(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

GR131 האיים הקנריים, טנריף

טרק קצר באיים הקנריים שמשלב אזורים צחיחים עם אזורים ירוקים מרשימים עם אופציה לטיפוס לפסגת ההר הכי גבוה בספרד, הר הTiede.

תאריך הטיולMarch 2024
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתבחורף הישראלי

רקע כללי על הטרק והאזור

כשהשתחררתי מהמלחמה, ישר אחרי צו ה8, נכנסתי לאטרף של עבודה והרגשתי שאני חייב לתת ברקס ולהחזיר אוויר לריאות.
בהתארגנות לא אופיינית ומאוד חפוזה, חיפשתי טרק שיתאים לחודש מרץ. היו מעט מאוד אפשרויות שרובן נפסלו עקב טיסות בעייתיות ולבסוף, היעד שנבחר היה הGR131 באיים הקנריים.

הטרק עצמו חוצה את האי הקטנטן מצפון לדרום (או הפוך) כשסה"כ מדובר על כ87 ק"מ של הליכה.
בדרך, ניתן לעשות מסלול אלטרנטיבי ולנסות לכבוש את הפסגה הכי גבוהה בספרד, הר הגעש הפעיל הTiede, הנמצא בגובה של 3,718 מטר. יש צורך בפרמיט בכדי לטפס לפסגה, דבר שיש לעשות חודשים מראש. יחד עם זאת, בני הזוג שלנתי אצלם בלילה הראשון, אמרו לי שאין צורך בפרמיט אם מתחילים טיפוס בלילה, בכדי להגיע לזריחה בפסגה. הם טענו שעשו זאת בשנת 2023. לא עשיתי זאת בשל חוסר זמן (שבדיעבד התברר כטעות), כך שלא יכול להעיד ממקור ראשון.

האי עצמו מתופעל בסה"כ בצורה די טובה בתחבורה ציבורית, כאשר החברה השלטת נקראת Titsa.

כספים - כמובן יורו אבל כמעט ולא היה צורך בכך, הכול באשראי.

מים - ההבעיה של הטרק הזה. אין מים זמינים בכל הטרק אלא רק במסעדות וערים בדרך.
משהו מוזר נוסף - תושבי המקום לא שותים מהמים אלא קונים מים מינרליים.
הם הסבירו לי שמכיוון שהמים עוברים הטפלה והכלרה, הטעם שלהם לא טוב. חייב להגיד שאו שהסטנדרטים שלהם גבוהים מידי או שהסטנדרטים שלי נמוכים מידי. טעמתי את המים ולא הרגשתי שום טעם לוואי.

הגעה - טיסה לטנריף עם קונקשיין במדריד. הקונקשיין לא היה ארוך במיוחד וסה"כ ההגעה הייתה סבירה.
בטנריף יש 2 שדות תעופה - הצפוני והדרומי. אני התחלתי את הטרק מכיוון דרום אבל לא מצאתי טיסות נורמליות לשדה תעופה זה. הטיסה שלי נחתה בשדה התעופה הצפוני ומשם התקדמתי באוטובוסים דרומה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום ראשון של הטרק

אחרי שהגעתי אתמול מאוד מאוחר למקום הלינה, תכננתי לצאת מוקדם בבוקר. לצורך כך, חיפשתי בנרות בלון גז כבר ביום בלפני.
הבעיה - אתמול היה יום ראשון וכמעט כל חנות אפשרית (מהמעט שיש) הייתה סגורה, ממש דוסים פה.
עשיתי סיבוב די רציני עם מס' אוטובוסים עד למקום שנקרא Adeje בכדי לקנות בלון גז (גדול, רק בלונים גדולים יש להם שם) בחנות Leroy Merlin.
אם הייתי מחכה לקנות בלון ביום הטרק (עד שפותחים את החנויות שם...) הייתי שורף חצי יום.

בערב ההגעה שלי היה Saint Patrick's Day והיה נחמד לראות את כולם שם עם הבגדים הירוקים והזקן המגוחך.

יצאתי ב6:30 עם אוטובוס לArona וסביב שעה 7:00 כבר התחלתי הליכה.
מהר מאוד יוצאים מהעיירה ותחילת ההליכה בטיפוס בשטח מדברי הררי.
על גבי 3.5 ליטר של מים, מאוד "כבד" לכל הדעות. ידעתי שאגיע היום לנקודת מילוי אחת לפחות, אבל לא ידעתי איך להיערך מבחינת החום והמאמץ במסלול, ולכן לא לקחתי סיכון.
באזור Ifonche כבר יוצאים מהמדבר לאזור מיוער. ב Ifonche יש מסעדה שאני משער שניתן למלא שם מים, אך הייתה סגורה בשעת ההגעה שלי. בשלב זה ההליכה בתוך יער אורנים עד ההגעה לVilaflor, לשם הגעתי בשעה 12:30.
בתוך העיירה חוצים כנסיה גדולה (שנראית כמו מקום עליה לרגל) וכשעוברים אותה, יש מכולת קטנה, שם ניתן לקנות מים, פירות וכו. מז"א שהתחיל קריר ונוח, הפך במהרה לחם בצורה בלתי רגילה. הזעתי כמו משוגע ושתיתי המון. הייתי עייף מההליכה ולולא בעיית המים, הייתי עוצר בו במקום ומקים אוהל.
למען האמת, גם למי שיש מספיק מים, מאוד קשה למצוא מקום נוח להקים בו אוהל - התוואי מאוד הררי ולא קל למצוא מקום טוב לפתוח בו את האוהל.
יעד ההגעה שלי היום זה מלון/מרכז מבקרים Canada blanca. יש מסעדה, מקום למלא מים כמובן, ולמי שמעוניין, ניתן להזמין מקום מראש במלון.
ככל שמתקדמים למרכז המבקרים, מגיעים לאזור שחור יפהפה, מזכיר במעט את האזור שטיילתי בו באיסלנד לפני מס' שנים.
כל הדרך מטפסים ומטפסים עד שמגיעים לשיא גובה של 2,400 מטר. מפה כבר רואים את הר Tiede. הייתי עייף מאוד והבנתי שאין לי מספיק ימים בחופשה הקצרצרה שלקחתי בכדי לטפס את ההר, ולא אוכל לנסות זאת מחר.
מפה אני במגמת ירידה ב5 הקילומטר הנותרים, וסביב השעה 19:00 הגעתי למרכז המבקרים.

הייתי עייף מאוד כאמור, וקיוויתי שיש במלון חדר פנוי. לצערי לא היה. בעיה נוספת - אין באזור באמת מקומות נורמליים להקים אוהל. כל האזור סלעי ומבולדר.
מצאתי איזה מקום מאולתר ביותר להקים בו את האוהל, נרדמתי ברגע!

סה"כ קילומטראז להיום:
32 קמ.

יום שני של הטרק

ישנתי בלילה טוב מאוד, העייפות הכריעה אותי.
קמתי ב6:30 והתארגנתי לאט מאוד. לבסוף רק ב8:00 יצאתי לדרך. ההליכה מפה עד לEl portillo ברובה די משמימה. דרך עפר של כ18 ק"מ עם מעט מאוד מקומות יפים בדרך. לא ברור בשום צורה למה מתכנני השביל בחרו לסמן דווקא דרך הזו, ולא באזור ההררי ממערב. כבר תוך כדי הליכה חשבתי על כך שבכל זאת הייתי צריך ללכת על הטיפוס ומקסימום לוותר על יום אחד בדרך (מפאת קוצר זמן). מצד שני, טוענים שהצד הצפוני של השביל הוא בתוך יערות יפהפיים אז בוא נחכה ונראה.
המגמה היא ירידה (אחרי שאתמול רק טיפסתי וטיפסתי...) ובשעה 12:30 הגעתי לEl portillo. גם פה, מרכז מבקרים בו ניתן למלא מים. ישבתי לאכול בנחת ופתאום אני קולט כמויות של לטאות מתקרבות אליי, לא חוששות ולא מפחדות, ומנסות לגנוב לי את האוכל!
הייתי בהלם וחשבתי אולי יעזור אם אעבור למקום אחר. עברתי והופיעו לטאות נוספות שניסו לקפוץ על האוכל שלי. הזיה!
שורה סופית, לא הייתה שום אכילה בנחת, אני אוכל בעמידה ותוך כדי מנסה לגרש את המטרידות.
בשעה 13:15 יצאתי שוב לדרך וישר כשנכנסתי ליער האורנים, אני מגלה שהוא שרוף לגמרי. מדי פעם רואים אזורים פחות שרופים אבל סה"כ היער די שרוף. נראה שהייתה שריפה רצינית בשנה שעברה, לא עדכנו אותנו פה בישראל.
מדהים לראות את הטבע ואיך הוא מנסה להתחדש ולהשתקם במהרה.
לקראת סוף היום (אחרי קילומטראז מכובד ביער השרוף), נכנסים ליער מרשים הרבה יותר (ולא שרוף).
קיוויתי שמחר לא מצפה לי יער שרוף, ממש יבאס לי את היום.

בשעה 17:00 הגעתי לגן שעשועים עם שולחנות קק"ל, שירותים ואזור מילוי מים עם מקום נוח מאוד לפתוח אוהל. על המים היה רשום "לא לשתייה" אז הכלרתי אותם ושרדתי כדי לספר.
התחיל לרדת גשם, שהלך והתחזק, והקמתי את האוהל תוך כדי. לפתע, הגיע משהו, אב בית או משהו בסגנון, ואמר לי שאני לא יכול לישון באזור, ובקש ממני לקפל את האוהל.
די התחננתי שיניח לי, כבר האוהל מוקם, גשם טירוף. הבטחתי לו שהשכם בבוקר אני מסתלק. הבחור נענה לתחינותיי.

סה"כ קילומטראז להיום:
כ30 ק"מ

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שלישי של הטרק

היום הקצר מבין השלושה. אמנם היה אמור להיות יום לא קצר במיוחד, אבל התקצר מאוד.
קמתי מוקדם ויצאתי לדרך מוקדם מאוד.
לאחר כ5 ק"מ אני רואה שער סגור שכתוב עליו שהאזור סגור ומסוכן לטיול.
ניסיתי לעקוף במס' דרכים שעקרונית לא היו סגורים, אבל בשלב מסוים הבנתי שאין טעם, הכול שרוף!!!
כל היער היפה שחיכיתי כבר להגיע אליו התברר כשרוף.
המשכתי לעשות טיול מסביב, באזורים שהיו פחות שרופים, אבל לצערי היום התקצר.
בדיעבד, הייתי יכול לטפס את הר הTiede.
מאכזב ביותר.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )