תאריך הטיול | March 2017 |
---|---|
משך הטיול | 6 ימים |
עונה מומלצת | כל השנה |
אחרי טיולי ספארי מוצלחים בדרום אפריקה ובנמיביה החלטנו לנסוע הפעם לקניה. לא היה לנו הרבה זמן, רק 6 ימים, ורצינו לנצל אותם טוב עם כמה שיותר זריחות / שקיעות בשמורות טבע יפות. המסאי מארה המפורסמת היתה כמובן האופציה המובילה, ואחרי הרבה שעות של קריאה על שמורות נוספות בקניה כמו Amboseli, Nakuru, Naivasha ואחרות, החלטנו להימנע מנסיעות מיותרות ולהתמקד במארה בלבד. בתוך השמורה התמקדנו בחלק המערבי, ה- Mara Triangle.
שכרנו ג׳יפ וציוד בניירובי והבאנו את כל האוכל מישראל כדי לחסוך זמן קניות. יצאנו מהשדה ישירות למארה ובילינו 100% משעות היום בנסיעה ברחבי השמורה הנהדרת. בלילות ישנו באוהל בשניים מאתרי הקמפינג שבשמורה. ביום האחרון הספקנו לפני טיסה הצהריים לבקר בשמורת Nairobi National Park שהייתה לא רעה בכלל.
שמורת המסאי מארה הוקמה בשנות השישים, התפרסה על שטח של כ- 500 קמ״ר ונוהלה ע״י הרשות המקומית של Narok הסמוכה. עם השנים השמורה הורחבה למזרח וכמעט שילשה את גודלה. ניהול כושל שלא הצליח להתמודד עם ציד, בניה לא חוקית, חקלאות ועומס רב של תיירים הביא בשנות התשעים לפיצול השמורה - החלק שממערב לנהר המארה (האזור המקורי של השמורה) והחלק המזרחי. בשנות ה- 2000 עבר החלק המערבי (ה- Mara Triangle) לניהול של ארגון ללא מטרות רווח בשם Mara Conservancy שעושה היום עבודת שימור מעולה. האזור מציע פחות אפשרויות לינה מהשמורה העיקרית במזרח אבל מציע חוויה מצוינת של פחות תיירים, נוף משגע והמון חיות.
הטיול בקניה ממש לא זול, אפילו כאשר עושים אותו עצמאית ובלינה באוהלים. כל יום בשמורה עולה 70$ לאדם, ולינה בקמפ הציבורי עולה 30$ נוספים לאדם. בעקרון חוקי השמורה מחייבים לקחת שומרים ללילה (איזורי הקמפינג לא מגודרים) בעלות נוספת של 40$ לקבוצה. גם השכרת רכבים לא זולה כאן ורכב 4x4 מוצלח יעלה לפחות 90$ ליום.
הטיסות מהארץ דווקא לא יקרות ומאוד נוחות. בטיסה דרך אתיופיה, כרטיס הלוך חזור עם קונקשן קצר עלה לנו 650$.
בהשוואה לשמורות בדרום אפריקה או בנמיביה המחירים גבוהים פי ארבעה, ועלות השכרת רכב כמעט כפולה.
אם תבחרו לישון במלונות או לודג׳ים בשמורה או סביבה, המחירים גבוהים מאוד - 300$ לאדם ללילה לפחות.
הספארי במסאי מארה מצוין כל השנה. בקניה שתי עונות רטובות ושתי עונות יבשות. העונה הרטובה הקצרה בין מרץ למאי, והארוכה מאוקטובר עד ינואר.
רוב התיירים מגיעים למסאי מארה בחודשים יוני עד אוגוסט כדי לצפות בנדידה הגדולה. במהלכה עדרים של מליוני אילנדים, זברות, צבאים, דאמאליסקי הסהר, בובאלי קוקה, ובעיקר גנואים כחולים עולים צפונה מדרום הסרנגטי בטנזניה וחוצים את נהר המארה לעבר הסוואנות במסאי מארה. במהלך החציה תנינים, אריות, נמרים וצ׳יטות טורפים אותם את חסרי המזל. עם הנדידה ההמונית של בעלי החיים יש נדידה גדולה של תיירים שממלאים את המלונות והלוג׳ים שבשמורה. אומנם בתמונות זה פחות בולט אבל מסביב לכל צ׳יטה הרבה יותר מדי ג׳יפים, והשמורה עמוסה מדי.
אנחנו בחרנו לנסוע במרץ, Off Season ממש אבל היה מעולה. עדרים גדולים נמצאים ברוב חלקי השמורה, הרבה טורפים והמזג אויר מעולה. הכל ירוק אבל העשב לא גבוה מדי. יש מעט מאוד תיירים ובכל הלילות היינו לגמרי לבד ב- Public Camp.
לא מאוד מקובל לטייל בקניה בטיול עצמאי, אבל יש לא מעט חברות שמציעות ג׳יפים להשכרה (צירפתי בקישורים למטה כמה מהמוצלחות שבהן). המחירים נעים בין 90$ ל- 180$ ליום. מומלץ לקחת רכב עם יכולות שטח טובות, בעיקר בעונה הרטובה אז יש המון בוץ. אנחנו לקחנו Land Cruiser 78 מחברת Road Trip Kenya. הוא עלה 130$ ליום והגיע עם ציוד קמפינג מלא, אוהל על הגג, טלפון מקומי ומכשיר ניווט. כל הציוד היה מעולה חוץ מהרכב עצמו שהיה במצב מכני עלוב: המזגן לא עבד, החשמל מהמצת לא עבד וגם המגבים היו תקועים. מדי פעם הוא לא הניע והיינו צריכים לשחק עם הסטרטר. לזכות החברה יאמר שהם הרגישו מאוד לא נעים מהסיפור, ניסו לעזור ובסוף גם החזירו את כל הכסף על ההשכרה!
נוהגים בקניה בצד שמאל, הכבישים גרועים, יש המון משאיות וכולם נוהגים מסוכן ועוקפים בכל מצב. צריך להיות מוכנים לנהיגה קשה יחסית, גם על הכביש וגם בשטח.
בעלי דרכון ישראלי צריכים להוציא ויזה מראש. הויזה עולה 50$ ומוציאים אותה דרך האתר - www.evisa.co.ke. התהליך ממש פשוט ותוך יומיים שלושה מקבלים דרך אותו אתר ויזה שאפשר להדפיס.
לגבי חיסונים, כדאי להתייעץ כרגיל עם מרפאת מטיילים. בכל מקרה, בשדה התעופה בניירובי מבקשים לראות פנקס חיסונים בינלאומי עם חיסון תקף של קדחת צהובה. מעבר לקדחת צהובה מומלץ גם לקחת כדורי מלרון כמניעה למלריה.
כסף -
הכסף בקניה נקרא שילינג קנייתי, והוא שווה נכון להיום בערך מאית הדולר. ברוב המקומות קיבלו גם דולרים, אבל מומלץ להסתובב גם עם כסף מקומי.
סים מקומי -
לקחנו סים מחברת altel. חבילה עם שיחות, הודעות ו- 750 מגה גלישה עלתה 8 דולר. הייתה קליטה בחלק גדול מהאזורים שהיינו בהם, למעט באזורים הדרומיים של שמורת ה- Mara Triangle.
שקעי חשמל -
התקן שונה מהארץ אבל תקעים עם שני פינים עובדים בשקעים המקומיים.
נחתנו בניירובי ב- 11:30 בבוקר. לקחנו סים מקומי בשדה והחלפנו כסף. הבחור מהשכרת הרכב חיכה לנו מחוץ לשדה והראה לנו את הרכב. הוא עבר איתנו על רשימת הציוד והבטיח שהכל עובד, ואז הכל לא עבד - הרדיו, המצת, המגבים, ואולי הכי חשוב (ככה חשבנו אז) המזגן. התלבטנו מה עושים, ודיברנו עם החברה. הם התנצלו, אמרו שאין להם עוד רכב זמין והציעו שנעצור לתקן את הדברים בדרך. הייתה לפנינו נסיעה של 6 שעות והשער של השמורה נסגר ב- 18:00 אז מיהרנו לצאת, לא עצרנו במוסך וקיווינו לא למות מחום. היה לנו ממיר מתח שאפשר לחבר למצבר אז הבעיה במצת הייתה מציקה אבל לא דרמטית.
יצאנו לדרך, ברכב שנוסע כמו משאית אבל נוסע. היה לנו מכשיר GPS עם מפות דיי כלליות שכללו רק את הכבישים הראשיים והתבררו כלא מאוד מדויקות. ניווטנו גם עם Google Maps וגם זה אכזב אותנו עם מפות לא מעודכנות. הדרך הייתה ארוכה מהצפוי, ירד הרבה גשם, ונשבר לנו החלון הקדמי מאבן שעפה מרכב חולף. באחד הבורות מלאי המים בדרך שקענו כשה- 4x4 של הרכב לא עבד כמו שצריך (כפתור השילוב היה רופף), וחולצנו ע״י משאית חולפת דיי מהר.
אחרי שקיעה, כשאנחנו עדין מעל שעה נסיעה מהשער לשמורה, התחלנו להנות מהדרך כשכל כמה מאות מטרים ראינו לצד הדרך צבועים נקודים גדולים.
הגענו לשער השמורה ב- 20:00. השומר בכניסה קרא לקצין שהסביר לנו שאיחרנו קצת אבל הסכים להכניס אותנו למחנה. הצמידו לנו שני שומרים ללילה (שנעלמו דיי מהר) בעלות של 40$.
במחנה אין גדר, יש באיזור אריותֿ נמרים וצבועים, אבל רק האחרונים באמת מגיעים לבקר בלילות.
התחלנו את היום כשעה לפני זריחה. הלכנו לשער כדי להסדיר את התשלום לכל אורך השהות שלנו בשמורה. עם השקיעה יצאנו לדרך. בערך 15 דק׳ מהיציאה פגשנו משפחת אריות! שלוש לביאות וחמישה גורים יושבים מנומנמים מול השמש הזורחת, ממש מטרים בודדים מהשביל ומעט גבוה ממנו - סיטואציה מושלמת לצילום. הם ישבו שם מפהקים ומשחקים ביניהם כחצי שעה לפני שהמשיכו הלאה. לא שמנו לב תוך כדי הצילום אבל כשהאריות התחילו לזוז הרמנו את העיניים מהעינית של המצלמה וראינו שאנחנו מוקפים בלא פחות משמונה ג׳יפים, כולם בני אותה קבוצה. המדריכים של הקבוצות מדברים ביניהם בקשר כשיש תצפית מעניינת. בכל פעם שמצאנו אריות או בעל חיים מעניין אחר קיווינו שלא יראו אותנו כי אם אחד מגיע כולם מגיעים.
עם ההתרגשות מהמפגש הקרוב כל כך מוקדם בספארי המשכנו דרומה. ראינו בדרך להקה ענקית של פילים, ממש ליד השביל. ראינו כמה מיני עופות דורסים ולהקות גדולות של באפלו, ג׳ירפות ואנטילופות. האיזורים הדרומיים הרבה פחות חיים אבל יפים במיוחד - סוואנות אינסופיות, עם גבעות מיוערות בחלקן העליון ותצפית משגעת לכיוון הסרנגטי.
לקראת שקיעה ראינו כמה ג׳יפים נוסעים במהירות. עקבנו אחריהם ומצאנו צ׳יטה יפיפייה במחצבה קטנה. היא טיפסה על גבעה קטנה והשקיפה לסוואנה על רקע השקיעה.
מרוצים במיוחד מיום שעלה הרבה על הציפיות שלנו שהיו גבוהות גם ככה, חזרנו צפונה ל- Public Camp באיזור Mara Serena. המחנה נמצא בחורשה דיי צפופה ואין בו המון מקום. היינו לבד, ואחרי ארוחת הערב הגיע לבקר אותנו צבוע גדול. לפני השינה שמענו מאוהל אריות, צבועים וספק היפופוטם בסביבה. שמנו בלילה מצלמת יונקים על עץ מול האוטו כדי לראות מי בא לבקר. כמו בכל הלילות הבאים תפסנו בוידאו צבוע סקרן שהגיע לרחרח את השאריות של ארוחת הערב.
התחלנו את היום כחצי שעה לפני זריחה. יצאנו לכיוון Oloololo בתקווה לפגוש שוב את משפחת האריות. בדרך ראינו התקבצות של 15 צבועים לפחות מחסלים שאריות של באפלו, לצד נהר קטן שמתחבר לנהר המארה. כשהגיע צבוע מלהקה אחרת התחילה מהומה והם רצו לכל כיוון וצחקו את הצחוק האופייני שלהם. המשכנו לאורך הנחל וראינו צבוע נוסף אוכל דג שפמנון ענק.
באזור של האריות ראינו התקהלות ג׳יפים מסביב לעץ עליו ישבה לביאה בודדת. לא רחוק משם שאר המשפחה התקבצה בחורשה קטנה כמה מאות מטרים מהשביל. פגשנו גם לראשונה אריה זכר גדול יפה. הוא נח בסוואנה ובאופן מפתיעה קצת בשעות הצהריים יצא להליכה בכיוון אקראי וחזר על עקבותיו להמשיך את המנוחה שלו. המשכנו לכיוון הביצה Olpunyaia. האיזור מלא חיות, ואפילו ראינו שלישיית קרנפים שחורים! בשלב מסוים הם התקבצו ושלושתם הפגישו את הקרניים שלהם - התנהגות מאוד מיוחדת.
את הלילה עשינו שוב ב- Public Camp של הלילה הקודם.
שוב התחלנו את היום בנסיעה לכיוון האריות של אזור Oloololo, ושוב לא התאכזבנו.שלושה זכרים גדולים, שניים עם רעמה שחורה ואחד מוזהב נחו לא רחוק מהשביל. היינו לבד באיזור וקיווינו שהאריות יתעוררו לפני שרכבים נוספים יזהו אותם. חיכינו שלוש שעות כמעט, אבל כשהתחיל להתחמם האריות יצאו להליכה לעבר פינה מוצלת. הם חלפו על פנינו מאוד מקרוב לפני שהתמקמו תחת עץ מוסתר ורחוק מכל שביל.
את המשך היום עשינו בנסיעה דרומה. החלטנו לנסות שביל צדדי ארוך על הגבול עם טנזניה. בערך חצי שעה מהפניה לשביל ראינו על ה- GPS שאנחנו כמה ק״מ בתוך טנזניה אז החלטנו לחזור קצת ולהכנס לשביל מנקודה אחרת. זה אחד האיזורים עם הנוף הכי יפה בשמורה. יש פחות חיים למטר רבוע אבל ראינו קצת מהכל כולל הרבה פילים וג׳ירפות. ראינו גם גווית צבי תומפסון תלויה על עץ, אבל לצערנו הנמר לא נראה בסביבה.
בערב חזרנו לחפש את האריות בסביבה בה נחו בבוקר אבל לא מצאנו אותם. מה שכן, באחד השבילים הצדדים פגשנו שוב את משפחת הלביאות והגורים, שוב מאוד קרוב. הם שיחקו ביניהם וינקו המון.
לא רצינו לעזוב מוקדם אז החלטנו להישאר ללילה ב- Oloololo Gate. שאלו אותנו אם אנחנו רוצים שמירה ואמרנו שאין צורך. גם הלילה ביקר אותנו צבוע.
קמנו הבוקר מוקדם במיוחד, ויצאנו כשעה וחצי לפני זריחה לדרך. החוקים לא ברורים לגבי שעת יציאה בבוקר, והשומר לא העיר לנו. הנסיעה בחושך מוחלט שווה ממש! באיזור נחל המארה המון היפופוטמים מסתובבים מחוץ למים מחפשים מקום רטוב להעביר בו את היום. היצורים הענקים שנראים מנומנמים במשך היום התבררו כפחדנים מאוד ובעלי יכולת מרשימה לרוץ.
נסענו לקראת הזריחה בשטחים הפתוחים מדרום ל- Mara Serena וצילמנו משפחת פילים על רקע הזריחה, שגם הבוקר כמו בכל הבקרים הייתה צבעונית ויפה.
בהמשך הבוקר קיווינו לראות שוב את האריות. שוב נסענו בשביל צדדי באזור בו עזבנו את הליבואות והגורים בערב הקודם. אחרי שעה של חיפושים מצאנו את חמשת הגורים מסתתרים בעשב גבוה. שוב היינו שם לבד ורק כעבור חצי שעה הגיע ג׳יפ נוסף. הוא מיד הודיע בקשר ותוך כמה דקות הגיעו חמישה רכבים נוספים, עושים רעש ובגדול דיי מלחיצים את הגורים הקטנים שנראו דיי מפוחדים עם כל המהומה בלי הלביאות בסביבה.
לפני היציאה מהשמורה חצו את הכביש לפנינו מעל 20 Banded Mongoose. הם חיים במאורות שהם חופרים בתילים קטנים, ושומרים על התל שלהם בעמידה. ברגע שמתקרבים לטווח צילום סביר הם נעלמים.
עזבנו את השמורה והתחלנו בנסיעה לניירובי. עם קילומטראז׳ רציני על הרכב בארבעת הימים האחרונים הנסיעה הייתה קלה יותר, אבל השביל הגרוע המוביל ל- Narok השלים את שבירת החלון הסדוק שלנו. עצרנו בעיר לתקן אותו. זה לקח כמעט שעתיים, כמה נסיעות למחסן להביא חלונות, אילתורים של חבלים ושאר קשיים ובסוף יצאנו שוב עם חלון שבור. הבחור שהתקין אותו פישל ובטעות שבר את החלון החדש, האחרון שהתאים לרכב שלנו.
הגענו לניירובי ב- 19:00. עצרנו לאכול והמשכנו למלון Troy Hotel הסמוך לכניסה לשמורה. המלון מאוד נחמד, עם חדרים נקיים ונוחים ועלה רק 50$ ללילה.
את הבוקר האחרון של הטיול העברנו בשמורה הסמוכה לניירובי. זו שמורת הטבע הראשונה בקניה, היא נמצאת ממש על הגבול של העיר, כמה ק״מ מהמרכז, ומפרידה בינה לבין העיר רק גדר. השמורה לא גדולה במיוחד (כ- 117 קמ״ר) אבל מעולה לטיול יומי קצר אם מתפנה זמן בניירובי. אפשר למצוא בה את רוב הטורפים הגדולים - אריות, נמרים, צ׳יטות וצבועים, וגם מגוון אוכלי עשב - ג׳ירפות, גנו, באפלו, זברות, אנטילופות וצביים.
הכניסה עולה 40$ לאדם, ואין בעיה להכנס עם כל רכב, אבל חלק מהשבילים מצריכים רכב 4x4. השער הראשי נפתח בשעה 06:00 בבוקר ונסגר ב- 18:00 בערב. יש כמה מקומות לינה בגבולות השמורה, אבל אנחנו הגענו אחרי 18:00 אז נשארנו לישון במלון מחוץ לשמורה.
השעתיים שנסענו בשמורה הספיקו כדי לפגוש שני קרנפים לבנים גדולים, משפחת ג׳ירפות, להקות גנו, זברות והמון אנטילופות, אבל לא ראינו אף חתול.
סה״כ השמורה דיי שווה, ונחמד לראות סוואנות מלאות בעלי חיים על רקע קו הרקיע (הלא מאוד מרשים האמת) של ניירובי.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם