תאריך הטיול | May 2012 |
---|---|
משך הטיול | 25 ימים |
עונה מומלצת | מאי-יולי, ספטמבר-אוקטובר |
ההכנות ליציאה לדרך מתחילות בחיפוש אחר מידע אודות המסלול, משימה לא קלה ומאתגרת. ברחבי האינטרנט קיים מידע רב באנגלית אך בעברית מועט מאוד. רצוי להיכנס לפורומים שונים ולדלות מידע עדכני אודות המסלול. עם חיפוש המידע מתחילים להתגלות פרטים רבים וצצות שאלות: מה זה Albergue? למה בכל מקום יש צדפות וחיצים צהובים? דרכון צליינים? איפה משיגים מפות? איך מגיעים לנקודת ההתחלה? כמה זה קשה? זה שביל ישראל רק בספרד? ועוד ועוד...
באינטרנט ניתן להשיג מפות, טלפונים של מקומות לינה וכמובן לקרוא ולהתעניין אודות מוקדי עניין לאורך הדרך- קתדרלות וכנסיות, מוזיאונים, פרוייקטים שבהם ניתן להתנדב וטיולי "צד" נוספים לאורך המסלול. חשוב לציין כי טווח הגילאים רחב ואתם עתידים לגלות כי הגיל אינו מהווה מרכיב חשוב לאורך הדרך.
את המסלול ניתן ללכת בקצב משתנה ולהחליט כל יום על מספר הק"מ אותו רוצים ללכת. ישנם כפרים רבים ועיירות ציוריות שבהן ניתן להשתכן. את הלילה ניתן להעביר באוהל לשולי הדרך אך רצוי לחוות את הלינה בכנסייה או קתדרלה וכן באופן הנפוץ ביותר באכסניות (אלברגה-Albergue). ברוב המקרים מדובר על חלל אחד גדול ובו מיטות רבות או מספר חדרים המיועדים ללינה משותפת. התשלום נע בין תרומה ל-10 אירו כאשר ברוב המקרים קיים מטבח בו ניתן לבשל וכן מקלחת חמה. אלו הנמנעים מבישול יוכלו להנות מ"ארוחת צליינים" (Pilgrim Menu) המורכבת משלוש מנות ומחירה נע בין 8-12 אירו.
המסלול אינו קשה מבחינה פיזית ברובו אך העובדה שהדרך מסודרת מאוד ותיירותית מאפשרת לכל אחד בכל גיל ללכת בה. רבים בוחרים ללכת את המסלול בחלקים, אחרים באופן רציף. הקרבה לערים גדולות וכן לדרכים מסודרות מאפשרת לקפוץ בין חלקים בעזרת רכב או תחבורה ציבורית וכן להעזר בשירות שליחויות לתיקים במידה ולא רוצים לסחוב תיק כבד כל יום.
בתחנה הראשונה של המסלול רוכשים דרכון צליינים אותו מחתימים בכל סוף יום בכפר בו לנים וכן בכנסיות וקתדרלות שונות. בסוף המסע מציגים את הדרכון בעיר סנטיאגו ומקבלים תעודה המאשרת כי מסע העלייה לרגל תם ונשלם. הדרכון ותעודת ה"עולה" מהוות מזכרת נחמדה לכל הטיול.
קשה מאוד לאבד את הדרך ולסטות ממנה שלא לצורך. היא מסומנת בצורה ברורה מאוד בעזרת חיצים צהובים על מדרכות, קירות מבנים, עצים ודרכים וכן בעזרת צדפות המהוות את סמלה של הדרך. נוסף על אלו ניתן לומר כי האנשים לאורך המסלול תמיד מאירים פנים, נחלצים לעזרה ובעיקר מתעניינים בכל אדם וסיפורו האישי.
הדרך הקלה ביותר להגיע לתחילת המסלול בצד הצרפתי או הספרדי היא להגיע קודם כל אל העיר ברצלונה- Barcelona. התחנה הבאה היא העיר פמפלונה- Pamplona המפורסמת בעיקר בגלל מלחמות השוורים אליה ניתן להגיע בתחבורה ציבורית (נסיעה של 5-6 שעות). משם צריך להמשיך לכפר האחרון הצד הספרדי של הפירנאים רונססבלייס- Roncesvalles ושם להחליט אם לחצות לצד הצרפתי או להתחיל ללכת. ההגעה לכפר זה אפשרית בעזרת אוטובוס אך מוגבלת מאוד ולכן מומלץ לחפש שותפים ולחלוק מונית לנסיעה של שעתיים. אלו הבוחרים לחצות לצד הצרפתי צריכים להמשיך במונית לעיירה בשם St.Jean Pied de Port וצפויים ליום הליכה ראשון בחזרה לספרד במעלה הרכס. שני המקומות האלו מהווים את נקודות ההתחלה של המסלול וניתן לרכוש בהן מפות שימושיות ואת דרכון הצליינים שלכם יחד עם מזכרות שונות ומשונות.
השלט המבשר על 800 ק"מ הצפויים עד סנטיאגו מציף את הלב בתחושות מעורבות של ציפייה אך גם חששות ותהיות לגבי העתיד להתרחש...
הימים הראשונים של ההליכה הם כנראה גם הקשים ביותר מבחינה פיזית. רגשות ההתלהבות מהנוף עוצר הנשימה ידוכאו ע"י שלפוחיות בכפות הרגליים, הכתפיים יכאבו ממשא התיק, הפנים צרובות מעט מהשמש והמחשבות על הימים הבאים לא מרפות. לוגרוניו-Logrono היא עיר קטנה ומעניינת. יש בה מספר קתדרלות וכנסיות מרשימות, מופעי רחוב, פאבים ומסעדות. חלק זה של המסע צפוי לקחת בין 5-8 ימים והוא תלוי בקצב ההליכה. הנוף הררי בעל פסגות מושלגות לעיתים ופריחה ריחנית(בעונת האביב),נחלים זורמים וכרי מרעה בכל עבר ומעבר בכפרים ציוריים ואנשים מסבירי פנים ומעל הכל- יין. הרבה יין. כרמים ניצבים על כל חלקת אדמה פנויה, גפני היין הם הגידול המרכזי באיזור זה.
הדרך ממשיכה להתפתל בין גבעות נמוכות וכפרים קטנים ומוזרים. כמעט כל ק"מ ישנו שלט המעיד על כפר מסוים ובסמוך לו אחד נוסף. ריחות של מטבח מקומי מכל עבר והרגשת חופש. בירה בהפסקת צהריים ושיחה עם שותפים לדרך או מקומי סקרן. הרגליים כבר כואבות פחות וכך גם הכתפיים, הכל בראש כנראה. חלק זה של המסלול צפוי לקחת בין 5-8 ימים. בורגוס- Burgos היא עיר מרתקת ועוצרת נשימה. שווה לעצור ולנוח בה יומיים לפחות ולהנות ממה שיש לה להציע. קתדרלות, מוזיאונים ושוטטות בסמטאות צרות וישנות בעלות עבר עשיר.
חלק זה מוגדר ע"י רבים כלא מושך ופחות אטרקטיבי. הסיבה נעוצה בעובדה כי חלק זה נפרס לאורך רמה שטוחה בעלת אקלים חם וכי הנוף מונוטוני ואינו משתנה. מבחינתי מדובר על החלק היפה והמרתק ביותר! אומנם הכפרים מרוחקים מאוד זה מזה בניגוד לשאר חלקי המסלול (מרחקים העולים על 20 ק"מ) אך הנוף עוצר נשימה והחוויה בסוף היום עתידה להיות מספקת ביותר. שדות חיטה, כותנה ומטעי זיתים מעטרים את הנוף וכן טורבינות ענק. הכפרים נראים ממרחק אך היותם מבודדים ומרחוקים זה מזה וכן מערים גדולות ודרכים מסודרות הביאו לכך שהם נטושים ברובם ומאוכלסים בעיקר באיכרים מבוגרים ונשותיהם. הימים ארוכים ומתישים אך החוויה באכסניות בסוף יום עולה על כל דמיון. ארוחות ופעילויות משותפות עם תיירים נוספים בעזרת מתנדבים שנשארו ללון בכפרים באמצע הדרך הופכות את הערב לשיאו של היום.
ההגעה ללאון-Leon מבורכת ושוב כדאי להעביר בעיר יום בשוטטות ומנוחה. חלק זה נפרש על גבי 6-9 ימי הליכה.
חלק זה צפוי להימתח על פני 12-18 ימי הליכה. בין לאון וסנטיאגו שוכנים עשרות כפרים וכן עיירות. הנוף שוב משתנה ומתחלף. את מקומם של החיטה והגפנים תופסים כעת עצי הדובדבן. צבעי אדום פראי, בורדו, ארגמן וורוד בהיר צובעים את הגבעות וחצרות הכפרים. עליות וירידות בדרך באופן תדיר יותר מאשר בימים הקודמים אך גם ההבנה שאוטוטו מסיימים. הספרות בשלטים מעידות כי נותרו רק עשרות ק"מ עד לסנטיאגו ותמונת 800 הק"מ בתחילת המסלול עולה בראש ומעלה חיוך על הפנים.
ההגעה לסנטיאגו משולה לסוף מסע מפרך והרגשת סיפוק מציפה אותך. מציגים את הדרכון עם כל החתימות ומקבלים את התעודה המדוברת. לאחר מכן אפשר ורצוי להגיע למיסת הצהריים בקתדרלה. נחמד לשמוע שרק אדם אחד מישראל סיים היום את המסלול. לבד. אחלה של סיפור בשבילם.
אם בחלקים הקודמים ניתן היה להיתקל בעשרות אנשים כל יום ולזהות פרצופים מוכרים הרי שחלק זה נחשב למבודד ופחות מתויר. ישנם אוטובוסים היוצאים אל העיירה פיניסטרה-Fistera, קצה העולם, וחוזרים באותו היום. ההליכה מרתקת והנוף במחוז גליסיה-Galicia מזכיר יותר את אירלנד מאשר את מה שהכרנו ביתר המסלול. בקע זה ניתן ללכת כ-3 ימים היישר אל פיניסטרה או להמשיך לעיירה בשם מוקסיה-Muxia וממנה לפיניסטרה (5 ימים). את הדרך חזרה ניתן לעשות באוטובוס. ההגעה לפיניסטרה נעשית מתוואי שטח הררי ויוער ממנו נשקף חוף סלעי ומגדול גבוה בניצב בקצהו. לפי המסורת מגיעים כולם אל המגדול ושורפים את בגדיהם מהמסע ומותירים את נעליהם על הסלעים למזכרת. אבן דרך עם צדפה מעידה כי נותר 0 ק"מ. עכשיו באמת נגמר.
מסתובבים ומתחילים ללכת בחזרה.
Camino de Santiago/Camino de Frances/ The Way of St. James הם השמות הנפוצים ביותר למסלול החוצה את מרחבי צפון ספרד. הדרך היא חלק מרשת דרכים נרחבת אשר נפרשה בעבר הרחוק בכל חלקי אירופה. הדרכים שימשו את הצליינים בכדי להגיע למקומות הקדושים- ירושלים, רומא וסנטיאגו דה קומפוסטלה. האמונה הדתית גורסת כי השליח יעקב (St.James) נקבר בקתדרלה בעיר ולכן היא הפכה חשובה במרוצת השנים. בספרד קיימות דרכים נוספות אך כולן מתמזגות אל הקמינו דה סנטיאגו ולכן הפכה דרך זו לדרך המרכזית והידועה ביותר. היא אף הוכרזה כאתר מורשת עולמי וזוכה לפיתוח והשקעה כספית מצד האיחוד האירופי וארגוניים נוצריים שונים מרחבי העולם. גם כיום החוויה הדתית מביאה רבים להתחקות אחר דרכיהם של הצליינים מתקופות קדומות, אך גם המפגש עם תרבויות מגוונות בתוך ספרד וכן מפגש עם אנשים רבים מדתות שונות ומקומות שונים ברחבי העולם. בהמשך התווסף חלק נוסף המוביל מהעיר סנטיאגו לכפר פיניסטרה השוכן לחופי האוקיינוס האטלנטי ואליו נהגו לעלות לרגל כחלק מהאמונה כי זהו קצה העולם-הנקודה המערבית ביותר באירופה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם