תאריך הטיול | מרץ 2025 |
---|---|
משך הטיול | 4 ימים |
עונה מומלצת | ינואר - מרץ |
יצאנו לדרך אחרי השתתפותנו במסע ה-TNR שהתקיים השנה (2025) בקניה, שבו אני ויוסי לקחנו חלק. זהו מסע התרמה לטובת ארגון "The Next Step", הארגון היחיד בישראל המוקדש לתמיכה מקיפה בקהילת קטועי הגפיים. הארגון פועל להעניק תקווה וחוסן, ומעצים קטועי גפיים לקחת את הצעד הבא לעבר עתיד מלא ביטחון וניידות.
אני, בן 27, עם כושר יחסית גבוה וניסיון רב בטרקים, ויוסי — כפול מגילי — שעמד במשימה בגבורה על אף שהטרק האחרון שביצע היה לפני 35 שנים בעת שהיה חייל משוחרר. יוסי, מרתוניסט ורוכב אופניים מנוסה, הפגין יכולת התמודדות מרשימה עם האתגר הפיזי המשמעותי שעמד לפנינו.
התכנון המקורי היה לבצע את את המסלול במתכונתו הקצרה בן ה-3 ימים (עד הפסגה וחזרה מאותו הדרך). לאחר שנתקלתי בזוג ישראלים שהמליץ בחום על המסלול במתכונתו המלאה (בדיעבד אחת ההחלטות החכמות שקיבלנו) ועל כן ביצענו את המסלול בן ארבעת הימים, העולה בנתיב סירימון ויורד בנתיב צ'וגוריה — אחד המסלולים היפים והמגוונים ביותר בקניה, ובד בבד הפחות מוכרים ונגישים מבחינת מידע.
* חשוב לציין כי הזמנים שאציג לפניכם הם משמעותית מהירים יותר ממה שלוקח בדרך כלל, ועל כן יש לבצע את ההתאמות במידת הצורך. המטרה העיקרית היא לתת את תחושת המסלול ולהנגישו ככל הניתן.
למעוניינים בתמונות וסרטונים מהמסלול, אלו מופיעים באינסטגרם האישי שלי (@Itayal) תחת הלשונית של Kenya בהיילייטס.
סגרנו את הטיול דרך אנטוני (טלפון: 254746607165+, אימייל: montagnekenyaclimbing@gmail.com), שהתקבלו עליו המלצות רבות. בפועל, אביו (פול) הוא זה שהדריך אותנו. באופן כללי היינו מאוד מרוצים, אך חשוב מאוד להיות שקופים וברורים איתו ככל הניתן לפני הסגירה. לדוגמה, הוא לא ציין כי הוא עצמו לא יהיה המדריך בפועל, כמו גם שההסעה מניירובי הייתה אמנם בליווי שלו, אך בתחבורה ציבורית. עם זאת, חשוב לי להדגיש כי אני ממליץ בפה מלא על הצוות שליווה אותנו.
עלות הטיול הייתה 480 דולר לאדם, הכוללת:
• מדריך מוסמך וצוות תמיכה מקומי
• פורטרים לציוד האישי
• לינה בבקתות לאורך המסלול
• כל הארוחות במהלך הטרק
• דמי כניסה לשמורה וכל האישורים הנדרשים (לערך 50 דולר ליום)
• העברות מניירובי וחזרה (בתחבורה ציבורית)
ניתן היה לסגור את החבילה גם ללא הפורטרים ב-430 דולר. חייב לציין כי בכל הטרקים שביצעתי מעולם לא לקחתי פורטרים, ואכן היה מדובר בפינוק לא קטן - לדוגמא, בעת שהלכנו להתרחץ בנהר ביום האחרון, כבר חיכתה לנו ארוחת צהריים חמה.
ביום הראשון התלבשנו במכנסיים ארוכים, חולצה קצרה ומעליה פליז דק - שילוב שהתאים היטב לתנאי מזג האוויר המשתנים שציפו לנו בדרך ובהתחשב בכך שכל היום הוא בסימן עלייה.
יצאנו לדרך מניירובי בשעה 10:30 באוטובוס מקומי, לאחר שפגשנו את אנטוני במלון שלנו בעיר. האוטובוס המהיר עולה 700 שילינג קנייתי (אין לצפות למזגן, ולאחר שביקשנו, הפעילו מאוורר קטן ). ישנה גם אפשרות לאוטובוס איטי יותר ב-600 שילינג, שעושה יותר עצירות בדרך. הנסיעה לעיירה נניוקי אורכת כשלוש שעות.
עם הגעתנו לנניוקי עצרנו במסעדה מקומית. כאן חשוב לקחת בחשבון שהשעון המקומי עובד בצורה שונה, ולקח למעלה משעה עד שקיבלנו את האוכל. בזמן זה ביצענו את האיסוף של הפורטרים והצוות המקומי, ואיתרנו קרם הגנה - משימה שהתבררה כמאתגרת במיוחד.
לאחר הארוחה נסענו ל-Sirimon Gate (בגובה 2,650 מטר), שם התחלנו את ההליכה לכיוון Old Moses Camp. המסלול אורך כ-8.5 ק"מ עם טיפוס מצטבר של כ-740 מטר. המסלול מתחיל בגובה של 2,665 מטר ומסתיים בגובה של 3,405 מטר - עלייה משמעותית בגובה שמחייבת הליכה מדודה כדי להקל על הסתגלות הגוף לגובה. את ההליכה השלמנו בכשעתיים ורבע, זמן סביר בהתחשב בשיפועים ובעובדה שזה היום הראשון של הטרק.
המסלול מתחיל בנוח יחסית ומתחיל להפוך לתלול יותר בהדרגה. השיפוע של המסלול נע בין 8% ל-14%, כאשר החלק האמצעי של הדרך הוא בעל השיפועים התלולים ביותר. באמצע המסלול ישנו סימון בדמות לבנת בטון גדולה באחת הסרפנטינות, המעידה על מחצית הדרך. ככל שעלינו בגובה, הצמחייה הפכה דלילה יותר, ואפשר להבחין בשינוי הדרגתי באקוסיסטמה שמסביב.
לבסוף, נגלתה לעינינו הבקתה שבה נעביר את הלילה הראשון - "Old Moses Mountain Camp". מדובר בבקתה יחסית נוחה עם מטבח שבעת ביקורנו (מרץ 2025) היה בשלבי בנייה. השינה היא במיטות קומתיים בשלושה חדרים גדולים, ויש שירותים ואפילו מקלחת במתחם - אם כי אין לצפות למים חמים.
*חשוב לציין כי את המסלול של היום הראשון ניתן לבצע גם ברכב, מאחר שההליכה היא על דרך סלולה, והפורטרים והצוות אף ביצעו אותה ברכב. עם זאת, ההליכה הזו מספקת פתרון טוב להיכנס ל"תחושת רגליים" של הטרק ולהעניק לגוף הסתגלות הדרגתית לגובה. אם אתם כבר אחרי טרק בגובה ומרגישים בטוחים, בהחלט ניתן להתחיל את הטרק מ-Old Moses Camp ורק ללון בו לילה אחד לפני המשך העלייה.
נקודה חשובה: יש קליטה סלולרית במחנה, אז זה הזמן לעדכן את מי שצריך, כי לקראת המחנה הבא ועד סיום הטרק אין באמת קליטה.
לאחר לילה ב-Old Moses Camp, יצאנו למסלול היום השני - אתגרי ומרהיב בהרבה מקודמו. הליכה של כ-14 ק"מ שכללה שתי עליות משמעותיות: הראשונה מיד לאחר היציאה מהמחנה, והשנייה לקראת הסוף - בהגעה לכיוון מחנה Shipton's.. היום השני כלל טיפוס מגובה מינימלי של 3,393 מטר עד לגובה של 4,276 מטר - עלייה של כמעט 900 מטר. ההליכה ארכה כמעט 5 שעות.
אחד הדברים המיוחדים ביום זה היה הצמחייה המשתנה והייחודית - מהמיוחדות ביותר שיצא לי לראות בטרקים. המסלול עובר דרך אזור ה-Moorland המפורסם של הר קניה, שבו ניתן לראות את צמחי הלובליה הענקיים (Giant Lobelias) ואת שיחי ה-Heather שמשווים לנוף מראה כמעט סוריאליסטי. הצמחייה הופכת מעניינת יותר ככל שמטפסים, עם צמחים שנראים כאילו נלקחו מסרט מדע בדיון.
עם הגעתנו ל-Shipton's Camp - בקתה הממוקמת בגובה של כ-4,200 מטר - התמקמנו לשני לילות. הבקתה פחות משודרגת מזו ב-Old Moses, אך עדיין דומה באופן הבנייה שלה.
חשוב לציין כי אין קליטה סלולרית במחנה, למעט נקודה אחת שנמצאת במעלה ההר ולעיתים יש בה קליטה חלשה. ישנו סלע עם סימן מיוחד שמסמן את המקום הזה, אז אם יש צורך דחוף בתקשורת, ניתן לנסות את מזלכם שם.
במחנה Shipton's נבלה את שני הלילות המשמעותיים ביותר בטרק, כאשר גולת הכותרת תהיה היציאה לפסגת Point Lenana ביום למחרת.
היום השלישי היה ללא ספק יום השיא של הטרק כולו, הן מבחינת הגובה והן מבחינת החוויה.
ביגוד והכנות
התלבשנו בשיטת "הבצל" - שכבות רבות שניתן להסיר בהדרגה עם התחממות היום:
• שכבה ראשונה: חולצה קצרה
• שכבה שנייה: ביגוד תרמי (מכנסיים וחולצה)
• שכבה שלישית: מכנסיים ארוכים
• שכבה רביעית: מעיל רוח
• שכבה חמישית: מעיל רגיל
• אביזרים: גרביים כפולות, כפפות כפולות, חם צוואר, כובע גרב
• למי שסובל מקור בכפות הרגליים, מומלץ גם ערדליים
הטיפוס לפסגה
קמנו בשעה 02:30 לפנות בוקר כדי להתכונן ליציאה. המטרה הייתה להגיע לפסגת Point Lenana בזמן לצפות בזריחה המרהיבה. יצאנו מהמחנה בשעה 03:30 לתוך החשכה המוחלטת, מצוידים בפנסי ראש.
אני טיפסתי יחד עם בחור גרמני שהיה במחנה, ולקח לנו קצת פחות משעה וארבעים דקות להגיע לפסגה, שמתנשאת לגובה של כמעט 5,000 מטר - טיפוס של כ-800 מטר מהמחנה.
הקטע באמצע הטיפוס היה החד והקשה ביותר לדעתי. למרות שאני לא נוהג להשתמש במקלות הליכה, אני בהחלט חושב שלאור השיפועים התלולים הם היו יכולים לסייע (לפחות מקל אחד). בסופו של הטיפוס יש מקטע קצר של בולדר (לא טכני מדי) ולאחריו סולם קצר, לאחריו מתגלה הפסגה. בדיעבד, התברר שעשינו טעות משמעותית בכך שהגענו לפסגה כל כך מהר. היה לנו למעלה משעה "לשרוף" בפסגה בקור מקפיא, כאשר הזריחה הייתה רק ב-06:30. מיקומה של קניה על קו המשווה גורם לכך שזמן הזריחה כמעט אינו משתנה לאורך השנה. כאן אני שב ומדגיש את החשיבות של להגיע עם לבוש חם וחלקי ביגוד ספייר, פשוט קפוא בפסגה!
המסלול המעגלי והאגמים
לאחר הזריחה המהממת, התחלנו בירידה דרך נתיב שונה מזה שטיפסנו בו, לכיוון הבקתה האוסטרית (Austrian Hut). זוהי בקתה שממנה יוצאים המטפסים לטיפוס טכני לנקודה הגבוהה ביותר בשמורה. הירידה התבצעה כבר מול השמש, ובשלב זה התחלנו להתגעגע לקור העז שהרגשנו ממש לפני רגעים ספורים - סיבה נוספת לחשיבות שיטת הבצל בלבוש.
הירידה מהפסגה היא חדה מאוד, ובה מאבדים גובה רב בזמן קצר. מהנתונים ניתן לראות את הירידה החדה בגרף הגובה, שיורד מ-5,000 מטר לכ-4,300 מטר.
לאחר מכן המשכנו בהליכה מדהימה בין האגמים למרגלות הפסגה. מדובר בסדרה של אגמים אלפיניים קטנים ויפהפיים, שיוצרים נוף ייחודי ומרהיב. סה"כ ביום הזה הלכנו כ-10.6 ק"מ.
יום זה היה ללא ספק המאתגר ביותר במסע, אך גם אחד הימים היפים ביותר שיצא לי לחוות בטרקים. השילוב של הטיפוס המאתגר, הזריחה המרהיבה, והנופים הייחודיים של האגמים האלפיניים, יוצר חוויה שלא אשכח במהרה. אחה״צ חזרנו מותשים ל-Shipton's Camp, הלכנו לישון מוקדם (בסביבות השעה 20:00) כדי לאגור כוחות ליום הרביעי והאחרון של הטרק.
לאחר היום הקודם היינו מפורקים והלכנו לישון מוקדם, חשוב להתחיל מוקדם את היום הרביעי מאחר שמדובר בנסיעה ארוכה חזרה לניירובי. ככל שמגיעים יותר מאוחר לעיירה האחרונה, כך מאתגר יותר למצוא תחבורה לחזור (גם בהנחה שהמדריך אחראי לכך). התלבשנו גם היום בשיטת הבצל, אך עם פחות שכבות ביחס ליום הקודם. חשוב לציין שהיום מתחיל ישירות בטיפוס, ולכן עדיין נדרשת התלבשות מתאימה למאמץ בגובה רב.
לאחר היום המאתגר של העלייה לפסגה והמסלול המעגלי, היום הרביעי והאחרון של הטרק עמד בסימן ירידה ארוכה דרך נתיב צ'וגוריה. המסלול היה ארוך משמעותית - כ-20.4 ק"מ - עם ירידה הדרגתית מגובה מקסימלי של 4,624 מטר לגובה מינימלי של 2,939 מטר.
היום מתחיל בטיפוס חד מאוד שאורך לערך שעה, וכדאי לסיים אותו לפני הזריחה, כשמגיעים לשיא של כ-4,600 מטר. לאחר מכן ההליכה היא בירידה מתונה ונוחה דרך צמחייה שנראית כמו נווה מדבר. סה"כ הליכה מאוד יפה ונעימה, אם כי מול השמש לאורך מרביתה.
לאחר כ-13 ק"מ ישנה פנייה למפלי ניזי (Nithi Falls). השלט מורה על 1 ק"מ, אך בפועל מדובר על הליכה ארוכה יותר בסינגל צר שמסתיים בירידה מאוד חדה, שלאחריה צריך לטפס חזרה. מדובר בגיחה של הלוך וחזור שלא כולם מבצעים, אבל אני ממליץ בחום שלא לוותר עליה. המפל מרשים ביותר, ואנחנו אף נכנסנו למים הקפואים בנקודה נוחה לפני התצפית על המפל.
לאחר מכן אכלנו ארוחת צהריים שהצוות הכין לנו (אחד מהיתרונות של לקיחת פורטרים), והמשכנו לצעוד. החלק האחרון של המסלול הוא גם החלק המשעמם ביותר בטרק כולו - כ-7 ק"מ על דרך כורכר שמרביתה אינה מוצלת. בתרשים הגובה ניתן לראות את הירידה ההדרגתית האחרונה עד לגובה של כ-3,000 מטר.
סה"כ ההליכה ארכה כ-7.5 שעות.
החזרה לניירובי
לבסוף הגענו ליציאה מהשמורה בשער צ'וגוריה (Chogoria Gate). משם יש נסיעת שטח שאורכת כחצי שעה עד לעיר, ממנה ניתן לתפוס תחבורה חזרה לניירובי. חשוב לציין שרק באמצע הדרך לעיר ישנה קליטה סלולרית, אם כי ביציאה מהשמורה יש Wi-Fi שניתן להשתמש בו.
הנסיעה חזרה לניירובי ארוכה, ולכן חשוב להקפיד על יציאה מוקדמת מהמחנה ביום האחרון כדי להספיק להגיע בשעות סבירות.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם