סובב מון בלאן - שבעה ימי הליכה

הכנה פיזית

כל אחד בעל כושר סביר מסוגל לעשות את הטרק סובב מון בלאן, אבל אני ממליץ להתאמן לקראתו, בין אם מדובר בכמה שבועות לפני או כמה חודשים לפני.
זאת מכיוון שזה יקל על ההליכה בטרק ויאפשר יותר להתרכז בנופים המשוגעים מסביב (ופחות להתרכז בקשיים), ויאפשר לעשות את המסלול כולו בלי קיצורים של רכבלים או תחבורה ציבורית.
לרובנו, הליכה של כמה וכמה שעות כל יום זה לא חלק מהשיגרה היום-יומית.

ההמלצות שלי להכנה:

א. טרקים עם שיפוע בארץ:
הרי ירושלים, הרי הכרמל, הרי הגליל, רמת הגולן... יש בארץ הרבה מסלולים שאפשר לעשות. עדיף לעשות את המסלולים עם התיק שאיתו מתכננים לנסוע לטרק, ולמלא אותו במשקל המוערך שאיתו מתכננים לנסוע.
טרקים מהסוג הזה משיגים כמה דברים. זה גורם לגב ולכפתיים להתרגל לעומס הצפוי. זה נותן אפשרות להכווין את רצועות התיק לקראת הטיול לפי מה שנוח. זה נותן להבין האם הנעליים מספיק נוחות להליכות מאוד ארוכות. ובכללי, זה נותן להבין בערך איך ההרגשה בהליכה בטרק.
כמובן, כדאי לזכור שהטמפרטורות הגבוהות שלפעמים יש במסלולים בארץ לא יהיו בטרק במון בלאן (בדר"כ) וגם הלחות גבוהה יותר, ולכן במסלולים בארץ מזיעים הרבה יותר.

ב. ריצות קלות:
ריצות קלות שיותר מתרכזות בקצב מונוטוני וזמן ארוך (ולא ספרינטים קצרים או HIT), על מנת שדופק הלב יהיה גבוה מהרגיל אבל לא גבוה מדי. זאת כדי להתרגל לפעילות אירובית ארוכה ושלא יהיו "כאבים בצד". גם שחייה מתאימה פה, והיא גם פחות פוגעת בברכיים.

ג. הליכות למעלה ולמטה במדרגות (בניין או רחוב):
זאת לא פעילות בריאה לברכיים, אבל כדאי להתאמן על הליכות למעלה ולמטה כדי לאמן את שרירי הרגליים. כדאי לשים לב שלא מעט אנשים מתלוננים שהירידות בטרק יותר קשות בשבילם מהעליות כי הברכיים שלהם לא רגילות לעומסים האלה.

ד. חדר כושר:
הליכון עם שיפוע, שרירי ליבה, ושרירי רגליים כולם יעזרו בהליכה בטרק.

ה. מתיחות:
כדאי תמיד לעשות מתיחות לפני ואחרי כל אימון. בפרט, כדאי גם לעשות מתיחות כדי להתרגל גם במון בלאן לעשות את אותם מתיחות ובכך להפחית את הסיכויים לשרירים תפוסים אחרי ימי הליכה ארוכים.

ציוד

היינו בלי שקי שינה ובלי אוהל.
המצב הרצוי היה לקחת מינימום משקל ולעשות כביסה אחת (בלבד) באמצע הטרק (בידיים או במכונה).
בכללי, כדאי לקחת כמה שפחות משקל כי זה יקל משמעותית על ההליכה.

הערה: נסענו בסוף העונה ואפילו בזמן שנחשב לפעמים מחוץ לעונה (אחרי אמצע ספטמבר) ולכן הסיכוי למזג אוויר קר היה גדול יותר, אך בפועל זה לא משנה באיזו עונה נוסעים, צריכים להיות מוכנים לקור בגבהים.

הערה 2: פרק הזמן הרצוף המקסימלי שישנו בבקתות ולא בבית מלון מסודר יותר היה 3 לילות.

אנסה לסכם את כל הציוד שלקחתי:

1) בגדים:
- גרביים דקים (5) - בדיעבד הייתי לוקח פחות.
- גרביים עבים ומחממים (3) - חשוב לזמני קור וגם לנוחות הליכה בנעלי טרקים הגדולים.
- תחתונים (4)
- חולצת הליכה רגילה (3) - יש אנשים שנוסעים עם פחות. הייתי ישן עם החולצה שלמחרת אני אלך בה. יש אנשים שבמיוחד לשינה לוקחים עוד משהו מאוד קליל.
- חולצה דרייפיט (1) - לי אישית הכי נוח וכיף היה ללכת עם החולצת דרייפיט של Columbia שלקחתי, אם כי למסעדות שנכנסתי אליהן בעיירות היותר מפותחות העדפתי להיכנס עם חולצה רגילה.
- חולצה תרמית (1) - הרגשתי שמאוד עזרה לי (יחד עם שאר השכבות) ביום וחצי מתוך הטיול שלנו שהיו מאוד קרים. גם כשלא כל-כך קר, אפשר ללכת עם החולצה כמו חולצה רגילה.
- סוודר קל (1)
- סוודר תרמי (1)
- מעיל נגד רוח וגשם של Quelchua (1) - אותו החזקתי ביד בטיסות הלוך וחזור ובכיסים שלו שמתי דברים כדי לגרום לתיק שלי להיות קטן יותר בטיסה.
- שכמיית גשם קלה (1) - מאוד קלה, כמעט לא שוקלת. לא מחממת, רק נגד גשם.

* הערה: חמשת הפריטים האחרונים, יחדיו היוו את כל השכבות שאני יכול לשים על עצמי כדי להתחמם. כמעט כל הזמן זה היה מספיק ואף יותר מדי, אבל היו כמה שעות ביום הכי קר שלנו ובנקודה הכי גבוהה (היה בערך 1 מעלות צלסיוס, עם רוח ושלג שירד) שבהם עדיין הרגשתי קור מסוים.

- כובע מחמם שמחמם גם אוזניים (1) - ביום הכי קר זה מאוד עזר לי, ולפעמים גם בבקרים של ימים פחות קרים.
- כפפות (1) - לא של סקי אלא כאלה עם טאצ'. בדיעבד הייתי מעדיף כפפות תרמיות שיותר יחממו ברגעים הקרים.
- "מסכת סקי" לפנים (1) - משהו שחימם לי את הפנים והצוואר בזמן הקור.
- כובע נגד שמש (1) - רוב הזמן אמורה להיות שמש בטיול.

- מכנס הליכה (2) - מכנסי טרקים שקניתי בחנויות טרקים. לא נגד גשם, אבל מתייבשות מהר יחסית אחרי שנרטבות.
הלכתי תמיד רק בזוג אחד. השכמיית גשם שלי לא כיסתה את המכנסי הליכה ולכן ביומיים עם גשם שהיו לנו המכנסיים נרטבו, ואז לבשתי בערב את המכנסי ספייר, ותוך כדי הלילה המכנסיים המקוריות התייבשו.
- מכנס טייץ תרמי (1) - עזר כשהיה קר.

2) נעליים:
- נעלי הליכה - לקחתי רק זוג נעלי הליכה אחד שבהם גם טסתי. אלה נעלי טרקים טובים נגד גשם. בימים של גשם הרגליים שלי באמת לא נרטבו כלל. יש לציין שנעלי טרקים עם הזמן מתחילות לאבד את תכונות העמידות במים שלהם.

- כפכפים - ברוב הבקתות בהם ישנו היו כפכפי קרוקס שהם הביאו לאורחים, אבל לא בכולם. לקחתי כפכפי מקלחתי יחסית דקים. הרבה לוקחים כפכפי אצבע (Havaianas) אבל צריך לציין שזה פחות נוח כשרוצים להיות עם גרביים בבקתה קרירה.

3) היגיינה:
- דאודורנט קטן - בקבוקון קטן כדי שישקול כמה שפחות.
- מברשת ומשחת שיניים.
- נייר טואלט - אף פעם לא היה מחסור בבקתות, שימש כדי לקנח את האף או לנגב משהו שנשפך.
- מסרק קטן - כמו מסרק לזקן. מאוד קל ולא תופס מקום, אז אפשר לקחת.
- בקבוקון סבון נוזלי ובקבוקון שמפו - כמו כאלה של בית מלון. בפועל לא השתמשתי במלואם כי היה סבון בחלק מהמקומות בהם ישנו.
- מגבת טיולים -קניתי מגבת קלת משקל ב-decathlon. לא היה בשום בקתה מגבות.

4) תרופות:
- פלסטרים - לא תופסים מקום ומשקל אז אפשר לקחת.
- לקופלסט - אצלי זה מאוד עזר כדי לכסות שפשופים שהיו לי במקומות מסוימים בכף הרגל.
- וולטורן - לכאב שרירים.
- קל בטן - לכאב בטן. לא השתמשתי בו בטיול הזה, אך בטיולים בעבר זה מאוד עזר לי.
- קרם להקלה בכוויות ופצעים בעור - יש כל מיני סוגי קרמים בסגנון בסופר-פארם. עדיף להעביר כמות מאוד קטנה לצנצנת מאוד קטנה כדי להקל במשקל ובמקום.

5) ציוד לטרק:
- תיק 45 ליטר - הייתי אומר שזה אף תיק גדול מדי לטיול הזה וכדאי לקחת תיק קטן יותר, כמו שהרבה אנשים לוקחים. אך גם הגודל הזה היה בסדר גמור. חשוב שיהיה כיסוי גשם לתיק (בין אם מובנה או לא).
- מקלות הליכה - נחשב לחובה. עדיף שהמקלות כמה שיותר יתקפלו לתיק כי לחברות תעופה שונות יש חוקים שונים בנוגע להכנסת מקלות הליכה בנוסף לתיק, וזה יכול לסבך. אבל להרבה אנשים המקלות הליכה לא נכנסים לתיק הליכה.
- בקבוק שתייה - הרבה אנשים לוקחים שלוקר. אני לקחתי בקבוק שתייה קל של חצי ליטר, ואת שאר המים מילאנו מבקבוקי שתייה שקנינו בדרך.
- משקפי שמש.
- קרם הגנה.
- ליינר - זה סוג של החלק הפנימי של השק שינה, ציפית שאפשר להיכנס לתוכה. בחלק מהבקתות זאת חובה להביא את הליינר, ובחלק מהמקומות זה בכל מקרה מרגיש שבאמת יש צורך בזה.

6) אוכל:
- בוטנים, אגוזים, צימוקים - כדאי לקחת דברים מהסוג הזה מכיוון שהם משביעים וקטנים.

7) כסף ומסמכים:
- דרכון - צריך לזכור להעביר לכיס שלא נרטב (כמו של מעיל) אם מתחיל גשם.
- כסף - כרטיס אשראי (אם יש כמה, אפשר לקחת 2 בשביל שיהיה אחד ספייר), במזומן לקחנו 600 יורו לבן אדם. צריך לזכור שהרבה מהבקתות לא מקבלות כרטיס אשראי אלא רק מזומן.
- אישור התחסנות קטן מודפס (תקופת קורונה) - שמנו בדרכון אישור התחסנות קטן, זה היה נוח בכל מקום שביקשו דרכון ותעודת התחסנות להביא ישר את שניהם ביחד.

8) אחר (לא חובה):
- קופסת פלסטיק קטנה - קופסת פלסטיק קטנה שלא שוקלת הרבה הייתה שימושית בשביל להכניס לשם סנדוויצ'ים שהכנו או דברים אחרים.
- פנס ראש - באחת הבקתות לא היה חשמל החל מ-20 בערב. הפנס היה שימושי אז.
- ערכת swiss card - מכיל סכין ומספריים וכמעט תמיד עובר בבדיקת תיקים בטיסה (עדיין יכולים להחרים).
- גומיות - לא לוקחות מקום או משקל, לפעמים שימושי כדי לאסוף דברים ביחד.
- כיסוי עיניים - למי שרגיש לאור בשינה, זה יכול לעזור, וזה לא לוקח מקום או משקל.
- אטמי אוזניים - בחדרים המשותפים יהיה בדר"כ לפחות מישהו אחד שינחר או יזוז כל הזמן.
- סכו"ם פלסטיק - השתמשנו בסכין כדי למרוח ממרח שקנינו על הלחם שקנינו. אם לא רוצים סכו"ם חד-פעמי כדי לא לזהם את הסביבה, כדאי לקחת סכו"ם אחר לא חד-פעמי שעדיין קל במשקל, ולא סכו"ם מתכת.
- עט - שימושי כדי למלא משהו שמבקשים.
- אוזניות חוטיות - לקחתי אוזניות חוטיות למקרה שתיגמר הסוללה באוזניות האלחוטיות שלי. לא השתמשתי בהן.
- מטען נייד - ביום שבו לא היה חשמל מ-20 בערב ולא היה שם wifi, היה נוח שיש מטען נייד כדי להשתמש באינטרנט. אבל ככלל, זה יותר הוסיף משקל מאשר עזר. בערב לא הייתה בעיה למצוא שקע בסופו של דבר, גם אם הוא לא היה ליד המיטה.
- מטען רגיל.
- סדרות ופודקאסטים בטלפון, ספר, קלפים - שיהיה מה לעשות בערב בביקתה כשחשוך ובטיסה.

סים

כדאי שיהיה סים עם אינטרנט ושיחות, כי לא כל ערב בהכרח יש wifi, ולפעמים יש צורך בלהתקשר או לבדוק מידע.
האפשרויות שלנו היו:
א. לקנות סים בז'נבה. עולה הרבה כדי שיפעל בשלושת המדינות בהם עוברים, ובחלק מהמקומות שבהם קונים סים כלל אין אפשרות כזאת.
ב. לעשות חבילה בארץ.
ג. לקחת כרטיס סים בינלאומי.

בדר"כ אני נוהג לקנות סימים מקומיים מכיוון שאני רואה אותם כזולים יותר ועובדים טוב יותר, אבל הוא פחות מתאים כאשר עוברים בין מספר מדינות, כמו בטרק. לכן לקחנו סים בינלאומי (שכבר היה לנו מהעבר) ובו השתמשנו במהלך הטרק.

הטיסה

טסנו עם טיסת easyJet, וכל המידע שאני אכתוב יהיה רלוונטי רק אליהם.
יש להם כל מיני אפשרויות לכרטיסי טיסה שנותנות אפשרויות שונות לתיקים. אנחנו לקחנו את הכרטיסים הבסיסיים (והזולים) ביותר. המשמעות לגבי התיקים היא היא שהגודל המקסימלי של תיק שאפשר לקחת הוא 45 * 36 * 20 ס"מ (אין הגבלה למשקל).

האם וכמה זה נאכף?

מספר התיקים - מאוד נאכף. אסור לקחת גם לא תיק-צד קטן של נשים בנוסף, אם לא משלמים עבור כרטיס משודרג (אפשר להכניס את התיק צד לתוך התיק הגדול יותר). הבן-אדם ב-check-in בודק את מספר התיקים.

גודל התיקים - כדי לאכוף את זה, יש להם מתקן ליד ה-checkin שבו יש 2 תאים שהתיק אמור להצליח להיכנס אליהם. האם זה נאכף? זה תלוי במזל. אצלנו:
בטיסה הלוך - הבחורה ב-checkin ביקשה לראות את התיקים, הסתכלה עליהם, ואישרה אותם, זאת למרות שהתיקים בוודאות לא נכנסים לתא.
בטיסה חזור - הבחור ב-checkin ביקש שנכניס את התיקים לתא. אחרי שהעברנו דברים מתיק לתיק, הצלחנו לגרום לאחד התיקים להיכנס לתא, ועבור התיק השני שילמנו תוספת של 100 שקל (בכרטיס אשראי במקום) כדי לשדרג את הכרטיס לאחד שמאפשר את הכנסת התיק.

לסיכום.
המלצתי, היא שאם התיק הוא “גבולי” בגודל, ואפילו מאוד “גבולי”, אני ממליץ עדיין לקחת את הכרטיס טיסה הבסיסי. ה-worst case scenario הוא שמשלמים את הסכום הנוסף בשדה תעופה עצמו כדי להכניס את התיק.

על הטרק

עם או נגד כיוון השעון:
את הטרק אפשר לעשות בשני הכיוונים, ולהתחיל מכל נקודה שלו. אבל עם השנים נבנתה הצורה ה-"קלאסית" לעשות אותו, שזה להתחיל מ-Les Houches בצרפת ולעשות אותו נגד כיוון השעון. הנקודה השנייה הכי פופולרית להתחיל ממנה את המסלול: Courmayeur באיטליה. השלישית היא Champex בשוויץ.

מדינות:
הטרק עובר ב-3 מדינות - צרפת איטליה ושוויץ.
מבחינתו, שוויץ מורגשת כמדינה הכי יקרה מביניהן. איטליה מורגשת כמדינה עם הכי פחות דוברי אנגלית.
בין המדינות במסלול אין שום ביקורת דרכונים ואין אפילו דגל.

הבקתות:
- יש בקתות של הטרק לאורך כל המסלול, אבל במקומות היותר מפותחים אפשר גם להזמין בית מלון ב-booking.com.
- זה נחשב שכדאי להזמין את הבקתות הרבה מראש. אנחנו הזמנו פחות משבועיים מראש והיה בסדר, רק באחדים מהם לא היה מקום. אבל נסענו בתקופת קורונה ובסוף העונה.
- הבקתות פתוחות עד אמצע ספטמבר, והחל מאמצע ספטמבר מתחילות להיסגר. חלק נסגרות בתחילת אוקטובר, חלק באמצע ספטמבר, וחלק נשארות פתוחות כל השנה.
הבקתות כוללות שירותים (בכל הבקתות בהן אנחנו היינו, השירותים היו רגילים ולא חור באדמה), מקלחות (לפעמים רק מים קרים, לנו היה מקרה אחד כזה. בדר"כ יש מים חמים, אבל רק עם לחיצת כפתור או זריקת מטבע שנותנים בדלפק).
הבקתות כוללות ארוחת בוקר וארוחת ערב (בתוספת תשלום). בדר"כ הארוחות ערב מאוד מזינות, בזמן שהארוחות בוקר יחסית דלילות. בנוסף בבקתות אפשר לקנות בירה, תה, קפה, שוקו חם, ועוד.
בבקתות תמיד יש חדרים משותפים למספר אנשים, ולפעמים יש גם חדרים פרטיים (בתסופת תשלום).

שגרת אוכל:
השגרת אוכל שלנו הייתה שונה מהשיגרה בארץ.
אכלנו בבוקר ארוחת בוקר רגילה, בצהריים נשנשנו דברים שקנינו כמו לחם עם גבינה, או בוטנים שהבאנו מהארץ, או דברים שהגנבנו מהארוחת בוקר, ובערב אכלנו ארוחה יחסית גדולה שהביאו לנו בבקתה. אם זה היה בעיירה מפותחת, אז בערב הלכנו למסעדה.

רכבלים:
יש כל מיני רכבלים במהלך הטרק שיכולים לקצר את המסלול. לא תמיד יש. מאמצע ספטמבר רובם סגורים ככה שלנו זה היה פחות רלוונטי.

כסף:
בצרפת ובאיטליה המטבע הוא יורו, בשוויץ המטבע הוא פרנק שוויצרי (CHF).
ברוב המקומות בשוויץ אפשר לשלם גם ביורו, אבל זה אותו מחיר בפרנק וביורו. מכיוון שהיורו שווה יותר מהפרנק, התשלום ביורו הוא יקר יותר. כמה יקר יותר? חישבנו שבשוויץ עדיף לשלם בכרטיס אשראי עם העמלות מאשר לשלם ביורו.
לכן שילמנו בשוויץ בעיקר בכרטיס אשראי.
בשביל צרפת ואיטליה קנינו בארץ כ-650 יורו מזומן. צריך לשים לב שבבקתות הרבה פעמים לא מקבלים אשראי אלא רק מזומן.

נסיעה מ-Geneva לתחילת הטרק

נחתנו באזור אחר הצהריים, והמקום לינה שהזמנו לאותו לילה היה ב-Les Houches (מבטאים: לזוש = lezush). זה המקום שממנו נהוג להתחיל את הטרק (יש בו שער סמלי שמסמן את תחילת הטרק). הרבה ישנים ב-Chamonix ובבוקר לוקחים אוטובוס 10 דקות ל-Les Houches.

יש כמה אפשרויות איך להגיע לשם משדה התעופה. בהתחלה חקרנו איך להגיע עם תחבורה ציבורית. יש אוטובוס לתחנה המרכזית של ז’נבה, משם יש רכבת לאזור Chamonix, שממנו יש 10 דקות נסיעה באוטובוס ל-Les Houches.
אבל כשבדקנו את השעות, הבנו שזה לא מתאים לנו.

בחרנו לעשות את מה שהרוב עושים, שזה לקחת את אחת מחברות ההסעה (זה לא יוצא יקר בהרבה בכל מקרה). נסענו עם AlpyBus שבו שילמנו 29.5 יורו לבן אדם, וקיבלנו הסעה ישירה אל הבית מלון שלנו ב-Les Houches (עם עוד 8 אנשים שאת כל אחד הוא הסיע למיקום שלו בהתאם). הנסיעה לקחה כשעה ו-15 דקות.


שימו לב שחלק מההסעות האחרות לוקחות לתחנה מרכזית כלשהי, ולא למיקום הספציפי שלכם.

באותו ערב מה שנשאר לנו זה רק לטייל ב-Les Houches ולאכול שם ארוחת ערב.
אכלנו במסעדת Le Solerey שבה היה המבורגר ששנינו עפנו עליו.

יום 1: מ-Les Houches ל-Les Contamines

זהו יום ארוך אבל לא יותר מדי קשה.
הוא מתחיל בעלייה מאתגרת שלוקחת שעתיים-שעתיים וחצי של הליכה נטו (600 מטר עלייה), ולאחר מכן רוב היום המסלול יורד עם עליות קצרות בין לבין.
סה"כ 1000 מטר עלייה ו-850 מטר ירידה ו-17.5 קילומטר הליכה.

יצאנו ב-8:40 אחרי ארוחת בוקר במלון, וכל היום לקח לנו 7.5 שעות כולל הרבה עצירות.
קצב הליכה שלנו הוא יחסית ממוצע.

ישנו ב-Chalet des Contamines. כמעט הלכנו בהתחלה ל-Chalet Les Contamines, שזה היה במיקום אחר במפה. בביקתה הייתה ארוחת ערב משביעה אך לא מספקת מדי - הביאו נקניקיות ברוטב וספגטי (קצת ארוחת ילדים לטעמי). היו 2 מקלחות ו-2 תאי שירותים. מספר השקעים בחדר היה מאוד מוגבל, ומחוץ לחדר היה מספיק.

יום 2: מ-Les Contamines ל-Bonhomme

הרבה אנשים ממשיכים ישירות ל-Les Chapieux או Refuge Des Mottets.
אנחנו בחרנו ללכת רק עד Refuge de la Croix dy Bonhomme, כדי לקצר את היום הזה שהעלייה בו גם ככה קשה. בסוף, במקרה, מזג האוויר גם ככה לא התאים כדי להמשיך, וכל מי שתכנן ללכת הלאה נאלץ גם כן לעצור ב-refuge הזה.

ביום הזה עלינו כל היום עד ל-refuge, בלי לרדת בכלל. סה"כ 1400 מטר עלייה, ו-14 קילומטר מרחק.
לקח לנו 5 שעות ו-20 דקות של הליכה נטו, ו-6.5 שעות של הליכה עם הפסקות. ישנו ב-refuge שנמצא בגובה של 2530 מטר.

בבוקר של אותו יום הלכנו לחנות וקנינו כיכר לחם, ממרח סיזיקי, פרוסות גבינה ופרוסות נקניק. בעיירה הזאת יש חנויות מסודרות.

ביום הזה קילבנו את המזג אוויר הכי סוער שהיה לנו בטיול. עד גובה מסוים בעלייה היה מזג אוויר מעולה. אבל לאחר מכן ירד גשם, ויותר גבוה ירד שלג, והיו טמפרטורות מאוד נמוכות. נופי השלג היו מרהיבים אבל היה קשה ללכת בכל השכבות החמות והשכבות נגד גשם בעלייה לא קלה.
למרות כל השכבות נגד גשם, עדיין הדברים שהיו עלינו נרטבו במידה כלשהי.
בביקתה עצמה אין wifi, ומשעה כלשהי אין חשמל, וחדרים יחסית קר. אבל באזור הראשי של הביקתה יש תנור מחמם שלידו כולם תולים את הבגדים הרטובים שלהם (יש גוף מחמם כזה לבגדים גם בבקתה הבאה שבה היינו).
היו מקלחות עם מים קרים (שאף אחד לא השתמש בהם) והיו תאי שירותים.

שמיכות:
ידענו מראש שהולך להיות מזג אוויר קר, והבקתה נחשבת לקרה, ואנחנו בלי שקי שינה. יומיים לפני ההגעה לביקתה התקשרנו אליהם, ואמרו לנו שאנחנו חייבים להביא שקי שינה, ואסור להם להביא לנו שמיכות בגלל הקורונה (כותב זאת בתקופת קורונה).
שאלנו אנשים שונים, וחלק אמרו לנו שב-Bonhomme לא מביאים שמיכות בכלל, וחלק אמרו שב-Bonhomme מביאים שמיכות רק אם מתחננים.
בבוקר התקשרנו ל-Bonhomme כדי לשאול אותם, והם אמרו לנו שבכלל אין בעיה ושיביאו לנו שמיכות הוסיפו שזה exception בגלל המזג אוויר. בבקתה עצמה כשהגענו וביקשנו שמיכה, אמרו לנו "אתם לא אחראיים שאתם בכלל באים לפה בלי שק שינה ובכללי אסור לנו לתת לכם, אבל בסדר".
היו ישראלים אחרים שפגשנו שהיו עם שק שינה, אבל השק שינה שלהם נרטב (כנראה לא היה להם כיסוי גשם לתיק) והם גם ביקשו שמיכות.

יום 3: מ-Bonhomme ל-Refugio Elizabetta

סוף סוף חוצים גבול לאיטליה :)
כל היום יש שילוב של עליות וירידות. סה"כ עלינו 1250 מטר, ירדנו 1000 מטר, והלכנו נטו כ-5.5 שעות, ועם הפסקות יצא כ-6.5 שעות. סה"כ מרחק 17 קילומטר.

את הדרך מ-Bonhomme ל-Refugio Elizabetta עשינו דרך ווריאנט יחסית פופולרי, הווריאנט שעובר דרך Col de Fours, שזאת הנקודה הכי גבוהה על המסלול שהיינו בה.
בשלב כלשהו יש שלט לאגם. 10 דקות סטייה מהמסלול, שווה את זה.

הגבול עם איטליה הוא בלי דגל ובלי שום דבר. רק כמה אבנים שעושות פירמידה. ה-refugio נמצא פחות משעה הליכה מהגבול.
ה-refugio שהיינו בהם באיטליה היו רמה מעל אלה שהיינו בהם בצרפת. האוכל שם הוא יחסית טוב, יש wifi, יש נוף יפה, חדרים יחסית טובים...

יום 4: מ-Refugio Elizabetta ל-Courmayeur

אחרי 3 ימי הליכה יחסית אינטנסיביים, החלטנו לעשות חצי יום מנוחה.
הלכנו כמה שעות עד לתחנת אוטובוס ושם לקחנו אוטובוס ל-Courmayeur.
סה"כ ירדנו 500 מטר ולא עלינו ביום הזה, וזה לקח שעה וחצי להגיע לתחנת אוטובוס. התחנת אוטובוס נמצאת בסטייה מהמסלול הראשי של ה-TMB. די קל להגיע אליה. כששואלים את העובדים ב-refugio elisabetta אז הם מסבירים די טוב איך להגיע לשם.
האוטובוס עצמו נסע כ-20 דקות.

Courmayeur זאת עיירה איטלקית תיירותית נחמדה, יש בה בתי מלון, חנויות, מסעדות ועוד.
כדאי לבדוק מתי המסעדות שמתכננים לאכול בהם נסגרות.
אכלנו פיצה ב-pizza de tunnel שהרבה ממליצים עליה. בנוסף, לא הספקנו, אבל הרבה ממליצים על ההמבורגר של la luge. יש גלידרייה אחת עם גלידה איטלקית שנסגרת ב-19. יש גם ברים ובתי קפה.
הרבה אנשים ב-Courmayeur נוסעים רבע שעה באוטובוס כדי להגיע לספא של QC Termes, שיש סניף שלו גם ב-Chamonix. אנחנו לא נסענו.
בנוסף, מ-Courmayeur אפשר לקחת רכבל לכמה תחנות, כאשר העליונה היא Augille du Midi (שאפשר להגיע אליה גם מהצד השני של ההר מ-Chamonix בזול יותר), שזאת אטרקציה תיירותית מאוד נחמדה.

ב-Courmayeur אנחנו גם עשינו כביסה. יש שם שירות מכבסה self-service שהשתמשנו בו (גם לייבוש). עלה 10 יורו לכבס ו-7 יורו לייבש. כמה בגדים תרמיים שפחדנו על הרגישות שלהם כיבסנו בידיים.

יום 5: מ-Courmayeur ל-Refugio Bonatti

היום הזה כנראה היה אחד מהאהובים עליי.
הוא מתחיל בעלייה, אבל ממשיך במישור \ ירידה \ עליות קלות, וכל הדרך יש נופים משגעים.
סה"כ עלינו 1000 מטר, ירדנו 260 מטר, והלכנו כ-12.5 קילומטר. לקח לנו כ-3.5 שעות הליכה נטו, וכ-5.5 שעות הליכה כולל הפסקות.

בנקודה העליונה של העלייה יש בקתה כלשהי עם נוף מאוד יפה, עצרנו שם לכמה זמן.

בסוף מגיעים לבקתת Refugio Bonatti, שגם בו יש תשתיות טובות ואוכל יחסית טוב.

יום 6: מ-Refugio Bonatti ל-La Fouly

עוברים את הגבול לשוויץ :)
זה היה היום הכי ארוך שלנו. סה"כ הלכנו 21 קילומטר, 900 מטר עלייה, ו-1300 מטר ירידה. הלכנו בנטו כ-5 שעות ו-40 דקות, וכולל הפסקות יצא 8.5 שעות.
יש רק חלק אחד שכולל עלייה רצינית ולא קלה, אבל חוץ ממנו הכל ירידה או מישור.
גם כאן, אין שום שלט או דגל בגבול. יש ערימת אבנים ומפה קטנה שמסבירה איפה כל הר נמצא.

La Fouly היא עיירה שוויצרית מאוד קטנה. יש בה מסעדות בודדות. יש חנות מצרכים. אנחנו ישנו בבית מלון Maya Joiey אותו אנחנו יכולים להמליץ לטובה.

יום 7: מ-La Fouly ל-Champex

יום הליכה אחרון.
עוד אחד מהימים הכי קצרים שלנו (כיאה ליום שאחרי היום הכי ארוך שלנו).
סה"כ ירדנו 650 מטר ועלינו 530 מטר, והלכנו בנטו כ-4 שעות.

למרות שהרבה אומרים לוותר על החלק הזה (אם צריך לוותר על חלק כלשהו), אנחנו דווקא כן אהבנו אותו. הוא עובר דרך יער מאוד יפה ודרך כמה עיירות שוויצריות קטנות חמודות. הנופים של ההרים עצמם באמת לא מחדשים משהו.

בסוף מגיעים ל-Champex שם יש את האגם של Champex שהוא מאוד יפה ואפשר להאכיל בו ברווזים.
זאת הייתה נקודה טובה לעשות תמונה של סיום מסלול.

ימים אחרונים: Chamonix

כאמור, סיימנו את הטרק ב-Champex, ומשם היינו צריכים בסופו של יום להגיע ל-Chamonix.
ב-Chamonix אפשר היה לבצע בדיקת קורונה שהיינו חייבים בשביל הטיסה, וגם רצינו לראות את העיירת סקי הזאת שנחשבת למאוד נחמדה.
ההגעה מ-Champex ל-Chamonix אינה טריוויאלית. הדרך הכי טובה שמצאנו (אם לשקול יחד את זמן הנסיעה, איכות הנסיעה, ועלות הנסיעה) זה לנסוע בסוף הטרק ל-Martigny (נסיעה יחסית קצרה), שזאת עיר שוויצרית שקרובה ל-Champex, ולישון שם. בבוקר לקחת את ה-Mont Blanc Express שזאת רכבת שנוסעת בין Martigny ל-Chamonix.
איך מגיעים מ-Champex ל-Martigny? קו אוטובוס ל-Orsiers ומשם קו רכבת עם החלפה קלה ל-Martigny.
איך מגיעים מ-Martigny ל-Chamonix? הולכים לתחנת רכבת של ה-Mont Blanc Express ונוסעים עם הרכבת ל-Chamonix.

הדרכים האלטרנטיביות הן:
א. לקחת מונית ל-Chamonix (מאוד יקר)
ב. לנסוע באוטובוס ל-Courmayeur ושם לקחת אוטובוס דרך המנהרה ל-Chamonix (מאוד ארוך).

יתרונות נוספים בדרך שבה בחרנו:
א. ב-Martigny הלינה זולה יותר, וגם כן יש מסעדות וברים.
ב. הרכבת של ה-Mont Blanc Express היא אטרקציה בשל עצמה, עם נופים מאוד יפים.

איך לוקחים את ה-mont blanc express?
קונים כרטיסים ממול לתחנת רכבת של Martigny במשרדים של Octodure Voyages.
כתובת:
Octodure Voyage
Avenue de la gare 45
1920 Martigny
Switzerland
התחנת רכבת עצמה נמצאת שם גם.
העלות היא בערך 33 יורו לבן אדם.


מה עושים ב-Chamonix?
יצא שלא עשינו כמעט כלום בגלל מזג אוויר. אבל מה שתכננו:
א. לעלות ל-Augille du Midi - רכבל עולה לשם, ויש שם נוף מדהים וגם קופסת זכוכית מעל צוק שאפשר לעמוד ולהצטלם בתוכה.
ב. ללכת ל-Lac Blanc - זה אגם מאוד יפה שהוא גם חלק מוריאנט ב-TMB. אחת הדרכים לעשות אותו היא לנסוע ל-Tres Le Champ באוטובוס ומשם להתחיל את ההליכה הלוך וחזור.
ג. לנסוע ל-Mer de Glace - מערת קרח שנראית מאוד יפה בתמונות, והולכת לשם רכבת מ-Chamonix מתחנת הרכבת של Gare de Montenvers. במערה עצמה מבלים כשעתיים לפי מה שאמרו לנו.
ד. לנוח בספא של QC Termes - צריך להזמין מקומות מראש. אנחנו לא הזמנו, הגענו לשם, וגילינו שלצערנו לא נשאר שם מקום.

אחד הדברים הנוחים ב-Chamonix הוא שברוב בתי המלון מביאים כרטיס נסיעה שאיתו אפשר לנסוע חינם בתחבורה ציבורית בתוך Chamonix.

נסיעה מ-Chamonix ל-Geneva

לקחנו קו אוטובוס של SwissTours שנוסע בתדירות קבועה בין Chamonix לבין Geneva.
האוטובוס עולה כ-11 יורו לבן אדם, ונוסע באופן ישיר לתחנה הראשונה בשדה תעופה של Geneva, ותחנה שנייה בתחנה המרכזית של Geneva.

טיפים

• כל הזמן תבדקו שהטלפון, ארנק ודרכון נמצאים עליהם. כך גם עבור דברים קטנים אחרים (כמו משקפי שמש) שנמצאים עליכם ועלולים להיאבד או להיגנב. מוקדם יותר תזהו שאיבדתם משהו - יותר סיכוי שתמצאו.
• תורידו כמה שיותר מפות שמתארות את המסלול, ואל תתקמצנו על קניית ספר אלקטרוני שמספר על המסלול.
• תדעו בתחילת כל יום בדיוק מה מצפה לכם מבחינת העליות והירידות של אותו יום.
• אל תיקחו מפצל חשמל עם 3 נקודות מהארץ. הוא לא מתאים באף מדינה שם. שקע 3 נקודות אצלם נראה שונה משקע 3 נקודות אצלנו.
• תצטרפו לקבוצת פייסבוק של הטרק: https://www.facebook.com/groups/1575436712751545

קישורים חיצוניים

• ספר אלקטרוני שמתאר בצורה טובה את כל המסלול, כולל מסלולים אלטרנטיביים ועוד
• אתר הזמנת בקתות
• אפליקציה שאיתה אפשר לראות מסלולים וגם להקליט מסלולים בזמן הליכה (משם הוצאתי את כל המספרים)
• כאן ניתן למצוא שעות הגעה של ה-Mont Blanc Express
• אתר למידע על בדיקת קורונה ב-Chamonix
• מפת מסלול טובה