GR131 באיים הקנריים - רקע על השביל עצמו + האי Lanzarote
מקטע לנזרוטה בשביל GR131 במאי 2024, כולל פתיח מידע על השביל כולו.
| תאריך הטיול | May 2024 |
|---|---|
| משך הטיול | 5 ימים |
| עונה מומלצת | סתיו-חורף-אביב |
תוכן עניינים
רקע ומידע כללי על ה-GR131
מכיוון ואין כמעט מידע על השביל, בטח שלא בעברית, רציתי לשתף את הניסיון שלי מהשביל ובכלל מהאיים הקנריים. אמנם הם מתויירים אבל התיירות שם היא מאוד מנותבת לתיירות נופש ורציתי להביא זווית אחרת למקום כי לטעמי זה אחד מהמקומות המיוחדים והמגוונים שהייתי בהם.
הסתמכתי הרבה על המדריך לשביל - הספר של CICERONE trekking canary islands, באמת היה נוח ועוזר בעיקר מבחינה לוגיסטית ולהבין קצת קושי של מקטעים, בנוסף לזה אומדן הזמן שלו למקטעים היה די מדויק בשבילי. אני קניתי את העותק פיזית מאמזון, אפשר גם לקנות עותק דיגיטלי.
אז קצת על החוויה עצמה של השביל, הוא לא מרגיש כמו שביל אחד ארוך, אלא כל אי יש לו את אופי השביל שלו קצת, זה גם בא לידי ביטוי אפילו בסימון של השביל שמשתנה בין אי לאי. אני לא באתי לשביל במטרה להשלים את כולו, אלא לקחתי אותו כבסיס לטיול שממנו אני אתגמש ואשנה לפי מה שמתאים לי, וזה באמת עבד ככה ועבד מעולה. בזכות זה שהאיים מאוד קטנים, וגם יש הרבה שבילי הליכה, יש המון מקום לאלתר ולשנות. אני מאוד נהניתי מהגמישות הזו. בשבילי הוא היה בעיקר דרך נפלאה לטייל ולחוות את האיים.
מבחינת תיירים נוספים על השביל אז אין כל כך, לא פגשתי אף אדם ממש על השביל שעושה את כולו. פגשתי מישהו אחד שעשה רק את המקטע של טנריף, ופגשתי מישהי שכן הלכה את השביל כמוני (!) אבל נעצרה בטנריף. כן רואים הרבה תיירים, אבל התיירות ברובה מתנקזת לאתרים בחוף ולטיולי יום קצרים, כל מה שהיה טיפה מרוחק כבר היה די שומם.
מבחינת קושי השביל ברובו לא קשה, הרמה שלו קצת עולה בין כל אי לאי, בעיקר כי הטופוגרפיה פשוט נהיית יותר ויותר הררית החל מגראן קנריה יש הרבה עליות וירידות.
הקנריים עצמם סופר חמודים ונעימים, באתי עם קצת ספרדית שבורה מדואולינגו וזה מאוד עזר.
לי מראש הייתה מגבלה של זמן, ידעתי מראש שלא יהיה לי זמן להיות ב-el hierro, בסוך גם לא הייתי ב-la gomera. מאוד רציתי להגיע ל-la palma אז קיצרתי קצת את השהות שלי בטנריף. בכל אי נשאר לי טעם של עוד. אני התאהבתי לגמרי באיים הקנריים ואני רק מחכה לחזור לשם. הנופים של מגוונים בטירוף, גם בתוך כל אי וגם שעוברים בין אי לאי ממש מרגישים שוני.
מזג אויר
בכל האתרים שראיתי היה רשום שבמאי כבר מתחיל להיות חם מדי בשביל לעשות את השביל, אבל גם כל האנשים האלה הם אירופאים/אמריקאיים שלא רגילים לחום. היו ימים חמים, אבל סה"כ היה ממש אחלה, בשבועיים הראשונים אפילו היה לי קצת קר (בעיקר בגלל הרוח החזקה). מי שרגיל לטייל בדרום הארץ בעונות מעבר זה די מזג אוויר דומה מבחינת טמפרטורות. ההבדל המרכזי שם זה באמת שכשיש רוח היא מאוד קרה לטוב ולרע.
בגדול האקלים שם הוא סב-טרופי, מה שאומר שמזה"א די יציב רוב השנה. פקח מקומי שם הסביר לי שהרוח הקרה מגיעה מאזור הצפוני של האטלנטי, היא גם מאוד קרה וגם מביאה איתה המון לחות- זו הלחות שמאפשרת את הצמחייה של האיים על אף שאין שם כמעט משקעים.
בקיץ יש תופעה של רוח בשם calima שמביאה חול מהסהרה מה שיכול להיות מטרד (לא נתקלתי).
בעלי חיים
וואלה אין כל כך. באתי עם משקפת ושיכלתי השארתי אותה מאחור לאסוף אותה אח"כ. חשבתי שיהיו הרבה ציפורים, לא ממש היו. מעט ממש דורסים (רחם, בז מצוי ועקב חורף). מבחינת בעלי חיים אחרים אין באיים חיות בר, בפוארטוונטורה יש סנאים סוררים שהתרבו בגלל בני אדם. הם לכאורה חמודים אבל חצופים בטירוף בגלל כל התיירים שמביאים להם אוכל. בטנריף יש לטאה אנדמית (!) היא לא הרשימה אותי מאוד, וגם באזור של הר טיידה הם התרבו בקטע לא סביר. שעצרתי לאכול צהריים בפארק באיזו נקודה ממש הייתי צריכה לריב עם שתי לטאות שחמדו את הגזר והמלפפון שלי ברמה שדחפתי אותן שוב ושוב עם מקל ההליכה שלי, אין להן אלוהים.
תחבורה
פירטתי בכל אי איך התחבורה עובדת אצלו כי זה קצת משתנה. בגדול התחב"צ סביר למקומות המרכזיים ותדירות נמוכה לאזורים נידחים קצת יותר. הסתמכתי גם על טרמפים שלא היה תחב"צ נוח, ולא הייתי צריכה לחכות הרבה.
מבחינת המעבורות בין האיים זה די פשוט, אבל יקר. יכול להיות אפילו שטיסות זולות יותר, אבל אז אי אפשר לקחת בלון גז וגם לדעתי מפסידים קצת מהכיף.
לינה
לדעתי הלינה הייתה אולי החיסרון העיקרי לשביל. באופן עקרוני אסור לשים אוהל בשום נקודה שאינה מוגדרת כאזור לינה (ואין הרבה כאלה) וגם לאזורים הללו צריך פרמיטים שזה סיוט בירוקרטי להשיג.
לגבי אזורי קמפינג שמצריכים פרמיט – רשום על זה קצת באיים הרלוונטיים גראן קנריה וטנריף. יש עוד סוג לינה באוהלים שמצריך פרמיט והוא בפארקים הלאומיים ב-teide וב-caldera de taburiente, שדווקא אלה הכי פשוטים להשגה (מפורט בחלק של טנריף ושל לה פלמה).
כל מי שעושה את השביל חייב לישון בשטח מתישהו, אז כל מי שראיתי בבלוגים וכו' עושים bivouac בין שקיעה לזריחה, במקום שלא נמצא על קרקע פרטית/חקלאית ורחוק מיישובים. בפועל זה היה לי קצת יותר מסורבל משתי סיבות: אחת, השקיעה הייתה פשוט ממש מאוחרת רק בתשע בערב, הזריחה הייתה בשבע, לא התכוונתי ללכת עכשיו ברצף 14 שעות, במיוחד בתנאים של רוח חזקה ושאין צל. הסיבה השנייה, היא שיש מקטעים שפשוט קשה למצוא מקום נידח מאנשים, במיוחד בלנזרוטה. בפעם היחידה שישנתי בלנזרוטה בחוץ אכן חיכיתי לאחרי שקיעה, אבל וואלה זה היה די קרוב לכביש וישנתי כנראה בחלקה חקלאית מוזנחת של מישהו. עם זאת, שדיברתי עם מישהו מקומי על זה הוא אמר שיש סובלנות של התושבים לגבי זה, באמת כל עוד האוהל פתוח רק בחושך, ועם רגישות לתושבים של המקום.
אוכל ומים
אוכל זו לא בעיה בשביל, לפחות כל יומיים עוברים בכפר עם מכולת. אני לרוב סחבתי איתי את הדברים היבשים עד לעיר הגדולה הבאה, ועשיתי השלמות של ירקות ופירות בין הכפרים הקטנים. כמובן שאפשר גם לסחוב פחות ולאכול יותר בחוץ.
מים לעומת זאת זה יותר מסורבל, לפעמים יש נקודת מים אחת ל-24 שעות, וצריך לבדוק שעות פתיחה של חנויות ומכולות וגם אז חצי מהפעמים זה יהיה סגור. קראתי על אנשים שביקשו מים מאנשים רנדומליים ברחוב או שדפקו על דלתות. למזלי לא הגעתי למצב הזה.
מבחינת איכות המים, הקנריים עצמם, וגם התיירים, לא שותים את המים מהברז. מבחינה תקנית, אין שום בעיה במים באיים הקנרים, יש כאלה שאומרים שהם לא טעימים (הם מים מותפלים). אני באתי מראש עם טבליות טיהור, לפעמים שתיתי את המים מהברז, לפעמים קניתי ולפעמים טיהרתי.
ניווט
קניתי מנוי לאפליקציה alltrails שהייתה סופר נוחה. לא זוכרת כמה המנוי עלה אבל בערך 200 ₪ לשנה, אפשר להוריד מסלולים אופליין. ממש מומלץ. בפועל הניווט ממש פשוט אפשר גם להסתדר רק עם הספר אם הולכים איתו. אם רוצים לראות אופציות אחרות ומסלולים קרובים אז כדאי באמת גם את האפליקציה.
התארגנות והגעה לנקודת ההתחלה
הגעתי מטיול בספרד (מדריד). קניתי בהתראה קצרה של 5 ימים כרטיס לשני כיוונים ל-gran canaria כולל מזוודה ושינוי ראשון חינם דרך אפליקציית Booking, עלה לי 190 יורו. אני רציתי להשאיר תיק עם דברים שאני לא צריכה להליכה עצמה, מה שהשפיע על התכנון של הטיסות.
נחתתי בשדה תעופה של las palmas ב- gran canaria ב-11/05 בצהריים. שדה"ת הוא וקומפקטי והתחב"צ ממנו לעיר הבירה las palmas מאוד נוח וזמין. ביציאה מהשדה יש תחנות אוטובוס לכל האי ונציג שעוזר לך לדעת איזה קו לקחת ובאיזו תחנה לעמוד. כרטיסי האוטובוס במחיר סביר (בערך 3 יורו) וזמן הנסיעה הוא פחות מחצי שעה.
סידורים לפני היציאה לשביל:
קניתי בלון גז ב- Decathlon Telde, בערך 20 דקות נסיעה באוטובוס מהעיר. יש שם סניף ענק ובלוני גז הברגה בכל הגדלים.
למי שיש מתאם לבלון גז מוארך כמו לכירה ניידת - יש בקנריים המון כאלה אפשר למצוא אותם בחנויות מוצרי בניין וגם סתם בכלבו סיניים של הכל ביורו.
מבחינת קניות של אוכל, אני הצטיידתי בסופר גדול של hiperdino בשכונת triana. באופן כללי הכי אהבתי את הרשת הזו, היה שם מבחר טוב וגם יש שם מחלקה של מוצרים יותר בריאים/טבעיים. עדשים כתומות למשל קצת קשה למצוא בקנריים (אני מתבססת על עדשים כתומות לארוחת ערב) וכמעט רק ברשת הזו הצלחתי למצוא.
הגעה ללנזרוטה:
הגעתי ללנזרוטה במעבורת מלאס פאלמאס מחברת fred olson express. קניתי את הכרטיס דרך אתר direct ferries ב-100 יורו יומיים לפני המעבורת עצמה. כנראה שאם הייתי מזמינה קצת יותר זמן מראש הייתי משלמת איזה 20 יורו פחות. טיסה יותר זולה אבל אין בלנזרוטה בלוני הברגה. המעבורת עצמה אורכת כ-5-6 שעות, אז בחרתי לקחת מעבורת לילה, יצאנו ב-23:00 והגעתי ללנזרוטה בערך ב-5:30. בקושי היו נוסעים, והרבה אנשים הגיעו מוכנים עם מזרון כרית ושמיכה ופשוט פרסו אותם בנקודות מוצנעות על הרצפה. ככה גם אני עשיתי.
שיורדים מהספינה למזרח צריך ללכת איזה רבע שעה עד לתחנת האוטובוס לעיירה המרכזית של האי לנזרוטה arrecife. נסיעה של רבע שעה בערך. משם ל-orzola יש אוטובוס כל 2-3 שעות בערך (הנסיעה אורכת בשעה וחצי). אני פספסתי את האוטובוס באיזה עשר דקות אז המתנתי 2 וחצי לאוטובוס הבא שיצא בשעה 10 בערך, ככה שהיה לי זמן להסתובב קצת בעיירה.
Arrecife היא עיירה די שבורה, מהתחנה המרכזית לאזור המרכזי על קו החוף (charcco de san gines) זה רבע שעה הליכה. קו החוף והטיילת יותר נעימים.
Lanzarote - כללי
לטעמי האי הכי מיוחד בנוף שלו, לפני הטיול ראיתי שאומרים שמרגיש שם כמו במאדים ובחוויה שלי זה באמת די ככה. הכל שם נראה שונה בין אם זה הנוף, צורת החקלאות שם, והגינות הפרטיות.
יחד עם זאת, הוא אחד האיים היותר צפופים באוכלוסייה שלו. אין הרבה שטחים ריקים מנוכחות של בני אדם, וכמעט בכל מקום רואים סממן של ציוויליזציה כלשהי בין אם זה כביש, כפר או שטח חקלאי. העובדה הזו מקשה מאוד למצוא מקומות מוסתרים לשים בהם אוהל (האי גם די שטוח), בשמורות טבע עצמן כן יותר מרוחק מבני אדם ואפשר למצוא שם פינות מוסתרות יותר, אבל יכול להיות שיש שם גם נוכחות יותר משמעותית של פקחים ולהרבה מקומות אפשר להגיע עם רכב. בנוסף לזה, אין כמעט הוסטלים באי, ככה שבתור מטיילת בודדה היו לי אופציות בודדות ללינה במחיר סביר, לזוג זו כבר לא בעיה ויש שלל אופציות לחדרי אירוח, כולל airbnb.
לרשת האוטובוסים באי קוראים intercity, התדירויות של האוטובוסים לא גבוהה, אבל הם מהירים אמינים ויעילים.
ביום המעבר שלי ללנזרוטה מלאס פאלמאס הסתכלתי על תוואי השביל של ה-GR131 באי, והבנתי שהאזורים המעניינים יותר באי לא נמצאים במרכזו (איפה שהשביל עובר על מנת לחצות את האי) אלא דווקא יותר בשוליים (בעיקר המערביים). לכן החלטתי אחרי יום ההליכה הראשון לסטות מהשביל וללכת למקומות שנראו לי מעניינים יותר. בסופו של דבר יצא שמלבד יום ההליכה הראשון שלי ומעט בסוף, לא הלכתי בכלל על ה-GR131, לא יצא לי ללכת את היום האחרון של ה-GR באי מהעיירה uga ל- playa blanca - חלק שדווקא נראה לי מוצלח אבל ויתרתי עליו כדי ללכת לפסטיבל חקלאים.
14/05 - from Orzola to Haria - כ- 12.5 ק"מ
Orzola:
הקצה הצפוני ביותר באי לנזרוטה. יש משם אופציה לקחת מעבורת קצרה לאי הקטן Graciosa אפשר לבקש שם גם כביקור יום. לי זה הרגיש מיותר שהייתי שם, אח"כ שמעתי הרבה דברים טובים על האי הקטנטן הזה ויש לי תחושת החמצה קלה.
יש בעיירה בתי קפה וגם מכולת.
אחרי ארוחת בוקר וקפה על החוף התחלתי את ההליכה בערך בשעה 1. בגדול ההליכה מ-orzola ל-haria היא על שבילי עפר בין כפרים קטנים לפעמים על כבישים, עוברים הרבה דרך שטחי טרסות נמוכות אבל עם צמחי בר. על אף שההליכה עצמה נשארת באיזורים מיושבים לי לטעמי היא יפה מאוד, אולי גם כי זה היום הראשון ופשוט האי הזה מרגיש כמו עולם אחר.
Haria:
עיירה חמודה, יש שם כמה בתי קפה, מסעדות ושתי מכולות. יש גם אופציות לחדרי אירוח. הגעתי למקום בערך בשעה 5, התכנון היה להצטייד במים באיזו מכולת ולשבת לשתות קפה להעביר את הזמן לקראת השקיעה ואז למצוא פינה מוסתרת אחרי העיירה ולשים בה אוהל. ליד הכנסייה המרכזית יש שדרה נחמדה בה מרוכזים רוב העסקים, עצרתי במקום שנראה שיש בו אווירה טובה bar folele, אכלתי שם papas arrugada ב-6 יורו והיה מצויין. המלצר במקום באופן מפתיע דיבר אנגלית, הוא התעניין קצת מה אני עושה ולאן אני הולכת, סיפר שהוא גם טייל באירופה עם תרמיל גדול. שאלתי אותו לגבי מקומות שנוח לשים בהם אוהל, והוזמנתי לבוא לחווה של המשפחה שלו שם אוכל לשים אוהל בלי בעיה. בדיעבד מזל, כי אין כל כך מקומות מוסתרים אחרי הכפר, אז צריך לחכות שכבר ממש חשוך כדי להתמקם. מה גם שהייתה רוח ממש חזקה ודי קר, אז לא היה נעים להיות בחוץ בלי מכסה.
צל: אין כמעט בכלל נקודות צל.
הצטיידות: יש כלבו גם בנקודת ההתחלה ב-orzola, וגם ב-haria יש 2 מכולות ומסעדות.
15/05 - from Haria to La Famara - כ-18 ק"מ
בערך שעה אחרי העיירה וסטייה של 5 דק מהשביל הייתה מסעדה bar restaurante los helechos, רציתי לעצור שם לקנות עוד מים. המקום היה סגור לשיפוצים אבל אחרי קצת תחנונים הבחור שם הביא לי בקבוק מים.
קצת אחרי המסעדה כבר סטיתי משביל ה-GR131, הלכתי לנקודת תצפית של el bosquecillo שעל אף היום המעונן הייתה מדהימה, משם יש שביל הליכה על המצוק עד ל-mirador de la ermita de las nieves, בדרך עוברים ליד מערות והנוף ממשיך להיות יפהפה. המשכתי עוד בשביל על המצוק לכיוון pico de maramajo ואז ירדתי ל- marro alto, משם יש שביל שיורד במתינות לכיוון la famara.
השבילים שהלכתי בהם היו מתוחזקים וגם היה שילוט מדי פעם, הייתה תנועה יפה של תיירים בעיקר ליד la bosquecilla. ההליכה עצמה הייתה די פשוטה וחלקה, בלי חלקים תלולים. בדרך ראיתי לא מעט רחמים, זן שונה מעש שיש בארץ אבל היה קל לזהות אותם והם כמעט זהים לרחמים שיש בארץ.
La famara:
עיירת גולשים פצפונת על החוף המערבי. לפי דעתי העיירה הכי יפה בלנזרוטה קו חוף יפהפה מול צוקים דרמטיים. אפשר ללכת על החוף לכיוון צפון-מזרח לכיוון המצוקים בין דיונות - הליכה מדהימה.
האופציה הזולה ביותר שמצאתי הייתה דירת airbnb עם חדרי מעונות במחיר סביר של 22 יורו ללילה - caleta de famara, המקום עצמו היה די מוזנח ומלוכלך אז לא ממליצה, הבנתי שיותר בעונה יש יותר אופציות. ישנתי בחדר לבד, הבחור המארח אמר שיש בחדר אחר עוד שני אורחים אבל לא ראיתי אותם. בעיירה יש כמה מכולות, ולא מעט מסעדות/בתי קפה.
צל: מלבד המערות - אין נקודות מוצלות.
הצטיידות: בהליכה יש ב- bar restaurante los helechos. וגם בתחילת ובסוף היום בעיירות.
16/05 - La Famara to Tinajo - כ-15 ק"מ
מ-la famara יש שביל הליכה רחב על קו החוף לכיוון נקודת תצפית בשם el risco, משם עזבתי את קו החוף, ועליתי על caldera trasera, אחלה נקודת תצפית על האזור ועל הקלדרה. המשכתי לעיירונת היפה caleta de caballo, יש שם אחלה חוף קטן ומוגן מהגלים להתרענן, אחרי העיירה גם יש אזור עם הרה קרוואנים, המקום היחידי בלנזרוטה שראיתי אוהל.
עברתי את קומפלקס המלונות של la santa (יש שם מסעדות למי שרוצה) לשמורת הטבע הקטנה- zona paleontologica de la santa וחיפשתי קצת מאובנים, בקצה הדרום מערבי של החצי אי המוזר הזה, רואים שיש שביל הליכה קטן, יש שם מין תלוליות קטנות מלאות במלא קונכיות ישנות, כנראה שאלה המאובנים המדוברים.
בצד השני שחוצים את הגשר לכיוון העיירה la santa יש עוד שביל הליכה קצר ויפה עם הסברים על הצמחייה במיוחדת ובעלי החיים במקום. מכאן היו כ-6 ק"מ עד להוסטל שישנתי בו, אפשר ללכת בדרכי עפר, אני תפסתי טרמפים.
Tinajo:
עיירה חמודה ממש. ישנתי ב- Casa-la-Costa, מקום ממש מעולה, מעט יקר אבל לגמרי יש תמורה למחיר.
ישנתי שם בחדר פרטי עבור 40 יורו. כן היה לי שם קטע קצת מוזר - הגעתי בלי הזמנה מראש, ראיתי אותם ב-booking יום לפני כן אבל לא הזמנתי ובאותו יום היה רשום שהם מלאים. שאלתי אותם דרך האפליקציה אם יש להם מקום ואמרו שכן אז הגעתי פשוט. דפקתי בדלת ואחרי כמה דקות לפני שויתרתי הגיע הזוג שמתפעל את המקום (הבחורה דוברת ספרדית והבחור במקור אנגלי). הוא אמר שהמעונות מלאים אבל יש חדר פרטי (שלקחתי). בערב פגשתי עוד שני מטיילים והסתבר לי שבמעונות ישן רק בחור אחד, מה שהשאיר עוד 3 מיטות ריקות. זה היה מאוד מוזר, בדיעבד הייתי מעלה את זה מול הבחור האנגלי אבל המקום עצמו היה מאוד נעים, וגם הוא עצמו היה מאוד סימפטי אז בחרתי להבליג.
אכלתי ב- Majo Picón, מסעדה ממש מומלצת, אכלתי שם 2 מנות פתיחה: אחת חציל קלוי מצוין והשנייה סוג של סלט קפרזה עם סרדינים, כל מנה ב-8.5 יורו, שתיתי גם כוס יין ב-3.5 יורו יין אדום מהאי la palma - אחד היינות הטובים שטעמתי בטיול.
בעיירה יש כמה מכולות וסופר גדול יותר של unide.
צל: אין מקומות מוצלים במסלול.
הצטיידות: במהלך ההליכה אפשר לקנות מים / לאכול במסעדה בקומפלקס המלונות la santa.
17/05 - טיול יום ל-caldera blanca - כ-19 ק"מ
עשיתי טיול יום להקיף את caldera blanca. לקחתי אוטובוס ל-mancha blanca כדי לחסוך 3 ק"מ, ניסיתי בהתחלה לתפוס טרמפים לפארק הלאומי timanfaya אחרי חצי שעה ויתרתי כי היה כבר קצת מאוחר.
** קצת מידע על הפארק timanfaya: אפשר לסייר שם רק עם אוטובוס שיוצא ממרכז המבקרים. אם רוצים לטייל רגלית צריך להירשם מראש לסיור רגלי בתשלום, וגם הוא רק כ-2 ק"מ.
חזרה למסלול, המסלול לcaldera blanca הוא אחד המסלולים הפופולריים (אם לא הכי) בלנזרוטה. אני עליתי על הנקודה הגבוהה ביותר בקלדרה (הייתה רוח משוגעת בעלייה) ואחרי הירידה במקום לחזור חזרה לנקודת ההתחלה הקפתי את הקלדרה מכיוון דרום. אחרי שירדתי מהקלדרה אז לא ראיתי נפש חיה. היה מסלול יפהפה. חזרתי להוסטל ברגל דרך הבתים היפים.
בלילה השני התפנו המעונות בהוסטל אז ישנתי שם (לבד) עבור 30 יורו - גם זה היה בהתנהלות מאוד מוזרה מול הבחור האנגלי...
18/05 Tinajo to Uga - כ-15 ק"מ
לקחתי אוטובוס שוב ל-mancha blanca לחסוך חלק מההליכה על הכביש. המשכתי לצד הכביש עד סטייה מזרחה לשביל PR-LZ-MB04 לכיוון montana cardona, משם ל-montana negra -> caldera de los cuervos - הליכה יפה ממש במיוחד מרשימה הקלדרה.
משם בין הכרמים המיוחדים של לנזרוטה עד ל- la geria, שם התיישבתי בבית קפה Bodega La Geria אכלתי איזה סנוויץ טאפאס לא מוצלח, קפה יותר מוצלח והצטיידתי במים. יש מקומות נעימים לשבת בחוץ ללהינות מהנוף. משם עליתי לאוכף ליד montana tinasoria שם התחברתי ל-GR131.
לפני הכביש הראשי שאחריו מגיעים ל-uga חיפשתי מקום לשים בו אוהל, הכל מסביב שטחי חקלאות אבל יש חלקות שנראות מוזנחות ושלא מגדלים שם דבר. מצאתי פינה שנראתה סבירה וקצת מוגנת מהרוח, חיכיתי לשקיעה והקמתי אוהל.
צל: אין. אולי אפשר למצוא מכסה מאחורי סלעים גדולים בקלדרה.
הצטיידות: סטייה קטנה לאזור של la geria יש שם בית קפה (איפה שאני ישבתי) ואיזה 2 מסעדות.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם