טרק האזנגטה (Ausangate) בפרו

רקע

שמורת הר האזנגטה נמצאת כ-100 ק"מ דרום מזרחית לעיר קוסקו, שממנה יוצאים לטרק. ההר עצמו מתנשא לגובה של 6,384 מטרים, והינו חלק מרכס הוילקנוטה (Vilcanota). בתקופת ממלכת האינקה הר האזנגטה היווה מקום עלייה לרגל, וגם כיום ההרים והאגמים בשמורה קדושים בעיניי צאצאי האינקה. ההרים ברכס זה (ובכלל כל הרי האנדים) גבהים כ-2.5 ס"מ בממוצע בשנה, בעקבות תזוזה של הלוחות הטקטוניים שנמצאים בקרקעית האוקיינוסים. הנהרות ונחלים זורמים באזור זה גם בתקופה היבשה (שלא יורד הרבה גשם) הודות לשלגים והקרחונים שנמסים, כך שגם בתקופה זו ישנה פריחה לא מעטה.

מידע כללי

אל הטרק הזה יצאתי עם חברת Andean Lodges המצוינת, שדאגה שנהיה מרוצים מהצעד הראשון. הצוות כלל שני מדריכים דוברי אנגלית, שני טבחים שהפיקו שלוש ארוחות מצוינות ביום, מוביל למות (שסחבו את התיקים הגדולים) ומוביל סוסים למי שהתעייף מההליכה. לינק לאתר שלהם בתחתית העמוד.
הליכה -
זה לא טרק ברמת קושי גבוהה, ואילו היה מתקיים בגובה פני הים הייתי מגדיר אותו בינוני. בשל הגובה של האזור (רוב הזמן מעל 4,000 מ'), רמת הקושי עולה לקשה. רוב הימים הולכים בין 10-12 ק"מ, כאשר אין הרבה עליות \ ירידות. פירוט בפרקים להלן. בכל יום הולכים בממוצע כ-7 שעות, באזור 12 ק"מ.
לינה -
בכל ארבעת הלילות ישנים בבקתות ברמה גבוהה מאוד. בכל חדר ישנם מקלחת ושירותים, ויש אפילו מים חמים בערב! אמנם מבקשים לא להתקלח יותר מחמש דקות, אבל לא צריך יוצר מזה כדי לסיים את יום ההליכה עם חיוך על הפנים. בחדרים ישנם מיטות נוחות מאוד עם שמיכות פוך, ואפילו ישנם בקבוקי מים חמים לחימום נקודתי. אמנם לא קל לישון לילה שלם בגובה הזה, אבל עם תנאים כאלו אפשר בהחלט לישון מספיק כדי שיהיה כוח ללכת ביום למחרת. בבקתה של הלילה השלישי יש עמדת הטענה סולרית.
אוכל -
כאמור האוכל בטיול הזה ברמה גבוהה, ומוכן לעיני כל במטבח של הבקתות. כל המצרכים טריים, הירקות והפירות ברמה גבוהה והטבחים מקפידים על היגיינה. לא הייתה שום בעיה לאף אחד משמונת המטיילים. מקבלים שלוש ארוחות ביום, ובנוסף יש שעת תה באזור ארבע אחרי הצהריים (בבקתה). את ארוחת הצהריים אוכלים בשטח, אבל הטבחים מקימים אוהל גדול במקרה של רוח או גשם. את ארוחת הצהריים הם מבשלים במקום, ותמיד יש עוד אוכל במקרה שמישהו נשאר רעב.
ציוד -
בסלון של הבקתה יש קמין שמוסק בערב ומספק חום נעים, אבל עדיין קר מאוד בערב וכדאי להביא כמה שכבות של ביגוד חם. ביום הראשון מקבלים נעלי בית (אסור להכנס לבקתות עם נעלי טרק), כך שלא צריך להביא משלכם. בנוסף הם מספקים תיק אטום למים לציוד שמועבר מבקתה לבקתה, כך שעל הגב סוחבים רק תיק קטן עם ציוד יום. כדאי מאוד שבתיק היום יהיה מעיל אטום מים, למקרה של גשם שעשוי לבוא בכל רגע. כדאי גם לקחת מטען סולרי, מכיוון שרק בבקתה של הלילה השלישי יש עמדת הטענה.
מסלולים -
אין כל שילוט או סימון לאורך המסלול, ורק בפסי ההרים ובבקתות ישנם שלטים המציינים את שם הפס \ בקתה והגובה.
התאקלמות לגובה -
מכיוון שרוב הטיול מתקיים מעל ל-4,000 מ', מומלץ מאוד להסתגל לגובה במשך 4 ימים לפחות. אפשר לשהות בקוסקו ולטייל באזור, לא חסרים מקומות גבוהים בסביבתה!
עלויות -
זה לא טרק זול בכלל, וכל הפינוקים שציינתי לעיל עולים לא מעט. עבור חמישה ימים (הכל כלול) משלמים כ-$1,500, תלוי במספר המשתתפים.

היום הראשון: מ-Cusco ל-Chillca

את היום הראשון מתחילים באזור 08:30 בנסיעה לכיוון דרום מזרח, כאשר רוב היום יעבור בנסיעה. לאחר כשעה מגיעים לעצירה הראשונה של היום: Portada De Rumiqolqa. אלו שרידי מערכת הולכת מים מתקופת האינקה (ואולי אף לפני כן), שסיפקו מים לעיר בשם Pikillacta שנמצאת בקרבת מקום. לאחר הסבר קצר ממשיכים לתחנה השנייה של היום: Checacupe. זוהי עיירה קטנה בקרבת נהר האורובמבה, שמעליו עוברים שלושה גשרים שונים, כל אחד מתקופה שונה: אחד (משוחזר) העשוי מקש מתקופת האינקה, שני מאבן מתקופת הספרדים, ושלישי מודרני. מעניין לראות את שלושתם זה לצד זה, ובערב רואים סרט שמסביר כיצד שחזרו את הגשר מתקופת האינקה בשלושה ימים בלבד! בהמשך יש סיור בכנסייה העתיקה של העיירה, שהינה אחת העתיקות בסביבה ושרדה שתי רעידות אדמה (בעזרת שחזור הגג).
מכאן הדרך די קצרה לתחילת מסלול ההליכה. ביום הראשון המסלול מאוד קצר ולוקח כשעה וחצי של הליכה קלה, עד שמגיעים לכפר בשם Chillca שלידו נמצאת הבקתה של הלילה הראשון. הבקתה נמצאת בגובה של 4,350 וזוהי הבקתה הכי נמוכה של הטרק. כבר בכניסה מקבלים נעלי בית מצמר אלפקה (שנשארות איתנו לכל אורך הטרק, וגם לאחריו) ומתפזרים לחדרים למקלחת חמה ובגדי בית. כדאי להביא ספר, קלפים או כל דבר אחר כדי להעביר את הזמן בנעימים בשעות הערב.

היום השני: מ-Chillca ל-Machuraccay

היום השני מתחיל בהסבר קצר על שיטות האריגה המסורתיות של נשות האזור, ולאחר מכן ניתן לרכוש מהסחורה שלהן. המדריכים מבקשים לקנות משהו, גם אם זה פריט קטן וזול, מפני שהנשים הלכו כמה שעות בבוקר על מנת להיות בבקתה בשעות הבוקר.
מתחילים ללכת קצת אחרי תשע בבוקר, כשזה יום קל יחסית שלוקח בערך שש שעות הליכה. רוב ההליכה הינה מישורית במגמת עלייה מתונה, ובתחילת ההליכה נגלה לעינינו ההר הראשון (והנמוך יותר) של רכס ההרים: הר מריפוסה (פרפר בספרדית). רוב ההליכה מתבצעת בעמק רחב ידיים, ירוק ויפה. עוברים ליד לא מעט אגמים כחולים וצלולים, שבחלקם ניתן לראות פלמינגו בצבעי דגל הלאום הפרואני: אדום ולבן. המדריך סיפר לנו שאכן הפלמינגו היוו את ההשראה לדגל, ומכיוון שמשקה הקוקה קולה הכילו מעט תמצית עלי קוקה שהגיעו מפרו, צבעי האדום לבן של קוקה קולה הגיעו מצבעי הדגל הפרואני. לכן צבעי קוקה קולה למעשה הגיעו מצבעי הפלמינגו!
בשעות הצהריים עוצרים בבית באמצע הדרך, ושם אוכלים את הארוחה כשברקע רואים כבר את הר האזנגטה המושלג והיפה שמתנשא לגובה של 6,384 מ'. לאחר ההפסקה ממשיכים לעבר הבקתה, כשקצת לפני שמגיעים אליה ניתן לראות את הקרחון היפהפה שלמרגלות ההרים. סה"כ הולכים ביום זה כ-11 ק"מ.

היום השלישי: מ-Machuraccay ל-Anantapata

ביום השלישי מגיעים לגבהים מעל 5,000 מ', וזאת לאחר כשעתיים של טיפוס תלול אבל לא קשה במיוחד. כבר באמצע הטיפוס רואים אגם בצבע חום בהיר לרגלי הקרחון של הר האזנגטה. הפס אליו מגיעים לאחר כשעתיים של הליכה נמצא בגובה של 5,100 מ', מה שאומר שמטפסים כ-250 מ' כדי להגיע אליו. מהפס יש נוף יפהפה של אגם קוצ'ה (Cocha) שלידו אוכלים את ארוחת הצהריים. לאחר הפס צבעי ההרים הופכים לאדומים \ ירוקים, והדרך אל הבקתה עוברת בדרך יפה במגמת עלייה. בדרך לארוחת הצהריים הולכים על הגדה של האגם, כ-70 מ' מעליו. הרכס צר מאוד (סכין), וממנו ניתן לראות כמה מפלים יפים בצד השני של האגם. לאחר ארוחת הצהריים ממשיכים בעמק במגמת עלייה אל עבר הבקתה, ששוכנת בגובה של 4,730 מ'.
הבקתה של היום השלישי שונה במעט משאר הבקתות, ונבנתה ע"י הממשלה. כאן יש פנל סולרי לטובת הטענת המכשירים, והחדרים ברמה גבוהה כמו בשאר הבקתות. ביום הזה הולכים קצת מעל הממוצע, קצת פחות מ-15 ק"מ שלוקחים כשבע שעות וחצי.

היום הרביעי: מ-Anantapata ל-Huampoccocha

היום הרביעי הינו הקשה ביותר בטרק, אבל ללא ספק גם היפה ביותר. ביום הזה מגיעים אל הר הקשת (Rainbow Mountain) המיוחד, ומכיוון שמומלץ להגיע אליו לפני \ אחרי ההמונים שמגיעים אליו כטיול יום מקוסקו מתחילים את היום או בארבע וחצי בבוקר (כדי להגיע להר לפני כולם) או בתשע כדי להגיע אחריהם. מומלץ להתחיל מוקדם מפני שבלאו הכי הולכים לישון בתשע בערב, כך שאין בעיה להתעורר בארבע וחצי (רוב האנשים ערים ממילא).
את היום מתחילים עם טיפוס תלול אל עבר הפס הראשון של היום, שממנו רואים כבר את הלגונה שלידה אוכלים ארוחת צהריים, וגם את הר הקשת. הטיפוס לא קל, אבל עובר די מהר, ולאחריו ההליכה ברובה קלה למדי (אם כי די ארוכה). לאחר כשעה ורבע מגיעים אל הפס, והירידה ממנה לא קשה ואפשרית אפילו בריצה קלה (בדילוגים). אפשר לעצור ליד הלגונה למנוחה קצרה, ולאחר מכן ישנה עלייה אל עבר ארוחת הצהריים. בנק' הצהריים יש נוף יפה מאוד לכל הכיוונים, ומכאן כבר רואים את הר הקשת אליו מגיעים לאחר פחות משעת הליכה.
הר הקשת היה מקודש בעיני האינקה, ולכן אסור לדרוך עליו. למזלנו מולו ישנו הר גבוה שמספק תצפית מצוינת עליו, ואל פסגתו מעפילים לאחר הליכה עלייה תלולה וקצרה. מההר הזה מתענגים על מראה הר הקשת, ולאחר צילומים רבים מתחילים לרדת ממנו אל עבר מרגלות הר הקשת. ממשיכים בהליכה מישורית במגמת ירידה שהופכת לעלייה קצרה לעבר פס נוסף. מהפס רואים סלעים שנראים כמו לוחמי אינקה שפונים אל עבר קוסקו ושומרים עליה מפני אויבים. לאחר הפס רוב ההליכה מישורית או ירידה קלה אל עבר הבקתה האחרונה של הטרק שנמצאת בגובה 4,820 מ'.
סה"כ הולכים ביום הזה כ-17 ק"מ שלוקחים באזור השמונה שעות וחצי.

היום החמישי: מ-Huampoccocha ל-Trapiche

היום האחרון של הטרק מתחיל בטיפוס אל עבר הפס האחרון של הטרק, אליו מגיעים לאחר קצת פחות משעה. מכאן הדרך למטה קצרה ומהנה מאוד, ובתחתית הירידה מגיעים אל עמק רחב ידיים ויפה. העמק ייקח אותנו אל עבר עיירה קטנה בשם Trapiche אליה מגיעים לאחר כשעתיים של הליכה נמרצת. בדרך עוברים ליד כפרים קטנים, וכאן כבר ניתן לראות עמודי חשמל. בעיירה אוכלים ארוחת צהריים, ומשם נפרדים מהצוות ועולים על המיניבוס שייקח אותנו לקוסקו. ביום הזה הולכים כעשרה ק"מ, שלוקחים קצת פחות מחמש שעות.

טיפים

• חובה להסתגל לגובה לפני שיוצאים לטרק, חרת ההנאה ממנו תפגע. כדאי לשהות בקוסקו והסביבה במשך ארבעה ימים לפחות, ובזמן הזה לטייל באזורים שגבוהים מ-4,000 מ'.
• בתיק היום כדאי מאוד שיהיה מעיל גשם טוב, העננים יכולים להופיע בכל רגע בהרים (בד"כ אחרי הצהריים).

קישורים חיצוניים

• האתר של Andean Lodges
• אלבום התמונות שלי