שבועיים וחצי משפחתיים בסרביה

יצאנו זוג הורים וארבע ילדות (3,7,10,12), כהרגלנו בשנים האחרונות, לטיול אחד ארוך במדינה בלקנית. אחרי רומניה ובולגריה, הפעם בחרנו בסרביה. לא ידענו הרבה עליה ובנינו תוכנית כללית בת שבועיים וחצי.

תאריך הטיול	August 2022
משך הטיול	18 ימים
עונה מומלצת	קיץ

תוכן עניינים

טיסה לבודפשט ונסיעה לבלגרד

מכיוון שעמדו לרשותנו כל מיני זיכויים עם אל על מימי הקורונה, החלטנו להשתמש בהם ולטוס עם אל על. היעד הכי קרוב לסרביה היה בודפשט, שם שכרנו רכב 7 מקומות דרך AVIS. מכיוון שהונגריה הנה חברה באיחוד האירופי אך סרביה איננה, נדרשנו לארגן מראש לרכב ההונגרי שלנו ניירת מתאימה (בתשלום נוסף) שתאפשר חצייה לסרביה. ישנן חברות השכרה זולות יותר אך לא כולן מאפשרות מעבר עם רכב הונגרי לסרביה, אז העדפנו חברה עולמית ולהיות בטוחים שנקבל מענה במידה ויהיו בעיות.
לאחר שסיימנו עם עם הניירת בשדה התעופה, התחלנו בנסיעה הארוכה לכיוון בלגרד.
הנסיעה דרומה לגבול הסרבי ליד HORGOS ROZSKE די משעממת ומעבר הגבול הנו סיוט. הפקידים איטיים להחריד ועובר רכב אחד כל 5-10 דקות. טור של לא יותר מחצי ק"מ עובר בשעתיים וחצי. כנראה שזה כך עקב החשש של האיחוד האירופי מהגירה בלתי חוקית והברחות דרך סרביה. לבוא למעבר זה עם הרבה סבלנות ואוכל כי המקום היחידי שמוכר שם אוכל מוכר במחירים מופקעים גם בשביל תל אביב... בכל מקרה, ישנם מעברים נוספים בין הונגריה לסרביה אולם רק שני מעברים (זה שעברנו בו ועוד אחד) מאפשרים למי שאינו סרבי או תושב האיחוד האירופי לעבור בהם - ולכן ישראלים צריכים לשים לכך לב ולבדוק היטב באיזה מהמעברים ישראלים יכולים לעבור.
לאחר מעבר הגבול המשכנו באוטוסטרדה המצויינת לכיוון בלגרד והתמקמנו בדירה ברובע DORCOL (דורצ'ול). זהו גם שם הדירה בבוקינג. שילמנו כ 100 דולר ללילה עבור דירה בגודל 90 מטר עם שני חדרי שינה, סלון, מטבח מאובזר, מכונת כביסה, שתי מרפסות, קומה שנייה, אפשרויות חנייה סבירות באזור (חשוב מאוד בבלגרד) והרבה בתי קפה ומסעדות בסמוך. בעל הבית הנו בחור צעיר שחיכה לנו עד מאוחר והיה מאוד נחמד ויעיל. סגרנו את היום הארוך בפיצריה סמוכה.

פרק 2 - התחלה באיזי בבלגרד

התעוררנו עייפים מתלאות יום האתמול, ולאחר ארוחת בוקר של מאפים (אפשרות נפוצה מאוד בסרביה) וביום גשום ואפרורי, חיפשנו פעילויות מותאמות לגשם (לא נדיר בסרביה בקיץ). התחלנו במוזיאון האשליות, אחלה מקום! חוויה מעולה אותה ממצים בערך לאחר כשעה. הכניסה למשפחה עולה 1750 דינר. 30 דינר הנם בערך שקל אחד, כך שהכניסה לשישה אנשים עלתה סך הכל פחות מ 60 שקל (וזה עוד יקר לסרביה). מדינה מאוד זולה.
המוזיאון מצליח להכניס הרבה אטרקציות לתוך שטח לא גדול. בצמוד לכניסה ישנו בית קפה מצוין. משם המשכנו לאזור הכנסייה המרכזית של סרביה, כנסיית ST. SAVA. עדיף להימנע מלהגיע בימי ראשון. הכנסייה בחינם והבפנים מרהיב. זו הכנסייה האורתודוכסית השנייה בגודלה בעולם, והיא נמצאת נכון לאוגוסט 2022 בשלבים אחרונים של שיפוץ יסודי ומקיף שהחל בקורונה.
מחוץ לכנסייה ישנו פארק חביב עם כמה וכמה מסעדות טובות. אכלנו באחת מהן בשם CEGER, היה טוב. ארוחה משפחתית מלאה לשישה אנשים, באחד האזורים היקרים של בלגרד, עלתה בערך 200 שקל, כולל בירות, קינוחים וטיפ.
משם המשכנו לשוק KALENITZ, השוק קטן ונסגר ב 17:00. התפצלנו וניסיתי להיכנס עם הבנות הגדולות לא רחוק משם למוזיאון NIKOLA TESLA, אבל בסופ"שים (זה היה יום שבת) המקום עמוס. הסיור רק בשעות עגולות, בסרבית או באנגלית, והם מכניסים רק 50 איש בסיור אחד. לא הצלחנו להיכנס והחלטנו לנסות ולבוא ביום אחר (בסוף לא חזרנו...), התפנקנו בגלידה וחזרנו לדירה.

יום 3 - גן החיות והטיילת של בלגרד

היום היה עדיין אפרורי וקצת גשם. הדירה לא רחוקה מגן החיות של בלגרד, אז החלטנו לצאת ברגל לארוחת בוקר בקפה DOLCINO ברובע DORCOL ומשם המשכנו לגן החיות של בלגרד. בילינו שם שעתיים, אפשר יותר. יש מגוון גדול של חיות והגן מסודר היטב ויחסית נגיש לעגלות. העלות הייתה בערך 70 שקל לכל המשפחה. חזרנו לאזור DORCOL ואכלנו צהריים במסעדת DONJI GRAD. מעולה! חשוב לדעת שבסרביה אם מבקשים קבב (KEBAB) מקבלים בשר חזיר אבל אם מבקשים CEVAPCICE (צ'בפצ'יצ'ה) מקבלים קבבים של בקר לא על שיפוד.
חזרנו לדירה ולקראת הערב יצאנו למסעדה לאורך הטיילת של בלגרד. זה היה שבת בערב, אז היה עמוס ביותר. המסעדה הייתה מצוינת אבל לאורך הטיילת ישנם הרבה מקומות באיכויות שונות ובמחירים שונים שכולם הרבה יותר יקרים משאר חלקי סרביה, וחלקם בכלל עורכים אירועים ומסיבות ואינן מסעדות (לפחות לא בסופ"שים). ועם כל זאת, המסעדה הכי יקרה שאכלנו בה בסרביה, באותו ערב, עלתה 300 שקל לכל המשפחה, באזור הכי יפה של בלגרד ובערב הכי עמוס בשבוע. לא להאמין איזה הבדלים בין המחירים אצלנו למחירים שם.

יום 4 - מצודת בלגרד ומוזיאון הסלפי

היום יצאנו למצודת בלגרד וגן KALMAGARDEN, הפארק הכי מפורסם של בלגרד. הנופים מראש המצודה נהדרים, במיוחד של חיבור הנהרות עליו יושבת בלגרד. המשכנו ללונה פארק קטן (ליד הכניסה לגן החיות) ואז מצאנו מסעדה מקומית נחבאת אל הכלים עם אוכל מצוין ובעלת בית חביבה. עלינו על הרכבת הקלה (לדעתי היא כמעט בת 100) ונסענו לשופינג גדול בתוכו נמצא מוזיאון הסלפי - חוויה גדולה לכל המשפחה, בערך 2100 דינר לכל המשפחה ומתאים מאוד עם ילדים.
חזרנו ברכבת הקלה למרכז העיר, והחלטנו להשאיר את השייט בדנובה לפעם אחרת (15 יורו לאדם, מתחיל ב 19:30 ונמשך שעה וחצי, קצת יותר מדי ומאוחר מדי עבור ילדים). נכנסנו במדרחוב המפורסם של בלגרד למסעדה סרבית בשם MANUFACTURA. יש שם אוכל טוב ונגנים. זה היה אמור להיות הלילה האחרון שלנו בבלגרד (אחר כך נחזור לעוד שני לילות) אז ניצלנו את המדרחוב שבו גם יש חנייה גדולה ומסודרת.

יום 5 - מבלגרד להרי הטארה

עזבנו את הדירה החמודה שלנו ונסענו לפאתי בלגרד ל HOLLYWOOD LAND HOTEL AND WATER PARK. הבנות אוהבות פארקי מים, אז בהיעדר ים בסרביה מדובר באלטרנטיבה מעולה. הכניסה עלתה לכולנו כ 180 שקל. המקום לא גדול במיוחד אך בהחלט מאפשר להעביר בכיף 4-5 שעות והמתקנים מגוונים מספיק בשביל לבדר ילדות בגילאים שלנו. יש שם איזו מאמא שמוכרת המבורגרים (בקר) לא רעים, בר עם בירות וגלידות, ושני אגפים - האחד מחוץ למלון אבל מקורה עם בריכת מערה, בריכה מחוממת, בריכת ילדים, ספא, סאונה וכו', והשני כחלק מהמלון אך כולו בחוץ. הכניסה כוללת את שניהם. המקום כולו העביר לנו בכיף את כל הבוקר כולל ארוחת צהריים. משם יצאנו בנסיעה של כ 3 שעות (חלק מהילדות נרדמו) לאזור הרי ה TARA, במערב סרביה, ליד העיירה הקטנה MITROVAC (מיטרובץ). כל האזור הזה משמש לתיירות ומלא בבקתות, מלונות וצימרים. הגענו לבקתה היפה שלנו, שמנו את הדברים ויצאנו לאכול במסעדה מקומית בשם טרסקו יזרו (TARSKO JEZERO). המלצר דיבר אנגלית טובה והיה מאוד סבלני ויעיל.

יום 6 - הרי הטארה

בבוקר חזרנו לאותה המסעדה לאכול ארוחת בוקר ומשם המשכנו לאחת הפנינות הגדולות של סרביה - בנסקה שטנה (BANSKA STENA). הדרך עוברת דרך מיטרובץ וגם בדרך עפר טובה שמגיעה לחניון ומשם הולכים כק"מ (נגיש חלקית לעגלות) עד למרפסת נוף מטורפת. זהו אחד המקומות היחידים בסרביה בו פגשנו הרבה תיירים שאינם מקומיים.
משם המשכנו בדרך יפהפיה לאזור הסכר על נהר הדרינה (בוסניה בצידו השני), קנינו פיצה ונסענו עוד קצת לעיירה הקטנה והמקסימה PERUCAC, שם התיישבנו לאכול את הפיצה על המדשאה ליד נהר ה ולירו (VLERO), המכונה "נהר השנה" כי אורכו 365 מטרים והוא נחשב לנהר הקצר באירופה. הלכנו לאורכו עד למפל הקטן ומשם חזרנו ברכב ונסענו לעיירה מקסימה אחרת, גדולה יותר, בשם BAJINA BASTA (באיינה בשטה) לקצת קניות בסופר ומשם חזרנו לבקתה שלנו.

יום 7 - אגם ZAOVINE

היום יצאנו לנסיעה יפה מסביב לאגם ZAOVINE. אין הרבה נקודות בדרך לתצפית כי העצים בדרך כלל מסתירים, אז מצאנו קרחת יער עם נוף יפה ועשינו פיקניק קטן (שהכנו מראש בדירה). משם המשכנו לסוע מסביב לאגם והגענו לעיירה ממזרח לאגם שם הלכנו לתצפית יפהפיה ואכלנו צהריים מוקדם. חזרנו לבקתה לנוח קצת ואחר הצהריים יצאנו לעיירה MITROVAC ולמרכז המידע, בו בקומה השנייה ישנה תצוגה יפה, מעניינת וחינמית על הדובים באזור הרי הטארה. מקסים לילדים! ויש גן שעשועים ובית קפה סמוך.

יום 8 - מהרי הטארה לזלטיבור

היום יצאנו מהבקתה לכיוון ZLATIBOR. בדרך עצרנו לפיקניק בתצפית יפהפייה בשם SOKOLAVIZA (הליכה של כמה דקות מהחנייה), ומשם נסענו לעיירה MOKRA GORA, עיירה שהפכה למפורסמת תיירותית בזכות רכבת ה "8" המשוחזרת שחזרה לפעול ונקראת כך על שם צורתה שנועדה להתגבר על שיפועים חדים. בעונת השיא יש להזמין כרטיסים מראש (1000 דינר למבוגר, 600 לילד מעל גיל 6). היינו כבר על הרכבת כשנאמר לנו שיש בעיה עם הקרון שלנו, אז הורידו אותנו והחזירו לנו את הכסף ודרך בעלת הבית ב ZLATIBOR (עימה כבר היינו בקשר) הזמנו כרטיסים לרכבת של למחרת. בדיעבד, התמזל מזלנו כי היה יום ממש חם ונסיעה בקרון המיושן הייתה יכולה להפוך לסיוט באמצע היום. הרכבת יוצאת בכל יום ב 10:30 וב 13:30, ובעונות השיא גם ב 16:10.
אכלנו צהריים בתחנת הרכבת ונסענו ל ZLATIBOR, אחת מערי התיירות הגדולות של סרביה. הדירה בה שהינו שייכת לאישה בשם OLIVERA, אבל לא ידענו שהיא סוג של סלבריטאית ואתלטית מוכרת בסרביה, שהשתתפה בחמש אולימפיאדות... היא גם מאוד מועילה, עוזרת בהזמנת כרטיסים ובהכוונה בזלטיבור. מספר הטלפון שלה הנו 381-652252303+. הדירה עולה בערך 80 יורו ללילה, יפה ונעימה, מחולקת נכון וממוקמת למעשה בתוך מלון ובמיקום קרוב לכל האטרקציות.
לאחר שהתמקמנו בדירה ומכיוון שמזג האוויר התקרר והחל לרדת גשם, יצאנו, בהמלצתה של אוליברה, למלון MONA HOTEL, בו יש ספא עם סאונה ובריכות פנימיות. עלה לכולנו 4500 דינר סך הכל, כולל מגבות, קפה, גלידות וחטיפים. היה שווה לגמרי. בערב יצאנו לרחוב המרכזי של זלטיבור, בו נראה שהיינו היחידים שלא היו סרבים. זה היה השבוע הכי עמוס בזלטיבור בכל השנה, שיא חופשת הקיץ של אוגוסט, ועדיין לא הרגיש עמוס מדי, וכולם מנומסים ואדיבים.

יום 9 - בחזרה ל MOKRA GORA

היום חזרנו ל MOKRA GORA לנסיעת הרכבת הכיפית של שעתיים וחצי עם חמש עצירות, מתוכן אחת חצי שעה לקפה ואוכל, תשלום רק בדינר ורק במזומן). מזג האוויר היה קריר בהרבה וזה עדיף מאשר נסיעה ברכבת כשחם. לאחר מכן חזרנו ל ZLATIBOR להסתובב קצת אחר הצהריים ולגן שעשועים ליד המלון עם גלגל ענק. לקחנו את היום באיזי כי ידענו שלמחרת אמור להיות יום ארוך מחוץ לזלטיבור. אחרי שבישלנו ארוחת ערב בדירה יצאנו לקינוחים מסביב לאגם ולמזרקות, היה גשום קצת וטעים מאוד, הקינוחים שלהם שווים...

יום 10 - יום שלם מסביב לזלטיבור

היום החלטנו לטייל יום שלם מחוץ לזלטיבור. לאחר שקפצתי להביא כמה מאפים לדרך, יצאנו לאחד הימים הכי כיפיים בטיול. התחלנו במקום שנקרא EL PASO, שבו שוחזרו שלושה כפרים מהמאה ה 19 - סרבי, אמריקאי ואינדיאני. מקום שווה ביותר, במיוחד למשפחות. הכניסה עלתה 500 דינר למבוגר ו 350 לילד מעל גיל 3. חלק מהמתקנים בתשלום נוסף של 300-400 דינר למתקן. מתאים גם לגשם שהיה לנו כי יש לאן "לברוח". משם המשכנו לכפר LJUBIS (ליוביש) לאומגה שווה שעלתה לי ולגדולות 40 דולר סך הכל. הבעלים, סאבו, היה מאוד יעיל ומדבר אנגלית טובה. אפשר לעשות את האומגה בזוגות והוא מקפיץ אותך בחזרה עם הג'יפ המיושן שלו.
משם המשכנו למפלי GOSTELJES, מאוד יפה, הליכה קצרה ועולה 200 למבוגר ו 100 לילד מעל גיל 3. לא נגיש לעגלות. עצירה קצרה ויפה לאורך הדרך. עוד עצירה יפה לאורך הדרך היא במערת STOPIC (סטופיץ'), החניה שם עולה 70 דינר. הכניסה למערה חינם מגיל 7 ומטה, שילמנו 800 סך הכל ונכנסנו, הביקור קצר (רבע שעה) וממצה. בחנייה יש מוכרים של פנקייקים, פופקורן ושאר שטויות וגם שירותים. חזרנו לדירה לארוחת ערב ומשם יצאנו שוב לזלטיבור. באוגוסט בערב יש מלא אנשים, דוכנים, הופעות חיות, מזרקות, מדרחובים וזלטיבור היא עיירה מאוד כיפית!

יום 11 - זלטיבור ללא רכב

אחרי היום העמוס אתמול, החלטנו על יום ללא נסיעות. אחרי ארוחת בוקר ליד האגם במרכז העיירה, הלכנו ברגל ל DINO PARK. היינו שם 3-4 שעות, ללא רגע אחד של שעמום, והלכנו רק בגלל שהבנות שוב נהיו רעבות. אפשר להעביר שם כמעט יום שלם, בכל הגילאים. הכניסה בתשלום וחלק מהמתקנים בתשלום נוסף. בפנים יש גם פארק חבלים לגילאים שונים, שווה ביותר. לאחר ארוחת צהריים קצרה המשכנו לפארק השעשועים ליד הגלגל הענק ומשם לדירה לנוח קצת ויצאנו שוב למרכז זלטיבור לקצת שופינג וארוחת ערב.

יום 12 - בחזרה לבלגרד - בשביל הספורט

היום התעוררנו ליום סגרירי ואפור במיוחד. הצטערנו לעזוב את הדירה ואת זלטיבור, ואחרי ארוחת בוקר בדירה העמסנו הכל על הרכב ונסענו לרכבל שעולה להר טורניק (TORNIK). הרכבל בחינם לילדים מתחת לגיל 8, עלה לנו 4200 דינר והנסיעה אורכת כחצי שעה לכל כיוון. למעלה היה כמובן אפרורי וקר, בלי ראות, אבל שתינו שוקו וקפה בשביל להרגיש קצת חורף בבית הקפה היחידי שפעיל שם בקיץ (בחורף זהו אתר סקי קטן), ובעיקר קשקשתי עם כמה סרבים על המשחק הגדול של הערב - הכוכב האדום בלגרד נגד מכבי חיפה, משחק העלייה לליגת האלופות.
לאחר שירדנו ברכבל נסענו מזלטיבור לעיירה בשם אוזיצ'ה (UZICE) הממוקמת בעמק יפהפה, אכלנו שם צהריים במסעדת GOLD FISH, היה סבבה ומשם נסענו רצוף לבלגרד, לאותה הדירה מתחילת הטיול. חזרנו לבלגרד במיוחד בשביל המשחק ושינינו חלק מהטיול לשם כך. התמקמנו ואז לקחתי את הבנות הגדולות למשחק. האצטדיון של הכוכב האדום בלגרד (אלופת סרביה) הוא מהמפורסמים והקשים באירופה ולמרות זאת מכבי חיפה עלו לליגת האלופות.
ביציע של מכבי חיפה היו 1500 ישראלים שבאו במיוחד למשחק ואלו בערך הישראלים היחידים שראינו במשך כל הטיול... לשבת עם 55 אלף סרבים מטורפים זו חוויה שאי אפשר לתאר... הלכנו לישון מאוד מאוחר, האמת שהיה קשה להירדם אחרי החוויה הזו.

יום 13 - ברגוע בבלגרד

אחרי החוויה המטורפת מאתמול, הבנות רצו יום של שופינג (פיצוי...) אז זה בערך מה שעשינו כל היום. בבלגרד יש קניון חדיש ונוח בשם USCE, ולאחר הרבה שעות בו נסענו למרכז העיר, ובמזרחוב המרכזי יש קניון נוסף ברמה. חיפשתי מסעדה עם אוכל טוב ומצאתי את אחת המסעדות הטובות בהן אכלנו בסרביה - PROLECE (פרולצ'ה). השלטים למסעדה באותיות קיריליות אבל אם תשאלו באזור ידעו להכווין אתכם.

יום 14 - מבלגרד למזרח סרביה

היום נסענו כשעה וחצי דרומה לאקווה פארק של יגודינה (JAGODINA). פארק מים קטן וחביב, בהתחלה לא כל המגלשות עבדו כי זה לא היה סופ"ש אבל כשהחל להתמלא הפעילו יותר מגלשות. היינו שם יותר מארבע שעות, ובשביל 2000 דינר (65 שקל לכל המשפחה...) באמת שאין לנו על מה להתלונן. לא להאמין כמה שזול. משם נסענו לעיירה גולובץ (Golubac), שם התמקמנו בוילה ענקית ממש על הדנובה בשם VILA JELENA (וילה ילנה) ויצאנו לטיילת של גולובץ שם מצאנו, לגמרי במקרה, מסעדה מעולה בניצוחו של ניקולה, דובר אנגלית מעולה ואיש תעשיית הסרטים והקולנוע של בלגרד שעם פרוץ הקורונה עזב הכל, קנה ושיפץ את המקום היפה הזה והפך אותו למסעדה מצויינת עם אשתו וילדיו. איש שיחה מעולה, חביב ויעיל, שף מצוין וידען גדול, אכלנו אצלנו ארוחות ערב בכל שלושת הלילות שלנו בגולובץ. למסעדה המשפחתית קוראים VILIN KONJIK, מומלץ בחום למי שמגיע לאזור, ולא רק בגלל האוכל.

פרק 15 - לאורך הדנובה

היום יצאנו די מאוחר למסעדה בטיילת בה אכלנו ארוחת בוקר ומשם המשכנו בנסיעה דרומה, לאורך הדנובה (המהווה את הגבול עם רומניה), בכביש מרהיב דרך מנהרות, גשרים ונופים נפלאים. הגענו לתחילת אחד משבילי הטיול בפארק הלאומי DJERDAP, שילמנו 1000 דינר סך הכל (וזה תקף לכל התצפיות האחרות בגן הלאומי הזה), ויצאנו למסלול רגלי של כחצי שעה לכל כיוון לתצפית יפהפיה על הדנובה. בדרך היו קצת מעופפים מציקים אבל התצפית לגמרי שווה את המאמץ. לתצפית קוראים VIDIKOVAC KOVILOVO. כדאי להביא אוכל ולעשות שם פיקניק, יש שם שולחנות וצל. המשכנו למסעדה מקומית ותיקה בשם LEPENAC (לפנץ) לארוחת צהריים והיו גם הרבה מקומיים שם, אז זה סימן טוב. המלצר לא דיבר אנגלית אז הסתדרנו איכשהו באיטלקית ותנועות ידיים. משם המשכנו לאחר המקומות היפים ביותר בהם היינו בסרביה, במקום בו הדנובה שוברת צפונה וכך גם הגבול עם רומניה. האזור יוצא דופן ויש בו פסל ענק (מלפני כ 30 שנה), חצוב בסלע, של המלך הרומני שנלחם ברומאים במאה ה 1, ומהצד הסרבי רואים את הפסל היטב. ניתן לקחת שייט בנהר ולראות מקרוב יותר את הפסל ואת הצוקים המזדקרים, אך הכל היה מלא לאותו יום אז החלטנו לחזור למחרת. הנסיעה לשם הייתה כל כך יפה אז לא היה אכפת לנו לחזור עליה למחרת.
קבענו למחר עם חבר'ה שקיבלנו עליהם המלצות והם היו מאוד אדיבים, שם הסוכנות שלהם PRISTANISTE GENERAL, הם יושבים קצת דרומית לתצפית על הפסל הרומני הענק. יש להם שייט בסירות גדולות שיוצא (לפחות בקיץ) כל שעתיים החל מ 10:00, וכן סירות קטנות ויקרות יותר. השייט אורך בין שעה ורבע לשעה ושלושת רבעי, ועולה בערך 1500 דינר לאדם (ילדים בחינם).

"שער הברזל" - המקום הצר ביותר לאורך הדנובה

פרק 16 - על הדנובה

הבוקר יצאנו בחזרה לאזור ממנו יוצא השייט ל"שער הברזל", האזור בו הדנובה מצטמקת לרוחב של כמה מאות מטרים. השייט קצת ארוך לילדים אבל מאוד מיוחד. מקום באמת יוצא דופן. התצפית על הפסל של המלך הרומני מרשימה ביותר והשייט לוקח אותך גם לתוך מערה בתוך הדנובה בצד הרומני. חשבנו להמשיך עוד דרום מזרחה לכיוון הגבול הבולגרי, לראות ספינות מלחמה גרמניות שהוטבעו בסוף מלה"ע השנייה ועכשיו נתגלו עקב ירידת מפלס הנהר, אולם מדובר היה בנסיעה ארוכה מדי אז החלטנו לחזור לגולובץ, וממש לפני ההגעה למצודה המפורסמת ישנה מסעדה משפחתית בשם JOGROVAN, עם אחלה אוכל ושירות ונוף יפה. חזרנו לוילה שלנו לנוח קצת ולהתחיל לארוז וכשירד החום, יצאנו שוב על מנת לבקר במצודת GOLUBAC FORTRESS. המצודה מהמאה ה 14 ושופצה ב 2019. המקום מרשים ומטופח, עם אולמות תצוגה, מוזיאון ומספר אפשרויות לביקור, לפי דרגות קושי שונות. עם הילדות כמובן שבחרנו בדרגה הקלה (ירוקה) וזה הספיק לגמרי. יש שם פינה בה ניתן להתלבש כאביר מימי הביניים (חינם, אפשר לשים טיפ קטן לאלו שעובדים שם), בית קפה, מדשאות יפות וכו'. זהו המקום היחידי בסרביה בו ראינו כמויות של תיירים, אשר רובם ירדו מאוניית השייט בדנובה (שייט של 11 יום) שעוגנת ממש בסמוך.
משם המשכנו לארוחה האחרונה אצל ניקולה. בערב שלפני ביקשנו ממנו שיכין ממולאים מיוחדים שאין לו אפילו בתפריט, ספיישל בשבילנו לארוחת הערב האחרונה שלנו. וכך קרה, והיה מעולה, כאלו הם ניקולה ומשפחתו, וכך הם רוב רובם של הסרבים!

פרק 17+18 - יום ארוך בדרך חזרה לבודפשט וטיסה הביתה

היום הלפני אחרון היה קשה. יצאנו לגולובץ לכיוון הגבול ב DALA (לפעמים כתוב כ JALA או DJALA), לאחר הטראומה של הגבול ב HORGOS, ולאכזבתנו גילינו שהגבול אמנם מהיר אך לא מאפשר מעברי של מי שאינו אזרח האיחוד האירופי או אזרח סרבי. נאלצנו לסוע עוד כשעה עד לגבול ב KELEBIJA, הגבול היחיד באזור (חוץ מהסיוט של HORGOS) בו יכולים לעבור מי שאינו סרבי או תושב האיחוד האירופי. תוך כשעה וחצי (סביר בהתחשב שמדובר ביום ראשון) עברנו את שני הצדדים והמשכנו לכיוון בודפשט. הגענו לדירה ברובע החמישי (אשר נקרא בהונגרית BELVAROS), ששייכת לישראלי בשם ערן ומתופעלת על ידי אישה הונגרייה יעילה מאוד בשם ANDREA. הדירה יפה ומסודרת היטב, במיקום מצוין ובמחיר סביר. לאחר ארוחה טובה ושיטוט של גשר הדנובה המרכזי, פרשנו לדירה לישון.
למחרת טיסה הביתה וסיום שבועיים וחצי מופלאים, כמעט נטולי תיירים (למעט סרבים) ועמוסי חוויות!

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?