סובב מון בלאן

מבוא

הרעיון של הטרק הזה ישב כבר כמה שנים בתוך מגירה חבויה בראש אבל לא ממש זכה לתשומת לב רבה מדי. אולם בשנה האחרונה שמענו ממספר מכרים ומטיילים בגיל שלנו פחות או יותר על טרקים שהם יצאו אליהם, וכך עם הגיענו לגיל 60 החלטנו שזה יקרה השנה. תחילה הסתכלנו על הCamino de Santiago אך משהו הרתיע בו – אולי המסלול ההמוני, סוג הנופים, הצורך בבחירת מקטעים, החום בקיץ – זה לא זה. ואז הסתכלנו על הטור מון בלאן. קראנו מספר סיפורי מסע באינטרנט ובעיקר את הבלוג של אורה גזית "חלומות שמורים". בלב כבד ובחששות מרובים החלטנו – הולכים על זה.
וכך לקראת סוף דצמבר- תחילת ינואר הוזמנו כרטיסי הטיסה (איזיג'ט לג'נבה), ספר (ה"תנ"ך" של Kev Reynolds) ומפה באינטרנט ומקומות הלינה. בחרנו בחלוקה הקלאסית של 11 ימי הליכה עם יום הסתגלות והשלמת ציוד לפני הטרק, יום מנוחה במהלכו ועוד יומיים אחריו – סה"כ 15 יום.
הלינות הוזמנו במקומות בהם ניתן היה לקבל חדר זוגי – פרט ללילה האחרון שבבקתה שלנו בה לא קיימים חדרים זוגיים ואין אלטרנטיבה אחרת.
לגבי יום המנוחה –רוב המטיילים שעוצרים למנוחה – (אולי ע"פ המלצות הספר) עוצרים לאחר היום הרביעי ב- Courmayeur – אנו החלטנו לעצור לאחר היום השביעי ב Champex. בדיעבד לא יכול להחליט אם זו היתה החלטה נכונה או לא. יש יתרונות לכל אחד מהמקומות. דרך אגב – מרבית המטיילים ממשיכים ברצף.

הוספתי קובץ שפרטתי בו בכל יום את זמן ההליכה בחלוקה למקטעים כאשר רשמתי את הזמנים בספר כייחוס. כעקרון הזמנים שלנו היו גדולים ב50% מן הזמנים בספר – הסיבה היא כמובן שבגילנו לקחנו הכל באיזי – וגם צריך לזכור שהזמנים בספר הם זמני הליכה נטו ללא זמני עצירה לאוכל, מנוחה, צילומים, זמן להשתין וללא התחשבות אם ההליכה היא בתחילת יום או לאחר 15 ק"מ בסופו של היום. זה טוב רק כאינדיקציה.

שינוי אחד שכן היינו עושים – במקום הלינה ב Rifugio Elisabetta- עדיף ללון בCabane du Combal.
שמענו שהתנאים שם טובים הרבה יותר.

לגבי טיפים והמלצות, יש כל כך הרבה וכל כך הרבה דיעות – לא אכנס לנושא זה פרט להדגשה אחת – לאלו שהולכים כמונו עם הציוד על הגב – לקחת את המינימום. אישתי יצאה עם תרמיל 32 ליטר ואני עם 38 ליטר- וזה בהחלט הספיק לכל הציוד כולל מקום למים ואוכל לדרך.

בתחילת פברואר השתתפנו בהרצאה של עדי אליה מגורי ב"המטייל" וקיבלנו המון אינפורמציה מעשית, ביחוד על אפשרויות שימוש ברכבלים. ראינו שחלק מהמשתתפים בגילנו, כך שזה הפיג מעט את החשש.
עד הנסיעה התחלנו להתארגן מבחינת הציוד – תרמילים, מעילים ונעליים טובות- כאשר את מוטות ההליכה והציוד נגד גשם החלטנו לקנות ב Chamonix.
ליינר שהוזמן באינטרנט הגיע והתברר ככבד מדי (הוא לא היה עשוי ממשי) ומגבת שהוזמנה לא הגיעה עד היום הזה.
שמענו שהיה חורף קשה עם המון שלג וקיווינו לטוב. העדכון הרשמי הראשון התפרסם ב14 למאי (כחודש ושבוע לפני הנסיעה) ולא בישר טובות – דיבר על המון שלג וצורך להצטייד בקרמפונים. היה מלחיץ אך קיווינו לטוב. מצאתי אינפורמציה איך אפשר לדלג על קטעים בעייתיים. אולם ככל שהזמן עבר, חודש מאי ויוני חמים ויבשים גרמו להפשרת השלגים ודיווחים אופטימיים – trail conditions improving!

זהו זה – הגיע ה19 ליוני – יוצאים בחשש מה, אבל באופטימיות! נקווה לטוב.

הטיסה עברה בשלום ונחתנו בג'נבה. שם חיכה לנו נהג ההסעה (היינו רק שנינו בואן) והוא הסיע אותנו למלון שלנו RockyPop בעיירה Les Houches. למען האמת, הנהג די הפחיד אותנו לגבי קושי המסלול וכמות השלג שיש עליו.

מכיוון שהגענו לפני העונה, העיירה הייתה מנומנמת ולא מצאנו מקום לאכול בו ארוחת ערב, כך שחזרנו למלון ואכלנו שם. מנת הדגים שהזמנו הייתה מוזרה (בלשון המעטה) – דוגמית של דג.

מלון עם עיצוב מגניב, גם בשטחים הציבוריים וגם החדר, שתיה חמה וקרה חופשי כל היום.
קמנו למחרת (20 ביוני) לארוחת בוקר עשירה ונסענו לChamonix להתארגנות: החלפת כסף, קניית מקלות הליכה וציוד נגד גשם (היה מצוין – לא השתמשנו בו בכלל) וגם התעניינו לגבי מצב בשביל במועדון האלפיני. לא יצאנו משם מעודדים אבל גם לא הפחידו אותנו. יוצאים ויהי מה במתוכנן.

חזרנו למלון ואחר הצהריים יצאנו ל"מסע להכרת החגור" – טיפוס וירידה עם מקלות ההליכה והתרמילים על הגב. היה חם! הלכנו עד לתחילת המסלול ושם פגשנו 3 סיניות שבדיוק סיימו. הן עשו זאת ללא קרמפונים כאשר לטענתן השלג לא היווה בעיה אלא מעברי המים בשלג שנמס.

מחר נחזור לפה ונתחיל את המסע!

היום הראשון – 21/6/2018 מ- Les Houches ל- Les Contamines

לאחר ארוחת בוקר מהירה במלון (Rockypop) תפסנו את האוטובוס לכוון הרכבל לBellevue. עלינו בקרונית הראשונה שיצאה קצת אחרי 08:00 וכבר בשעה 08:15 לאחר מספר צילומים לציין את תחילת הטרק התחלנו ללכת כ2 ק"מ מנהלתיים לכוון Col de Vosa שלשם מגיע השביל שמטפס מ Les Houches. ויתרנו על טיפוס קשוח של כ600 מטר על הבוקר הראשון.

משם בנופים מדהימים ובפריחה מדהימה ירד השביל תחילה בתלילות ואח"כ בצורה מתונה יותר. מזג האוויר היה נפלא – לפעמים חם מדי בעיקר בעליות הקצרות שהיו בדרך ולא מוצלות. רוב הדרך כן היתה מוצלת. בדרך עברנו בכפרים שלווים, חצינו ערוץ נחל על גשר וכבר בשעה 13:30 הגענו ליעד הסופי שלנו – העיירה Les Contamines שהייתה שרויה במנוחת הצהריים שלה.

קיבלנו חדר נחמד במלון Le Christiania. מקלחת טובה, כביסה ושנ"צ. לאחר מכן יצאנו לסיבוב קצר בעיירה, קנינו מצרכים ליום שלמחרת וחזרנו לארוחת ערב צמחונית. בעלת המלון הייתה נחמדה מאד והרגיעה אותנו לגבי המסלול למחרת שאמנם ארוך אך לא קשה.

יחסית היו מעט מאד מטיילים בדרך. יתכן שמכיוון שעלינו ברכבל לא הספיקו לעקוף אותנו. בדרך פגשנו משפחה קנדית – הורים +בת שעושים את אותו מסלול כמונו. מן הסתם נפגוש אותם גם בהמשך.
לסיכום – יום נינוח – פתיחה מושלמת.

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים – נקנתה יום לפני בסופרמרקט ב Les Houches
עלות רכבל – 14.50 אירו לאדם.
לינה מלון Le Christiania עלות - 132 אירו ( לזוג) – חצי פנסיון (+1 אירו לאדם מס תיירות)

עליות – כ150 מטר
ירידות – 633 מטר
מרחק – כ14 ק"מ

היום השני – 22/6/2018 מ- Les Contamines ל- Les Chapieux

מכיוון שהיה צפוי יום ארוך גם מבחינת המרחק וגם העלייה הארוכה ביותר ולאחריה ירידה (שהתבררה כדי תלולה) של 900 מטר החלטנו לצאת מוקדם וזאת גם כדי לגמור את הטיפוס בשעות הקרירות.
ביקשנו במלון את ארוחת הבוקר ארוזה וגם רצינו לדלג על 4 הק"מ הראשונים באמצעות מונית אך אף מונית לא הסכימה לאסוף אותנו בשעה 06:30 לנסיעה של כמה דקות...
כך שיצאנו כבר בשעה 06:15 מן המלון. את ארוחת הבוקר (לחמניות, עוגיות ריבה) קיבלנו כבר בערב ואותה לקחנו אתנו. בנוסף קיבלנו בערב 2 תרמוסים של תה וקפה שהספיקו להתקרר עד הבוקר. בסביבות 07:00 אכן הגענו לכנסיית Notre Dame de la Gorge שמשם השביל מתחיל לטפס. חיש קל החלו מטיילים נוספים לעקוף אותנו. היום היו הרבה יותר מטיילים על הדרך. ואכן החלק הראשון השביל היה תלול כמובטח אבל אחר כך התמתן.
הגענו לבקתת Nant Borant. הזמנו שתיה חמה – ולאחר קבלת רשות – אכלנו שם את ארוחת הבוקר שלנו. משם המשיך השביל באחו עד לפונדק Le Balme. מעט לפניו, כאילו ב Nowhere שירותים ציבוריים – נקיים, נקיים.
מיד לאחריו החלו השלוגיות הראשונות אך הרציניות יותר החלו בגובה של כ2000מ. בשלב מסוים בחרנו בטעות בנתיב שהוא לא השביל אך אחרי כמה דקות תיקנו את עצמנו וחזרנו לשביל. מזג האוויר היה ערפילי אך לא קר. ניתן היה ללכת במכנסיים קצרות וחולצה קצרה. הייתה ראות טובה למרחק של כמה עשרות מטרים אך את רוב הנוף מסביב לא ראינו.
בסביבות השעה 12:30 וזאת לאחר עליה די תלולה בקטע האחרון הגענו למעבר הראשון Col du Bonhomme. בתוך מחסה קטן אכלנו צהריים. מזג האוויר התקרר לפתע ולבשנו את הבגדים הארוכים. ממול- בכוון הנגדי – הגיעו קבוצות לבושות בכובעי צמר, כפפות ומעילי רוח. מפה בעצם התחילה הליכה כמעט רצופה בשלג כאשר מדי פעם נתקלנו בסלעים מבצבצים .

ברגע שהמשכנו – התבהרו השמיים והנוף נפתח. נוף כמו בגלויות. מסביב הרים מושלגים, אגמים ושמיים כחולים. הלכנו את קטעי השלג עד שהגענו לפס השני Col de la Croix du Bonhomme. ליד הפס ישנו בקתה בשם זהה ששם עצרנו לקפה ועוגה.

לאחר מנוחה קצרה התחלנו לרדת בירידה תלולה שהתמתנה בהמשך. תחילת הירידה בשלג. לרדת הרבה יותר קשה מאשר לעלות כי מחליקים. למדנו את הטכניקה ללכת על הצד.
ממש לקראת הסוף נתקלנו בשלט המפנה אותנו לבקתה Auberge de la Nova עשר דקות. השלט הפנה אותנו לשטח מגודר שבו רעו פרות. בצדו השני לא היה שביל המשך... לאחר התברברות קלה ושימוש באפליקציה maps.me מצאנו את דרכנו (לקח כ30 דקות) ובסביבות 17:30 נכנסנו לשערי האכסניה. מסתבר שהשלט הוצב במקום הלא נכון...
שמנו את הנעליים והמקלות בחדר המיועד לכך וקיבלנו חדר זוגי עם מצעים נקיים, מגבות ומקלחת. השירותים היו בחוץ בפרוזדור. נצטרך להתרגל לכך...

מקלחת, כביסה וארוחת ערב צמחונית. פגשנו שם ישראלי לשעבר שגר באוסטרליה וקצת קשקשנו בעברית.
לסיכום – יום ארוך אך חוויתי בגלל ההליכה בשלג.




פרטים טכניים:
ארוחת צהריים – נקנתה יום לפני בסופרמרקט ב Les Contamines
לינה בקתה משודרגת Auberge de la Nova עלות 132 אירו (לזוג) – חצי פנסיון - אין wifi

מרחק – 18 ק"מ
עליות – 1316 מטר
ירידות – 929 מטר

היום השלישי – 23/6/2018 מ- Les Chapieux ל- Rifugio Elisabetta

כאמור, לאחר ארוחת ערב טובה (צמחונית כי הם מגישים רק חזיר) נפלנו חלל והתייצבנו ב06:30 לארוחת הבוקר. מסתבר שחדר האוכל היה היה מלא במספר קבוצות שיצאו למסלול בליווי מדריכים לכוון ההפוך. ארוחת הבוקר כללה לחם חמאה וריבה, גרנולה עם יוגורט וקפה או תה וגם מיץ תפוזים – ארוחה שפחות או יותר תהיה הסטנדרטית לכל אורך הטרק.
לאחר הארוחה יצאנו לדרך בסביבות 07:15. היה ממש קר כי המסלול החל בעמק מוצל. הכפפות, כובע הצמר והמעילים נכנסו לפעולה!
לאחר כמחצית השעה הגענו לשלט המפנה אותנו לרדת מן הכביש וללכת בשביל מקביל. באותו הרגע עצרה לידנו מכונית והנהג המליץ לנו להמשיך על הכביש ולא להיכנס דרך בוץ ושלוגיות. האם זו לא הקארמה הטובה?
לאחר זמן קצר, בהגיענו אל השמש התקלפנו ונשארנו שוב בחולצה קצרה ומכנסיים קצרות. הגענו אל ה"כפר" La Ville des Glaciers – מספר בתים עם מחלבה ניידת. ראינו כזו גם אתמול. הפרות נכנסות מצד אחד, נחלבות ויוצאות מן הצד השני. ואז נוסעים לחווה הבאה.

חזרנו והתחברנו לשביל. השביל מכאן החל בעליה ארוכה ומתונה עד לפס Col de la Seigne כאשר בדרך עצרנו למנוחה קצרה באכסניית Refuge des Mottets. מזג האוויר היה בהיר לחלוטין והרים מושלגים מקיפים אותנו מכל הצדדים 360 מעלות. לאחר כשעתיים עליה, הפסגות כבר לא גבוהות כל כך ותוך כמחצית שעה נוספת הגענו אל ה Col de la Seigne בגובה 2516 מטר. כל כמה דקות התגלו לנו פרחים חדשים.

שם אכלנו את ארוחת הצהריים – הארוחה הארוזה שקיבלנו באכסניה – למרות שהלחם היה קשה ביותר שבענו (איזו ברירה אחרת הייתה לנו?) כאשר מרחוק כבר ניתן היה להבחין במון בלאן עצמו.
עברנו מהבגט לפיצה – מצרפת לאיטליה ללא ביקורת דרכונים...

ירידה של כשעתיים דרך שלוגיות – אנחנו כבר מומחים – ומי שלגים הנמסים הביאה אותנו לבקתה Rifiugo Elisabeta. קיבלנו חדר לשניים המכילה מיטת קומתיים ואולי עוד כמטר עד הקיר. אין מגבות ואין מצעים – היה צורך להשתמש בליינר. למקלחת היה צריך לקנות מטבע בקבלה. שירותים ומקלחת בפרוזדור – הפרדה בנים בנות. מכניסים מטבע ואז יש מים חמים ואין, מחכים קצת ועוד פעם יש חמים ושוב אין. לא ניסיתי פעם נוספת. הפעם ויתרנו על הכביסה – אין מים חמים למטרה זו.

מרק טוב, שתיה חמה קולה ומחכים לארוחת הערב (הצמחונית – שוב מגישים חזיר) שהייתה די מאכזבת – קיבלנו 2 פרוסות גבינה צהובה במקום הבשר. אין קליטה סלולרית, wifi לא פועל – מנותקים מן העולם.
לסיכום – יום נינוח וקצר עם נופים מרהיבים.

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים – ארוחת פיקניק מ Auberge de la Nova עלות 12 אירו לאדם
לינה בחדר זוגי Rifugio Elisabetta עלות 120 אירו (לזוג) – חצי פנסיון
מטבע למקלחת – 2 אירו למטבע.
מרחק – 15 ק"מ
עליות – 1004 מטר
ירידות – 258 מטר

הערה – ממטיילים שפגשנו ומטיילים שפרסמו רשמים בפייסבוק – עדיף להמשיך עוד כשעה וללון ב Cabane du Combal. המקום מציע חדרים עם מקלחות צמודות, מגבות ומצעים.

היום הרביעי – 24/6/2018 מ - Rifugio Elisabetta ל - Courmayeur

ארוחת בוקר סטנדרטית וכבר לפני 08:00 יצאנו לדרך. היה פחות קר מהמצופה והדרך ירדה בין 2 קירות שלג – אפילו זרקנו כדורי שלג אחד על השניה.

לאחר הליכה של כשעה בעמק שאסף את כל מי השלגים הגיעה נקודת ההחלטה - ללכת במסלול הרגיל (הגבוה) או בנמוך (אלטרנטיבה למזג אוויר גרוע). בעודנו עומדים על המדוכה ראינו שרוב האנשים בחרו בנמוך. לאחר שראינו מספר מועט של אנשים שבכל זאת בחרו בגבוה, החלטנו להצטרף אליהם. העלייה לא הייתה פשוטה אך גם לא קשה מדי עם מעט שלוגיות וכך הגענו לנקודה הגבוהה של היום 2430 מטר – Mont Favre spur. כל הדרך תצפית אל מעבר לעמק להרים שהיו קרובים אלינו יותר מתמיד בלווי פריחה מדהימה. בנקודת הגובה נהיה קר ורוח, כך שהמעילים יצאו מן התרמילים. כרגיל אכלנו שם צהריים והתחלנו לרדת – תחילה בירידה תלולה שהפכה לאט למתונה. שוב מעבר בשלוגיות כאשר אחת מהן הייתה ממש על שפת תהום. השביל עבר בתוך בשלג בצורה די מישורית אך ב10 המטרים האחרונים של השלוגית הוא עבר למגמת ירידה. איבדנו את שווי המשקל והחלקנו על הישבן. זה היה מפחיד (זו היה הקטע המסוכן ביותר בטיול כולו).
מה שכן, מיד יגיע קבוצה של רוכבי אופניים שעברו את השלוגית המסוכנת עם האופניים ממש ברחיפה. כל הכבוד להם.

בדרך עוד הספקנו לעבור ליד אגם שרובו היה קפוא – הפסקת נשנושים – והגענו לMaison Vielle (הפרה מפלסטיק). הזמנו שם ארוחת צהריים קלה. לפתע החלה רוח אימתנית שהעיפה שמשיות, מפות ואחרי כמה שניות פסקה.

עד עתה – יום בסבבה. נותר רק לרדת לעמק – ואיזו ירידה זו הייתה – ממש "דוך" על צלע הר – כמה מאות מטרים שלא נגמרו (המלצה – בשיא העונה ניתן ורצוי לרדת ברכבל - לא פועל בתחילת העונה). בסוף זה כמובן נגמר . עברנו בכפר המקסים Dolone וכפיצוי על הלילה של אתמול הגענו למלון Botton D'or בעיירה Courmayeur עם אמבטיה מפנקת, מצעים לבנים – פינוק אמיתי. גם הבגדים שחו באמבטיה – היה צורך בכביסה של יומיים.

מכיוון שבמלון לא מגישים ארוחת ערב הופנינו למסעדה סמוכה – מסעדת Terrazza כאשר אנו מגיעים אליה בכפכפים. אז מה אם כולם נעצו מבטים. מה שכן - הפיצה בהחלט מומלצת.

לסיכום – יום נינוח בתחילה, נופים מרהיבים, ירידה קשה ופינוק בערב.

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים – ארוחת פיקניק מ Rifugio Elisabetta בעלות 10 אירו לאדם
לינה במלון Bouton D'or עלות 122 אירו (לזוג) – ארוחת בוקר בלבד כולל מס עירוני
מרחק – 18 ק"מ
עליות – 460 מטר
ירידות – 1560 מטר

היום החמישי – 25/6/2018 מ – Courmayeur ל Rifugio Bonatti

ארוחת הבוקר הייתה המשך לארוחת הערב ולרמה הגבוהה של המלון. אכן קשה לקום ולעזוב כאשר יש כל כך הרבה מנות שטרם טעמנו. במלון פגשנו 3 ישראלים שמתחילים היום את הטרק. נמשיך ונפגוש אותם בימים הקרובים.
התארגנות קצרה בסופר המקומי לארוחת צהריים והתחלנו בעליה כמובן... שהחלה מתונה והפכה לתלולה – אבל למי אכפת. לאחר כשעתיים וחצי הגענו לבקתת Bertone עם תצפית מדהימה על המון בלאן עצמו, קפה טוב ומנוחה קצרה.

מכאן הדרך נמשכה עוד כ3 וחצי שעות בצורה די מישורית (מכונה המרפסת של ברטון) כאשר לצידנו השמאלי עמק Ferret האיטלקי ומיד מעברו רכס המון בלאן. מזג אוויר שמשי ובהיר ומדי פעם נשבה רוח קרירה ומדי פעם ענן מתיישב על המון בלאן שהולך ומתרחק מאחורינו. הדרך כבר היתה כמעט ללא שלוגיות אבל עם נופים מדהימים ופריחה משגעת בחלק מן המסלול. ידענו שאין יותר עליות, הלכנו בסבבה עם המון עצירות ומנוחות בדרך. לאן יש למהר?
הגענו לאכסניה בסביבות 16:00 ישר לבירה צוננת. קיבלנו חדר זוגי עם מיטות נפרדות, שירותים בפרוזדור ומקלחת בקומה אחת מתחת. למקלחת מקבלים מטבע מן הקבלה והייתה הפרדה בין גברים לנשים. המים הספיקו למקלחת ארוכה. האכסניה במצב טוב מאד – נראה שעברה שיפוץ לאחרונה. מכיוון שלא היו מים חמים בכיור – ויתרנו על הכביסה להיום.
הושיבו אותנו לארוחת ערב עם זוגות מבלגיה ואנגליה. ביקשנו כרגיל צמחוני – אבל בעצם כולם קיבלו ארוחה צמחונית. אחרי הארוחה הלכנו ישר למיטה – מחר מצפה לנו יום ארוך.
לסיכום – יום לא קשה ללא ירידות כמעט, עם נופי מון בלאן בלתי פוסקים.

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים – נקנתה בסופר ב Courmayeur בבוקר לפני היציאה.
לינה בבקתה Rifugio Bonatti עלות 136 אירו (לזוג)
מרחק – 12 ק"מ
עליות – 860 מטר
ירידות – 101 מטר

היום הששי – 26/6/2018 מ –Rifugio Bonatti ל La Fouly

ארוחת בוקר צנועה וכבר ב7:00 אנחנו בדרך. מצפה לנו יום ארוך ומאתגר. מתחילים במזג אוויר קריר והשביל עובר פחות או יותר בקו גובה אחיד, רובו בצל. צריך לעבור מספר שלוגיות שעדיין קפואות בשעה זו, ונדרש מאמץ לא קל כדי לא להחליק. ממשיכים כמו אתמול כשעמק Ferret וההרים לשמאלנו. לאחר כשעה התחממנו, עברנו לקצר והשביל הוריד אותנו לעמק. מספר מטיילים וקבוצות עקפו אותנו – אנחנו רגילים לכך.

חצינו את מגרש החניה הקטן שנמצא אחרי Chalet val Ferret והגענו לשלט המורה להמשיך ימינה. ראינו שביל ג'יפים שממשיך ישר. מכיוון שלא היו עוד מטיילים בסביבה, פנינו ימינה לפי השילוט והתחלנו לעלות. למען האמת היינו די בודדים. שתי נשים שירדו בכיוון ההפוך אישרו שאנו בכיוון הנכון לבקתת Elena. כשהיינו בערך במחצית הגובה אל הבקתה, ראינו מטיילים רבים כולל קבוצות עם מדריך שהמשיכו על שביל הג'יפים. המדריכים שלא היו מודעים למצב השלוגיות פשוט לא לקחו סיכון. אולם, פרט לגשר שלג אחד, לא הייתה שום בעיה. גשר שלג –זו שכבת שלג / קרח שישנה זרימה של מים מתחתיה וכשאתה עובר אותו יש סכנה שיתמוטט ותיפול למים. אנחנו עברנו אותו בשלום.
בדיעבד התברר לנו כי – ע"פ האתר הרשמי של הTMB שהאיטלקים היו אמורים להניח שם גשר עץ (הדבר נעשה כמה ימים מאוחר יותר) והאמת שלמחרת מטייל ישראלי נרטב כי הגשר קרס...
הגענו לבקתת Elena ורצינו קפה – הבקתה עדיין לא נפתחה (עקב החורף הקשה השנה הפתיחה הייתה ב1.7) הצוות היה שם ועסק בניקיון ושיקום. אז ללא קפה המשכנו בטיפוס תלול ולא קל אך ללא שלוגיות אל Grand col Ferret – גובה 2537 מטר שזו הנקודה הגבוהה ביותר בטרק. עברנו לשוויץ!
מן הפסטה אל הפונדו.

למעלה – כמו בכל פס – רוח קרה ואיומה. לבשנו את המעילים וכמיטב המסורת – אכלנו את ארוחת הצהריים שלנו.
התחלנו לרדת – תחילה דרך שלוגיות (שהשלג בהן היה רך בשעת הצהריים) לא בעייתיות בכלל ולאחר מכן ירידה ארוכה ומתונה שנמשכה מעל 4 שעות עד לעיירה La Fouly. הנוף כאן השתנה והפך לירוק יותר, פרות רועות באחו- שוויץ טיפוסית. בדרך עצרנו להתרעננות בחוות La Peule. הזמנתי חצי מנת "לחם וגבינה" וקיבלתי קערה שבה 2 פרוסות לחם שוחות בגבינה צהובה מותכת ומבעבעת. מה זה טעים ומשמין.

הגענו ללינת הלילה במלון Maya Joie שזו בעצם אכסניה. קיבלנו חדר זוגי ללא מצעים ומגבות עם שירותים ומקלחת בפרוזדור – כבר רגילים לזה. מה שכן – היה כיור בחדר.
לא הזמנו מראש ארוחת ערב – הם לא הסכימו שנצטרף לארוחה בטענה שהם מלאים – כך שיצאנו לאכול בכפר – במסעדה של מלון Auberge des Glaciers. אמרו ששווייץ יקרה – אבל לא תיארנו לעצמנו שכל כך...

לסיכום – יום ארוך ומאתגר .

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים –. ארוחת פיקניק מ Rifugio Bonatti עלות 12 אירו לאדם
לינה במלון Maya Joie- עלות 100 פרנק (לזוג) – ארוחת בוקר בלבד
מרחק – 20 ק"מ
עליות – 895 מטר
ירידות – 1410 מטר

היום השביעי – 27/6/2018 מ – La Fouly ל- Champex

לפי הספר – היום אמור להיות היום הקל ביותר במסע – נחיה ונראה...
קמנו לארוחת בוקר סטנדרטית – לחם עם ריבה והיה מבחר – שבעה סוגי ריבה... וכן גרנולה עם יוגורט. לפני היציאה לדרך קנינו את החולצות הירוקות של הTMB – כאן נתקלנו בהן לראשונה. לאחר התארגנות קצרה בסופר המקומי יצאנו לדרך בסביבות 08:15. מיד בפאתי הכפר השתעשענו באומגה ואח"כ יצאנו לדרך בירידה. וואו, איזה שינוי לעומת הימים הקודמים. המסלול עבר ביער, לאורך נחל זורם עד שהגענו למספר כפרים עתיקים וביניהם Les Arlaches. הכל נקי ומטופח.

מתברר, שגם בשוויץ הירוקה יש מערכת השקיה שמשקה את העשב.

חלקו השני של היום החל בעליה די מתונה לעומת הימים הקודמים, ברובה מוצלת. הדרך הייתה מקסימה שלכל אורכה ראינו פיסול בגזעי העצים וכן אתר לטיפוס צוקים עם מלא ילדים.
הגענו די מוקדם ל Champex ולאגם מקסים. שוויץ במיטבה. קיבלנו באכסניה חדר גדול (מקלחת ושירותים משותפים).

ארוחת ערב גדולה ומשביעה – סלט ירקות ענק, אורז עם רוטב טעים ועוף – סוף סוף אכלנו בשר לאחר מעל כשבוע. בישלו לנו מנה מיוחדת - כל האחרים קיבלו בשר חזיר. ולבסוף גם קינוח.
לאחר ארוחת הערב עוד היה לנו כוח להסתובב בכפר. פגשנו זוג הודי – מכרים ותיקים מיום הטיול השני ואת השלישיה הישראלית.
מחר נשאר ב Champex ליום מנוחה מתוכנן.

לסיכום – יום נחמד וקל יחסית.

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים –. נקנתה בבוקר בסופר ב La Fouly
חולצת TMB – עלות 13 פרנק
לינה בפנסיון En Plein Air- עלות 164 פרנק (לזוג)
מרחק – 15 ק"מ
עליות – 420 מטר
ירידות – 565 מטר

היום השמיני – 28/6/2018 יום מנוחה בChampex

היום יום מנוחה. מכיוון שארוחת הבוקר מוגשת עד 08:00 ירדנו בסביבות 07:30 וחדר האוכל כבר התרוקן מכל המטיילים. ארוחת בוקר עם לחם טרי טרי, חמאה ריבה ו4 סוגי דגנים כולל גרנולה. חבל שהשתייה החמה כבר לא הייתה ממש חמה.
חזרנו לחדר למנוחה ואח"כ יצאנו לבקר בגן בוטני של צמחי האלפים. מכיוון שראינו את רוב הפרחים כבר במהלך הטרק – היה נחמד להעביר שעתיים.
חזרנו למלון כדי לשים כמה דברים – הפתעה – המלון נעול. פותחים רק ב14:00. מזל שהיה עלינו כסף. הלכנו לקנות כמה דברים בסופר והופ – הסופר נסגר ב12:30. טוב שהספקנו לקנות כמה דברים לצהריים לפני שגרשו אותנו.
סיבוב קצר מסביב לאגם היפיפה והקר – היו מספר אמיצים שנכנסו ומיד יצאו – וחזרנו למלון למנוחת צהריים. אח"כ עוד סיבוב קניות לארוחת הצהריים של מחר וגם מצאנו מספר מוצרי טואלטיקה מיניאטוריים.
לארוחת ערב קיבלנו את אותה מנה כמו יום לפני כן – יום שני רצוף בשר!
לאחר ארוחת הערב, יצרנו קשר בפייסבוק עם קבוצת ישראלים שגם התאכסנה ב בChampex.
ביקור קצר והחלפת חוויות ולישון – מחר ממשיכים.

לסיכום – יום מנוחה במקום מקסים.

פרטים טכניים:
לינה בפנסיון En Plein Air- עלות 164 פרנק (לזוג)

היום התשיעי – 29/6/2018 מ – Champex ל- Trient

מכיוון שארגנו את התרמילים כבר בערב הקודם וגם הצטיידנו בסופר אתמול, יצאנו מיד לאחר ארוחת הבוקר לדרכנו. לשם שינוי – הליכה נעימה במגמת ירידה בשעה הראשונה. ואז החל כרגיל הטיפוס – כבר רגילים לכך. לא היה קשה מדי – המסלול עובר בתוך יער וחוצה מספר ערוצים זורמים. לא משהו מיוחד.
הגענו לחוות Bovine ושם עצרנו לעוגה תוצרת המקום ושתייה חמה. המקום אופה בתנורים עתיקים – ממש מקום מקסים.
עוד עליונת קצרה ואחר כך מתחילה הירידה – תחילה תלולה ואח"כ מתונה. ההליכה הזכירה מאט את אופי ההליכה בגליל כאשר העמק מימיננו.
בדרך פגשנו לא מעט ישראלים, הכי הרבה שפגשנו עד היום. הגענו למעבר ההרים Col de la Forclaz. זהו מעבר הרים לרכב בלבד (אנו באנו מאזור גבוה יותר). מכיוון שמראש לא היו שם חדרים זוגיים –התכנון היה להמשיך עד Trient.
המשכנו והנה לאחר כמה מאות מטרים – השביל נסחף עקב סחיפת הקרקע. אבל בשוויץ כמו בשוויץ – מיד בנו מעקף. ירדנו עד לעיירה Trient כאשר בסביבות 16:00 הגענו למלון. קיבלנו חדר ענק – מצעים על המיטות וגם מגבות – אבל כרגיל – מקלחת ושירותים בפרוזדור.

ארוחת ערב טעימה על טהרת העוף – הפעםלכולם כשלפניה החבר'ה הישראלים ערכו קידוש (יום ששי בערב). לפני השינה, עוד הספקנו להעביר חוויות.
מחר עולים לגובה וחוזרים לצרפת.

לסיכום – יום נחמד וקל יחסית.

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים –. נקנתה בסופר ב Champex
לינה במלון La Grande Ourse- עלות 170 פרנק (לזוג)
מרחק – 17 ק"מ
עליות – 742 מטר
ירידות – 682 מטר

היום העשירי – 30/6/2018 מ –Trient ל Argentiere

אנו כל כך מתורגלים כך שהגענו לחדר האוכל כבר 10 דקות לפני הפתיחה. זה ברור כשמש שבשוויץ לא יפתחו לפני הזמן. והיום הפתעה – גם בננות (חתוכות) וגם גבינה צהובה.
מכיוון שצפוי היום יום קשוח, יצאנו מוקדם – כ20 דקות זריזות במישור ואז החלה העליה. והפלא ופלא – כבר לא הרגשנו את כובד התרמיל. והפעם הוא היה כבד במיוחד כי קיבלנו ארוחה ארוזה נכבדת – חצי בגט, תפוח גדול, טרופית ו2 חטיפי שוקולד. מתברר שבעיירה Trient אין סופרמרקט. עלינו את העלייה הגבוהה יחסית בקלות. כנראה שנכנסנו לכושר. לאחר כשעתיים יצאנו מעל קו העצים ובקתת Col de Balme נראתה באופק. העליה הפכה למתונה הרבה יותר ולנו נעשה קשה יותר... עצירה קצרה למנוחה, מעט שוקולד שוויצרי והמצברים התמלאו. עברנו מספר שלוגיות והגענו למעלה – עברנו משוויץ לצרפת.

אחרי המעבר נפתח הנוף של ההרים המושלגים, שוב נראה הMont Blanc במלוא הדרו עם כל שרשרת ההרים ועמק שאמוני נפתח מתחתינו. איזה נוף...

פגשנו המון ישראלים היום וכן אותם מטיילים שהולכים איתנו לאורך המסלול – הקנדים, הסינים, הצרפתים ועוד – פרצופים מוכרים. נותנים לכולם לעבור – בונז'ור, בונז'ור ואנו בקצב האיטי שלנו – נהנים מכל רגע וכל צעד.
רוב המטיילים חתכו לעמק באמצעות הרכבל. גם אנחנו החלטנו לרדת (ברגל) אל העיירה Le Tour ומשם המשכנו באוטובוס אל מקום הלינה שלנו בעיירה Argentiere. הגענו אליה בסביבות 15:00. הצטיידנו במאפיה בלחם טרי, בסופר במצרכים וכך הגענו כעבור שעה למקום הלינה שלנו – Yeti Lodge. סוף סוף שרותים ומקלחת צמודים... זה היה בית פרטי Challet שהפכו אותו למלון. אנו שוכנו בקומה השניה שהכילה יחידת הורים שאותה אנחנו קיבלנו והכילה חדר עם מקלחת ושירותים צמודים ובנוסף עוד 2 חדרי שינה (חדרי ילדים) עם מקלחת משותפת לאורחים האחרים וכן סלון ענק ומטבח מצויד בכל טוב – מקרר, מכונת קפה והכל חפשי.

נוהל כביסה ויבוש בשמש החמה במרפסת ולעת ערב ירדנו לעיירה לארוחת ערב וסיבוב שקיעה קצר לפני שחזרנו לחדר לסדינים הלבנים.

לסיכום – יום שהתחיל נחמד, הפך לקשה והסתיים בפינוק . עוד יומיים לסיום.

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים –. ארוזה ממלון Le Grande Ourse עלות 15 פרנק לאדם.
לינה במלון Yeti Lodge Argentiere- עלות 144 אירו (לזוג) – ארוחת בוקר בלבד.
מרחק – 13 ק"מ
עליות – 912 מטר
ירידות – 738 מטר

היום האחד עשר – 01/7/2018 מ –Argentiere לבקתת Flegere

למרות החדר המפואר, לא ישנו כל כך טוב, היה מאד חם – ואפילו שפתחנו את החלון – שמיכת הפוך חיממה יותר מדי.
קמנו לארוחת בוקר טובה – סוף סוף ביצים וקרואסון וגם בגט טרי (בצרפת כמו בצרפת) אך לא הספקנו להתענג ממנה יותר מדי כי רצינו לתפוס את האוטובוס מוקדם לתחילת המסלול. נסענו לכפר Montroc . מכאן יש ללכת כ15 דקות "מנהלתיים" כדי להתחבר למסלול. גם אנחנו וגם עוד כמה מאות או אלפי רצי מרתון שעקפו אותנו בריצה – מצטערים שאנחנו מפריעים...

כשהגענו אל המסלול עצמו כל הרצים פנו לדרך אחרת. העלייה הייתה הפעם קשה למרות שהמדרון לא היה תלול יותר מפעמים אחרות- האם זה התרמיל הכבד – (הפעם לקחנו יותר אוכל) או אולי חוסר השינה? האם זו תחושת הסיום ועייפות החומר? יתכן שזו הצטברות של כל הסיבות יחד אך הסיבה העיקרית הייתה ככל הנראה החום הכבד ששרר כבר בבוקר מה עוד שהמסלול הפעם היה חשוף ברובו – רק מעט עצים בודדים פה ושם ששמשו לעצירות למנוחה (מפנה דרומי, סלעי גרניט) וגם לא נשבה רוח. עלינו לאט עם מנוחות רבות עד שהגענו לקטע הייחודי של היום ושל הטרק כולו – הסולמות. זו האטרקציה של היום הזה.

גם רוח נעימה שהחלה לנשוב עזרה בסופו של דבר להתגבר על המכשלות והגענו לקראת צהריים אל הנקודה הגבוהה של היום – בפעם הראשונה ללא מים בכלל – לא היה היכן למלא לכל אורך הדרך. באופק כבר נראתה בקתת Flegere. הנוף נפתח שוב וכל רכס המון נלאן ועמק שאמוני נשקפו שוב לעינינו. מדהים.
המסלול החל לרדת בצורה מתונה עד שהגענו למפל מים. אלו מי הLac Blanc. הפסקה, טבילת רגליים במים הקפואים ומילוי הבקבוקים. שמיים בהירים עם שמש יוקדת.

נשארנו מעל שעה במקום מקסים זה ולקראת שעה 16:00 הגענו לבקתת Flegere. אין להם חדרים זוגיים. קיבלנו מיטת קומתיים במתחם עם עוד 4 מיטות. הלילה נישן בדורם. גם זו חווית טיול.
הבקתה הייתה סבירה – ארוחת ערב טובה עם מבחר גבינות לסיום ומבחר של 3 סוגי קינוח – טארט תפוחי עץ, מוס שוקולד וסוג של פודינג. לאחר ארוחת הערב ישבנו בחוף על כסאות נוח לחכות לשקיעה וירידת החשיכה על המון בלאן. יש שם חתיכת נוף...
הדורם חולק לשני מתחמים. ראינו שבאזור השני הכל היה ריק. עברנו אליו והיינו שם לבדנו. אמנם לא חדר זוגי אבל פרטיות סבירה.

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים –. מוצרים שנקנו ביום קודם בסופר ב Argentiere.
לינה Refuge La Flegere - 120 אירו (לזוג)
מרחק – 8 ק"מ
עליות – 713 מטר
ירידות – 257 מטר

היום השנים עשר – 02/7/2018 מ –Flegere ל ל-Chamonix

השינה בדורם היתה שקטה ונינוחה וקמנו לארוחת בוקר עם קפה אמיתי – טחון במקום וקרואסון ענק טרי. פתיחה מושלמת ליום האחרון.
לבשנו את החולצות הרשמיות של הטרק אותן קנינו ב La Fouly, אספנו את ארוחת הבוקר וכבר ב07:15 יצאנו לדרכנו. השעתיים הראשונות עברו בנחת, שביל טוב על קו גובה אחיד. על אף השמש הבהירה, השביל היה מוצל ברובו וגם נשבה רוח קרירה. הקטע הזה מכונה "המרפסת הדרומית" ואכן אתה הולך ולשמאלך כל רכס הרי המון בלאן. קצת פחות יפה מאתמול כי בשעות הבוקר השמש מאירה מכוון זה אבל עדיין מאד מלבב. עוד טיפוס של כשעה ואז הגענו לפס Col de Brevent. הפס היה בתוך שלג. אכלנו כרגיל צהריים ו...

מכאן התחיל החלק המאתגר של היום ושל הטיול – מעברים בשלג – (למזלנו בעליה), טיפוסים בינות בולדרים – הקטע היחיד בטרק שבו אין ממש שביל מסודר וגם 2 סולמות קצרים. איזו קטע נהדר לסיום!

חיש קל הגענו למשטח השלג האחרון ולפסגת הר Brevent בגובה 2526 מטר.

זהו הסתיים המסע – לא היה מאושר מאתנו. כמה צילומים לסיום, חגיגה עם קולה ובירה (במחירים מופקעים) וירדנו באמצעות 2 רכבלים אל החום הלוהט של Chamonix.

ארוחת צהריים קלה במדרחוב ונסיעה קצרה אל המלון המפנק – RockyPop ב Les Houches.
הסתיים המסע. ואיזה מסע זה היה!

פרטים טכניים:
ארוחת צהריים –. ארוחת פיקניק מבקתת Flegere עלות 10 אירו
לינה מלון RockyPop
מרחק – 7 ק"מ
עליות – 772 מטר
ירידות – באמצעות רכבל – השביל עצמו יורד 1564 מטר עד Les Houches.

הימים שאחרי – 03-04/07/2018 אנסי (Annecy) וג'נבה (Geneve)

מלכתחילה הוספנו עוד יומיים (3 לילות) לאחר הטרק ללא תכנון מראש. מכיוון שהטיסה חזרה לארץ יצאה ב07:00 מג'נבה הוזמן מראש מלון ibis Geneve Aeroport שנמצא ממש סמוך לשדה התעופה. אבל מה עושים ביומיים אלו נשאר פתוח.
בזמן הטרק, תוך כדי שיחה עם אנשים קיבלנו המלצות לבקר בעיר אנסי (Annecy) - העיר מכונה "ונציה של הרי האלפים". עיון קל במפה הראה שהיא קרובה יחסית לג'נבה וכך הזמנו לקראת סוף הטרק לילה אחד באנסי – במלון ibis שנמצא ממש במרכז העיר.
נסענו לאנסי באוטובוס – נכון שקיבלנו דף מודפס עם פרטי הכרטיסים שלנו – אך ביקורת הכרטיסים נעשתה באמצעות הסמארטפון של הנהג. הגענו לעיר, התמקמנו במלון שאכן היה במרכז ובמרחק הליכה מתחנת האוטובוס המרכזית / תחנת הרכבת ויצאנו "לקרוע" את העיר.
לאחר 12 יום של טרק – היה ממש קשה להסתגל לעיר, לחנויות, למכוניות – מה גם שהיה מאד חם.
העיר היא אכן נחמדה, בנויה משני צדי נחל כאשר הבתים הראשונים אכן נושקים למים. אבל מכאן ועד ונציה – המרחק גדול. העברנו את הזמן בשתייה ואכילה – התחלנו בבר עם שתיה (בירה / מיץ) , עברנו לצהריים קליל (סנדוויצ'ים מדהימים) וסיימנו בקונדיטוריה עם קפה ועוגה. אין על האוכל הצרפתי... הגיע גם זמן השופינג – ציינתי שהייתי עם אשתי -, וחזרנו למלון למנוחה.
יצאנו שוב בערב, וואו – כל העיר העתיקה היא מרכז בילוי (אוכל ושתיה) אחד גדול. בכל פינת רחוב, בין הרחובות מסעדה, בית קפה, בר – מדהים – רק תבחר איפה לשבת. המשכנו לאגם המרהיב (צריך לקחת הכל בפרופורציות), ארוחת ערב וחזרה למלון.

ארוחת הבוקר היתה עשירה – פרט מעניין שיש ציין – במקום היה מתקן של מים רותחים. כל סועד יכול להכניס ביצה ומקבל שעון טיימר בצורת ביצה ( לצערי אין תמונות) ומחליט לאחר כמה זמן להוציא אותה – 3 דקות לרכה, 6 לבינונית ו9 לקשה....

לאחר ארוחת הבוקר חזרנו לתחנת האוטובוסים ונסענו לשדה התעופה של ג'נבה ומשם שאטל של המלון אל המלון.
קיבלנו כרטיסי חינם בתחבורה הציבורית ונסענו למרכז העיר לראות את מזרקת הענק באגם ג'נבה, ולצידה נמצא שעון הפרחים המפורסם של העיר ו... בעצם זהו. עיר שהרחוב הראשי שלה עמוסה בחנויות של מותגי היוקרה. טוב, אז איך מעבירים את הזמן ביום חם כזה?
אכלנו צהריים והחלטנו פשוט לנסוע עם החשמלית עד תחנת הקצה בפרברים ולחזור. בדרך חזרה עצרנו ברובע Carouge - זהו רובע קטן של ג`נבה באווירה ים-תיכונית. האזור הוא שכונת אומנים, קצת בוהמית עם רקע איטלקי.
בדרך חזרה למלון קנינו מתנות (גבינה שוייצרית ושוקולד כמובן), ארוחת ערב כדי להתפטר מהפרנקים האחרונים – זה לא קשה בשוייץ – ולמחרת ב5:00 בבוקר השאטל החזיר אותנו לשדה – נסיעה של כ5 דקות – והביתה. ואכן פגשנו בשדה חלק מהמטיילים שפגשנו בטרק.

בדיעבד - ניתן היה לוותר על יומיים אלו.

מתחילים לחשוב על הטרק הבא.

קבצים מצורפים

• זמני הליכה בפועל לעומת הזמנים בספר של Raynolds