תאריך הטיול | March 2019 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | האקלים בשמורה לא מאד משתנה לאורך השנה בגלל הגובה והאקלים הטרופי. עם זאת החודשים המומלצים הם ינואר-פברואר. |
שמורת לוס נבאדוס (los nevados) נמצאת באזור חבל הקפה, בין העיר manizales לבין העיירה התיירותית salento.
השמורה גדולה מאד, יש בה מספר הרי געש עם קרחונים עליהם, מישורים גבוהים עם בית גידול ייחודי ואזורים נמוכים של יער טרופי.
בשמורה ישנם מספר שבילים ואפילו חוות שמאפשרות לינה וארוחות בלי להביא אוהל.
לאחר טיול של שלושה ימים בשמורה החלטנו לסכם את מה שעשינו ואת המידע שמצאנו, זאת מכיוון שהטיול עצמו אינו מורכב אבל המידע עליו חסר מאד וכמעט ואינו קיים.
בשמורה ניתן גם לטייל עם מדריך, והמדריכים שפגשנו בדרך היו באמת מקצועיים מאד, אבל עלות של טיול שכזה היא כ-400-500$ דולר אמריקאי לאדם לטיול של שלושה ימים.
סוכנויות הטיולים בסלנטו שאיתן דיברנו מזהירות שאסור לטייל בלי מדריך למרות שבפועל הריינג'רים בשמורה מאפשרים זאת ולאורך הדרך פגשנו עוד מספר מטיילים שיצאו ללא מדריך ולא נתקלו בבעיות.
המסלול שעשינו:
טיילנו בשמורה שלושה ימים וישנו בחוות בדרך שמציעות לינה וארוחות. התחלנו וסיימנו בעיירה salento. זוהי עיירה מאד תיירותית אבל גם מאד יפה ויש בה את כל השירותים לתייר.
לאורך המסלול השבילים היו מאד ברורים אך עדיין חשוב להביא אמצעי ניווט מכיוון שלא בכל מקום יש שילוט ולעיתים קרובות יש ערפל סמיך שלא מאפשר לראות יותר מכמה מטרים.
לא הצלחנו למצוא מפה של האזור בסוכנויות הטיולים ולכן השתמשנו במפות בטלפון. במהלך הטרק השתמשנו באפליקציית maps.me שמציגה את השבילים והבקתות במפה אופליין שניתן להוריד מראש ואת המיקום על גבי המפה בעזרת הgps. החיסרון הוא שהיא אינה מציגה טופוגרפיה.
לצורך הבנת טופוגרפיה השתמשנו בצילומי מסך מתוך אפליקציית soviet military maps שמציגה מפות טופוגרפיה וגם את רוב השבילים והבקתות אך אינה פועלת באופליין.
לנו דרך ניווט זו הייתה מספיקה אבל אני מציע לנסות ולמצוא מפות שניתן להדפיס גם ובכל מקרה לוודא שיש שני טלפונים לפחות עם gps שעובד ועם האפליקציות הרלוונטיות.
ידוע לי שקיימות מפות טופוגרפיות של האזור אך לא הצלחנו להשיג אותן בסלנטו.
מזג האוויר משתנה מהר ויכול להיות בהיר וגשום באותו יום ותוך זמן קצר. בנוסף הלחות באזור גבוה מאד ויש עננות רבה שלעיתים קרובות יכולה להיות נמוכה ככה שלא רואים כמעט את הדרך. הטמפרטורה יחסית נעימה רוב הזמן, גם בגובה שמעל 3000 מטר, אבל עלולה לרדת בלילה לכיוון ה-0. חשוב מאד להיות מוכנים עם ציוד לגשם- מעיל וכיסוי לתרמיל. במידה ויש ערפל סמיך ונמוך לחשוב פעמיים על איזה מסלול בוחרים ולהיות אקסטרא זהירים בניווט.
למי שמתכנן לישון בחוות מומלץ מאד להתקשר לתאם מראש כדי לא להגיע ולגלות שאין מקום. יש קבוצות רבות עם מדריכים שמזמינים לינה מראש ואתם עלולים להגיע ולגלות שאין מקום. במיוחד בחודשים דצמבר-ינואר ויולי-אוגוסט. להלן מספרי החוות שאנחנו השגנו:
Finca primavera- 3108327879
Finca buenos aires-3155396109
במידה ולא עונים להשאיר להם הודעה.
בלוני גז- אנחנו יצאנו מsalrnto לטרק. בעיירה מספר סוכנויות טיולים שמוכרות ומשכירות מעט ציוד, עם זאת לא הצלחנו למצוא בלון גז להברגה אלא רק לניקוב, לכן מומלץ להביא בנזיניה או גזייה של בלוני ניקוב.
השכרת ציוד- ב-salento ניתן להשכיר אוהל, שק"ש ומזרון, אבל המחירים מופקעים (15,000 פסו ליום לשק"ש, אותו מחיר למזרון), לכן זה לשיקולכם.
ציוד מומלץ- מבחינת ביגוד חשוב להביא ציוד לגשם (מעיל וכיסוי לתיק), וביגוד חם לערב וללילה (אם ישנים בחוות אז מעיל קל או פליז יכולים להספיק). במסלול יש הרבה בוץ ולכן מאד כדאי נעליים גבוהות ואטומות וזוג כפכפים לערב.
יום של כ17 ק"מ בעלייה מגובה 2400 לגובה 3600. ארוך מאד וקשה, לנו לכך כ-10 שעות של הליכה עם מעט מאד הפסקות אבל בקצב יחסית איטי. לכן מומלץ להתחיל יום זה בשעה מוקדמת.
התחלנו את המסלול כעשרה ק"מ מהעיירה סלנטו, בעמק cocora (העמק שבו דקלי הוואקס שהם הדקלים הגבוהים בעולם. זו אטרקציה תיירותית מוכרת ויש עליה הרבה מידע). ההגעה לעמק היא עם ג'יפ מהכיכר המרכזית בעלות של 4000 פסו כ"א, הג'יפים יוצאים החל מ-6 בבוקר בכל פעם שהם מתמלאים.
מעמק cocora ניתן לעלות אל ההרים בשתי דרכים: העמק נמצא בחיבור של שני נחלים כשהימני (הדרומי) מוביל בשביל שעולה לכיוון החווה finca primavera, והערוץ השמאלי (הצפוני) עולה לכיוון החווה finca argentina.
אנחנו עלינו בערוץ הימני ל-finca argentina וירדנו מההרים כעבור יומיים דרך הערוץ השמאלי. בדיעבד הייתי מציע למי שבוחר במסלול זה לעשות את המסלול בכיוון ההפוך ועל כך אפרט בהמשך.
מ-cocora השביל הולך לאורך הנחל, לאחר כק"מ מגיעים לעמדת תשלום. משלמים 2000 פסו עבור מעבר בתוך השטח הפרטי של אחת החוות וממשיכים לאורך הנחל. במקטע זה ניתן לראות את הדקלים המפורסמים על הגבעה מעליכם.
לאחר כשעה הליכה השביל נכנס לג'ונגל ומגיע לפיצול- שמאלה עולה לגבעה ומתחבר למסלול היום המעגלי של העמק, ימינה ממשיך לאורך הנחל. ממשיכים ימינה לאורך הנחל, חוצים אותו עם גשרים מספר פעמים, ומגיעים לפיצול נוסף. ימינה לכיוון חווה קטנה שניתן לראות בה יונקי דבש בעלות כניסה של 5000 פסו (לא נכנסנו לראות), או שמאלה להמשך המסלול.
בשלב זה עוזבים את הנחל ומתחילים לטפס בתוך היער. השביל עולה בצורה יחסית תלולה רוב הזמן ולאחר כ-3-4 שעות וכ700 מטר גובה מגיע לחווה estrada de agua שנמצאת בגובה של כ3,100. בחווה ישנו ריינג'ר שרושם אתכם. ניתן כנראה גם לישון במקום וזו אפשרות מומלצת אם אתם עם אוהל ומשקל או אם השעה מאוחרת.
מestrela de agua השביל עולה בתלילות עוד כ-500 מטר ויוצא מהיער אל האזור הפתוח (סביבה אקולוגית ייחודית שנקראת paramo), בשלב זה השביל נהיה יותר בוצי ופחות נוח, ההתקדמות נעשית יותר ויותר איטית. באזור הפתוח השביל עולה עוד קצת, חוצה רכס וממנו ממשיך בתפירה עוד 3 ק"מ עד לחווה finca primavera. חשוב לשים לב שמרגע היציאה מהיער ההתקדמות הופכת איטית מאד בגלל תוואי הדרך הגרוע והגובה שמקשה על הנשימה. חלקו האחרון של השביל לקח לנו יותר זמן מהצפוי ונאלצנו ללכת 20 דקות עם פנסים לאחר רדת החושך.
בחווה עצמה ישנם חדרים עם מיטות קומותיים ושמיכות אך מומלץ להביא ליינר או שק"ש דק אתכם כי המצעים לא מוחלפים כל יום... . עלות לילה בprimavera היא 24,000 למיטה, 12,000 לארוחת ערב. ניתן גם לשלם עבור ארוחת בוקר, צהרים, מקלחת חמה וחטיפים.
במידה והגעתם מוקדם או שאין מקום ניתן להמשיך עוד 20 דקות לחווה נוספת- finca la playa.
יום זה ניתן לבצע בשני אופנים: מסלול ארוך או קצר.
המסלול הקצר הוא של 6 ק"מ ומתאים במידה וסובלים ממחלת גובה, שמזג האוויר לא טוב או סתם אם עייפים ואין כוח... . המסלול הארוך לעומתו כולל עלייה להר- paramilla del quindo בגובה 4700 מטר ומשם ירידה לעמק של finca argentina, מסלול של כ-18 ק"מ במידה ועולים עד למעלה ושכולל עלייה וירידה של כ-1000 מטר. אנחנו בחרנו באופציה הקצרה משום שהייתה עננות נמוכה שלא איפשרה לראות את השביל באזורים הגבוהים. לכן אפרט כאן על המסלול הקצר יותר.
במידה ואתם מנסים לעלות להר היו ערניים למזג האוויר שיותר קיצוני בגבהים ולתסמינים של מחלת גובה (כאב ראש, סחרחורת, בחילה) ואם הם מופיעים שיקלו להסתובב ולרדת.
השביל ביום זה אינו מסומן בשילוט בניגוד ליום הקודם. אך הוא יחסית ברור. עם זאת במידה ויש ערפל כדאי להעזר במישהו מהחווה או בgps כדי לזהות את תחילתו של השביל.
השביל עולה לרכס שמעל החווה כ-300 מטר, חוצה את הרכס בגובה של כ4000 מטר, ואז יורד אל העמק שמצדו השני, חוצה את הנחל ואז יורד לאורכו. לאחר זמן קצר עוברים חווה ראשונה שנקראת finca buenos aires שבה גם ניתן לישון, וכ-40 דק' אחריה מגיעים ל-finca argentina. המחירים מעט זולים יותר מביום הקודם והיו 15,000 למיטה.
במידה ובחרתם באופציה הארוכה ליום זה אין לי מידע מפורט לגביו אבל פגשתי אנשים שעשו זאת ולא סיפרו על בעיות מיוחדות.
יום זה גם הוא לא ארוך מאד. כ-6 שעות הליכה שרובן בירידה. יורדים כ1,100 גובה לאורך כ-10 ק"מ.
השביל ביום זה מאד יפה ומאד ברור. מהחווה יורדים לאורך הגדה הצפונית של הנחל. לאחר כ-900 מטר ירידה בגובה השביל חוצה את הנחל. לאחר החצייה מתקדמים עוד כ-200 מטר ומגיעים לפיצול. בשלב הזה ניתן להמשיך לאורך הנחל ולסיים את המסלול במהירות, או לפנות שמאלה, לעבור שער בקר נעול ולעלות 400 מטר גובה בשביל צר דרך הג'ונגל, ואז לחצות לצידו השני של הרכס ולהתחבר לשביל שהולך מעל עמק הדקלים. האופציה השנייה מאריכה את היום מעט אבל מאפשרת לראות גם את המסלול המפורסם של עמק הדקלים שאותו עושים כל התיירים. שימו לב שתידרשו לשלם עוד 3,000 כניסה למסלול של הדקלים אבל הוא בהחלט שווה את זה.
מcocora valley חוזרים עם ג'יפ באותה הדרך שבא הגענו ביום הראשון.
סך הכל שילמנו על הטרק כ-75,000 פסו כל אחד כולל נסיעות, כניסה לשמורות, לינה וארוחת ערב בלבד (בוקר הבאנו לעצמנו).
בדיעבד הייתי ממליץ למי שבוחר במסלול שאותו עשינו ללכת אותו מהכיוון ההפוך כדי להפוך את היום הארוך והקשה ביותר ליום שעושים בירידה ולא בעלייה ובכך לא להסתכן בכניסה לחושך.
אפשרות נוספת היא ללכת לחווה נוספת שבה ניתן לישון ונקראת finca berlin. החווה נמצאת מעבר לרכס שמצפון ל-finca argentina. ניתן ואף מומלץ על פי אחד מהמדריכים שפגשנו בדרך לעלות להרים מcocora דרך finca argentina ,(עלייה של כ8 שעות, הדרך שאנחנו ירדנו דרכה מההרים). לישון בה או ב-finca buenos aires שנמצאת שעה אחריה במעלה העמק. ואז למחרת לחצות את הרכס עם שביל שיוצא מfinca buenos aires ועולה לפאס בגובה 4,400 ואז יורד אל finca berlin. יום שאמור לקחת כ-7 שעות. מ-finca berlin ניתן לרדת מההר לנקודה שנקראת el cedral ושממנה יש תחבורה ציבורית אל העיר perrira ושממנה ניתן לחזור אל salento בנסיעה של כשעה.
למי שיש אוהל, ש"קש וגזייה יש עוד מספר אפשרויות ממש מגניבות בשמורה.
העיקריות שבהן הן ללכת באותו המסלול שאנחנו עשינו אבל במקום לרדת מההרים להמשיך עוד יומיים הליכה מזרחה לכיוון מקום שנקרא juntas ושממנו ניתן להגיע לעיר ibague. המסלול אמור לקחת 4 ימים, הוא עובר דרך מעיינות חמים וסמוך להרי געש ונשמע כמו אחלה אופציה למי שמגיע מצוייד.
אופציה נוספת היא ללכת לכיוון צפון אל אגם Laguna del otũn וממנו להתקדם עד לכביש המחבר לעיר manizales במקום שנקרא potosi. אם עושים זאת יש לדאוג להסעה אל manizales מכיוון שהשביל מסתיים במקום רחוק מהעיר (כנראה שאופציה זאת תהיה יותר נוחה בכיוון ההפוך והגעה לתחילת מסלול במונית).
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם