21 יום בקמבודיה

מידע כללי

הטיול היה בקצב גבוה ללא הרבה מנוחה (מלבד האיים), אם רוצים לחסוך קצת אפשר לוותר על חלק מהמקומות ולהישאר יותר בשאר.
התקופה שהייתי בה היא התקופה היבשה, לא מעט פעמים המקומיים אמרו שאם הייתי בא אחרי הגשמים (יולי+) אז היה משמעותית יותר יפה. מצד שני הטמפרטורה הייתה סבירה ועדיין נהניתי מהנוף.
עלה לי סביבות 900$, אבל לא חסכתי על כלום (הרבה מסעדות, אטרקציות יחסית יקרות ומעט זמן בכל מקום). אפשר להסתדר עם 2/3 מהסכום.
מצורפת מפה עם המסלול.

יום 1 - פנום פן

נחתתי סביבות 15 בפנום פן. ויזה בנחיתה עלתה לי 30$ - שימו לב שלא מרמים אתכם, החזירו לי רק חלק מהעודף עד שהתעקשתי.
בשדה התעופה יש עשרות תוקתוקים, לוקחים מחיר סטנדרטי של 9-10$ (גניבה יחסית לשאר המחירים של קמבודיה), שווה את הנסיעה הישירה להוסטל שלכם.
בהוסטלים טובים בד״כ נותנים את כל השירותים הדרושים, אז דבר ראשון קניתי סים, שריינתי מיניבוס לסן מונורום למחרת וביררתי לגבי ויזה לויאטנם (בסוף עשיתי את הויזה בסיהנוקוויל, יותר זול).

יום 2 - סן מונורום

למחרת ב7 יצאתי במיניבוס ממוזג ונעים, לנסיעה של כ-6 שעות.
ככל שהתרחקנו מהבירה נהיה יותר יפה, התחילו להיעלם המפעלים והזבל והופיעו בקתות ויערות.
איך שהגענו זרקתי את התיקים בהוסטל ושכרתי קטנוע לשארית היום. לראשונה ראיתי ילד בן 8 רועה פרות על אופנוע, וילדה עוקפת אותי כשאני על 70.
הביאו לי עם הקטנוע מפה מצוירת, שעזרה לי למצוא נקודות תצפית שוות ומפל באזור הקרוב. כשניסיתי להתרחק קלטתי שקנה המידה של המפה מעוות לחלוטין, ואחרי שעה של חיפושים והרבה שפת הסימנים החלטתי לנסות להיעזר בגוגל מפס. רשמתי waterfall וכיוונתי להבא הכי קרוב, 25 ק״מ נסיעה. אחרי 30 דקות מדהימות ביערות, כפרים מקומיים ונוף עוצר נשימה הגעתי לאמצע.. שום מקום. היה שווה את זה.

יום 3 - סן מונורום

ביומיים הבאים יצאתי לטיול מאורגן של חברת Mondulkiri Project. יקר מאוד (ביחס לקמבודיה), 80$. אבל כולל לינה, אוכל ושתייה ולגמרי שווה את זה. בגדול, המטרה של החברה היא להציל יערות מכריתה ופילים מהתעללות. יש להם 6 פילים שמסתובבים חופשי ומתאוששים מהחיים הקשים שהיו להם.
היום הראשון סובב סביב הפילים - יוצאים לחפש ולהאכיל אותם עד הצהריים, חוזרים לארוחה מפנקת לבקתה בכניסה ליער ונחים קצת. אחרי הצהריים יוצאים לנהר מצוידים בבננות, וחלק מהפילים מגיעים להתקלח. משתכשכים איתם ועוזרים להם עם מברשות ודליים, חוויה מדהימה.
סביבות 17 חוזרים לבקתה, עולים על גבעה לראות את השקיעה וניגשים לארוחת ערב. אחרי הארוחה המקומיים סיפקו לנו יין אורז (שיותר קרוב לוודקה בטעם) ואנחנו את משחקי השתיה, אחלה ערב. ישנים בערסלים בתוך פרגולה על קצה צוק קטן עם נוף מדהים.

יום 4 - סן מונורום

התחלתי את היום עם ניסיון לצפייה בזריחה, שלא כל כך הצליח. בעונה הזאת האופק מאוד מעונן (או שזה עשן), השמש מופיעה רק כשהיא יחסית גבוה בשמיים.
אחרי קצת קפה וארוחת בוקר טובה יצאנו להליכה, סהכ כ-16-17 ק״מ ביער עם שלושה מפלים יפים בדרך.
סיימנו סביבות 16, והמדריך המקומי הראה לנו קצת את הכפר שלו והחיים שם, עד שבא טנדר לקחת אותנו חזרה לעיירה.

יום 5 - בנלונג

ארוחת בוקר ונסיעה מוקדמת במיניבוס צפונה לבנלונג, נסיעה צפופה מאוד של סביבות 4 שעות.
בבלונג עשיתי דבר דומה - ירדתי בהוסטל, שכרתי קטנוע ונסעתי קצת בסביבה. יש שלושה מפלים, שניים מהם מדהימים, ואגם לא רע בכלל.
למפל השלישי יש נסיעה לא פשוטה בכלל של 25 קמ כשחלק מהמסלול עובר בחול אדום שמאד קשה לנהוג בו.
בתכנון המקורי רציתי לנסוע לצפון האזור בו שוכנת שמורת הטבע ״Vireachey״, אבל טרקים אליה אפשריים רק דרך המשרד להגנת הסביבה. המקומיים מציעים או טרקים לא חוקיים לשם (שלפעמים גם לא עוברים שם), או טרקים שעוברים קרוב לגבול.
עברתי במשרד, המחיר היא סביבות 50-60$ ליום עבור טרקים קצרים של 2-3 ימים. בנוסף, למחרת לא יצא טרק אז הייתי נאלץ להמתין יום.
החלטתי לחסוך והלכתי על טרק שהציע לי בעל הבקתה שישנתי בה, 30$ ליום עבור יומיים.
אחרי ארוחת הערב קניתי בקבוק יין ולימדתי 4 גרמנים, 2 צ׳כים, צרפתי ומארח קמבודי מה משמעות חג הפסח. ליל סדר מעניין בהחלט.

יום 6 - בנלונג

למחרת בתשע בבוקר אני, הצרפתי והזוג הצ׳כי יצאנו צפונה, בליווי מדריך (דובר אנגלית סבירה) וסייר (ריינג׳ר, או כפי שהמדריך החליט לקרוא לו - פאווריינג׳ר) מאחד השבטים שהוביל את הדרך. התחלנו משעה של נסיעה בטוקטוק ואופנוע לאחר מכן כשעה של שיט בקנו ממונע.
סביבות 11 הגענו לג'ונגל, ואחרי התאפסות התחלנו את ההליכה.
המדריך התברר כפטפטן ועצלן ועצר לעיתים תכופות לספר קצת סיפורים על הסביבה ועל המקומיים. כולנו היינו מיטיבי לכת, ובדיעבד התברר שפשוט הלכנו מהר מדי. עצרנו בדרך לאכול צהריים מאוכל מוכן שסחבנו איתנו.
ב3 הגענו לנקודת השינה, אחרי פחות מ7 קילומטר. היינו מופתעים לרעה, וביקשנו להמשיך. אחרי קצת שיכנועים ודו שיח המשכנו לנקודה הבאה.
ב4 הגענו. אותו סיפור. המדריך אמר שבדכ עוצרים בשתיים האלה, והוא לא מכיר נקודות אחרות. למזלינו הסייר זרם איתנו, והמשכנו הלאה.
פה התחיל היער האמיתי והלא מתויר, ומהחלק הזה הכי נהנו.
ב5 הגענו לנקודה לא יפה במיוחד, וביקשנו פעם אחת אחרונה.
בסופו של יום, התחלנו להקים את המחנה בשעה 6:15 אחרי כ-15 ק״מ. עייפים ומאוד מרוצים.
בלילה פקל קומבודי - מרק בבמבוק, ויין אורז (הפעם היה למדריך 3 חצאי ליטר בחוזק וטעם שונה, חלקם עם פירות).
זרקנו למדורה גם אגוזי קשיו שאספנו בתחילת ההליכה ממטע קשיו, יוצא מדהים.
סביבות 11 סיימנו לקשקש והתקפלנו לישון בערסלים שקשרנו לעצים (עם מגן יתושים מובנה).

יום 7 - בנלונג

אחרי ארוחת בוקר שכללה חביתה, סלט ומגוון פירות, יצאנו בעיקוף חזרה לנהר. הריינג׳ר לקח אותנו במסלול מעגלי נחמד, הפעם היה פחות לסחוב כי אכלנו הכל אז הלכנו בקצב טוב.
לקראת 11:30 הגענו חזרה לנהר, בערך 10 ק״מ הליכה לא קשה מדי. בדרך שתינו מים מwater vines, ואכלנו דבש מדבורי בר שהריינג׳ר מצא בדרך (מדהים).
אחרי שעתיים של הפסקת צהריים ושחייה ארוכה בנהר עם ילדים מקומיים שטנו במורד הזרם לכפר הקרוב. עשינו סיבוב בכפר ובבית הקברות שלו, כשהמדריך מלווה בהסברים מרתקים על המנהגים ואורח החיים. חזרנו עם הסירה לנקודת ההתחלה, ונסענו חזרה לעיירה.
מסקנות - לא היה יופי עוצר נשימה, אבל הייתה חוויה אותנטית ומיוחדת. הייתי ממליץ, אבל כנראה אפשר לקבל את אותן החוויות עם טיפה יותר נוף בפארק ויראצ׳י אם מוכנים לשלם יותר - תלוי בכם.

יום 8 - Preah Vihear

התכנון המקורי היה לנסוע ישר לסיאם ריפ, אבל החלטתי לעצור בדרך לשני לילות.
היעד הראשון היה Preah Vihear, עיירה קטנה ומנומנמת באמצע הדרך.
הבוקר התחיל ברגל שמאל, המיניבוס לא הגיע לאסוף אותי מהבקתה. אחרי קצת שיחות ובירורים חבר של בעל הבקתה עזר לי וסידר לי מיניבוס חלופי. אחרי כשעתיים הנהג העביר אותי למיניבוס אחר, אבל בסופו של דבר הגעתי ליעד (השיא היה נסיעה של 16 איש באוטו משפחתי של 7 מקומות. שניים על כל מושב כולל עם הנהג וילדים על הברכיים).
העיירה התבררה כדי מתה. מסביב יש שני מוקדים עיקריים: Koh Ker וPreah Vihear, מקדשים קצת מרוחקים. ניסיתי להשיג קטנוע להשכרה, כולם התעקשו שאין בעיר ואפשר להגיע רק בעזרת מונית (40 דולר למקדש הקרוב ו80 לרחוק).
זה היה נשמע לי הזוי, היו אופנועים בכל מקום. כנראה שיקול כלכלי שיגרום לאנשים לקחת מוניות. אמרתי לאחראי המלון שאני משלם לו 20$ אם הוא משיג לי קטנוע למחר. השיג כמו גדול.. פי 4 ממחיר רגיל אבל עדיין חסכתי המון.
בהמשך היום הסתובבתי קצת, אכלתי ערב ב2 דולר ונחתי במלון.

יום 9 - Preah Vihear/Kampong Thom

ב8 בבוקר קיבלתי את הקטנוע המיוחל והתחלתי בנסיעה של כשעה לKoh Ker.
מדובר במתחם לא גדול עם מספר מקדשים הרוסים, כשהדבר היחיד ששרד בצורה סבירה זה המקדש הראשי, הבנוי מ-7 מפלסים ואפשר לטפס עליו ולראות את הנוף ברדיוס של קילומטרים. מאוד שקט ומבודד.
אחריו נסעתי לPreah Vihear, מקדש הינדו בן כ1000 שנה. המקום מדהים, על הר של 500 מטר על הגבול עם תאילנד. ביליתי שם כשעתיים אבל אפשר להיות שם יום שלם. ההגעה קצת קשה, מהעיר זה בערך 120 ק"מ. אם אתם מגיעים עצמאית, העלייה להר עצמו די תלולה, מציעים במקום נהג ב5$ אבל קטנוע נורמלי אמור לסחוב.
הכניסה לכל אחד מהאתרים היא 10$.
בערך ב5 חזרתי לעיר תשוש אחרי 320 ק״מ של נהיגה, החלטתי להתפנק במקום טוב בKampong Thom. ההגעה הייתה קצת קשה כי המקום היה מחוץ לעיר, אבל מיניבוס+נהג אופנוע הביאו אותו ליעד. הגעתי סביבות 8 וחצי, והכל היה סגור (לא שריינתי) שלחתי לבעל המקום אימייל, הוא פתח אחרי חצי דקה.
אכלתי את ארוחת הערב הכי טובה שהייתה לי בטיול והיה לי בונגלו מפנק עם כל מה שצריך.

יום 10 - Kampong Thom/Seam Reap

בחרתי את המקום בעיקר בגלל סיורי האופנועים שהם עושים, וזה היה שווה את זה. נסעתי עם אשתו של הצרפתי בעל המקום ל3 שעות בשטחים הפתוחים מסביב לכפרים, עם נוף מדהים ואחלה הסברים באנגלית. מדורגים ראשונים בTrip Adviser.
אחרי שחזרתי והתקלחתי הם עצרו בשבילי אוטובוס על הכביש לכיוון סיאם ריפ, עלה רק 5$ ולקח 3 שעות.
את סיאם ריפ אהבתי הרבה יותר מפנום פן, אפשר היה להישאר שם יותר.
בערב הראשון יצאתי ברגוע עם פיליפינית והודי לרחוב הפאבים.

יום 11 - סיאם ריפ

לקחתי יום אחד במקדשים, 37$. הדרך המומלצת לדעתי היא אופ...ניים! נמאס קצת מהקטנוע.
המתחם ענקי, הסיבוב הגדול הוא כ20 ק״מ. ממליץ מאוד על אופני הרים, יש אחלה שבילים בתוך היער בין המקדשים ומאוד נהניתי מהנסיעות.
בערב השני פגשתי 3 ברזילאים שגרמו לי להשתכר בלי הכרה ולהצטער על זה למחרת

יום 12 - הגעה לOtres

החלטתי לא לקחת אוטובוס לילה אלא לצאת ב7 בבוקר לכיוון Sihanoukville, עיר על חוף האוקיינוס ממש בדרום. לא היה אוטובוס ישיר אז החלטתי לנסוע לפנום פן ואז להחליף.
בקצרה - הייתה טעות. ב11 בלילה הגעתי לאכסניה, 16 שעות למשהו כמו 500 ק״מ.
טיסה (50$) או אוטובוס לילה היו עדיפים בהרבה.

יום 13 - הגעה לKoh Rong Samloem

עד הצהריים ביליתי בחוף, האכסניה שלקחתי הייתה בOtres, שזה מרחק של כ-10 ק"מ מSihanoukville, אבל עדיף בהרבה.
חוף ארוך ודי שקט.
בערב נסעתי במעבורת האחרונה לKoh Rong Samloem.

ימים 14-18 - נתקע בKoh Rong Samloem

תיכננתי להשאר שני לילות באי, בסוף נשארתי 6. אווירה באמת מדהימה, שילוב של הוסטלים עם מסיבות, צפייה בפלנקטונים בלילה' שייט, שנורקלים וחופים עוצרי נשימה. רק תבחרו מה המינון.

יום 19 - Kampot

יצאתי אחרי הצהריים חזרה לSihanoukville לעשות את הויזה לויאטנם. 40 דולר ו10 נוספים כדי לקבל אותה באותו היום.
אחר כך יצאתי לכיוון Kampot. מתברר שאחרי 5 אין כל כך אוטובוסים לשם. מצאתי מישהו עד לכפר בחצי הדרך בעד 4 דולר, ואחרי זה קצת נתקעתי. אחרי שעה של נסיונות לתפיסת טרמפ התייאשתי ונסעתי עם מישהו מהכפר בנסיעת special בעד 18 דולר.

יום 20 - Kampot

הדרך הכי טובה לראות את האזור היא כמובן על שני גלגלים.
אחרי כמה עצות מהמקומיים, נסעתי למטעי הבננות הנמצאים לא רחוק מקמפוט. הליכה של כשעה וחצי בעלייה מתונה דרך המטעים מובילה למפל, אבל הייתי בתקופה היבשה אז הוא היה עם מעט מאוד מים, אבל הנוף בהליכה היה נהדר.
אחרי זה נסעתי לגן הלאומי Bokor. במזג אוויר לא מעונן, מההר יש נוף מדהים לאוקיינוס ולכל הסביבה, והנסיעה לשם מהממת.
בראש ההר יש מלון 5 כוכבים סיני עם קזינו למעוניינים.
קמפוט עצמה די תיירותית, אפשר למצוא מסיבות, אחלה פאבים ושוק לילה תוסס.

יום 21 - מעבר לויאטנם

ניסינו לראות את הזריחה לא רחוק מההוסטל, אבל התרסקות קטנה עם האופנוע קצת הרסה (גם כשהכביש נראה טוב - הוא יכול להפתיע עם חצץ ופניות..).
אחרי כמה שעות התאוששות וארוחת בוקר יצאנו באוטובוס להו צ׳י מין (לקח 12 שעות, אל תאמינו שלוקח 8-9).

טיפים

• כמו בכל אסיה, קטנוע/אופנוע זו הדרך המומלצת לראות את הסביבה. משיקולי ביטוח ממליץ לעשות רישיון בארץ, עשיתי ב550 שקל כולל אגרה ושיעורים וזה נותן לכם ראש יחסית שקט (וגם יכולת שליטה בסיסית מאוד).
• המזרח של קמבודיה הרבה פחות מתויר (מה שלטעמי מדהים), מי שמחפש מסיבות והרבה צעירים תסתפקו בסיאם ריפ ובאיים.