TMB- Tour du Mont Blanc יולי 2023

תכנון הטיול

ה-Tour de Mont Blanc הוא הטרק הכי מוכר ומבוקש באירופה.
ניתן לבצע את הטרק בהמון צורות כאשר הנפוצות יותר הן הקפה מלאה ב7 ימים או 10 ימים. הטרק מאוד גמיש, ניתן לעשות רק חלק ממנו בעקבות העובדה שכמעט בכל יום עוברים בעיירה עם אופציות תחבורה שונות. אנחנו בחרנו לעשות את הטרק המלא ב-10 ימי הליכה. חלק מהימים מתוך ה-10 קצרים וניתן לחבר כמה ימים ביחד (בפרקים בהמשך אנחנו מתארים איפה לדעתינו זה אפשרי).
בנוסף לשביל הרשמי של הטרק ישנם מסלולים חלופיים (נקראים וריאנטים) שלרוב עולים למעברי הרים גבוהים יותר, נחשבים יותר קשים וטכניים אך גם בעלי נופים יפים יותר.

כמו בכל האלפים, גם בטרק הזה ישנן בקתות הרים פזורות שניתן לישון בהן במקום לישון באוהל, מספר מקומות הלינה בבקתות מוגבל והביקוש לטרק גבוה מאוד, מה שמצריך שריון של מקומות לינה הרבה זמן מראש. יש מספר חברות שנותנות שירות של תכנון הטיול כולל סגירת הבקתות אך ניתן לעשות זאת גם בצורה עצמאית. בגלל הביקוש הרב תכנון הטיול צריך להעשות מיד לאחר שנגמרת עונת ההליכה (חודשים אוקטובר-נובמבר). בטרק ישנן אפשוריות לינה שונות:
לינה בבקתות הרים- בחדרים משותפים או פרטיים.
לינה בכפרים- לינה באכסניות או מלונות.

התחלנו את התכנון כמו תמיד בקריאה של חומרים באתר הרשמי של הטרק, של סיפורי דרך נוספים, והסתכלות במפה (קובץ GPX ומפה בגוגל מפס). החלטנו לסגור בצורה עצמאית לפי תכנון הימים המקובל באתר ל-10 ימים. היינו גמישים בתאריכים- כשהחלון זמנים שלנו הוא בין אמצע יוני עד לסוף יולי.
אסטרטגיית הזמנת הלינה שלנו הייתה לשים דגש על בקתות ספציפיות שאנחנו רוצים לישון שם ולא על תאריכים ספציפיים כי יש לנו חלון זמנים גדול. דבר ראשון שעשינו היה להבין באילו ימים יש אופציות לינה מצומצמות (אחת או שתיים) ובאילו ימים יש אופציות לינה מרובות.
הימים שגדרנו כימים עם לינה מצומצת הם:
הלילה השני- לינה בבקתת Bonhomme
לילה שלישי- לינה ב-Elisabetta / Combal
לילה חמישי- לינה ב-Bonati/Chalet Val Ferret
הכנו קובץ אקסל אשר מכיל את כל האופציות ללינה בהתחשב בטיסות הקיימות ובימים שאנו עוברים את הבקתות לפי הסדר. לאחר מכן מילאנו את הקובץ עם מידע לגבי זמינות הבקתות, חלק מהמידע נקלח ישירות מאתר הרשמי של הטרק, חלק מאתרים של הבקתות עצמן וחלק במייל שנשלח לבקתה. בהתאם לכך קבענו את תאריך תחילת הטרק.
ההזמנה נעשית בשלושה מקומות עיקריים-
1. האתר הרשמי של הטרק
2. בוקניג
3. תקשורת ישירה מול הבקתות (לדוג׳ אליזבתה במייל ובונהום באתר משלהם)
הזמנו בקתות לימים הקריטיים ומילאנו את שאר הימים עם הזמנת מלונות בבוקינג או בקתות נוספות באתר.

החלוקה שלנו לימים היא:
יום 1: Les Houches to Les Contamines (אופציה לוריאנט: Col de Tricot)
יום 2: Les Contamines to Refuge de la Croix du Bonhomme
יום 3: Refuge de la Croix du Bonhomme to Refuge Elisabetta (אופציה לוריאנט: Col de Fours)
יום 4: Refugio Elisabetta to Courmayeur
יום 5: Courmayeur to Chalet Val Ferret (אופציה לוריאנט: Col Spain ו- Tete de la Tronche)
יום 6: Chalet Val Ferret to La Fouly
יום 7: La Fouly to Champex Lac
יום 8: Champex Lac to Trient (אופציה לוריאנט: Fenêtre d'Arpette)
יום 9: Trient to Montroc
יום 10: Montroc to La Fleger וחזרה לChamonix

יום 0- טיסה והגעה לנקודת תחילת הטרק

טסנו עם אל-על לג׳נבה, הגענו לג׳נבה בשעה 10 בבוקר.
הזמנו מראש אוטובוס לשאמוני עם חברת Swiss tours (דרך אתר שנקרא BusBud) שיוצא בשעה 12:15 בעלות של 12 יורו לבן אדם (חשוב- האוטובוס יצא בדיוק בשעה אז צריך להגיע לפני כדי לעלות אליו, נגיד רבע שעה מראש).
הנסיעה אורכת שעה וחצי והאוטובוס מוריד אותנו בתחנת האוטובוסים בשאמוני- chamonix sud.
משם עברנו את הכביש לצד השני ולקחנו אוטובוס קו 1 ל-Les Houches עד למלון שסגרנו ללילה לפני הטרק- RockyPop. יש אוטובוס כל חצי שעה והוא בחינם.
אחרי שהתמקמנו במלון, הלכנו לסופר שנמצא חמש דקות ממנו והצטיידנו באוכל לארוחת בוקר (בגטת נקניקת גבינה וקופסא של עגבניות שרי) ונשנושים לטרק.
אחר כך יצאנו להסתובב בכפר. אין שם יותר מידי מה לראות, ישבנו בבר נחמד (Le Solerey) ושתינו בירה מול הנוף.

במחשבה לאחור, לא בטוח שלישון במלון הזה עוזר כלכך כי גם משם לקחנו אוטובוס לנקודת תחילת הטרק, אותו האוטובוס שיוצא משאמוני.

לגבי המלון- הפסיליטיס מאוד טובים, אהבנו שיש סופר במרחק של חמש דקות הליכה וזה קרוב לתחנת אוטובוס של קו מספר 1.
פחות אהבנו- הארוחת ערב הייתה לא טובה, מחיר גבוה לרמה שקיבלנו, וגם השירות במסעדה לא היה טוב.
אם אתם בוחרים לישון שם אז עדיף לא לאכול במסעדה של המלון.

יום 1: Les Houches to Les Contamines (דרך הוריאנט Col de Tricot)

20 ק״מ, 1500 מ׳ עליה, 1450 מ׳ ירידה.
6:40 שעות הליכה נטו.

קמנו בבוקר ולקחנו אוטובוס (קו מספר 1) למרכז מבקרים שם יש את השער תחילת המסלול. אחרי זה המשכנו ללכת 10 דקות עד לרכבל Bellevue. כשהגענו הבנו שיש תקלה ברכבל ולא יודעים מתי הוא יחזור לפעילות.
החלטנו שאנחנו לא מחכים ועולים במקום זה ברגל.
יש 800 מטר עליה עד לראש הרכבל דרך Col de Voza והיא לקחה לנו שלוש שעות. עשינו את זה יחסית לאט, זאת הייתה לנו עלייה קשה יחסית לזה שהרגע התחלנו את המסלול ולא הספקנו לאכול ארוחת בוקר (אנחנו מעריכים שהיא אמורה לקחת באזור השעתיים בראייה לאחור אחרי שסיימנו את כל הטרק).
העלייה לא יפה במיוחד, מתחילה בתוך הכפר, לאחר מכן הולכים בתוך יער. כמו שהרבה אומרים- גם אנחנו לא ממליצים לאף אחד לעלות את העלייה הזאת ברגל אלא לקחת את הרכבל (גם מי שלא עושה את הוריאנט באותו היום) כי היא פשוט מיותרת ביחס לעליות המהממות שיש בשאר הטרק.

מראש הרכבל יש ירידה מתונה, שהופכת ליותר תלולה עד שמגיעים לגשר התלוי Bionnassay.
אחרי הגשר מתחילה עליה עד ל-Col de Tricot. העליה מתחילה תלולה ולאחר מכן מתמתנת.
הייתה לנו רוח חזקה וזה מעט הקשה על העליה.
העליה מהגשר לפס היא של 600 מטר והיא לקחה לנו שעה.
מהפס יש ירידה מאוד תלולה כשבאופק רואים את נקודת הסיום של הירידה Refuge de Miage. הירידה מהפס עד לבקתה לקחה לנו שעה.
עצרנו בבקתה, שתינו בירה ואכלנו ארוחת צהריים. הרבה מזמינים שם אומלט, לנו זה היה מאוד כבד והיו לזה השלכות😜.
משם השביל ממשיך לכיוון Les Contamines. יש שני שבילים אפשריים- אופציה ראשונה לעלות לגבעה ולרדת, אופציה שניה לעקוף את העליה וללכת בשביל באותו קו גובה פחות או יותר. אנחנובחרנו באופציה הראשונה. עד לראש הגבעה לקח לנו חצי שעה (200 מטר) שם מגיעים לבקתה נוספת (Auberge Le Truc) עם נוף נהדר.
מהבקתה מתחילה ירידה ארוכה של 800 מטר עד ל-Les Contamines.
מתחילים בשביל צר בתוך יער ואחרי כשמתחברים לאופציית ההליכה השניה השביל הופך לשביל 4x4 עד שמגיעים לכפר.
מהרגע שהגענו לכפר הייתה לנו הליכה נוספת של עוד חצי שעה עד למלון שלנו שנמצא יחסית רחוק ממרכז הכפר (Le Chemenaz). המלון היה מעולה, ממול יש סופר ששם קנינו נשנושים ואכלנו ארוחת ערב טובה במלון. מאוד ממליצים עליו!
יש במלון גם בריכה למי שרוצה וגינה נחמדה להסתלבט אחרי הצהריים.

לסיכום-
היה לנו יום קשה, יכול להיות שזה פשוט כי זה היום הראשון. בכל מקרה זה חימום מנועים לקראת שאר הימים.
השביל היה מאוד עמוס כי התחלנו את מסלול בסוף שבוע (יום שבת).
אנחנו מאוד ממליצים על הוריאנט, הגשר התלוי מהמם, אין עוד גשר כזה לאורך הטרק, הזרימה מתחת מטורפת וזה מאוד יפה לראות.

יום 2: Les Contamines to Refuge de la Croix du Bonhomme

12 ק״מ, 1400 מ׳ עליה, 40 מ׳ ירידה.
4:18 שעות הליכה נטו.

יצאנו ב8 מהמלון, קנינו בגט וקרואסון בסופר ממול והתחלנו ללכת. ב2.5 ק״מ הראשונים הולכים במישור עד שמגיעים לכנסייה Notre Dame de la Gorge. משם מתחילה עליה (שתימשך פחות או יותר כל היום) בתוך יער. לאחר 30 דקות מגיעים לגשר מעל נקיק צר של הנחל, יש שם מפלים וזרימה מטריפה!
המשכנו לעלות, חלפנו על פני Refuge Nant Borrant בלי לעצור. משם יוצאים מהיער, העליה מתמתנת, והולכים בשביל מישורי מהמם בתוך העמק ליד עדרי פרות. לאחר מכן, מקטע נוסף בעליה עד ל-Refuge La Balme משם נשקף נוף מהמם על העמק ועל Les Contamines. עד לנקודה הזאת עלינו 522 מ׳ וזה לקח לנו 2:07 שעות.
עצרנו לאכול מול הנוף ליד הבקתה. יש שם שירותים ציבוריים ועמדת מילוי מים.

משם ממשיכים לעלות (כמובן) עד ל-Col de Bonhomme. העליה מ-Refuge La Balme על לפס לקחה לנו 1:11 שעות.
ניתן לסטות מהשביל לכיוון Lake Jovet. אנחנו מעריכם שההליכה לשם היא 45 דקות לכיוון. אנחנו המשכנו עם השביל בלי ללכת לאגמים. לאורך העליה ומהפס רואים יפה את האגמים ולדעתינו הם לא מוסיפים הרבה.
העליה מהממת! רואים כל הזמן את הדרך שעשינו במהלך היום מהכפר למטה, העמק והבקתות שבדרך.

מהפס יש הליכה של שעה נוספת עם טיפוס של עוד 150 מ׳ עד ל-Col de la Croix du Bonhomme. במהלך המקטע הזה נפתח מימין נוף לאגם מלאכותי, סכר ופסגות הרים מושלגות, פשוט מהמם! מהפס יש ירידה קטנה של 40 מ׳ עד לבקתה.
הגענו לבקתה בשעה 14:25, בדיוק בזמן לפני שסוגרים את הארוחת צהריים (ב14:30), הזמנו נשנוש קטן ובירה שיחזיק אותנו עד הערב.

ליד הבקתה יש שירותים ציבוריים לאורחים שלא לנים בה. הכניסה לבקתה במדגרות למרפסת ומשם הכניסה לחלל המרכזי.
סביב הבקתה יש הרבה כרי דשא שעליהם נחים מטיילים ושותים בירה. אם התכנון שלכם להמשיך את היום לכפר למטה, שווה לעצור שם לפני המשך ההליכה בירידה.

על הבקתה-
בבקתה עצמה יש רק חדרים משותפים ואין מים במקלחות אבל יש ניקוז. מה שהרבה עושים זה ממלאים מים בבקבוק בכיור ואיתם מתקלחים בתוך המקלחות. אנחנו התקלחנו איכשהו עם מים בכיור וזה עשה את העבודה.
אנחנו ישנו בדורמס קטן עם 2 מיטות קומותיים, ישנו איתנו זוג בלגיים חמודים ושקטים.
אין קליטת סלולר ואין WiFi.
ארוחת ערב קלאסית בבקתה בשולחנות משותפים של 8 אנשים. למנה ראשונה קיבלנו מרק, לחם וגבינה ולמנה עיקרית קיבלנו פסטה עם נקניקים ירקות וגבינות מוקרמת בתנור. לקינוח עוגת שוקולד כמו של יום הולדת. הכל היה טעים מאוד והכמויות היו מספקות.

לסיכום-
היום הזה נחשב בעיני רבים לאחד הימים הקשים בטרק. לאחר שסיימנו את כל הטרק, אנחנו לא חושבים שהיום הזה שונה בהרבה מהימים הבאים מבחינת קושי. ייתכן שהקושי נובע מזה שרוב האנשים עושים אותו יחסית בתחילת הטרק כשהגוף עוד לא התרגל להליכה. בשורה התחתונה- אין מה להיבהל.ֿ
לגבי קליטת סלולר: באמצע העליה ולמשך יומיים (עד קורמיור) לנו לא הייתה קליטת סלולר ולא היה אינטרנט בבקתות.

יום 3: Refuge de la Croix du Bonhomme to Refuge Elisabetta (דרך הוריאנט Col de Fours)

15.5 ק״מ, 992 מ׳ עליה, 1200 מ׳ ירידה.
5:43 שעות הליכה נטו.

קמים בבוקר בבנוהום בשעה 06:00, יצאנו לראות את הזריחה שהייתה יפה מאוד. ארוחת בוקר ב06:30 פשוטה של לחם, חמאה, ריבות, קפה ותה. יצאנו קצת אחרי 07:00- מוקדם כי רצינו ללכת דרך הוריאנט ולעשות את הירידה באיזי.
התחלנו בעליה חזרה לפס שהיינו בו אתמול ומשם עוד כ-200 מ׳ עד ל-Col de Fours. בדרך ראינו להקת איילים. אנחנו ממליצים תמיד, בלי קשר לאורך של היום ההליכה לצאת בין הראשונים מהבקתה, ככה יש אפשרות לראות יותר בעלי חיים לפני שעוברים אנשים בשביל.
בדרך לפס היו כמה אזורים מושלגים שהשביל עובר דרכם. לא הייתה לנו בעיה לחצות אותם.
מהפס יש נוף לדרום הרכס של המון בלאן, רואים גם את מעבר הגבול עם איטליה שנגיע אליו בהמשך היום. העליה מהממת, לא קשה במיוחד והנוף שווה את זה. משם מתחילים בירידה יחסית תלולה של 890 מ׳ עד לחיבור עם השביל הרשמי במחלבה. לירידה יש 2 מקטעים תלולים והשאר פחות תלולים. הירידה מאוד יפה ויש פריחה מטורפת מסביב. הולכים לאורך נחל וחוצים אותו כמה פעמים. הפריחה שונה מאזורים אחרים בטרק בגלל הגובה. ראינו אנשים מקימים אוהלים ליד המקטע הפחות תלול של הירידה וזה היה נראה כמו אחלה מקום לישון בו למי שעושה קמפינג.
הוריאנט היה מסומן טוב עם שלטים וסימנים על האבנים.
הגענו למחלבה לאחר 2:40 שעות הליכה.


מהמחלבה המשכנו לכיון Refuge des Mottets עם 80 מ׳ עליה. הגענו לשם תוך חצי שעה ושם עצרנו לאכול עוגה וקרפ עם שוקולד ושתינו בירה.

מהבקתה מתחילה העליה של 720 מ׳ עד ל-Col de la Siegne שזה המעבר גבול בין צרפת לאטליה. העליה עצמה מאוד יפה, מאחור רואים את כל העמק שהלכנו בו, את Col de Fours והירידה ממנו. העליה לא קשה עם שיפוע לא תלול במיוחד והיא לקחה לנו 1:20 שעות. הנוף מהמעבר גבול מדהים ביופיו, רואים את Val Veny שילווה אותנו ביומיים הבאים.

לאחר עצירה של כחצי שעה בפס המשכנו בירידה לכיוון Refugio Elisabetta של 310 מ׳. הירידה מאוד יפה ולא קשה בכלל, הנוף כמובן מהפנט וגם הצלחנו לראות כמה מרמוטות. הגענו בשעה 14:30 לבקתה, הליכה של כשעה וקצת מהפס.

הבקתה יושבת בנקדוה תצפית על כל העמק ומאחוריה קרחון מרהיב. מרחוק ניתן לראות את בקתת Combal (נראית שגם יושבת במיקום מדהים).
גם למי שלא ישן בבקתה, מומלץ לעצור לראות את הנוף עם אוכל ובירה.
כשהגענו ישבנו דבר ראשון בשמש במרפסת מול הנוף, הזמנו לאכול מרק ורביולי שהיה מדהים ושתינו אפרול שפריץ.

על הבקתה:
בשעה 15:30 נפתח הצ׳ק אין ללינה בתהליך מסורבל וידני. סידור החדרים נעשה בזמן אמת תוך כדי הצ׳ק אין (אנחנו מניחים שזה בגלל שלא דורשים פיקדון לשריון מקום).
יש בבקתה חדרי דורמס בגדלים שונים וגם חדרים פרטיים. בהתחלה מיקמו אותנו בחדר דורמס ל21 אנשים עם מיטה ענקית עם שלוש קומות. לאחר כמה זמן צוות המקום שם לב שאנחנו היינו אמורים להיות משובצים לחדר עם שישה אנשים ברמה יותר גבוה והעבירו אותנו.
שימו לב (!!!!!!!) כשמזמינים מקומות לבקתה לוודא שקיבלתם את החדר שאליו נרשמתם כי אנחנו פיספסנו את זה. משיחה עם אנשים שישנו בחדר דורמס הגדול הבנו שהיה להם לילה קשה מאוד והם לא ממליצים לישון שם כלל.
מקלחות- בעלות של 2 יורו לאדם מקבלים Token שנותן לך 20 ליטר מים חמים במקלחת. לנו בפועל הספיק Token אחד כי התקלחנו ביעילות. אין הרבה מקלחות בבקתה, שווה ללכת להתקלח כמה שיותר מוקדם.
ארוחת ערב בשולחנות משותפים הייתה מעולה. מנת פתיחה של ברוסקטה עם עגבניות. לאחר מכן למנה ראשונה קיבלנו ריזוטו שהיה מעולה וכולם לקחו תוספת. למנה עיקרית קיבלנו צלי חזיר עם שעועית ירוקה ותפוחי אדמה. לקינוח היה כוס עם פנקוטה, קצפת ואוכמניות. בכללי האוכל בבקתה היה מעולה (כראוי לאיטליה).


לסיכום-
הנוף באופן כללי במהלך היום מדהים. זהו אחד הימים הכי יפים של הטרק.
לגבי הוריאנט: אנחנו מאוד ממליצים על הוריאנט הזה, העליה בתחילת היום לא קשה בכלל, הירידה ברמת קושי סבירה, זה מעיין קיצור דרך להליכה (במקום לרדת לכפר Les Chapieux) ויש נופים מדהימים ופריחה מהממת.

יום 4: Refugio Elisabetta to Courmayeur

11 ק״מ, 505 מ׳ עליה, 1200 מ׳ ירידה.
3:15 שעות הליכה נטו.

היום הוא יום קצר בשבילינו, אנחנו ישנים בקורמיור והחלטנו לקצר את הדרך ולרדת ברכבל למטה כדי לאפשר זמן לכביסה ומנוחה.

קמנו ואכלנו ארוחת בוקר פשוטה בבקתה- לחם, נקניק, גבינה, קרקרים ממרח שוקולד וריבות.
יצאנו לדרך- יורדים ירידה קצרה מהבקתה לעמק Veny, הולכים בתוך העמק עד שמגיעים לבקתת Combal לאחר 40 דקות. בקתת Combal נמצאת על נהר והנוף סביבה מהמם.

ליד הבקתה יש פיצול שבילים. השביל הרשמי פונה ימינה ועולה. ניתן להמשיך ללכת בעמק עד לקורמיור או גם לקחת אוטובוס מנקודה קרובה.
אנחנו פונים ימינה ומשם מתחילה עליה של 500 מ׳. העליה לא קשה ויפה מאוד. בקצה העליה מתגלה נוף לאורך רכס המון בלאן המדהים! הנוף הזה עם ההליכה במקביל להר מלווה אותנו ביומיים הקרובים. העליה לקחה לנו שעה.

לאחר מכן מתחילים ללכת במגמת ירידה, הנוף כאמור מטריף וקשה להמשיך ללכת בלי להוריד את העיניים ממנו. במהלך הירידה יש אגם קטן מימין שם עצרנו לנשנושים.
המשכנו לרדת עד ל-Refugio Maison Vielle שהיה עדיין סגור לצהריים. משם לקחנו את הרכבל למטה לכיוון קורמיור. הרכבל עולה 15 יורו לאדם ובעצם מורכב מכרטיס עליה לצ׳רליפט ולאחר מכן לגונדולה עד לעיר.
הירידה ברכבל הייתה מאוד מהירה (5-10 דקות). במידה ויורדים ברגל יורדים בשביל 4x4 בתוך אתר סקי. מהרכבל הירידה נראית לא מעניינת ולטעמינו חבל על הזמן ללכת אותה.

מתחתית הרכבל עד לתחנת האוטובוסים יש הליכה של 5 דקות, משם הלכנו עוד 5 דקות למלון שהזמנו שנמצא בקצה הדרומי של המדרחוב של קורמיור.
הגענו למלון שהזמנו (Cresta et Duc) בשעה 12:20, קיבלנו את החדר מיד מה שהיה מעולה ואיפשר לנו לעשות כביסה לבגדים. לאחר מכן יצאנו לאכול בפיצרייה ליד תחנת האוטובוסים- Pizzeria la Remisa. הזמנו שתי פיצות והן היו מעולות ובמחירים משתלמים (בין 8-10 יורו לפיצה בהתאם לתוספות). הגענו למקום הזה כי רוב המסעדות היו בסיאסטה אבל היא התבררה כאופציה מעולה.
חזרנו לחדר לנוח ובערב יצאנו לסיבוב נוסף במדרחוב. הלכנו עד בניין העירייה והפארק, אכלנו גלידה טעימה מאוד ב-Creme et chocolat ושתינו דרינק של אפרול והוגו מול הנוף ב-Gou.

לסיכום-
יום זה הוא יחסית פשוט והנופים שמתגלים בו הם מהיפים בטרק! בכללי ההליכה במקביל לרכס המון בלאן היא מדהימה.
אנחנו לא ממליצים כלל ״לחתוך״ את היום הזה בהליכה בעמק או לקחת אוטובוס במקום לעלות לנוף. העליה לא ארוכה ולא קשה והנופים מדהימים.
גם אחרי ההליכה עשינו חצי יום מנוחה וכביסה בקורמיור כי ירדנו ברכבל. ממליצים מאוד.

יום 5: Courmayeur to Chalet Val Ferret (דרך הוריאנט Col Spain ו- Tete de la Tronche)

21 ק״מ, 1783 מ׳ עליה, 1030 מ׳ ירידה.
6:56 שעות הליכה נטו.

מתחילים את היום עם ארוחת בוקר מפנקת ומגוונת במלון.
הלכנו לסופר קרפור שנפתח ב08:00 להצטייד בבגט, נקניק וגבינה שיהיה לנו לארוחת צהריים.
משם מתחילים ללכת בהתחלה בתוך העיר, עוברים בין הבתים במגמת עלייה. ההליכה בתוך העיר נמשכת כחצי שעה כשעולים 230 מטר. כמגיעים לחניית עפר שהיא נקודת התחלה עבור הרבה אנשים שעושים טיולי יום, מתחילה העליה היותר תלולה בתוך היער. העליה היא במן מדרגות שחצובות בסלע או עם השורשים של העצים, בהתחלה אין נוף בכלל אבל יש צל מהעצים. כשמתקרבים לסוף העליה נפתח נוף על העיר ועל ההר ממול שממנו הגענו אתמול.
הגענו לבקתה Refugio Bertone בשעה 10:20 אחרי 520 מ׳ עליה נוספים מהחנית עפר. (סהכ עליה מתחילת היום של 750 מ׳ שלקחה לנו שעתיים). הבקתה הייתה סגורה בזמן הזה אז לא עצרנו שם.
עשינו הפסקה קטנה של נשנושים בתצפית מעל הבקתה במקום.

קצת מעל הבקתה נמצא הפיצול לוריאנט. אנחנו הולכים בוריאנט ופונים ימינה ומלעלה. הוריאנט מתחיל בעליה מאוד תלולה של 330 מ׳ עד שמגיעים לקו פרשת המים של ההר שנקרא Mont de la Saxe. ההליכה על קו פרשת המים מדהימה ביופיה ומתגלה נוף פנורמי של 360 מעלות על קורמיור, העמקים מסביב והמון בלאן. באזור יש גם הרבה עדרי פרות. ההליכה במקטע הזה על קו פרשת המים לקחה לנו 45 דקות במגמה מישורית. לאחר מכן יש עליה נוספת של 240 מ׳ עד לפסגה של ההר Tete de la Tronche. בזמן העלייה הייתה לנו רוח מאוד חזקה שהקשתה עלינו. הגענו לפסגה לאחר 3:30 שעות מתחילת היום, 1:40 שעות מהבקתה. הנוף מהפסגה הוא בהחלט ההיילייט של היום הזה. עצרנו שם לארוחת צהריים ועשינו הפסקה ארוכה כי הנוף משגע. זאת אחת הנקודות הכי יפות בכל הטרק!

משם יש ירידה מאוד תלולה עד ל-Col Sapin של 120 מ׳. הנוף מהפס לא כזה מרשים אחרי שיורדים מהפסגה לכן מיד המשכנו בדרך. לדעתינו אין טעם לעלות מסביב רק עד לCol Spain כי מפסידים את רוב הנוף היפה של היום הזה וגם את הנוף מהשביל הרשמי של המון בלאן)
מהפס ממשיכים בירידה של עוד 180 מ׳ עד לנחל ולפיצול שבילים. ניתן להמשיך לפי הורינט (שעולה לפס נוסף) או לחתוך בנקודה הזאת שמאלה חזרה לשביל הרשמי של המון בלאן. לדעתינו חזרה לשביל הרגיל בנקודה הזאת יכולה להתאים מאוד למי שמרגיש מעט עייף. המשך הוריאנט גם יפה אבל לא כמו החלקים הקודמים.

אנחנו ממשיכים ללכת בשביל של הוריאנט ועולים כ-300 מ׳ נוספים עד ל- Col Entre Deux Sauts. לאחר הפס מתגלה מימין רכס הרים מושלג בצורת אמפי ומתחילים לרדת לכיוון Refugio bonatti כשממולינו המון בלאן. סה״כ ירידה עד לבקתה של 480 מ׳. מהפס עד לבקתה ההליכה של כשעה.
Refugio Bonatti נמצא במיקום מהמם מול הנוף מעל Val Ferret ומול המון בלאן. לא עצרנו בבקתה כי אנחנו ממשיכים לבקתה הבאה אבל זה נראה כמו אחלה מקום.

מ-Refugio Bonatti עד לבקתה שלנו (Chalet Val Ferret) יש הליכה מישורית באותו קו גובה פחות או יותר במשך 40 דקות כאשר לאחר מכן יש ירידה תלולה עד לבקתה של כ-200 מ׳ שלקחה לנו עוד 20 דקות.
את ההליכה במקטע הזה עשינו בקצב מהיר יחסית כי היינו כבר עייפים ורצינו להגיע. הנוף במקטע הזה ממש יפה, ניתן לראות את מקטע ההליכה של אתמול, לפני ההגעה לקיורמיור.

הגענו לבקתה Chalet Val Ferret בשעה 16:30, קיבלנו חדר פרטי עם שירותים ומקלחת ויצאנו לשתות דרינק בחצר של הבקתה.

לגבי הבקתה-
הבקתה אינטימית ונעימה (גג 30 אורחים), מעוצבת בצורה מאוד מיוחדת עם פריטים ייחודיים. הצוות מאוד נחמד. יש WiFi רק באזור הקבלה ובחדר אוכל בגלל הקירות העבים של המבנה.
ארוחת ערב הייתה ממש טובה וכללה שלוש מנות. הייתה בחירה למנה ראשונה ועיקרית. למנה ראשונה היה מרק ופסטה (לא טריה לצערינו) ברוטב עגבניות. שתי המנות היו מעולות. למנה עיקרית היה מן סלט עם קרפצ׳יו ומנה צמחונית של פולנטה עם פטריות (מזכיר מאוד מנות שאכלנו בדולומיטים). למנה אחרונה הייתה עוגת גבינה עם רוטב תותים וקצפת, ליקקנו את הצלחות!

לסיכום-
זה היום שהיה לנו הכי קשה בטרק, אך גם הכי יפה.
הוריאנט הזה הוא בגדר חובה לדעתינו! כמו שכתבנו מעל, ניתן לקצר אותו וככה לחסוך עליה לפס נוסף.
הבקתה הייתה מאוד נחמדה ומפנקת ואנחנו ממליצים מאוד.
חצי יום מנוחה שלקחנו ביום לפני (בקורמיור) היה מועיל ונתן לנו כוח ליום הזה. אנחנו מאוד מרוצים מההחלטה לרדת ברכבל לקורמיור.

יום 6: Chalet Val Ferret to La Fouly

15.2 ק״מ, 821 מ׳ עליה, 925 מ׳ ירידה.
4:23 שעות הליכה נטו.

אכלנו ארוחת בוקר ממש טובה בבקתה עם ביצים קשות, נקניקים גבינות, לחמים וקוראסון טרי.
יצאנו לדרך בשעה 08:15.
היום מתחיל ישר בעליה לכיוון Col Grand Ferret ששם נמצא הגבול בין איטליה לשוויץ.
לאחר שעה עליה ו-270 מ׳ הגענו לבקתת אלנה. שם עצרנו קצת להסתכל על הנוף שמשקיף על העמק שישנו בו. ליד בקתת אלנה אפילו ראינו שועל קטן ליד הנחל! המשכנו ללכת בעליה עד לפס, לאורך כל מקטע הזה רואים את כל Val Ferret, Val Veny וביום עם ראות טובה ניתן לראות עד בקתת אליזבתה והמעבר גבול בין צרפת לאיטליה כשכמובן לכל האורך רואים את המון בלאן המהמם. לאחר שעתיים הליכה מהממות בין פרחים ופרפרים הגענו לפס. הנוף מלמעלה מדהים! באופן כללי אנחנו מאוד אהבנו את הנוף של הימים האיטלקיים בטרק. בפס עלינו לשבת על גבעה קטנה מצד ימין שמשם ראינו נוף של 360 מעלות על כל האזור. הנוף באמת מרהיב ביותר.

מהפס ממשיכים במגמת ירידה עד La Fouly. בהתחלה הירידה יותר תלולה עד לבקתה La Peule של 425 מ׳. במהלך הירידה ראינו פרות שוויצריות ציוריות, ועבר אותנו עדר כבשים ועדר רוכבי אופניים ;) . הגענו לבקתה לאחר 1:30 שעות הליכה ושם עצרנו לארוחת צהריים- מנה של לחם נקניק וגבינה מוקרם (Croutes au fromage) שהספיקה לשנינו ושתינו בירה.
טיפ של אלופים- האוכל בשוויץ מכיל הרבה גבינה מה שיכול להיות כבד מאוד. מנה אחת מספיקה יפה לשני אנשים באמצע יום הליכה.

מהבקתה ממשיכים בירידה מתונה עד ל-La Fouly. בהתחלה הירידה היא במקביל לשביל 4x4 כשמידי פעם חותכים בין הסיבובים כדי לקצר. אנחנו מצאנו שהשביל הזה מסומן קצת פחות טוב אבל לא נורא אם טועים- כל השבילים בסוף משתלבים לאותו המקום. הירידה במקטע הזה נגמרת כשמגיעים לנחל וחוצים גשר ליד בקתת Les Ars. משם הולכים לצד הכביש עד לכפר Ferret, כפר חמוד עם כמה בתים ציוריים. משם עד La Fouly הולכים בתוך יער וחוצים מספר פעמים את הנחל על גשרים מעץ.

הגענו ל-La fouly בשעה 14:30 וגילינו שהצ׳ק אין לבקתה שלנו ללילה מתחיל רק בשעה 16:00. הלכנו לסופר וקנינו גלידה טובלרון (כמובן) וחיכינו מול הנוף לשעה 16:00.
La fouly זאת עיירה קטנה ויש בה כמה מלונות וסופר. בזמן ביקור בסופר מהר מאוד מבינים את ההבדלים במחירים בין איטליה וצרפת לשוויץ- הכל יותר יקר ב30% פחות או יותר.

לגבי הלינה-
ישנו Luxury dorms ב-Gite de La Fouly. המקום משופץ ברמה גבוה, החדר שישנו בו מתאים לשבעה אנשים (בפועל היינו רק חמישה), כשלכל אחד יש שקע חשמל וכוורת לאיחסון. בחדר הרחצה היו שתי מקלחות ככה שהתקלחנו ביחד באותו זמן. המקום סיפק לנו מגבות וסבונים. כל המתחם ברמה ממש גבוהה, WiFi מעולה.
ארוחת הערב היית ממש טובה ועשירה. למנה ראשונה היה סיר מרק ענקי ל-7 אנשים, לחם וסלט חסה. למנה עיקרית קיבלנו תפוחי אדמה צלויים, ירקות בתנור ועוף ברוטב שמנת וחרדל. הכמויות היו מאוד מפנקות, ונשאר גם עוד מלא אוכל. לקינוח קיבלנו מוס פירות שהיה מעולה.

לסיכום-
יום נחמד מאוד וקצר. הנוף מהעליה מהמם!
למי שרוצה לקצר את הטרק- ניתן לחבר את היום הזה עם היום הבא.

יום 7: La Fouly to Champex Lac

14.4 ק״מ, 645 מ׳ עליה, 560 מ׳ ירידה.
3:40 שעות הליכה נטו.

קמנו בבוקר לארוחת בוקר מושקעת במקום הלינה שלנו- היה מבחר נקניקים, גבינות, לחמים מסוגים שונים, כמה ריבות וכמה ממרחי שוקולד. היו גם מיצים, תה וקפה (אפילו מכונת נספרסו).
התחלנו ללכת בשעה 07:40 במגמת ירידה קלה בתוך יער כשמידי פעם נפתח נוף ציורי לכפרים ולעמק. לאחר שעתיים הליכה וירידה של 250 מ׳, יש על השביל מן עגלת קפה שנקראת La Kabana, מקום חמוד מול הנוף שם עצרנו לשתות שוקו חם. למקום יש גם קינוחים להציע שנראו והריחו מעולים,

משם ממשיכים בירידה נוספת על כביש שעובר בתוך כמה כפרים חמודים, יש בתים מאוד יפים לצד בתים מאוד עתיקים שבנויים מעץ בלבד. ההליכה בתוך הכפרים ממש נחמדה ושונה משאר הימים.
תוך כדי שעברנו בתוך אחד הכפרים התחיל לרדת גשם שותף, למזלינו הייתה לנו קורת גג להסתתר מתחתיה.
כשהגשם חלף המשכנו ללכת, חצינו עוד כפר ואת הנהר בפעם האחרונה, משם השביל נכנס ליער ומתחילים לעלות לכיוון Champex Lac. סה״כ עד לנקודה זו ירדנו 560 מ׳ והגענו לשם אחרי 40 דקות מהעגלת קפה.

במהלך העלייה יש צל ומידי פעם נפתח נוף מימן לכיוון העמק. לאורך העליה יש מיצגים מגולפים מעץ של פטריות וחיות יער מקומיות שזה נחמד. באמצע העליה יש ספסל מול הנוף ומקום למלא מים. העליה עצמה לא קשה בכלל, השיפוע סביר ועשינו אותה תוך 1:20 שעות.

הגענו אגם בשעה 12:40, האגם מאוד יפה והנוף פסטורלי. הכפר מאוד שקט ואין בו הרבה אנשים (למרות שהיינו מצפים שיהיה מלא כי הגענו סופ״ש). יש בכפר סופר, כמה מסעדות ומלונות, מאפיה ועוד.
התיישבנו לאכול במסעדה שיושבת על האגם, הזמנו המבורגר שהיה רק סביר ובמחיר גבוה (30 יורו).
כמובן שחיכינו לקבל את החדר שלנו במלון עד השעה 16:00 כיאה לדיוק בשוויץ.

לגבי המלון-
הזמנו דירת שני חדרים קטנה בבוקינג עם מטבח קטן במלון שנקרא Au Vieux Champex. המלון נמצא ממש מול הסופר, מה שהיה לנו נוח. המקום היה סביר, הצוות לא ממש נחמד ולא עזרו לנו.
לארוחת ערב קנינו פסטה ורוטב בסופר ובישלנו לעצמינו במקום לאכול שוב במסעדה בינונית עם מחירים מוגזמים. אנחנו לא ממליצים יותר מידי על המקום אבל מצד שני יש מטבח שאפשר לנו לא לאכול במסעדה.

לסיכום-
יום קצר וחביב, לא קשה בכלל ביחס לימים אחרים.
יש אנשים שמדלגים על היום הזה ולוקחים אוטובוס, אנחנו חושבים שזה דווקא יום נחמד ורגוע שמאפשר לך לאגור כוחות לקראת הימים הבאים (וריאנט למחרת).
אפשר לחבר את היום הקודם ואת היום הזה.

יום 8: Champex Lac to Trient (דרך וריאנט Fenêtre d'Arpette)

15.2 ק״מ, 1228 מ׳ עליה, 1372 מ׳ ירידה.
6:23 שעות הליכה נטו.

אכלנו בבוקר ארוחת בוקר ממצרכים שקנינו בסופר אתמול ויצאנו בשעה 07:00 לדרך.
מתחילים את היום בהליכה בתוך יער של 2 ק״מ עד לבקתה Relais d'Arpette. המקטע הזה לקח לנו שעה עם עליה של 150מ׳. ממשיכים ללכת בעמק עוד כ-2 ק״מ ועולים עוד 200 מ׳. מכאן פונים עם השביל ימינה ומתחילה עלייה בשיפוע יותר תלול על צלע ההר. העליה מתחילה בהליכה נוחה על שביל, לאחר מכן יש מקטע של בולדרים ובסוף עליה מאוד מאוד תלולה עד שמגיעים לפס. סה״כ במקטע הזה עולים עוד 820 מ׳. אנחנו מעריכים שהמקטע של הבולדרים הוא ב300 מ׳ האחרונים שצריך לטפס. משני הצדדים של הפס החלק האחרון התלול הוא דווקא לא עם בולדרים אבל הוא יחסית קצר.
הגענו לפס אחרי 3:30 שעות הליכה.
עד השלב הזה הלכנו יחסית בתוך ערפל שכיסה את העמק מהבוקר, ורוב העליה לא ראינו בכלל את הנוף. בערך באמצע המקטע של הבולדרים הערפל התפזר, ורק ברגע הזה ראינו את הפס מרחוק. ברגע שהגענו לפס נגלה אלינו נוף מדהים לעמק של Trient וניתן היה לראות את הקצה של הקרחון של Trient מצד שמאל. עשינו הפסקה בפס מול הנוף ואכלנו סנדוויצ׳ים.

התחלנו את הירידה לצד השני וכבר מההתחלה נגלה אלינו הקרחון של Trient במלואו כשקודם הצלחנו לראות רק את הקצה. השביל עובר מאוד קרוב לקרחון וזה מהמם! מרגישים את האויר הקר שמגיע ממנו!
תחילת הירידה היא בשיפוע תלול מאוד עם בולדרים (בדיוק כמו סוף העליה), עשינו את החלק הזה יחסית לאט ובזהירות. בנוסף הנוף מקדימה מדהים וקשה להוריד ממנו את העיניים. בערך אחרי שני שליש ירידה בגובה השביל מתקרב לנחל של המים שנמסים מהקרחון ורואים את הזרימה המטורפת שקודם לכן רק שמענו. עשינו כמה הפסקות קצרות במהלך הירידה כדי לרענן את הברכיים. ב-2ק״מ האחרונים לפני הבקתה השביל ניהיה עמוס יותר במשפחות ומטיילי יום שמגיעים לאזור הבקתה, לנחל ולראות את הנוף לקרחון (במיוחד בסופי שבוע כמו שלנו היה). הגענו לבקתה Chalet du Glaciar לאחר 1050 מ׳ ירידה ו2:30 שעות מהפסגה (כשהשלטים מראים על 1:30). בבקתה שתינו בירה מפחית והיה ניתן לשלם עם אשראי ומזומן (פרנק ואירו). באופן כללי את הירידה עשינו לאט והזמן שלקח לנו להגיע לבקתה למטה ממש לא תאם את הזמן שמתואר בשילוט.

אחרי הבקתה המשכנו ללכת בשביל לכיוון Col de la Forcelaz ו-Trient. ובאיזשהו שלב חתכנו ישירות לTrient ולא עברנו בCol de la Forclaz. מיד אחרי הבקתה יש גשר מעל הנהר השוצף עם השביל שממשיך ישירות לCol de Balme. שווה ללכת לראות את הגשר מקרוב גם אם לא ממשיכים לכיוון הזה.
המקטע הזה של היום לקח לנו עוד שעה עם ירידה נוספת של 280מ׳.

הכפר Trient מאוד פוטוגני עם הכנסייה הורודה הבולטת במרכז. חוץ מהכניסה אין שם כלום, כמה בתי הארחה ומלונות, אין שם סופר להצטייד או מסעדות לאכול בהן.
אנחנו ישנו ב-Auberge du Mont Blanc. הזמנו בבוקניג חדר פרטי, כך שציפינו לקבל חדר ברמה של מלון. בפועל מדובר באכסניה, עם מקלחות ושירותים משותפים לכל קומה, יש גם דורמס בגדלים שונים. המקום יחסית גדול ומארח כ-150 אנשים כל לילה. ה-WiFi אמור לעבוד רק באיזור הבר אבל בפועל לא עבד בכלל. לארוחת ערב קיבלנו מרק למנה ראשונה ופונדו למנה עיקרית שלא אהבנו בכלל, כך שאפילו הלכנו לישון מעט רעבים. בקיצור אנחנו לא ממליצים על הלינה שם אבל גם לא מכירים חלופות. יכול להיות שאין באמת אופציות טובות יותר בTrient.

לסיכום-
התלבטנו מאוד אם ללכת את הוריאנט כי לא היינו בטוחים שיהיה לנו מספיק כוח. לאחר היומיים שקדמו ליום זה שהיו יחסית קלים וקצרים, לא הייתה לנו כל כך התלבטות והחלטנו ללכת בו.
זהו היום הטכני הכמעט יחידי בטרק, בגלל המקטע של הבולדים והשיפועים התלולים מאוד.
חשוב לציין-למי שלא מנוסה בהליכה כזאת עם בולדרים צריך לקחת בחשבון שזה יכול להיות מאתגר.
היום הזה מאוד יפה ומיוחד גלל הנוף לקרחון. למי שיש ניסיון בהליכה טכנית- לא מומלץ לפספס!!!

יום 9: Trient to Montroc

15.35 ק״מ, 1314 מ׳ עליה, מ׳ ירידה.
5:27 שעות הליכה נטו.
בבוקר התעוררנו, אכלנו ארוחת בוקר הכוללת לחם, שתיה קלה וממרחים.
החלטנו ללכת לא בשביל הראשי אשר מוביל לCol de Balme אלא בשביל היקפי אשר עולה מעל העמק ישר מהכפר, חוצה את הפסגה לכיוון העמק בצד השני וממשיך יחסית באותו קו הגובה עד למעבר גבול עם צרפת. רצינו ללכת בשביל הזה בגלל שביום הקודם הכלנו בוריאנט שמגיע מ-Fenêtre d'Arpette ובו היה לנו נוף כבר לעמק ורצינו לראות זוויות נוספות של האזור.
הפיצול בין השביל הראשי לשביל שהתחלנו ללכת בו הוא בצומת בשם Praillon כ 5 דקות מהכנסיה. אנחנו פונים ימינה והדרך עוברת בין שני בתים, בנוקדה זו אנחנו נתקלים בשלט אשר מבשר על סכנה מפולות (ככה לפחות חשבנו). החלטנו שאנחנו ממשיכים בשביל ולאחר פחות מחצי קילומטר, בעוד פיצול עם שביל עפר, אנחנו שוב נתקלים באותו השלט וממשכים ללכת.
תחילת העליה הינה בתוך יער כאשר כל כמה דקות נפתח לנו נוף לעמק Trient. כעבור 300 מטר כבערך 40 דקות אנחנו מגיעים למפולת הראשונה (מסתבר שהשלט שראינו למטה מודיע על כך שיש מפולות בשביל ולכן הוא סגור). אנחנו מסתכלים על המפולת הראשונה ואומרים שאנחנו נצליח לעבור למרות שזאת טיפה מסוכן. עוברים וממשיכים, במהלך ה10 הדקות הקרובות נעבור 3-4 מפולות כאלה שכאשר אנחנו מגיעים לחמישית כבר אי אפשר לעבור אותה ללא חבלים וציוד עזר. אנחנו מחליטים שהגיע הזמן להסתובב ולחזור את כל הדרך אחורה.
במהלך הדרך חזרה פגשנו מספר אנשים והסברנו להם שכדאי להסתובב ולעשות את השביל המקורי. בכללי כל העיקוף הזה לקח לנו כ1:50 שעות ו350 מטר עליה וירידה סתמית. לאחר הסיבוב שעשינו חזרנו למסלול הראשי והתחלנו את יום ההליכה מחדש בשעה 9:15.
העליה לפס מתחילה כרגיל ביער בשביל עם המון פיתולים שבו עולים 500 מ׳. לאחר מכן יוצאים מהיער, הפיתולים מפסיקים ונפתח נוף אשר משקיף מצד אחד על הקרחון של אתמול ומצד שני לעמק trient.
מרגע זה ניתן לראות מרחוק את הבקתה בקצה העליה שאליה אנחנו הולכים לCol de Balme (עוד 380 מ׳ עליה). העליה מTrient עד Col de Balme לקחה לנו שעתיים והגענו לשם בשעה 11:20, בדיוק בזמן לאכול ארוחת צהריים. כשהגענו לפס היו רוחות מאוד חזקות (כיאה לרוב הפסים) ומהר נכנסנו פנימה והזמנו שתי קערות מרק. המרק היה טעים מאוד והגיע עם גבינה ולחם- שמחנו מאוד לחזור לאוכל הצרפתי!

לאחר הפסקת הצהריים התחלנו את הירידה לכיוון Le Tour- ירידה של 730מ׳. במהלך הירידה נגלה נוף מהמם לרכס המון בלאן מהצד הצפוני שלו, שזאת בעצם הפעם הראשונה שאנחנו רואים אותו מהצד הזה ונמשיך ללכת במקביל אליו גם למחרת.
יש גם רכבלים שניתן איתם לרדת למטה מהפס ל-Le Tour וככה לחסוך את הירידה. הירידה מאוד יפה ויש בסביבה מספר שבילי אופניים, שימו לב שהכניסה להולכי רגל אסורה. אנחנו קצת הסתבכנו עם השילוט באזור הזה (בין הרכבל הראשון לשני) אז המשכנו עם שביל עפר והתחברנו לשביל הרשמי קצת יותר למטה.
עד ל-Le Tour (החלק התחתון של הרכבל) לקח לנו 1:20 שעות, משם עוד 20 דקות הליכה במגמת ירידה קלה על הכביש בתוך הכפרים עד לבקתה שישנו בה בלילה Gite de la moluin.

הגענו לבקתה ב14:10 וישר קיבלנו את המיטות בדורמס. החלטנו ללכת לכפר הסמוך הגדול יותר (Argentier) כדי לאכול משהו. במקור התכוונו ללכת לסופר אבל זה היה יום ראשון והסופר נסגר בשעה 12:30.
בעמק של שאמוני מופעלים מספר קווי אוטובוס חינממים לתיירים (כמו הנסיעה ביום הראשון לLes houches). מהבקתה לקחנו את קו מספר 2 ולאחר שתי תחנות מהבקתה הגענו למרכז הכפר Argentier.
בכפר יש מספר מסעדות נחמדות, מאפיות, גלידריה וחנויות ציוד. התיישבנו בבולאנג׳רי פטיסרי "Le Fournil״ מעולה ואכלנו כריך וקיש לורן, לקינוח אכלנו טארט לימון והכל היה טעים, ממליצים מאוד.

חזרנו לבקתה בשעה 16:00, התקלחנו, ישבנו בגינה ושתינו בירה מול ההר. ארוחת הערב בבקתה הייתה מעולה, ישבנו בשולחן עם אבא ובת אמריקאים וחלקנו בקבוק יין. לכל זוג הגישו למנה ראשונה סלט גזר, למנה עיקרית תפוחי אדמה עם נקניקים, גבינות ובצל בתנור. ולמנה אחרונה טארט פירות יער. האוכל היה ממש טעים והכמויות היו מעולות.

לגבי הבקתה- ישנו בדורמס, הבקתה מספקת מצעים חד פעמיים (עשוי מאל-בד). יש כמות יפה של מקלחות עם מים חמים ושירותים ביחס לכמות הארוחים אז אין בעיה של תורים. בנוסף יש הרבה שקעים (הבקתה מספקת מפצלים למי שצריך).

לסיכום-
זה יום מאוד יפה ולא מאוד ארוך.
מי שרוצה לקצר ביום, ניתן ללכת מהוריאנט Fenêtre d'Arpette שעשינו ביום הקודם לCol de Balme דרך הבקתה Chalet du Glaciar ולחסוך את ה300מ׳ ירידה אל הכפר וחזרה.

יום 10: Montroc to La Fleger וחזרה לChamonix.

9 ק״מ, 1033 מ׳ עליה, 465 מ׳ ירידה.
3:45 שעות הליכה נטו.

קמנו בבוקר לארוחת בוקר בבקתה עם יוגורט וגרנולה, לחמים וממרחים כולל ריבה ביתית וקרואסון שנאפה במקום, קפה, תה ומיצים. הארוחה הייתה מעולה ונתנה לנו מלא אנרגיות.
לצערינו, התחיל לרדת גשם חזק שצפוי להמשיך כל היום ואנחנו התלבטנו האם להמשיך כרגיל את המסלול.
בגלל שזה יום ההליכה האחרון שלנו, אותו אנחנו מסיימים בשאמוני, החלטנו לקחת אוטובוס מספר 2, להשאיר במלון את התיק הגדול עם כל הציוד שלנו ולחזור ללכת עם תיק קטן שמכיל אוכל ומים.
התחלנו ללכת בשעה 11:00 (אחרי נסיעה לשאמוני, חזרה והתברברות נוספת).
השביל מתחיל בעליה בתוך יער כאשר מצד שמאל לאט ככל שמטפסים נגלה יותר ויותר נוף לעמק שאמוני. כשהתחלנו לא ממש ירד גשם אבל באמצע העליה הגשם התחזק ועצרנו להסתתר כמה פעמים בין עצים או אבנים גדולות.
תוך 1:15 הגענו למקטע של הסולמות. המקטע מחולק לשני חלקים של סולמות כשבינהם יש הליכה של בערך 10 דקות. החלק הראשון יותר ארוך והוא מורכב מ-6 סולמות ועזרי ברזל וכבלים נוספים. החלק השני יותר קצר ויש בו פחות סולמות ויותר יתדות ומדרגות.
אנחנו עברנו את המקטע הזה בקלות, זה מאוד דומה לסולמות ויתדות שרואים בנחלים בדרום, אנחנו מאוד אוהבים ומנוסים בזה.
בסוף המקטע של הסולמות העליה ממשיכה קצת עד שמגיעים נקודה Tete Aux Vents בגובה 2100מ׳. סה״כ עלייה של כ-700מ׳. בנקודה זאת יש פיצול לשביל שהולך לכיוון Lac blanc או שאפשר להמשיך עם השביל הרשמי לכיוון La Fleger.
למזלינו, הגשם עבר והעננים התפזרו ברגע שהגענו למעלה והמשכנו בשביל לכיוון Lac blanc.
לאחר 130מ׳ עליה מגיעים לLacs de Cheserys והנוף משם גם ממש יפה, לכיוון רכס המון בלאן וגם לכיוון השני (לCol de Balme שהיינו שם אתמול). ממשיכים ללכת ומגיעים לסולם נוסף ומשם יש עליה נוספת עד לבקתה של Lac blanc. האגם עצמו הוא בעצם שני אגמים, כשמגיעים לבקתה רואים רק את האגם הקטן יותר (הקדמי), אנחנו ממליצים ללכת לראות את האגם האחורי והגדול יותר בשביל מימין לאגם הקטן. האגם הגדול עמוק יותר וצבע המים תכלת מהמם. בתקופה שלנו הוא כולו נמס אבל אם מגיעים מוקדם יותר בעונה הוא יכול להיות קפוא. הגענו לאגמים לאחר 40 דקות מפיצול השבילים וישבנו לאכול ארוחת צהריים ליד האגם הקטן, משקיפים על רכס המון בלאן. לדעתינו ביום הזה רואים את המון בלאן בזווית הכי יפה וטיפה חבל לנו שלא זכינו לשמיים נקיים מעננים.

לאחר מכן התחלנו ללכת במגמת ירידה לכיוון La Fleger שם תכננו לקחת את הרכבל למטה חזרה לשאמוני. ההליכה במקטע הזה מהממת, כל הזמן הנוף למון בלאן ממולינו. עוברים כמה גשרים והירידה לקחה לנו בסביבות ה-50 דקות. הרכבל למטה עלה 35 יורו לשני אנשים ומשם לקחנו קו מספר 1 חזרה למרכז העיר שאמוני.

סגרנו מראש את Whymper hotel לשני לילות. זה מלון קטן עם 9 חדרים בלבד הכולל סאונה ואיזור משותף הכולל סלון פנימי ומרפסת. באיזור המשותף ישנם נשושנים, קפה ותה חופשי במהלך היום. קיבלנו חדר יחסית קטן אבל ברמה טובה. ניתן גם להזמין מסאג׳ בתיאום 24 שעות מראש בתשלום. המיקום של המלון מעולה, דקה הליכה מהרחוב הראשי של שאמוני וצוות המלון היה נחמד מאוד.
בערב הלכנו לאכול במסעדה Josephine כדי לחגוג את סיום הטרק. האוכל היה מעולה ויצאנו מפוצצים! מאוד ממליצים על המסעדה!

לסיכום-
יום מהמם שניתן להאריך אם מזג האוויר מאפשר.
ניתן לעלות מLac Blanc לקרחון לידו בשביל אחר או להמשיך ללכת על הרכס עד לפסגה של Brevent ומשם לרדת לשאמוני, כמובן למיטבי הלכת למשיך ללכת עד Les houches ולסגור מעגל שלם.

יום 11: שאמוני וביקור ב-Grotte de glace

תכננו מראש את הטיול כך שבסוף יהיה לנו יום מנוחה בשאמוני.
אכלנו ארוחת בוקר מפנקת ומגוונת במלון
לאחר מכן התלבטנו מה לעשות באותו היום. האופציות היו
1. להעביר את היום בפאנן בעיר
2. לעלות ברכבל ל- Aiguille du Midi
3. לעלות ברכבת Montenvers וללכת לבקר ב-Grotte de glace
בחרנו באופציה השלישית, היה נראה לנו ממש מגניב ללכת לבקר בתוך קרחון, דבר שלא עישנו אף פעם. בנוסף גם היום הזה היה מעונן וגשום ככה שלשלם הרבה כסף כדי לעלות לפסגה ולא להינות מהנוף מלמעלה לא היה רעיון טוב לדעתינו.

הלכנו ברגל מהמלון לתחנת הרכבת של ה-Montenvers. המחיר של הנסיעה ברכבת, רכבל נוסף וביקור בקרחון עולה 38 יורו לאדם. כל חצי שעה יוצאת רכבת מהתחנה והנסיעה לוקחת כ-20 דקות. במהלך הנסיעה יש נוף יפה לעמק שאמוני מצד שמאל (אז שימו לב שתופסים את הספספלים השמאליים). יש לרכבת שני קרונות שאליהם נכנסים כ-100 איש. הרכבת מגיעה למרכז המבקרים למעלה, שלידו יש גם בקתה שניתן לישון שם. מהמרפסת שליד מרכז המבקרים יש נוף לקרחון! משם יורדים ברכבל 2-3 דקות ומשם יש ירידה של 530 מדרגות עד שמגיעים למערה שחצובה בקרחון. המערה חצובה במסלול מעגלים כשבפנים יש מספר אטרקציות כמו בית קטן, סלון ובר שניתן להצטלם איתם. בנוסף יש הסברים מאוד מעניינים על הקרחון ועל התופעה של התזוזה שלו. זהו הקרחון הגדול בעולם ובכללי הביקור עצמו מאוד מיוחד. בתוך המערה עצמה היינו בין 15-20 דקות. ראינו אנשים שלקחו מדריך ועשו סיבוב הליכה עם ציוד מתאים על הקרחון עצמו (אין לנו עוד מידע). לאחר מכן שתינו שוקו במסעדה במרכז מבקרים וחזרנו ברכבת למטה לשאמוני.

אחרי הצהריים הלכנו לסופר להצטייד בדברים להביא חזרה הביתה. הלכנו לסופר קרפור שנמצא כ-12 דקות הליכה מרכז העיר כי הוא יותר גדול ויש בו היצע יותר גדול של מוצרים בהשוואה לסופרים במרכז העיר.
בערב הלכנו לבר יין שהיה ליד המלון O'Grade Manger. שם שתינו יין מתוך תפריט מאוד עשיר של יינות ואכלנו כמה מנות קטנות. בסוף מבחינת מחיר יצא ששילמנו קרוב ללילה הקודם אבל כמות האכול בכלל לא הייתה קרובה. זה מקום עם וייב ממש נחמד ולא מתאים למי שרעב.

בערב תיאמנו עם המלון שנאכל ארוחת בוקר מוקדמת בשעה 06:00, שהיה מאוד נחמד מצידם לאפשר לנו את זה (לפני השעות הרשמיות של ארוחת הבוקר). למחרת, אחרי שאכלנו בבוקר, יצאנו לתחנת האוטובוסים הגדולה של שאמוני שמשם יצאה ההסעה שהזמנו מראש לשדה תעופה בג׳נבה.
הטיסה יוצאת בשעה 11:00 וכדי להיות בזמן בשדה הזמנו הסעה דרך עדי מגורי (קבוצת פייסבוק). הגענו 3 שעות לפני הטיסה ובפועל חיכינו באזור השעתיים בגייט אחרי כל התהליך של הצ׳ק אין. ההסעה נוחה מאוד אבל יקרה יותר מאוטובוס. אם יש אופציה להשתמש באוטובוס ציבורי אין יתרון להסעה עליו.

סיכום על כל מדינה

חשבנו לעשות סיכום קצר על ההבדלים בין המדינות

צרפת-
מסלול: מתחלק לשניים. תחילת הטרק, בחלק הדרומי של הרכס ובסוף הטרק.
מלונות: מאוד אהבנו את כל המלונות שישנו בהם בצרפת. גם הבקתות היו ברמה טובה (כולל Bonhomee שקצת יש עליה מידע לא אוהד באינטרנט)
אוכל: מעולה ועשיר.

איטליה-
מסלול: החלק האיטלקי מקביל לרכס המון בלאן מדרום מה שהופך את הימים האלה לימים היפים ביותר בטרק לפי דעתינו.
מלונות: בקתות טובות, יחס חם ומחירים הוגנים למה שמקבלים.
אוכל: אוכל איטלקי ביתי ומנחם. אין מה להוסיף.

שוויץ-
מסלול: לפי תכנון הימים שלנו רוב הימים בשוויץ היו קצרים יותר. בימים אלה עוברים בין כפרים מה שנותן הזדמנות לנוף שונה ממה שכבר ראינו.
מלונות: מלונות ברמה סבירה, תמורה לא טובה למחיר כי המחירים מאוד יקרים.
אוכל: מאופיין בהרבה גבינה מותכת, לא התתחברנו.

טיפים

• זמני ההליכה שלנו תאמו את הזמנים המתוארים בשלטים. בנוסף השתמשנו בפונקצצית ניווט של אפליקציית Mapy.cz שנתנה לנו מרחק כולל, גובה לעלילה, ירידה וזמן הליכה משוער. מצאנו שהיא לא מדוייקת בירידות.
• עצירה בבקתות במהלך היום- בחלק מהימים ישנה אפשרות לעצור באמצע היום בבקתה לארוחת צהריים ובירה. לבקתות יש זמן פתיחה בבוקר וזמן לארוחת צהריים, אם בונים על עצירה בבקתה שווה לבדוק מראש את השעות פתיחה שלה.
• אנחנו ממליצים ישר כשמגיעים לבקתה- להטעין מכשירים וללכת להתקלח.בדר״כ יש עומס על מקלחות ושקעים וחבל לחכות בור במקום להינות אח״הצ בבקתה.
• ברוב מעברי ההרים יש רוחות חזקות והטמפרטורות יחסית נמוכות. כדאי להביא ציוד חם ולהשאיר נגיש. במידה ועוצרים להפסקה אנחנו ממליצים למצוא איזור מוגן מהרוח.
• תיק עזרה ראשונה- חשוב שיכיל גם סיכת ביטחון או מחט לפוצץ שלפוחיות, לקופלסט וחומר חיטוי.
• אין צורך להחליף מזומן לפרנק כשעוברים לשוויץ. כל המקומות מקבלים גם יורו במזומן או אשראי.
• אין מזגנים ברוב המלונות- שווה לבדוק כשמזמינים. רוב הימים לא צריך באמת אבל כשכן יש יום חם לא נעים לישון בלי מזגן.
• ציוד שאולי לא חשבתם להביא: אטבי כביסה, אטמי אוזניים, שפתון עם מקדם הגנה, טישו באריזה נוחה שיהיה זמין.
• ביום ראשון סופרים נסגרים בשעה 12:30 בצרפת
• ניתן לעשות כביסה במהלך הטרק ולכן לא כדאי לסחוב הרבה בגדים.

קבצים מצורפים

• קובץ GPX של המסלול

קישורים חיצוניים

• מפה מפורטת בגוגל מפות- מתאימה לתכנון ולא לניווט בזמן אמת
• מפה מסומנת של המסלול לאפליקציית Mapy.cz