מעבר אירקישטם - מקירגיזסטן לסין
מעבר גבול יבשתי - מסארי מוגול לקשגאר
| תאריך הטיול | August 2019 |
|---|---|
| משך הטיול | יום אחד |
תוכן עניינים
רקע והכנות
במקור התכוונו לעבור את הגבול ביום שני (המעבר סגור בשבת וראשון) אבל סיימנו את הטרק והגענו לסארי מוגול יום מוקדם יותר אז החלטנו לעבור כבר למחרת - ביום חמישי.
לקראת המעבר סידרנו לעצמנו vpn (אני עם nordvpn ומתניה עם vpnexpress), הורדנו ב-maps.me את החלק המערבי בסין והורדנו באפליקציה של google translate את השפה הסינית. בדיעבד אולי היה כדאי גם להזמין גסט האוס בקשגאר אבל לא עשינו את זה וסמכנו על זה שנמצא איפשהו מקום (לא שהייתה לנו בעיה עם מציאת מקום, אבל עדיף להשאר על הצד הבטוח בגלל שזה יום ארוך והגענו לקשגטאר בתחילת החושך).
אירגנו מה שיכולנו מהציוד בתיקים בערב כדי לחסוך זמן בבוקר ולצאת מוקדם (הגבול הסיני בהפסקת צהריים בין 11:30 ל-14:30 זמן קירגיזסטן ורצינו להספיק כמה שיותר לפניה)
הגעה לגבול הקירגיזי - מסארי מוגול לאירקישטם
התעוררנו יחסית מוקדם בבוקר (אבל לא מוגזם) וסיימנו להתארגן. ב-7:30 עברה ליד הגסט האוס מרשרוטקה לאוש שרצינו לנסוע בה עד סארי-טאש אבל הנהג לא רצה להעלות אותנו רק עד שם.
הלכנו עם התיקים לכביש הראשי וניסינו לתפוס טרמפ, ואחרי כמה דקות אותה המרשרוטקה (הפעם מלאה) עצרה לנו והסכימה להעלות אותנו.
תמורת 100 סום לאדם נסענו במרשרוטקה עד סארי טאש, והיא הורידה אותנו ממש על פיצול הכבישים שמוליך למעבר אירקישטם.
משם תפסנו טרמפ די בקלות לגבול - קבענו עם נהג שעבר שם על 1300 סום עד הגבול (כנראה שעדיף לתפוס אוטו פרטי ממשאית כי הן נוסעות לאט).
הכביש לגבול מהמם ביופיו עם הרי הפמיר המשגעים מצד אחד והפסגות והערוצים של האלאי מצד שני.
קצת לפני הגבול עצרנו בעמדת רישום של הצבא הקירגיזי שם הראינו את הדרכונים שלנו לחייל שכתב את הפרטים שלנו. קצת אחר כך הגענו לקומפלקס קטן של מעבר הגבול הקירגיזי וירדנו מהאוטו.
הגבול הקירגיזי
הגבול הקירגיזי הוא קומפלקס שמכיל בידוק בטחוני זריז ואפילו דיוטי פרי (לא נכנסנו אבל נראה שיש שם רק אלכוהול)
אחרי שהשומרים בכניסה שאלו מאיפה אנחנו ובירכו אותנו ב"הבאנו שלום עליכם" איש בטחון שאל אם יש לנו סכום כסף שדורש הצהרה ואז נכנסנו, שיקפנו את התיקים, העברנו דרכונים והחתימו אותנו החוצה מהמדינה.
ביציאה מהמבנה ניגשנו לחייל שעמד ליד השער והוא עצר בשבילנו משאית - עלינו על המאחורה שלה והתחלנו לנסוע לכיוון הגבול הסיני.
אחרי נסיעה של כמה קילומטרים הגענו לפקק ארוך ולא זז של משאיות וירדנו להמשיך בהליכה עוד בערך 2 קילומטר (כמה הולכים תלוי בשעה שבה מגיעים - ככל שתצאו מוקדם יותר ככה תלכו ברגל פחות)
בדרך עברנו עמדה של הצבא הסיני שם הראינו את הדרכונים שלנו לחייל ואז המשכנו ללכת, עברנו את הגבול הפיזי שהוא פשוט גדר מצדי הכביש שעליו הולכים והמשכנו בעלייה עד מין בסיס של הצבא הסיני.
הגבול הסיני הראשון
הגענו למעין בסיס קטן, הראינו את הדרכונים בכניסה ואז ביציאה ליד המשך הכביש עצרנו במין ביתן שם הבאנו את הדרכונים לכמה חיילים שבדקו אותם ותשאלו אותנו על הביקור בסין באנגלית גרועה ומבטא מחריד, ואז אמרו לנו לחכות (יחד עם עוד כמה אנשים שעברו את הגבול) כשהדרכונים עדיין אצלם.
אחרי כמה זמן הגיע רכב ולקח את כל מי שחיכה שם חוץ מאותנו, ואז אחרי עוד בערך רבע שעה הוא חזר ולקח גם אותנו בנסיעה קצרה עד לקומפלקס של הגבול הראשון.
החלק הזה היה החלק הכי מסובך בכל המעבר - שיקפנו את התיקים, העברנו דרכונים ועברנו שיקוף full body (המכונה הגדולה שנכנסים לתוכה) ואז גם פתחו לנו את התיקים ועשו חיפוש. לא לקחו לא את הסכינים ולא את הבלון גז שהיה לי, ובסך הכל החיפוש היה די חלבי, אבל לבחור שעבר לפנינו עשו בדיקה ממש מקיפה אז אני לא יודע איך הם מחליטים כמה מקפידים.
אחרי שסיימנו את כל זה הלכנו לשבת במין טרמינל נוסעים ואחרי כמה דקות הגיע נהג וסימנו לנו לנסוע איתו עד הגבול השני בעיירה אולוגצ'ט (ulugqat) במרחק 140 קילומטר בערך (תמורת 100 יואן או 1200 סום). בגלל שבדיוק היתה הפסקה בגבולות הסינים אז עצרנו ממש קצת אחרי הגבול במין אוסף חנויות לארוחת צהריים ב-20 יואן ותה, שם גם החלפנו את הסומים שנשארו לנו באיזו חנות קטנה (תשאלו אנשים על change) בשער לא מדהים אבל גם לא נורא של 94 יואן ל-1000 סום.
אחרי הארוחה התחלנו בנסיעה לא קצרה לכיוון אולוגצ'ט בנוף יפה ובכבישים טובים משמעותית מבקירגיזסטן
הגבול הסיני השני
באיזור סוף הנסיעה היינו צריכים לרדת איזה פעמיים להראות דרכונים ואז הגענו לקומפלקס של הגבול השני. זה בניין די גדול שבו בהתחלה מילאנו איזשהו כרטיס עם פרטים על הכניסה למדינה, ואז נתנו פרטים ביומטריים - טביעות אצבע וצילומי פנים, שיקפו לנו שוב את התיקים ובסוף חתמו לנו על הדרכונים ונכנסנו רשמית לסין!
חזרנו אל הנהג שלנו שהסיע אותנו עד תחנת האוטובוסים באולוגצ'ט (בדרך עצרנו בעוד תחנת ביקורת של הסינים) שם נפרדנו לשלום
הגעה לקשגאר
נכנסנו לתחנה המרכזית באולוגצ'ט וכמובן שאף אחד לא דיבר מילה באנגלית וגם לא היה אף כיתוב באנגלית. מישהו סימן לנו שעוד מעט יש אוטובוס לקשגאר אבל המוכרת של הכרטיסים סימנה לנו שאין יותר היום, וככה ישבנו קצת חסרי אונים בתחנה איזה שעה עד שנמאס לנו והחלטנו לקחת מונית. יצאנו לכביש שמחוץ לתחנה ושם עצרנו מוניות, כשהבחור שאמר לנו שיש אוטובוס בא אחרינו ונראה שמנסה להפריע לנו לתפוס מונית, וכמה שוטרים עוזרים לנו. בסוף מצאנו נהג והסכמנו איתו על 200 יואן (אוטובוס עולה 33), ויצאנו לכיוון קשגאר. בדרך עצרנו בעוד תחנת ביקורת של המשטרה שלקחה יחסית הרבה זמן ואז בסוף הגענו לקשגאר להוסטל kashi maitian youth hostel שעל שפת האגם. עוד על זה בסיפור דרך נפרד שבתקווה ייכתב בקרוב.
טיפים
- זה יום ארוך - צאו לדרך מוקדם יחסית וקחו אתכם אוכל
- הגבול הסיני בהפסקה בין 11:30-14:30 זמן קירגיזסטן - נסו לעבור את הגבול הסיני הראשון לפני זה כדי שההפסקה תצא על הנסיעה בין הגבולות
- תורידו לפני המעבר את כל האפליקציות הרלוונטיות (תרגום, מפות, vpn וכו')
- האנגלית והמבטא של הסינים יכולים להיות ממש גרועים. אפליקציות תרגום יכולות לעזור מאוד ועובדות טוב על משפטים קצרים
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם