תאריך הטיול | June 2023 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
עונה מומלצת | את שביל הדוב מומלץ לעשות בחודשי הקיץ בעיקר, אך רשמית אפשר לעשות אותו מתחילת יוני ועד אוקטובר. הכי מומלץ לפי דעתי בסביבות יוני, כשעוד לא חם מידי ובעיקר כשעדיין אין יתושים. הקיץ בפינלנד הוא סקנדינבי לכל דבר אז יכול מאוד להיות שיהיו ימים גשומים. אנחנו התברכנו במזג אוויר מושלם. |
שביל הדוב בלפלנד, פינלנד מתחיל בHautajärvi ונגמר בRuka. אורכו כ82 קילומטרים ורובו עובר בOulanka National Park. הנוף נע בין ביצות, סוגי יער שונים, הרים, נהרות וגשרים. רוב ההליכה היא בין יערות והנך מוקף בטבע יפיפייה כל הזמן. נתקלים בהרבה סוגי חיות, איילי צפון, אייל קורא, סנאים, ציפורים שונות ומשונות אבל דבר אחד ברור שלא תתקלו בדובים. השביל עצמו נקרא שביל הדוב בגלל שבעבר היו צדים שם דובים בחורף אחרי השלג הראשון כי היו יכולים לעקוב אחרי העקבות שלהם.
הדבר הראשון הוא לקחת טיסה להלסינקי (עיר הבירה של פינלנד) ומשם אפשר לקחת טיסת המשך לKuusamo או אפשר להגיע לשם ברכבת ואוטובוס. במהלך הקיץ יוצא אוטובוס מהשדה תעופה של Kuusamo וממרכז העיר שמגיע לתחילת הטרק בHautajärvi. אפשר למצוא לוח זמנים בקישורים.
אנחנו אישית הגענו ברכב וישנו לילה בRuka בAirbnb. שכרנו לילה במלון לסוף הטרק שנוכל להתפנק. Ruka היא עיירת סקי בחורף ועיר טיולים ואטרקציות בקיץ אז יש הרבה מה לעשות אפילו עם משפחה וילדים ומקומות לינה יש בשפע. מומלץ אפילו לבלות כמה ימים אחרי הטרק באזור.
החנינו את הרכב בחניית המלון ולקחנו מונית לתחילת הטרק. עלתה 95 אירו, מישהי בטרק סיפרה שהיא לקחה טרמפים אבל שלקח לה שעות, גם אפשרות אם אתם סבלניים. האוטובוס מRuka לתחילת הטרק התחיל רק שבוע לאחר שעשינו את הטרק אז נאלצנו לקחת מונית.
מבחינת מזג האוויר ביוני ובספטמבר אוקטובר יכול היות עוד גשום וקריר אבל אנחנו התברכנו במזג אוויר מושלם, חמים ונעים ביום קריר בלילה (מושלם לשק שינה ואוהל). יולי אוגוסט יותר יציב אבל יכול להיות גשמים פה ושם, לכן מומלץ להגיע עם מעיל גשם וכיסוי גשם לתיק.
מה שמדהים בטרק הוא שבמהלך חודשי הקיץ (יוני, יולי עד אמצע אוגוסט) השמש לא שוקעת בכלל, יש אור של שקיעה כל הלילה לכן אין לחץ של הליכה במהלך היום, אפשר להתחיל כשרוצים ולסיים כשרוצים. כשעשיתי את הטרק בפעם הראשונה לפני 4 שנים התחלתי את היום הראשון ב17:00 וסיימתי אותו ב 2:00 בבוקר. חוויה מדהימה. אין צורך בפנס בכלל. אם אתם רגישים לאור יש צורך בכיסוי עיניים לשינה.
מבחינת לינה יש שתי אפשרויות, להגיע באוהל ולישון בו איפה שרוצים במהלך הטרק (מה שאנחנו עשינו, יותר גמישות מבחינת קצב הליכה, מרחק, פרטיות ובעיקר פחות נחירות של מטיילים אחרים בלילה) או אם לא אכפת לכם מנחירות יש 10 בקתות עץ במהלך הטרק שפתוחות על בסיס מקום פנוי למי שמגיע קודם, בכל אחת יש שירותים כימיים, מקום מיועד למדורה ובישול, תנור חימום, ומספיק עצי הסקה, באחת הבקתות שליד אגם יש אפילו סאונה. בנוסף במהלך השביל יש מקומות עצירה עם מקומות מיועדים לבישול במדורה. בכל מקום יש עצים וגרזן שאפשר לחטוב בו עוד עצים להסקה. רשימת הבקטות בקישורים
מבחינת מפות וסימון שבילים - לא צריך! הטרק הכי טוב מבחינת סימון שבילים, אי אפשר ללכת לאיבוד! הסימון עצמו הוא בצבע צהוב ויש עוד כל כמה מטרים על עצים, בנוסף בכל קילומטר שעוברים יש שלט של כמה עברת וכמה נשאר עד סוף הטרק! טרק מושלם למתחילים לפי דעתי!
רוב כולו של המסלול עובר ליד נהר Oulanka אז אין מחסור במים. כשעשיתי את הטרק לפני 4 שנים פשוט מילאתי מים מהנהר, במקומות של זרימה כמובן, למים היה טעם טיפה מוזר אבל הכל היה בסדר. כמובן שאפשר גם להרתיח את המים אבל זאת כבר פרוצדורה אחרת. הפעם השתדרגנו במסנן (מפלטר) מים מיני של sawyer. אני ממליץ לכל מטייל, המפלטר כל כך קטן וקל לשימוש ובעזרתו אפשר לשתות מים אפילו עומדים מביצה, למים היה טעם נהדר וזה חסך לנו הרבה כאב ראש על תכנונים. באמת שאשתמש בזה לכל טיול מעכשיו. אני מוסיף סרטון הסבר לכל מי שמעוניין.
אחרי שהגענו עם המונית התחלנו את הטרק בסביבות השעה 13:00. הקילומטרים הראשונים מאוד קלים ונוחים, הנוף משתנה מיער, לביצות (הולכים על קרשים בנויים דרכם, ממש מגניב!) ושטח פתוח יותר. מזג האוויר היה מושלם, 15 מעלות שמשי וקצת מעונן. לאחר 6.5 קילומטר עצרנו לארוחת צהרים במקום שנקרא Perttumakoski מקום שמיועד לבישול, היו שם עצי מדורה, גרזן ואפילו סיר בישול. בישלנו על גזייה אורז עם פסטו ונקניקיות. המשכנו כמה קילומטרים ועצינו עצירת קפה בRupakivi אבן גדולה ומוזרה באמצע הנהר. לאחר מכן המשכנו עד שמצאנו מקום נחמד להקים בו את האוהל, לא רחוק מהשביל, קרוב לנהר באמצע היער. בישלנו ארוחת ערב והלכנו לישון. החלטנו שאנחנו לא ממהרים ולוקחים את הטרק ברגוע בלי לחץ עם כמה עצירות שבא לנו.
התעוררנו מאוחר יחסית בשעה 9, שוב לא היה לנו לחץ. היה מזג אוויר נהדר, 22 מעלות. קיפלנו את הציוד והלכנו בערך 2 קילומטר עד שעצרנו ליד אגם יפייפה ואכלנו ארוחת בוקר עם קפה שחור. פילטרנו שוב מים והמשכנו הליכה של בערך 9 קילומטר שבמהלכן עברנו 2 בקתות שינה, Savilampi ו Puikkokampä. בהליכה עברנו מלא גשרים, יערות סבוכים ושטח פתוח. רוב ההליכה ביום הזה היא ליד הנהר. עצרנו לארוחת צהרים בRunsulampi שממש ליד הנהר ונכנסו לשחות, המים היו קרירים ורעננים. המשכנו עוד 5 קילומטר של הליכה עד שהגענו לפארק הלאומי אולונקה. זה האיזור היחיד בטרק שאי אפשר סתם לפתוח אוהל אלא אם כן אתם רוצים לשלם על לינה בפארק. לפני שהמשכנו עצרנו שם בקיוסק וקנינו כל אחד גלידה שאכלנו ישר, בירה קרה לארוחת ערב וצ'יפס למחר. הקיוסק פתוח עד השעה 21. משם המשכנו עוד 2 קילומטר עד שיצאנו מהשמורה ומצאנו לעצמנו מקום ממש יפה עם דשא ליד הנהר לפתוח בו את האוהל, בישלנו ארוחת ערב, שחינו שוב, שתינו בירה קרה והלכנו לישון.
קמנו ב8 סידרנו את הציוד והתחלנו הליכה ישר. מזג באוויר היה מאוד נוח, 21 מעלות. הגענו לOulanka Visitor Center והיה שם בית קפה נחמד שנפתח ב10, מילאנו שם מים מהברז ואכלנו שם ארוחת בוקר. קפה, סנדוויץ' ומאפה פיני מתוק. יש שם גם אחלה של ארוחת צהרים מ11-15 לפי מה שהיה נראה בתפריט. משם המשכנו הליכה של בערך 9 קילומטר שבמהלכם הלכנו לצד הנהר בסוג של הר מצוקי כזה, יש נוף מדהים על כל הפיתולים של הנהר ויש אפילו סוג של פרסת סוס כמו בגרנד קניון רק יותר קטן. לאחר מכן חוזרים להליכה ארוכה יחסית ביער שבה ראינו סנאים, איילי צפון ומלא ציפורים. עצרנו להפסקת צהרים ונחנו קצת. אחר כך המשכנו עוד 8 קילומטרים ביער, על משטחי עץ דרך הביצות ועוד שטח פתוח. היום הכי יפה לפי דעתי עם נוף משתנה. הגענו לבקתת Jussinkämpa פתחנו אוהל כמה מאות מטרים אחרי, בפינה חמודה ופרטית עם גישה לאגם צלול ויפייפה, בישלנו ארוחת ערב, נכנסנו לשחות (טבילה קצרה מאוד המים היו קפואים) והלכנו לישון.
קמנו ב7 ארזנו את הציוד, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לדרך, הנוף התחיל ביער ובהליכה על שבילי עץ בין הביצות, לאחר כמה קילומטרים ההליכה התחילה צמוד לנהר עם הרים מסביב ונוף ממש יפה. היו גשרים מקסימים וזרימה חזקה בחלק מהמקומות. בערך באיזור הקילומטר ה55 שביל הדוב מתחבר לשביל הדוב הקטן שהוא בעצם מסלול יום של 12 קילומטר שאת רובו עושים משפחות וילדים, לכן הקילומטרים המחוברים עמוסים מאוד במטיילים אבל זה לא הרס לנו את החוויה. עצרנו לאכול צהרים. המשכנו הליכה לעד לקילומטר ה60 ששם בעצם היית לנו אפשרות יציאה מהטרק. לפני תחילת הטרק החלטנו שלא נעשה את כולו הפעם מכיוון ששנינו היינו חולים לפני היציאה אליו והיית לנו חתונה להגיע אליה לאחר יומיים. יצאנו בJuuma, והזמנו מונית שתיקח אותנו לRuka איפה שבעצם נגמר הטרק. את המשך הסיפור אשתף מהחוויה שלי מלפני 4 שנים שעשיתי את כל הטרק סולו.
החלק הזה במסלול הוא בעצם מה שעשיתי לפני 4 שנים, אז עשיתי את הטרק ב3 ימים. הלילה השני עשיתי בSilastupa. קמתי בבוקר מוקדם מכיוון שזה היה היום האחרון ובעצם זה היום ההכי קשה בטרק מכיוון שצריך לטפס את ההר לעיירת הסקי Ruka ששם בעצם נגמר הטרק. עד עכשיו ההליכה היית רגועה ומישורית בעיקר עם מעט עליות קטנות וירידות אבל לא טיפוס מסיבי. רוב היום הוא עליות וירידות של הרים קטנים לפני שמגיעים להר האחרון שהוא בעצם Ruka. גם ההר הזה הוא לא כזה גבוהה לעומת הרים אחרים בטרקים אחרים שעשיתי אבל ככה זה סיום טיפה קשוח לאחר מסלול יחסית רגוע. מההרים יש נוף מקסים על כל העמק ואפשר לראות את כל אזור לפלנד הקרוב. מסיימים את הטרק בעיירה. עשיתי צ'ק אין למלון, ולהכתי ישר לעשות סאונה עמו פיני אמיתי ולישון לילה כמו שצריך לאחר כמה ימים באוהל.
טרק מושלם למתחילים, אין סיכוי להאבד, המסלול הוא מאוד מישורי ויש בו נוף מיוחד. הסוף טיפה יותר קשוח אבל כמו שאנחנו עשינו הפעם יש כמה נקודות שאפשר לחתוך בהם באמצע הטרק. אצרף בקבצים את המפה הרשמית. חודש הבא אנחנו עושים את אלטה ויה 1 אז זה היה סיפתח מושלם עבורנו. מקווה שהסיפור דרך הזה ימשוך עוד מטיילים ללפלנד ופילנד בכלל כי זאת ארץ ממש יפה ופחות תיירותית מבחינת עולם הטרקים.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם