Berg lake trail

מבוא- טרקים ברוקיז

הרי הרוקי הקנדיים הם יעד פופולרי למטיילים ותיירים מכל העולם, שגודשים בהמוניהם בעיקר את הפארקים הלאומיים באנף (בכמויות הזויות) וג׳אספר (בכמויות שפויות יותר). למי שהעובדה הזו עשויה למנוע ממנו טיול באיזור היפהפה הזה אספר שיש פתרון- מסלולי הליכה רב יומיים, המכונים גם ״טרקים״, שבמקרים רבים גם מציעים למטייל נופים מרשימים ודרמטיים יותר מן המסלולים החד יומיים.

בדומה לנהוג בארה״ב, לטרקים בשמורות בקנדה יש להצטייד בפרמיט ללינה בקמפגראונד מראש, כאשר כמות הפרמיטס מוגבלת לכל קמפגראונד בכל יום, כך שלמעשה ישנו חסם עליון לכמות הצועדים בשביל ביום נתון. בשונה מארה״ב, וכאן מגיע חלק חשוב ומעט מבאס, אין פרמיטס המיועדים למטייל הספונטני. הווי אומר- בתאריך מסויים בשנה (כל שמורה בזמן אחר) נפתחת האפשרות להזמנת פרמיט לכל העונה כולה. בטרקים פופולריים במיוחד (דוגמת ה-skyline בג׳אספר, mt. Assiniboine בבאנף וכן הטרק שיתואר בסיפור הדרך הנוכחי) יכולים להתפס כל מקומות הלינה תוך דקות מרגע פתיחת ההזמנה. לקוראים שהתייאשו בפעם השניה בשתי פסקאות מטיול ברוקיז אומר משהו נוסף- לא נסתם הגולל על הספונטניות. תמיד ישנה אפשרות לביטולים.

כמה סביר למצוא ביטולים? סביר מאוד. אני הצלחתי להשיג פרמיט לשלושה טרקים סופר פופולריים אפילו שההזמנה נפתחה חודשים לפני שחשבתי להגיע בכלל לאיזור. עצתי למי שמוצא את עצמו במצב דומה היא כזאת- מרגע שתחליטו שתלכו לרוקיז, תהיו קצת אובססיביים לגבי הפרמיט. תבדקו כמה שיותר באתר- תמיד יהיה מישהו שייזכר לבטל, ותוכלו לקפוץ על המציאה. דעו כי לא תמיד יתפנה בדיוק הקמפגראונד הרצוי בתאריכים הרצויים, ולכן אמליץ גם לנסות ולהתגמש. וטיפ קטן נוסף- במזג אוויר גרוע יש פעמים רבות ביטולים, ולעיתים קרובות גם בכמה ימים שאחריו, אפילו שמזג האוויר השתפר.
גם במרכזי המבקרים של השמורות יכולים לנפק לכם פרמיט, אך אין להם עדיפות על פני האתרים (מלבד זה שהם יכולים לתת פרמיט גם ליום הנוכחי, אופציה שלדעתי לא קיימת באתר, אך אינני משוכנע בכך).

תכנון המסלול ומנהלות

המסלול לא פשוט וכולל כמות יפה של עליה בגובה עם ציוד על הגב. עם זאת, המאמץ כל כך משתלם. הנופים. אח, הנופים. תמצאו את עצמכם תוהים אם כל זה אמיתי.

המסלול הבסיסי בנוי בצורה של out & back, ודורש לפחות יום הליכה פנימה ויום החוצה, וביניהם ניתן לעשות טיולי יום. תוכלו לסדר את הימים בהתאם לפרמיטס שתוכלו להשיג, באתר discovercamping (קישור מופיע למטה). מצורפת כאן מפת הקמפגראונדס והמרחקים ביניהם.

בקמפגראונדס ישנים רק באוהלים, ובכולם יש bear lockers לאחסון המזון בלילה (חובה), שירותים (ללא מים זורמים, ומצד שני לא רעים כמו שזה עשוי להשתמע) ו״כיורים״ - בשמורה אסור לשטוף כלים במקורות מים, כך שיש צורך להביא מים ולשטוף בכיור, ויש גם בורות יעודיים לשפיכת המים המשומשים. בחלק מהקמפגראונדס- לייק קיני, ווייטהורן וברג לייק- יש גם מחסה מקורה בו אפשר לבשל, לייבש בגדים או סתם לשבת. בברג לייק, איפה שאנחנו ישנו, יש למחסה גם קירות ויש בו משחקי קופסה וקלפים ואפילו היו הרצאות בערב. מפנק ממש, במיוחד בימים גשומים.

האופציה הנוחה ביותר בעיניי היא למצוא קמפגראונד לשניים או שלושה לילות, כאשר היום הראשון והאחרון הם ימי הליכה מלאים עם ציוד פנימה והחוצה לאגם, והיום או הימים שבאמצע מוקדשים לטיולי יום באיזור כשהציוד חונה בקמפגראונד. עד לקמפגראונדס לחופי האגם יש בין 19 ל-23 קמ, כך שאפשר גם לחלק את ההליכה ליומיים או יום וחצי ולישון באחד הקמפגראונדס הראשונים.

לכל אורך המסלול יש נקודות מים ואין צורך לסחוב יותר מדי (החלק הארוך ביותר ללא גישה למים הוא 4 קמ). המלצת השמורה היא לטהר או לסנן את המים. מבלי לקחת אחריות על ההשלכות אספר לכם שאנחנו שתינו ישירות מנקודות נקיות יותר, ולא קרה לנו כלום. אבל נהגו בחכמה

המסלול מסודר מאוד, נקי מאוד, מסומן מעולה וכולל גשרים יציבים לכל חציית נחל הכי קטנה. הכל הודות לרשויות הקנדיות- בחייאת תקשיבו להנחיות שלהם. נשבע שמגיע להם.

הערה קטנה- המרחקים והגבהים המצויינים פה הם לפי המדידה שלי ויש לקחת אותם בערבון מוגבל, שכן באתרים השונים יש נתונים שונים מאוד זה מזה.

מסלולי יום

ישנם כמה מסלולי יום בשמורה (מסומנים במפה באות הראשונה של שמם):

Snowbird pass- מסלול הלוך-חזור מטריף. מהימים היפים שהיו לי בכל הרוקיז. השביל מתפצל מהשביל הראשי בין הקמפגראונדס ברג לייק ורובסון פאס. השביל חוצה את דלתת הנהר הנשפך לברג לייק, פוגש אגם קטן נוסף ועולה בצמוד ללשון קרחון מדהימה עד לחלקת מישור קטנה, יפה ומלאת מרמיטות, שמיד מתחלפת בעוד עליה לפאס הסופי בו יתגלה לעיניכם שדה קרח עצום. המסלול ארוך ולא פשוט בכלל, אבל בהתחשב בתיק הקל והנופים שהם לא מהעולם הזה- כדאי ממש לעשות אותו. מרחק: כ12 קמ לכיוון וכ1150 מטר גובה.

את שלושת המסלולים הבאים מומלץ לשלב לכדי מסלול יומי ומעגלי אחד (זו הייתה התכנית שלנו אך נאלצנו לשנות עקב סגירות מסלולים):

Hargeaves lake- מסלול המתפצל מהשביל הראשי מעט אחרי קמפגראונד מרמוט ועולה בתלילות לתצפית עוצרת נשימה על הברג לייק ועל אגם נוסף ששמו כשם המסלול. גם הוא מוזן מקרחון ועליו צפים שברי קרחונים לעיתים. מרחק: ממרמוט עד התצפית- כ1.8 קמ כ-280 מטר גובה. ממרמוט עד לצומת השבילים עם toboggan ו-mumm basin- כ3.5 קמ וכ300 מטר גובה.

Mumm basin- שביל שיוצא מקמפגראונד רובסון פאס ועולה לתצפית על כל האיזור וממשיך על קו הרכס. אמור להיות מדהים, לצערנו היה סגור עקב מפולת כשהיינו שם. מרחק: עד התצפית- כ1.75 קמ וכ450 מטר גובה. עד צומת השבילים- כ4.4 קמ וכ520 מטר גובה (עד לשיא הגובה, לא עד לצומת).

Toboggan falss- מסלול שיוצא מקמפגראונד ברג לייק, מיד אחרי חציית הנחל. השביל עולה בתלילות לצד הנחל והמפלים עד שהוא מגיע לצומת השבילים hargreaves ו-mumm basin. אפשר להמשיך הלאה במקום לפנות ולהגיע למנהרה באורך 30 מטר שאמורה להיות חביבה אך הייתה סגורה בעת שהיינו שם, ויתכן שלצמיתות. מרחק: עד צומת השבילים- כ1.3 קמ וכ250 מטר גובה, עד המנהרה- כ2.1 קמ וכ500 מטר גובה.

כמסלול מעגלי, אפשר לצאת מכל נקודה בין מרמוט לרובסון פאס, לעלות באחד השבילים לhargreaves או mumm basin, להמשיך הלאה על קו הרכס, לרדת בשביל האחר ולחזור דרך השביל הראשי לאורך האגם. סך הכל זה אמור לצאת כ12 קמ וכ500 מטר גובה (ללא המנהרה). אפשר גם לעשות חצי מהמסלול ולעלות או לרדת בשביל של ה-toboggan falls.

הטרק שלנו- יום 1

את היום התחלנו במרכז המבקרים של מאונט רובסון, שם חובה לעבור לפני תחילת המסלול. במרכז המבקרים ישלחו אתכם אל הקומה למטה לצפות בסרט על השמורה שכולל גם נהלים. אחרי שחזרנו הריינג׳רית העבירה לנו תדריך נוסף לגבי כללי התנהגות במפגש עם דובים שהיה במהירות שקרובה למהירות האור, שגם אם היה בעברית לא היינו קולטים כלום. את הרעיון הכללי הבנו, ולכן לא התעכבנו שם. בסופו של דבר קיבלנו את הפרמיט המיוחל, אותו עלולים לבקש מכם פקחים לאורך המסלול. ממרכז המבקרים נסענו אל תחילת הטרק, מרחק כמה דקות נסיעה. חנינו ונפרדנו מהרכב למה שחשבנו שיהיו ארבעה ימים.

תחילת השביל מעט משעממת. צועדים לאורך נהר רובסון הצבוע בטורקיז מקסים בשביל רחב שעולה בעליה מאוד מתונה. בחלק הזה שלו יש לא מעט תיירים.

אחרי כ-4.3 קמ מגיעים ל-kinney lake הצבוע גם הוא בטורקיז ומוקף בהרים ירוקים וגבוהים. השביל מקיף את האגם ממזרח, תוך שהוא עובר בכמה חופים חביבים ומזמינים (והמים אפילו לא כאלה קרים) ובקמפגראונד הראשון- kinney lake. בחלק זה השביל מתפצל לפעמים לשבילים קטנים נוספים- אמנם לא בדקתי את כולם אך נראה שהם כולם מתחברים בסוף לשביל הראשי.

אחרי כ3.2 קמ מהמפגש עם האגם, השביל עוזב אותו וחוצה את דלתת הנהר השטוחה והחצצית ומתחיל בטיפוס לעבר מחנה whitehorn, אליו מגיעים אחרי כ3.5 קמ נוספים, סה״כ כ11 קמ מתחילת השביל.

מווייטהורן השביל נשאר מישורי לזמן מה, כשאנו צועדים לאורך נהר רובסון ונחלים בצבעים שונים, כשמפלים ניבטים אלינו מכל עבר במעלה ההרים.

אחרי כקילומטר השביל פונה לעליה שהופכת הפעם לתלולה יותר, מעל עמק הזוכה לשם valley of a thousand waterfalls בצדק מוחלט, ולאורך העליה ישנן כמה תצפיות על מפלים שוצפים ורועמים. אורך העליה כ4 קילומטרים בהם עולים כ600 מטרים. יש לשים לב שאין גישה למים מתחילת העליה ועד סופה, ונדמה לי שיש גם שלט שמתריע על כך אך אינני בטוח.
לקראת סוף העליה מצוי מפל מרשים ומיוחד בשם emperor falls, ובסופה מגיעים לקמפגראונד בשם זהה, כ16 קמ מתחילת המסלול.

הדרך מemperor falls campground אל הberg lake גם היא במגמת עליה, קלה יותר ופחות מורגשת, וגם הנופים לאט לאט משתנים ונפתחים, לקראת היחשפות האגם היפהפה הזה. הצעידה היא לאורך הנהר שבשלב זה בגדותיו צומח עשב. אחרי כשלושה קמ מגיעים לשפת האגם ולmarmot campground, כ19 קמ ממהתחלה.

האגם מרהיב ביופיו, ובקילומטרים הבאים צועדים לאורכו, לעיתים בתוך יער ממנו נחשפים להצצות על האגם מזוויות שונות. אנחנו ישנו בberg lake camground, שנמצא קרוב לקצה המרוחק של האגם, כ21 קמ מתחילת היום. זהו קמפגראונד גדול עם הרבה מקומות לינה, שחלקם ממש לחוף האגם וחלקם פזורים ביער, ויש בו shelter מפנק במיוחד, כאמור.

בשני הערבים שלנו בקמפגראונד התקיימו הרצאות מעניינות באסטרונומיה מפי מטייל חביב שמכנה את עצמו mad mike, קנדי מצחיק מבריטיש קולומביה שגאה מאוד בפרובינציה שלו וסוחב מקרן שקופיות איתו על הגב לצורך ההרצאה. הוא היה גם מאוד מועיל ובעל ידע, ועזר לנו בהמשך תכנון הטיול בקנדה.

מרחק- 21 ק״מ
גובה- 800 מטר עליות

הטרק שלנו- יום 2

ביום השני השארנו את האוהל והציוד הכבד בקמפגראונד, ויצאנו לטייל ל-snowbird pass העוצמתי. המסלול מתפצל מהשביל הראשי בין הקמפגראונדס ברג לייק ורובסון פאס. את הפיצול אי אפשר לפספס, ויש שלט הסבר. מהפיצול ישנה הליכה מישורית לאורך נהר רובסון הנשפך אל הברג לייק, עד שמגיעים לאגם קטן וחביב המוזן מקרחון רובסון, עליו צפים גם שברי קרח. השביל ממשיך מצפון לאגם ומתחיל בעליה. עד תחילתה תלכו כ3.5 קמ.
ההליכה כעת מסומנת ברוג׳ומים ולא ברור בדיוק איזה שביל הוא הנכון, אך הכיוון ברור וקשה לטעות- כל השבילים מתחברים בסוף. לאורך כל העליה ליווה אותנו הקרחון מימיננו והעמק ממנו הגענו מאחורינו, והמראות מדהימים.

אחרי כ4 קמ ועליה מצטברת של כ500 מטר, השביל מתעקל שמאלה, ולעינינו מתגלה פיסת נוף חדשה הכוללת נחל ומדשאות מישוריות סביבו, וגם הפאס שנמצא אי שם באופק. גם מאחורינו הנוף מרשים, עם הקרחון שהלכנו לאורכו והר רובסון מתנשא מעליו בגאון. בחלק זה העליה נעשית מתונה יותר, ואפשר לראות לא מעט מרמיטות לצד השביל. לנו יצא לראות שתיים שנעמדו על רגליהן האחוריות ונלחמו בתוך חלקת דשא גדולה. נשיונל ג׳יאוגרפיק בלייב.

אחרי כ2 קמ נוספים בהם עולים כ150 מטר, העליה שוב נעשית תלולה יותר, לקראת ההגעה לפאס, שכבר נראה קרוב למדי. המראה קצת מתעתע, שכן אל הפאס תצטרכו לטפס עוד כ500 מטר לאורך 2.5 קמ- אך אל דאגה, אין שום ספק בכך שהמאמץ משתלם.

בפאס מתגלה לעינינו ה-Reef icefield. מדובר בשדה קרח עצום ומרשים מאוד, והתחושה היא שהגענו לסוף העולם או לאנטרטיקה. הגודל מהפנט. הפאס נמצא על גבול הפרובינציות אלברטה ובריטיש קולומביה, ובאופן רשמי באיזור זמן אחר, כך שתוכלו להזיז את השעון שעה קדימה בזמן שאתם שם.

מהפאס סבנו על עקבינו וירדנו חזרה אל הקמפגראונד באותה הדרך.

מרחק- 24 ק״מ
גובה- 1150 מטר עליה וירידה זהה.

הטרק שלנו- יום 3

ביום זה תכננו לבצע את המסלול המעגלי שתארנו קודם, בחלק מסלולי היום. עקב סגירת מסלול mumm basin, החלטנו לחזור באותו היום לרכב, מבלי לוותר על toboggan falls ו-hargreaves lake.

בקמפגראונד, מיד אחרי חציית הנהר, מתפצל שביל העולה ל-toboggan falls ומסומן בשלט. עליה תלולה אך קצרה יחסית (1.3 קמ, 250 מטר גובה) הובילה אותנו לפיצול השבילים עם המסלול לעבר אגם hargreaves. לאורך העליה ישנם כמה מפלים חמודים ומיוחדים שזורמים על משטחי אבן חלקים ונראים כמו מגלשות מים (ובכל זאת, אפשר לוותר עליהם אם עושים את המסלול המעגלי כפי שהוצע).

בפיצול השבילים ממשיכים שמאלה להליכה יחסית מישורית על קו הרכס, עד ההגעה לתצפית hargreaves lake. התצפית אינה על השביל ויש לבצע הלוך חזור קטן של כמה מאות מטרים סך הכל. מן התצפית נשקף נוף ב-360 מעלות, שכולל את הberg lake (איך אפשר שלא), אגם וקרחון נוספים ואת כל הפסגות שבסביבה. מהתצפיות היפות ביותר באיזור, לא לוותר. מפיצול השבילים עד לתצפית- כ1.8 קמ.
מן התצפית ירדנו אל קמפגראונד marmot, מרחק של כ1.8 קמ נוספים בירידה די תלולה. מ-marmot חזרנו אל תחילת המסלול ואל הרכב שחיכה לנו שם, עייפים ונדהמים מן המראות שראינו.

מרחק- 23.5 ק״מ
גובה- 300 מטר עליות ו-1100 מטר ירידות

טיפים

• המלצת זהב- להשקיע ולהביא ציוד צילום איכותי (ולא רק פלאפון, לצערי). יותר מבמקומות אחרים. הצבעים וגודל הנוף שווים את זה לגמרי.
• כדאי להתחיל את היום הראשון מוקדם יחסית, מכמה סיבות. מלבד זה שמדובר ביום ארוך, כדאי להגיע מוקדם לקמפגראונד ולתפוס פינה שווה, וגם בשביל למצוא חניה בלי להסתבך בתחילת המסלול, שם חונים גם לא מעט מטיילי יום.
• באיזור השמורה אין קליטה בכלל. יש כ15 דקות נסיעה מערבה או כשעה מזרחה (לכיוון ג׳ספר). במרכז המבקרים יש אמנם ווייפי אבל הוא איטי מאוד, כך שמומלץ לסיים את כל הסידורים לפני ההגעה.
• כדאי להביא dry bag לאחסון כל המזון בלוקר בלילה. אם אין, אפשר להשתמש בשק שק״ש.
• אם אין לכם מובנה בתיק הגדול- כדאי מאוד להביא תיק קטן לטיולי יום.
• גשם וקור עז אפשריים מאוד גם בשיא הקיץ.

קישורים חיצוניים

• האתר בו מזמינים קמפגראונדס (פרמיט).
• מדריך מעולה לשביל, ובכלל אתר מצויין לכל מי שמתכנן ללכת ברגל ברוקיז.
• המסלול ב-alltrails