תאריך הטיול | September 2021 |
---|---|
משך הטיול | 30 ימים |
עונה מומלצת | העונה הפופולארית היא יולי-אוגוסט. אנחנו נסענו בסוף העונה (ספטמבר) ולדעתנו זה היה מעולה ואפילו עדיף. |
את הטיול התחלנו ב-8.9, שזה כבר נחשב לסוף עונת הטיולים ברוקיז. מה שזה אומר, זה שמגז האויר עלול להיות לא צפוי, וקר יותר. כלומר, לקחנו בחשבון שאולי נטייל בגשם, ושאולי נצטרך לשנות טיפה את התוכניות לפי התחזית המעודכנת. בסופו של דבר, זכינו למזג אויר מעולה רוב הזמן! אז כן היה גשם מידי פעם, והיה קר יותר ממה שהיינו חווים אם היינו נוסעים בקיץ, אבל אם מתכוננים לזה מראש ודואגים לקנות ציוד טוב אז זה לגמרי אפשרי ואפילו כיף.
יתרון ענק נוסף שיש לטיול בספטמבר, זה שהרבה פחות עמוס! מי שהיה בקנדה בקיץ יודע שהמקומות הפופולרים ממש מלאים באנשים, מקומיים ותיירים שבאים לאזור בשיא העונה. כשאנחנו היינו בפארקים ובעיירות המתויירות, עדיין היה עמוס- בעיקר בסופי שבוע, אבל גם לא בסוף שבוע. אז אם בספטמבר היה נראה לנו עמוס לפעמים, אני מתארת לעצמי שזה הרבה יותר גרוע ביולי-אוגוסט. מבחינת מקומות לינה והשכרת רכבים- סגרנו הכל מראש.
בנוסף, להגיע לאזור טורונטו בתחילת אוקטובר זה היה מעולה, כי אפשר לראות את צבעי השלכת בפארקים שמחוץ לעיר וזה היה פשוט מהמם.
המקום היחיד שבו מזג האויר קצת הרס לנו את התוכניות, זה ונקובר איילנד. עדיין נהנו מאוד, אבל לא יכולנו למשל לעשות שיעור גלישה או שיט לוייתנים בגלל שהיה ים סוער. אם רוצים להגיע לשם- מומלץ להגיע כמה שיותר מוקדם בחודש.
לצורך טיולים (טרק וטיולי יום) וקמפינג, השארנו לנו זמן בקלגרי לעשות קצת שופינג. נסענו לאחד מהסניפים הגדולים של חברת atmosphere ונעזרנו במוכרת הסופר נחמדה וסופר יודעת שלהם כדי להצטייד.
תכננו לעשות קמפינג עם הרכב באיזור של באנף וג'ספר, וגם היה לנו טרק של 3 ימים בתכנון (skyline) שגם בו נעשה קמפינג.
קנינו אוהל מושלם שהגן עלינו מגשם ושלג של חברת MSR (נקרא hubba hubba), שקי שינה שמתאימים למינוס 7 מעלות, מזרוני שטח קטנים לטרק, הרבה ביגוד וספריי דובים (נעליים ותיקים כבר היו לנו מהארץ). חשוב לומר שהציוד הזה היה ממש הכרחי! אל תתפשרו על ציוד אם אתם מתכוונים לצאת איתו לטרק, בייחוד לא כשיש שלג וגשם באופק.
בנוסף, עברנו בסניף גדול של וולמרט (הם נקראים supercenter) וקנינו מזרון מתנפח (לקמפינג שהוא לא בטרק) וגם אוכל. בסופו של דבר לא השתמשנו במזרון המתנפח, כי כמובן שקנינו אוהל קומפקטי וקליל שיתאים להליכה, והמזרון היה גדול מידי בשבילו. אם אתם מתכוונים גם לטרק וגם לישון בקמפינג נוח עם הרכב- הייתי שוקלת להביא אוהל גדול בנוסף לאוהל לטרק פשוט בשביל הנוחות.
רוב הטיול שלנו התניידנו ברכב שכור, רק בתוך הערים לא. סך הכל חווית הנהיגה בקנדה מאוד חיובית, אנשים נוהגים הרבה יותר טוב מבארץ וגם הרבה יותר נחמדים:)
כן חשוב לדעת, שיש חוקי תנועה קצת שונים מאצלנו, וזה עלול להפתיע, אז כדאי לבדוק על זה מראש!
למשל (קחו את מה שכתוב פה בעירבון מוגבל ותבדקו בעצמכם כי זה יכול להשתנות עם הזמן או עם המדינה!), מותר לפנות ימינה גם באדום, בפניה שמאלה גם אם יש ירוק אז צריך לתת זכות קדימה למי שמגיע מהכיוון ההפוך (תלוי ברמזור לא בכולם), יש צמתים של stop-4-ways שבהם כולם עוצרים ומי שנוסע קודם זה מי שהגיע קודם... וכו'.
בנוסף, שימו לב לחוקי החניה וגם על זה אפשר לבדוק מראש. יש מקומות שהם יש אזורי חניה ממוספרים וצריך לשלם לפי האזור הספציפי וכל מיני.
נחתנו בקלגרי בבוקר והלכנו לאסוף את הרכב השכור שלנו. הנהיגה בעיר הייתה קצת מאתגרת על ההתחלה, ולכן כדאי להגיע מוכנים בעניין חוקי התנועה:)
אחרי עצירה בהמבורגריה קטנה וטעימה, נסענו לסניף גדול של וולמרט כדי להצטייד באוכל לקמפינג וגם במזרון מתנפח. חוץ מזה אפשר גם להצטייד במוצרי טואלטיקה וכל מיני דברים קטנים לקמפינג. לאחר מכן נסענו לסניף גדול של atmosphere (בחרנו את הסניף לפי כמה הוא נראה גדול מהתמונות בגוגל, וגם בחרנו באחד שהיה מחוץ לעיר ולכיוון הנסיעה לבאנף), ושם הצטיידנו בכמות מכובדת של ציוד איכותי וכייפי.
עצרנו לקפה ומשם נסענו ישר לבאנף. הנסיעה לוקחת בערך שעה, ומאוד נהנינו ממנה ומהנוף ההררי הראשון לטיול שלנו.
את הלילה הראשון בבאנף ובטיול בכלל, העברנו ב-blue mountain lodge שנמצא במרכז העיירה (מקום ממש נחמד, בית ישן מאוד וזה מורגש, אבל החדר היה נעים והמארחת ממש נחמדה). כל כך חיכינו לשינה במיטה נוחה אחרי שעברו 30 שעות מאז היציאה מישראל (זה היה די מאתגר!).
קמנו בבוקר ואכלנו ארוחת בוקר נחמדה בלודג', ויצאנו לסיבוב קטן ברחוב הראשי, כי רצינו לקנות עוד קצת ביגוד (למי שאוהב צמר מרינו יש חנות של smartwool, בטח גם בקלגרי יש אבל לא בדקנו). כיוון שהתחלנו את היום מאוחר (אחרי הקניות), לא רצינו לעשות מסלול ארוך ולכן עשינו שני מסלולים קצרים:
tunnle mountain- מסלול קצר ולא קשה (מאוד מתוייר ומסודר) שלקח אותנו לפסגה של ההר. יש נוף מהמם למעלה. זה מסלול נחמד אבל הייתי ממליצה לעשות אותו רק אם רוצים משהו וקצר וקרוב, כי הוא באמת עמוס ומתוייר.
stoney lookout- המסלול נמצא במרחק של נסיעה קצרה מבאנף. ההליכה ברובה ביער, עד שמגיעים לנקודה הגבוהה ביותר ששם יש נוף יפה. מסלול פחות מוכר ומתוייר, פגשנו בעוד מישהו אחד על המסלול. את הלילה העברנו בקמפינג ב-Tunnel mountian (זה קמפ סייט גדול מאוד קרוב לעיירה, מקבלים חלקה וחונים את הרכב ממש עליה, שם מקימים את האוהל וישנים. בחלקה יש גם מקום להבערת מדורה ויש ספסל עם שולחן. היו שירותים ומקלחות עם מים חמים ומקום לאחסן אוכל אם צריך).
יום אחרי נסענו למסלול שנקרא bourgue lake, מסלול של 14 ק"מ (7 לכל כיוון) עם עלייה של 950 מטר. בסופו מגיעים לאחו מהמם ופתוח מוקף בפסגות, ומיד אחריו לאגם שהוא בעצמו מהמם. העלייה הייתה לא קלה, אבל נהננו מאוד מהנוף. מי שרוצה יכול להמשיך עוד שני קילומטרים בעלייה עד ל-Harvey Pass (אנחנו לא המשכנו אבל שמענו שממש מומלץ אם יש ראות טובה). את הלילה העברנו בקמפ סייט אחר, שנקרא two jack lakeside (קמפ סייט שנמצא ממש על אגם ומאוד יפה שם. בגלל שזה קמפ מרוחק יותר -קוראים לזה walk-in camp site, אז חונים את הרכב בחניה ולא ממש ליד האוהל, אבל זה עדיין קרוב. גם פה היו מקלחות חמות ושירותים).
למחרת היה יום אפרורי וגשום, אז נסענו לעיירה להתפנק באורחת בוקר מושחתת. על הרחוב בבאנף יש דוכן של מידע לתיירים, ואפשר להתייעץ איתם ולקבל מפה ורעיונות לטיולים. בגלל שזה היה יום גשום, רצינו קצת להתייעץ והם היו ממש נחמדים ועוזרים. בעצתם החלטנו לנסוע ל-Johnston canyon, מקום שיהיה יפה גם במזג אויר כזה. החלק הראשון שיש ב-Johnston canyon הוא מאוד מתוייר ויחסית עמוס, הולכים על שביל סלול\מעץ לצד הקניון ויש שני מפלים גדולים שהם האטרקציות במקום. למרות שהיה עמוס באנשים, מאוד נהננו. הגענו לקצה של השביל המתוייר, ושם פגשנו במשפחה קנדית ששיכנעה אותנו להמשיך עוד כמה קילומטרים על השביל שמוביל ל-inkpots. מזל שפגשנו אותם, כי זה היה פשוט מהמם, ואחרי זה הרגשנו שלגמרי היה שווה ללכת לשם. ההליכה לשם הייתה 3-4 ק"מ נוספים (ועוד 3-4 חזור..), וכשמגיעים, הנוף נפתח לעמק מהמם בין ההרים, שבו יש בריכות ירוקות וכחולות שנוצרות על ידי מי תהום שעולים על פני השטח (אלה הם ה-inkpots).
חזרנו לרכב ונסענו לכיוון lake Louise.
את הלילה הראשון באיזור העברנו ב-lake Louise inn. התכנון המקורי שלנו ללילה השני, היה לעשות קמפינג באחד הקמפ סייטים של לייק לואיז, אבל החלטנו להישאר עוד לילה ב-lake Louise inn ולנוח טוב, במיוחד שידענו שצפוי לנו טרק בימים הקרובים.
את היום באזור של לייק לואיז העברנו בשני האגמים (Louise, Moraine). בשני האגמים האלה יש חניה מועטה והרבה ביקוש לחניה הזאת, ולכן יש שאטל שנוסע בין חניון שקרוב לעיירה, לשני האגמים, ושאטל שמחבר בין האגמים. לשאטל הזה צריך לקנות כרטיס מראש דרך האתר של parks canada. עלינו על השאטל ונסענו תחילה ל-lake Louise, שם שתינו את הקפה של הבוקר. בגלל שהיינו מאוד עייפים אחרי כמה ימים של הרבה הליכה, החלטנו לגוון קצת וסגרנו טיול סוסים מסביב לאגם דרך אורווה שנקראת Timberline Tours. הטיול ארך 3 שעות, והיינו שני זוגות ומדריכה (כל אחד על סוס כולל המדריכה, והולכים בטור אחריה, לא צריך להיות מנוסים ברכיבה). הטיול היה ממש מהמם וכייפי, רוב הזמן היינו על שביל לסוסים בלבד, ולפעמים השביל הצטלב עם השביל של בני האדם:) הגענו עד לראש האגם, שם עשינו כמה תמונות וחזרנו בחזרה.
אחרי הטיול עלינו על השאטל ל-Moraine lake, קנינו לנו משהו לשתות ולאכול והלכנו קצת מסביב לאגם. התיישבנו לצד האגם ונהננו מהשמש והנוף לאיזה שעה.
חזרנו לרכב, ונשאר לנו עוד זמן, אז נסענו לראות את המפל הכי מרשים שראינו בטיול- takakkaw falls. המפל נמצא בפארק שנקרא YOHO, וידענו שלא נספיק לטייל בו אז החלטנו רק לעשות שם עצירה לצפייה. הפארק עצמו נראה ממש יפה, ובדיעבד אני בטוחה שהיינו נהנים מיום אחד או שניים של טיולים שם. המפל גבוה ומרשים, ואפשר להגיע ממש עד אליו ולהרגיש את הרסס של המים. מומלץ ממש. משם נסענו לראות אגם- emerald lake, היה יפה אבל כבר היינו עייפים אז נשארנו מעט וחזרנו ל-inn.
ביום למחרת קמנו מוכנים ליציאה לכיוון ג'ספר, דרך הכביש המפורסם שנקרא icefield parkway.
זהו כביש שמחבר בין אזור באנף לג'ספר, והוא עובר באיזור של הרוקיז שמלא בפסגות מושלגות, קרחונים ושדות-קרח (ה-icefields זה כמו "אגמי קרח" שמכסים את האיזורים הגבוהים שעל ובין הפסגות, והקרחונים הם כמו ה"נהרות" של הקרח שגולש משדה הקרח אל הצדדים של ההרים). הנסיעה בכביש כייפית ויפה בטירוף, ויש המון מקומות שאפשר לעצור בהם, גם לתצפיות ותמונות וגם להליכות וקמפ סייטים. אם יש זמן אז אפשר לעקוב אחרי השלטים וממש לעצור בכל נקודה שנשמעת מעניינת, ואם אין הרבה זמן אז כדאי לבדוק מראש ולבחור כמה נקודות יפות לעצירה.
אני לא זוכרת את כל המקומות שעצרנו בהם, אבל ביניהם היו Mistaya canyon, Sunwapta falls, Colombia icefield. האחרון (Colombia icefield) הוא ממש אטרקציה תיירותית, ויש בו מרכז מבקרים שמציע שני סוגים של סיורים- יש סיור שבו נוסעים ל-skywalk, שזה גשר זכוכית שקוף שתלוי מעל קניון, ויש סיור שכולל נסיעה ברכב שלג שלוקח אתכם לקרחון ואז אפשר לצאת וללכת עליו, ואז נוסעים גם ל-skywalk. אנחנו החלטנו שהסיור המורחב מיותר עבורינו, והלכנו לראות את ה-skywalk. זה היה נחמד, אבל לא מטורף. אם אתם רוצים לחסוף בהוצאות או בזמן, הייתי מוותרת על זה.
בסוף הנסיעה הגענו לג'ספר, את הלילה העברנו במלון זול ופשוט שנקרא Athabasca hotel. נותר לנו באותו ערב לעשות קצת קניות לקראת היציאה לטרק למחרת.
הסקייליין הוא אחד הטרקים הכי פופולארים ונחשקים באזור. לכן- אם לא סגרתם הרבה זמן מראש, כנראה שלא תמצאו מקום בקמפים הפופולארים. אנחנו סגרנו (את הכל, לא רק הטרק) בחודש שלפני הטיסה, ולכן גם אנחנו נתקלנו בבעיה הזאת. יש שתי אפשרויות למי שרוצה בכל זאת: לסגור קמפים אחרים ולחלק את הטרק באופן לא אידאלי, או לקוות שמישהו יבטל (קורה הרבה שלא באים ברגע האחרון בגלל מזג אויר פחות טוב וכו'). אנחנו בחרנו לסגור שני קמפים שכן היה בהם מקום, והם פשוט לא במיקומים טובים במיוחד. זה אומר שבמקום שלושה ימים הליכה באורך וקושי דומה, גזרנו על עצמנו יומיים ראשונים קצרים וקלילים ויום אחרון ארוך וקשוח מאוד (24 ק"מ וכולל את הפס הכי גבוה וירידה עד לגובה של תחילת השביל).
האם זאת הייתה החלטה טובה?
תלוי. אתחיל ואומר שהטרק היה מדהים מבחינת הנוף, ומאוד מאוד נהננו. מצד שני, היום האחרון היה מאוד קשה והגענו לסוף השביל ממש שניה לפני החושך. אם אתם יודעים שזה קטן עליכם כי אתם בכושר הליכה מעולה ומנוסים בטרקים אז לכו על זה. אם לא, לא כדאי.
בלילה הראשון ישנו ב- little shovel ובלילה השני ב- curator. בשניהם היו ארונות אחסון לאוכל (עם סגירה נגד דובים), ספסלים ו-outhouse (מן דרגש עם 3 "אסלות" עליו, באויר הפתוח לגמרי).
את הטרק סיימנו מותשים וכמהים למיטה חמה ומקלחת. שמחנו להגיע ל-tekarra lodge ששם בילינו את שלושת הלילות הבאים. הלודג' נמצא נסיעה קצרה מחוץ לעיירה, במיקום מקסים על נהר. בלודג' מפוזרים ספסלים וכיסאות שממוקמים ממש מעל הנהר והנוף יפה. גם אם לא תבחרו לישון ב-tekarra lodge, כדאי לכם לבוא לארוחת ערב במסעדה שלהם, שהיא טיפה יקרה מהרגיל אבל לגמרי שווה את זה.
את היום שאחרי הטרק, רצינו לבלות בעיקר במנוחה, אז בחרנו לנסוע לרכבל (skytram) שלקח אותנו לפסגת אחד ההרים באיזור. הנוף מלמעלה מהמם וממש אפשר לראות את כל הרכסים שבאיזור, וגם את העמק. מי שרוצה יכול גם לעלות ברגל, כמובן שזה טיול יום מאתגר. בתחנה העליונה של הרכבל יש סטארבקס, וגם יש יציאה החוצה שממנה אפשר לטפס עוד קצת ברגל ממש עד הפסגה. אחרי הטיול ברכבל, נסענו לעיירה להסתובב קצת בחנויות וברחוב.
ביום השני בג'ספר, נסענו למסלול שנקרא edith cavell medows. הנוף היה פשוט מהמם, כבר מהכביש הצר שמוביל למסלול. בתחילת השביל יש שני מקומות שאפשר ללכת אליהם: יש מסלול קצר מאוד שמגיע לקרחון, ויש מסלול edith cavell medows שמוביל לכמה נקודות תצפית מרשימות, המסלול כולל עלייה וירידה, אבל הוא יחסית לא קשה ולא ארוך. ממש מומלץ. אח"כ התפנקנו בפיצה טעימה בג'ספר.
ביום השלישי בג'ספר קמנו ארוזים ומוכנים והתחלנו בנסיעה לכיוון ונקובר.
אנחנו בחרנו לעשות דרך ארוכה יותר (דרך קלינטון), כי ראינו בבלוג כלשהו שזו דרך עם נוף יפה. בפועל זה הוסיף לנו שעתיים לנסיעה (10 במקום 8), ולא התרשמנו מאוד מהנוף, במיוחד אחרי שבועיים בהרים. אז עצתינו היא לקחת את הדרך הקצרה ולמצוא מקום נחמד לארוחת צהריים באמצע.
בילינו בונקובר 5 לילות ו-4 ימים שלמים. מי שלא אוהב להיות בעיר יכול גם להסתפק ב-3 ימים, ומי שאוהב במיוחד יכול למצוא מה לעשות גם ב-5 ימים. דברים שעשינו בעיר:
- Granville island: זה מן חצי אי שכדי להגיע אליו מה-downtown צריך לקחת אוטובוס שעובר על הגשר מעל המים, או לרדת אל הפארק שליד המים ולקחת סירה. אנחנו לקחנו סירה מ-false creek. על האי יש שוק אוכל גדול עם מלא דוכנים וחנויות, ומחוץ לשוק יש עוד כל מיני אזורי קניות ומסעדות. יש שם גם מבשלה נחמדה עם בירות מיוחדות.
- Stanley park: פארק ענק ומהמם שהוא כולו מן חצי אי, נמצא במרחק של אוטובוס קצר ממרכז העיר. את הפארק מקיף שביל להולכי רגל ואופניים שהוא ממש על הים, זה נקרא ה-sea wall. אנחנו השכרנו אופניים מחנות שקרובה לכניסה לפארק וטיילנו על ה-sea wall. הנוף היה פשוט מהמם, במיוחד אם תופסים את השקיעה. אם היה לנו עוד זמן, אולי היינו חוזרים לטייל בתוך הפארק ברגל.
- Grose mountain + Capilano bridge: גשר הקפילנו הוא גשר תלוי שנמצא מחוץ לעיר קצת אחרי סטנלי פארק. הכניסה לפארק של הגשר לא זולה, ולדעתנו זה לא ממש שווה את זה.
Grose mountain זה הר שניתן לעלות עליו עם רכבל (אפשר גם ברגל למי שרוצה), ולמעלה יש כל מיני אטרקציות: יש שני דובים (בשבי) וניתן לשמוע עליהם הסבר מהמטפלים שלהם, יש שם "שיחת ינשופים" שבה המטפלים מוציאים כמה ינשופים ומראים אותם לקהל ומספרים עליהם (למרות שזה נשמע כמו פעילות לילדים זה דווקא היה ממש נחמד ומעניין), יש מעלית סקי כזאת שאפשר לקחת אותה ולעלות ממש לפסגה ולראות את הנוף וכו'.
כיוון שההר מאוד קרוב לקפילנו, אנחנו עשינו את הדבר הבא: לקחנו את השאטל החינמי אל הגשר, בילינו בפארק, ואז יצאנו ולקחנו אוטובוס מקומי ל-Grose mountain. בילינו על ההר שעתיים או שלוש וחזרנו חזרה לאזור של קפילנו כדי לעלות על השאטל חזרה לעיר. זה יצא נחמד, אבל בדיעבד אולי הייתי נוסעת ישר ל-Grose mountain ומוותרת על כרטיס הכניסה לגשר.
- Chinatown: שכונה עם כל מיני חנויות ומסעדות אסיאתיות, נחמד להסתובב שם חצי יום ולמצוא כל מיני מזכרות. יש מקום שנקרא Dr. Sun Yat-Sen Classical Chinese Garden ובו יש מן מרכז מבקרים של התרבות הסינית. יש שם גינה סינית מסורתית וגם סוג של מוזיאון עם כל מיני רהיטים ואמנות. אנחנו עברנו שם במקרה ואמרו לנו שבאותו יום יש שם פסטיבל והכניסה היא בחינם (על בסיס תרומות, אנחנו נתנו 5 דולר). אחרת כנראה לא היינו נכנסים, אבל זה כן היה נחמד.
- Gastown: זה שכונה שנמצאת קרוב לחוף, היה נחמד להסתובב אבל לא משהו מאוד מיוחד. כן מאוד אהבנו את המבשלה שיש שם שנקראת steamworks- הבירות מעולות וגם האוכל נחמד. אפשר לראות את הבירות מתבשלות בקומה למטה. אפילו חזרנו לקנות כמה בירות בחנות שלהם.
- Vancouver Art Gallery: גלריית אומנות מודרנית מקומית. כשאנחנו היינו אז היה יחסית מעט תערוכות וכולן בנוסח פוליטיקלי קורקט אז לא התלהבנו יותר מידי. שווה לבדוק ביקורות אחרונות לפני שהולכים.
- עוד משהו נחמד שעשינו, זה ללכת לערב סטנדאפ במקום שנקרא rawsome comedy. חובה להזמין מראש! מאוד מומלץ.
- מבחינת אוכל ומסעדות, מאוד נהננו מהמגוון שיש לונקובר להציע, חוויה מטורפת במיוחד הייתה לאכול ראמן ב-Danbo ramen. חיכינו 45 דקות בתור ברחוב כדי להיכנס, וזה היה שווה את זה לגמרי. אם אתם בעניין של אוכל אסיאתי שאין בארץ- אז לכו לבדוק את Phnom Penh Restaurant, המסעדה ממש מגניבה ואותנטית (מומלץ ללכת בשעות לא פופולאריות כי אחרת תהיה לכם הרבה המתנה).
מתוך מחשבה שאנחנו רוצים לנצל את הימים בונקובר איילנד, סגרנו מראש מעבורת שיוצאת מונקובר (horseshoe bay) ב-6:30 בבוקר. כמובן שבלילה שלפני כעסנו על "עצמנו של העבר" שגזרנו על "עצמנו של העתיד" לקום בחמש בבוקר.
עלינו על מונית והגענו ל-horseshoe bay בזמן ואפילו מוקדם מידי (הם מבקשים להגיע עד חצי שעה לפני שעת היציאה). את התיקים הגדולים בחרנו לשלוח ולא לקחת עלינו, למרות שזה לא חובה. המעבורת די גדולה, וכוללת כמה קומות של חניה (אפשר להגיע עם רכב אם רוצים), קומה אחת של מושבים מסעדה וחנות, וקומה עליונה שהיא על הסיפון בחוץ.
אחרי שנחנו קצת במושבים הפנימיים החלטנו לעלות לסיפון, ואז הבנו שעשינו החלטה נכונה כשסגרנו את המעבורת המוקדמת! ראינו את הזריחה מתחילתה ועד סופה והנוף היה פשוט מהמם. ממש מומלץ!
הגענו ל-Nanaimo קצת אחרי שמונה בבוקר והלכנו להשכיר רכב. התחלנו בנסיעה לכיוון טופינו. בדרך לטופינו עצרנו לארוחת בוקר במאפייה שנקראת Mountain View Bakery ב-Port alberni, ממש מומלץ.
הדרך אל טופינו היא רק דרך כביש מספר 4, והסתבר לנו שסוגרים נתיב אחד (או את כל הכביש) בזמנים מסויימים. לצערינו בגלל שחיכינו לנתיב שיפתח הגענו לטופינו יותר מאוחר ממה שחשבנו שנגיע, ופספסנו שייט לוייתנים שסגרנו יום קודם, ללא אפשרות להחזר.. הגענו למלון duffin cove שיושב ממש על מפרץ קטן בים, והיה לנו נוף מהמם מהמרפסת בחדר.
בילינו באי 3 וחצי ימים, שבהם הים היה מאוד סוער, והיה גשם לסירוגין. בגלל מזג האויר לא יכולנו לעשות שייט לוייתנים (במקום השיט שפספסנו ביום הראשון), וגם לא יכולנו לקחת שיעור גלישה כמו שתכננו. עדיין מאוד נהננו באי, אבל במחשבה שנייה כנראה שהיה עדיף לנו לנסוע לאי קודם, ואז לבלות כמה ימים בונקובר, פשוט כדי שיהיה סיכוי טוב יותר למזג אויר חמים.
דברים שעשינו באי:
- השבילים באי מאוד קצרים וקלילים. הנוף הוא שונה מאוד ממה שראינו עד כה אז זאת הייתה חוויה מגניבה. הנה כמה:
1. יש שביל שבו הולכים על רצפת עץ בתוך היער שנקרא rainforest. מאוד קצר אבל ממש מגניב.
2. יש שביל שבו הולכים באזור ביצתי (נקרא bog) עד שמגיעים למטוס נטוש שהתרסק שם בשנת 1945 - Canso Plane Crash Site.
3. יש שביל שהולך לאורך הים ב-uculelet (עיירה נוספת חצי שעה מטופינו) שנקרא pacific wild trail. השביל מלא בנקודות עצירה עם תצפית מהממת על הגלים שמתנפצים על הסלעים. לדעתי מאוד מומלץ, אבל די חוזר על עצמו, אז אולי לא שווה ללכת את כולו. השביל גם מגיע למגדלור, שהוא גם אטרקציה ב-uculelet.
- תצפיות: radar hill - מאוד יפה. mud flats - נחמד, הבנתי שבעונה שיש הרבה ציפורים זה יפה במיוחד.
- גם טופינו וגם יוקוללט הן עיירות קטנות ונחמדות ששווה להסתובב בהן. בטופינו יש כמה גלריות שאפשר לראות, וחנויות מזכרות נחמדות. אם אתם אוהבים אוכל מקסיקני אז יש אזור של כמה חנויות\מסעדות שיש בו גם את tacofino שזאת משאית אוכל של טאקו בעיקר (כנראה יהיה תור) ויש גם מסעדת גריל ליד שנהננו מהטאקו שלה לצד מרק גמבו עשיר.
- משהו שחשבנו לעשות אבל לא קרה בגלל הים הסוער: יש חברה שנקראת water taxi tofino שמוציאה סיורים לצפייה בחיות (יקר אבל פחות מהחברות האחרות, לא יודעת אם הם טובים), וגם מציעה שירות של water taxi לאיים שבאזור של טופינו. זה לא יקר ואפשר לעשות מזה טיול של חצי יום למשל ב-Mares island. עוד אטרקציה שיש באזור (ולא עשינו כי זה מאוד יקר..) זה טיסה במטוס שנוחת על המים.
ביום האחרון נסענו חזרה לננאימו, החזרנו את הרכב ועלינו על מעבורת חזרה לונקובר. בילינו לילה במלון ליד שדה התעופה ובבוקר טסנו לטורונטו.
נחתנו בטורנטו אחה"צ (הטיסה מונקובר הייתה 4 שעות ויש שעתיים של הבדל באזור זמן, אז זה מוסיף עוד שעתיים לזמן הנחיתה) והלכנו לאסוף את הרכב שהשכרנו. כאן יש נקודה חשובה שאנחנו פספסנו! יש כמה חברות השכרת רכבים שנמצאות בתוך השדה, והשאר נמצאות מחוץ לשדה ומציעות שאטל מהשדה אל המשרדים שלהם. אנחנו בחרנו חברה שנמצאת מחוץ לשדה, מבלי לחשוב על מה זה אומר בעצם..
בפועל היינו צריכים לעקוב אחרי השלטים בשדה ולהגיע לאן שהשאטלים מגיעים ולהרים טלפון לחברה (יש שם טלפון קווי אם אין לכם שיחות מקומיות) ולחכות שיבואו לאסוף אותנו. לשאטל לקח כמעט חצי שעה להגיע, ואז הנסיעה עד למשרד שלהם לקחה 25 דקות.. ככה שזה מאוד עיכב אותנו. בנוסף, כשהחזרנו את הרכב היינו צריכים לנסוע למשרדים שלהם, ואז לקחת את השאטל שלהם לשדה ומשם לחזור למרכז העיר (אם מחזירים את הרכב לפני הטיסה אני מניחה שזה פחות נורא..).
כשסופסוף קיבלנו את הרכב, התחלנו בנסיעה ל-Motel 6 Huntsville (בערך שעתיים נסיעה ממרכז טורונטו). בחרנו לישון שם כדי שלמחרת נוכל לטייל ב-Algonquin park. הפארק היה מאוד מאוד יפה, וזה היה נוף שלא ראינו עדיין בטיול. זה אזור די שטוח, מלא בהמון אגמים ונחלים, ויערות שבעונה הזו הופכים לשטיח בצבעי שלכת מהממים. עשינו מסלול שנקרא centennial ridges trail, הוא לא היה קשה במיוחד אפילו שהוא נחשב בין ה"רציניים" בפארק. על השביל יש מלא נקודות תצפית עם נוף מדהים של צבעי שלכת. אחרי שמיצינו את הפארק התחלנו בנסיעה לכיוון Hamilton.
את הלילה העברנו בחדר שינה בתוך בית שמתפקד כמו הוסטל קטן, שנקרא McMaster accommodation. אל תלכו לשם בשום מצב! היה רועש ומלוכלך ובלי מזגן, וקמתי בבוקר עם עקיצות על כל הגוף אחרי שגיליתי שהרשת בחלון לא נסגרת עד הסוף..
המילטון זאת עיירה בדרך בין טורונטו למפלי הניאגרה, אז בחרנו לישון שם כדי שבבוקר נוכל להגיע בשעה מוקדמת לניאגרה.
קמנו ונסענו לאזור המפלים. בדרך למפלים עוברים ברחוב "השעשועים" של ניאגרה, וזה נראה כמו שילוב מוזר בין ווגאס לבין פארק שעשועים משנות ה-90... הגענו למפלים ועשינו סיבוב על הטיילת עם כמה תמונות פה ושם. נכנסנו לקניון הקטן שיש שם וקנינו כרטיסים ל- journey behind the falls. הכרטיס מאפשר לרדת למרפסת שנמצאת על הצוק ממש ליד הקצה של המפלים, ככה שאפשר לראות אותם מקרוב וגם להרגיש את הרסס של המים. זה היה נחמד ולא מאוד יקר אז לדעתי מומלץ. מיצינו את המפלים ויצאנו לכיוון מרכז העיר טורונטו.
הגענו לטורונטו עם רכב (שאותו תכננו להחזיר בבוקר שלמחרת) והתחלנו לחפש חניה. החניה במרכז העיר מאתגרת ויקרה, תבואו מוכנים לשלם 30-40 דולר ללילה, במיוחד אם אתם לא מתכוונים לקום מוקדם ולהוציא את הרכב בדיוק בשעה שבה תעריף הלילה נגמר. באופן כללי אין צורך ברכב בכלל במרכז העיר, אז תנסו להימנע מזה. אחרי ההתמקמות במלון, הלכנו לאכול ראמן טעים ונכנסנו לישון מוקדם.
בילינו בטורונטו 5 ימים מלאים ועוד שני חצאי יום של הגעה ועזיבה. נהננו מאוד בעיר, בעיקר מהאוכל (האסיאתי במיוחד), וגם מדברים אחרים. לדעתי 4 ימים זה מספיק לעיר, אבל מצד שני היו דברים שרצינו לעשות ולא היה בגלל שהעיר רק נפתחה לאחר הקורונה (למשל סיורי הליכה- לא הצלחנו למצוא, והצגות\מחזות זמר\הופעות לא היו), אז אולי אם תסעו בזמן אחר תהנו גם ביותר מ-4 ימים.
דברים שעשינו בעיר:
- St. Lawrence market: שוק אוכל ענק, מלא בדוכנים של אוכל מוכן, וגם במוצרי שוק כמו בשר, גבינות, תבלינים וכו'. תבואו רעבים ותתנסו בכל מיני מנות קטנות (אנחנו למשל אכלנו קצת סושי טרי, כופתאות, צלעות חזיר, עוגות לקינוח וקפה). בזמנים שבהם השוק עמוס מאוד קשה למצוא מקום לשבת, אז אנחנו יצאנו לרחוב ומצאנו ספסל בפארק.
- distillery district: אזור היסטורי שהיו בו מזקקות פעם, ונשמרו הבניינים המקוריים וכל מיני ציוד זיקוק שמוצג בתוכם. כיום זה אזור של גלריות, ברים ומסעדות. נחמד להסתובב שם ואולי למצוא משהו יפה באחת החנויות למזכרת.
- harbor center: באזור הנמל על המים יש שביל שאפשר לטייל עליו ולראות את הסירות ואת אגם אונטריו הענק. אם תלכו שם תגיעו למקום שנקרא harbor center ויש בו תמיד איזה שהיא תצוגת אומנות חינמית שאפשר לראות. שווה לבדוק מה מוצג שם.
- ROM museum: המוזיאון הגדול והפופולארי בטורונטו. במוזיאון יש 4 קומות עם המון תצוגות, חלק עם פריטים היסטוריים מכל מיני תרבויות, חלק על טבע (דינוזאורים, יונקים, ציפורים..) וחלק שהוא מתחלף. המוזיאון מאוד מרשים ואפשר לבלות בו הרבה זמן. מצד שני- הוא מאוד עמוס בפריטים ואנחנו די התעייפנו כבר אחרי התצוגה הראשונה.. סה"כ הייתי אומרת שמומלץ ללכת ופשוט לדלג על מה שלא מעניין כדי לא להתעייף.
- AGO: גלריית אומנות (Art Gallery of Ontario) שמציגה גם אומנות מקומית וגם אמנות עולמית, בדר"כ יש גם תערוכה מתחלפת (כשאנחנו היינו הייתה תערוכה על Andy Warhol). ממש אהבנו את הגלריה וגם הצלחנו למצוא כמה מתנות בחנות המזכרות המגניבה שלהם שזה היה מאוד נחמד.
- Chine town: מקום מעולה לאכול כופתאות סיניות - yummy yummy dumplings, חזרנו לשם פעמיים. כמו בונקובר גם פה היו חנויות מזכרות אסיאתיות כאלה וכל מיני מסעדות.
- Korea town: אזור אחר מצ'יינה טאון, אזור שמלא במסעדות קוריאניות. לכו לנסות ברביקיו קוריאני! זה חוויה מטורפת. אנחנו אכלנו ב-daldongnae וזה היה מדהים. עוד משהו שניסינו והיה מטורף (לא בקוריאה טאון), זה ברביקיו יפני! אנחנו אכלנו ב-Gyubee ונהננו מכל ביס.
* עוד משהו שאפשר למצוא גם בצ'יינה טאון, גם בקוריאה טאון וגם בעוד מקומות בעיר זה bubble tea. אני התמכרתי! שתי חנויות שאהבתי במיוחד היו yang tea ו- kong fu tea.
- corner comedy club: מועדון סטנדאפ קטנטן וחמוד, סה"כ בקהל היו 10-15 אנשים. היינו בערב של מתחילים (עם מנחים מנוסים) והיה קורע מצחוק.
- Kensington market: שכונה היפסטרית מפוצצת בחנויות וינטג', ברים ובתי קפה וכל מיני חנויות נוספות. אנחנו לא מתים על הוייב הזה אז לא בילינו שם הרבה אבל מי שאוהב מאוד יהנה. כן מצאנו קצת מתנות ופוסטרים לבית.
- Toronto Island Park: אי בתוך אגם אונטריו. אפשר לקחת סירה או מעבורת אל האי מהנמל, ובאי יש פארק שעשועים (שפתוח רק בחלק מהשנה, כשאנחנו היינו היה סגור), כמה איים קטנים שמחוברים אליו בגשרים, הרבה דשא והרבה בתים יפים וחמודים. בעיקר נהננו להסתובב ולראות את כל הבתים והרחובות הקטנים שמזכירים קיבוץ. אפשר גם להשכיר שם אופניים ולרכב בין האיים.
זהו! אחרי בדיקת קורונה נסענו לשדה עם תחושה של עצבות מעורבבת בהתרגשות, וחזרנו לארץ אחרי חודש מטורף במדינה מדהימה..
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם