תאריך הטיול | March 2024 |
---|---|
משך הטיול | חודשיים |
עונה מומלצת | על הנייר- מאי- יולי. אנחנו הגענו באוף-סיזן והתברכנו במזג אויר מושלם. (באופן כללי מכל הטיולים שלנו גילינו שתמיד עדיף להגיע ליעדים קצת לפני או אחרי העונה- ככה נהנים מהיופי של המקום בזול יותר ועם פחות עומס) |
כמו ששיתפתי קודם לכן, התחלנו את הטיול הזה אחרי טיול ארוך (שנה וחצי) בעולם, שלפחות שנה ממנו הייתה בתוך קראוון. ניו זילנד לצערנו נקטעה בנסיבות המלחמה והחזרה למילואים, אבל השאירה צמא לעוד.
את הטיולים הקודמים שלנו הצלחנו לעשות במינימום הוצאות מיותרות ואפילו ברווח, באמצעות תכנון כלכלי נכון, ניצול הזדמנויות וכמה טיפים חשובים שלמדנו לאורך הזמן.
למרות שהנטייה הטבעית שלנו הייתה לקנות ואן ולבנות אותו באירופה, הבנו שזה לא בהכרח הצעד הכי חכם. לרועי אמנם יש אזרחות אוסטרית אבל אני ללא אזרחות אירופאית וזה מגביל אותי מבחינת השהות באירופה (רק שלושה חודשים ברצף ואז שלושה חודשים הפסקה)- ולכן כשצצה לנו ההזדמנות להשכיר ואן של חבר של חבר- קפצנו עליה ישר.
בסוף הסיפור והתיאורים על המקומות שבהם היינו נשתף כמה טיפים ושיעורים שלמדנו מהטיול, מוזמנים לגלול ישר לשם אם אין לכם צורך בכל הסיפור(: אבל אם אתם כן נשארים איתנו עד סוף הסיפור אל תוותרו על החלק הזה- יכול להיות שזה יחסוך לכם כמו אירו.
אחרי שסיימתי שלושה חודשי מילואים אני ורועי החלטנו לקנות כרטיסים לפורטוגל ולקחת את הואן שהוצע לנו. קנינו את הכרטיס הזול ביותר שכלל קונקשן של 10 שעות בברצלונה.
את הזמן שלנו בברצלונה בילינו בשוטטות בעיר אחרי שהשארנו את התיקים שלנו בנק׳ אחסון בשדה שעלתה לא מעט כסף אבל צמצמנו את כל הדברים הכבדים לתיקים שהשארנו וחיינו עם זה בשלום.
על היום בברצלונה אני לא ארחיב יותר מידי כי בטוח יש על זה יותר מידי מידע באינטרנט מאנשים שבילו בה יותר מחצי יום :)
משם טסנו לליסבון באותו ערב וישנו באייר בי אנד בי. כדי להגיע לוואן היינו צריכים לנסוע שעתיים וחצי וללכת ברגל חצי שעה עם כל התיקים, היה ארוך אבל שווה את זה כי נשארנו בחווה של בחור ישראלי ממש חמוד ואפילו התנדבנו שם יום אחד.
היום הרביעי יצאנו לדרך
את הנסיעה התחלנו בעיר שנקראת cereal, נמצאת שעתיים וחצי דרומית לליסבון. מזג האויר היה ממש לא מזמין ואפילו די גשום ולכן החלטנו לוותר על התכנית הראשונית לנסוע לאורך החוף ונסענו לכיוון פארק לאומי שנקרא Guadiana valley. מדובר בנחל ענק שיושבים עליו כמה כפרים ציוריים, והוא אזור קינון להמון המון חסידות ועוד ציפורים גדולות מכל מיני סוגים. אחרי כמה עצירות בדרך לראות את החסידות ולהתפעל מהקסם שלהן (וגם מהיופי של הדרך) הגענו לכפר שנקרא Mertola. הכפר קיבל את שמו בזמן השליטה של הרומאים באזור. בשנת 711 לספירה היא נכבשה על ידי המורים ונשלטה בידי המוסלמים לאורך 400 שנים , ולכן יש בה הרבה סימנים שבאים מהאיסלם (עדיין אחת לשנתיים יש שם פסטיבל שחוגג את החיבור של האסלאם למרטולה). לאחר אותן 400 שנים נכבשה מחדש המסגרת הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי המחודש שחזר לאותם מקומות שנכבשו מידי הנוצרים בעבר באזור). יש שם חנייה חינם לקראוונים שסומנה לשם כך על ידי המועצה והחלטנו שזה מקום מדהים לבלות בו יום יומיים בזמן שאנחנו חוקרים את האזור. מרטולה הייתה קסומה, יום אחרי זה שתינו קפה במסעדה טבעונית שיש שם והמשכנו במסע שלנו לכיוון הגבול עם ספרד עם עיקוף קטן בדרך לעיירה באחד המקומיים המליץ לנו עליה- ונסענו לSau Domingos mines- בפועל מדובר בעיירה שמקיפה אגם ענק מלאכותי. עשינו שם ריצה של בערך 7 ק״מ מסביב לאג והלכנו להתקלח שם במקלחת שהעיירה מספקת למי שרוצה (בחינם!). משם נסענו לישון בקאמפ סייט חינמי בעיירה על הגבול עם ספרד שנקראת Pomarao וחנינו על גדת הנהר המדהים ביופיו.
בעיקרון, לא מצאנו משהו מעניין יותר מידי בדרך בין פורטוגל לסיביליה במסלול שלקחנו, אז נסענו די ישירות לשם. ישנו בקמפ סייט חינמי עירוני וביום שלמחרת נסענו לחפש מה הסופר הכי זול וטוב בספרד (ניסינו את aldi, lidl וcarrafour וגילנו שקרפור הכי טוב). עשינו קניות לכמה ימים והמשכנו בנסיעה שלנו לכיוון כללי- גרנדה.
בפועל, אנחנו לרוב לא מתכננים יותר מידי כשאנחנו מטיילים, כדי שנהיה פתוחים יותר להכיר מקומות חדשים- וזה באמת עובד לנו ממש טוב. באותו היום פשוט הסתכלנו על המפה, ראינו מקום ממש חמוד שאולי יהיה נחמד לעצור בו ופשוט נסענו לשם.
Zahara de la sierra היה אחד היעדים הכי מקסימים שהיינו בהם. עיירה קטנטנה על צלע הר, שבקצה הגבוה שלה ממוקם מבצר שמשקיף על כל האזור. היא ממוקמת בתוך פארק לאומי שנקרא sierra de grazalema, שגם אליו נגיע בהמשך. נשארנו שם שני לילות ופגשנו חברים שימשיכו איתנו לעוד כמה ימים. מה שבעיקר משך אותנו היה נוף עוצר נשימה מהעיירה לשדות ובתי חווה קטנים במורד ההר, המבצר המרשים שמתנשא מעל לכפר ואי אפשר לפספס, האגם המקסים שנחשף בפניכם ברגע שמגיעים לנק׳ הנכונות בעיירה. היה מדהים. העיירה כמו בקודמות בהן היינו והבאות בהן נהיה מגוללת את סיפור הכיבוש המוסלמי בידי המורים ולאחר מכן הכיבוש הנוצרי במסגרת הרקונקיסטה, ונכנסת לתוך הwhite towns route- פשוטו כמשמעו, מסלול שעובר בין מלא עיירות שכולן לבנות.
אחרי הזמן המקסים שהיה לנו שם שמענו בעצתם של ההולנדים שהכרנו ונסענו לעשות מסלול ממש מקסים שנקרא Sandero la garganta verde, שהוא מסלול שעובר ליד נהר מקסים וקפוא, ליד אזורי קינון של נשרים ענקיים שעפים מעליך לאורך כל הזמן ובסופו מגיעים למערות סלע ענקיות ומקסימות. המסלול לא ארוך מידי (לקח לנו בערך שעה וחצי עם עצירה) ויחסית פשוט.
משם המשכנו באותו היום בנסיעה והגענו לעיירה Grazalema, שהנסיעה אליה הייתה מדהימה ביופיה אבל גם קשה ואפילו קצת מפחידה בהתחשב בזה שהיינו עם רכב יחסית רחב. חנינו בכניסה לעיירה בחניון חינמי לקראוונים ובילינו בו יומיים. ביום הראשון נחנו יחסית רוב הזמן, ועשינו מסלול שיוצא מהעיירה ומקיף את ההר עצמו. מסלול ממש יפה ומקסים של בין 9-10 ק״מ שנהנינו ממנו מאוד ואפילו הרווחנו נוף ממש יפה מההר עצמו.
יום אחרי זה נפרדנו מחברינו ההולנדים והמשכנו הלאה בדרך לגרנדה.
אחרי שעזבנו את גרזלמה נסענו לעיירה שנקראת סטניל דה לאס בודגס (setenil de las bodegas) שהקטע שלה היא שהיא נבנתה בין מנהרות ונחצבה בסלע- כך שרוב הבתים (היום חלקן חנויות) חצובים בתוך הסלע וממש יש תחושה שנמצאים בתוך מערה. העיירה ממש מגניבה אבל לצערנו הרגיש לנו קצת מתוייר מידי וכבר לא כל כך אותנטי כמו שאולי היה פעם- ולכן שתינו שם קפה ועשינו סיבוב והמשכנו ביום שלנו לאזורים אחרים (:
את הלילה של אותו יום בילינו בעיירה כפרית קטנה שנקראת arriate שלא היה בה משהו מלהיב במיוחד פשוט אזור לינה נחמד בחינם עם מקום למילוי מים לשתייה ופינוי מים אפורים- אבל מסתבר שבדיוק כשישנו שם היה שוק מקומי בבוקר וקנינו מלא ירקות ונשנושים במחיר ממש ממש זול (זול מוגזם). אצרף תמונה של זר מנגולד ששקל יותר מאיתנו ועלה פחות מיורו (;
משם נסענו לרונדה- עיר שידועה בעיקר בקרוב השוורים שנעשו בה פעם. התרשמנו בעיקר מהיופי של העיר והנוף באזור של מעגל הקרבות, אבל יותר מזה לא הרגשנו שהיה הרבה מה לראות שם. שוב שתינו את הקפה היומי שלנו על נוף יפה והמשכנו בנסיעה לפארק לאומי מהמם- embalse del guadalhorce שבו יש מסלול מאוד מפורסם שנקרא camino del rey- או בעברית- דרך המלך.
המסלול הזה לרוב סגור כמה ימים מראש ועולה לא מעט כסף- אבל! מסתבר שיש חלופה למסלול במסלול קצת יותר ארוך שהולך במקביל למסלול הזה והוא מהמם לא פחות! המסלול משקיף לאגם ועובר דרך מנהרות קטנות חצובות בסלע- אבל הוא בעיקר ממש ממש יפה ופסטורלי ויש בו משמעותית פחות אנשים (פגשנו אולי שתי משפחות של טיילנים בדרך). במסלול המהמם הזה שוב פגשנו נשרים מדהימים שהגיעו לדגמן לנו לכמה תמונות יפות.
אחרי המסלול אכלנו צהריים שבישלנו מראש ונסענו כשעה לכיוון עיירה שנקראת אנטרקה כדי לישון שם את הלילה בפארק חינמי שמצאנו שצופה על טירה. הסתבר שהפארק היה מפוצץ (גם כי היה יום ראשון וגם כי באמת מקסים שם), אבל מצאנו מקום טוב להידחף בו בלילה וביום שלמחרת יצאנו בבוקר לבקר בטירה שהייתה באמת מקסימה.
הנסיעה ביום הזה הייתה על הבוקר לכיוון גרנדה- עיר שידועה בהיותה מרכז צועני- הרבה מופעי פלמנקו וכאלה, ואזור ממש יפה עם הרבה מהעולם האלטרנטיבי (מסעדות טבעוניות, אמנים מכל הסוגים וכו).
השארנו את הרכב בחנייה מחוץ לעיר ונסענו באוטובוס למרכז העיר. (בכללי לכל עיר לא מומלץ להיכנס עם רכב- החניה תעלה הרבה יותר מתחב״צ אם בכלל תמצאו אחת).
גרנדה הייתה מקסימה, נהננו מאוד מהאווירה בעיר, מהנוף להרים המושלגים של סיירה נבדה ומהאווירה הצוענית (משפחות של צוענים שמנגנים ברחוב או במקומות מתוירים)
בעיקר נהננו מmirador de San Nicolas- תצפית על המבצר הגדול שבגרנדה.
אזור מפורסם נוסף שנהננו להיאבד בו הוא המרכז- המון חנויות בוטיקיות ומתוקות ומסעדות טבעוניות חמודות.
ישנו לילה אחד בפאתי גרנדה וביום שאחרי קמנו לעשות כביסה ולהסתובב באזור אלביסין- שהוא גם אזור מפורסם בגרנדה ממנו ממליצים לשתות תה וכו׳, בגלל המצב בארץ פחות נהננו מהמקום כי הייתה הרבה עוינות כלפי ישראל בשלטים קטנים וכו.
משם נסענו לכיוון עיירה קטנה שנקראת Guejar sierra שיושבת על נהר מהמם ושהינו שם יומיים, ביום הראשון יצאנו לריצה במסלול עוצר נשימה שיוצא במקביל לנהר והיה מדהים,
וביום השני עשינו מסלול של 20 ק״מ הליכה לנופי הסיירה נבדה (זו עדיין הייתה עונת הסקי באזור אז לא יכלנו לעלות להר עצמו, צפינו עליו מהואדי). למסלול קוראים בall trails-
Pr-a 24 Verda de la Estrella והוא היה מדהים ביופיו אבל צריך לקחת בחשבון שזה 10 ק״מ לכיוון וההליכה היא לא הכי קלה תמיד (בעיקר כי זה ארוך) אבל! הנוף בקצה שווה את זה בעינינו.
אחרי שסיימנו את הטרק החלטנו שהגיע הזמן לעלות צפונה לכיוון מדריד ויום למחרת התחלנו במסע שלנו צפונה (:
אחרי כמה שעות של נסיעה הגענו בצהריים המוקדמים לטולדו- חנינו שוב מחוץ לחומה במקום שגם אפשר לישון בו (כ15 דק הליכה מהעיר) ויצאנו להסתובב. בעיניי טולדו הייתה העיר הראשונה שבאמת ריתקה אותי. יכול להיות שאני משוחדת כי זה היה המרכז של יהדות ספרד באותה התקופה אבל משהו בעיר הרגיש לי כל כך יפה ועדין, מיושן אבל שמור כל כך.
טולדו היא עיר מוקפת חומה שנשמרה מאז שנבנתה וצופה על נהר מהמם וגבעות המקיפות אותה.
בעיר יש לא מעט סממנים יהודים (חותמות מזהב על הדרכים של ״ספרד״ ובלילה אורות בצורת מגן דוד ועוד), אנחנו ממש התרשמנו מבית הכנסת היהודי הגדול שניתן להיכנס אליו בעלות של 3 יורו לאדם (לסטודנטים כניסה חינם!)
מטולדו המשכנו למדריד, אחרי לילה ממש נחמד על נוף העיר.
כמובן ששוב לא נכנסנו לעיר עם הרכב אלא חנינו באחד הפרברים ועלינו על הרכבת לעיר (משהו כמו 5 יורו לאדם הלוך חזור לנסיעה של בערך 20 דק׳). אנחנו באמת לא אנשים של ערים ולכן לא התלהבנו מאוד ממדריד, חשוב לציין שזו עיר הרבה פחות עדינה מברצלונה למשל ולכן לא בילינו שם יותר מ4 שעות בטוטאל. אז המלצות למדריד שווה לכם לקחת מאתרים שאנשים שהיו בה יותר זמן ובאמת אהבו אותה כתבו בהם.
מה שכן- מדריד עזרה לנו לקבל החלטה. במקום לנסוע דוך לפורטוגל- החלטנו לחתוך עוד צפונה (הרבה צפונה) ולראות את הpicos de Europa!
אולי ההחלטה הכי טובה שקיבלנו בטיול. ממדריד נסענו דרך שמורה חמודה שנקראת reserva natural de las lagunas de villafafila שבה בעיקר ראינו ציפורים ממש יפות אבל אם זה לא מעניין אתכם לא הייתי משקיעה בזה זמן.
לקראת הערב הגענו לעיר לאון, שהיא העיר המרכזית בדרך לפיקוס דה אירופה.
(אנקדוטה לגבי השם- באופן מובהק הפיקוס דה אירופה הם לא ההרים הכי גבוהים או מרשימים באירופה. אז למה הם נקראים כך? תכלס, אלה ההרים הראשונים של אירופה שרואים בהפלגה מאמריקה לאירופה- ובגלל שהם סימנו את ההגעה לאירופה כך הם נקראו).
עשינו קניות בcarrafour בלאון ומשם המשכנו לעיירה המרכזית שממנה יוצאים לכל הנק׳ לטיול באזור המערבי של השמורה - cangas de onis. האזור המערבי נמצא בנסיכות אסטוריאס והמזרחי בקסטיליה ולאון.
הלכנו לישון שם בחניון חינמי שהיה די מפוצץ ואז משם לקחנו אוטובוס לlagos de covadonga. בעונה אי אפשר להגיע לשם עם רכב ולדעתי גם לא כדאי, מדובר בכביש לצד מצוק שרק בנק׳ ספציפיות יש לאן לברוח אם מגיע רכב מולך. האוטובוסים קבועים מראש וכשקונים כרטיס חייב לקנות הלוך חזור ולקבוע את שעת החזרה (כלומר, אם יצאתם לשם ב8:30 וקבעתם מקום על אוטובוס חזרה תהיו חייבים להתאים את עצמכם לזמן של האוטובוס כי רוב הסיכויים שלא יהיה לכם מקום על אוטובוס אחר בחזור)
לא הייתי מוותרת על ביקור באגמים האלה בעד שלום! ההרים היו מושלגים ואפילו התחיל לרדת עלינו שלג באמצע המסלול והחוויה הייתה כל כך יחודית ומדהימה שנהננו מכל רגע. כמובן שזה שהתלבשנו בהתאם עזר מאוד למרות שראינו גם אנשים שהגיעו לשם לבושים כאילו הם נסעו ליום כיף באילת - אבל הם אירופאים אז הם רגילים לזה.
היה ממש ממש מדהים. באותו היום גם עשינו מסלול הליכה שיוצא מתוך קנגס דה אוניס ועובר ליד נהר ממש יפה.
ביום למחרת נסענו לעשות מסלול שממש הומלץ לטובה באפליקציה של הטיולים הרגליים שנקרא ruta del cares- מסלול של כ21 ק״מ הלוך חזור לאורך נהר שעובר במנהרות קטנות. הוא יכול להיות יחסית מאתגר - עליות משופעות מאוד בהתחלה וירידות משופעות אחריהן וכמובן שאחר כך חוזרים הכל אז חוזר חלילה. המסלול היה מאוד נחמד אבל לא היה איזה משהו וואו לראות או משהו שונה בסוף שהיה שווה להגיע בשבילו עד הנק׳ הסופית- ככה שתכלס אפשר פשוט לקצר קצת אם לא בא לכם ללכת את כל המרחק הזה. אנחנו עשינו את כולו כי אנחנו משוגעים והיה לנו חשוב לראות כמה זמן ייקח לנו ללכת אותו בקצב הכי טוב שלנו (:
באותו היום כשסיימנו את המסלול הלכנו לישון שם באזור. ביום למחרת קמנו לנסיעה לכיוון פורטוגל והתחיל לרדת שלג גם בכביש (חוויה שאנחנו מאוד התרגשנו ממנה שוב)
מפיקוס דה אירופה נסענו דרך כביש or-312 לכיוון מעיינות חמים במקום שנקרא os banos, יש שם מעיין חם במרכז העיירה, הוא היה מפוצץ אנשים כמובן כי כשקר זה מה שכולם רוצים לעצמם, ובגלל העומס החלטנו לא להיכנס (גם מחשש שלא תהיה לנו דרך להתקלח אחרי האמבטיית חיידקים הזו חח)
משם המשכנו לעוד מעיין חם שהיה אמור להיות פתוח (מעיינות חמים שהרומאים הקימו) אבל מסתבר שהם הוצפו בשבוע האחרון בעקבות הגשמים. באופן כללי האזור כולו מלא הריסות מבנים מתקופת השלטון הרומי, מומלץ לעצור שם בכמה מקומות נחמדים ולהנות מהפסטורליות (אם תסתכלו לאורך הכביש שכתבתי מos banos עד geres תראו מלא כאלה).
היום היה ממש גשום, ואני הייתי קצת חולה מהרוטה דל קרס שעשינו בפיקוס דה אירופה, אז החלטנו לקחת air bnb לכמה ימים כדי לטייל בכיף ולא להתעסק בלבשל בחוץ. (שיקול חשוב בטיול עם ואן- אם המטבח הוא מטבח חוץ זה אומר שכשיש גשם או רוח חזקה- נדפקת)
החלטנו לקחת חדר במקום שנקרא nations geres שהיה ממש חמוד וממש זול ביחס לחג הפסחא (40 יורו ללילה- אבל כדי לסבר את האוזן היום יום רגיל מחוץ לעונה וחדר עולה 30 יורו ללילה כולל א.בוקר). משם עשינו טיולי כוכב כל יום למקום אחר. בימים שהיה ממש גשום רוב היום עשינו טיולים קצרצרים ממש מחוץ לכפר שבו המקום שישנו היה ממוקם.
אחד המסלולים שעשינו נקרא בall trail באפליקציה- trilho da geira romana. בדרך עברנו ליד הריסות של מבנים מהתקופה הרומית וההליכה הייתה לאורך נהר מהמם וצלול וכמובן קפוא. מסלול מהמם וקליל של כ6 ק״מ.
זה אולי המקום שהייתי הכי ממליצה עליו בחום אחרי picos de europa כי זה פשוט גן עדן מבחינת הטבע והאווירה.
בילינו שם סה״כ 4 ימים ואם היינו יכולים להישאר עוד היינו נשארים.
בג׳רש פגשנו חברה של רועי מהבית, והיא סיפרה לנו על קו החוף שבין פורטו לליסבון, שנחשב האזור עם הגלים הגבוהים בעולם ויעד ממש ידוע לגולשים מקצועיים ומתחרים (כמובן שגם נשברו שם שיאי גינס וכו). בכללי כל האזור הזה מאוד מזכיר את אזור החוף המזרחי באוסטרליה רק הרבה פחות מתויר. הגענו קודם לעיירה שנקראת aveiro, עיירה שקרובה מאוד לקו החוף, עובר בה מין פיורד (לשון ים) ממש יפה. החלטנו להסתובב שם בפארק ולראות את המקום ומאוד נהננו, אבל זו הייתה רק עצירה בדרך. משם המשכנו ליעד שכל כך רצינו לראות- farol de nazare- מין מגדלור שצופה על החוף עם הגלים הגבוהים בעולם! שם הקהל עומד בתחרויות גדולות של מקצוענים וזה באמת מראה מרהיב וגם קצת מפחיד. הגלים היו הרבה יותר עוצמתיים משחשבתי וזה היה יום עם גלים ממש נמוכים. משם נסענו על קו החוף דרומה לכיוון נק׳ שתכננו לישון בה על החוף. בדרך ממש הרגשנו צורך באיזה קפה ועוגת בננה אז עצרנו בעיירה שנקראת ribamar שהיא עיירה עם אוירה סופר מגניבה, בית קפה טבעוני וחנויות גלישה חמודות ובכללי, פשוט בכל מקום עצרנו לאורך החוף בעיירות וממש ממש נהננו. המלצה חמה שלנו- קחו את הזמן באזור החוף הזה, תיהנו מהאווירה, החופים, החנויות המקסימות והאנשים החמודים. אני מניחה שגם האוכל שם ממש אחלה- אני צמחונית ורועי טבעוני ככה שאנחנו מאוד ממעיטים בלאכול בחוץ. ישנו על החוף בעיירה שנקראת azrnhas do mar והיה מדהים ללכת לישון ולקום עם הרעש של הגלים (זה אולי מה שהכי התגעגעתי אליו מאז אוסטרליה). משם בפועל נסענו לכיוון ליסבון לhousesit שקבענו מראש כדי להתארגן על עצמנו לפני הטיסה לצרפת. (אפרט על צורת הטיול הזו גם בטיפים בסוף).
* אפליקציות חשובות-
- לטראקים וטיולי יום- alltrails- אפליקציה שפורטת לפי מיקום את כל המסלולים שאפשר לעשות באזור לפי מה שאנשים מפרסמים ולפי מסלולים מוכרזים. אפליקציה שממש אהבנו כי היא עובדת גם בלי אינטרנט אם טוענים את המסלול מראש והיא לא לקחה לנו הרבה סוללה.
- לטיול קראוונים ובכללי קאמפינג ניתן להשתמש באפליקציה park 4 night, שם מצאנו את רוב חניוני הלילה החינמיים שקיימים (בנוסף לחיפוש מעמיק בגוגל מאפס שדרכו גם מצאנו חניונים חינמיים.
- גוגל מאפס- לא מדובר בסתם להשתמש באפליקציה- לכל מקום שהגענו הורדנו את המפות שלו לפלאפון- כך שגם כשנגמרה לנו החבילה או כשלא הייתה קליטה- עדיין הייתה לנו יכולת ניווט והתמצאות (לוחצים במאפס על על הסמל של המשתמש בגוגל, משם לוחצים על ״כשאין חיבור לאינטרנט״ ובוחרים איזה אזור לשמור) *חשוב לציין שהמפות כבדות יחסית להורדה ולכן מומלץ לעשות את זה כשמתחברים לווצאפ.
- אפליקציה נוספת לניווט שעובדת תמיד בoffline היא mapy.cz, אפליקציה נוחה לשימוש ומצוינת, ניווטנו איתה גם בנסיעות וגם בטראקים בנפאל.
לטייל בלי לרוקן את הארנק-
יש כמה סודות מהממים שהיינו רוצים לחשוף. הרי מה הדברים הכי יקרים בטיולים בחו״ל? נכון! טיסות, אוכל בחוץ, לינה. אפרוט איך אנחנו מתמודדים עם כל אלה בצורה חכמה כלכלית ויחסית יצירתית-
נתחיל בעולם הטיסות -
1. עשינו חישוב לאחרונה שתיקים שמוסיפים כchecked in bag יכולים להעלות את המחיר ב200%, ולכן קנינו שני תיקים של 46 ליטר שמתאימים לרוב חברות התעופה כcarry on bag ולרוב לא צריך להוסיף עליהן תשלום (נכנסנו איתם כבר ללא מעט טיסות ולא אמרו לנו כלום), יש שם מספיק מקום להמון ציוד, וכשחישבנו את העלות של תיק כזה (בערך 700 שקל לתיק ממש איכותי) גילינו שבטווח הארוך זה מתקזז עם המחיר של תיק גדול (בערך אחרי טיסה אחת ארוכה).
2. גמישות בתאריכים ממש מוזילה (קחו טווח של שבוע במחירי טיסות ותראו שברוב הפעמים תראו שיש טיסה אחת שהיא ממש זולה ביחס לשאר).
3. קונקשן ארוך במקום שמעניין אתכם זה משהו שהוא לא תמיד מוזיל משמעותית. כשאתם מחשבים עד כמה הקונקשן מוזיל ביחס לטיסה ישירה קחו בחשבון שאם זה קונקשן ארוך מידי תצטרכו לשלם על לינה ותחבורה ציבורית (וכנראה גם על אוכל בחוץ). חשבו את זה כחלק מהעלויות.
לינה-
אנחנו לא ישנים בבתי מלון. חשוב לציין שבשנתיים האחרונות בהן טיילנו כשנה ו7 חודשים שילמנו על לינה פעם אחת ל4 ימים בגלל תנאי מזג אויר. אבל חשוב להגיד שהיה לנו מלא מזל בגלל אורח החיים שבחרנו לעצמנו.
מה עושים במקום?
1. House sitting- אנחנו משתמשים כבר שנתיים באפליקציה שנקראת trusted house sitters- באפליקציה הזו פתחנו חשבון (עולה 100 דולר לשנה- סכום זעום ביחס למה שחסכנו על לינה). הקונספט הוא- יש אנשים בעולם (בעיקר בריטים) שרוצים לטייל ולטוס, אבל יש משהו בבית שדורש טיפול (בע״ח, עציצים, תחזוקה כללית). ולכן הן מציעים את הבית שלהם בחינם בתמורה לטיפול בדבר הזה שחשוב להם. שמרנו כבר על עשרות כלבים וחתולים במקומות שהיה כל כך יקר להגיע אליהם ולישון בהם אם לא היינו חיים בדרך הזו- וראינו כל כך הרבה מקומות חדשים בזכות זה. היתרונות הם שהאפליקציה עושה סינון באנשים שמתקבלים אליה- יש בדיקת רקע במשטרה וכו וכו, וגם- יכולים לכתוב עליכם ביקורות ולפרט אם משהו היה טוב או רע- וכנ״ל לגבי בעלי הבתים.
חוץ מהאפליקציה הזו יש אתר שנקרא ״mind my house” ואיזה מיליון קבוצות פייסבוק לכל מקום בעולם שניתן למצוא בהם house sits.
2. Van life- לטיול של יותר מ3 חודשים הייתי ממליצה לקנות ולמכור ואן. זה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים ברוב העולם. אם לא- יש דבר שנקרא van relocation- חברות להשכרת וואנים שמציעים שירות של החזרת ואן למקום שהוא לא המרכז של החברה מחפשות אנשים שיקחו את הואן מאיפה שהחזירו אותו וישימו אותו אצלן. זה יוצר בערך יורו ללילה ואם תהיו מספיק חדים ומתוכננים תוכלו לסגור כמה מסלולים בואנים שונים ולראות כמה מדינות בטיול אחד. (למשל- לקחת ואן מרומא לברלין כשמגדירים לך לעשות את זה ב7 ימים סה״כ. אם מדובר ב14 שעות נסיעה אתם זוכים לראות את שוויץ ולבחור נגיד לחלק את זה ליום עצירה ואז יום אחד שהוא 4 שעות נסיעה וכו. זה די מטורף. ממינכן אתם יכולים לבחור להעביר ואן אחר נגיד למקום אחר שמעניין אתכם). תחפשו את האתר imoova ותתחילו להציץ ולראות אם זה מתאים לכם- אבל זה חוסך המון כסף.
אוכל-
אנחנו כמעט לא אוכלים בחוץ. גם אם אנחנו לוקחים מקום לישון אנחנו לוקחים מקום שאפשר לבשל בו.
זה לפעמים קצת התפשרות (במיוחד לאנשים כמוני שממש אוהבים את הקפה שלהם עשוי טוב במכונה) אבל זה הוזיל לנו את החיים באלפי שקלים אם לא יותר.
טיפים נוספים-
- באירופה ואני יודעת שגם בארה״ב ניתן להיכנס להרבה מקומות בחינם או בהרבה יותר זול עם כרטיס סטודנט (היו מקומות שאפילו לא ביקשו מאיתנו להראות, והיו מקומות שרועי הראה כרטיס רב קו והם קיבלו את זה). תנצלו את זה. בארה״ב ניתן להיכנס למקומות בזול ממש אם אתם אומרים שאתם משרתים במילואים בצבא למשל.
- בכל פעם שתכננו יום בעיר מסוימת- נמנענו לחלוטין מלנסוע בתוך העיר ולחנות בה. מערכת התחבורה הציבורית בסביבות ערים גדולות היא מפותחת ומדהימה (ברובן לפחות) ותמיד ניתן לחנות באיזה פרבר מרוחק ולקחת רכבת של חצי שעה. זה מוזיל עלויות של חנייה וברוב המקומות התחבורה הציבורים ממש זולה (בצרפת למשל עלינו על רכבת ולא היה פקיד שנוכל לשלם לו על הרכבת ופשוט אמרו לנו לעלות בחינם- 7 יורו שנחסכו).
- את כל הטיפים האלה קראנו בפוסטים של מקומיים. ולא של תיירים. תיירים משלמים יותר. תמצאו לכם מקומי ותשאלו אותו שאלות- זה תמיד הפתרון הכי טוב!
ממש מוזמנים לפנות אליי באינסטגרם לעוד פרטים ושאלות- noysabag192
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם