה לנו הרבה מזל, אבל בואו נדבר תכנונים. תכננו לישון ליד בקתה במיקום אסטרטגי על ההר שנקראת Cabana Curmatura בגלל שראינו בגוגל מאפס שהיא לא פתוחה בעונה הזו (כי אין כמעט מטיילים) אבל יש לידה אזור קמפינג. בנוסף, הזמנו לילה במחיר מצחיק בקומפלקס בצד השני של ההר - Crai 7. עוד לילה תכננו לעשות האחד המחסות הפרושים בשטח השמורה של ההר, שאפשר לישון בהם בחינם ובלי תיאום וכן בלי תנאים נוחים.
נוכחנו לגלות שלמזלנו הבקתה הייתה פתוחה, ריקה ממטיילים ומאויישת על ידי ווסילה המנהל המארח, הקומפלקס הסכים לדחות לנו את ההגעה ביום ולמחסה לא נזקקנו לבסוף. כנראה שככה זה בנובמבר כשאין מטיילים כמעט.
לאחר הטרק ישנו עוד לילה ליד העיר העתיקה של בראשוב, ועוד לילה ביאסי.
העצה שלנו לאחר הטיול - לגבי בקתות ומגורים בטרק כדאי להתקשר ולא לסמוך על ביקורות באינטרנט, הרומנים גם יענו בנחמדות.

ציוד - בגלל שבטרק כל הציוד על הגב ארזנו את כל הציוד במוצ'ילות שלנו וניסינו לחסוך כמה שאפשר:
- מוצ'ילה נוחה (שלנו היו בין 55-70 ליטר, בטיסות הן היו בתא מטען)
- תיק קטן מתקפל
- נעלי טיולים נוחות, כדאי מתאימות להרים
- מקלות הליכה (כדאי מאוד, לנו לא היו)
- תחתונים, גרביים (עבות), חולצה קצרה
- מכנסי טיולים
- בגדים טרמיים ומעיל, כפפות, חמצוואר וכובע (!)
- שכמיות ניילון נגד גשם (כדאי בחורף)
- שק שינה טוב (מומלץ 3- ומטה)
- מוצרי היגיינה אישית
- סיר קטן, כוס, קערה, סכו"ם
- ראש גזייה - את הגזייה כדאי לקנות כבר שם
- טלפון, מטען ומטען נייד (כדאי גם אזניות קטנות)
- פנס ראש!
- דרכון ואשראי
- את האוכל לטרק כדאי לקנות שם, זה זול בטירוף
- מים - 3 ליטר לאדם ליום מספיקים, ראו נקודות מילוי במפה

מבחינת כסף, הכי זול יהיה להחליף בארץ ליורו ולאחר מכן להחליף ברומניה לליי. שיעור ההחלפה מיורו לליי ברומניה שואף לאפס בעוד שבארץ ההחלפה לליי יקרה. יש המון צ'יינג'ים בערים ברומניה.
מבחינת אינטרנט, אנחנו ממליצים על החלפה לסים רומני. אפשר לעשות זאת בכל חנות של Orange או Vodaphone בעלות של 30 ליי ולקבל גם חבילת גלישה גדולה בהרבה ממה שתצטרכו. החנויות האלה נמצאות ברחובות בתדירות של קיוסקים.

תכנון - אנחנו השתמשנו באופן כמעט בלעדי באפליקציה Mapy.cz. מורידים, פותחים חשבון ואפשר גם להוריד את המפות שצריך כדי להשתמש בהן אופליין (המיקום יעבוד גם ללא אינטרנט). באפליקציה מפורטים גם כן כל השבילים המסומנים, נקודות מים, מקומות לינה ואפילו אפשר למדוד בה מרחק והפרשי גובה בין נקודות.
למרות כל המידע, נוכחנו להבין שהמקומיים ידעו הכי טוב על השבילים וכמה הם נוחים להליכה באמת, ולאחר המלצה של ווסילה מהבקתה בהר שינינו קצת את הגישה שלנו לגבי המסלולים.

חשוב! רומניה כולה מרושתת ברשת מסילות הרכבת הרביעית בגודלה באירופה והרכבות הן כלי תחבורה נוח גם למרחקים ארוכים. לרכבות הבינעירוניות צריך להזמין כרטיס מראש! חיפוש קצר באינטרנט (לא במוביט - המרחק גדול מדי) ייתן לכם מענה איך להגיע ממקום למקום ומאיפה להזמין, גוגל מאפס עושה את העבודה גם כן. אנחנו ממליצים על אתר 12Go שבו מצאנו את המחירים הכי זולים משמעותית. שימו לב לזמן הנסיעה - יש רכבות מהירות יותר ומהירות פחות.

הגעה לבראשוב והצטיידות

נחתנו בשעה ארבע לפנות בוקר בשדה התעופה של בוקרשט (Otopeni). כרטיסים מראש לרכבת מבוקרשט לבראשוב כבר הזמנו מהבית. היום אנחנו כבר יוצאים לטרק , אז אנחנו רוצים לנצל כמה שיותר שעות אור היום להליכה.
בשדה התעופה יש אחלה של ווייפיי שאפשר לתכנן בעזרתו את צעדיך, ומשם יוצאת רכבת לתחנת הרכבת המרכזית של בוקרשט - Bucharest Nord. בתחנה יש הרבה מקומות לצ׳יינג׳ (שהיו לנו סגורים כי הגענו בלילה) ומאפיות שפתוחות 24/7. כבר כאן הבנו כמה זול וטעים פה, המאפים היו פשוט מטורפים. כנראה שהרבה יותר נחמד כאן ביום, אבל יש פה אווירה שונה ומעניינת בלילה. חבל שלא יצא לנו לחוות קצת מבוקרשט, אבל רומניה עוד גדולה.
בשש ורבע בבוקר עלינו על הרכבת הראשונה לבראשוב. הזמנו את הרכבת המהירה פחות שלוקחת ארבע שעות, אף על פי כן זו הייתה אחלה הזדמנות להשלים שעות שינה.

הגענו לבראשוב הגשומה כשאנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים לקראת הטרק, ובאפס ידיעה מה באמת מצפה לנו. תוך שעתיים התארגנו על כסף, סים רומני לכולנו, אוכל לטרק וגזייה (יש חנות מעולה שנקראת ProAlpine). קנינו כרטיסים בתחנת הרכבת הגדולה ותפסנו את הרכבת של אחת ורבע בצהריים לעיירה Zarnesti, שהיא העיירה הקרובה ביותר ל-Piatra Cruiului, ובמרחק של חמישים דקות נסיעה מבראשוב.
מאז שנחתנו ברומניה לא הפסיק הטפטוף, וכבר הבנו שהטמפרטורות של נובמבר לא יהיו גבוהות (בין 2-5 מעלות ביום).
בשעה שתיים הגענו ל-Zarnesti, החלפנו לבגדים חמים ושמנו עלינו שכמיות וכיסויי גשם לתיקים ויצאנו.

יוצאים לטרק - היום הראשון

חצינו את העיירה זרנשטי היפה והמשכנו עם הרחוב הראשי עד היציאה הדרומית מהעיירה לכיוון השמורה, על השביל הצהוב. נכנסנו לתוך ואדי רחב וירוק מלא בעצים לקראת סוף השלכת ובנחל קטן זורם. הטפטוף לא הפסיק ולאחר כשני ק"מ פנינו ימינה לשביל הצהוב המטפס לגובה, ממש ליד מעיין שנראה קצת כמו מזרקה עם כתובת רומנית. צפויה לנו עלייה של כ-700 מטרים עד לבקתה.
כמה דקות לתוך העלייה הטפטוף התחלף בשלג!! המשכנו לעלות מצויידים בשכמיות הניילון כדי לא להירטב, עוקבים אחרי הסימון הלבן-צהוב-לבן שמסומן על עץ כל 20 מטרים בערך.
העלייה עצמה יפייפיה ונוחה, ובטוח שאם משאירים לה יום אפשר לעשות אותה בנחת ב-4-5 שעות.
בגלל שהתחלנו מאוחר כל כך גם ירד החושך כשהיינו בחצי העלייה, ומצאנו את עצמנו הולכים בשלג רציני שמתחזק ומתעמק ככל שעולים בגובה עם פנסי ראש, וזו ללא ספר הייתה חוויה מעניינת ומאתגרת. מפעם לפעם מצאנו שלטי הסבר על החי והצומח בשמורה מכוסים בשכבה לבנה, וגירדנו מהם את השלג כדי לראות מה כתוב (באנגלית).
בשעה שמונה בערב, בחושך, הגענו ל-Cabana Curmatura, שלידה תכננו לישון באוהל. למזלנו הרב היה אור בבקתה, אז דפקנו על הדלת. את הדלת פתח ווסילה המארח והציע לנו לישון בבקתה בתמורה ל-150 ליי ללילה (כ-110 שח). פשוט לא יכולנו לסרב.
היינו היחידים בבקתה מלבד ווסילה וקיבלנו חדר גדול ומרווח בקומה העליונה. את הפסטה שהבאנו לטרק ווסילה הציע להכין על הגז שיש לו בבקתה, כך שלא היינו צריכים להשתמש בגזייה. אכלנו אותה בחדר האוכל החמים שבקומה התחתונה כאשר מבחוץ סופת שלגים ו-ווסילה רואה סרט במטבח, חוויה!

חשוב! לפי ווסילה, הקבאנה פתוחה במהלך כל השנה, ובקיץ כמות המטיילים עשויה להגיע למאות ביום. חוץ מזה היא מגישה ארוחות בוקר וצהריים (למטיילים שעוברים בה).

טרק - היום השני

קמנו מוקדם למראה אדיר ומושלג סביבנו. בלילה היה 7C- וסוער, אך הבוקר בהיר וצלול והטמפ' היא 2C-. השמש עולה רק בשבע וחצי. ארגנו את הדברים שלנו ואת החדר, ירדנו למלא מים בברז המעיין שליד הבקתה והתיישבנו לאכול ארוחת בוקר של חביתת גבינה וטוסט בעלות של 20 ליי לאחד (15 שח). ווסילה המליץ לנו לא לעלות לפסגת Ascutit בשביל האדום כי הוא מסוכן עכשיו.
על פי כן התכנון היה לעלות כ-500 מטרים לפסגת Padina Popii ולאחר מכן לרדת כ1000 מטר בשבילים הכחול והצהוב לקומפלקס Crai 7 שבצד השני של ההר. הסתכלנו במפה הגדולה שמחוץ לבקתה ויצאנו.
העלייה הייתה מהממת והנוף להרי הבוצ'גי עוצר נשימה. בחלקים מסוימים היא הייתה תלולה וקצת קשה לעלייה אך מסומנת היטב לכל אורכה ולגמרי אפשרית גם בשלג. אפילו פגשנו עז שחורה וגדולה לפני ההגעה לפסגה, שם כבר שכבת השלג הייתה בת כמה סנטימטרים. העלייה לקחה סה"כ כ-3 שעות.
התחלנו בירידה ונוכחנו לגלות שקשה מאוד לעבור בשביל - היינו צריכים לפלס את דרכינו בין עצים מלאי שלג במדרון תלול. לאחר כמה רגעי פאניקה הגענו להחלטה שקולה - אנחנו לא יכולים להמשיך ועושים פרסה. חזרנו לפסגה ומכאן התחלנו את דרכינו חזרה לבקתה בדרך שכבר הכרנו, והיא לא לקחה הרבה זמן. תוך שעתיים וחצי ולאחר ירידה מדהימה וכיפית בהרבה משחשבנו כבר היינו למטה, מבשלים לנו קוואקר וחושבים על הצעד הבא. ווסילה הציע לנו להישאר עוד לילה אם נצטרך.
החלטנו להישאר בנחת עוד לילה בבקתה ולנסות דרך אחרת לקומפלקס למחרת, וזו הייתה החלטה נהדרת בשבילנו, זכינו בעוד לילה כיפי ונעים עם ווסילה. התקשרנו לקומפלקס והם אמרו שאין בעיה שנגיע למחרת.

באותו יום פגשנו מעט חבר'ה שבאו לטייל עם תיקי יום, ועוד בחור אחד מקצוען שתכנן להגיע לפסגת Ascutit ולישון במחסה הממוקם שם. בהקשר הזה נגיד שמספר הטלפון של צוותי החילוץ בצפון ההר הינו 0726686689 והם קרובים וזמינים, כדאי להכניס לאנשי הקשר ליתר ביטחון.

טרק - היום השלישי

קמנו לבוקר דומה לאתמול, רק שהפעם בכוונה לצאת מוקדם יותר. התכנון הוא עלייה לאוכף השבילים של Saua Crapaturii (ראש הוואדי) וירידה בשביל הצהוב לאורך האפיק הראשי של הוואדי (רק הראשי, יש נקודה מבלבלת אך אין שביל אחר!) צפונה. משם הקפה של צפון ההר עד לכנסייה על השביל הכחול וירידה בנאקב (אחלה שביל) עד לכביש שיוביל אותנו לקומפלקס.
ארוחת בוקר, מילוי מים, תשלום ל-ווסילה ויצאנו. השלג עמוק פחות מאתמול וצריך להיזהר לא להחליק משכבת הפרוסט על האדמה. התחלנו בעלייה של חצי שעה לאוכף השבילים, ולאחר מפגש עם השלטים שמסמנים אותו התחלנו בירידה בשביל הצהוב של הוואדי.
הירידה תלולה ומאתגרת אך אפשרית להליכה. יש לציין שהיא השביל הצהוב הפופולרי פחות לירידה מהבקתה (באחר עלינו ביום הראשון) ועל כן היא די מבודדת. ראינו כמה עזים שחורות בדרך, והן נשארו לידינו ואמרו לנו שלום בחזרה. נטיפי הקרח ליוו אותנו לאורכה, ואפילו ראינו כמה נופלים ומתנפצים. לקחנו את הירידה בנחת - שלוש ורבע שעות הליכה בהן ירדנו 660 מטר למרחק של שני ק"מ, ומכאן היום היה קל בהרבה. על השביל הכחול הנוח הגענו לכנסייה, עלינו לאוכף היפה שמעליה והתחלנו בירידה נוחה לכיוון הכביש. כמובן שזה היה לאחר ארוחת צהריים עם נוף לרכס הפגאראש המושלג (:
עם ההגעה למטה הלכנו רחוק מהכביש והנחל החוסם את המעבר אליו כדי לא להיכנס לשטחי המבנים, עד שהכביש חצה את הנחל ואפשר לנו לעלות עליו.
בקומפלקס קיבלנו חדר וישר הלכנו לראות ממנו את הרכס המהפנט עליו היינו אתמול - אין דברים כאלה!
אוווווו וכמובן שהתיישבנו לראות בלובי מונדיאל עם בירה רומנית ביד.

טרק - היום הרביעי והאחרון

עקב השינוי בתכנית והאזהרות לגבי השבילים בעונה הזו, היום האחרון של הטרק כלל הליכה של 13 ק"מ על הכביש ובחזרה לתחנת הרכבת של זרנשטי, וזה התברר כמסלול מעולה! ההליכה נוחה, הנופים מדהימים גם מלמטה (בטח כשהרכס מתנשא לידך), אין מכוניות ויש המון כלבים שמצטרפים אליך להליכה. תענוג! אחד מהם אפילו הלך איתנו את כל המסלול.
הגענו בצהריים לזרנשטי ועלינו על הרכבת לבראשוב לכבוד המעבר לחלק השני של הטיול.

סיכום

היה מסלול מאתגר סה"כ וברור שהגענו בעונה הלא מטויילת, אך היה בזה משהו קסום וכיפי. האנשים שפגשנו היו חמים ונעימים והמקומות שהגענו אליהם עצרו לנו את הנשימה. זכינו לראות את ההר ריק מאדם ומלא בשלג וגם בכמה עיזים, הטבע בכל עוצמתו. שיקול הדעת שלנו נתן לנו ביטחון ברגעים מפחידים, ובסופו של דבר הסכנה לא הייתה גדולה. אפילו החזרה על עקבותינו הייתה עבורנו חוויה מהנה ומיוחדת, לא ציפינו לזה.
רומניה נוחה וזולה. התחבורה הציבורית מאוד מפותחת וראינו זאת גם בהמשך הטיול בבראשוב וביאסי, סיפור שמתאים לפעם אחרת (:

טיפים

• תהיו שקולים, אל תלכו בכל הכוח על המסלול המתוכנן. בכל מקום יש יופי ולפעמים לא כדאי להתעקש. בטח אם מדובר במסלול מסוכן כפי שקרה לנו.
• דברו עם המקומיים. גם אחלה בשביל להבין את האזור וגם כיף להכיר. הרומנים מאוד פתוחים ונחמדים, בטח החבר'ה בשמורות הטבע.
• 3 ליטר מים לאדם ליום יספיקו, יש נקודות למילוי מים בדרך
• אל תקחו יותר מדי אוכל שלא יהיה כבד. ברוב המקומות (לפחות באלו שאנחנו היינו) מגישים ארוחות וזה חוסך משקל.
• זכרו עם מי אתם הולכים, זה הכי חשוב! (:

קישורים חיצוניים

• איך להגיע ממקום למקום בתחב"צ?
• הזמנת רכבות
• אתר הבקתה שבהר
• אתר הקומפלקס
• אתר השמורה