תאריך הטיול | July 2024 |
---|---|
משך הטיול | שבוע |
עונה מומלצת | יולי - ספטמבר |
מעבר קינדיק (kindyk pass) מקשר בין העמק של נהר קיצ'יק אלאי (kichik Alay) בחלקו הצפוני של רכס אלאי, לבין העמק המוביל אל הכפר קשקא-סו (Kashka-suu) בחלקו הדרומי של הרכס. מעבר זה מאפשר לחבר את המסלול המסלול הפופולארי ברכס אלאי (המוכר גם בשם Best of Alai) שמצפון לכפר סארי מוגול (Sary Moghol), עם האגמים של דאם-ג'אילו (damJailoo) , לכדי מסלול אחד. כל אחד מהמסלולים הללו מתואר באופן מפורט בסיפורי דרך אחרים באתר זה, לכן לא ארחיב עליהם כאן.
חשוב לציין כי המסלול המתואר כאן אינו בשימוש לעיתים תכופות, ולכן השבילים בשטח הם מטושטשים וקשים למעקב. כישורים של קריאת מפה, ניווט והתמצאות בשטח, כמו גם "ראיית שביל" הינם הכרחיים למסלול זה. הלינה בשטח היא עצמאית, ולא ניתן להסתמך על מאהלים של רועים מקומיים לצרכי לינה או מזון. בחלקים הנמוכים של המסלול, השבילים בשטח הם מרעולי חיות בדרכן למרעה, ואילו בחלקים הגבוהים יותר, השביל מאוד מטושטש ומסומן לעיתים נדירות ע"י מערומי אבנים (רוג'ומים). כמו כן, האזור סביב הפאס מאופיין במדרונות תלולים של דרדרת ושברי אבנים, ללא שביל ברור.
המסלול המתואר כאן מתחיל בכפר סרי מוגול הקטן, הנמצא במרחק יומיים הליכה מהכפר סארי מוגול הגדול (שניהם מסומנים על המפה). אל הכפר סארי מוגול הגדול ניתן להגיע בתחבורה רגילה (מיניבוס או מונית) מאוש. דרך עפר מובילה מאוש אל הכפר סרי מוגול הקטן, דרך הכפרים KojoKelen ו-Kyzyl-chara. דרך זו משרתת בעיקר תחבורה של משאיות למכרות פחם הנמצאים במעלה העמק, מערבית לסרי מוגול הקטן.
המעבר הרגלי בין סארי מוגול הגדול לסרי מוגול הקטן אורך 2-4 ימים, מתבצע באמצעות אחד משני מעברי הרים – סרי מוגול או ג'פיטיק – ומתואר בסיפורי הדרך הבאים:
https://did.li/5dJaa
https://did.li/ZuUCN
ערוץ הקינדיק נמצא כשמונה ק"מ מערבית לכפר סרי מוגול הקטן, לאורך דרך העפר שצוינה קודם לכן. את המרחק הזה ניתן לעשות בהליכה רגלית, לנסות לתפוס טרמפ על אחת המשאיות העוברות בדרך, או לשכור את שרותיו של אחד מבעלי הרכב מבין תושבי הכפר עצמם. אנחנו שכרנו תושב מקומי בעל משאית קטנה, שהסיע אותנו לתחילת הערוץ במחיר של 2000 סום.
במפגש של הדרך עם הערוץ ניתן לראות שבילים ברורים המובילים במעלה הערוץ – הן בגדה הימנית (המערבית) והן בגדה השמאלית (המזרחית). השביל המסומן במפות השונות מתחיל בגדה המערבית, וחוצה במעלה הערוץ לגדה המזרחית. יחד עם זאת, השביל בגדה המזרחית הינו טוב וברור, וההליכה בו חוסכת חציה של הנהר. כדאי לשים לב כי לאורך הדרך ישנם מרעולים רבים של בעלי חיים, ברובם מקבילים זה לזה, המובילים בסופו של דבר לאותו כיוון כללי. חשוב להיות קשובים למפה ולבחור את הנתיב המתאים ביותר. כמו כן, כדאי לשים לב כי חלק מהמרעולים הללו חוצים את הערוץ בשלב מוקדם מדיי, שלא לצורך. לפי השביל המסומן במפות, חצייה של הערוץ נדרשת רק כעבור 9.5 ק"מ.
כעבור 4.5 ק"מ מתחילת הערוץ, השביל מתחיל לטפס על המדרון של הגדה השמאלית, הרחק מהנחל. בשלב זה ישנם מרעולים היורדים וחוצים את הערוץ, וכדאי להימנע מהם. במרחק של 8.2 ק"מ מתחילת הערוץ נדרשת חצייה של מספר יובלי צד הנשפכים אל הערוץ הראשי. אחריהם השביל ממשיך לטפס לאורך הגדה השמאלית של הערוץ הראשי. כעבור עוד כק"מ מתחילים לראות שביל ברור בגדה הימנית והמפה מסמנת על הצורך לחצות את הנחל. ניתן להמשיך ללכת גם בגדה השמאלית, אך השביל הזה הופך יותר מטושטש.
לאחר החצייה לגדה הימנית (המערבית) נתקדם על שביל ברור במעלה הערוץ עוד שני ק"מ, עד למפגש עם נחל-צד היורד מאגם קינדיק. יש לחצות את הערוץ הראשי מעל נקודת המפגש, ולטפס שמאלה לאורך הנחל אל שיפכו של האגם, במרחק של 12 ק"מ מתחילת הערוץ.
ניתן למצוא מקומות נוחים לאוהל לחופו של האגם, או על השלוחה מעל.
מעבר לאגם קינדיק, השבילים בשטח פחות ברורים, ומסומנים ברוג'ומים באופן ספוראדי בלבד. לפי המפה, השביל המוביל אל הפאס עובר על גבי השלוחה מימין לאגם הגדול, ואז חוצה לגדה השמאלית מעליו. עם זאת, שביל זה אינו ברור כלכך בשטח וההליכה קשה לפעמים. לעומת זאת, יש שביל ברור לאורך הגדה השמאלית של האגם, עם חצייה נוחה של הנחל סמוך לשפך התחתון. אחרי האגם, ממשיכים לאורך הגדה השמאלית (מזרחית) במעלה הנחל (דרומה) עוד כחצי ק"מ, עד לאגם קטן יותר. זהו מקור המים האחרון עד לאחר הפאס.
מקיפים את האגם משמאל ומטפסים במעלה גבעת מורנה דרומית לו, לעבר רוג'ום בולט בשטח (מסומן בתמונה). מנקודה זו השביל נהיה מטושטש עד בלתי נראה, מסומן באופן ספוראדי ע"י רוג'ומים/ גלי אבנים/ או אבן גדולה בשטח. באופן כללי, יש לטפס על קו הרכס של המורנה ולהתקדם עימו דרומה אל עבר הקרחון. חשוב להישאר על גבי כיסוי האבנים, לטפס גבוהה ככל האפשר אל הצד שמאל של הקרחון, ולהימנע מהליכה על הקרחון בחלקים היותר תלולים שלו.
אחרי כ-1.5 ק"מ על גבי המורנה, הרוג'ומים מובילים אל סלע גדול הניצב בקצה של אצבע של סלעים ודרדרת החודרת אל לב הקרחון, בחלק השמאלי של שלו (ראו סימון בתמונה). בנקודה זו, פני הקרחון הינם יותר מישוריים ואופקיים, וניתן להלך עליו בקלות. זהו קטע של כ-500 מ' של הליכה על גבי הקרחון, בכיוון ימינה (מערבה) ולמעלה, לעבר אזור של דרדרות הניראה מימין לחלק הנמוך של הרכס. ניתן להבחין בשלושה ערוצים של אבני דרדרת, המופרדים ביניהם ברכסי סלע קטנים. הפאס עצמו ניצב בראש הערוץ השמאלי ביותר, אבל, מומלץ לכוון אל הימני מבין השלושה.
ככלל, הליכה על קרחון דורשת תשומת לב וזהירות רבה. חוזקו של משטח הקרח אינו אחיד ומומלץ לשים לב ולהימנע מקטעים הנראים שחורים או שקופים, וכן ממקומות בהם נראית זרימה של מים על פני הקרחון. ממליץ להצטייד בספייקים או קרמפונים, למרות שניתן לחצות את הקרחון גם ללא עזרתם.
לאחר חציית הקרחון מגיעים לשלב האחרון של העלייה לרכס – טיפוס של 200-300 מ' בערוץ מלא בולדרים ודרדרות, ללא שביל ברור. אנחנו טיפסנו בערוץ האמצעי, צמוד ולאורך שדרת הסלע המפרידה אותו מן הערוץ הימני (מסומן באדום בתמונה). יחד עם זאת, בערוץ מצד ימין נראו יותר סימני שביל והשלב הסופי של העלייה התלכד עימם. לכן, בדיעבד, ההמלצה היא לנסות לטפס בערוץ הימני ביותר (מסומן בירוק). העלייה בערוצים אלו מובילה לראש הרכס מעט ימינה ומעל לפאס המסומן במפה, בראש חגורה של מצוקי סלע קטנים. ביום יפה, התצפית מנקודה זו עוצרת נשימה, הן לכיוון צפון והן דרומה על רכס הפאמיר.
לאחר מנוחה והתפעלות מהנוף, נמשיך עוד כ-200 מ' אופקית ימינה (מערבה) לאורך שורה של מצוקונים סלעיים וערוצונים ביניהם, עד הגעה לערוץ דרדרתי החודר את חומת הסלע. מכאן הירידה הינה היישר למטה, ללא שביל ברור, במורד תלול ודרדרתי של כ-500 מ', אל עבר גבעת במה קטנה ושטוחה בתחתיתו. בערך במחצית הירידה, אפשר לראות סימנים של שביל מאובן היוצר זיגזגים בצד הימני של המורד. לאחר הירידה התלולה, ממשיכים לרדת לאורך הגדה הימנית של הערוץ המנקז את העמק. עם הזמן השביל נהיה יותר ברור ואחרי כק"מ נוסף מתחילה זרימה ראשונית בערוץ. בשלב זה, השביל ממשיך משמאל לערוץ ושומר על קו גובה כדי לעקוף מפל בנתיב הזרימה. ניתן להמשיך עם ערוץ הזרימה, ולצאת שמאלה ממש לפני המפל עצמו. כ-2.5 ק"מ אחרי הפאס פוגשים ערוץ נוסף מצד ימין, וממשיכים ללכת במורד הערוץ, לאורך הגדה השמאלית. אחרי 700 מ' נוספים, השביל מטפס במעלה הגדה השמאלית, כדי לעקוף ערוץ-צד, ולאחר מכן גולש בעדינות לעבר עמק של מפגש נחלים וכרי מרעה. מעבר נוח ומוסדר לחציית הערוץ הראשי מופיע כעבור כחצי ק"מ, במרחק של 4 ק"מ מהפאס. ק"מ נוסף לאורך הצד הימני של הערוץ מוביל למאהל קיץ של רועים, על גבי שלוחה מעל מפגש של שני ערוצים גדולים. אזור מתאים לחניית לילה אחרי הפאס.
מנקודה זו ישנן שתי אלטרנטיבות להמשך וסיום המסלול: 1) המשך ירידה לאורך הערוץ הראשי עד לכפר קשקא-סו וחיבור לכביש (12 ק"מ), או 2) מסלול של עוד יומיים-שלושה דרך אגמי DamJailoo.
המסלול ממפגש הנחלים לעבר האגמים אינו בשימוש רב ואינו עוקב אחרי שביל ברור ומסומן. חלקים מהמסלול הולכים על מרעולים של חיות מירעה, ובאזורים הגבוהים יותר יש סימון ספוראדי של רוג'ומים. יחד עם זאת, תוואי השטח פשוט יחסית והכיוון הכללי ברור.
ממאהל הרועים חוצים את הרכס מערבה, עד למפגש עם הערוץ המערבי. שביל יחסית ברור מוביל במעלה הערוץ לאורך הגדה הימנית שלו. אחרי כק"מ גדות הנחל נהיות יותר שטוחות והשביל הולך ונעלם. בשלב זה יש לחצות לגדה השמאלית ולחפש שביל ברור העולה לאורך ערוץ-צד. השביל מטפס ימינה לאורך מדרון של שלוחה, המפרידה בין ערוץ הצד לערוץ הראשי (3 ק"מ). מכאן המסלול הופך פחות ברור או מסומן, ומושך ישירות מערבה על גבי ערוצונים הנמשכים לאורך השלוחה. אוכף נמוך לאורך השלוחה המשתרעת משמאל לערוץ הראשי מסמנת את היעד – פאס בגובה 4165 מ'. כ-5 ק"מ ממפגש הנחלים יורדים מהשלוחה לעבר שביל ברור המטפס לאורך הנחל. אחרי ק"מ נוסף השביל מתעקל שמאלה, מבצע מעקף של מפל וממשיך לטפס לעבר הפאס עצמו – 7 ק"מ אחרי מפגש הנחלים.
האזור סביב הפאס הוא מישורי במדרון מתון, ללא תוואי שביל ברור. המסלול הינו בכיוון כללי מערבה. כאשר תוואי השטח נהיה יותר תלול יש לשמור על הגדה הימנית של ערוץ נחל היורד בחלק השמאלי (דרומי) של העמק. את הערוץ הראשי היורד מאזור האגמים נפגוש במרחק של 2 ק"מ מהפאס עצמו. העמק כאן רחב ומישורי, עם מקומות רבים להקמת אוהל.
השביל העולה אל האגמים שמצפון מעט חבוי בראשיתו, ונמצא בערוץ המשתרע מימין (מזרח) לאזור המצוקי התוחם את העמק מצפון. ניתן לאתר את ראשיתו באמצעות מעקב אחר שבילי בעלי החיים בגדה הימינית של הערוץ הראשי, לכיוון ראש העמק. לאחר האגם השביל הופך יותר ברור, ונמשך למרגלות המצוקים בצידו הימני (מזרחי) של האגם. האגמים העליונים יותר ירוקים ויפים בהשוואה לאגם הראשון, ולכן שווים ביקור. לתאור מפורט יותר של מסלול האגמים, ראו את סיפור הדרך הבא:
https://did.li/CADrl
אחרי סיור מעגלי באזור האגמים וחזרה אל העמק מתחתם, יש לחצות את הערוץ הראשי לגדה השמאלית (מערבית) שלו. שביל ברור מוליך במורד הערוץ לאורך 5 ק"מ, לריכוז של מאהלי קיץ של רועים מקומיים. משם מתחילה דרך עפר הנגישה לרכב (מיניבוסים או ג'יפים) המובילה אל הכפר קשקא-סו ואל הכביש הראשי באזור. ניתן להיעזר במקומיים להסדיר תחבורה, או לתאם מראש עם נהג מועד ושעה שיבוא לאסוף אתכם. למי שמעוניין לחסוך כסף, אפשר להמשיך רגלית עוד 12 ק"מ אל הכביש.
בזמן שהיינו במקום הגיע לשם מיניבוס עם נוסעים מקומיים, אך לא ברור האם זו מרשוטקה סדירה, או מונית בהזמנה מיוחדת. שווה לברר.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם