כמעט חודשיים בקניה

ניירובי

לניירובי הגענו עם שאטל מארושה- היה מאוד נוח ומיניבוס לא ברח לנו בגבול שזה תמיד כיף.
היינו שבועיים בעיר- יש המון מה לעשות.
העיר מחולקת לשכונות מרוחקות שלרוב גם יהיו שכונות 'טובות', למרכז העיר, והסלאמס.
מרכז העיר והתניידות בעיר:
מרכז העיר תוסס מאוד ועמוס למי שהרגיש.ה בבית בניו יורק או תל אביב - יהיה סבבה.
כל המרכז של העיר הוא תחנה מרכזית אחת גדולה של מטאטואים (האוטובוס המקומי שלרוב הוא מיניבוס) וניתן להגיע כמעט לכל חלק בקניה משם- רק צריך להבין מאיפה האוטובוס יוצא, כי זה לפעמים 10 דקות הליכה בצד השני של המרכז או אפילו יותר.
חוץ מזה יש כל מיני מסעדות, שווקים ובתי קפה. מאוד מורגש הפערים בעיר ולא פעם הלכו אחרינו כל מיני אנשים מפוקפקים אבל זו חלק מעיר וכל עוד הדברים היקרים שלכם לא נגישים אז הכל טוב.
מבחינת התניידות יש 3 אופציות-
#מטאטו עירוני- זול, נוח, מהיר, מפוזר ברחבי העיר וצריך להבין מאיפה לוקחים את האחד הנכון- רשום מחירים על הגג ושלא ירמו אתכם (בין 30 ל100 בוב)
# אובר- האפליקציה עובדת מעולה אבל טיפה יקרה (בין 200 ל600 בוב)
# בולט- כמו אובר מקומי, רבע מחיר מאובר אבל פחות נפוץ אז לפעמים יהיה קשה למצוא נהג. (בין 100 ל200 בוב)
כשמחשיך מומלץ לא לעלות על מטאטו אלא לקחת אובר או בולט.
מוזיקה ובילויים:
בשכונות המרוחקות יותר יש סצנה מגניבה של מוזיקה והופעות חיות- יש 3 מועדונים עיקריים ולכולם יש עמודים ברשתות ואפשר להתעדכן - K1, Geko cafe, Dangoz (יקרים מאוד- אבל ההופעה בחינם). חוץ מזה שווה להתעדכן בכל מיני פסטיבלים שיש בעיר לפעמים.

טיפוס:
בניירובי יש קיר טיפוס שנקרא Blue sky היחיד במזרח אפריקה! יש שם טופרופ ובולדרינג. שם אנחנו התחברנו לקהילת המטפסים המקומית שיום הטיפוס שלהם זה יום רביעי ויצאנו איתם לטפס ביום ראשון (כשהקיר סגור) בשטח! יש מצוקים שעה נסיעה מניירובי מבולטים והכל.
מי שחובב.ת יש כל מיני אתרי טיפוס- הרוב טרד והמועדון לא נותן להשאיל ממנו חבל- המלצה שלנו להתחבר למישהו מהקהילת מטפסים להתעדכן מהם, והם ישמחו להשאיל לכם.ן ציוד או לצאת אתכם.ן לטפס.

לינה בניירובי-
עברנו כמה מקומות בהתאם לצרכים שלנו:
Khweza hotel -מלון מטיילים חמוד ממש במרכז העיר, עם גג לנוף מהמם.
מחיר ללילה לזוג כולל ארוחת בוקר: 3000 שילינג
Eagle tower ABNB -בניין דירות במרכז העיר, בטוח. דירת סטודיו מעולה עם מטבח ונטפליקס
מחיר לדירה: 2500 שילינג
Manyatta backpackers -הוסטל בסיסי בשכונה טובה ומרוחקת מהמרכז, יש מטבח שאפשר לבשל בו, מארחת שהיא מאמא אמיתית, שירותים ומקלחות משותפים.
מחיר לאדם כולל ארוחת בוקר- 1000 שילינג

מאסי מארה

כשהתחלנו לחפש סוכנים למסאי מרה הבנו שזה הולך להיות יקר ולאו דווקא משתלם- בגלל הצורה שבה הם מוציאים את המטיילים.
אסביר איך זה קורה בדרך כלל ואז איך אנחנו החלטנו ללכת. וארחיב על יתרונות וחסרונות.
אפתח בהסבר על התשלום לשמורה- כל יום הוא יום מלא מ6 בבוקר ועד 18.00 בערב- אין דבר כזה חצי יום- תמיד משלמים מחיר מלא על יום.
כל סוכנות מציעה שתי אופציות- ספארי פרטי או קבוצה. פרטי יהיה יותר יקר אבל אתם יכולים להחליט מי יהיה אתכם ובאיזה רכב תצאו.
הקבוצה היא האופציה הזולה - מצתרפים לרכב של 7 מקומות - בלי לדעת מי יהיה אתכם. כדאי לוודא שזה רכב לנד קרוזר 4*4 ולא ואן רגיל.
כשיוצאים עם חברה מניירובי משלמים על 3 ימי ספארי (זה המינימום, בגלל הנסיעות) אך בפועל נמצאים יחסית מעט זמן בשמורה- כלומר ביום הראשון יש יום נסיעה ומגיעים רק בערב לספארי נמצאים בו שעתיים. היום השני הוא מלא. והיום השלישי הוא רק שעתים בבוקר כי צריך לחזור לניירובי וזה יום נסיעה.
ככה שייצא שמשלמים על 3 ימים מלאים בספארי אבל בפועל נמצאים בו יום וחצי.
לאור מה שגילינו ניסינו למצוא אלטרנטיבות שיהיו זולות או שלפחות נרוויח חוויה מלאה מהכסף שלנו 🦏 .
החלטנו ללכת לישון באחד מכפרי המסאי שנמצאים צמוד לשמורה ולצאת משם עם מדריך וככה לחסוך את הימי נסיעות ולהרוויח ימים מלאים- ניצחון מתוק על המערכת.
בעקבות המלצות הגענו לויליאם, שהוא בחור שגר באחד הכפרים ואפשר לפתוח אצלו אוהל בחצר והוא אפילו יכול לארגן כיריים לבישול. כשדיברנו איתו גילינו שהוא גם מדריך ספארי אז קבענו איתו 3 לילות, ויומיים בספארי.
וילאם דאג לנו לדרך להגיע וממש הסביר הכל. בעיר בדרך הצטיידנו באוכל לכל הימים (כי אין איפה לקנות כלום בכפר)..
הכפר מקסים והצטערנו שלא היה לנו זמן לשוטט בו.
הכפר ממש גובל עם השמורה- תוך רבע שעה כבר היינו בפנים ויכולנו לנצל עד תום את הזמן.
ויליאם מכיר היטב את השמורה ונהג מצויין וכבר ביום הראשון ראינו את כל ה-BIG 5, הרגשנו שאחרי שהוא דאג לנו לתמונות של הכל הוא כבר פחות התאמץ לשוטט ולחפש חיות וגם הפך להיות לא כל כך תיקשורתי וכל הזמן היה בטלפון לכן לא נמליץ עליו במיוחד בתור מדריך.
הקמפ שלו היה מושלם! פתחנו אוהל, הוא דאג לנו לכיריים ומים, ואפילו היה מקום מיועד למקלחת. כל ערב הייתה מדורה והייתה אווירה נעימה.
לסיכום- אנחנו מאוד ממליצים להגיע לאיזור הכפרים ולצאת משם- יומים מלאים שווים ומדהימים!

#איך מגיעים:
מטאטו מניירובי לנארוק NAROK שזה כפר גדול עם סופר שאפשר לקנות בו הכל, לקח לנו בערך 3 שעות ועלה לנו 800 שילינג לאדם.
מנארוק לוקחים מטאטו שהוא מונית רכב 4*4 שעושה הסעות לכפרים בשטח נסיעה של שעתיים בשטח, עולה 700 לאדם.
כנל בחזור

#מחירי הספארי:
חשוב לציין שלא יצא לנו יותר זול מהחברות בניירובי כי לא מצאנו שותפים לחלוק איתם את הרכב, אבל לדעתינו בכל מקרה משתלם כי הרווחנו יומים למלאים.
לינה אצל ויליאם- עלה לנו 40 דולר ל3 לילות (לשנינו יחד).
ספארי עם ויליאם - שילמו על רכב 160 דולר ליום (יותר אנשים- יותר זול)
כניסה לשמורה- 80 דולר ליום לאדם

טלפון של ויליאם לתיאום לינה והגעה- +254701325780

נאיוושה Naivasha

אגם נאיוושה הוא אגם יפיפה, וסביבו יש כל מיני כפרים ואטרקציות מגניבות.
הגענו לאחד הכפרים שקרוב לעיר וישנו בגסט האוס מקומי ב1400 לחדר.
בשקיעה יצאנו להסתובב בכפר והלכנו לאגם, ראינו היפופוטמים בכמויות והיה ממש מגניב.
אחת האטרקציות שיש בכפר זה Hells gate שזו שמורה ללא טורפים ולכן אפשר להשכיר אופנים ולהסתובב בפנים.
לא ראינו המון חיות אבל השמורה עצמה ממש יפה וכיף להסתובב בה.
בשמורה עצמה יש אופציה לטיול יום בנקיק יפיפה שקראנו שזה חלק השמורה ואפשר פשוט להיכנס אבל כשהגענו אליו גילינו שהוא בתשלום נוסף לשמורה וחייבים מדריך שזה גם עוד תשלום- אז בהרגשה מבואסת לא נכנסנו...
כניסה לשמורה: 30 דולר לאדם
השכרת אופנים: 5 דולר לאופנים
מס כניסה עם אופנים לשמורה: 2.5 דולר.
*אפשר להשכיר אופנים בתוך השמורה וכך להימנע ממס הכניסה*
לנאיוושה קל להגיע- כמעט מכל עיר בינונית יש מטאטו אליה.

הקהילה היהודית בניהרורו Nayruru

מנאיוושה רצינו לסוע לנניוקי כדי להתחיל את הר קניה, אין מטאטו ישיר מנאיוושה לנניוקי וצריך להחליף בנאקורו, ראינו שאפשר להחליף בעיירה שנקראת ניהרורו כשעתיים נסיעה, החלטנו לישון שם לילה ולהמשיך למחרת. בניהרורו יש קהילה יהודית מקומית שממש שמחה לארח ישראלים יש להם זיקה מאוד חזקה לארץ, תיאמנו עם הגבאי שלהם פיטר ביקור. פיטר בחור נפלא ואירח אותנו כמו מלכים, בבית כנסת המרכזי שלהם יש להם כמה חדרי דורמס שמיועדים לישראלים בחינם ויש גם מטבח שבעיקרון אפשר להשתמש אבל פיטר לא נתן לנו לבשל והכין לנו את האוכל.
פיטר תמיד תמיד שמח לארח אורחים מהארץ, צריך לדעת שהביקור כולל סיור בקהילה או באיזה אירוע עם צילומים ולחיצות ידים וזה- צריך להיות סבלנים זה מאוד חשוב להם ומרגש אותם גם אם לנו אין כוח או לא מתחברים לאווירה.
כשסיפרנו לפיטר שאנחנו מטפסים את הר קניה הוא קישר אותנו למשפחה בנניוקי שתארח אותנו כי 'אתם משפחה שלנו ולא יכול להיות שתשלמו למקום לינה'.
פיטר הקפיץ אותנו למחרת למטאטו בעיר ונסענו לנניוקי, לקח לנו שעתים.
התיכנון המקורי היה לישון לילה ולהתחיל לטפס למחרת את ההר ולכן רצינו להיפגש עם המדריך שדיברנו איתו מייד כשהגענו.
אחרי השיחה עם המדריך הבנו שאנחנו רוצים לדחות ביום גם בשביל לנוח וגם כי קיווינו שהמזג אוויר ישתפר.
משם התקשרנו לג'ון החבר קהילה שחיכה לנו- הוא עשה לנו סיבוב בעיר ואחרי זה ישבנו בבית של הרב של קהילת העיר, ואז עברנו לבית של ג'ון לארוחת ערב עם המשפחה שלו וכמה חברי קהילה.
את הלילה שלפני הטיפוס עשינו בעיר בהוסטל שנקרא joskaki
שילמנו: 1400 לחדר
בהוסטל יש מסעדה אבל היא הייתה בינונית ביותר, כל הרחוב מלא במקומות לאכול.
המיקום היה מעולה,ממש במרכז העיר- מרחק הליכה מכביש הראשי עם כל הבנקים והמסעדות המודרניות, מהסופר הגדול, ומהתחנה המרכזית.

הר קניה Mt Kanye

החלטנו לטפס את הר קניה עם ציוד על הגב, רק אנחנו ומדריך בלי פורטרים כדי לחסוך עלויות. קראנו בסיפור דרך אחר המלצה על מדריך של מטיילים שעשו אותו דבר וזה התברר כהמלצה מצויינת.
נפגשנו עם ג'ון ביום שהגענו לנניוקי, סגרנו מחירים ומסלול וקבענו לצאת לטיפוס כיומיים אחר כך. בגלל שטיפסנו את הקלימנגרו חודש לפני כן לא חששנו מעניין הגובה ובנינו את המסלול ללא הרבה התאקלמות (כן לקחנו כדורי גובה).
יש לציין שיש להר קניה 3 פסגות, פסגת 'ללננה' לא דורשת טיפוס טכני לעומת שתי הפסגות הגבוהות יותר, בגלל מזג אוויר וחוסר ניסיון שלנו בטיפוס מולטיפיצ' בחרנו בטיפוס ל'לננה'. למי שירצה לעשות גם את הטיפוס הטכני המחיר יהיה שונה.
המסלול שבחרנו הוא עלייה בשער סירימון וירידה לצ'וגוריה.
יום 1:
בשעה 6:30 ג'ון הגיע עם רכב ששכרנו מנניוקי שהוריד בשעה 9:00 אותנו במחנה אולד מוזס שנמצא בתוך השמורה. יש אפשרות להתחיל בשער וללכת ברגל לאולד מוזס שנמצא בגובה 3200 בערך, אבל הדרך היא על כביש אספלט, אז אפשר לנסוע עד לקמפ ולחסוך יום הליכה למי שמכיר את עצמו בגבהים ולא צריך להתאקלם.
מקמפ אולד מוזס הלכנו עד לביקתת 'שימפטון'- 17 קילומטר. מזג האוויר היה ערפילי וגשום ההליכה הייתה ביצתית מאוד, ותלולה יחסית, די קשה עם המשקל על הגב. הגענו לקראת החושך בשעה 18:00, בגלל שהיה יום ארוך, רטוב והגענו בגשם די חזק החלטנו לא לפתוח אוהל בגשם ולישון בתוך הבקתה. בישלנו ארוחת ערב והלכנו לישון.
יום 2:
התכנון המקורי (והנפוץ בקרב המטיילים) היה לצאת מוקדם בבוקר, לעלות באותו יום לפסגה ולרדת עד לאגם אליס שבצד השני של ההר, מה שאמור להיות יום מאוד קשה.
בגלל שהתקשנו עם המשקל ומזג האוויר היה אפילו פחות טוב, ג'ון הציע לשנות את התכנית. במקום לעלות לפסגה הקפנו את ההר ל'אוסטריאן האט' שנמצאת בגובה 4800 מטר משם נוכל לעלות לפסגה בלי הציוד כשמזג האוויר יתבהר, לאחר מכן נוכל לחזור לקחת את התיקים ולהתחיל לרדת.
זה היה יום לא ארוך יצאנו באיזור 9.00, אבל מאוד תלול, והמזג אוויר היה סוער מאוד. הגענו לביקתה בשעה 13:00. התחיל לרדת שלג והיו רוחות חזקות, ג'ון שוב הציע שינוי בתכניות, לעלות לפסגה בבוקר. אז הקמנו אוהל ונחנו עד הבוקר שלמחרת.
יום 3:
קמנו לבוקר מושלג ובהיר לחלוטין, מושלם לטיפוס. עלינו בלי התיקים במשך 40 דקות עד לפסגה והנוף היה מדהים. ירדנו לקחת את התיקים ולאכול ארוחת בוקר, התחלנו לרדת בירידה תלולה ומאוד ארוכה עד לארוחת צהריים מאוחרת באגם אליס. היה יחסית מוקדם אז בחרנו לא לישון באגם שנמצא שעתיים הליכה מהשער כדי לא להיות בלחץ לצאת מהשמורה בזמן בבוקר והמשכנו עד שער 'צ'וגוריה' אליו הגענו בשעה 18:00 , שם הקמנו אוהל ובישלנו ארוחת ערב.
ביום למחרת הגיע רכב לאסוף אותנו מהשער עד לכפר צ'וגוריה והתחלנו להתגלגל במטאטו בדרכים עקלקלות- קודם לכפר מרו שבו צריך להחליף מטאטו לנניוקי כי אין ישיר, כשהגענו לנניוקי נפרדנו מג'ון וחזרנו להוסטל שלנו.

כניסה לשמורה:
לשמורה של הר קניה יש דילים לפי ימים, אנחנו לקחנו דיל לשלושה ימים שתקפים ל72 שעות בשמורה. כך שאם נכנסו ביום ראשון בשעה 9:00 אנחנו צריכים לצאת עד יום רביעי בשעה 9:00.
מאוד מקפידים על זה בשמורה ומי שיאחר יצטרך לשלם על יום נוסף. לא הבנו את זה בהתחלה ותכננו לצאת ביום השלישי בערב, בפועל זה מה שאפשר לנו את הגמישות להאריך את הזמן שלנו על ההר לישון בשער ולצאת יום אחר כך, כן הוספנו תשלום למדריך על יום נוסף.

מחירים:
כניסה לשמורה דיל 3 ימים: 200 דולר
מדריך - 35 דולר ליום (כולל היום הרביעי שבו סיימנו)
רכב מנניוקי לאולד מוסז: 45 דולר
רכב משער צ'וגוריה לתחנת המטאטו: 65 דולר
מטאטו חזרה לנניוקי: 1000 שילינג לאדם(כולל למדריך).
לינה בבקתות תעלה 25 דולר לאדם, אנחנו סחבנו איתנו אוהל וישנו בבקתה רק בלילה הראשון שבו הגענו למחנה תשושים ורטובים, אפשר לתכנן את המסלול כך שבכל לילה יש אפשרות לישון בבקתה. בכל מקרה לא הייתה בעיה לנוח, לבשל ולאכול בבקתה ללא תשלום.

המלצה על המדריך - ג'ון היה מדהים, עשה רושם הגון מהרגע הראשון שנפגשנו איתו, לא נרתע מזה שרצינו לבשל ולסחוב את הציוד בעצמנו והיה מאוד שקוף ופתוח בתכנון המסלול.
על ההר הוא היה המדריך הכי טוב שטיילנו איתו, הרגיש כמו לטייל עם חבר בלי דאווינים שהתרגלנו לקבל ממדריכים בטיולים קודמים בטנזניה למשל.
בעיקר הוא היה מאוד גמיש, התיעץ איתנו על שינויים במסלול והרגיש שהיה לנו מאוד קשה עם המשקל לכן הציע את השינויים שציינתי, אגב הוא התחלק איתנו בסחיבת האוכל.
ג'ון גם מדריך מאוד מנוסה לטיפוס טכני, גם למי שמעוניין בכך היינו ממליצים בחום.
ג'ון- ±254722749947

החופים- וואטומו Watamu וקליפי Kilifi

אחרי הר קניה המאתגר בהחלט היינו זקוקים למנוחה...
אחרי הרבה התייעצויות עם מקומיים החלטנו ללכת לחוף של וואטאמו שנחשב יחסית שקט.
ההגעה לעיר ארוכה... אני אמנה את השלבים:
1. ניירובי- רכבת מניירובי למומבסה. הרכבת נמצאת על הגבול של היציאה מהעיר, לא כל כך קל להגיע אליה. אנחנו לקחנו יום לפני מטאטו לאיזור והלכנו ברגל כברת דרך...ולכן בחרנו לישון בדירת ארבינבי ליד הרכבת כדי שבבוקר לא נצטרך לשלם יותר מידי על אובר.
הרכבת ממש אחלה, אווירה של טרמינל.
על אף כל ההפחדות הבידוק הביטחוני היה בהחלט מוגזם (כלבים, בידוק גופני, מכונות שירוף, ו2 בדיקות דרכונים) אבל עבר חלק ללא דרמות או עיקובים ולקח לא יותר מ10 דק.
מחלקה ראשונה עולה 3000 ומחלקה שניה 1000- אנחנו קנינו מחלקה שניה והיה מצויין, נוח ונעים.
השעות של הרכבת לא כל כך נוחות,אחת יוצאת ב15.00ומגיעה באיזור 22.00 ואחת יוצאת ב20.00 ומגיעה באיזור 1.00.
שימו לב שהרכבת מתמלאת ממש מהר, אם התקופה רגועה מומלץ לקנות כרטיס לפחות יומיים לפני, ובתקופת חגים וחופשים אפילו שבוע וחצי לפני.
הרכבת עוברת דרך שמורת Tavo west, אם יהיה לכם מזל תוכלו לראות חיות.
טיפ- אנחנו השתגענו עם אוכל לנסיעה, אבל אין צורך, בטרמינל יש מגוון מסעדות שאפשר לאכול והן גם מכינות ארוחות לדרך.
2. מומבסה- הגענו בלילה, החלטנו לא לקבוע מראש איפה ישנים כי מצאנו רק מקומות יקרים, ועל מנת לא להסתובב בעיר בלילה החלטנו להתייעץ עם הנהג אובר שיקח אותנו למקום זול וקרוב לתחנה המרכזית.
התכנית עבדה מצויין, הנהג החביב שלנו לקח אותנו למלון קרוב למרכז שעלה 1500 שילינג לחדר עם שירותים ומקלחת. מלון Ichaweri.
3. מומבסה לגאדה Gede-
מהמרכזית יש כל הזמן אוטובוסים ומטאטואים מכל הסוגים,התנאים והמחירים לגאדה.
אנחנו לקחנו אוטובוס גדול, חם ומתפרק- אבל הכי זול והכי נוח עם התיקים הגדולים.
עלה לנו 400 שילינג לאדם. 3 שעות נסיעה.
4. מגאדה לואטאמו-
המטאטו מוריד בגאדה שזה הכפר הקרוב, ממנו לוקחים בודה בודה או תוק תוק לוואטאמו. לקחנו תוק תוק ב500 שילינג לדירת ארבינבי(למרכז ווטאמו יעלה 300 שילינג).

לינה בוואטאמו:
בוואטאמו ישנו בארבינבי mangrove house ושילמנו 2,500 לכל המתחם שכולל 2 חדרים, מטבח, שירותים ומקלחת. 5 דקות הליכה מהחוף ומארחים חמודים.

וואטאמו לא הייתה לגמרי השקט שחיפשנו על אף שהיא עיר חמודה ומודרנית עם סופר שווה ואיים מדהימים.
בעקבות המלצות עברנו למקום קרוב לוואטאמו שנקרא the mida creek שזה בעצם לא החוף עצמו אלא מפרץ קטן ומהמם! מלא מנגרובים וללא אצות.
למקום שבו ישנו קוראים mida creek nature camp , מנוהל על ידי הריסון ומשפחתו המתוקים, ועוד כמה חברים.
המקום מהמם! בנוי מבקתות עץ וחלק מהבקתות נמצאות בגובה על העצים. מרחק ממש קצר לחוף.
יש 4 בקתות נכון לשהות שלנו כשלכל אחת יש שירותים ומקלחת צמודים.
יש אופציה לפתוח אוהל והריסון בונה גם מתחם דורמס.
מחיר:
- שילמנו 1,600 שילינג לחדר כולל ארוחת בוקר.
- כל ארוחה אחרת עולה 500 בוב.
- בנוסף הוא מציע אטרקציות חמודות של שיט בקנו למונגרובים והסבר על המערכת האקולוגית שלהם ב2000 בוב לאדם. יש גם סדנאות בישול אם מעוניינים.

אצל הריסון היינו שבוע והיה מטריף, אווירה משפחתית נעימה. אין לנו את המספר שלו אבל אפשר למצוא ולהזמין בבוקינג.

אחרי וואטאמו עברנו לקליפי כעיר מעבר אבל בסוף נשארנו שם 3 ימים.
הגעה לקיליפי:
יש מטאטו ישיר לקיליפי מהכביש שמעל הכפר, עלה לנו 300 בוב לאדם, נסיעה של שעה.
לינה:
אחרי חיפושים רבים הגענו למקום שנקרא Tribe bandas.
מקום מאוד נעים, יש מטבח שאפשר לבשל בו, שירותים ומקלחת משותפים, מלא פינות ישיבה נעימות, ובר שפעיל בערב.
מחיר: 2,500 בוב לחדר לא כולל ארוחת בוקר.
המקום נמצא כמה דקות הליכה מההוסטל הגדול של כל התיירים (distans relative) ואפשר לצאת אליו בערב, ויש בו גם בריכה 😀.
אפשר להגיע לחוף ממש יפה שמתחת לכל המלונות.
איך מגיעים להוסטל:
הוא טיפה מרוחק, צריך לקחת תוק תוק או בודה וגם זה מאוד קשה להם כי יש כמה עליות/ירידות תלולות. רכב מגיע בלי בעיה.
אם הם לא מכירים אפשר לבקש לקחת אותכם לדיסטנס רלטיב שאותו הם בטוח מכירים.
בקליפי הכרנו את גיטארי, בעלים של מקום טבעוני ואקטיביסט מזון (כך הוא קורא לעצמו) המטרה שלו היא לקדם אוכל בריא, אורגני, נגיש וטבעוני באיזור. ויש לו אוכל ממש ממש ממש טעים ובמחירים ממש אחלה. הוא מציע גם אוכל מקומי משופר (עם תיבלון טוב וללא בשר) במחיר של אוכל מקומי, ומציע מיצים מדהימים ואוכל שווה אחר.
למה אנחנו מספרים עליו? כי הוא בחור ממש מעניין, אפשר לשבת ולדבר איתו שעות. ממש מומלץ למי שבקליפי, גם לא לטבעונים.
וגם כי לימדנו אותו להכין חומוס וזה נכנס לתפריט 😉.
לגיתארי שני מקומות שמופיעים גם בגוגל מאפס.
Mzizi bistro - דוכן קרוב מאוד לחוף.
Vegan basket - מסעדה שהיא גם שירות משלוחים בחצר הבית שלו.

יציאה מקליפי:
התיכנון המקורי היה רכבת ממומבסה, כמו בהלוך אבל לא היו כרטיסים (תקופת החופש).
גיטארי סיפר לנו שיש אחלה אוטובוס לניירובי ישר מקליפי.
חברת MASH, עלה לנו 2,000 שילינג לאדם.
נסיעת לילה של 8 שעות
מתחילים ב20.00 מגיעים ב6 בבוקר לניירובי.
אוטובוס פגז! יותר טוב מהארץ! כיסאות מרווחים, מרופדים כמו ספות, נפתחים אחורה, מזגן, ולפחות 3 עצירות בדרך להתרעננות.
האוטובוס יוצא מהמשרדים שלהם בקליפי, כל המקומיים מכירים.
צריך להזמין כרטיס מראש.

7 ימים אגם טורקנה

הכנות:
שותפים-
אם בוחרים לסוע לטורקנה עם רכב שכור, מומלץ למצוא שותפים כדי להוזיל עלויות.
מצאנו דרך הקבוצה של מזונגו זוג נוסף כדי לשכור יחד רכב.
רכב-
אנחנו הלכנו על הזול יותר, 60 דולר ליום.
רכב מסוג טיוטה rav4, נאמר לנו שהוא 4*4 והמקומיים אמרו שהוא יעבור את הדרך.
הייתה אופציה לרכב יותר רציני כמו לנד קרוזר ב140 דולר ליום.
בדיעבד אנחנו ממליצים על משהו באמצע, הרכב עבר את הכל אבל הוא לא היה מספיק גבוה וזה מאוד הקשה על הנסיעה והאריך אותה. הוא לא היה 4*4 שזה לא היה כל כך נורא אם הוא היה מספיק גבוה.
את הרכב שכרנו מוואצ'ירה שהוא בחור מאוד אמין וחמוד ואנחנו ממליצים עליו מאוד, שוב כדאי להשקיע יותר ברכב גבוה יותר זה היה משפר לנו את הטיול משמעותית. טלפון - +254723607140

יום 1- מניירובי לליסמיס Laisamis:
נפגשנו בהוסטל להתארגנויות, ויצאנו בשעה 10:00 ויצאנו לכיוון נניוקי, שם תיכננו לעשות סידורים- להוציא כסף, קניות ולאכול צהרים. עשינו קניות בסופר גדול בנניוקי קנינו בעיקר נשנושי דרך, מים, רטבים, תבלינים ואוכל יבש. ירקות חשבנו שיהיו לנו מספיק בדרך.
אחרי ארוחת צהרים וקפה בנניוקי יצאנו לכיוון laisamis בדרך כביש טובה והגענו בערב, יש 3 גסטהאוסים בכפר אז הסתובבנו בניהם ובחרנו את הזול והנעים יותר במחיר של 800 שילינג לזוג. הוא לא מופיע בגוגל ואנחנו לא זוכרים את השם אבל הם כולם על הכביש הראשי אחד ליד השני.

יום 2 - מלייסמיס לקלאצ'ה Kalacha:
יצאנו בבוקר לשמורת masabit, אפשר להגיד שאתם סטודנטים בכניסה ולקבל הנחה לנו זה עבד. אכלנו ארוחת בוקר בשמורה ובילינו בה בערך שלוש שעות. ראינו הרבה באפלו וזברות ואפילו פילים מתחבאים בשיחים! אחרי שיצאנו מהשמורה ירדנו מהכביש הראשי לכיוון קלאצה. כשאנחנו היינו שם הכביש בחלקו הגדול היה סלול ואמרו לנו שסוללים שם כביש שיגיע עד לאגם, אם יתמזל מזלכם תגיעו אחרי שהכביש מוכן והדרך תהיה שונה לחלוטין.
בשבילנו הכביש הסלול נגמר אחרי 80 ק"מ ומשם עברנו לדרכי עפר מג'ועג'עות ומאתגרות כל הדרך.הגענו ממש בשקיעה.
בקלאצה ישנו בכנסייה של הכפר ב2000 שילינג לאדם ללילה כולל ארוחת בוקר שהייתה פשוטה אבל טעימה מלחם וריבות שהם אופים במקום.
טיפה יקר אבל לא ראינו אופציה אחרת, בנוסף יש להם מטבח שאפשר להשתמש בו.
מספר טלפון של הכומר אנתוניו, גר שם כבר 25 שנה ושמח לעזור בייעוץ והכוונה כללית של המטיילים - +254720959708

יום 3 - מקלאצה ללונגיאני loiyangalani:
אחרי ארוחת בוקר בכנסיה יצאנו לדרך, הכומר סיפר לנו שיש דיונות בדרך ובריכת שחיה, לא רצינו להתעכב בשתיהן בדרך אז בחרנו לעצור בבריכה ולו בשביל הסקרנות של איזה בריכת שחיה יש לעזאזל באמצע המדבר. עצרנו בדרך בnorth horr לארוחת צהריים ואכן רבע שעה משם בהמשך הדרך הייתה בריכת שחיה, אפילו עם בירה קרה (מופיעה בגוגל מפס).
גם היום הזה היה מאוד ארוך והגענו ללונגיאני בסביבות 20:00.
אחרי חיפוש נשארנו לישון בtilimani village inn שהיה זול ומפנק במיוחד. שילמנו 1600 שילינג לחדר זוגי עם שירותים ומקלחת כולל ארוחת בוקר. יש במקום גם אחלה מטבח שנתנו לנו להשתמש בו, ואחרי סיבוב בכפר גם האוכל הכי זול וטעים.
קלוין שמנהל את המקום גם הציע לנו לבוא לבר שהוא בונה על החוף.
מספר טלפון - +254072049444

יום 4- יום באגם טורקנה:
אפשר בכיף להעביר כמה ימים באזור, אבל בגלל הרכב השכור לא יכולנו להתעכב יותר מדי. אנחנו יצאנו להסתובב באזור עם בחור שפגשנו בכפר, אפשר למצוא מדריכים יותר טובים אם לומר את האמת.
נסענו איתו לראות ציורי סלע והוא לקח אותנו לשני שבטים שונים שנמצאים בכפר.
כשהבנו מהמדריך שהוא צריך לארגן אנשים מהשבט שילבשו בגדים מסורתיים וירקדו בשבילנו הבהרנו לו מהר מאוד שאנחנו לא מעוניינים ושאנחנו רוצים פשוט להגיע לראות את הכפר, אז קחו לתשומת לבכם שזה כנראה קורה הרבה פעמים.
חזרנו לנוח ולאכול צהריים ולאחר מכן נסענו איתו לראות sparkling water, תענוג מוזר של מים חמוצים בנביעה מבעבעת. החלק השווה של היום הוא להגיע לכפר של שבט האל מורו שנמצא ממש על המים- כשמגיעים הם מבקשים תשלום של 1000 שילינג לאדם כדי להסתובב בחופשיות בכפר.
בערב חזרנו לכיוון הכפר ופגשנו את קלוין על הבר בחוף לבירה בשקיעה נהדרת.

יום 5 - מלונגיאני למרלל maralal:
נפרדנו מאגם טורקנה ויצאנו דרומה, אחרי חצי שעה נסיעה ראינו מהדרך הראשית עוד כפר של שבט הטורקנה והחלטנו לסטות מהדרך ולנסות להסתובב שם קצת, כשהגענו הם ביקשו תשלום של 2000 שילינג מכולנו והסתובבנו איתם משהו כמו חצי שעה בכפר, היה מאוד נחמד.
המשכנו בדרך העקלקלה עם עצירה לארוחת צהריים באחד הכפרים בדרך ולמרלל הגענו באזור 18:00.
ישנו שם בsamburu guest house שהיה נעים ומסודר, יש להם מגוון של חדרים במחירים שונים, אנחנו לקחנו את הפשוט ביותר ב2000 שילינג לזוג ואכלנו ארוחת ערב במסעדה של המלון.

יום 6 -ממרלל לנאקורו:
קנינו בבוקר נשנושים, צפאטי וירקות לארוחת צהרים ויצאנו. ממרלל הדרך הייתה ברובה על כביש נוח, היה יום שבת אז עצרנו לביקור נוסף אצל פיטר והקהילה היהודית בניהורורו ומשם המשכנו לנאקורו. בנאקורו ישנו ב sleepwey cottages ב2500 לזוג, הוסטל מאוד נעים עם מקלחת חמה ומטבח שאפשר לבשל בו.
נסענו לסופר הגדול הקרוב לקנות מצרכים והכנו לעצמו ארוחת המבורגרים מפנקת בהוסטל.

יום 7 -חזרה לניירובי:
הזוג שטייל איתנו רצה לנצל את הרכב ולהכנס לשמורה בנאקורו בלי העלות הנוספת של מדריך ורכב ולכן התפצלנו בבוקר, הם לקחו את האוטו לשמורה ואנחנו נהנינו מבוקר עצלני וקפה טוב בנאקורו. יש לציין שהם התקשו עם הרכב בדרכים של השמורה ואפילו נתקעו בבוץ פעם אחת, כמובן שגם ראו דברים מדהימים כמו שלושה קרנפים.
אחרי שהם חזרו נפרדנו לשלום, הם נשארו בנאקורו ואנחנו החזרנו את האוטו לניירובי.
הגענו אחרי 3 שעות חזרה לmanyatta backpackers בניירובי וואצירה הגיע לקחת את האוטו מאיתנו בבוקר למחרת.

כמה טיפים:
1.כדאי לדעת שהדלק מתייקר ככל שמתרחקים מניירובי, יחד עם זאת אפשר למצוא תחנת דלק בכל אחד מהמקומות שבהם ישנו.
2.כדי להיות בראש שקט מילאנו גריקן של 5 ליטר (מיכל ריק של המים שקנינו) בדלק, זה גם היה שימושי כי המיכל דלק של האוטו היה די קטן.
3.מחינת אוכל אפשר להסתדר עם ארוחות צהריים בכפרים בדרך אבל לא רצינו לבנות על זה אז תמיד היה לנו טחינה, לחם וקצת ירקות. בוקר וערב אפשר למצוא מסעדה מקומית בסיסית וברוב המקומות גם לבשל במטבח של המקום(בליסימיס לא מצאנו מקום עם מטבח) ולכן הצטיידנו מראש באורז ועדשים.

מעבר לאוגנדה

אחרי אגם טורקנה נשארנו כמה ימים בהוסטל בניירובי כדי לראות את החצי גמר מונדיאל ואחרי זה עברנו את הגבול לאוגנדה.
צריך להזמין כרטיסים לנסיעה מראש, לנו יום אחד הספיק. הלכנו למשרדים של חברת MASH (מופיע בגוגל מאפס) איתה נסענו מקליפי לניירובי אבל האוטובוס שלהם לא עובר באותו מעבר גבול שרצינו ולכן הם המליצו לנו על חברת buscar שהמשרדים שלה ממש סמוכים. קנינו שני כרטיסים לאוטובוס לקמפאלה שיוצא בשעה 17:00 במחיר של 3000 שילינג לאחד. לא מצאנו נסיעת יום.
ביום למחרת קנינו אוכל לדרך והגענו למשרדים, לקח להם שעתיים להעמיס כמות לא נורמלית של ציוד על האוטבוס.
בערך בחצות הגענו למעבר הגבול, הייתה לנו ויזה למזרח אפריקה שעשינו במעבר לקניה והמעבר עבר בקלות, אפילו לא בדקו לנו את התיקים. אחרי שעה במעבר יצאנו לדרך וירדנו מהאוטובוס בג'ינג'ה בשעה 6:00, האוטובוס המשיך לקמפאלה.

טיפ- האוטובוס עובר בנאקוקו ואפשר לתפוס אותו משם ביותר זול ופחות שעות נסיעה

טיפים

• M-Pesa : אפליקציה של חברת ספארי קום למי שיש את הסים שלהם, מתנהלת כארנק אלקטרוני. את הכסף מטעינים במזומן כמעט בכל חנות. ממש נוח יש אופציה לשלם לאדם פרטי (כמו בביט או פיבוקס) ואפשר לשלם לחשבון עסקי- ולכן אפשר לשלם להוסטל לאוטובוס ולבודה בודה בלי להוציא ארנק ובלי להסתובב עם מזומן. צריך להפעיל את זה דרך הסים ולכן כשקונים את הסים פשוט מבקשים מהמוכר.ת להתקין את זה.
• סים מומלץ- חברת ספאריקום safaricom9
• לפני כל נסיעה בתחבץ- לשאול אדם ניטרלי מההוסטל או המסעדה כמה אמור לעלות