הטרק לאגם Ala kul, אזור Karakul

נסיעות והתארגנות

הגעה לקרקול מבישקק:
אנחנו ישנו בבישקק בגסטהאוס בשם Nomads Home, בסמוך לתחנה המרכזית הישנה. משם לקחנו מרשוטקה מספר 344 או 144 לתחנה המרכזית החדשה בעלות 10 סום לאדם. מהתחנה המרכזית החדשה לקחנו מרשוטקה לקרקול. בשעות הבוקר יש כל הזמן מרשuטקות בעלות 350 סום לאדם, הנסיעה נוחה יחסית ולוקחת 5-6 שעות.
בקרקול ירדנו בתחנה המרכזית שנמצאת 20 דק' הליכה ממרכז העיר. לקחנו מונית ב-100 סום ל-CBT ולתחנת מידע לתיירים שנמצאת באותו רחוב משני צידי הכביש, נהג המונית הכיר את המקום. שם קיבלנו מידע על הטרק באנגלית, אפשר גם לקנות מפה, להתעניין על מצב השלג בפס ועל מזג אויר הצפוי, ולקבל מידע על טיולים נוספים. לנו אמרו שמזג האוויר יהיה טוב, מה שהתברר כלא נכון כלל. אמרו לנו גם שהטרק אליו אנחנו רוצים סגור בגלל שלג בפס והפנו אותנו לסוכנות טיולים אחרת בשם Eco-Trek. בסוכנות השנייה פגשנו מדריכים יותר רציניים שדיברו אנגלית מעולה והיה להם מידע יותר עדכני על מצב המסלול. הם אמרו לנו שאפשר לצאת אבל שיהיה הרבה שלג בפס, מה שהיה נכון מאד (טיילנו בתחילת העונה - סוף מאי).
בקרקול ניתן לקנות גז לגזיית הברגה וכן ציוד טיולים פשוט יחסית בחנויות ספורט ברחוב הראשי. בשוק ניתן להצטייד באוכל לטיול - השוק נפתח סביב השעה 9:00 ונסגר ב-18:00.
בקרקול ישנו בגסטהאוס בשם Yak-Tours שנמצא ליד הקתדרלה הגדולה וקרוב לשוק (בכתובת Gagarine st 10), חדרים ב-350 סום לאדם ואוהל בחצר במחיר 100 סום לאדם. אירח אותנו בחור רוסי מבוגר וחביב בשם סרגיי שזרם בתקשורת איתנו.
כדאי לקנות מבעוד מועד כדורי כלור או יוד לטיהור מים, כי כמעט בכל הנחלים ראינו הרבה עדרי סוסים ופרות. אנחנו לא מצאנו בבישקק כדורים לטיהור.
אזור ההרים מועד למזג אויר קיצוני ולכן יש להצטייד בביגוד חם, שק"ש ואוהל.

יום 1 - מקרקול לחניון שמתחת לאגם (14 ק"מ)

קמנו בבוקר בקרקול ולקחנו מונית ב-400 סום לתחילת המסלול, לנחל קרקול - שביל עפר עולה במעלה הנחל ולאחר 20 דק' נסיעה הגענו לפיצול נחלים ופיצול שבילים שם ירדנו. אנחנו עלינו בנחל קרקול, השביל השני עולה לעבר אתר סקי.
יום של הליכה קלה במעלה נחל קרקול בשביל ברור. בהתחלה דרך הג'יפים הולכת בגדה השמאלית, בהמשך עוברים על גשר גדול לרכב לגדה הימנית, ובהמשך חוצים שוב לגדה השמאלית בגשר להולכי רגל. ההליכה לאורך הנחל יפה מאד ויש הרבה נקודות עצירה נחמדות. אחריי החצייה של הגשר השני, אותו תזהו בגשר עץ עם מספרים 30-32, מתחילה עלייה תלולה יחסית לכיוון החניון. עוזבים את הערוץ המרכזי של נחל קרקול ועולים עם ערוץ קטן בגדה המזרחית, תחילה הנקב לא כל כך ברור והולך בין עצים וסבך. אחריי בערך 15 דקות השביל נהייה ברור יותר ורואים גם רוג'ומים. כשעתיים עלייה עד החניון, אין בדרך נקודות למלא מים.
את מקום הלינה תזהו לפי הלכלוך שהשאירו מטיילים, סימני מדורות, מקומות להניח אוהלים וכן בקתת עץ קטנטנה שיכולה לשמש מחסה במקרה של מזג אוויר קיצוני. יש הרבה עצים למדורה אך היה קצת קשה להדליק אותם כי הם היו רטובים מאד, כך שלא כדאי לבנות על בישול מדורה.

יום 2 - מהחניון דרך אגם אלא-קול והפס, עד הצד השני של הפס

קמנו מוקדם בבוקר והתחלנו בטיפוס תלול יחסית בין שעתיים ל-3 שעות. הטיפוס במעלה נחל שחלקו היה זורם וחלק קפוא. ברגע אחד נחשף לפנינו אגם אלא-קול שהיה קפוא לחלוטין ומרשים ביותר. עשינו עצירה של כשעה על גדת האגם, במקום היו סימנים של מדורות ומקום לאוהלים. לנו היה נראה שמעט קר לישון ליד האגם אבל ללא ספק מקום מדהים!
מכאן הלכנו לאורכו של האגם על הגדה הצפונית שלו, הנוף של האגם וההרים היה פשוט מדהים והשביל עולה במתינות לעבר הפס. ליד הקצה המזרחי של האגם השביל התחיל לטפס בתלילות כשעה לעבר הפס. מהפס נוף מרהיב. שימו לב: השביל לא מסומן, מדי פעם יש רוג'ומים אבל אי אפשר לסמוך על זה. צריך לחפש טוב בעיניים את הנקב, לנו לא הייתה בעיה למצוא אותו.
בעלייה לפס לא היה שלג בכלל, אך על הפס ובירידה ממנו הייתה כמות שלג גדולה מאד והשביל לא היה ברור בכלל. המעבר של הפס היה נראה בעייתי, כנראה בגלל שזו תחילת העונה ועדיין לא עברו מטיילים. למזלנו פגשנו על הפס זוג תיירים עם מדריך מקומי שהסביר לנו מה כיוון הירידה וביקש שנחזיק את החבל אליו הוא נקשר כדי לפלס את הירידה בשלג. יש לקחת בחשבון שבמידה ומגיעים לפס ולא רואים דרך צריך פשוט לחזור אחורה, הירידה יכולה להיות מסוכנת אם לא יורדים בדיוק במקום הנמוך כי יש מדרגת שלג גבוהה.
הירידה מהפס הייתה מאתגרת. חוץ מהשיפוע התלול, השלג היה ממש עמוק (בין הברכיים למותניים) ונרטבנו לגמריי. לאחר כשעתיים של התקדמות איטית בשלג כבר היינו די מותשים, הגענו לנקודה טובה להקמת האוהל עם כר דשא ומים זורמים, 2.5 ק"מ מהפס, ושם העברנו את הלילה.
בלילה ירד הרבה גשם ושלג וכיסה את כל האזור בלבן. חשוב לציין שהפס נראה לי פשוט בלתי אפשרי בכיוון ההפוך למה שאנחנו עשינו.

יום 3 - הליכה לאלטין ארשאן - מעיינות חמים (7 ק"מ

התעוררנו לבוקר לבן, ברד המשיך לרדת לסירוגין. ירדנו עם ערוץ הנחל בגדה השמאלית, אחריי שהגענו לאוהל של רועה צאן חצינו לגדה הימנית והמשכנו לרדת עד לחיבור עם נחל ארשאן. תפס אותנו גשם כבד ונכנסנו ליורט של רועה צאן שנמצא בפיצול נחלים של הנחל שיורד מהפס והנחל המרכזי ארשאן. ביורט כיבדו אותנו ביוגורט חמוץ עם סוכר ובאח עצים מחמם, וכשהפסיק הגשם המשכנו ללכת עוד כשעה על הגדה השמאלית של הנחל. חצינו מספר ערוצונים, חלקם עם גשר וחלקם בלי, עד שהגענו לאלטין ארשאן. סה"כ 4 שעות כולל עצירות להסתתר מהגשם.
בכפר מספר גסטהאוסים. אנחנו ישנו ב-VIP, הרחצה במעיין של הגסטהאוס בעלות 150 סום לאדם, אוהל בחצר בחינם וחדר בעלות 350 סום לאדם. אפשר גם להזמין ארוחות בגסטהאוס. המעיין החם היה ממש במקום, מזג האויר היה סוער וקר - ירד ברד בלי הפסקה, והרחצה הייתה מחממת ביותר. התוכנית שלנו בהתחלה הייתה לישון ליד המעיינות הטבעיים שמחוץ לכפר, אבל בגלל מזג האוויר החלטנו לישון בכפר.

יום 4 - מאלטין ארשאן לאקסו (12 ק"מ) ולקרקול.

קמנו בבוקר יקיצה טבעית, בחוץ ירד גשם בלי הפסקה והחלטנו לחכות כמה שעות ולראות איך מתקדם מזג האויר. ניצלנו את הזמן לטבילה נוספת במעיין החם ולקריאת ספרים. בשעה 13:00, כאשר הייתה הפוגה מהגשם, התארגנו ויצאנו לדרך. הליכה במורד הנחל לכיוון אקסו. השביל הוא שביל ג'יפים בגדה הימנית של הנחל כ-12 ק"מ. בגלל הגשם עשינו עצירות מדי פעם מתחת לעצים והדרך לקחה לנו בערך 4 שעות. השביל ברור ונוח, בזמן גשם מעט בוצי, אבל הנוף יפה וזה מה שחשוב.
מאלטין ארשין ניתן גם לקחת ג'יפ אבל המחיר מופקע והנסיעה נראית גם קצת מפחידה.
הגענו לאקסוס סביב השעה 18:00, לקחנו מרשוטקה מס' 350 חזרה לקרקול ב-10 סום לאדם. לאחר כ-20 דק' נסיעה הגענו לבזאר של העיר.

טיפים

• אין צורך לעשות קניות בבישקק ולהיסחב עם הדברים, בקרקול יש כל מה שצריך
• יש להצטייד בכדוריות לטיהור מים, יש עדרי סוסים ופרות בנחלים
• לעשות את הטרק בכיוון שאנחנו עשינו ולא הפוך. הפס בכיוון השני נראה לא סביר בעלייה, במיוחד בתחילת העונה
• להגיע לאזור קרקול החל מאמצע יוני ולא מוקדם יותר. זה אזור קר יחסית עם מזג אויר קשה