תאריך הטיול | August 2024 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | יוני - ספטמבר |
הטרק תפור על מי שסיים את האלא - קול המפורסם ומרגיש שהוא עוד לא מוכן להיפרד מהאזור המטורף הזה. כמו רוב המטיילים שמגיעים לקירגיזסטן גם אנחנו בחרנו להתחיל עם האלא קול בתור נחיתה רכה או ״חימום״ והיה שם כל כך יפה שהחלטנו שאנחנו חייבים להמשיך למצות את אזור צפון מזרח קירגיזסטן והאיסיק קול לפני שממשיכים לכיוון מרכז ודרום המדינה.
על הטרק שמענו מבחור הונגרי שפגשנו בג׳ירגלאן וכיוון אותנו בערך לאן ללכת.
אז אם אתם בוגרי אלא קול ולא ממהרים להגיע לאזור אחר אני בהחלט ממליץ על הטרק הבא שיוצא מאזור Barskoon, אחד הכפרים שיושבים על הגדה הדרומית של האיסיק קול.
יש הרבה סיפורי דרך שכוללים מידע כללי ועצות לגבי איך לטייל בקירגיזסטן ובמרכז אסיה, לכן אני מתמקד רק בטרק עצמו. אם אתם עוד לא ממש בעניינים אני ממליץ לקרוא סיפור דרך או שניים על האלא קול / סארי מוגול ואז לחזור לכאן.
אם סיימתם את האלא קול סביר להניח שאתם בקרקול או באחד הכפרים בסביבה. מהשוק בקרקול יוצאת מרשרוטקה שרצה לאורך הגדה הדרומית של האיסיק קול ומגיעה אחרי שעה וחצי לכפר קטן בשם Barskoon. המרשרוטקה לא יוצאת מהמסוף העיקרי של השוק אלא מצומת אחת צפונה משם אבל המקומיים החביבים יכווינו אתכם ויסבירו לכם איפה לעמוד.
מדובר בכפר די קטן ולכן מומלץ להצטייד באוכל וכל מה שאתם צריכים עוד בקרקול. אחרי סיבוב קצר בכפר התמקמנו בhostel makedon שקרוב לכניסה לכפר מכיוון האגם. בעלת הבית החביבה בישלה לנו kudrak ביתי וסגרנו עם בעלה שלמחרת בבוקר יקפיץ אותנו לנקודת תחילת הטרק בתמורה לכמה מאות סומים.
כמו שציינתי קודם, לנקודת תחילת הטרק הגענו בעזרת הקפצה מבעל ההוסטל. אפשר לראות את הכביש שיוצא מBarskoon דרומה ומגיע אחרי כ25 ק״מ לכמה סרפנטינות משמעותיות. בסרפנטינה האחרונה יש שביל שיוצא לכיוון מערב, שם נפרדנו מהטרמפ והתחלנו ללכת. אפשר לנסות את מזלכם בטרמפים בשביל לחסוך כמה גרושים אבל הסיכויים לא משהו.. מדובר בכביש די זניח שמוביל למכרות זהב שהיו פעם באזור הגבול עם סין.
כל ההליכה ביום הראשון היא לכיוון מערב במעלה עמק מדהים בשם keregetsh valley (לפי mapy.cz). העמק שופע פלגי נחל ועדרי סוסים, עשב ירוק לצד סלעים עם גוון אדמדם ופסגות מושלגות. קשה להשוות או לתעדף מקומות, נופים ומדינות אבל בלי ספק זה היה אחד מימי ההליכה היפים והמיוחדים שאני זוכר. לקראת הערב הקמנו את האוהל בסמוך לבולדר גדול שיגן עלינו מהרוח ונהנינו מהשקיעה ומהכוכבים
היום כולו בעלייה מתונה מאוד, העמק רחב וגדול ולכן השיפוע כמעט אפסי.
לחובבי הז׳אנר - האגמון שמסומן במפה בסמוך לאיפה שחנינו הוא בעצם ביצה, שנוצרת כי ישנו קו פרשת מים מקומי שחוצה את העמק. כלומר אחרי שעוברים אותו מתחילים לרדת בצורה מתונה במקום לעלות, והמישור הענק הזה לא מאפשר למים להתנקז לאנשהו (בדומה לבקעת בית נטופה שמוצפת בחורף).
בתחילת היום השני ממשיכים ללכת מערבה באותו העמק ולקראת הצהריים מטפסים צפונה לטוסור פאס (tosor pass) בגובה 3900. לצערי בפאס יש שביל 4x4 שנפרץ שם מסיבה מסוימת ומעט מבאס את ההליכה.
בהמשך היום יורדים מהפאס לכיוון צפון, הנוף הופך בהדרגה לפחות סלעי והררי ויותר ירוק וגבעי.
הנוף ביום השני בולט בגיוון שלו; הוא מתחיל באותו תוואי של היום הראשון, עמק רחב ידיים וירוק עם פסגות מושלגות, בסביבת הפאס הוא סלעי ומשונן חלוטין. כשיורדים מהפאס - גבעות עגולות וירוקות, מרחבי דשא ועדרי סוסים.
אנחנו בחרנו להתמקם בסמוך לירידה מהשביל ג׳יפים, מתחת לפסגה קטנה בשם הר קומצ׳וקו кумчоку
את היום השלישי מתחילים בהקפת הפסגה של הר קומצ׳וקו על שביל שmapy.cz קוראים לו tranquility valley trail. בגלל הקירבה לאיסיק קול והירידה בגובה הנוף משתנה בהדרגה ולקראת הסוף כבר אפשר לראות שדות חקלאיים ונופים כמעט מדבריים.
החלק הכיף והמיוחד של היום הזה הוא ההיצמדות של השביל לקו גובה, מה שבעצם אומר שמקיפים את הרכס בלי לעלות או לרדת (בדרך כלל ההליכה בטרקים כאלה היא במרכז הוואדיות ואז בהכרח עולים או יורדים). לקראת אמצע היום החלטנו לשבור צפונה עם נחל משמעותי שחצה אותנו כדי לתפוס שביל ג׳יפים שראינו במפה מצפון אלינו ולנסות להתקרב לאיסיק קול. עלינו על טרמפ של כמה דקות (לא משמעותי, יכולנו להסתדר בלעדיו) והמשכנו ללכת צפון מערבה לכיוון קאג׳י סאי kadzhi saj . בקרבת הכפר הנוף כבר כל כך שונה שאם לא הייתי יודע שאני בקירגיזסטן הייתי חושב שאני במקסיקו או מרוקו או משהו בסגנון.
אחרי גלידה וקצת סתלבט בקאג׳י סאי תפסנו טרמפ עם מקומי מלך שניחש שאנחנו רוצים להגיע לאגם, הסיע אותנו מיוזמתו וגם הראה לנו את החוף האהוב עליו באיסיק קול, שם העברנו את הלילה וחצי מהיום שלמחרת בכיף.
שלושה דברים שבעיניי מיוחדים בסיבוב הזה והפכו אותנו למדהים בשבילנו
1. הנוף משתנה בטירוף- שלושה ימי הליכה והעיניים רואות דברים אחרים לגמרי. מנוף סלעי ומושלג דרך גבעות ירוקות ונחלים קטנים עד לנוף מדברי של ממש.
2. היה משהו ממש כיף בהליכה לכיוון האיסיק קול, כמו משהו לצפות לו בסוף הטרק. כמובן שקנינו בירות בקאג׳י סאי אז הערב שלנו באגם בכלל השתדרג.
3. זה טרק שכמעט אף אחד לא עושה, אין בכלל מטיילים לאורך הדרך...גם מעט הנוודים שפגשנו לאורך הדרך לא נראו כאילו הם רגילים לפגוש תיירים.
ממש רק אתם והטבע
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם