טיול חורף ברומניה

רומניה בחורף

רומניה היא ארץ יפה מאוד. בקיץ. אבל מסתבר שהיא מדהימה ומעניינת גם בחורף.

חיפשנו חופשה קצרה בחנוכה דרך אתר הטיסות הזולות WIZZ (קישור בהמשך) והגענו לרומניה ב100 דולר לכרטיס.
הזמנו כרטיסים לבוקרשט וסמכנו על מזלנו הטוב.

בגלל הקור הצפוי כן החלטנו ללכת על רכב שכור שהשכרנו מבעוד מועד דרך האינטרנט על אף החששות שהכבישים לא הכי טובים. הם היו בסדר גמור בדיעבד.

אורזים הרבה דברים תרמיים: טייץ, גופיות, גרפיים, כפפות וגם כובע, מחממי אוזניים, צעיפים, מגפיים ומעיל טוב ונוסעים.

לא הזמנו מראש שום מקום לינה אבל כן הבאנו איתו אייפאד וחיבור לאינטרנט- בשביל הוויז כדי להתני ובשביל בירור הגסטהאוסים.

אווירת טיול בקור היא שונה מאוד, כל יציאה מהרכב/חדר היא מאתגרת ודורשת מאמץ כלשהו וחשוב לזכור את זה. זה גם כייף ונצרב כחוויה לא מוכרת ומרגשת וגם מקשה על חופשיות הטיול והספונטניות.

אבל צ'ופר אמיתי זה לנסוע לקראת כריסטמס, לזרוח מהקישוטים והשירים המעצבנים.

שתי הערות:
א. עשינו באמת טיול שמתאים לחורף, לכן רומניה בקיץ תהייה לגמרי שונה.
ב. לכמעט כל מקום יש תחבורה ציבורית: רכבת ואוטובוסים. מפאת הקור בחרנו רכב אבל לגמרי אפשרי להתנייד

היום הראשון- סינייה

משדה התעופה שליד רומניה נסענו ישירות (140 ק"מ מבוקרשט) לעיירה בשם סינייה (על שם הר סיני), הנחשבת עיירת נופש ונמצאת מצפון לבוקרשט על כביש מספר 1. סינייה וכל האזור שבו טיילנו בשבוע הזה נחשבת חלק מטרנסילבניה ההררית והרי הבוצ'אצ'י (מעל גובה של 2000 מטר) של הקרפטים המפורסמים נראים מהדרכים.

עיירה חמודה וישנונית, מוקפת ביער. האטרקציה המרכזית היא ארמון בשם פלש Peles ששימש כארמון הקיץ של משפחת המלוכה הרומנית בין השנים 1866-1947 ונחשב לאחד הארמונות היפים ביותר במדינה בתור הראשון באירופה עם חשמל, שואב אבק ועוד אמצעים מרעישים. הכניסה לארמון היא בתשלום והשהייה בו נחמדה (בדר"כ פתוח 9:00-16:00)

ביקרנו בארמון, טיילנו מעט בעיירה, החלפנו כסף, עשינו קניות בסופר המדהים והזול (דבש זה מצרך מדהים ברומניה) לכל השבוע.אכלנו במסעדת Snow וכבר אז הבנו שכנראה לא נתפנק על אוכל בטיול- מעטות הפעמים בהם נתקלנו באוכל טוב ברומניה, בסופו של דבר דבקתי במאכל הרומני ממליגה הטעים.

ישנו בחדר בגסטהאוס 'וילה סינייה' שמצאנו באתר Booking.com. בדיעבד, היינו מנסים את מזלנו בקאוצ' סרפינג או ב-airbnb. חדר ממוצע עלה לנו 18 יורו ללילה ללא ארוחת בוקר.

יש רכבלים לאורך ההרים המובילים לאתרי סקי אבל גם יכולים לשמש כתצפית. בסינייה יש את גונדולה שמסיע ל-Cota 1400 (קו גובה).

אתר סקי באזור נמצא בעיירה בשם בושטן.

היום השני- טרק 7 הסולמות ובראן

מסינייה נסענו צפונה, עברנו את עיירת פרידיאל ומשם טיילנו במסלול שמתאים לחורף בשם '7 הסולמות' (סיפור דרך מפורט קיים בנפרד).

לאחר הפשרה מהטיול והתאוששות נסענו לעיירת בראן Bran.

בראן היא עיירה עם שוק מקסים של גבינות מקומיות, יין חם, נעלי בית רומניות ועוד. אך היא בעיקר ידועה בשל טירתה, 'טירת הערפד דרקולה' ששימשה כמבצר להגנה ונבנתה במאה ה13. הטירה נמצאת על גבעה ונראית מלמטה כמו טירה בסרטים מצויירים. דרקולה, דרך אגב, בכלל התגורר במבצר רק למשך חודשיים.
אנחנו באופן אישי הרגשנו שמיצינו את עניין הארמונות ולא נכנסנו.

את ארוחת הערב אכלנו ארוחת ערב ב-וילה בראן.

היום השלישי- זרניטי, מאגורה, פשטרה

מבראן נסענו צפונה בכביש 73, עברנו לרשנוב ומיד המשכנו שמאלה בכביש 73A לזרנשטי. הגענו לשם כי שמענו שיש מסלול שעובר בקניון בשמורה Piatra Craiului NP. הסתובבנו בכבישים ובדרכים המושלגות באזור זרנשטי כמעט שלוש שעות ולא מצאנו את הקניון המיוחל. כן יש המון מסלולים אחרים אך מכוון שלא הצטיידנו במפות הדרושות, לא העזנו לצאת בשלג אל הלא נודע.

במרכז העיירה יש כביכול טוריסט אינפורמיישן אבל זה היה נראה כמו בנק שהפקידות בו לא ידעו אנגלית.

בעזרת מקומיים הגענו למקום, שעד היום איננו יודעים בוודאות אם הוא הקניון. הקניון נקרא Prapastiile Zarnestilor ולפי זה כיוונו אותנו. בשביל להגיע לשם המשכנו לנסוע לכוון מאגורה ובעיקול הכביש המתחיל לעלות לכפר מאגורה אנחנו סטינו מהדרך לדרך עפר מושלגת לכוון ישר. המשכנו לנסוע כ10-15 דקות עד שהגענו למחסום. חנינו את הרכב שם והתחלנו ללכת ברגל.

הליכה בחצי שעה הראשונה כן הייתה בסוג של קניון וגם הייתה מאוד יפה ומרשימה, עם נחל ומפלים והמון שלג.

אנחנו היינו בטוחים שזה לא זה והמשכנו לעלות על ההר עוד כשלוש שעות. העלייה הייתה קשה בקור ולא מעניינת במיוחד. בסוף הגענו לפסגה והרגשנו בשום מקום. באופן אישי לא חוויתי את זה כשווה את ההליכה הקשה והמייאשת.

חזרנו באותה הדרך והתחלקנו מדיי פעם על השלג והקרח (שווה להצטייד בנעליים נוחות שלא יחליקו הרבה).
הגענו אל הרכב ונסענו לכוון מאגורה על כביש 112G. לא היינו בטוחים שהדרך תתאפשר עקב השלגים אבל היה בסדר גמור. הגענו לכפר מאגורה הציורי, הסתובבנו בו מעט. והמשכנו משם לכפר הבא- פשטרה.

אלו כפרים ממש מקסימים, באמצע שום מקום. בפשטרה חיפשנו מקום לישון וקצת התקשנו. הגענו למין קיוסק מקומי שהיה גם פאב בצהרי היום והרגשנו כאילו נקלענו לסצנה מהסרט 'בוראט'.

הגענו למקום בהכוונת המקומיים שהיה מסעדה ובית מלון. הוא היה מאוד יוקרתי ומקסים ביופיו וגם הלינה שם הייתה די יקרה. הרשנו לעצמנו להתפנק ושילמנו 170 ליי.

בבוקר עשינו טיול רגלי בכפר, דיברנו עם המקומיים כשיורד עלינו כמויות של שלג וגם קיבלנו במתנהעור של החזיר שהם הרגע ביתרו.

היום הרביעי- רשנוב, פואיינה בראשוב, בראשוב

חזרנו אל העיירה רשנוב היפה ושם עלינו על המבצר.
זה מין מבנה עתיק בגובה 150 מטר עם חומות בגובה 5 מטרים. כיום בין הסמטאות יש חנויות מזכרות, משחקים כמו זריקת חרבות, ביגוד של אבירים ועוד. הוא המבצר הגדול ביותר בחבל ארץ טרנסילבניה (בשל היותו במרכז דרך מסחרית בימי הביניים). והוא נבנה במאה ה-14 כהגנה מפלישת זרים.

הנוף מפסגתו מרשים בהחלט על כל העמק והעיר רשנוב- אחת נקודות הנוף היפות בטיול זה ולאורך המבצר ניתן להתעמק ולראות את המבנים שנתשמרו ושימשו למגורים ובתי עבודה.

אפשר להגיע למעלה או ברגל (15-20 דקות הליכה בעליה) או בעזרת קרון (4 ליי). אנחנו עלינו בקרון וירדנו ברגל.
הכניסה היא בתשלום ואפשר להיעזר באפליקציה שנותנת מידע על האתרים לאורך המבצר.

מרשנוב נסענו לבראשוב ובדרך עצרנו בעיירת הסקי והנופש פואיינה בראשוב. שם יש בתי מלונות גדולים ועמוסים, מסעדות ואתר סקי פעיל. אפשר בקלות להישאר שם יומיים-3 ולעשות סקי באתר (בטוח שיותר זול מאתרי סקי אחרים אך לא בדקנו). אנחנו הסתפקנו באטרקציה של גלישת מזחלות ושכרנו מזחלת (15 ליי), עלינו לפסגת הגבעה והתגלגלנו כל הדרך למטה. החוויה היא השלג, חוסר תחושת הגוף והצחוק.

מפואינה בראשוב נסענו לעיר בראשוב. הגענו אליה לקראת ערב והתאהבנו. החנינו את הרכב ברחובות העיר והסתובבנו במרכזה. בכיכר היה עץ אשוח ענקי וזוהר וסביב כמויות של דוכני אוכל שכללו אגוזים מסוכרים, ערמונים, יין חם, גבינו ועוד. ממש חגיגה. העיר מקסימה ומאוד נהיננו מהאווירה בסמטאות של המרכז.

באותו לילה לא מצאנו איפה לישון, כל מקום שהגענו אליו בעזרת booking.com היה מלא באנשים והסתובבנו רבות עם הרכב בייאוש עד שמצאנו הוסטל מוזר ולא מומלץ. אי אפשר לדעת מראש אם יהיה עומס על בתי המלון אבל אולי בערים הגדולות כן שווה להזמין חדר מראש.

היום החמישי- ויסקרי וסיגוואשורה

מבראשוב נסענו לסיגוואשרה ובדרך עברנו דרך העיירה ויסקרי בה מאוד נהנו/

נסענו על כביש E60 כשעה ורבע ופנינו שמאלה לכוון ויסקרי שהיא עיירה ציורית מדהימה ביופיה. הבתים בה מיוחדים ושונים ממה שראינו עד כה. כל בית הוא בצבע בהיר אחר ויש בה משהו מאוד מרגיע ושליו. החננו את האוטו ועשינו סיבוב, הגענו למבצר שהיה פתוח ושומם. נכנסנו לכנסייה ובעזרת מקומיים הגענו למסעדה מדהימה שנמצאת על הרחוב המרכזי. אין עליה שלט והיא נראית כמו עוד בית רגיל- אז חייבים לשאול את המקומיים.

נכנסנו לבית מדהים מיופיו מעץ (תמונה בהמשך), התיישבנו ופשוט התחילו להביא לנו אוכל ושתייה. לא שאלנו ולא התווכחנו. בסופו של דבר החשבון היה 20 יורו. שווה הכל ולו רק בשביל החוויה.

מויסקרי המשכנו דרך הכבישים הראשי אל עבר סיגוואשרה (לפי שילוט).

סיגוואשרה היא עיר הולדתו של ולאד- דרקולה. העיר העתיקה והמדהימה הזו מרגישה כאילו עשית מסע בזמן. מצאנו חדר מקסים וזול במיוחד (60 ליי) באחד מהגסטהאוסים בתוך העיר העתיקה. אנחנו הגענו כשמגדל השעון היה סגור אבל מומלץ לעלות עליו. את ארוחת הערב אכלנו במורד המדרגות היוצאות מהעיר העתיקה לכוון העיר, שם יש מגוון מסעדות טובות וזולות. את האוטו החננו בחניה מסודרת מחוץ לעיר (אסור להחנות בתוך העיר העתיקה).

היום השישי- פאגראש וסיביו

מסיגוואשורה ניסינו את מזלנו בתקווה להגיע עם האוטו לפסגת הרי הפאגרש.

נסענו בדרכים פנימיות ולא ראשיות אל העיר פאגראש ומשם המשכנו מערבה על כביש E68 לכוון סיביו. בדרך (אחרי שעה נסיעה) פנינו שמאלה לראות אם נצליח לעלות להרים. אחרי שעה של נסיעה די מפחידה הגענו לאתר עם רכבלים ומחסום שעצר אותנו והפנה אותנו אחורה. הפסגה הייתה מכוסה בשלגים ולא היה בה מעבר.

חזרנו חזרה, עלינו צפונה לסיביו ושם, לעומת בראשוב, מאוד התאכזבנו. העיר נחמדה ולא יותר. אכלנו במסעדה שהגישה לנו סנפרוסט כתבשיל ירקות. אני הייתי מוותרת עליה.

מסיביו התחילה נסיעתנו הארוכה אל עבר בוקרשט. נסיעה זו נמשכה 4 שעות בנסיעה חשוכה ומאוד קשה. הכבישים לא פשוטים והאוטו התמלא לנו באדים ללא הפסקה.

בבוקרשט לנו בהוסטל מדליק של תרמילאים שמצאנו בבוקינג.קום והייה פשוט, זול ונהדר.

היום השביעי- בוקרשט

בוקרשט מקסימה ומפתיעה. היא עיר שנראית מאוד טוב יחסית למה שנראתה בעבר כנראה והיא מתפתחת מיום ליום.

בשעה 11 התחיל הסיור החינמי של העיר (צירפתי קישור בהמשך) ואנחנו מאוד מאוד ממליצים עליו. הוא לקח אותנו לנקודות המרכזיות בעיר, נתן לנו רקע היסטורי, סיפר לנו על המסעדות המומלצות והזולות והפינות הלא ידועות של העיר. לאחר כשלוש שעות בעיר, המשכנו להסתובב ברחובות בוקרשט עם מגוון ההמלצות של הסיור.

את ארוחת הערב אכלנו בcarucubere (קישור בהמשך) שהיא המסעדה המפוארת והמרשימה של בוקרשט שמציעה ארוחות עסקיות במחיר מגוחך של פחות מ30 ש"ח.

מאוד מומלץ!

לסיכום, על אף הקור העז, חווינו טיול מקסים בין עיירות, שתינו הרבה שוקו וספגנו משהו שמאוד לא מוכר לנו מהחיים בארץ.

טיפים

• כמובן, כמו תמיד- להביא תעודת סטודנט

קישורים חיצוניים

• טיסות זולות- וויז
• סיורים חינם בבוקרשט
• המסעדה המפוארת בבוקרשא