תאריך הטיול | September 2022 |
---|---|
משך הטיול | שבוע |
עונה מומלצת | לפי הבנתי על משאלות ששאלנו את המקומיים בטיול שלנו ולפי סיפורי הדרך, העונה המומלצת היא להגיע באוגוסט תחילת ספטמבר. |
יצאנו חבורה של 8 חברים אחרי שנת שירות לטיול לפני צבא. הגענו בידיעה שלא סגרנו הכל מראש ואנחנו צריכים לאלתר תוך כדי תנועה, כשתקראו תבינו שחלק מהמסלול שהיינו אמורים לעשות שינינו והחלפנו במסלולים אחרים שיותר רלוונטיים לנו בגלל הזמן שהגענו לטיול או מזג האוויר וכו'…
יצא שהמון דברים שתכננו בארץ לא קרו בגלל אותן סיבות שציינתי לפי כן. חשוב לדעת לאלתר תוך כדי תנועה. על מנת שהטיול בסופו של דבר כן יצא לפועל במתכונת המתוכננת מראש, יש לוודא שהכל מאורגן ומסודר לפני שטסים.
אציין שרוב השמות והמקומות שציינתי פה על בסיס מה שבדקתי נכונים ואולי יש סיכוי קטן שחלקם לא הכי מדויקים. יש לכל מקום כמה שמות גם באנגלית, בעברית ורומנית אז יכול להיות בלבול. אם יש משהו שלא נרשם כמו שצריך, אשמח שתעדכנו אותי ובמידה וזה נכון, אשמח לתקן.
אני זמין לכל שאלה והתייעצות בטלפון: 0502863331.
קריאה נעימה.
נחתנו בבוקרשט סביב השעה 2:40 בלילה וסביב השעה 3:00 יצאנו עם מונית (שסגרנו מבעוד מועד בארץ) ישר לברשוב (brasov) לכיוון המלון שלנו. בגלל שהגענו בשעה לא סבירה, אין אפשרות לעשות צ'ק אין במלון ובעקבות מזג האוויר הגשום נאלצנו לחכות כמה שעות בתחנת דלק הכי קרובה למלון (המקום היחידי שפתוח עם קורת גג) כדי לא להירטב.
משם הזמנו מונית באפליקציית Uber ונסענו ישירות למלון שלנו. המלון לצערנו היה סגור ונאלצנו לשבת מתחת לשמשייה של אחד מבתי הקפה באמצע הרחוב. השעה הייתה כבר 6:00 בבוקר, חיכינו שמקדונלדס יפתח ושם אכלנו, נרדמנו קצת (כן, בסניף של מקדונלדס) עד שעה 11:00 בבוקר שאז התחלנו לטייל ולהמיר את היורו לכסף רומני (ליי/רון), הסתובבנו ברחוב ואכלנו במסעדה עממית (לא זוכר את שמה), היה אוכל עממי מסורתי מצויין. אני אישית אוכל כשר אך החברים שלי מאוד נהנו מהבשרים ומיד לאחר מכן עשינו צ’ק אין במלון שלנו (casa crown), החדרים יפים מאוד ומפנקים.
לאחר מנוחה קצרצרה יצאנו למזרקה שבאמצע העיר והייתה שם הופעה של ריקודים רומנים, מעניין ומזכיר מאוד את סגנון הריקודים הצ’רקסים למי שמכיר. שתינו קפה בסטארבקס ועלינו לכיוון הרכבל (Tampa Cable Car), הדרך לשם היינו נחמדה מאוד.
המחיר למבוגר הוא 25 רון והקרון היורד האחרון הוא בשעה 17:00 נכון לזמננו.
על הר הטמפה השקפנו על כל העיר ונגענו בשלט הענק של בראשוב, היה מרגש. הנוף משם מדהים, ירדנו מההר ברכבל והמשכנו משם במונית לדקטלון להתארגן לטרק בהרים.
סיימנו עם סל מכובד ומאוד זול יחסית לארץ. נסענו משם חזרה לאזור המלון שלנו לארוחת ערב וקניות של מזון לטיול חד יומי בשבעת הסולמות שנעשה מחר. סוף סוף הגענו למלון אחרי כל היום. התקלחנו והתארגנו לקראת הטיול של מחר.
קמנו בבוקר מוקדם בשעה 7:00 והתארגנו ליציאה למסלול. אכלנו ארוחת בוקר קלילה במסעדת grill burger. עשינו צ׳ק אאוט ויצאנו לחפש בלוני גז למסלול של היום כדי שנוכל לבשל קצת בדרך. כששאלנו איפה יש, אמרו לנו ב Carrefour Market שזה בניין בן 4 קומות שלמטה יש סופר רגיל ומעל יש 3 קומות של בגדי מותגים ודרך אגב לא מצאנו שום בלון גז...
משם נסענו במוניות למסלול שבעת הסולמות.
מסלול בין 4-5 ק״מ עד לתחילת פארק החבלים (עליו אדבר בהמשך), במסלול הכל ירוק ושופע, תקופה טובה מאוד לטייל שם, המון מפלים ועצים מיוחדים.
חשוב לעקוב אחרי סימון המסלול בצבעי צהוב-לבן, יש כמה מסלולים שם וחשוב לא להתבלבל.
הגענו לנקודת עצירה ראשונה שלנו לארוחת צהריים שעשינו ממצרכים שקנינו בסופר לפני היציאה למסלול. נקודת העצירה הזו היא צומת דרכים.
יש כמה אפשרויות שם חוץ מלרדת חזרה ברגל את המסלול:
- להמשיך לטפס למעלה בעקבות הנקודה האדומה למסלול מעגלי בפארק הסולמות, מדהים ומלא בנופים מרהיבים ומפלים משגעים במחיר של 10 ליי למבוגר.
- לרדת באמצעות מסלול אומגה את כל הירידה מאותו מיקום לנקודת ההתחלה של המסלול במחיר של 100 ליי למבוגר.
- ישנה אפשרות לעלות לנקודה הכי גבוהה בהר ולדברי האנשים שעובדים שם, זה לוקח בערך שעתיים וחצי טיפוס (לא עשינו את זה).
אנחנו עשינו את מסלול הסולמות וגם את האומגות.
תחילה אספר על פארק הסולמות שהוא מקום מדהים, יש שם נופים מהממים ומפלים משגעים. היה לנו כייף מאוד שם ויש חיים של הטבע, זאת אומרת שהכל ירוק ומשגשג בטירוף. המסלול הוא מעגלי וחוזר לנקודת ההתחלה שלו שהיא תחילתו של פארק החבלים. פארק החבלים מתחיל בהתאמת ציוד לכל אחד ותדריך קטן בנקודת ההתחלה. המסלול מגניב והוא בעצם ירידה של מסלול העלייה באמצעות מקטעי האומגה והמסלול כולל 33 מקטעי אומגה מתחילתו ועד הסוף.
בהתחלה מאוד נהנו מזה, אטרקציה מגניבה וחוויתית אבל מהר מאוד לאחר כמה פעמים על האומגה כבר היינו מותשים וזה כבר לא הלהיב אותנו כמו בהתחלה. אני אישית אחרי זמן קצר רציתי לסיים כבר ולא הכי נהניתי מזה אך אין ספק שזו הדרך הכי טובה לרדת את ההר ובניגוד אליי חלק מחברי הקבוצה מאוד מאוד נהנו מהירידה לכל אורכה.
מסיימים בבקתה קטנה ומשם ממשיכים עוד בערך 300 מטר בהליכה עד הכניסה למסלול.
מאוד מאוד נהניתי ממה שהיה שם וככה כל החברים שלי גם.
לאחר הטיול היומי הזה נסענו בחזרה למלון שלנו לאכול ארוחת ערב, לקחת את המזוודות ולהמשיך משם לסינאיה. היינו אמורים לנסוע לסינאיה ברכבת אבל יצא שלקחנו את הזמן במסלול אז הגענו מאוחר למלון ועד שאכלנו לקח המון זמן. אחרי האוכל עשינו קניות של מצרכים בסופר כדי לאכול כמו שצריך במסלול של מחר. התכנון שלנו היה לנסוע במונית לסיניאיה מבראשוב וכשבדקנו את עלות הנסיעה בצהריים זה עלה 80 ליי ל- 4 אנשים, מחיר מאוד זול. בערב שבדקנו אחרי שסיימנו את הקניות המחיר קפץ ל200 ליי ל -ארבעה אנשים, מחיר יקר יחסית לנסיעה כזו אבל היינו חייבים להגיע לשם.
המונית הייתה די קטנה בשביל כולנו כולל התיקים והטרולי שלנו אז הנסיעה הייתה צפופה ומאוד מצחיקה. כשהגענו למלון בסיניאה אספנו את המפתחות מתחנת הדלק הסמוכה כי ככה זה עובד שם ונכנסו לחדרים להתארגן לטיול של מחר.
קמנו בבוקר והתחלנו לחפש את המקום של שמירת החפצים לפי שנתחיל לטייל אך לא מצאנו שום מקום של שמירת חפצים ולפי מה שהבנו, אין פה בסינאיה שמירת חפצים. התיישבנו לאכול בינתיים במסעדה סמוכה למלון והתלבטנו מה לעשות. התחלנו להתיידד איתם ואז אחד החברים שאל את המלצרית אם אפשר לשמור אצלם את החפצים שלנו ולשמחתנו הרבה הם הסכימו לשמור לנו על התיקים ללא תשלום למשך יומיים עד שנסיים את המסלול שלנו (בדיעבד לא מעשה חכם אבל הצליח לנו). אנחנו שינינו קצת את המסלול של הטרק אך עדיין טיילנו בבוצ׳גי. נתקלנו בבעיה שלא גילינו אותה בארץ והיא שהגענו לפה בלי לסגור חלק מהבקתות בטרק אז היום כשהתקשרנו לברר שהכל פתוח - לא היה מענה ברוב הבקתות.
קראנו על הבקתות באינטרנט וגילינו שרוב הבקתות בהרי בוצ׳גי נסגרות באמצע ספטמבר. היינו חייבים לשנות טיפה את המסלול אז כיוונו ללכת היום לפדינה. אחרי שסיימנו לסדר את כל הדברים שלנו ואחרי שאכלנו, יצאנו לדרך לכיוון הרכבל ושם בדרך המרנו עוד קצת כסף כי כבר לא היה לנו, הכסף פה נשפך בקצב מסחרר. בזמן שחבר אחד המיר את הכסף חלק חיכו ברכבל ואני ועוד חבר הלכנו לקופיקס של רומניה ״ago 5” הכל בטווח המחירים האלו, שתינו שם קפה טעים ומחמם בעלות של 6 ליי, כמו קופיקס גם פה זה לא עולה באמת חמישה ליי. עלינו על הרכבל מסינאיה וכרטיס לקוטה 2000 עולה 45 ליי. עלייה של 15 דקות עם החלפה של קרון אחד בדרך בגובה 1400, הנופים שרואים מהרכבל מטורפים, ורק עושים חשק לראות עוד ועוד ועוד, ככל שעולים בגובה ככה הנוף נפתח יותר וככה גם העיניים וההתלהבות מתגברת. הגענו לקוטה 2000 והעובדים שם סימנו לנו לאן ללכת אבל יש מקום של תצפית מטורף שלא זזנו ממנו לפחות 10 דקות מרוב שהיה מדהים, קר ברמות בגובה שם למעלה והיה אפילו קצת קרח על הריצפה, התלהבנו מאוד והתרגשנו לראות את זה ולהיות שם, התחלנו לטייל והציוד שקנינו בדקטלון הוכיח את עצמו מאוד. היה לנו נעים כל כך כל המסלול, מידי פעם היינו צריכים להוריד שכבות ומידי פעם לשים שוב חזרה. המסלול מסומן בסימון אדום-לבן ומאוד ברור לאן צריך ללכת, השילוט ברמה גבוהה ולא נסתר, מסומן על עמודים מיועדים לסימון, קשה לפספס, בדרך ראינו את אנשי הרכבל של מתחם הסקי מתכוננים כבר לעונת החורף, הכל באמת מדהים שם, שטחים ומרחבים עצומים!
המשכנו ללכת ועצרנו באזור תצפית לא מוגדר לפני הכניסה שלנו ליער, שם אכלנו צהריים מהמצרכים שקנינו אתמול בסופר, היה מאכל שמאוד אהבנו מהשימורים, קופסה של טונה עם פסטה וירקות, אחלה של מאכל לאמצע הדרך. אחרי שסיימנו לאכול עשינו רגיעה של כמה דקות ויצאנו לדרך. ירדנו אל תוך היער, נראה שם מטורף וגילינו המון המון פטריות מהממות. ירידה לא קשה אך הכל חלק מאוד. מקלות ההליכה להפתעתנו מאוד עזרו לנו בירידה, מוריד מאוד מהלחץ על הברכיים ובכללי באיזון הגוף בירידה בעזרתם אפשר לעשות את הירידה בקצב מהיר ולא איטי. לאחר שיצאנו מהיער הגענו לקרחת יער ששם נמצאת פדינה, עצרנו אצל אישה מבוגרת נחמדה מאוד עם פוד טראק שתינו אצלה קפה ובירה מרעננת, שאלנו אותה איפה הקבנה שהזמנו והיא הסבירה לנו והראתה לנו עוד בקתה של חברים שלה אבל בכיוון שונה משלנו. הלכנו לבקתה שסגרנו מראש והתקשרנו גם בבוקר לוודא שהם מקבלים אותנו בשעות הערב, כשהגענו לשם פתאום לא ענו לנו בטלפון וישבנו מחוץ לבקתה לפחות 25 דקות לחכות שמשהו יקרה, אחרי הרבה ניסיונות לקרוא להם, להתקשר ולדפוק על כל הדלתות והחלונות נאצלנו לחזור לבקתה השנייה, התחיל להחשיך אז מיהרנו ובסוף גילינו בקתה נהדרת, במחיר של 75 ליי ללילה לאדם ו- 110 ליי לאדם עם ארוחת ערב ובוקר. אנשים מאוד נחמדים.
קיבלנו חדר של 8 מיטות. אחרי האוכל הלכנו לחדר לתכנן המשך מסלול והתארגנות למחר. במסלול היום באמת היה מהנה מאוד וגם להגיע סוף סוף לעיירה המדהימה הזו ולבקתה הזו היה משתלם ומהנה.
קמנו בבוקר מוקדם ואכלנו ארוחת בוקר. ארוחת הבוקר (איפה שהיינו) הייתה בסדר אבל נשארנו רעבים וכשביקשנו עוד אוכל לא רצו לתת לנו, הם אמרו שסיימו את העבודה במטבח, לקח כמה דקות עד שאחד החברים הצליח לשכנע אותם, אכלנו עוד קצת והכנו כריכים למשך כל היום. יצאנו לכיוון בוסטני, כל המסלול שלנו היה בעלייה, התחלנו בגובה 1500 בפדינה ובערך בגובה 1700. התחיל לרדת עלינו שלג ורוחות מטורפות אבל אפשרי היה להמשיך בהליכה, המשכנו לטפס והגענו לבקתה נטושה שלא הבנו מה היא, אחד החברים ניסה לשחק עם הידית של הכניסה לבקתה ופתאום היא נפתחה ואז נכנסו ראינו מה יש שם והתחלנו לחפש את השם שלה, מצאנו והבנו שזו בקתה שהרומנים בנו, ממש כמו מלאכי שביל בארץ אז הם עשו דבר כזה בשביל כל מי שמטייל שם. הבקתה הזו בנויה מעץ ויש שם כמה מיטות, כמה מזרוני שטח ישנים, שקעי טעינה (חיבור של רכב ו- USB בלבד. לא מצאנו שקעים רגילים), שולחן מעץ עם כמה כיסאות, חוברת דרך שאנשים רושמים בה כל מיני דברים ולפעמים יש שם גם חד״פ כדי לאכול בשביל מטיילים שישנו שם במהלך הטיול שלהם אבל צריך לבוא במיוחד בתקופה הזו עם ציוד חם מאוד לשינה שם, אין חימום אז מאוד קר. אנחנו ישבנו שם לאכול ארוחת צהריים אחרי העלייה הקשה, פתחנו את הכריכים מהבוקר ועוד כמה שימורים שנשארו לנו מאתמול בתיקים, נחנו קצת שתינו תה חם שלקחנו בתרמוסים לפני שיצאנו להמשיך את המסלול, השארנו להם מתנת תודה על האירוח המכבד, לקחנו דגל ישראל שהבאתי מהבית ורשמנו עליו תודה בעברית ובאנגלית ואת כל השמות שלנו ותאריך והשארנו אותו שם, מיד אחרי זה התקפלנו ויצאנו להמשך הדרך. כשיצאנו מהבקתה נקלענו לסופת שלגים, רוחות וערפל כבד מאוד שלא ראינו בערך 10 מטר קדימה, לא הייתה לנו קליטה בפלאפונים והמפות לא עבדו לנו. המסלול לפי מה שהבנו גם לא ממש מסומן טוב אז היינו צריכים לקבל החלטה אם להמשיך לטפס לכיוון בוסטני או לחזור בחזרה אל פדינה ולקחת מונית לבוסטני ששם רצינו לעשות טיול מעגלי במפל שם, ביקשנו מהמלון שהתארחנו בו בלילה להזמין לנו מונית לשם ובגלל שהם התעכבו וכבר לא היה אפשרי לעשות את זה אז נסענו מפדינה לסיניאיה, אחרי שלקחנו את המזוודות שלנו ממסעדה ששמרה לנו עליהן חזרנו למלון שישנו בו בלילה בין שני לשלישי וחיפשנו מקום לאכול, מצאנו מסעדה (שם) יחסית יקרה אבל שם סוף סוף אכלנו.
תכננו את היום של מחר שבו נקום בבוקר לא מוקדם כמו כל פעם, קצת יותר רגוע ונצא לדרך לטיול מפל בבוסטני מה שלא הספקנו לעשות היום ואחרי זה חזרה לסיניאיה לעשות סיור בטירת Peles Castle, לחזור אחרי זה לקחת את התיקים שלנו מתחנת הדלק ששמרה לנו עליהם ומשם לתחנת רכבת לקחת רכבת לבוקרשט.
קמנו בבוקר, מעיין וגוצ׳י בישלו לנו ארוחת בוקר במלון ואחרי הארוחה יצאנו לבוסטני במוניות כדי להתחיל את הטיול במפל שם. לאחר שהגענו לכתובת ההתחלה של המסלול (הרכבל בוסטני) פגשנו בבחור שמציע שירות של הסעה באמצעות וואן/ג’יפ תלוי בכמות האנשים עד פסגה בהר שנקראת Il Rifugio Della Fame - Food Zone (דוכן מזון ושתייה) ומשם מתחילים מסלול הליכה ברגל עד ל- cabana babele שבפסגת ההר, שם יש את התחנה העליונה של הרכבל של בוסטני ובזמן הזה הנהג מחכה באותה נקודה עד שנסיים את המסלול שלנו. המסלול הוא הלוך חזור וכולו בעלייה.
אחרי שהתלבטנו כולנו אם אנחנו רוצים את הדבר הזה או לא, החלטנו שכן כי אנחנו קצרים בזמן והיינו צריכים שהעלייה תהיה מהירה יותר מקצב הליכה, חשוב לי לציין שזה לא משהו מוכר ואין לזה בכלל שם, סתם אדם שלא בטוח שיהיה שם שוב. בזמן העלייה עצרנו באחת מנקודות התצפית על עמק שבין ההרים וקנינו כל מיני מזכרות מצוענייה מבוגרת שפתחה שם דוכן מאולתר על צד הכביש. משם המשכנו לנסוע למעלה עד לנקודת ההתחלה של מסלול ההליכה, הנהג דרש מאיתנו את הכסף ולא רצינו לתת לו מחשש שיסע בלי לאסוף אותנו בסוף הדרך, דיברנו איתו והוא חיכה שנסיים, יצאנו לדרך ופשוט נדהמנו כל פעם מחדש עד כמה הטבע שבהרים שם הוא כל כך ציורי ולא נתפס שזה פשוט אמיתי, הגענו לפסגה ל- Cabana babele, הרוח הייתה מטורפת והיה קר מאוד, בערך -3 מעלות, הבקתה הייתה סגורה והיה לנו קר מאוד, למזלנו הרגרם מדרגות של הבקתה סגור ומקורה בחלונות והוא היה פתוח לכניסה, שם ישבנו אכלנו קצת דברים שהיו לנו בתיק, לא התארגנו כמו שצריך ליום טיול, רק כמה פרוסות לחם ואיזה 3 בננות, שתינו תה חם מהתרמוס של צילי, נחנו קצת ויצאנו בחזרה על אותו מסלול חזרה אל נקודת ההתחלה של המסלול. הגענו לנקודה ואכלנו בדוכן אוכל שם, טעים מאוד ולא יקר.
עלינו לרכב כדי להתחיל נסיעה חזור למטה מההר. תכננו להגיע בזמן לסיור בטירה אבל לא הספקנו אז בנסיעה למטה מההר ביקשנו מהנהג להוריד אותנו על הדרך בתחנת רכבת של סיניאיה, שם שילמנו לו ועלינו על רכבת לבוקרשט. אנחנו עלינו על רכבת פרטית, קטנה ויקרה בכמה ליי בודדים מהרכבת הרגילה ״רכבת הצוענים״ הרכבת הפרטית עולה 27 ליי לאחד ורכבת הצוענים עולה 23 ליי, ההבדל ברכבות לפי הבנתנו הוא שברכבת הצוענים יש המון כייסים וברכבת הפרטית אין את זה.
הגענו לבוקרשט ושם נסענו ישר למלון שסגרנו עוד כשהיינו בארץ והוא נקרא still old town, מלון נחמד מאוד, ממקום בלב ליבה של העיר העתיקה, קרוב לכל הברים, המועדונים, המסעדות וכו'…
יצאנו פה לסיבוב קטן בעיר, לאכול משהו וחזרנו למלון לישון כי היינו גמורים מכל היום.
שישי ושבת לא ממש קשורים לטרק אך אספר עליהם ממש בקצרה, היינו במלון שנקרא ״still old town” ממש בלב ליבה של העיר העתיקה ושם אנחנו שהינו במשך יומיים. העיר בוקרשט לא כמו שמדמיינים אותה או לפחות לא כמו שאנחנו דמיינו אותה…
לפי מה שסיפרו לנו המון אנשים מקומיים וישראלים, העיר העתיקה איפה שאנחנו היינו זה המקום הכי חי בשעות הלילה, שאר המקומות שוממים.
בעיר העתיקה יש המון מסעדות, ברים, מועדונים, מועדוני חשפנות ובתי בושת, יש המון מסוממים ברחוב שרק מחכים לך כדי לשכנע אותך לבוא לקנות סמים. לא התלהבנו מהעיר במיוחד, הרגיש לנו לא כייף והיינו מעדיפים בהסתכלות לאחור לעשות עוד יומיים בכפרים מסביב לבוקרשט.
בוקרשט ביום נראית קצת כמו תל אביב, תחב"צ נוח, מוניות בכל חור ובכל זמן והמון קניונים וחנויות של אוכל מהיר. יש אטרקציות נחמדות שם אבל לא עשינו את הרוב, חלק מהחברים נסעו לראות את מוזיאון הדינוזאורים שבבוקרשט, הם אמרו שבחים וסיפרו שהייתה להם חוויה מאוד טובה. רצינו באחד הימים לעשות קארטינג שיש עליו המלצות מאוד טובות אבל הגענו בזמני הגשם והייתה תקלה במסלול ככה שלא התאפשר לנו לעשות באותו היום. בשבת לפני הטיסה נסענו לTerma Park שזה מקום מקורה עם מים מחוממים שמתאים לכל גיל, ובמיוחד למשפחות. המקום מחולק לשני אזורים מקורים וגדולים במיוחד. אזור אחד של הילדים שבו יש מגלשות מים נהדרות ובריכה גדולה מאוד. האזור השני של המקום הוא אזור המבוגרים שבו יש בריכות מחוממות גם בתוך המבנה וגם תחת כיפת השמיים, יש בר אלכוהול וכיסאות בר בתוך המים, מתחם שלם של סאונות מכל הסוגים, מסעדה ואולי פספסתי עוד דבר או שניים, בכל מקרה מקום מדהים. אנחנו לקחנו את האופציה של 4.5 שעות שם כולל הפארק מים וכולל האזור של המבוגרים בעלות של 125 לאי לאדם בוגר. בכניסה מחלקים שעונים ועם השעון עוברים בין אזור הילדים לאזור המבוגרים ואיתו גם קונים שתייה ואוכל ורק ביציאה משלמים על כל הדברים.
חשוב להגיע לשם עם תיק שבתוכו יש מגבת, כפכפים/שורש ובגד ים. לא להגיע עם זה עליכם מחוץ לתיק כי יש שם עניין של היגיינה ואם יראו את זה עליכם לא בתיק לא יסכימו לכם להכניס את זה.
השעון שדיברתי עליו מקודם, הוא עם מספר וזה מספר הלוקר והמפתח שלו, שם אתם מאחסנים את הדברים שלכם עד שאתם מסיימים לבלות.
מי שלא מביא איתו ציוד נדרש - אל דאגה, הם מוכרים הכל במקום.
בילינו כמה שעות טובות גם בקזינו רדיסון בלו פרימיום. יש שתי קומות לקזינו, קומת כניסה ששם לא משלמים כניסה אבל כדי לקבל אוכל ושתייה חופשי חייבים לשחק בפריטה של לפחות 50 ליי במכונת מזל/רולטה ולאותו מקום מגישים לכם לפי בקשתכם אוכל ושתייה. קומה שנייה צריך לשלם 50 ליי לכניסה למתחם ושם יש בופה אוכל חם והוא חופשי ושם אפשר גם לשחק במכונות מזל, משחקי קלפים ורולטה.
הקוד לבוש שם הוא אלגנט, אין כובעים או בגדים זרוקים כמו מכנס ספורט או חולצת ספורט אחרת לא נכנסים. חשוב מאוד להביא תעודה מזהה כמו דרכון, רישיון נהיגה או תעודת זהות כי בלי זה אי אפשר לשחק.
בגדול נהנינו רק במקומות מסוימים בעיר והעיר עצמה לא משהו בכלל לפי דעתנו.
שיהיה לכם טיול נעים וכיף ואם יש לכם שאלות או התייעצות, אני זמין כל הזמן בדרך כלל.
תיהנו ומקווה שהצלחתי לעזור במשהו.
שלכם, עומר אוחיון
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם