קירגיסטן

שבוע ראשון

יצאנו מהארץ ביום חמישי בערב לטיסת קונקשיין דרך טורקיה עם פגסוס.
הטיסה התעכבה וההינו בטוחים שנפספס את הקונקשיין ובמזל גם הטיסה השניה התעכבה ולא פספסנו אותה(בדיעבד תכנון להיות עם קונקשיין של שעה בטורקיה שזה היה קצת עם סיכון גבוה למרות שהבנו שהרבה פעמים בחברות כאלה שה הזמנים)
נחתנו בבישקק בשישי בבוקר וישר יצאנו לכיוון קרקול במטרה להתחיל בראשון את טרק האלה-קול.
בשביל להגיע מהשדה לעיר לקחנו מרשטוקה(ממש מהיציאה מהשדה תעופה מצד שמאל) לתחנה מרכזית בבישקק שם לקחנו את המרשטוקה הבאה לקרקול.
אפשר לקחת גם מונית מהשדה אל העיר, אבל זה יוצא משמעותית יותר יקר(ניגע במוניות ובמרשטוקות בסוף)
אחרי ששילמנו למרשטוקה לכיוון קרקול הנהג רצה שנשלם לו עוד כסף כי יש לנו תיקים גדולים, אחרי קצת וויכוח הם הסכימו לוותר.
לאחר שש שעות נסיעה הגענו לקרקול ושם עשינו את השבת.
בגדול התכנון שלנו היה להתחיל בראשון מג׳טי-אוגוז ולסיים בגירגלאן ביום חמישי/שישי.
לאחר דיבור עם חברה בגסטהוס הבנו שכדאי להתחיל יחסית רגוע להרגיש את הגוף לראות איך מתמודדים עם ההפרשי גבהים ולא ישר לקפוץ לאתגרים, כמו גם שלא מצאנו נקודת סיום טובה לטיול במידה ולא נגיע עד גירגלאן.
אז החלטנו לקצר את המסלול ולעשות שלושה ימים, להתחיל בגטי אוגוז ולסיים בעמק אלטין ארשאן(יש הרבה מטיילים שעושים את זה בארבע ימים)
אני אפרט קצת על כל יום אבל בגדול יש אינסוף מידע באינטרנט על המסלול הזה.

לפני הכל חשוב לי להגיד שאנחנו זוג שאוהב לטייל וזו לא פעם ראשונה שלנו, אבל לא הבנו את המשמעות של ההפרשי גובה והעליות שם וזה היה לנו מאוד מאתגר וטוב שהתחלנו לקצר. חשוב לדעת לפני שיוצאים לטרק הזה גם אם עושים אותו מקוצר יותר, שהוא די מאתגר.

מוצש-לקחנו מונית דרך ההוסטל לעמק גטי אוגוז וישנו שם.

יום ראשון
קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו לדרך בעמק גטי-אוגוז לכיוון הטלטי פאס, שבאותו יום ישנו מתחתיו.
בגדול זה היה סוג של יום חימום כזה עליה יחסית מתונה לאורך כל הדרך, התרגלות למשקל שעל הגב. הגענו יחסית מוקדם מתחת לעליה לפאס והחלטנו שננוח נישן מוקדם ונעלה אותו יום למחרת.

עמק גטי אוגוז(jeti-oguz) - מאהל מתחת טלטי פאס(teleti pass )
סהכ: 13.8 קמ
עליה: 760 מ׳

יום שני
קמנו מוקדם בשביל לעלות את הפאס בשעות הבוקר.
העליה היתה קשה מאוד, זה עליה של 900 מ׳ בערך שמתפרשת על כ3קמ׳
לקח לנו לעלות אותה באזור השעתיים וחצי.
לאחר העלייה לפאס ירדנו ליד נחל יפיפה לכיוון עמק הקרקול.
הגענו לעמק הקרקול באזור הצהריים. העמק עצמו מדהים ביופיו אבל גם יחסית מתויר.
כשהגענו לעמק ההינו מותשים לגמרי אבל החלטנו להמשיך לעלות לכיוון אגם אלה קול ולישון באמצע העליה בשביל לחסוך ביום שלמחרת.
וכך מצאנו את עצמנו שוב מטפסים בחוסר כוחות לעבר הקאמפ בבאמצע הדרך לאגם.

מתחת לטלטי פאס(steleti pas) - אמצע העליה לאלה קול.
מרחק: 16 קמ
עליה כוללת: 1222 מ
ירידה כוללת: 1274 מ

יום שלישי
קמנו מוקדם בשביל לטפס בשעות הבוקר, וכי הזהירו אותנו שעומדת להיכנס מערכה של גשם באותו יום ואז זה בעייתי לעלות למעלה.
העלייה לאגם היתה קשה אבל בהחלט שווה את זה!!
אחרי שהגענו לאגם המשכנו לעלות לפאס אלה קול שמשם נשקף נוף מטורף לגמרי-כל האגם פרוס למטה ורואים את הקרין שמזין את האגם.
בעליה לפאס תפס אותנו קצת גשם והגענו קפואים ללמעלה.
הירידה מהפאס לכיוון אלטין ארשן, בהתחלה שלה ממש קשה וחדה והגשם הפך הכל למחליק.
הגענו לקראת ערב לאלטין ארשן, שמה שילמנו קצת כסף בגסטהוס אלזה בשביל להיכנס למעיינות חמים(שווה בהחלט!!) ולחגוג את סוף המסלול הראשון!!!

אמצע העליה לאלה קול - מעיינות חמים אלטין ארשן(altyn-arashan)
סהכ: 14.8 קמ
עליה כוללת: 979 מ׳
ירידה כוללת: 1415 מ׳

סיכום אלה קול:
מסלול מדהים!! יש לקחת בחשבון שהוא לא פשוט מבחינת ההליכה והמשקלים(תחסכו כמה שיותר!!! מה שלא חייבים לא לוקחים)
וניתן לעשות אותו בלי אוהל על הגב עם תכנון מקדים(לאורך המסלול יש יורטות שאפשר לשלם ולישון בהן)

יום רביעי
לאחר לילה גשום באוהל יצאנו חזרה לכיוון קרקול, התכנית שלנו היתה לתפוס מרשטוקה לגירגאלן.
לקחנו מונית מהעמק לכיוון הכפר אק-סוו(Ak-suu) המונית היתה יקרה מאוד!! גם אחרי מיקוח, ההינו שם לבד ולא היה מי שיחלוק איתנו את המונית. העדפנו לשלם ולא לצאת מהעמק ברגל…
הגענו לכפר, הכפר מאוד מפותח(בנקים וכו) ורצינו משם לקחת כבר את המרשטוקה לכיוון גירגלאן(Jyrgalan).
ניסינו להבין מאיפה לוקחים אותה ולא הצלחנו להבין אם היא עוברת שם או לא. בסוף לקחנו מרשטוקה לקרקול ומשם לקחנו מרשטוקה לגירגאלן והבנו בדיעבד שהמרשטוקה כן עוברת בכפר ak-suu…

יום חמישי-שישי
ההינו בגירגלאן עד יום שישי.
הכפר יפה ממש ושקט אבל בתכלס אין שם הרבה מה לעשות, יש מעט טיול יום מסביב לכפר ואפשר לשלב שם טיולי סוסים(יומיים או יותר)
מקום נחמד ממש אבל לא ההיתי נוסע לשם במיוחד, רק אם יש כמה ימים פנויים שרוצים קצת נחת במקום קסום.

יום שישי-
לקחנו מרשטוקה מהכפר לקרקול ומשם לבאחליצי(balykchy) בשביל להמשיך לשבת בקוצקור.
מבאחליצי לקחנו מונית משותפת לקוצקור והגענו קצת לפני שבת.
קוצקור נמצאת כבר יותר דרומית ורואים ממש את השינויים בנוף, הדרך יפייפה נוסעים במדבר עם המון מים והפסגות הרחוקות מלאות שלג.
לא ידענו מה נעשה בקוצקור ידענו רק שיש לנו יומיים לטייל.
מקוצקור לרוב יוצאים או לקול אקוק או לאגם סונג קול.
בהתחלה חשבנו לשלב טיול סוסים לסונג קול אבל החברות טיולים הציעו מחירים ממש גבוהים והחלטנו לוותר על זה.
לבסוף החלטנו שנעלה ברגל לאגם קול אקוק נעשה שם לילה ונחזור חזרה.