חצי טרק חצי טיול כפרים בשבוע האחרון של אוקטובר באיזור בראשוב ברומניה
שלושה חברים בטיול לפני צבא ברומניה בשבוע האחרון של אוקטובר
| תאריך הטיול | October 2024 |
|---|---|
| משך הטיול | 5 ימים |
| עונה מומלצת | אפשר בכל הקיץ. אנחנו ממליצים על אוקטובר בצבעי שלכת, אבל צריך לקחת בחשבון שיקולי מזג אוויר, משתנה בין שנה לשנה. |
רקע
אנחנו שלושה חברים בשיעור ב בישיבת הסדר, ורצינו לטוס לטרק בחו"ל לפני הגיוס. לכן, כבר באלול ביקשנו אישור מהצבא (מחוילים..) כדי לקבל אישור ולהזמין טיסה בזמן, כדי לטוס מיד אחרי שמחת תורה, בשבוע האחרון של אוקטובר. הוחלט על רומניה – מדינה זולה ויפה, והוגשה בקשה. לצערינו פרצה מלחמה בלבנון, ולכן את האישור קיבלנו רק בערב ראש השנה. בגל התלבטויות רבות שקשורות לתקופה – מזג אוויר, ולביטחון – חשש ממתקפה איראנית ושהצבא יבטל את האישור, חיכינו וחיכינו, ורק ביום שישי אחרי שמחת תורה נרגענו, והזמנו כמו משוגעים כרטיסים למוצ"ש, כלומר קנינו כרטיסים יום לפני, ויום שבו אנחנו לא יכולים לתכנן כלום. למזלנו בשבוע שלפני חקרנו די הרבה על רומניה כדי לברר אם יש בכלל טרקים רלוונטים בסוף אוקטובר – כבר סוף העונה ותחילת החורף, ולכן היינו קצת יותר רגועים, וזה יצר טיול ספונטני לחלוטין, שבו כל רגע מתכננים את הרגע הבא. כמובן שגם הכרטיסים היו מאוד יקרים בגלל המלחמה.
בתכל'ס, יכול להיות שהיינו מתכננים מראש בערך מה שעשינו בפועל, רק חוסכים הרבה בזבוזי זמן על תכנונים וטעויות, אז ממליץ לקרוא ולמצוא דברים שמתאימים לכם, אבל לתכנן מראש מה שאפשר.
כמובן שגם לשמור על ספוטניות זה נחמד. לנו בסוף יצא טיול שהוא הרפתקה וזה היה כיף בפני עצמו, אבל רק למי שמתאים, יש בזה גם אתגרים.
לכל יום תכננו לפחות אופציה אחת חלופית ליתר ביטחון. אופי הטיול יצא בסוף פחות ממש טרק כמו שרצינו ויותר טיול כפרים – בתכל'ס, יש מצב שזה עדיף: כשיש לגם חמישה ימים במדינה, אם תעשו טרק תספיקו מקום אחד. בטיול כפרים מספיקים הרבה יותר מקומות ונופים שונים. כמובן שגם לטרק יש את היתרונות שלו וזה תלוי בהעדפה אישית, תמיד אפשר גם לשלב כמו שאנחנו ניסינו. אחרי הסיפור דרך כתבתי הסברים כללים לרומניה, מוזמנים להשתמש.
יום א
הטיסה הייתה אמורה להמריא מהארץ בחמישה לשתים עשרה (טסנו הלוך עם HiSki, חברה רומנית) אבל התעקבה כמה שעות והמרינו רק באיזור שתיים. נחתנו בבוקרשט (OTP) בראשון מוקדם בבוקר, והחלטנו לא להתמהמה ולא לבזבז זמן ומיד ליסוע להרים. מיד עלינו על רכבת עירונית שלקחה חצי שעה לתחנת רכבת בוקרשט צפון (הכרטיסים היו מאוד זולים, כמה שקלים כל אחד), ושם לרכבת (עלתה 25 ליי לאדם, אם אני זוכר נכון, אפרט גם על מחירי התחבצ בהמשך) שהסיעה אותנו שעתיים וחצי עד עיירה חביבה בשם סינאיה. הגענו לסינאיה מאוד עיפים אבל מרוצים, ואחרי נסיעה שבעצמה הייתה מלווה בנופים מהממים. ידענו שיש בסינאיה רכבל שעולה להרים (רכס הבוצ'ץ'), והתכנון היה לקנות אוכל לימים הבאים לעלות לרכבל, ומשם לתכנן את ההמשך: בגדול היו שתי אופציות, או שנגלה שיש בקתות פתוחות ואז נמשיך משם לטרק של כמה לילות, או שנגלה שלא – ואז נרד ברגל לסינאיה\בוסטני (עוד עיירה שאמורה להיות יפה, בסוף לא היינו בה בכלל, רק עברנו שם ברכבת), נישן איפשהו באיזור ונתכנן את המשך צעדינו בערב. אחרי הקניות (בסינאיה יש לא מעט חנויות והרבה תיירים – קניון, חנויות ביגוד, לידל, מה שצריך), תפסנו מונית בעלות של 13 ליי שלקחה אותנו לתחנה הראשונה של הרכבל, לגובה 1000. לרכבל יש שני חלקים, אחד שעולה עד 1400, ששם מחליפים לשני שעולה לנקודה שנקראת 'קוטה אלפיים', המקומיים מכירים (גובה 2000..). הרכבל היה די יקר ביחס לתקציב של מטרקים, אבל תכל'ס לא מוגזם ושווה את זה לדעתי, לצערי לא זוכר בדיוק, אבל משהו כמו ארבעים שקל לכיוון. בדרך שאלנו כל מיני אנשים וגילינו שבאיזור בוסטני יש סכנה מוגברת של דובים (בכל מקום שם יש – אפרט בסוף), ולכן לרדת לשם לא ממש אפשרי. הגענו למעלה, הסתכלנו קצת על הנוף המטריף, וישבנו לתכנן את צעדינו. מהבירור שעשינו חלק מהבקתות כבר היו סגורות לקראת החורף, ומה שהיה פתוח היה או מלא או יקר מידי, ולכן החלטנו לעבור לאופציה ב, וירדנו ברגל לסינאיה. המסלול הליכה לסינאיה מ'קוטה אלפיים' מומלץ מאוד, לא קשה בכלל (רק מומלץ מקלות הליכה לשמור על הברכיים) ויפה מאודד. אפילו ראינו שועל מהמם בדרך. תוך כדי הזמנו דירה בבוקינג ב160 שקל לשלושתנו בבראשוב (עיר קצת צפונית לסינאיה, המרכז שלה יפה מאוד). ירדנו לסינאיה, עלינו בחזרה על הרכבת ונסענו לבראשוב, אוטובוס לדירה, עוד קצת קניות, תכנונים למחר, והלכנו לישון אחרי יום עמוס ומוצלח, ויומיים בלי שינה כמעט בכלל, רק קצת בטיסה וברכבת.
בגדול היה יום טוב – ממליץ על הרכבל והירידה ברגל, וגם על להסתובב בסינאיה. לשיפור – אם היינו מתוכננים היה אפשר להספיק יותר ולחסוך כאבי ראש.
יום ב
התכנון ליום הזה היה ליסוע לעוד עיירה מקסימה בשם בראן, שנמצאת בה 'טירת דרקולה', ושמענו מפי השמועה שיש הרבה מסלולים שיוצאים משם, ותכננו כבר לברר שם מה לעשות. אבל מה לעשות שהייתה לנו עצירה להחלפת אוטובוסים בעיירה בשם רזנוב, שהייתה כל כך יפה, שהחלטנו להישאר שם. ליד העיירה יש טירה שנמצאת על גבעה שאפשר לעלות אליה ברגל (20 דק) או ברכבל. ישנו לאכול ארוחת בוקר על שפת הנחל שחוצה את העיירה, שם ביקרו אותנו כמה עזות הרים. את היום הזה לקחנו בצ'יל אחרי היום העמוס אתמול – עלינו בנחת לטירה (לצערינו הייתה סגורה, אבל מאוד יפה מבחוץ והנוף מדהים), הסתובבנו קצת, ובעיקר ישנו מול הנוף, דיברנו, ואכלנו מנגו. שם גם הזמנו מקום לישון בו בקצה השני של רזנוב. לקראת החושך ירדנו, עצרנו לשתות בירה, והתחלנו ללכת כמה קילומטרים לעבר הדירה, שגם הם היו יפים ונחמדים. הגענו לדירה, אכלנו, ושוב צנחנו למיטה.
בגדול ממליץ – הטירה יפה, העיירה יפה, האנשים נחמדים – אבל אפשר בהחלט לדחוס עוד משהו לתוך היום הזה אם רוצים להספיק יותר.
יום ג
התכנון להיום היה לקום מוקדם בבוקר, וללכת משהו כמו 17 קילומטר מרזנוב עד העיירה בראן, לישון בה, ולבלות גם שם באותו אחרהצ או ברביעי בבוקר. המסלול מאוד יפה – בערך שליש לאורך כביש ודרכי עפר בין עיירות ודשאים ומלא כבשים, עוד שליש יום בשבילים קצת יותר בתוך היער, ועוד שליש כבר בתוך פרברים של בראן – כל קילומטר רואים שלט עם שם של 'רחוב', שהוא בעצם שביל הליכה של קילומטר. המסלול מאוד יפה, נחלים, חיות, חוות, ולנו כמובן הייתה שלכת מרהיבה והכל בצבעי ירוק-צהוב-כתום-אדום בוהק. עשינו קצת יותר מידי עצירות ולקראת סוף המסלול כבר מיהרנו, ושם פגשנו בכמה זקנים מקומיים שהכווינו אותנו – בתכלס עיקבו אותנו כי ידענו את הדרך ורק הלכנו בקצב שלהם, אבל היה מאוד נחמד לשוחח ולהכיר צורת חיים שונה לחלוטין, והם גם הזמינו לנו מונית (50 ליי לשלושתנו ביחד, היה אפשר להשיג בפחות, נהג נחמד בשם אנדריי) שלקחה אותנו מכפר שהוא שלוחה של בראן (אליה בסוף לא הגענו, אפילו את טירת דרקולה לא ראינו) אל זרנסטי (החלפנו מקום לינה בגלל ששם מצאנו דירה יותר זולה, ואנחנו קמצנים), שם ישנו בדירה נחמדה מאוד שממש קרובה לתחנת הרכבת, דבר מאוד שימושי ליום הבא.
בגדול יום מומלץ מאוד – לא קשה מאוד, יפה ביותר, ללכת קצת זה נחמד כי בסוף טרק של ממש לא יצא לנו, ופגשנו רומנים חביבים. שימו לב לזמנים, היה אפשר לדחוס גם ביקור בבראן. כמובן למי שמתאים, אנחנו העדפנו ללכת בנחת ולעצור בכיף.
אופציה ב – לקחת מונית לחצי דרך לבראן, ללכת חצי דרך ויש יותר זמן לבלות בבראן עצמה.
יום ד
התכנון להיום היה גם לקום מוקדם, ליסוע לבראשוב, להשכיר רכב, וליסוע לכביש הטרנס-פאגרשן, אולי המקום הכי יפה ברומניה, ושם לישון (ברכב, כדי לפצות על עלויות ההשכרה) באגם בלאה, הנקודה הכי גבוהה בכביש עם נוף לא סביר. ביום הזה עשינו טעות אחת רצינית שגנבה לנו כמה שעות: ידענו שיש שתי חנויות של SIXT, חברת ההשכרה שרצינו (לא יודעים אם הכי זולה, אבל בינלאומית ולא רצינו להסתבך), אחת בשדה התעופה ואחת במרכז העיר. לצערינו הימרנו על האחת הלא נכונה, ואחרי רכבת ואוטובוס לשדה התעופה התברר שאין להם שם רכבים בכלל וצריך ליסוע למרכז העיר. אז לקחנו אוטובוס חזרה למרכז העיר בבראשוב, ושם הגענו לSIXT אחרי כל ההסתבכות כבר לקראת אחת עשרה בצהריים (קמנו בשש בבוקר..). ההשכרה של הרכב עצמו לא הייתה יקרה בכלל (50 או 60 יורו כולל ביטוח מלא עם אפס השתתפות עצמית, לא זוכר בדיוק, ל24 שעות ו300 קילומטר. מקבלים מיכל מלא וצריך להחזיר כזה, אנחנו עמדנו על ספיקת דלק של 4.7 ל100 קילומטר (!!!) ולכן יצא לנו זול מאוד. ליטר דלק עלה לנו בערך 7 ליי, תחפשו תחנות זולות.) לצערינו לא עשינו אשרה בינלאומית בארץ (אני לא בטוח אם חייבים כזו על פי החוק ברומניה, אבל SIXT מחייבים וכבר לא נשאר לנו זמן לחפש משהו אחר), ובגלל שהיינו חייבים לעשות ממש מהר זה עלה לנו הון (90 דולר, לצורך העניין לעשות בארץ מראש עולה כמה שקלים), קראנו באינטרנט שלא בטוח יתנו וזה – נתנו לנו להשכיר למרות שהיינו מתחת 21. יש תוספת תשלום קטנה על נהג חדש. שכרנו רכב ויצאנו לכיוון אגם בילאה, נסיעה של שעתיים וחצי-שלוש, הלוך חזור מבראשוב פחות מ300 קילומטר. הנסיעה ממש יפה ועוברת בנופים וכפרים נהדרים. כשהתחלנו את העלייה שמנו מוזיקה קלאסית ברכב, ובשלב מסוים שמנו קטע מתוך 'אופנהיימר' שהתאים בדיוק לאווירת היראה שנוצרה מהמוזיקה והנוף העוצמתי. הרכב היה מאוד יקר וחד-משמעית היה שווה את זה. הגענו, והסתובבנו קצת, הסתכלנו על הנוף, הקפצנו אבנים על אגם חצי קפוא, עד שברחנו מהארץ שמענו חרדים מתווכחים בקולי קולות על המלחמה בלבנון, וחזרו לרכב. שם היה מאוד קר, בין מינוס שתי מעלות לשתי מעלות, תבואו מצוידים. אנחנו פגשנו שם המון ישראלים. ליד אגם בילאה יש כמה וכמה בקתות מטיילים והרבה חנויות למזכרות ואוכל מוקמי.
באותו ערב הלכנו לישון ברכב כדי לפצות על העלות היקרה של הרכב – לא ישנו וואו כמובן, אבל לא נורא, והיה חוויה.
אחלה יום – כלומר הנסיעה מומלצת, החברה מומלצת (לנו היה שירות מעולה מבחור בשם ראול). לשיפור – כמובן, אם היינו חוסכים את ההסתבכות בבוקר היינו מספיקים גם להסתובב קצת במרכז העיר של בראשוב, מה שהיה יכול להיות נחמד מאוד.
אופציה ב למקרה שלא מצליחים להשכיר רכב – לטייל בבראשוב, לעלות להר טמפה ברגל\רכבל (היה בתיקונים כשהיינו שם), עיר יפה סך הכל.
יום ה
קמנו מוקדם מאוד בבוקר עוד לפני הזריחה שכבר התחיל האור (הזריחה שם לא וואו, עננים, ההר מסתיר את השמש – אבל הנוף באור הבוקר מדהים, הרבה עננים הרבה מתחתיך, היה שווה את זה לגמרי).
התכנון היה ליסוע לבראשוב, לטייל חצי שעה במרכז העיר, לעלות על רכבת לבוקרשט, לטייל קצת שם, וליסוע לשדה תעופה וחזרה לארץ.
בסוף הרוב השתבש: הנסיעה חזור לקחה יותר מהמצופה – עצירה לאוכל, תדלוק, ותפילה.. ולא נשאר זמן לבלות בבראשוב, הגענו, החזרנו את המכונית, מיד עלינו על 'בולט' לרכבת, עלינו ברגע האחרון ו-הרכבת התעקבה במלא, גם בתחנה הזאת וגם בסינאיה, והנסיעה לקחה הרבה יותר מהמצופה. עלינו על הרכבת באחת עשרה עשרה, והגענו לבוקרשט רק באיזור שתים וחצי – כבר לא ממש נשאר זמן למשהו.. נסענו לשער הניצחון, הסתובבנו קצת, ומשם עוד 'בולט' לשדה, הגענו בחמש, קצת יותר משעתיים וחצי לפני הטיסה, ומשם לארץ.
מומלץ: הזריחה באגם בלאה (כתיב; קריא - בילאה). תתכננו את הזמנים יותר טוב. השאר לא אשמתנו – רכבות מתעקבות לפעמים, זה מה יש.
זהו, היה בסך הכל טיול פגז. הספקנו הרבה, עונה מושלמת, מזג אוויר נהדר. גם החוויה של טיול ספונטני זה הרפתקה בפני עצמה וזה היה מאתגר וחוויה מוצלחת שלא נשכח.
הערות
ניווט:
גוגל מאפס – אחלה, לוודא שהרכבות קיימות באתר שלהם.
מוביט.
בטיולים, הכי טוב – אפליקציה בשם MAPY, לוקח קצת זמן ללמוד איך להשתמש בה. https://en.mapy.cz/zakladni?x=...
תחבורה:
התחבורה ברומניה ממש טובה, גם רכבת, גם אוטובוסים, ובעיקר – אנחנו לצערינו גילינו רק בסוף: 'בולט', דומה לאובר. הרבה הרבה יותר זול ממוניות. מבחינת ניווט גם מוביט עובד וגם גוגל מאפס – רכבות תוודאו שקיימות באתר של הרכבות.
רכבות: יש אתר אינטרנט שאפשר ומומלץ להזמין דרכה כרטיסים מראש באינטרנט. אם אין כרטיסים, אפשר לעלות לרכבת בכל מקרה ולשלם על הרציף\רכבת לכרטיסנית ולעמוד או לשבת על הרצפה או משהו. אנחנו עשינו את זה והיה סבבה. לא יקר מידי. יש הרבה פקחים ברכבת.
אוטובוסים: קונים כרטיסים בעמדות כאלה שיש ליד תחנות מרכזיות בעיקר, 4 ליי לכרטיס.
בולט: תורידו את האפליקציה כבר בארץ, נוח מאוד לשימוש וזול.
מהניסיון שלנו אנשים נוהגים הרבה יותר נחמד ומנומס מבארץ.
אוכל:
דבר ראשון: כידוע אי אפשר להעלות בלוני גז למטוס, ולכן אם אתם מתכננים לבשל צריך לקנות ברומניה. הבעיה: אנחנו לא מצאנו שום מקום לקנות בלון גז - לא הברגה ולא ניקוב – באיזור סינאיה-בראשוב-רזנוב. חיפשנו בכמה וכמה מקומות. סביר מאוד שיש בבוקרשט. אנחנו פשוט בישלנו בערבים בדירות.
אנחנו שומרי כשרות, ולכן לא יודע להעיד על עלויות של אוכל מקומי – אנחנו הסתדרנו עם הרבה לחם, ממרחים – נוטלה, חמאת בוטנים, ריבות. בערבים בישלנו פסטה ואורז, רוטב עגבניות שקנינו, ירקות אפשר בכל מקום, אגוזים, הסתדרנו.
בבוקרשט יש כמה מקומות כשרים, לא היינו בהם.
לינה:
אנחנו הזמנו מקומות לישון בבוקינג או Airbnb, הסתדרנו. יכול להיות שזה בגלל שהזמנו מהיום להיום, אבל המחירים בסינאיה-בוסטני-רזנוב-בראן-בראשוב-זרנסטי נעו בין 150 ל230 שקל לשלושה אנשים ללילה, בערך. כמעט תמיד לקחנו את המקום הכי זול והיה ממש סבבה. תוודאו שנתנו לכם פרטים איך להיכנס, למקרה שתגיעו באחת עשרה בלילה והמארח לא יהיה זמין. אחרי שמזמינים הוא אמור ליצור איתכם קשר תוך כמה זמן.
מזג אוויר:
אנחנו טסנו בשבוע האחרון של אוקטובר ומאוד חששנו מקור, ובסוף היה ממש סבבה. מניח שתלוי בשנה. בעצם הייתי אומר שנפלנו אולי על הזמן הכי טוב בשנה, כי היה לנו צבעי שלכת מטורפים בכל מקום. כמובן תבואו מצוידים – תביאו בגדים טרמים ומעיל טוב ואפילו מעיל גשם רק ליתר ביטחון, ותבדקו מזג אוויר לפני הטיסה, אבל באמת לנו יצא מעולה. בחלק מהימים בצהריים היינו עם חולצה קצרה אפילו, במיוחד בהליכות.
שפה:
בגלל שהמדינה הייתה תחת שליטה קומוניסטית בעבר זה ממש משתנה בין הדורות, בגדול – מבוגרים לא יודעים אנגלית כמעט בכלל או רק מקרטעים קצת, וצעירים יודעים סבבה. בכל מקרה אנחנו הסתדרנו לגמרי גם בלי אף דובר רוסית או משהו כזה. אפשר להוריד רומנית לטרנסלייט או משהו כזה אבל אנחנו לא עשינו את זה והסתדרנו.
דובים:
אנחנו לשמחתנו לא נפגשנו בהם בהליכה, ולצערנו הגדול לא ראינו אחד מהרכב. בגדול – ביום יש סיכוי קטן לראות ובלילה מסוכן. בהרבה שבילים יש סימוני אזהרה מהם, להבנתנו כבר צדו שם הרבה מהדובים וביום במקומות מטוילים אין הרבה סכנה. ככלל כשעולים מעל לגובה היערות הסכנה יורדת. יש אנשים שמסתובבים עם גז פלפל נגד דובים, לנו לא היה, יכול להיות שכדאי. ארגון ההצלה הרומני 'סלבמונט' (שימושי לדעת באופן כללי), נמצא בהרבה מקומו ואפשר לשאול אותם כשפוגשים אותם ולהתייעץ. בגדול להבנתו במסלולים שיש בהם סכנה כזאת תדברו ותרעישו\תשמעו מוזיקה והדובים לא יתקרבו, אם רואים אחד לא לרוץ אלא להתרחק לאט לאט – לא מתחייב פה לכלום.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם