(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

ביקור בסוף העולם שמאלה- אגם קל-סו

אגם קול-סו (Kul-suu, קל סו) היה מבחינתינו מטרה מהשנייה שגילינו שהמקום הזה קיים. הדרך לשם הייתה מעט מאתגרת אך זה ללא ספק ברשימת חמשת המקומות הכי יפים שהיינו בהם עד היום אם לא היפה ביותר.

תאריך הטיולOctober 2023
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתביקרנו באגם קול-סו בסוף העונה בה מומלץ לבקר באזור (השבוע הראשון של אוקטובר). בעת שהיתינו באגם חווינו קור שלא חווינו בחיינו, ירדו מגוון נרחב של משקעים ובחלק מהשהייה היו רוחות קשוחות. אך עם זאת הקסם של המקום והיופי שהיה פרוס לפנינו גברו על המזג האוויר והחוויה הייתה של פעם בחיים.

הוצאת פרמיט

יש להוציא פרמיט לאזור Kol-suu. חשוב לעסוק בהוצאת הפרמיט כשבוע לפני שמתכננים לנסוע לאזור האגם כיוון שהוצאת הפרמיט יכולה לקחת מספר ימים.
ניתן להוציא את הפרמיט באופן עצמאי (מצריך דובר רוסית/קירגיזית) או לפנות לסוכן/סוכנות נסיעות ולהוציא דרכה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1- 5.10.23- נסיעה מבישקק לנרין

לאחר ביקור בשמורת אלא ארצ'ה שהסתיימה באזור הצהריים, אספנו את הציוד שהשארנו בהוסטל בבישקק ויצאנו לתחנה המרכזית המערבית של בישקק באזור השעה 15:00 בניסיון לתפוס מרשרוטקה לכיוון העיר נרין. הסתובבנו בתחנה כשעה בניסיון להסביר לאנשים במקום שאנחנו מחפשים מרשרוטקה לנרין במשך שעה זו שלחו אותנו מצד לצד של התחנה מבלי שהצלחנו למצוא את המרשרוטקה. לבסוף הבנו שהמשרוטקות לנרין עוזבות בשעות מוקדמות יותר של היום וניצבו בפנינו שלוש אפשרויות- תפיסת טרמפים/המתנה ליום שאחרי/מונית פרטית.
בחרנו באופציה השלישית שעלתה לנו 1000 סום לאדם בפרייבט קטן עם עוד משפחה של אבא, אמא וילדה קטנה בנוסף לנהג שהסיע אותנו.
הנסיעה ארכה כ-3-4 שעות והגענו בערב המאוחר לנרין. הזמנו דרך הבוקינג מקום בהוסטל בשם rozalinda (800 סום לאדם ללילה עם ארוחת בוקר שהייתה מרק עדשים). הבעלים מאוחד נחמדים אך המקום מלוכלך מאוד.

יום 2- 5.10.23- תפיסת טרמפים לאגם

קמנו בבוקר בהוסטל וניסינו להסביר לבעלות ההוסטל שיזמינו לנו מונית ל-cbt בשעה 9:00 על מנת שנאסוף את הפרמיטים שלנו ונחליט באיזה דרך אנו רוצים להגיע לאגם. הדבר התגלה כמשימה בלתי אפשרית כשבסופו של דבר המתנו והאם לקחה אותנו במכוניתה ל-cbt נסיעה של כ-10 דק שעלתה 120 סום. מחוץ ל-cbt פגשנו במקרה את הצרפתים שלקחנו טרמפ בירידה מקול אוקוק ותיחקרנו אותם על הגעתם לקל-סו. הם התנהלו בטרמפים מטאש רבאט והלך להם די טוב.
בזמן המאוחר בו טיילנו בעונה משרדי ה-CBT בנרין לא פתוחים באופן סדיר וצריך לתאם איתם מראש את הפתיחה.
האחרים על ה-CBT בנרין ניסתה במשך זמן רב למכור לנו כל מיני דברים שלא ממש היינו מעוניינים בהם אך עקב הפחדות שלה שלא נגיע וצריך נהג וכו' התלבטנו על כך רבות. היא הציעה לנו ב-160 יורו נהג עם רכב 4x4 שיקח אותנו דרך הדרך העליונה היוצאת מ-AT-Bashi ומגיעה עד לכפרים למרגלות קל סו, ימתין איתנו לילה ויום שנעלה ויחזיר אותנו לנרין. זה כמובן לא כולל עלויות לינה שלנו וכו'. זו הייתה נראית לנו כמו תוכנית שאנחנו לא מעוניינים בה אך ראינו לנגד עיניינו את המטרה של הגעה לקל סו בכל מחיר ולכן מאוד התלבטנו. בסופו של דבר הצצה במזג האוויר ליומיים הקרובים גרמה לנו להבין גם ככה שאם נהיה מעוניינים בכך נעלה לאגם עם נהג רק ביום ראשון. (והיום יום חמישי). החלטנו להתחיל לנסות להתגלגל בטרמפים לאזור טאש רבאט מתוך מחשבה שאם גשום יהיה לנו נחמד להעביר את הימים הגשומים ביורט בטבע ולא בעיר. חיכינו בתחנה לכיוון טאש רבאט וניסינו לתפוס טרמפים עם אבא ובת ממש חמודים שהיו מאוד נחושים לעזור לנו להגיע לטאש רבאט ואפילו שאלו בשבילינו נהגי משאית עם סחורה לכיוון סין האם יוכלו לקחת אותנו עד לצומת הדרכים בה נכנסים לשטח לכיוון טאש רבאט.
לאחר כחצי שעה הגיעו שני ג׳יפים מצויידים במיטב הציוד בהם מקומיים מביני עניין מבישקק לתחנת הדלק הסמוכה לתחנת האוטובוס בה עמדנו. הם היו נראים לנו כמו טרמפ ראוי ולכן מיד רצתי אליהם ושאלתי האם אפשר להצטרף אליהם ושנשמח גם לשלם להם על כך. הם היו קצת בהלם מהבקשה אבל אמרו שנוסעים לקל סו ושאפשר להצטרף.
רק לאחר שעלינו לטרמפ איתם גילינו שהם מתוכננים להגיע עם הג'יפים שלהם ממש עד האגם עצמו, דבר שלא מתאפשר בדרך כלל עם סוכנויות או נהגים פרטיים כיוון שהם מוכנים (אגב די בצדק) להסיע רק עד הכפרים שנמצאים למרגלות האגם ואת המקטע האחרון יש להשלים בדרך כלל בטיול יום אותו אפשר לעשות בהליכה רגלית או על גבי סוסים.
נסענו את מקטע השטח שבין At-Bashi עד לכפרים המצויים למרגלות האגם בעמק Kok-Kyia אליהם הגענו אחה"צ-ערב, בדרך עברנו בנקודות ביקורת צבאיות בהן בדקו לכולנו בדקדוק הימצאות פרמיטים ודרכונים ועשו חיפוש באוטו . עם הגעתנו החבר'ה התלבטו האם להישאר לישון או להמשיך את המקטע האחרון והקשה יותר מבחינת עבירות לאגם.
הוחלט להגיע באותו יום בנסיעה עד לאגם ואכן חלקה האחרון של הנסיעה היה מלווה בשלל הרפתקאות כמו שקיעת רכבים, נסיעה בשבילים מבוצבצים עם שיפועים מפחידים שדרשו מנוסעי הרכב החרדים לצעוד את חלקם ברגל, הלבשת שרשראות בוץ ועוד אתגרים שונים.
את בן זוגי חובב נהיגת הג'יפים זה די הלהיב והאמת שהחוויה גם אותי. סביבנו כבר בעמק שמתחת לאגם הנוף היה מטריף והרגשנו שאנחנו לגמרי בחוויה חד פעמית ויוצאת דופן.
לאחר כמה שעות ולא מעט אתגרים וידיים קפואות הגענו בחשיכה לאגם. הייתה תאורה מינימלית אבל כבר הבנו שאנחנו באחד המקומות היותר מטורפים שהיינו בהם בחיינו.
שלג החל לרדת ועזרנו לחבר'ה להקים את הציוד (המאוד מוגזם שהביאו איתם) ולאחר מכן הקמנו את האוהל הצנוע שלנו לצידם.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3-4-5-6- 5-8.10.23 - שהייה באגם

החברה שהצטרפנו אליהם היו ממש ממש חמודים, כשהגענו בערב הם בישלו ארוחה וצלו בשר בגריל נייד שהביאו והזמינו אותנו לאכול איתם. אני אכלתי מהפיצות שנותרו לנו מהצהריים וגלעד אכל איתם בשר ומרק נודלס שהיו מאוד טעימים.
לאחר קצת דיבורים ומשקאות הלכנו לישון באוהל שלנו. הלילה היה קפוא! וקמנו לבוקר מושלג לחלוטין ונוף עוצר נשימה שנראה שלקוח מתמונה ערוכה.
את השלושה וחצי הימים הבאים העברנו במעין זולה שהמקומיים אליהם הצטרפנו הקימו על שפת האגם כשבמשך כל היום מוצעים לנו ברוב נדיבות שלל משקאות אלכוהוליים ואוכל שלא מפסיק לזרום.
די מהר הרגשנו חלק מהם ונרשמה התעניינות רבה בחיינו במדינה הקטנה והלא כל כך מוכרת ממנה הגענו.
היינו בסוף שבוע במקום חלומי עם חברה נפלאה וזו הייתה ללא ספק אחת החוויות הקסומות שחווינו בחיינו.
על שפת האגם יש סירת דייגים שהחבר'ה המקומיים אמרו ששיכת למישהו מאחד הכפרים למטה בעמק וניתן בכמה פרוטות לרכוש ממנו שעת שייט לעומק האגם. היינו מעוניינים אך בכל הימים שהיינו האדם לו שייכת הסירה לא הגיע ולא היה לנו למעשה ממי לרכוש. החבר'ה המקומיים שהיו במקום כבר מספר פעמים לא מבוטל בחייהם סיפרו מור"קים שונים על היסחפות עם הסירה והגעה לצידו השני של האגם שלמעשה נמצא בסין בעקבות רוחות חזקות שנוצרות בעומק האגם הקניוני.
לעת צהריים של יום א' (8.10.23) קיפלנו את הזולה ויצאנו לנסיעה של כ-10 שעות חזרה לבישקק.

כששבנו לקליטה גילינו שבאותה העת בדיוק החלה מלחמה בארץ וחשוב לציין שהמקומיים איתם עדיין היינו בעת גילינו את הזוועות המתרחשות בארץ היו סופר רגישים וניסו לסייע לנו בכל מה שיכלו. זאת לצד העובדה שהמשיכו להתענייו ולשאול לשלומנו גם זמן רב לאחר הגעתנו לארץ.
אמנם היה זה סיום צורם לחוויה מופלאה אך אנחנו זמחים שהספקנו לסיים את טיולינו במקום המופלא והמיוחד הזה וממליצים לכל מי ששוקל ללא כל צל של ספק לנסוע לשם...

טיפים

  • יש להצטייד בציוד חם מאוד מאוד! הבאנו איתנו ציוד טיולים ממש טוב ובכל זאת זה לא היה מספיק. אם מתכננים לישון באגם יש צורך גם באוהל טוב ובשק שינה שמתאים לטמפ' נמוכות מאוד.
  • שווה להוציא את הפרמיט כשבוע לפני התכנון לטייל לאגם אם כי יש גם דרך להוציא פרמיט אקספרס אך הכל כרוך בתשלום נוסך כיאה לקירגיזסטן.
  • בעניינו החיפוש אחר אופציות אחרות שלא כוללות תשלום מופקע לנהגים זימנו לנו חוויות ומפגש עם מקומיים שלא היה מתקיים באופן אחר. ממליצים על כך בעיקר אם אין לחץ של זמן בטיול.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )