טיפוס המון בלאן (4810)

רקע והכנות

הטיפוס דורש ניסיון טיפוס ודורש ציוד מתאים לטיפוס ואלפיניזם. למי שאין את הניסיון, אל דאגה, ניתן לשכור מדריך, אך זה עשוי להיות קצת יקר.
דרכי הגעה:
טיסה לז'נבה (שוויץ), משם שאטל לChamonix, בעלות של 23 יורו (Alpybus היו מעולים).
הטיפוס דורש את הציוד הבא:
- תיק 40-60 ליטר
- נעלי טיפוס עמידות לשלג
- גייטורים לחסימת השלג
- קרמפונים
- רתמה
- קסדה
- גרזן קרח
- מכנס סערה ומעיל סערה
- פנס ראש
- משקפי שמש
- כפפות כבדות
- 50 מטר חבל (לקבוצה של עד 3 מטפסים)
- שאקלים
- מפה 1:25,000
- מצפן
- טלפון נייד למקרה חירום (יש קליטה בכל איזורי ההר!)

יום ראשון - טיפוס לבייס קאמפ

אחרי התארגנויות, קנייה של אוכל והשכרה של הציוד שחסר לי, עברתי דרך הסוכנות לטיפוס אלפיני (Office de Haute Montagne), על מנת להתעדכן במזג האוויר העדכני ביותר ועל מנת להשאיר את פרטי המסלול שלי, וזמן מקסימום לחזרה, על מנת שבמקרה הצורך ישלחו אליי כוחות חילוץ.
תפסתי את האוטובוס, קו 1, לLes Houches, עיירה סמוכה מערבית לשמוני. (10 דקות נסיעה, 1.5 יורו).
משם קניתי כרטיס הלוך חזור של רכבל עד לנקודת Bellevue ב1800 מ', ומשם חשמלית קטנה ואיטית עד לNid d'aigle, ב2233 מ'.

האפשרויות טיפוס מתחלקות ל2:
1) טיפוס קצר עד לTete Rousse בגובה 3167 מ', וביום למחרת השכמה ב00:00 ומשם טיפוס עד לפסגה.
היתרון: הקטע ב"מסדרון הגדול" בטיחותי יותר
החסרון: הקטע טיפוס למחרת אינטנסיבי מאוד - 1600 מטר טיפוס.

2) טיפוס עד לGouter Hut בגובה 3817 מ', וביום למחרת השכמה ב03:00, ומשם טיפוס עד לפסגה.
היתרון: הרבה יותר קל פיזית - 1000 מטר טיפוס, השכמה מאוחרת יותר.
החסרון: צריך לטפס את המסדרון הגדול במהלך היום, מה שמגדיל את הסיכוי למפולות סלעים - פחות בטיחותי.

בכל אופן אני בחרתי באופציה 1.
בשעה 13:00 תפסתי את הרכבל, וב14:30 כבר הייתי בNid d'Aigle . קניתי כרטיס הלוך חזור לרכבל והחשמלית ב39 יורו.
במהלך שעתיים טיפסתי את העלייה עד לTete Rousse (מומלץ לקחת קצת יותר זמן, בממוצע לוקח 3 שעות).
ניתן להקים אוהל בחינם או להזמין מקום מראש לבקתה שם, מה שעולה 50 יורו ללילה לבן אדם בחדר משותף. אני הקמתי אוהל.
יש בסמוך למאהל נחלים קטנים מהם אפשר למלא מים.
מומלץ להתאפס על המסלול במסדרון הגדול עוד בשעות היום, מכיוון שאפשר לראות את כל המסלול מאותה נקודה.

המסדרון הגדול ידוע בתור מקטע עם מפולות רבות של סלעים, לכן חיפשתי אנשים להצטרף אליהם בקטע הזה, וכך יצא שהצטרפתי ל5 סלובקים. הקטע המסוכן באמת נפרש בדיוק על קטע של 50 מטר, שאותם צריך לעבור מהר.

ב18:00 הלכתי לישון על צוק עם תצפית משוגעת לקרחונים למטה ולהר חד סמוך למון בלאן.

יום שני - טיפוס לפסגה

00:00 השכמה.
את כל הדברים הכנתי מראש כבר אתמול, כי ידעתי שההשכמה בשעה כזאת ובטח בטמפרטורות האלה שמתחת לאפס מבאסות רצח.
אז הכנתי קפה, קוואקר, התלבשתי עם כל הציוד החם, שכלל:
2 זוגות גרביים עבות, נעלי טיפוס לשלג,
געטקס, מכנסי טיולים, מכנס סערה (מכנס עמיד במים מספיק),
חולצה טרמית, סופטשל, קסדה ופנס ראש על ראשי.
בתיק השארתי את המעיל סערה העבה, הכפפות העבות וכובע הצמר, לכשיהיה קר יותר, ואת הקרמפונים, להליכה בשלג.

ב01:00 התחלתי את ההליכה עם הסלובקים, כשעל ההתחלה הם החליטו לשים את הקרמפונים בגלל קטע קצר של קרחון (טעות! במהלך הטיפוס עד לGouter Hut לא הייתה טיפה של שלג, והליכה עם קרמפונים על סלעים גם הורסת אותם וגם מעייפת מאוד).
עברנו קרחון במהלך כ100 מ', והמשכנו ללכת לפי סימון שנראה בצורה של נקודה אדומה.
המשכתי לטפס אחריהם לאורך השלוחה השמאלית. במקום לחצות כעבור זמן קצר את ה"מסדרון הגדול" ולעבור לשלוחה הימנית יותר, המשכנו בטעות על אותה שלוחה במהלך כחצי שעה. כשהם עלו על הטעות, חזרנו על עקבותינו.
הקטע המטעה הוא, שבמקום שבו היה נראה כי השביל פונה שמאלה (יש באותו פיצול גם ריבוע מתכת לזכר מישהו שמת שם), דווקא היה צריך לטפס על סלע ומשם לחצות את ה"מסדרון הגדול".
בחציה, חצינו בריצה אחד - אחד את הקטע, כשאחד מאזין מקצה אחד ואחר מאזין מהקצה השני לנפילות אפשריות של סלעים.
בהמשך, טיפסנו את המשך הדרך על השלוחה הימנית יותר, כשלאורך הדרך היו מדי פעם כבלים ממתכת, אליהם איבטח כל אחד מאיתנו את עצמו עם חבל ושאקל.
כך נמשך הטיפוס עד לGouter Hut ב3817.

ב06:30 הגענו לשם, ולקחנו הפסקה של שעה.
החלטתי להמשיך משם לבד, מכיוון שהקבוצה לא כל כך תפקדה ואני ממש רציתי להגיע לפסגה...
שמתי עלי את הקרמפונים, וידאתי אחרי כמה צעדים שהם עדיין צמודים היטב לנעליים, והמשכתי את הדרך מעתה לפי שביל המסומן פשוט על ידי עקבות המטיילים הקודמים.
תחילת הדרך מישור, על שלוחה חדה מאוד משני צדדיה. יש להיות מאוד עירניים בקטע זה (נמשך כ200 מטר).
לאחר מכן מתחילה עלייה של כ20-30 מעלות, פשוטה יחסית ורחבה מאוד, עד לDome du Gouter - כיפה שטוחה ורחבה בגובה 4300 מטר.

לאחר הכיפה יש ירידה קטנה, ולאחריה עליה חדה נוספת עד ל4400 - בה ממוקמת בקתה נוספת ולא מאוישת.
לאחר מכן יש עוד טיפוס חד, הנמשך עד 4600 מטר. משם והלאה יש גם לשמור על עירנות מוגברת - הטיפוס מתבצע בזווית יחסית חדה ועל שלוחה צרה משני צדדיה.
לקראת הפסגה השיפוע מתמתן, והשלוחה הולכה ומתרחבת, עד לפסגה ב4810, ששטוחה יחסית. לפסגה הגעתי ב11:00. (Yeah!)

אחרי 10 דקות של מנוחה, וופלים ותמונות עשיתי את דרכי חזרה.
עשיתי את אותה דרך חזרה, דרך אותו מסלול. לרוע מזלי, הייתה המון רוח, שהביאה המון שלג וכיסתה את השביל, אז כדי למצוא את השביל הייתי צריך מדי פעם ל"גשש" עם הרגל כדי למצוא את הדרך הקשה יותר - בה עברו העקבות לפני כן.
בכל אופן, גם אם לא הייתי זוכר את הדרך, היו מספיק אנשים בסביבה שהלכו באותו שביל, ובמידה והייתי מאבד אותו הייתי יכול להצטרף אליהם.

בדרך חזרה חשוב להשאר עירני עוד יותר מהדרך מעלה, דווקא מכיוון שלגוף יש נטיה "להוריד מתח". החלקה לא במקום בשעת חוסר ריכוז על שלוחה חדה עשויה להיות קטלנית.

ב16:00 הגעתי כבר חזרה למאהל בTete Rousse, וב17:30 לתחנה של החשמלית. לצערי החשמלית האחרונה עברה ב17:00 אז נאלצתי לרדת את הכל ברגל עד שאמוני באמצעות שבילים, ואחרי היום הארוך הזה, זה היה נורא.

20:00 - הגעתי לLes Houches, משם תפסתי טרמפ עם מקומי לשאמוני.

טיפים והמלצות

- מי שאין לו ניסיון בטיפוס ובאלפיניזם, שבשום פנים ואופן לא יצא ללא מדריך.
- עדיף מאוד לצאת עם שותף. במקור הייתי אמור לטפס עם שותף אמריקאי, שנאלץ לבטל ברגע האחרון. רק בגלל שהתעכבתי מאוד, ובעיקר לא סמכתי על הרמה המקצועית של הסלובקים, לא המשכתי איתם.
- במידה ואין לחץ של זמן, עדיף להתאקלם כמה ימים בטיולים בגבהים מסביב. לי עוד לא הייתה יותר מדי בעיה כי הייתי יחסית מאוקלם מטיולים קודמים שעשיתי לא הרבה זמן לפני בדרום אמריקה.
- מומלץ מאוד להגיע בכושר הליכה וסחיבת משקלים. טיפוס של 1600 מטר ביום אחד לא קלים בכלל.
- להביא מצלמה איכותית! הנוף משוגע!

קבצים מצורפים

• קובץ הכנה שהכנתי לעצמי ולאנשים שרצו להצטרף

קישורים חיצוניים

• סרטון שהכנתי על הקטע טיפוס בשלג מGouter Hut ועד לפסגה