6 ימים על GR52 בפארק מרקאנטור (Mercantour)

הקדמה, הכנות והגעה.

תאריכים: 4 - 9 ליולי
הקדמה – על מרקנטור שמעתי לראשונה באיזה פוסט (שאני כבר לא מוצא) על טיילים שרצו לעשות טרק באיזור האלפים הצפוניים בצרפת אבל בגלל מזג האוויר ירדו דרומה על פי המלצה לפארק מרקנטור. אז גם גיליתי את ה GR52, שהוא וריאנט של ה GR5, והרעיון של להתחיל טרק באלפים ולסיים בים הדליק אותי. חיפשתי חומרים וראיתי שכמעט ואין כלום באתרים הישראלים, אני מקווה לתקן את זה במקצת ולפתוח אופציה נוספת למטיילים הישראלים (במשך 6 ימים לא פגשנו ישראלי אחד).
לא רבים יודעים, אבל האלפים מתחילים מדרום צרפת , ממש מעל הריביירה. הם נקראים האלפים המרטימים (Alpes Martimes), שם נמצא פארק מרקנטור.
קיים מסלול מלא של 214 ק"מ המתחיל בעיירה Entraunes ומסתיים ב Menton על הים. החלק הפופולרי והקצר יותר שהרוב עושים (וכך גם אנחנו) מתחיל בעיירה Saint Dalmas ואורכו בערך 100 ק"מ, ניתן לעשותו ב 6 עד 7 ימים (גם הוא מסתיים ב Menton).
הטרק עצמו יפה בצורה יוצאת דופן, משום מה הוא הפתיע לטובה בהשוואה למה שראינו ביוטיוב וגוגל תמונות, לא יודע להסביר את זה, אשתדל לצרף הרבה תמונות להמחיש את היופי והגיוון שלו. עדיף להסתכל על התמונות בהגדלה.
יחד עם זאת יש לציין שהחורף של שנת 2024 הוא יוצא דופן באיזור, כמות המשקעים והשלג שירדו היו קיצוניים ביותר וזה פעל לטובתנו, ראינו כמויות של מים ושלג אדירות.
בכלל, האיזור מתאפיין מדי פעם בסערות חזקות שגורמות להרס ועקירת עצים, הסערה המפורסמת ביותר נקראת "אלכס" והיא אירעה בשנת 2020 (הייתה גם סערה יותר קטנה כמה ימים לפני שהגענו), בעקבות הסערות התוואי של GR52 השתנה כמה פעמים. צבע התוואי הוא אדום לבן (כרגיל), אבל מדי פעם אתם תראו X בצבע אדום לבן וזה אומר שזו אינה הדרך ויש לבחור בתוואי אחר. באופן עקרוני התוואי די מסומן, אבל יש כמובן להשתמש באפליקציית ניווט עם קבצי ה GPX שאני אצרף.
הטרק אינו קל, בכל יום הולכים בין 10 ל 22 ק"מ, עם ימים של עליות וירידות מעל 1000 מטר עם שיפועים חדים. מה שכן, הוא אינו מסוכן ואני לא זוכר שהתהלכנו על מצוקים או תהומות.
היינו 4 חברי ילדות בסוף שנות ה 40, ביצענו אימונים לטרק, הרגשנו שהגענו בכושר טוב יחסית, אבל תמיד פיגרנו בהערכות הזמנים שניתנו ע"י אנשי הבקתות, אנחנו אוהבים לעצור על הפס, על אגם או ליד איזה נחל. לכן, הזמנים שאתן כאן הם שלנו.
הכנה –
על הטרק למדתי בעיקר ממסלול באתר Komoot שמישהו יצר, בלוג שמצאתי ואתר הפארק.
חשוב לציין שבאתר Komoot מדובר במטייל מקצוען שגם הוסיף כל מיני חלקים ואנחנו היינו רחוקים בשעה שעתיים מהזמנים שהוא נתן.
שלושת הלינקים מצורפים בסוף סיפור הדרך.
הגעה –
1. טיסה לניס עם אלעל ביום רביעי ה 3 ליולי. נחיתה ב 11 בבוקר.
אנחנו הגענו עם מזוודות ובתוכן התרמיל, החלטנו להשאר עוד 3 ימים בניס אחרי הטרק וידעתי שאני לא יכול לחזור הביתה לאשתי בלי קרמיקה, לכן מזוודה היא חובה. יש בצרפת שירות שמירת חפצים מעולה דרך אתר https://www.nannybag.com/en . מדובר בעסקים כמו מסעדות, בתי קפה ובתי מלון שמשמשים גם כעסק לשמירת חפצים (דומה לשרות הדואר בארץ שמגיע לכל מיני חנויות וקיוסקים).
מסדרים בשדה התעופה את התרמיל.
2. מונית לשמירת החפצים.
3. הליכה לדקתלון לקניית גז לפק"ל קפה והשלמות נוספות. ארוחת צהריים.
4. UBER לתחנת האוטובוס שליד שדה התעופה על מנת לתפוס את קו 90. שם התחנה Grand Arenas. נוסעים לכיוון La Bolline, יש לשים לב לזמנים: בימים שני עד שבת יש 4 יציאות: 08:00, 09:00, 16:30, 18:30. ביום ראשון רק 08:00 ו 09:00. בסוף הסיפור מצורף לוח הזמנים של קו 90, אבל כדאי להכנס לאתר האוטובוסים של האזור על מנת להתעדכן באם הזמנים ישתנו: https://www.lignesdazur.com/
5. אנחנו לקחנו את האוטובוס של 16:30, מגיעים לתחנה וקונים כרטיס במכונה , לנו זה עלה 1.70 יורו והנסיעה לוקחת בערך שעתיים כשהתחנה הלפני אחרונה היא ב Saint Dalmas de Valdeblore וממש משם מתחיל הטרק (שם התחנה La Bolline Lycee), אנחנו ירדנו בתחנה האחרונה כי הזמנתי מלון בעיירה Valdeblore שהיא במרחק 4 ק"מ.
בעלי המלון לקחו אותנו בבוקר לתחילת הטרק בתמורה ל 10 יורו. המלון והעיירה נחמדים מאד, אכלנו שם ארוחת ערב ובוקר. לינק למלון - https://www.hotel-valdeblore.f....
בערב הלכנו לסופר המקומי וקנינו לחם וגבינות שיהיה לנו לארוחת צהריים ליום הראשון (הסופר נסגר ב 19:30, כך שלא היה הרבה זמן. אם מגיעים מאוחר, אז עדיף לעשות קניות ב Nice).
הלינה במסלול:
את הלינה בחרתי על פי הפוסטים שצירפתי – 3 לילות ראשונים בבקתות, אחת פרטית (הראשונה) ושניים ששייכים ל ffcam (federation francaise des clubs alpins). לילה רביעי במלון באתר סקי Camp D'argent ולילה אחרון בבית מלון בעיירה המקסימה Sospel. עם כולם יצרתי קשר במייל או וואטסאפ כמה חודשים לפני, וכולם דרשו דפוזיט. המלון הראשון ב Valdeblore דרש תשלום מלא עם ההזמנה.
בבקתות והמלונות במסלול למעט הלילה האחרון הזמנו חצי פנסיון וגם Lunch Box לדרך (12 יורו). האוכל לדרך הוא בדרך כלל קוסקוס או בורגול עם ירקות, פרי, מעדן, לחם וגבינה, אין בשר (למעט פעם אחת שקיבלנו גם סוג של קבנוס). ארוחות הבוקר די דלות, מדובר על לחם חמאה וריבה, קפה או תה, חלב וקורנפלקס.
בלילה האחרון אין צורך לאכול במלון, מכיוון שלנים בעיירה עם מסעדות (ארוחת ערב) וסופר ומאפיות שידאגו לבוקר ולצהרים (כן אכלנו במלון ארוחת בוקר).
מחירים:
לילה 0. Valdeblore - עלות של 88 יורו לחדר זוגי. ארוחת ערב אכלנו במלון בנפרד (לא זוכר כמה עלה) וארוחת בוקר עלתה 10 יורו לאדם.
לילה 1 - Gite du boreon - עלות של 57 יורו למיטה בדורטימורי גדול (אין אופציה אחרת).
לילה 2 – Refuge de Nice - עלות של 57 יורו למיטה בדורטמיטורי (קיבלנו חדר של 4).
לילה 3 – Refuge de Merveille - עלות של 54 יורו בדורמיטורי גדול (אין אופציה אחרת).
לילה 4 – Hotel L’estive - עלות של 80 יורו לאדם (מלון, קיבלנו חדר מרווח עם שירותים ומקלחת צמודים).
המלון נמצא באתר סקי שנקרא Camp D’argent.
לילה 5 - Hostellerie du Pont Vieux - עלות של 85 יורו לחדר זוגי (ללא ארוחות). המלון נמצא בעיירה Sospel.
המסלול:
יום 1 – Saint Dalmas – Gite du Boreon
יום 2 – Gite du Boreon – Refuge de Nice
יום 3 – Refuge de Nice – Refuge de Merveille
יום 4 – Refuge de Nice – Camp D’argent
יום 5 - Camp D’argent – Sosbel
יום 6 – Sosbel - Menton

יום 1 Saint Dalmas – Gite du Boreon

22 ק"מ, עלייה 1470, ירידה 1240.
כאמור ארוחת בוקר במלון ונסיעה לתחילת המסלול ב saint dalmas, כבר שם רואים את הטיפוס של היום, שהולך להיות ארוך, אם כי לא קשה במיוחד. מתחילים בגובה 1350, עולים לכיוון צפון השעה 8:10. מתחילים ביער ולאט לאט הנוף נפתח. במהלך הדרך (למשל כשיוצאים מהעיירה ונכנסים ליער) נתקל בשילוט, הכיוון שאנחנו הולכים הוא col du barn שזה הפס שאליו מטפסים ביום זה או ל Lacs des Millefonts שזו קבוצה של כמה אגמים מקסימים ממש לפני הפס. אחרי שעתיים של הליכה נחצה כביש, וממש אחרי נעשה את נקודת העצירה הראשונה שלנו, אנחנו על מצוק ונוף הררי מרשים נפרש מולנו וכאן הלב מתחיל להפתח, מתחילים את הטרק - איזה כיף!
אחרי העצירה ממשיכים צפונה, נעבור דרך מגרש חניה (שנקרא millefonds parking lot, ניתן להגיע לשם ברכב ואז לקצר כמעט 5 ק"מ מהיום). אנחנו נחצה את הכביש ונמשיך צפונה, אחרי כ 900 מ' נגיע לצומת דרכים. אם נמשיך ישר אנחנו נאריך את הדרך קצת דרך האגם Lac Petit נקיף אותו וניקח מזרחה (ימינה) עד שנתחבר לGR52 ב Lac Rond או ב Lac Long (פה אנחנו נמצאים בקבוצת האגמים שציינתי מקודם). אנחנו בחרנו את הדרך הקצרה יותר ולקחנו את הנתיב הימני. אחרי בערך 40 דק' תשימו לב שיש גישה שמאלה ל Lac Long, לא רואים אותו מהדרך אז בבקשה אל תפספסו אותו כי האגם מקסים, וניתן לרחוץ בו, המים יחסית לא קפואים. פה הייתה העצירה השניה שלנו, פק"ל קפה, עוגיות, טבילה במים - מושלם. חזרנו לשביל, עוברים בטיפוס קל בין שני אגמים, כשהדרך עולה מזרחה, מיד נגיע לפס של היום Col du Barn, גובה 2452, השעה 1:20. מנקודה זו אפשר לבצע טיפוס נוסף של ק"מ הלוך וק"מ חזור לתצפית הר Pepoiri, אנחנו השארנו את התיקים וטיפסנו רק מחצית מהדרך (הגענו עד הצלבים) כי עננים כיסו את ההר. חזרנו לפס והתחלנו לרדת בכיוון צפון מזרח. אחרי ירידה של חצי שעה אנחנו נכנסים לעמק יפה יפה עם נחלים פרחים ועצים, אנחנו נמשיך בירידה מתונה וכיפית בעמק במשך 3 ק"מ עד שנגיע לדרך שנקראית Chemin de Mollieres, שזה די סוג של כביש. את שבעת הק"מ האחרונים אנחנו נלך כשפעם אנחנו על הכביש, פעם יורדים ממנו לכמה זמן, אבל הוא למעשה ילווה אותנו עד לבקתה הראשונה ב Boreon שהיא מעל אגם מלאכותי בצבע טורקיז יפה. הק"מ האחרונים לפני הבקתה היו די מיותרים, הליכה ממש על הכביש (הנתיב המקורי סגור בגלל נזקי הסופות).
הגענו לבקתה ב 19:30 אחרי יום ארוך כשכולם כבר אוכלים.
חשוב לציין שעדיף להגיע לבקתות עד 18:30 כי הם די מקפידים על זמני ארוחות הערב.
בבקתה הייתה קבוצה של 30 ילדים שכולם ישנו בדורמיטורי למעלה ואנחנו ישנו בדורמיטורי למטה. זה הזמן לציין שתביאו אתכם אטמי אזניים טובים, כמות האנשים גדולה בחדרים ותמיד יהיה מי שנוחר.
לארוחת ערב קיבלנו סלט סלק, לזניה ופנקוטה, הזמנו גם בירות. האוכל היה טעים. אין wi fi אבל הייתה קליטה (האנטנה של הרשת נפלה בסופה...).

יום 2 Gite du Boreon – Refuge de Nice

17 ק"מ, 1620 עלייה, 940 ירידה.
לי זה היה היום הכי קשה. למי שיש כושר והולך מהר אז זה יהיה יום קשה אך סביר.
יצאנו למסלול בשעה 8 בבוקר, חזרה לכביש איתו באנו אתמול. המסלול המקורי של ה GR לא חוזר חזרה אלא ממשיך עם השביל של הבקתה, אבל כשאנחנו היינו הוא עדיין היה חסום בעקבות הסופה של 2020.
ההליכה לכיוון מזרח, מייד נחצה גשר ואחריו יש לקחת ימינה לחפש את השביל בתוך היער לכיוון אגם Trecolpas. אין כ"כ סימונים באיזור אבל הכיוון די ברור. 3 ק"מ ראשונים הליכה די קלילה ביער עד שמתחילים את הטיפוס לכיוון האגם. המחשבה שלנו ביום הזה הייתה להיות קצת באגם, ולהגיע בצהריים ל Refuge La Madone de Fenestre , למלא שם מים (לכן לקחנו רק 2 ליטר) ולשתות איזו בירה, ומשם להמשיך ליעד הסופי שהוא Refuge Nice. מחשבות לחוד וביצועים לחוד...
העלייה לאגם Trecolpas מאד יפה וכוללת חציית נהרות ונוף אלפיניסטי טיפוסי. הגענו לאגם ב 11 ועשרה אחרי הליכה של 6.5 ק"מ. האגם הוא אחד ההיילייטס של הטיול, הוא עוצר נשימה. קיבלנו החלטה שנכנסים לאגם ויהי מה. הקרחונים מסביב לאגם נתנו לנו להבין שפשוט זה לא יהיה. הכניסה למים הייתה קשה, קפואאאא, יותר מדקה אי אפשר להיות בפנים...
בכל מקרה עשינו שם הפסקה די ארוכה של שעה. מהאגם עצמו רואים את הפס הראשון של היום אליו מטפסים. עד לאגם טיפסנו כ 600 מ' (הוא בגובה 2200). העלייה מהאגם לפס לוקחת בערך 40 דק' (נכנסנו קצת למעברי שלג, מה שעיכב קצת), שם הפס הוא Pas de Ladres גובה 2448. גם שם עשינו עצירה ואכלנו צהריים...
מכאן יש 2 אופציות להמשיך, לכיוון Col de Fenestre שזה הגבול עם איטליה ומשם להמשיך דרומה לאגם Fenestre ואז לרדת ל Refuge de Fenestre, הדרך הזו תוסיף עוד 2 ק"מ ליום ולא יותר מדי עלייה או ירידה. אנחנו בחרנו את הדרך השנייה שהיא לרדת ישירות לרפוחיו. אם הייתי עושה זאת היום, הייתי בוחר את הדרך הארוכה ומסיים את היום ברפוחיו ולא ממשיך ל Refuge Nice, אלא למחרת, כלומר הייתי מפצל ליומיים (במידה וניתן). לצד רפוחיו Fenestre יש נהר זורם שראיתי אנשים שנכנסים אליו בכל מיני נקודות מגניבות, לכן היה נחמד להגיע קצת מוקדם ולרבוץ בנהר.
כאמור, אנחנו לא עשינו את זה וירדנו לרפוחיו ישרירות בדרך יפה מאד, כאן גם שווה להזכיר שכבר ה Ibex ים מבקרים אותנו באופן תדיר.
הירידה לוקחת בערך שעה, הגענו לרפוחיו בסביבות 3. אני באמת לא יודע להסביר את זה, אבל היה לי בראש שיש עוד שעתיים הליכה לסיום היום ולכן חשבנו לעצור לבירה. שאלתי עובד ברפוחיו כמה זמן עד ל Refuge Nice, והוא אמר לי 4 שעות(!!). טוב, זה היה מבאס, כי אני יודע ש 4 שעות שלהם זה לא 4 שעות שלנו, הבנו שאין זמן לכלום חוץ מלמלא את השלוקרים במים ולטוס (תכלס, די הגזמנו עם ההפסקות..).
עכשיו עולים ל Pas du Mont Colomb. העליה מאד יפה אך יש חלקים גדולים של שיפוע של 30%, בנוסף נכנסנו למעברי שלג והערפל נכנס לתמונה. לקח לנו 3 שעות עד שהגענו לפס (גובה 2548), השעה 1830...
המעבר הוא צר מאד והירידה אחרי הפס קשה אף מהטיפוס, גם היא בשיפוע תלול ויש הרבה שלג. יורדים לאט לאט, עד שבאיזהו שלב החלקתי וירדתי איזה 50 מטר על התחת. מייד כולם ירדו על התחת והתגלשנו למטה, חסך לנו הרבה זמן...
עד כה לא ראינו כלום בגלל העננים, אבל באיזשהו שלב, פתאום, תוך שניה זזו העננים וראינו מולנו את הפסגות המושלגות שהיו מוסתרות עד עכשיו - מראה קסום.
המשכנו בירידה התלולה עד שהגענו למישור ממנו הליכה קלילה לאגם אותו מקיפים מימין עד שרואים את רפוחיו Nice שכמובן נמצא גבוה ואליו, איך לא, יש לטפס. הגענו ב 20:20, חצי שבורים.
מייד הם ארגנו לנו אוכל, שהיה מעולה. מרק אפונה ופסטה פנה עם בקר וירקות ברוטב יין אדום. כמו כן לא ויתרנו על בירות. נתנו לנו דורמס של בדיוק 4 מיטות, מקלחות עם מטבע ל 3 דקות (אי אפשר יותר). הבקתה שייכת לאגוד האלפיניסטי של צרפת, היא לא פרטית כמו בקתת Boreon, אין Wifi ואין קליטה (נא לקחת בחשבון). מספר מוקדי חשמל מאד מצומצם להטענה.
מאחר והיינו גמורים נרדמנו די מהר.

יום 3 Refuge de Nice – Refuge de Merveilles

10 ק"מ, 560 עליה, 660 ירידה
קמים בבוקר, יוצאים למרפסת ורואים באיזה מיקום מדהים נמצאת הבקתה.
אחרי יומיים קשים היום הזה יהיה רגוע יותר וקצר יותר.
יוצאים לדרך בסביבות 8:40. מתחילים בטיפוס קל לכיוון מזרח, דרום מזרח. הדרך מאד יפה, לעתים לאורך הנחל, לפעמים חוצים אותו, ואחרי כ 40 דק' מגיעים לסדרה של כמה אגמים. האגם הראשון נקרא Lac Nire ונראה שהוא ממש יצא לא מזמן מקפאון. עוברים עוד שני אגמונים, ואז רואים ממרחק את השביל אליו נרד וממנו נעלה על השלג לכיוון מעבר ההרים Baisse du Basto. מתחילת השביל ועד המעבר העליה קצת תלולה והיא כולה בשלג, לקח לנו שעה. אנחנו בגובה 2693. מתחילים לרדת, בצד הזה לא היה הרבה שלג בירידה, אלא קצת יותר מאוחר, קטע של 20 דק' בשלג אבל הליכה כיפית במישור. כעבור שעה רואים את האגם הגדול Lac Basto, אנחנו ביצענו עצירה לארוחת צהרים ארוכה בנקודה שצופה אליו. אחרי שירדנו כמה עשרות מטרים יש עוד עליה של 25 דק' לכיוון המעבר Baisse de Valmasque בגובה 2552. הנוף מאד מרשים, מצד אחד Lac Basto ומצד שני גולת הכותרת של היום עמק הפלאות - Valee de Merveilles.
אגב, בתכנון המקורי מנקודה זו היינו אמורים לעלות ולרדת מהר Bego שהוא הנקודה הגבוהה בטרק, אבל כאמור, החלטנו על יום טרנקילו, וויתרנו.
שכחתי לציין שכל היום הזה מלווה אותנו נוכחות נכבדה של Ibex ים.
הירידה אל העמק אינה קשה ומגיעים אליו תוך חצי שעה. תראו, משיטוט באינטרנט העמק מפורסם בעיקר בגלל חריטות הסלע הפרה היסטוריות שקיימות בו. נמצאו מעל ל 40 אלף חריטות מתקופת הברונזה (3000 לפנה"ס). הטיילים מתבקשים באזור זה לשים את פקקי הפלסטיק במקלות ההליכה על מנת לא להרוס בטעות את החריטות. מעבר לחריטות עצמן, העמק הזה הוא יפה בצורה יוצאת דופן, יש בו נהר, אגמים, Ibex ים ושפני סלע, וסלעים בצבעים חזקים בעקבות ריבוי המינרלים שבו. ההליכה בו היא שטוחה וכיפית. כמו כן, זהו פחות או יותר המקום המתוייר ביותר בטרק. על מנת לראות את החריטות פיזרו רמזים בצורה של חץ צהוב שרומז על מיקום חריטה, ויש מקומות שבהם יש עמוד חום תקוע והוא מצביע בבירור, ללא רמזים, על חריטות. הגענו לבקתה Refuge de Merveilles די מוקדם בשעה 16:30, כשהמטרה הייתה לרבוץ באגם, אבל בדיוק אז התחיל לטפטף גשם. הבקתה הייתה מפוצצת באנשים, הגיעו גם כאלה ששמו אוהלים וזה היה יום שבת כשהרבה באים ללילה אחד.
שוב, גם כאן לא היה wifi ולא הייתה קליטה, והחלק הכי גרוע שעקב תקלה לא היו מים חמים (מטבעות של 3 דק'), התקלחנו כמו שהתקלחנו באגם, עם הרבה צרחות.
העברנו את הזמן בטאקי, בירות, כשיצאה השמש יצאנו לסיגרלות ולהסתובב קצת וקישקשנו עם טיילים אחרים, שזה הכי כיף. הדורמיטורי הם מאד גדולים (30 אנשים ביחד). בערב היה מרק אפונה ותבשיל נקניקיות עם אורז, לא רע.

יום 4 Refuge de Merveilles – Camp D’argent

13.5 ק"מ, עלייה 550, ירידה 910.
יוצאים אחרי ארוחת בוקר בשעה 08:30. בשעה הראשונה הכיוון מערב, ואח"כ יורדים דרומה כשהיעד הסופי הוא אתר הסקי Camp D'argent. גם היום הזה הוא קליל יחסית.
הבקתה נמצאת באזור של איזה שבעה שמונה אגמים אחד ליד השני, כך שתחילת היום עוברים מאגם לאגם לאגם, כך במשך שעה וחצי. זהו גראנד פינלה מרשים לאגמים כי אחרי זה, לא יהיו יותר אגמים בטרק. אחרי שעה וחצי מגיעים לשני אגמים קטנים כשלראשון קוראים Lac de Diable אגם השטן, כאן מגיעים לצומת T כשניתן לעלות ולחזור לנקודת תצפית Cime du Diable (כיוון מערב) או לנקודה קצת יותר רחוקה הצופה על האגמים Cime de Lacs (צפונה ואז מערבה).
אנחנו ויתרנו ולקחנו דרומה שזה ה GR52 הסטנדרטי. אחרי טיפוס קל של חצי שעה מגיעים למעבר Pas de Diable (2430). מכאן רואים שהנוף מתחיל להשתנות, נוף פחות פראי, הרבה יותר ירוק. מה שעוד קרה בנקודה זו, זה שגילינו שיש כאן קליטה. טוב, שווה להזכיר כאן שלא היינו מוכנים למצב של נתק מוחלט יומיים רצוף. זה לא נעים אם אתה לא מכין את הבית להתכנות של ניתוק. כן הצלחתי להעביר הודעת וואטסאפ ביום הקודם כשפתחתי למשך שעה את הטלפון ממצב הטיסה ומתישהו ההודעה נשלחה. בכל מקרה, בנקודה זו כולם הוציאו טלפונים, והתקשרו הביתה לעדכן שהכל בסדר. זה שיעשע מטייל יווני שהיה אתנו, הוא צילם אותנו ושלח לי את התמונה במייל.
המשכנו בדרכנו לכיוון Col de Raus, הליכה בהרים ירוקים עם המון פרחים בשלל צבעים. אחרי שעתיים הגענו למעבר. מרחוק ניתן לראות מן צריח כזה אליו אנחנו נגיע כשעתיים אחרי, זהו מבצר מתקופת מלחמת העולם הראשונה: Fort de la Fortune, pointe des 3 communes.
כשהגענו, פתחנו פק"ל קפה, ומייד הגיעו עננים והתחיל גשם קל. מכאן ועד לנקודת הסיום הלכנו בתוך עננים וכמעט לא ראינו כלום.
באיזשהו שלב הגענו למקום עם שולחנות פיקניק, שם עשינו את עצירת הקפה. למלון הגענו בסביבות 18:00. היה לנו חדר משלנו עם שירותים ומקלחת צמודים (לא עם מטבעות, ברוך השם).
ארוחת הערב הייתה טובה: מרק ארטישוק ולזניית בשר עם תרד. בנוסף, הזמנו פלטת גבינות (אה, ובירות גם..).

יום 5 Camp D’argent – Sospel

22.5 ק"מ, 410 עלייה, 1840 ירידה.
אחרי יומיים קלים יחסית, מגיעים ימים קשים יותר, כשהקושי הפעם הן הירידות התלולות.
בנוסף, יש לשים לב שבימים אלו אין כמעט נקודות מים שאפשר למלא, לכן רצוי ללכת עם 4 ליטר לפחות, אלו ימים ארוכים ובקיץ חם.
ביום זה יורדים כמעט 2000 מטר (!).
ההתחלה דווקא סבבה, הולכים ביער, נופים ירוקים כמה ק"מ מישוריים. אחרי שעה וחצי מגיעים לכמה חורבות שנפגעו ממלחמת העולם עם אנדרטה של טנק אמריקאי. שם יש שלט לכיוון Sospel שמראה שיש עוד 4:45 שעות הליכה. אחרי זה נעבור איזה גשרון ונטפס איזה 150 מטר לא קשים, זאת ועוד אחת בהמשך יהיו העליות של היום. עד לעלייה זו הלכנו 6 ק"מ קלים. מסוף העלייה הראשונה אנחנו בכיוון ירידה. 3 ק"מ ראשונים ירידה יחסית נוחה, אחרי זה עולים עלייה לא קשה של איזה ק"מ ואז שוב ירידה כשהפעם יש חצי ק"מ של ירידה תלולה כשלאחריה מצאנו מקום מישורי יחסית ואכלנו צהריים. אחרי הארוחה ממשיכים לרדת, לאט לאט מרגישים את הארבע ראשי נשרף, ומי שיש לו בעיות ברכיים, שיהיה לו לבריאות (פרס ישראל למי שהמציא את מקלות ההליכה). ככל שיורדים ל Sospel מתחילים להרגיש את החום. גם הנוף משתנה והוא יותר מזכיר נוף ים תיכוני שקצת מוכר לנו.
לעתים זה נראה שהירידה היא אינסופית, אבל היא בסוף מסתיימת, ו Sospel היא פנינה אמיתית. זה מאד נחמד לשלב עיירה יפה בטרק. את העיירה חוצה נחל עליו גשרים יפים, המלון שלנו על הכביש הראשי וממש ליד יש גלידריה, מאפייה, סופר וכמה מסעדות.
שם המלון Hostellerie du Pont Vieux, קיבלנו שני חדרים עמ מקלחת ושירותים, ניתן להזמין חצי פנסיון אבל העדפנו להסתובב בעיירה ולחפש מסעדה.
הגענו למלון ב 17:00, התקלחנו וירדנו מייד לגלידריה. אח"כ הסתובבנו ברחובות העתיקים והיפים של העיירה וב 19:00 התייצבנו במסעדה. בהמלצת בעל הגלידריה אכלנו ב "La Picoun", מסעדה שמתמחה בפיצות מהטאבון, אז הזמנו פיצה למנה ראשונה, אני לקחתי דג בקארי והחברה ירדו על המבורגרים, היה טעים מאד. בכלל, האזור גובל עם איטליה, וניתן לראות את ההשפעה הקולינרית.
סיימנו עם המסעדה, הסתובבנו קצת, ירדנו על סיגרלות ליד הנחל ועלינו בלילה למלון לישון.

יום 6 Sospel - Menton

19 ק"מ, 1190 עליה, 1535 ירידה.
יום אחרון, ידענו שהולך להיות יום קשה בגלל החום הכבד.
קמנו ב 7, 7 וחצי ארוחת בוקר, יצאנו לסופר וקנינו בגט נקניקים וגבינות. 8 וחצי יוצאים לדרך.
בעיירה הסימון של השביל די ברור.
את ה 3 שעות הראשונות עושים בעלייה, עולים 750 מטר שמתפרסים על 8 ק"מ. רוב העלייה מבוצעת בתוך יער כשמדי פעם יוצאים ורואים את הנוף שהוא נוף גלילי על סטרואידים.
סוף העלייה הראשונה מגיעים ל Col du Razet בגובה 1052 מ'. הגענו ב 11:10. אחרי כמה דקות של הליכה מתחילים לראות את הים (ולהבין כמה יש לרדת...).
מכאן מתחילים ירידה, לפני סוף הירידה מגיעים למתחם שהוא חצר של בית, בו גרה אישה צרפתיה נחמדה שמציעה מקום מוצל עם ספות למנוחה ואפשרות למלא מים. כמו כן היא מגדלת שם זוג כלבים וזוג אלפקות... היא מראה לנו את צינור המים ומבקשת שנשקה עבורה את הוורדים, עד שזרם המים יהיה קר. נחנו שם, אכלנו צהריים, היה נחמד. גם אם היא לא נמצאית שם, ניתן לפתוח את השער ולהכנס (יש להקפיד לסגור את השער).
המשכנו בדרך ואחרי כמה זמן מתחילים את העלייה האחרונה של היום ושל הטרק בכלל לכיוון Col du Berceau, העליה קשה אבל לא יותר מדי ארוכה. כעבור 40 דק' הגענו לפסגה ומשם רואים בפעם הראשונה את היעד הסופי - העיר Menton, אחלה נוף. בכלל המקום מאד נחמד, אחרי כמה שעות מאומצות נשכבנו על הדשא ונחנו קצת (קצת הרבה) לקראת הירידה.
איזו ירידה אינעל העולם, חתיכת פינאלה לטרק... יורדים בצורה תלולה על שביל עם הרבה אבנים, מלא חליקות בדרך למטה. יורדים 1090 מטר שמתפרסים על 5 וחצי ק"מ, לא פשוט בכלל.
אבל בסוף מגיעים, כעקרון, סוף המסלול הוא תחנת הרכבת Garavan בעיירה. מכאן ניתן להגיע לNice חזרה, אבל אנחנו פינטזנו לסיים בים, אז הלכנו עוד 20 דק' לאיזור חופי הרחצה, החלפנו לבגדי ים וסיימנו שם את הטרק.
כי ככה צריך לסיים טרק!

סיכום

הטרק היה כיף אחד גדול, אבל הוא אינו קל, כך שמי שלא מתורגל צריך להתאמן.
יש משהו מקסים בלהתחיל בהרים, בשלג, ולסיים בים, אבל, אם יש לכם פחות ימים, אז ניתן לסיים אותו ב Sospel ומשם לקחת אוטובוס ל Nice. בנוסף, בדיעבד הייתי מפצל את היום השני לשניים (בייחוד אם אתם לא בכושר מעולה) והולך בדרך כפי שהצעתי בפרק של היום השני.
יש בפארק המון אופציות מעבר ל GR, לדוגמא, טיילה איתנו קבוצה שעשתה מעגל מ Boreon, כלומר התחילו וסיימו באותו מקום (זה בתוספת יומיים), וגם אם לא חשקה נפשכם בטיול רב יומי, ניתן להגיע ל Park Mercantour שהוא לא מהמפורסמים בקרב הטיילים, אבל זה היתרון שלו, הוא יפה ומגוון וניתן לתפור בו טיולים יומיים ורכובים.

קבצים מצורפים

• לוח זמנים קו 90

קישורים חיצוניים

• סיפור דרך מאתר Komoot
• אתר הפארק
• בלוג על המסלול שקראתי