חצי סובב מון בלאן - HALF TMB משאמוני לקורמיור

רקע כללי והתארגנות

הטור דה מון בלאן , או באנגלית TMB - Tour Du Mont Blanc
הוא טרק , מסלול הליכה מעגלי סביב רכס הרי המון בלאן .
רכס זה משתרך על פני 3 מדינות , איטליה , צרפת , שוויץ.
ברכס זה שוכן הר המון בלאן שפסגתו מתהדרת לכ - 4808 מ' נכון לרגע זה.
המסלול עצמו הוא מסלול הוא מסלול מעגלי , באורך של כ 170 ק"מ, רווי עליות וירידות , מעברי נחלים וכפרים ציוריים.
היתרון בטרק זה שניתן להיכנס ולצאת בהרבה נקודות ממנו, לכן הוא מאוד נוח , גמיש לשינויים ומתאים לשלל אנשים, בעלי ניסיון וחסרי ניסיון , מקטן ועד בוגר.

הטרק עצמו הוא בין המתויירים באירופה , לכן , הסיכוי שלכם ללכת בעונה שם לבד הוא לא גבוהה , בנוסף אם בחרתם במסלול שכולל שינה בבקתות , תצטרכו להסגר על התכנון ועל ההזמנה שלהן לא מעט זמן מראש לכן זהו לא טרק לספונטניים שבנינו שמזמינים טיסה מהיום להיום.

את הטרק ניתן ללכת ב2 כיוונים, כיוון השעון ונגד כיוון השעון,
רוב האנשים שתתקלו בהם יעשו את זה נגד כיוון השעון,
מי שיבחר לעשות את זה עם כיוון השעון סביר להניח שהכמות אנשים שתלך איתו בדרך תיהיה דלה יותר.

את הטרק שלי בחרתי לעשות משאמוני לקורמיור , חצי סובב , באמצעות שימוש בבקתות ללינה.

את 90% מהבקתות מזמינים באמצעות האתר הרשמי של TMB,
ניתן לראות שם בכל בקתה כמה מקום נשאר בה בתאריך ספציפי, את המחירים שלרוב נעים בין 30-60 יורו, תלוי אם בחרתם בחצי פנסיון או לא , ואם הוספתם פיקניק בוקס שזה מארז לארוחת צהריים שאתם לוקחים בבוקר שבו אתם עוזבים את הבקתה.

לגבי ה10% הנותרים, זה בקתות עם אתר משל עצמן ( לדוגמא בונהום) , או הזמנה דרך המייל כגון אליזבטה.
ממליץ שדרך המייל לא לבקש תאריך ספציפי , אלא לבקש את כל התאריכים הפנויים לחודש כדי שלא תצטרכו כל פעם מחדש להמתין לתשובה במייל.

אני הזמנתי את כל המקומות בערך כחצי שנה מראש, זה דורש המון גמישות , משחק עם הימים .
ממליץ מאוד שהדבר האחרון שאותו אתם מזמינים זה הטיסה,
ולרוב לקחת יום ספייר לפני ואחרי ליתר ביטחון.

ההגעה שלי את שאמוני היא הגעה פחות פופולארית , שפחות דוברה כאן באתר או ברחבי הרשת.
היא הגעה דרך מילאנו באוטובוס לעומת הגעה לג'נבה ושאטל לשאמוני.

יש לשים לב שלרוב טיסות מישראל לא מגיעות כלכך מוקדם למילאנו , לכן עדיף לנחות שם לעשות שם לילה ולהגיע למחרת באוטובוס מוקדם מאוד לשאמוני.
זמן נסיעה בין מילאנו לשאמוני הוא 3.5 שעות בערך, שבדרך עוברים במעבר גבול של רכבים לצרפת ששם יש עצירה של 20-30 דק' שבו לוקחים לכל נוסעי האוטובוס את הדרכונים,עושים את הבדיקות שלהם ומחזירים בחזרה ואז האוטובוס משוחרר להמשיך בנסיעה של עוד כ20 דקות לשאמוני, הנסיעה הזו עוברת דרך מנהרת המון בלאן שהיא יחסית חדשה ולדעתי נחנכה בשנים האחרונות.

גם את האוטובוס הזמנתי זמן רב מראש, דרך חברת FLIX BUS.

טיפים נוספים וציוד

ציוד - להמעיט בציוד.
לא צריך כמעט להיסחב עם דברים,
תיק של 30 ליטר יספיקו.
לרוב יהיה סופר או בקתת אמצע דרך להצטייד בה לאותו יום לכן אין צורך בהצטיידות שבוע קדימה.
לא צריך להגזים בהלבשה תחתונה או בגדים להחלפה
הבאתי איתי אחד לכל יום וזה התגלה כמיותר , תפס מקום ונפח , כבד על הגב.
אפשר בכל יום לשטוף בעזרת מרכך כביסה או אבקה שמביאים מהבית , ולתלות עם אטב כביסה חיצונית על התיק וזה יתייבש מהרוח והשמש.
בסופו של דבר אחרי 5 דקות זה כבר יסריח מזיעה מחדש אז יש צורך רק בכביסה הקלה כדי לתת תחושה של "חדש" לבגד.

מבחינת ציוד שהבאתי :
* תיק 30 ליטר של deuter וכיסוי גשם
* פליז של נורט פייס
* מעיל גשם של columbia מתקפל לעצמו ( ממליץ בכללי על דברים שהם יודעים להיות יעלים מבחינת מקום)
* 3 חולצות דרייפיט ( 1 להליכה , 1 לבקתה , 1 בייבוש , ככה בסייקלים )
* חולצה + מכנס תרמיים ( שלא השתמשתי בהם בסוף )
* הלבשה תחתונה ( כל אחד ושיקוליו שלו , ממליץ בכל זאת על תחתונים מנדפים לא רק כי הם מנדפים אלא כי הם מתביישים מאוד מהר אחרי שטיפה )
* 2 זוגות מכנסיים מתפרקים של TNF
* פנס ראש
* 2 מטענים ניידים ( יש מיעוט שקעים )
* נעלי טיולים טובות ואטומות למים של SALOMON , למי שקונה חדש כדאי ללכת קצת לפני כדי למנוע פצעים של נעל חדשה בטיול עצמו
* כפפות + כובע צמר
* מזלג + סכין מפלסטיק
* שלוקר 3 ל'
* כפכפים
* מרכך כביסה + שמפו + סבון גוף ( בקבוקים עד 100 מל' )
* שקית צד של JD ( התגלה מאוד יעיל במקלחות )
* נרתיק אטום למים בגודל 2 ל' ( מאוד טוב לאחסן בו במהלך כל הטיול ארנק + דרכון )
* עזרה ראשונה בסיסית ( כל אחד יביא כראות עיניו )
* אטבי כביסה יעזרו מאוד לתלות בחדר או על התיק
* שק שינה

כסף -
לא ניסיתי לשלם באשראי בבקתות , דאגתי מראש לכסף לכל יום.
האתר לוקח לרוב עמלה של 10-20 יורו, לכן את שאר התשלום מסדירים בבקתה , לרוב 20-30 יורו נוספים
היתי ממליץ להביא שטרות של 50 יורו גג לעניין הזה ולא לסבך אותם עם ענייני עודפים ולזרוק עליהם שטר של 100 יורו .

משקל התיק - 9.5 ק"ג ( היו בו עוד 2 סטים של בגדים רגילים , ברמודה + חולצה למילאנו + טבע נאות ..
תיק גיבור אני יודע )

ניווט -
להוריד את כל המפות לאפליקציה MAPS.CZ,
אין צורך כלל במפה פיזית , עם כי גם המסלול מסומן היטב וצריך להתאמץ כדי להתבלבל.

הגעה למילאנו

אנסה להרחיב טיפה יותר על הגעה ממילאנו מפאת זה שרוב סיפורי הדרך
כאן הם אנשים שהגיעו דרך שוויץ.

טיסה של easy jet בשעה 11 מישראל
הזמנתי אותה חצי שנה מראש
עלתה לי הלוך חזור 250 יורו , הוספתי טרולי , שכביכול התיק שלי תפקיד כטרולי והעלתי אותו למטוס.
הוא גם עמד במידות , וגם היה חשוב לי שלא יאבד לי .

נחתתי במילאנו אחר"צ
לגבי סים , עשיתי סים אירופי של AIRALO , תפס לי גם לאיטליה וגם לצרפת , וזה מנהל לבד את הרשת שאליה הוא צריך להתחבר.

אל מרכז העיר ניתן להגיע במונית או רכבת.
מונית למילאנו מ2 השדות תעופה שיש לה הם בין 80-120 יורו.
לכן אני ממליץ לנחות ב שדה MXP , זה השדה שיש ממנו רכבות , את הרכבת תופסים בקומה מתחת לאולם היוצאים , יש שם דלפק לקנות את הכרטיס, 9 יורו .
יש צורך בקונקשן באחת התחנות שם , לפי המלון שמזמינים , ניתן לבדוק בגוגל מפס לא אמורה להיות בעיה.

ישנתי במלון זול במילאנו , עשיתי קצת סיבובים בעיר ואכלתי ,
ממליץ להיכנס לאחד הסופרים שלהם ולקנות חטיפי אנרגיה , יש להם הרבה יותר מבחר מאצלנו , במחירים נמוכים.

מילאנו עיר יקרה ,
ככל שמתקרבים לכיכר ה"דומו" מחיר המלון יעלה , מחיר האוכל יעלה , יהיה יותר תיירים ופחות איטלקים,
לקחתי מלון שהוא קילומטר מהכיכר בהליכה ( 10 דקות ברגל ) אבל הוא דקה מתחנת רכבת Cadorna , מה שעזר לי ביום למחרת להגיע מהר לתפוס אוטובוס.

יום 0 - הגעה לשאמוני ולה זוש , Gite Michal Fagot

את היום התחלתי ב5:30 במילאנו.
צ'ק אאוט מהמלון , לבדוק שלא נשאר כלום מאחור.
הלכתי לתחנת הרכבת Cadorna .
יש 2 דרכים לקנות כרטיס רכבת במילאנו, ויש דרך אחת שלא.
הדרך שלא - ממישהו שניגש אליך ומציע לך לקנות כרטיס לרכבת.
2 הדרכים שכן - אפליקציה או במכונה, באפליקציה לא עבד לי כי זה שלח לי סמס לאשר עסקה למספר הישראלי שלי , במכונה זה עולה בין יורו לשתיים , צריך מטבעות , אז יום לפני תקנו משהו ותנסו לקבל עודף במטבעות של יורו , בכללי ממליץ לשמור בתא בתיק בין 10-20 יורו במטבעות של 1 , יכול להיות יותר שימושי ממה שתחשבו.

נסיעה של 10 דקות ברכבת , כמה תחנות בודדות אל תחנת הרכבת , וגם תחנת האוטובוסים הנקראת Lampugnano Bus Station.

יש ל FLIX BUS אפליקציה נוחה , יש אוטובוסים שבעונה יוצאים משם בכמה שעות ביום ,
ככל שהשעה מוקדמת יותר כך האוטובוס מגיע מן הסתם מהר יותר.
שמתי לב בכניסתי לאפליקציה שככל שהמועד מתקרב , כך האוטובוס מלא יותר , ונגזרת מזה המחיר שלו עולה ועולה .
שאני רכשתי את הכרטיס הוא עלה 13 יורו.

הנסיעה לשאמוני אורכת כ3.5 שעות, עוברת בצפון איטליה, דרך טורינו ,
האוטוסטרדות בצפון איטליה מהטובות שראיתי , ומי שטייל שם בלי קשר למון בלאן יודע כמה הן גם יעילות.

* למה לבחור להגיע ממילאנו ?
- טיסה יותר זולה
- יותר זול מהשאטל מג'נבה
- יש מקום מעניין לחזור לבלות בו יום יומיים אחרי הטיול
- יותר טיסות זמינות מישראל פר יום

הדרך עוברת דרך חבל אאוסטה , כל הדרך יפה ולא נרדמתי לרגע , אין עצירות בדרך לפיפי או משהו אז תתארגנו על זה לפני כן .
כן יש USB באוטובוס.
יש עצירה בגבול הצרפתי לביקורת דרכונים.

בשעה 11:40 הגעתי לשאמוני.
ידעתי שאין מצב שאני לא עולה לתצפית ה Aiguille du Midi.
ממליץ מאוד למי שמעוניין ויודע שעה מדוייקת שהוא יגיע לשאמוני , להזמין מראש באינטרנט.
הגעתי לקופה והקופאית אמרה לי שהכי מוקדם שניתן לעלות זה בקרון של שעה 14.
עשיתי קצת חישובים בראש והבנתי שאני יכול לא להספיק את האוטובוס ללה זוש אבל בכל זאת החלטתי לא לוותר על זה וקניתי כרטיס ( 70 יורו ).

בנתיים יש זמן לטייל בשאמוני
זה גן עדן לציוד טיולים , ביגוד טיולים ,
ממחיר נמוך ועד גבוה.
יש חנות של דקתלון , אינטר ספורט , קולומביה , נורט פייס , סלומון , פטגוניה , סליווה ועוד.
קניתי מקלות הליכה של מק'קינלי באינטר ספורט תמורת 30 יורו בלבד.
לאחר מכן אכלתי פיצה באחת המסעדות שיש שם.
בכללי לזוגות מבינכם שטסים, אולי שווה לעשות לילה בשאמוני כי אכן המקום רומנטי מאוד ותוכלו לראות זאת בתמונות.

בקיצור , בשעה 14 עליתי בקרון לתצפית , הם מאוד דייקנים , וגם מאוד לא גמישים , לא יעזור לכם לשאול אלף פעם מתי אתם או אם אפשר לעלות לפני כי הם פשוט לא נותנים.
יש בדרך אחרי חצי גובה החלפה לרכבל הבא ,
שימו לב מי שרגיש קצת , מפחד מגובה , מההרגשה של תלוי באוויר וכדומה , יש כאלה שהקיאו או קצת בכו , אז לא חייב לסמן וי בכוח , בנוסף יש קצת לחץ באוזניים .

שמגיעים למעלה מקבלים כרטיס לקרון בחזרה עם שעה , צריך לעמוד בו, אם אני זוכר נכון , שעתיים מלאות.

יש למעלה 3 מרפסות, אחת שעולים ברכבל ויוצאים אז ישר מימין ,
השנייה היא בעליה במעליית ( שיש אליה תור ) שהיא כביכול הנקודה הגבוהה עם התצפית לכל המון בלאן , לקניון עם מפולות הסלעים שבו המטפסים אל הפסגה עוברים , ולכל העמק ולשאמוני.
המרפסת השלישית שיש אליה תור של 30-40 דקות ( ואליו לא חיכיתי ) זה מרפסת בתוך חדר זכוכית 2X2X2 מטר , נכנסים , 3 שניות עושים תמונה ויוצאים , מבט של אתה תלוי מעל כל העמק.

מבחינת גובה, מרגישים מעט את דילול החמצן , אבל לא משהו קיצוני, לא ישנים או עושים פעילות גופנית בגובה הזה אז הכל בסדר , רק חשוב לשתות מים , יש שם מקום לקנות וגם שירותים.

לאחר הירידה חזרה לשאמוני ,
לקחתי אוטובוס ללה זוש , כ10 דקות נסיעה ,
אפשר לבדוק בגוגל מפס מיקום מדויק שממנו האוטובוס יוצא , אבל בכל מקרה זה ממש ליד איפה שהFlix Bus מוריד
יש לו שעת גג אחרונה שהוא יוצא שהיא טיפה לפני 18:00.

הגעתי לבקתה שלי , בקתת Michal Fagot בעיירת לה זוש , בקתה מאוד משפחתית , לדעתי לא מאכלסת יותר מ30 אנשים
לקחתי לינה + ארוחת ערב ובוקר .
לא לקחתי אף פעם פיקניק בוקס.

הגעתי ראשון לבקתה , אז יכלתי להטעין את הנייד , יש בחדר אוכל שקעים,באיזור 4 סה"כ.
לאחר מכן קיבלתי את החדר שלי,
בכל חדר בין 3-4 מיטות קומותיים.
יש מקלחות עם מים חמים ,
עם כי מעורבים למי שזה מפריע,
2 שירותים בקומה.

ארוחת ערב הכוללת 3 מנות , פתיחה , עיקרית ( יש בשרית ויש צמחונית , מי שצמחוני רצוי שיודיע לפני כן במייל ויידע את הבקתה) , וסוג של קינוח רענון.
זה נכון לגבי כל הבקתות הבאות.

אוגוסט השנה היה חודש מאוד חם , אז נכון לכרגע היתי רק עם קצר.
לישון ונתראה מחר..

יום 1 - Gite Michal Fagot to Gite Le Pontet

השכמה ב6:30,
בבוקר יש ארוחת בוקר בדר"כ בין 6:30-7:30,
אני אישית לא מתחבר לארוחות בוקר באירופה, רואה אותם מזכירות מאוד את הצבא,
יוגורט, לחמים, ריבות, חזיר.
הסתפקתי בחתיכת בגט.
זהו היום הראשון להליכה,
ממליץ לבדוק שהכל עליכם, למלא את השלוקר/בקבוקים שלכם.
כמעט כל סיפור דרך ממליץ על ליטר וחצי ולמלא במהלך הדרך.
אני לא אוהב להיות תלוי בשום דבר
מילאתי 3 ליטר, שהתבררו כלא מספיקים לגמל כמוני.
מלה זוש נגד כיוון השעון צריכים לצאת למעבר ההרים Col de Voza
אפשר ברגל , ואפשר בסוף העיירה להגיע באמצעות רכבל.
כמעט כולם יבחרו ברכבל כדי לא להתחיל את המסע שלהם בעלייה קשוחה,
ואם לומר את האמת דיי מיוערת לכן אין כל כך נוף.
עברתי בCarefour בעיירה קניתי משקה אנרגיה,חטיף וקוראסון ויצאתי לכיוון הרכבל.
עליה בו ובכללי בכל הרכבלים בהר בדר"כ במחיר שנע בין 10-15 יורו.
לא זול אבל מקצר כמה שעות.
לאחר שעולים עליו ומגיעים למעבר ההרים,קיימות 2 אופציות ,להמשיך בשביל TMB, כפי שמסומן גם באפליקציה או להמשיך שמאלה לורינט Col de Tricot.
וריאנט משמעותו להגיע לנקודה הבאה בדרך קצת שונה מהשביל הרשמי, היא עדיין מסומנת היטב, וחלק מהטור.
למה לבחור בוריאנט בכללי? לרוב דרך קצת יותר קשה אך היא עוברת לצידו של נוף קצת יותר "מספק" מאותו מקטע בדרך הרשמית.

בקיצור לקחתי את הוריאנט כמו כמה אנשים שהיו סביבי , זוג מבוגרים מסידני בני 70 להערכתי שממש התעניינו במילים בעברית , וזוג חברים מברצלונה בני 50 ( אמרנו שזה כבר מתאים לכל גיל ).
הוריאנט מתחיל בתוך הליכה ביער,לפעמים קצת עלייה לפעמים קצת ירידה לא משהו טריקי מדי.
כעבור כמעט שעה מגיעים למעבר נחל באמצעות גשר, הנהר גועש ע"י מי שלגים וקרחונים שנשפכים מן רכס ההרים,ניתן ממש לראות את הרכס במעלה הנהר.

לאחר המעבר שלו ועוד הליכה קצת ביער , יוצאים מן היער אל האוויר הצח, שימו לב שמכאן לכמה שעות הקרובות אין צל בכלל, והייתי בלי כובע.
מכאן מתחילה הליכה של בערך שעה-שעה וחצי אל מעבר ההרים של הוריאנט שגם נקרא כמוהו .
ממליץ מדי פעם לעשות עצירה לכמה דקות, לנער שרירים ולשתות המון מים, ואתם גם תראו שליטר וחצי לא מספיקים.

כאשר מגיעים אל מעבר ההרים, מתחילה ירידה שאפשר גם לראות מהמעבר עצמו שבסופה יש בקתת אמצע דרך , לבקתה זו קוראים Miage.
הירידה עצמה לא פשוטה, כמו שעלייה לא פשוטה מבחינה פיזית , ירידה לא פשוטה מבחינה טכנית והיא מאוד טריקית לברכיים , חובה מקלות הליכה, בלעדיהם יכולים לאבד שיווי משקל והן גם מורידות עומס שיש על הברכיים.

מי שלא יצא לו ללכת עם מקלות לפני כן , אז אין תורה , פשוט הולכים איך שעושה לכם נוח , ההמלצה בירידה להאריך את המקלות ובירידה לקצר אותן
זה אמור להיות סביב ה90 מעלות למרפק שלכם במישור.

הירידה עצמה לא היתה לי פשוטה, לא עשיתי מאז הצבא עליות וירידות כאלו וזה גם יום ראשון והחשבתי אותו כחימום לבאות.

כאשר הגעתי לבקתה החלטתי לאכול ארוחת צהריים, כלל אצבע, ככל שאתה רחוק מ"ציויליזציה" הקולה מאוד יקרה.
אכלתי חביתה ושתיתי פחית קולה, בדקתי את השלוקר וראיתי שהוא בשליש התחתון , וניתן למלא כמובן בבקתה זו מים מהברז.

למרגלות הבקתה יש נחל קטן שנשפך לו מכיפות ההרים ממול, מאוד נחמד אחרי האוכל לחלוץ נעלים ולהכניס פנימה לכמה דקות, אך אל תיהיו שאננים, הייתה עליה , היתה ירידה , אבל יש עוד..

זהו יום ראשון , הגוף עדיין קר, אל תתחילו את ההליכה אחרי העצירה הזו ישר , תעשו שוב מתיחות, אני התחלתי ישר וכמעט התכווצו לי השרירים,
מהבקתה מתחילה שוב עלייה , וכמובן שמאוד מעצבנת על בטן מלאה אל תוך יער,
היא אורכת בערך כ45 דקות,לאחריה יש קצת מישור ואז יש ירידה אחת ארוכה ומיוערת אל העיירה Les Contamines , המקלות מאוד חשובות כאן כי אפשר בכיף לרוץ את הירידה הזו למטה אם אין איך לבלום את עצמך.

הגעתי לעיירה בשעה 15 בצהריים , יש בה חנויות מטיילים , סופר להצטיידות מחדש ליום הבא ( ומי שחשוב לו להצטייד בסופר אז זו הזדמנות אחרונה ביומיים הקרובים ) .
אני ישנתי קצת מעבר לעיירה עצמה ,
בעיירה הצטיידתי בכובע של Columbia בחנות אינטרספורט כי הבנתי שעשיתי טעות שבאתי בלי, השמש פשוט חזקה.

המשכתי אל הבקתה שלי שנקראת Gite Le Pontet , היא בתוך אתר קמפינג מאוד גדול , היא 20 דקות אחרי העיירה
א' יש שם הרבה יותר מקומות פנויים באתר שמזמינים
ב' מתחילים את יום המחר קצת בפור והעלייה הראשונה פנויה ואין פקק
ג' החדרים שם מאוד נוחים ויש שקע לכל מיטה
ד' מלא מקלחות עם מים מאוד חמים

כמובן המחיר אותו מחיר יורו לפה יורו לשם ,
3 מנות בארוחת הערב,
זה היה יום שישי ,
חשוב לציין שעד כה ב2 הלילות היתי הישראלי היחיד למי שחשוב להיות בחברת ישראלים אז לא תמיד זה קורה, אין לזה ערובה מתי זה יקרה.

בערב זה התחיל גשם שוטף, בתקווה שלא יהיה מחר ביום שמוגדר בחצי סובב משמאוני לקורמיור כיום הקשה ביותר אל בונהום.

מבחינת קליטה - עד כה לא נתקלתי בספוט ללא קליטה ,
כפי שאמרתי
היתי עם Europe sim של Airalo.

בתמונות ניתן להבחין בשלטים המצביעים על הכיוונים והזמנים,
אני מצאתי את הזמנים כלא מדוייקים ופשוט סמכתי על האפליקציה שהכריזה על כל מקטע בממוצע בין 7-8 שעות הליכה.
מי שיוצא מוקדם , יזכה למיטה הטובה , לשקע הפנוי, ולמקלחת חמה ראשון, זה הכלל.

הלכתי לישון ב23 אחרי קצת נטפליקס ומוכן ליום הבא.

יום 2 - Gite Le Pontet to Refuge de la Croix du Bonhomme

השכמה כרגיל ב6:30,
מקלחת בוקר ככה להתרענן,ארוחת בוקר סבירה מינוס, העדפתי להשתמש בחטיפי חלבון שקניתי, יש לקמפינג הזה כמו שק"ם , אז יש להם כמה דברים נחמדים שם, מי שיהיה לו זמן אז יכול גם לקנות שם מאפים שהם עושים,
בכל מקרה מתחילה הליכה,
היום זה מלבד 20 מ' ירידה, כולו עלייה,
לא זכור לי מישור ,
יוצאים מהבקתה ומתחילים בהליכה ובעלייה על קרקע שהיא לא כלכך שביל, רובה אספלט שבור,
כל הדרך אל כנסיית Notre Dame de la Gorge,
לוקח משהו כמו קצת פחות משעה,
התוואי מסביב הוא קצת יער קצת חורשה,
כל הזמן יש נחל לצידי עם רעש נעים, המון פרפרים.
מכאן כבר מבינים שזה יום שצריך לעבוד חזק עם הראש ולשכנע את עצמך להמשיך .
אחרי עוד הליכה קצרה חולפים על בקתת Nant Bornat.
לאחר כשעה וחצי מגיעים אל בקתת אמצע דרך שנקראת La Balme.
עד לשם אפשר להרגיש שהייתה דבוקה די גדולה של מטיילים שיצאה מGite Le Pontet
ועוד כמה מטיילים יותר חזקים שכנראה צמצמו את הדרך מהעיירה Les Contamines.
לאחר עצירה קצרה וקינוח + 2 קולה בבקתה, משכנע את עצמי להמשיך,
מכאן ה"ריל דיל" מתחיל,
עלייה ממש ארוכה ובשיפוע קצת יותר חד ממה שהיה עד עכשיו, לא חד ברמה של קיר אבל התאומים מתחילות לעבוד יותר,
ככל שעולים כך גם הנוף משתנה ונגלים לפנייך עוד הרים, ועוד פסגות , משמאל של המון בלאן ומימין של הרים אחרים של השמורה Montjoie.
העליה עצמה מאוד ארוכה ומפרכת
עם המון עצירות לנשום אוויר,
באמצע הדרך בעלייה יש נחל שאפשר לעצור בו לאכול ארוחת צהריים,
בטעות לקחתי שם שמאלה כי ראיתי מלא אנשים לוקחים שמאלה והלכתי אחרי העדר,
אחרי 10 דקות פתחתי את המפה והבנתי שטעיתי והלכתי בכיוון של אגם Lacs Jovet שאליו לא התכוונתי ללכת , חזרתי בחזרה אל הצומת עם השלטים והמשכתי בכיוון הנכון.
כל כמה זמן בעלייה יש מישור לעצור בו לשנייה , ולרגע שאתה חושב שזה נגמר , יש עוד ועוד.
כשאני הייתי שם היה מיני קרחון לעבור באורך של 5 מטרים, נחמד , קצת מחליק , זהירות.
מי שהולך לבד כמוני , אל תדאגו יש המון אנשים בדרך לבקש מהם לצלם אתכם , אני גם קניתי באמזון חצובה ושלט רחוק לאייפון.

לאחר עליה שארכה כמה שעות טובות הגעתי אל הפס, הוא מכונה כמו שם הבקתה בונהום , אך זה ממש ממש לא בונהום.
אפשר לנוח שם, לצלם 360 מעלות את כל מה שהשגתם באותו היום, יש רוח די חזקה כבר בגובה הזה, אנחנו מדברים על מעבר ל2200 מ'
מכאן עד לבקתה יש שעה הליכה, יש עוד מיני עליה , היא כבר פחות קשה ממה שעברנו עד כה , היא יותר מעצבנת כי אתה כבר חושב שסיימת עם זה ( בהצלחה למי שממשיך עד לה שפיו עוד שעתיים ).
בסוף העלייה מגיעים לאבן שרשום עליה שעוד 5 דקות היום נגמר , זו גם הירידה היחידה ביום הזה , ירידה של 50 מטר לבקתת בונהום.

בקצרה על הבקתה :
אין שקעים בחדרים,
אין מקלחת,
שירותים יבשים,
קר,
זבובים.

למזלי בנתיים בכל הבקתות קיבלתי חדר של 4-8
גם פה יש חדר של 20-30 מיטות
ולמזלי קיבלתי חדר של 8 מבלי שביקשתי כלום, שהייה מאוייש ע"י סה"כ עוד 2 אנשים.
הגעתי יחסית מוקדם
15:30
דפקתי שנ"צ רציני.
*מבחינת שתייה מתוקה בבקתה
אין להם שתייה מוכרת , היה להם קולה מקומית , לקחתי כמובן הייתי חייב מתוק.

* מבחינת קליטה, היא קיימת, לא הכי חזקה, בחדר היה לי לסירוגין, בחוץ יש מדי פעם 4G.

* אוכל : לא להתלהב יתר על המידה,
היה סביר,
אכיל,
היו כמה צרפתים איתי בשולחן , אני לא בטוח אם הם החמיצו פנים כשאמרתי ישראל,
אבל בסוף הם גם מזגו לי לאכול כחלק מנימוסים צרפתיים אז לא יודע אם זה היה צבוע או שבסוף עבר להם.

אכלתי מאכל שנקרא קרוזיפלט, עשו לי עליו הרצאה חצי שעה, מי שזה מעניין אותו שיעשה גוגל, לא כלכך טעים..
קינוח עוגת שוקולד.

* מבחינת היגיינה , המקום לא הכי נקי וחשוב לומר את האמת ולשים את הדברים על השולחן שאנשים לא יהיו מופתעים.

* מבחינת נוף, הבקתה עם הנוף היפה כנראה במסלול,אליזבטה בהמשך תכנס לתחרות.

הלילה עלה מאוד מאוחר , אני חושב שב21 צילמתי תמונה ועדיין היה אור.
יש אווירה די טובה בבקתה, זה כל האנשים שבאמת לא היה אכפת להם מהתנאים, ובאו לחוות חוויה,
המון אנשים שממשיכים לשפיו יעשו שם עצירת התרעננות קלה וסביר להניח שמי שמגיע ללון שם באיזור 15 כמוני יחווה קצת רעש ופיצוץ אוכלוסין אבל זה יורד בהמשך.

* מבחינת שקעים יש בחדר ליד המטבח כיור ( שבו מצחצחים שיניים וממלאים מים )
יש שם 4-5 שקעים,
שמתי בהטענה וחיכיתי ליד.


אין כלכך מה להוסיף, שינה מוקדם, ומחכים ליום המחר.

יום 3 - Refuge de la Croix du Bonhomme To Rifugio Elisabetta Soldini

החלטתי לקום ב6 בבוקר,
כאן באמת הארוחת בוקר היתה הכי דלה מכל המקומות שעד כה עברתי בהם,
שמרתי במיוחד ליום הזה 5 חטיפי חלבון.
כאן קיימות 2 אופציות
הראשונה , להמשיך כמו מטיילים שהמשיכו אתמול ללה שפיו ומשם להמשיך אל בקתת אליזבטה או
לקחת את וריאנט Col des Fours.
למי מכם שיקח את הוריאנט ביום עם מזג אוויר גרוע או בשלהי העונה, כלומר תחילת יוני או סוף ספטמבר , מומלץ להוועץ עם האחראים בבקתה על המצב בוריאנט.
לי היה יום שמתוכנן להיות 25 מעלות , ולא ירד גשם או שלג בימים שלפני אז אין סיבה לא לעשות אותו.
הוריאנט מתחיל לאחרי עליה קצרה אליו שלקחה חצי שעה,
סוג של לחזור טיפה אחורה ליום האתמול ומשם יש פיצול אליו.
הוא ירידה אחת ארוכה מאוד מאוד , צריך לעבוד פה חזק עם המקלות הליכה, להיזהר מדרדרת , יש מידי פעם מקומות שמדלגים מעל נחל , כל הזמן מצד שמאל אפשר להשקיף לפסגות המון בלאן , יש רוח מאוד חזקה וככל שיורדים היא נחלשת.
פה פתחתי די הרבה את הMaps Me כדי להבין שאני הולך נכון כי הרבה פעמים היה שילוט שלא הבנתי אותו כלכך למרות שאין פה כלכך חוכמות , צריך לרדת למישור עד בקתת Des Mottets.

לאחר ירידה שלהערכתי לקחה לי באיזור שעתיים מהרגע שיצאתי מהבקתה הגעתי לסוג של מחלבה עם נוף לקרחון שגם נקראת על שמו Villa des Glaciers, כמו שאתם יודעים , ירידה קשה לא פחות מעלייה , ודורשת יותר ריכוז ותשומת לב.

היתי במהלך כל הוריאנט רק עם מישהו 10 דקות מאחריי ומישהי 5 דקות מלפני.

מכאן מתחברים לכל מי שהתחיל מלה שפיו ובא דרך העמק , והולכים כחצי שעה נוספת על מישור על בקתת אמצע הדרך היומית Des Mottets.

בהגיעי לשם , כהרגלי לקחתי משהו מתוק וקולה כדי לקבל אנרגיה + חטיף החלבון שהיה לי.
יש שם די הרבה דברים בתפריט אז מי שממש רוצה אוכל אוכל , גם זה קיים , אבל לטעמי זה היה מוקדם מדי לאוכל מהסוג הזה ב9 בבוקר.
אחרי חצי שעה יוצאים שוב לדרך.

*** סים אירופי של AIRALO מכיל בתוכו כמעט את כל חברות הטלפון , הן באיטליה והן בצרפת , וזה שונה מסים שמכניסים לטלפון והוא של חברה ספציפית לכן היה לי קליטה כמעט תמיד,
שימו לב מכאן עד בערך מעבר הגבול לאיטליה אין בכלל קליטה , אם יש מישהו שדואג לכם אז תשלחו לפני הודעה עם מיקום כדי שיהיה רגוע ***

מכאן מתחילה העלייה היומית , לי אישית אחרי כמה ימים היא היתה קשה , למרות שלהשוות אותה לעליות הקודמות היא לא אמורה להיות , הייתי מכאן דיי לבד , עליה מאוד ארוכה ומפותלת אל מעבר הגבול לאיטליה , מצד שמאל תמיד רכס המון בלאן , אין צל ביום הזה מתחילתו עד סופו חשוב לציין , ומלבד הבקתה גם לא ראיתי מקום למלא מים , יש נחלים בגובה של 4 סנטימטר לכן פחות מתאים לחובבי מילוי המים מנחלים.

לאחר עליה דיי ארוכה עם אנשים דיי רחוק מאחרי ואנשים דיי רחוק מלפני הגעתי על הפס , יחסית בשעה מוקדמת איזור 12 עם המון עצירות.

יש בעצירה הזו במעבר הגבול המון נוף על העמק שעברנו מאחור , על הרכס של המון בלאן משמאל , ולפי המפה שהייתה בפס מצד שמאל יש עוד רכסי הרים איטלקים , אחד מהם זה grand paradiso שבקורס הכנה לטיפוס לפסגת המון בלאן מטפסים אותו כדי לתרגל יכולות אלפיניות , כך שאתם בחברת פסגות דיי גבוהות מסביב.

לפס קוראים Col de la siegne.

מכאן עד לאליזבטה יש רק ירידה , יחסית כיפית ולא קשה , את הבונז'ור מחליפים בצ'או שזה היי באיטלקית.
עד שקלטתי את זה אמרתי לאנשים בונז'רנו שזה בכלל בוקר טוב והשעה אחרי 12 בצהריים..
פדיחה.

הגעתי לאליזבטה , העליה אליה הכי שוברת אחרי כל הימים האלו , 20 מטר עליה כמו טיפוס .
לא הסכימו לתת להיכנס לחדרים לפני 15,
לכן היתי צריך לחכות במרפסת שלהם , לא שזה סבל כזה גדול , יש נוף מדהים לעמק של יום המחר
שנקרא Val Veni ,
מאחרי הבקתה יש נוף לקרחונים.
יש אוכל מאוד טוב למי שרוצה לקנות לו לצהריים ,
לקחתי לו בולונז',
יש בירות איטלקיות .

גם כאן כמובן מסדירים את התשלום, לי ספציפית לא ביקשו מקדמה שהזמנתי במייל לכן הסדרתי את התשלום המלא.

כאן בנוסף המים חמים מוגבלים , מחממים אותם במהלך היום ויש 25-30 ליטר לכולם , לכן מי שראשון ירוויח אותם בוודאות ,
אבל איך ?
קונים אסימון כמו בטיים מאשין בקניון ב2 יורו , יש איזה טריק לדחוף אותו במקלחות שתראו אתם תבינו ,
הקאצ' הוא שיש כמות מוגבלת של ליטרים חמים , אז תשתמשו בחוכמה , אני שמתי על זרם חזק ואחרי 3 דקות קיבלתי אחלה שפריץ מקרחון לפנים.(מקלחות לגברים ונשים הם באותו החלל)

ארוחת ערב איטלקית , יש סוג של אורז קשה, יש ירקות לצמחונים, לימונצ'לו ועוד..
יחסית לא היתי לחוץ על אוכל בגלל הבולונז' שזה היה סבבה ונחמד .
גם פה הייתי בחדר של 4,
2 מיטות קומותיים סה"כ
בעוד היה כמה חדרים של 20-30 מיטות
לא יודע איך היתי כזה בר מזל , אבל המסקנה מפה היא שניתן לבקש את זה במייל וכנראה שיענו לבקשתכם.
שקעים מצאתי בחדר אוכל בכמה ספוטים , אז דאגתי לשבת ראשון בארוחת ערב כדי להתחבר לאחד כזה,
אגב הקליטה חזרה כבר אחרי מעבר הגבול, וגם פה יש קליטה די טובה, יחסית מאוד קרובים לקורמיור שזו עיר כך שאפשר להיות רגועים.

לקראת לילה התחילה סופת ברקים ורעמים שיכלנו לראות די טוב מהמרפסת של הבקתה.
מבחינת שירותים לגברים, יש רק 2 בקומה העליונה ועוד 2 בקומה התחתונה.

יום 4 - Rifugio Elisabetta Soldini To Courmayeur

יום אחרון,
את ההזמנה לאוטובוס מקורמיור למילאנו עשיתי גם מראש דרך FLIX BUS,
היה לי 12 בצהריים ול17:30
קצת ביאס אותי
כי ידעתי שאין סיכוי שאגיע לפני 12 , אך גם לא כלכך מאוחר לקראת 17:30.

קיימות 2 אופציות להגיע לקורמיור,
אחת דרך השביל המסורתי , 2 דרך העמק להמשיך ולהבנתי יש בהמשך שאטל .
אני הלכתי דרך השביל , לאחר מעבר בעמק VAL VENI , ודרך שלוליות עם השתקפות ההרים מתחילה עליה אחרונה , היא לא הכי כיפית אבל היא אחרונה והיא עוברת יחסית מהר ועצם אווירת סיום החצי סובב סיימתי אותה יחסית מהר עד שהגעתי אל הגבעה שבסופה.

מהגבעה הזו ניתן לראות את כל העמק , את אליזבטה , ממול את הרכס של המון בלאן כמעין קיר , אם מסתכלים אל האופק רואים את החלק השוויצרי של הTMB מבצבץ לו למי שימשיך לשם ומימין המון שדות של איכרים וחוואים.


מכאן עשיתי את כל הירידה בשני שליש גובה יחסית בריצה ,
השעה היתה 11
והבנתי שיש אוטובוס של עוד חברה איטלקית בשעה 13:00,
האמנתי שאספיק אותו, אך באפליקציה שלהם לא הצלחתי להזמין בגלל שגם פה זה מבקש קוד ששולח למספר הישראלי.

2 דרכים לרדת מבקתת Maison Vielle לקורמיור,
האחת ברגל ( וזה וואחד ירידה )
השנייה ברכבל,
הרכבל פה הוא לא רכבל סגור , הוא רכבל פתוח כמו בסקי , אתה יושב ולצידך התיק שלך והרגליים באוויר עם החלפה באמצע לרכבל שהוא כן סגור
לזכרוני עלה 10 יורו.

תוך 20 דקות הייתי בקורמיור
השעה 12:30
במשרד של החברת אוטובוס קניתי כרטיס לאוטובוס וויתרתי על הכרטיס שהיה לי ל17:30 בFLIX BUS.

הניווט מרגע הגעה לפאתי קורמיור עד לכיכר המרכזית שממנה כל האוטובוסים יוצאים כבר התבצע בעזרת גוגל מפס, לא מסובך
הליכה של 10 דקות .
הספקתי אפילו לאכול פיצה איטלקית , שאגב לא היתה טעימה בכלל.

סיכום ועוד קצת טיפים

הטרק כפי שראיתם הוא מאוד דינמי , לא דורש כושר של יחידת עילית , אבל כן יש לפעמים מקטעים לא כלכך פשוטים וכושר בסיסי יכול מאוד לתרום ולעזור.
מבחינת גבהים , אין צורך בהתאקלמות לגובה או פחד ממחלת גבהים , הנקודה הכי גבוהה היא סביב ה2700 מ'
ותסמיני מחלת גבהים מתחילים החל מ3500 מ'.

לגבי גניבות , לא נתקלתי אך תמיד טוב להיזהר , לא להשאיר ארנק,דרכון,טלפון ללא השגחה.
לקחתי אותם תמיד איתי למקלחת באמצעות השקית הצהובה של JD ובתוך הנרתיק האטום למים.

לגבי מים , אני לא אוהב לחיות בפחד , מעדיף את ה3 ליטר עלי מאשר להיות תלוי בנחל.

לגבי כסף - תחשבו כל יום בקתה בכ50 יורו, אם מוסיפים פיקניק בוקס תוסיפו לחישוב עוד 10 יורו.

לגבי רכבלים - יש היעזרות רק ברכבל אחד בחצי הסובב הזה וזה הרכב מה לה זוש לנקודת ההתחלה Col de Voza

לגבי מכולות - יש בחצי הנ"ל רק בלה זוש ובלה קונטמינס.

לגבי ציוד חורף - מאוד דינאמי , מאוד הרגשה אישית , בדיקה מראש של התחזית , ותלוי זמן יציאה בין אם זה בשולי העונה או באמצע הקיץ.

אפליקצית מזג אוויר ממליץ על MeteoBlue.

שפה - לרוב נותני השירות יודעים אנגלית סבבה לגמרי ואין כלכך בעייה לתקשר , הם מתבססים על תיירות וזה לא כפרים נידחים כמו בסרטים באמת.

- ההגעה למילאנו חסכה לי באיזור 1500 שקל , לאחר הסובב חזרתי לשם לעוד יומיים , אין מה לעשות שם מעבר לזה , יחסית עיר שממצה את עצמה בכמות זמן קצרה.

- מי שצמחוני/טבעוני , לשלוח מייל לבקתה לפני ההגעה שיוכלו להיערך לכך , והם יודעים להיערך.

- לקחת בתיק חטיפי אנרגיה או כל מה שנותן לכם בוסט כאשר אתם צריכים אותו

- לא לפחד לעשות הפסקות , רק חשוב שמהרגע שקמים ממצב שכיבה לשחרר קצת את השרירים ולא ישר להתחיל לרוץ.

- כובע !

- תחייכו ותאמרו שלום למי שעובר על פניכם , תמיד כיף שמחייכים אליכם בחזרה , לפעמים מישהו יכול להצטרף אליכם לכמה קילומטרים ולדבר איתכם וזה יכול להיות נחמד , לשמוע עוד חוויות שעברו על האחרים או עוד טיפים להמשך מהכרות קודמת של אותו אדם.

לעוד שאלות או טיפים כי סביר להניח ששכחתי דברים אפשר לפנות אלי בכיף

קבצים מצורפים

• יום 4
• יום 3
• יום 2
• יום 1