(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

AROUND CERRO CASTILLO - סרו קסטיו

מהטרקים היפים בטפגוניה. כבר בדרך, כשרואים את ההר מרחוק, מתחילים להתרגש. ההר נראה ממש כמו טירה ויש לו נוחכות רבת הוד. הטרק המטפס ללגונה מדהימה שנמצאת למרגלות ההר מתחת לקרחון ענק, עובר דרך לגונות בצבע טורקיז ומשקיף לנוף עוצר נשימה שמותיר את כולם חסרי מילים.

תאריך הטיולFebruary 2011
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתדצמבר-אפריל

הגעה אל הטרק

את הטרק אפשר לעשות במסלול מעגלי של 3 ימים (זה מה שאנחנו עשינו), או במסלול חד כיווני של 4 ימים. היציאה לטרק המעגלי מ-Villa Cerro Castillo. גם לטרק החד-כיווני כדאי לצאת מ-Villa Cerro Castillo, להשאיר שם את הציוד בהוסטל, ומסוף המסלול (צריף של Conaf) לתפוס טרמפים חזרה לכפר (75 ק"מ דרומית ל-Coyhaique).

אין אוטובוסים כל יום מקויאיקה לכפר, אבל יש כמעט כל יום. כל אוטובוס שנוסע דרומה טוב לכם. את הכרטיסי ם תקנו יום קודם, כיוון שאם אין מקום ישיבה לא יעלו אתכם, ולעשות את הקטע הזה בטרמפים זה בזבוז של יום שלם. בהוסטל דניאלה בקויאיקה או בתחנה המרכזית יוכלו להגיד לכם באילו ימים יש אוטובוסים והיכן נמצאת התחנה. האוטובוס שאנחנו היינו אמורים לקחת (ושלא העלה אותנו) יצא בתשע וחצי בבוקר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מה לקחת

- הסימון בשביל לא תמיד הכי ברור (בחלקו ברוג'ומים), לכן כדאי להשיג מפה טובה. יש מפה של המסלול שמסתובבת בקויאיקה, אני חושב שאפשר לקבל אותה במודיעין תיירים. היא לא מעולה, אבל איתה כבר אפשר להסתדר. במודיעין בכפר עצמו (ויה סרו קסטיו) הם לא נותנים את המפה, אבל אם לא הצלחתם להשיג אולי הם ישאילו לכם או יתנו לכם לצלם. אפשר גם לקנות מפה 1:50,000.

- מים יש בשפע.

המסלול

אנחנו התחלנו מהכפר, ועשינו מסלול מעגלי של שלשה ימים שכלל עלייה להר וירידה חזרה לכפר.
היום הראשון די פשוט, וכולל הליכה ביער בעיקר.
היום השני יותר קשה, וכולל טיפוס להר עצמו והגעה עד ללגונה.
היום השלישי קל - ירידה כל הדרך חזרה לכפר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום ראשון

הכניסה למסלול היא מצידה השני של דרך העפר (הקרטרה אוסטראל) יחסית לכפר, היכן שיש שלט כחול עם כיתוב לבן 'Sendero Cerro Castillo'. הולכים ישר בכיוון ההר כרבע שעה עד שמגיעים לגשר עץ שחוצה נחל קטן (אך זורם טוב טוב) שנשפך ל-Rio Ibanez. חוצים את הגשר וממשיכים בהליכה של כשעה לאורך הגדה צפונית של Rio Ibanez הענק בדרך 4X4. אם תביטו במפה בספר, קטע זה מסומן בירוק שמחבר בין הקו המקווקו (הדרך האלטרנטיבית) לקו הרציף היכן שכתוב Estero Parada.

כאשר מגיעים לנחל הבא, שבו הזרם לא חזק מאוד ושהערוץ שלו מרוצף בחלוקי נחל רבים, לא חוצים אותו אלא פונים ימינה (צפונה, לכיוון ההר) ומתחילים לטפס לתוך היער לכיוון השפיץ הענק שתראו מולכם. קצת לפני הנחל יהיה שלט מעץ עם מעין מפה של הפארק. בקטע זה קצת קשה למצוא את השביל, אבל אל תתנו לזה להדאיג אתכם. אתם תמצאו אותו בנקל ברגע שתגיעו לנקודה שהנחל יוצא מהיער, בגדה המזרחית של הנחל. עולים עלייה תלולה של כשלוש שעות עד ל- Campamento Neozelandes (תתעלמו מהפנייה ימינה במפה בספר – זה לא המסלול), שם ישנים בלילה.

הקמפינג די מסודר, יש שולחנות ומקומות להבעיר אש. מה שטוב שאין אף אף אחד. טרק פרטי.

יום שני

ביום השני, אם מסתכלים בספר, צריך כביכול לחזור קצת אחורה ואז לפנות מזרחה. זו שטות גמורה, אל תעשו את זה! במקום זה ממשיכים קדימה לכיוון קצה הפרסה ענקית שתוחמת את האזור בו נמצא הקמפינג ע"מ לעלות ללגונה דאפ (Duff). בספר זה כתוב כמסלול צדדי, אך זהו למעשה המסלול הרגיל. אל תוותרו על הלגונה, היא אחת היפות. בקטע זה קצת קשה למצוא את השביל בתוך היער, אבל שוב אל דאגה. לכו עד לקצה היער (מצידו המזרחי של הנחל) עד שתגיעו למפגש עם הנחל, שיוצא מלגונה דאפ. תעלו ימינה לאורך הנחל ותעקבו אחריו עד שתגיעו ללגונה. הטיפוס ללגונה הוא על סלעים גדולים. משך ההליכה מהקמפינג ללגונה כ-40 דקות.

מלגונה דאפ חוזרים קצת, אבל לא יורדים שוב למטה. ממשיכים באותו הגובה של הלגונה (בערך שליש גובה של ההר) לכיוון ההפוך (דרומה) במסלול המקביל למסלול ממנו באתם אך גבוה ממנו בכ-200-100 מטר. את הנתיב יסמנו כעת רוג'ומים. השביל ממשיך כשעה במגמה של הקפה של ההר עד שמגיעים לערוץ יבש ותלול שעולה להר. יורדים לערוץ ומתחילים בטיפוס (שמאלה) של כשעה וחצי שעתיים עד הגעה למרגלות ההר סרו קסטיו עצמו. יורדים ללגונה סרו קסטיו הגדולה מהלך כחצי שעה. כדאי לחנות היכן שכתוב בספר יום 3. יורדים עוד כמה מטרים וחוצים את הנחל לגדה הצפונית שלו. יש שם משטח דשא ושיחים שם אפשר להקים אוהלים ביתר נוחות.

יום שלישי

אותנו פה תפס שלג ולכן חזרנו לכפר בדרך האלטרנטיבית לפי הספר (הקו המקווקו, כשלוש שעות).

חזרה (או המשך הטיול)

אם חוזרים לקויאיקה, אפשר בטרמפים או באוטובוס שאמור לעבור שם בסביבות 11-12 בצהריים. המקומיים ידעו להגיד לכם את השעות.
אם יורים דרומה, יש כמה אופציות איך להמשיך. פרטים נוספים ב-'מדריך למטייל הישראלי בפטגוניה'.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )