תאריך הטיול | July 2022 |
---|---|
משך הטיול | 50 ימים |
עונה מומלצת | יוני-אוגוסט |
אנו זוג בני 54, אוהבי טרקים. החלטנו לקחת חופשה של חודשיים מהחיים ויצאנו לטרק ששמענו עליו - GR11 חוצה פירינאים. הטרק מתחיל בצפון מערב ספרד לחופי האוקיאנוס האטלנטי בעירה IRUN על גבול צרפת, מטפס על הפירנאים וממשיך מזרחה עד לים התיכון ב- COP DE CREUS .
כ- 850 קילומטרים.
לינה בבקתות הרים ובמלוניות בעיירות ובכפרים.
הטרק עובר דרך כפרים ועיירות ציוריות, חלקן נידחות מאוד, מבנים אותנטיים ועתיקים, כנסיה עתיקה במרכז הכפר... מרגש מאוד בסוף כל יום להגיע אל עיירה קסומה וציורית.
נחתנו בשדה תעופה סאן סבסטיאן בעיירה IRUN. משם נסענו באוטובוס לכוון המיגדלור - הנקודה הרישמית של תחילת ה-GR11. (המלצה מתוך הספר של סיסרון הייתה להקל על היום הראשון של ההליכה בכך שביום הנחיתה נתחיל צעידה מהמגדלור ועד המלון שלנו בIRUN).
התחלנו לצעוד ובדרך עצרנו לטבילה ושחייה בחוף של איירון, באוקיאנוס.
מאחר והחרימו לנו את מקלות ההליכה בטיסה, נסענו לחנות דקטלון (15 דקות נסיעה באוטובוס מאירון).
חזרנו חזרה ותפסנו מונית למלון שלנו (ETH HOTEK). מלון זול ונוח שקרוב לציר המסלול.
יום ההליכה הראשון קצר - 7 ק"מ. הצטיידות... וטיול קצר בעיירה .
התחלנו צעידה בשעה 7:30 בבוקר . בחרנו מלון שלא רחוק מהמסלול.
התחלנו עליה בחורש סבוך, כשהלחות גבוהה מאוד (זה היה צפוי כיוון שהיינו נמוכים בגובה...)
עברנו דרך חוות ציוריות וירוקות של בתים בודדים סביב טבע ירוק.
לאחר 22.3. ק"מ ו- 7.5 שעות הליכה הגענו ל- Bera .
ברה, עיירה מקסימה וציורית מלאה מבנים עתיקים ומרפסות מלאות פרחים צבעוניים.
המלון שלנו: HOTEL CHURRUT , מלון עתיק, חדרים גדולים ומקלחת מפנקת.
9 שעות ו- 40 דקות, 34 ק"מ.
בספר של סיסרון כתוב שמדובר ביום קל, אך התברר כי מדובר ביום ארוך ולא כל כך קל.
(אולי כיוון שהגוף עדיין לא התרגל...)
לאורך כל היום ירד גשם קל שלא הפריע להליכה, אך הקשה על ההפסקות...
לאורך הדרך גבעות ירוקות וחוות בודדים קסומות. באחת מהן מילאנו מיים.
העיירה אליזונדו חביבה, אך מנומנמת, אין הרבה מסעדות. כפי הנראה עונת התיירות לא התחילה עדיין.
32 ק"מ, 10 שעות ו-15 דקות הליכה.
היום התחיל בעליה מתמשכת עד גובה כ1200, עברנו דרך חורש\יעל מקסים עם עצים עתיקים...נוף ציורי, אחו ירוק. באזור הגבוה יותר הנוף השתנה למעין מרבדי דשא טבעיים..
30 ק"מ 10 שעות ו- 15 דקות הליכה.
לאחר ארוחת בוקר בביקתה, התחלנו בטיפוס על הר ושלוחת הר עטופה באחו ירוקץ במעלה פגשנו חבורת רוכבי אופני שטח שטיפסו במסלול דומה והתפעלנו מהיכולת שלהם...
הגוף כבר התרגל למשקל התרמיל ולמונוטוניות של ההליכה והמאמץ.
לאחר כ-4 שעות הליכה ו- 9 ק"מ, עברנו דרך העיירה Burguete . הצטיידנו במזון בסופרמרקט היחידי. הגענו די מוקדם והעיירה הייתה די מנומנמת, שום מסעדה או בר לא נפתחו עדיין.
המשכנו הליכה עד הכפר Orbara , כפר קטן מאוד. עצרנו שם ושתינו בירה בפאב מסעדה שנמצאת לייד כנסיה\מנזר עתיק מאוד.
המשכנו הליכה עוד 3 ק"מ מעייפים עד הכפר Hiriberri .
בסה"כ יום קשה מאוד.
התארחנו אצל אישה בשם אנבל. בחדרים מעל הבית שלה. שם מקום האירוח: Casa Rural Aguerre.
אנבל - אישה מאוד נדיבה ולבבית, אירחה אותנו יוצא מהכלל. הזמינה אותנו לארוחת ערב כיוון שהכל היה סגור בכפר.
23 ק"מ 7 שעות ו- 20 דקות.
לאחר ארוחת בוקר אצל אנבל, התחלנו עליה של כשעתיים שחלקה בתוך חורש מוצל. בהמשך הנוף השתנה לגבעות דשא, פגשנו עדרי כבשים, כמו כן זכינו למופע דאייה של ציפורים.
המשך ירידה מתמשכת וארוכה עד לכפר Ochagavia.
כפר תיירותי עם כמה מסעדות ובארים. מבנים עתיקים מרשימים, נהר שחוצה את הכפר.
ישנו אצל משפחה במלונית בשם: Csa Rural Martinezker.
בעלי הבית נחמדים ואף הסכימו להקפיץ אותנו למחרת כ 20 דקות נסיעה במעלה השביל שלנו.
סה"כ 27 ק"מ, מתוכם הקפצה ברכב כ- 5 ק"מ.
את ה-5 קילומטרים הראשונים בעל הבית הקפיץ אותנו וחסך לנו עליה שהתחילה בכפר. נותרו לנו כ 10 ק"מ הגעה עד Isaba.
Isaba עיירה יפייפיה מלאה סימטאות ציוריות של מבנים עתיקים ומשטחים מרוצפים בצורה אוטנטית שמשמרת את המקום. במעלה הדרך הגענו למפל ומקווה מים קפואים . טבלנו והתרעננו . המשכנו בדרכנו עד הגעה לקמפינג.
לקמפינג הגענו ללא הזמנה מראש, על אף שהודיעו לנו טלפונית שאין מקום, בסוף התברר שיש מקום.
בקמפינג יש מסעדה, חדרים ומקום לקרוואנים ואוהלים.
בארוחת הערב המעולה שקיבלנו פגשנו שוב את סילביה השויצרית ואת יוקאן הספרדי.
16 ק"מ הליכה.
לאחר קפה וקרואסון התחלנו צעידה לאורך מעלה הנחל . בחרנו בוריאנט הצפוני (השמאלי).
המשכנו טיפוס עד מעבר הרים וממנו ירדנו עד La Mina. שם טבלנו בבריכת מים טבעית והמשכנו 3 ק"מ הליכה עד קמפינג Selva. בקמפינג יש גם חדרים וגם אוהלים, קרוואנים מסעדה ובר.
התיידדנו עם המלצר וסיכמנו איתו שלמחרת בבוקר יקפיץ אותנו כ 4 ק"מ לתחילת המסלול.
21 ק"מ.
לאחר ארוחת בוקר לא מלבבת במיוחד במסעדה, המשכנו חזרה לכוון Lamina.
סידרנו הקפצה עם בחור צעיר שעבד בקמפינג והקפיץ אותנו עד כ 4 ק"מ מזרחית ללמינה.
התחיל לרדת גשם זלעפות, התלבטנו אם להמשיך או לחזור חזרה לקמפינג, בסופו של דבר החלטנו להמשיך הליכה בגשם. למזלנו היינו מצויידים במכנסי סערה ובשכמיות גשם.
עברנו דרך ביקתת מחסה מדהימה, ממוקמת במעבר הרים. ירדנו להמשך הליכה בוואדי רחב וירוק. בהמשך טיפסנו עד הגעה לאגם. המשכנו הליכה לתוך חורש-יער , הליכה חוצה ערוצים וזרימות מים עד הגעה אל המלון שלנו ב Candanchu.
ב Candanchu אכלנו ושתינו בבית קפה והצטיידנו במזון מהסופר
19 ק"מ 8 שעות הליכה
התחלנו בירידה עד היציאה מעיירת הסקי והתחלנו לעלות במעלה ואדי זורם עד הגעה לאגם. שם פגשנו בדרך את יוקאן (בסקי, הלך מצטיין). המשכנו לצעוד איתו עד למלון שהזמנו בעיירה הבאה.
שתינו יחד בירה ואכלנו.. קיבלנו מיוקאן עצות ועזרה להמשך תכנון המסלול.
כשצעדנו יחד בדרך, יואב שוחח עם יוקאן על ההיסטוריה הספרדית ופוליטיקה ים תיכונית.
העיירה sallet de gallego יפה מאוד ותיירותית, יש בה חנויות ציוד מטיילים, אגם גדול ויפה, כמה סופרמרקטים ומקומות לינה...
22 ק"מ 12 שעות הליכה.
יום הליכה קשוח במיוחד, התחיל בעליה מתמשכת מהעיירה עד לאגם הראשון שליידו ביקתת de respomuso. שתינו בביקתה קפה גרוע, נחנו כחצי שעה והמשכנו בהליכה לעוד 2 אגמים ואח"כ מעלה קשוח עד למעבר הרים C0llado Pondieiios. עלייה ברמת טיפוס הרים, שהציך קיפול מקלות וזהירות רבה. גם הירידה משם הייתה מאתגרת. המשך הליכה דרך מספר אגמים, שלוגיות וערוצי נחלים זורמים עד הביקתה שלנו.
בביקתה הייתה אווירה נחמדה, שוחחנו עם זוג ספרדים ממדריד ובחורה מצ'כיה (עורכת דין שיצאה למסע לבד.... בהמשך התחברה אל צ'כית נוספת בשם תרזה).
25 ק"מ + 9 ק"מ הקפצה.
לאחר ארוחת בוקר בביקתה התחלנו טיפוס במסלול לא כל כך מסומן, במהלכו צעדנו לאורך צינור פלדה שחצה במנהרות את ההר ועברנו לאורכו.
עברנו מספר אגמים צלולים וקרים בצבע טורקיז וטבלנו בהם.
המשך ירידה עד שפגשנו ערוץ מרכזי בו זורם נחל Ara.
ההליכה לאורך הערוץ הייתה נוחה שאפשרה להגביר קצב, הליכה לאורך עמק ירוק.
זכינו לצפות בלהקות עופות דוסים - "עייט הדגים", אולי גם נשרים..
להקות של עשרות ציפורים שעפו קרוב אלינו בטרמיקה.
סיימנו את יום ההליכה שלנו בקמפינג San nicolas המרוחק כ-9 ק"מ מהעיירה Torla.
לאחר בירה בקמפינג טפסנו טרמפ עד העיירה Torla ושם מצאנו מלון .
הופתענו לגלות שהעיירה Torla הינה עיירה ציורית, מקסימה, עם מבנים מאבן מקומית ששומרו ושוחזרו, חנויות ומסעדות, בארים, ובמורד העיירה זורם נחל עם מים קרים וצלולים.
החלטנו לכבוד יום ההולדת שלי (10.7) לקחת יום הפוגה מהטרק ולהתפנק בעיירה.
יום הפוגה ומנוחה ב- Torla שתוזמן עם יום ההולדת שלי.
Torla - עיירה קטנה, עם רחובות ששומרו, סמטאות צרות עם בתים מאבן אוטנטיים, פרחים צבעוניים בחזיתות ובכניסות לבתים, בתי קפה ומסעדות..
ירדנו מרחק כמה מאות מטרים לערוץ הנחל ומצאנו פינת חמד לרחצה מתחת לגשר עתיק.
חוף קטן עם חלוקי נחל ומים עמוקים צלולים וקרים.
הסתבר שבמלון שלנו הארוחות טעימות ביותר.. ממש מסעדת גורמה - יום בארוחת ערב מפנקת ביותר.
החלטנו להישאר לילה נוסף בטורלה, לכן את הטיול שלנו עשינו עם תיקי יום.
נסענו עם אוטובוס מ-Torla עד לשמורה שמצפון (מרחק כ-15 ק"מ) ושם פגשנו שו את המסלול שלנו-GR11, צעדנו הלוך ושוב כ 10 ק"מ ואח"כ חזרנו באוטובוס לעיירה Torla.
ההליכה בשמורה נוחה, חורש עם המון צל. הסתבר שבשמורה אסורה הכניסה למים .
מסתבר שבTrla עצמה יש פינות חמד לרחצה לא פחות טובות מבשמורה.
21 ק"מ הליכה
עוד ב- TORLA התברר לנו שאין מקום בביקתה הבאה שלנו, לכן החלטנו לדלג על יום ההליכה המוביל אל הבקתה והזמנו מונית שתקפיץ אותנו מהמלון ב TORLA עד העיירה Parzan, שם חברנו שוב ל- GR11 .
המונית הורידה אותנו מעל העיירה והתחלנו עליה מתמשכת בדרך נוחה עד מעבר הרים, משם סטינו מהמסלול כ-600 מ' כדי להגיע לאגם שראינו במפה. הגענו לאגם קסום ומבודד באמצע ההרים וטבלנו בו.
המשך ירידה והליכה בוואדי ובסוף עליה לכוון בקתת Biados - ביקתה ספרטנית, מגורים במיתות קומות, אוכל לא משהו, מקלחות בתשלום... התקלחנו בערוץ הנחל הסמוך לביקתה.
שתינו בירה ונהננו משעות אור בישיבה צופה אל נוף עוצר נשימה.
23 ק"מ הליכה
ערב קודם השארנו את הגבינות והמצרכים שלנו בקרור בתוך המים הקרים שבערוץ הנחל הסמוך לבקתה. לאחר ארוחת בוקר בביקתה אספנו את הצידה שלנו והתחלנו ירידה קצרה לתוך הערוץ ואח"כ עליה מתמשכת עד מעבר הרים. המשך ירידה תלולה לאורך ערוץ הנחל.
המהלך הדרך התחילו להופיע מעיינות שזרמו לכוון הערוץ הראשי. טבלנו בחלקם.
עברנו דרך ביקתת Eston וממנה המשך ירידה לאורך הנחל עד המלונית שלנו שממוקמת כ-500 מ' מעל קמפינג שנמצא ממש על ה-GR11.
פקידת הקבלה במלון סיפרה שהיא מתכננת נסיעה לישראל... שוחחנו, שתינו בירה, קפה...
אחרי מקלחת ירדנו לארוחת ערב במסעדה בקמפינג.
סה"כ 20 ק"מ 9שעות ו- 15 דקות.
לאחר ארוחת בוקר, ירדנו מהמלון לכוון הקמפינג. הצטיידנו במזון מהסופרמרקט שבקמפינג.
מייד מתחילה עליה מתמשכת של כמה קילומטרים עד ביקתת Coronas שהינה ביקתת מחסה לא מאויישת, אך מדוגמת ממש. התברר לנו שקיים שאטל אוטובוס מהקמפינג עד הביקתה הנ"ל.
הדרך עד הביקתה הייתה נוחה ומוצלת, מדי פעם חצינו ערוצי נחל קטנים. בהמשך המשכנו לטפס, הערוצים לאורך הדרך מאפשרים טבילות והתרעננות.
לאחר שעברנו את האגם שפגשנו בדרך, .
לאט לאט התחילו שדות בולדרים
בסה"כ יום מקסים, נוף יפה, הרבה מים ונחלים. ירידות ועליות מאתגרות שכללו שדות בולדרים.
12 ק"מ הליכה - יום קל יחסית.
התחלנו את היום בעליה קצרה, אך טכנית עם בולדרים שמחייבים ריכוז ומעבר מסלע לסלע, עש שהגענו לאוכף. משם ירדנו אל אגם ועוד אגם, טבילה במים והמשך הליכה די נוחה ומישורית עד לירידה תלולה בתוך יער עד חיבור לערוץ נחל.
בערוץ עשינו הפסקת צהריים. המשכנו עד מפגש הנחל עם אגם ענק בשם: Panta de baserca.
אגם ענק ויפיפה עם מים צלולים. שחינו באגם והמשכנו הליכה של כ- 2.5 ק"מ עד הביקתה שלנו.
בביקתה זו נפרדנו למחרת בבוקר מיואב שחזר ארצה ופגשנו לראשונה את מנואל מארגנטינה שישן איתנו בחדר.
בביקתה קיבלו אותנו אבא ובת חביבים שסייעו גם ליואב להזמין אוטובוס לברצלונה. בערב החליף אותם בחור בשם אשר שהיה ממש לא נעים לאורחים בביקתה.
19.4 ק"מ 10.5 שעות הליכה.
בקתת Restanca הייתה מלאה ולא יכולנו להזמין מקומות, לכן נאלצנו לתכנן 2 מקטעי הליכה ביום אחד. התכנון היה לצאת כבר ב 5:30 בבוקר ולהספיק את שני המקטעים.
התעוררנו בשעה 4:45, ולאחר ארוחת בוקר וסנדוויץ שהזמנו גם לדרך, יצאנו לדרך מצויידים בפנסי ראש עד עלות השחר. התחלנו טיפוס ממושך עד מעבר הרים וממנו ירדנו אל סידרת אגמים נדירים ביופיים. המים היו כל כך צלולים שההרים השתקפו מהם כבתמונת ראי. המשכנו הליכה עד ביקתת Restanca. (עד כאן מרחק 11 ק"מ ו- 6 שעות הליכה)
ב- Restansa אכלנו פסטה ופגשנו רץ אולטרמרתון ושוחחנו איתו.
לאחר טבילה באגם הסמוך המשכנו דרכנו לבקתת Colomers, עוד אגם בדרך ועוד ערוצי נחלים זורמים.
ב- Colomers פגשנו 3 ישראלים, אחד מהם חוקר מוח, בחדר האוכל ישבנו ליד משפחה גרמנית ומהנדס אסדות גז צרפתי ושמחנו על חברותה מעניינת .
אוכל לא משהו...
20.2 ק"מ, 8:15 שעות הליכה.
הדרך מ Colomers עברה מספר אגמים והמון ערוצי נחלים . מדובר בשמורת טבע והתברר לנו שהכניסה לאגמים אסורה.
בירידה לכוון Espot בחרנו במסלול מקביל ל- GR11 שקרוב יותר לאגם Ratera .
מהאגם המשכנו הליכה בתוך חורש ואח"כ על כביש עד הגעה ל- Espot.
ב- Espot פגשנו את חברנו מנואל הארגנטינאי שגם צועד את ה-GR11 , אכלנו יחד במסעדה טובה והצענו לו ללכת יחד למחרת את המסלול.
10 ק"מ ו2.5 שעות הליכה, + הקפצה מ-La Guinguta d'Aneu ל-Estaon
יצאנו מ-Espot די מאוחר לאחר שהצטיידנו במכולת/
הטמפרטורות היו גבוהות מאוד, לכן החלטנו לוותר על החלק השני של היום והזמנו מונית שתקפיץ אותנו מ-La Guinguta ל-Estaon.
הדרך ל-La Guinguta הייתה נוחה ומהירה. נשאר לנו יום שלם להעביר... לאחר קפה ובירה בעיירה, ניגשנו לאגם הסמוך לעיירה ונחנו שעות ארוכות עד שהחלטנו להזמין מונית ל-Estaon.
Estaon הוא כפר מאוד עתיק עם מבנים ישנים מאוד שרק בודדים מהם מאוכלסים. במקום קיימת אכסניה שמנהלת אותה בחורה בשם צ'יין, אישה חברותית מאוד.
לאחר ארוחת הערב התכנסו בחצר האכסניה כ- 8 שכנים מתוך 12 הדיירים שבכפר וניהלנו שיחה אתם. הופתענו לגלות שרובם צעירים שהחליט (בעידוד הממשלה) ליישב את המקום.
התרשמנו מאוד מהכפר המיוחד, מהבניה העתיקה, מהמבנים בני מאות שנים ומהפשטות של הסימטאות, מגינות הירק ומהפרחים הצבעוניים בחזיתות המבנים.
12.2 ק"מ, 6 שעות הליכה.
הימים החלו להיות חמים, לכן יצאנו מ- Estaon בשעה 6:00 כדי להרוויח שעות הליכה בטמפרטורת הבוקר... עברנו דרך 2 כפרים מיוחדים ובלתי מאויישים, התרשמנו מבניית האבן המקומית.
לאחר מעבר הרים הלכנו בקו גובה אחיד הצופה על העמק ועל נוף יפה.
לאחר ארוחת צהריים בדרך פגשנו שוב את מנואל הארגנטינאי והמשכנו יחד עד Tavascan.
Tavascan הוא כפר קטן אך עם הצעות ותנאים לתיירים ונופשים, מס' מלונות ומסעדות...
כמהנדס אזרחי, הייתה לי הזדמנות לצפות בבניית בית שהתבצעה בכפר, באומנות בניית האבן...
סה"כ 19.3 ק"מ, 8 שעות הליכה.
התחלנו הליכה עם מוקדם מאוד עם אור ראשון. עליה ממושכת בחורש עד הגעה למעבר הרים בגובה כ- 2,200 , שם פגשנו חבורת ילדים שעלתה מהכוון השני של מעבר ההרים . הילדים הפתיעו אותנו ביכולתם הפיזית לעלות בקלות ולשאת תיקים גדולים.
ירדנו מטה ירידה ממושכת ותלולה עד Areu .
Areu v , כפר קטן ליד נחל, במסמיכות מתחם קמפינג , מקבץ בתים בנויים כמיטב המסורת מאבן מקומית. במקום מלון או שניים ומסעדה.
נהנו מהמבורגר ובירה במסעדה המקומית ובמלון אכלנו ארוחת ערב טובה והזמנו ארוחת פיקניק ליום המחרת. (את המלון ניהלה בחורה צעירה, סטודנטית לרפואה ודוברת אנגלית רהוטה.
16.5 ק"מ, 8 שעות הליכה.
החלטנו להזמין מונית שתקפיץ אותנו כמה קילומטרים במעלה המסלול, להרוויח כמה קווי גובה..
יצאנו בשעה 5:30 , נסיעה בדרך 4\4 כ 30 דקות נסיעה עד סמוך לבקתת Valferrera. משם התחלנו את ההליכה.
הדרך התאפינה באחו ירוק עם המון מים ועדרי סוסים . עברנו דרך ביקתת מחסה מרשימה ופגשנו משפחה שהתאכסנה בביקתת המחסה כמה לילות.. משם המשכנו עד לתחילת מעלה תלול לכוון מעבר הרים בגובה כ 2,800 שמהווה את גבול אנדורה.
המעלה היה מאתגר מאוד מאוד, תלול עם שברי אבן בגדלים שונים, דרך תלולה וחלקה.
מנואל הארגנטינאי מתלווה איתנו כבר כמה ימים והפך חבר צוות שותף לטרק שלנו.
מהמעלה ירדנו לכוון אגם - אחד היפים ביותר בטרק, מים צלולים ונקיים.
לאחר טבילה, המשך הליכה במגמת ירידה עד הגעה אל Arensal
סה"כ: 17 ק"מ, 8 שעות הליכה.
יום קשה במיוחד, המון עליות וירידות מצטברות.
יצאנו ב-6 בבוקר יחד עם מנואל , קיבלנו ארוחת פיקניק מהמלון. ירדנו ברחוב הראשי של Arunsal ומייד התחלנו בטיפוס מתמשך עד למעבר הרים, פגשנו שם שני רצים...המשכנו בירידה עד Arens ושם עצרנו לקפה באחד המלוניות... המשכנו הליכה במגמת עליה ואח"כ ירידה לנחל... פגשנו קבוצת נערים שהתאמנו בריצת ניווט.
המשך הליכה לכוון מעבר הרים , עברנו דרך בריכה בנויה ואזור פיקניק, נערים מקומיים התחרו בקפיצות למים...
במעבר הרים פגשנו משפחת מטיילים שהציעה לנו טרמפ עד אנדורה לבל.
יום מנוחה באנדורה, פגשנו שוב את מנואל, סיירנו ברחוב הראשי בו ממוקמות שפע חנויות ספורט ,מסעדות וכו' . כדאי גם לטייל באזור העתיק של העיר.
13 ק"מ, 7 שעות הליכה
מהמלון שלנו הזמנו מונית (15 יורו) שהקפיצה אותנו חזרה לשביל. התחלנו הליכה בשביל מסודר בשמורה. פגשנו רץ הרים שתירגל ריצה הלוך ושוב בעליה.
עלינו עד אוכף ומשם ירדנו לערוץ נחל. בהמשך עברנו דרך המון בקתות מחסה שנראו במצב טוב.
הגענו לבקתה שלנו יחדם עם קבוצת נוער ספרדיים שעשו שמח...רקדו ושרו..
האוכל בבקתה היה מעולה, מרק וספגטי בולונז.
17.5 ק"מ, 8 שעות הליכה.
יום הליכה יפה ונופים מרשימים: נחלים, אחו, סוסים, קרחות יער עם דשא ירוק, אגמים..
מספר בקתות מחסה מרשימות לאורך הדרך.
בקתת Malniu נחמדה ונוחה, צוות חביב, מקלחות חמות ואוכל טוב.
14.1 ק"מ, 6:25 שעות הליכה.
עזבנו את הבקתה הנחמדה לאחר ארוחת בוקר, הדרך סומנה לא משהו... והסתמכנו על האפליקציה שעובדת אופליין. עברנו דרך גבעות אחו יפות, חלפנו על פני ישוב קטן בשם Saneja וקנינו שתיה ממכולת ישנה מאוד (הרגשנו שהפרענו את מנוחתה של בעלת הבית המפעילה את המכולת).
חלפנו על פני אתר קמפינג והמשכנו עד Puigcerda.
הגענו לחלק התחתון של העיירה ותחילה התרשמנו שמדובר בעיירה אפרורית . אח"כ התברר לנו שיש חלק עליון לעיירה שעולים אליו עם מעלית . הגענו אל מתחם קסום של רחובות עם בניינים עתיקים, כנסיה, המון מסעדות וחנויות. אכלנו ארוחת ערב, סיור קטן ברחובות וירידה חזרה במעלית לעיירה התחתונה חזרה למלון שלנו.
המלצה: לא לפספס את החלק העליון של העירה.
החלק הראשון של היום עובר על כביש, לכן החלטנו לדלג אותו בעזרתה של מונית אשר הקפיצה אותנו עד הכפר Vilallobent ומשם התלחנו לצעוד.
עליה ממושכת על שביל נוח כ 11 ק"מ עד הגעה אל מעבר הרים. רוב הזמן הדרך הייתה מוצלת, בתוך יער. בהמשך הנוף השתנה לגבעות מעוגלות ופחות הרים משוננים המאפיינים אר רכס הפירינאים. התוואי ממש צמוד לגבול עם צרפת.
בדיוק במפגש השביל שלנו עם הכביש המוביל אל Planoles ממוקמת מסעדה מעולה שאכלננו בה צהריים. לאחר מכן המשכנו הליכה , חלפנו על פני Planoles עד הגעה למלון שלנו הממוקם בפאתי הישוב.
רעבים ועייפים, אכלנו ארוחת ערב מעולה ולמחרת בבוקר קבלנו ארוחת בוקר לתפארת.
סה"כ הליכה קלה של כ- 11 ק"מ.
מייד אחרי ארוחת בוקר מעולה הגיעה מונית שהזמנו יום קודם שתחזיר אותנו למסלול וגם הקפצת כמה קווי גובה... התחלנו הליכה מעט מעל בקתת CORRAL BLANC
הליכה נינוחה ודי מישורית בתוך חורש ושביל נוח עד הגעה לכפר Queralbs - כפר ציורי, בתי אבן אוטנטיים, סמטאות צרות... אכלנו בבר-קפה, ניגש אלנו בחור מקומי שסיפר כי עבד באל-על..
אח"כ המשכנו לתחנת הרכבת מתחת לכפר ועלינו עד NUria.
נסיעה מיוחדת ברכבת, עם נוף מרהיב.
המלון בנוריה יקר, אך אין ברירה... ארוחת ערב מפתיעה (הכל כלול).
ביקשנו שיארזו לנו את ארוחת הבוקר כיוון שתכננו יציאה מוקדמת למחרת כדי להספיק לעבור את מעבר ההרים לפני 12:00 כיוון שצפויה הייתה סערת גשמים.
20.4 קמ, 7.5 שעות הליכה
התחלנו הליכה בבוקר מוקדם בשעה 6:00 כיוון שבאזור ההררי אמורה היתה להגיע סופה וגשמים והבנו שצריך לרדת ממעבר ההרים לפני הצהריים. במקום ארוחת בוקר קיבלנו פיקניק לדרך.
טיפסנו עד לאוכף הראשון לגובה כ 2750מ' ממנו נשקף נוף מרהיב לכוון Nuria.
המשכנו הליכה על אותו קו גובה, עדרי איילים ליוו אותנו ונוף הרים בראשיתי ומרהיב.
השמיים התחילו קודרים ואפורים... לאחר כ-11 ק"מ הגענו אל בקתת Ulldeter' מקום טוב להפסקת קפה עם עוגת גזר...המשכנו ירידה לאורך ערוץ הנחל עד הגעה אל העיירה Setcases.
בדרך מטה התחיל לרדת גשם ונאלצנו להשתמש בשכמיות ומכנסי סערה..
זה לא מנע מזוגתי יעל לטבול באחת הבריכות הטבעיות בדרך.
Setcases הינו כפר מקסים שבתחתיתו זורם נחל יפה. יש תעלת מים זורמים בין הבתים.
בניה מאבן מקומית... התאכסנו במלון שבקומתו הראשונה קיימת מסעדה.
פיצה , בירה להתחלה, ואח"כ אכלנו במסעדה נהדרת...
* בכפר קיימים מס' לא קטן של מקומות לינה.
24.1 ק"מ
יצאנו מ- Setcases מוקדם בבוקר מצויידים בארוחת פיקניק לדרך. חצינו את הנהר של העיירה ומייד התחלנו מייד עליה בחורש, עליה רצופה עד למעבר הרים.
הדרך היתה מגוונת, חורש, קרחות יער... עברנו דרך עוד עיירה ציורית בשם MLLO ופגשנו שם שוב את חבורת הרצים. קנינו קפה וגבינה והמשכנו עד Beget.
הגענו אל מלון משפחתי מקסים בשם: Mas La Cabanya
לאם המשפחה קוראים מוניק, פינקה אותנו עם ארוחה ביתית אורז ועוף עם קארי, ויין מקומי.
המלון המשפחתי ובני המשפחה מקסימים, מקום שמקיים סדנאות יוגה.... קיבלנו חדר מלכים מקסים חלונות פונים לנוף ולנהר.
סיכמנו עם הבן של מוניק שלמחרת יקפיץ אותנו כ- 4 ק"מ קדימה לתוך המסלול שלנו.
מומלץ מאוד לתכנן יום מנוחה במלונית של מוניק.
22 ק"מ, 9:45 שעות
היות וב- Aniol d'Aguja אין אפשרויות לינה, החלטנו ללכת 2 מקטעים ביום אחד.
התעוררנו מוקדם בבוקר וכבר ב 5:30 אכלנו ארוחת בוקר מפנקת שהושארה לנו במטבח הביתי של המשפחה והכנו סנוויצים לדרך.
הבן של מוניק הקפיץ אותנו כ- 4 ק"מ, התחלנו עליה מתמשכת עד למעבר הרים, והמשך הליכה עד ל- Talaixa - עד כאן 11.5 ק"מ, 4:45 שעות.
ב- Talaixa יש מבנה שמאפשר לינה של מטיילים, ללא תנאים כגון מקלחת או מזון... (בקתת מחסה משודרגת). במקום יש מים ואפשרות טובה לקמפינג. פגשנו שם כמה צעירים ממדינות שונות ושוחחנו...
משם המשכנו עוד כשעה עד הגעה לסיום המקרע הראשון - Aniol d'Aguja .
מנקו זו חייבים חייבים לצעוד כ- 5 דקות הליכה צפונה מהמסלול במעלה הנחל עד הגעה לבריכת מים מדהימה שניראית כמו "לגונה כחולה". טבלנו שם ולאחר מכן המשכנו הליכה לכוון Albanya.
יום קשוח במיוחד !
כ- 6ק"מ, מאלבניה, התקשרנו לטלפון של הקמפינג הסמוך ל-Albanya(שם ביצענו הזמנה בבוקינג)
לשמחתנו, בעל הקמפינג הגיע לקחת אותנו וחסך לנו המשך הליכה מפרכת.
הקמפינג ממוקם כקילומטר מהעיירה Albanya, יש שם סופרמרקט ומסעדה.
החלטנו שמגיע לנו יום חופש והזמנו מקום ליום מחרת ב Albanya כיוון שלא היינו מרוצים מהחדר שלנו בקמפינג.
לאחר לילה בקמפינג, החלטנו לקחת יום חופש למנוחה (לאחר שהתברר לנו כי יש מקום לינה ב-Albanya ) המרוחקת כ 1ק"מ מהקמפינג. הגענו לאכסניה\מלונית הממוקמת בסמיכות לכנסיית הכפר ומנוהלת ע"י 2 נשים צעירות.
ביום החופש שלנו צעדנו לכוון הנהר (עפ"י הסבר מבעל הקמפינג), מצאנו בריכות טבעיות ופינות חמד. בילינו כמה שעות בבריכות, ואח"כ צעדנו לכוון החדר שהזמנו באכסניה ב Albanya.
הדרך מ- Albanya הייתה כולה בתוך חורש, דיי משעממת וצחיחה, ללא נחלים\מים.
העיירה Macanet נחמדה. מלאה סימטאות צרות ומבנים שמצלים על הולכי הרגל.. מבנים ישנים...
כמובן אזור עם כנסייה... ישנו במלון בו יש מסעדה טובה ואכלנו את הסטייק הטעים ביותר.
קנינו במכולת פירות, אבטיח וגרעינים.
21.1 ק"מ 7:30 שעות
מוקדם בבוקר התחלנו צעידה, שוב פעם בתוך חורש\יער אלונים יבש וצחיח ללא נקודות מים בדרך מלבד בישוב שעברנו דרכו (La Vajol), שתינו קפה, מילאנו מים והמשכנו בדרך.
באותה תקופה פרצו שריפות ענק בספרד, אמנם באזור אחר לגמרי, אך היובש הגדול וההליכה בתוך החורש הצחיח גרמה הרגשה מעט לא נוחה.
יום חם במיוחד - להצטייד במינימום 3 ליטר מים.
ב- La Jonguera התאכסנו במלון נחמד בשם Hotel Nacional. במתחם יש סופר ענק ומסעדת בשרים גדולה. העיירה La Jonguera לא מרשימה, ניראית כמו עיירת פועלים או מהגרים אפרורית.
26.7 ק"מ, 9:25 שעות.
בערב קודם רכשנו מצרכים מהסופר הסמוך למלון והצטיידנו ליום הליכה ארוך.
הימים חמים, והתרגלנו לתחילת תנועה מוקדם עם אור ראשון.
5:30 בבוקר, מצויידים בפנסי ראש התחלנו הליכה. לא הזדקקנו להדליק את הפנסים כיוון שהדרך הייתה ברורה . תחילה הליכה ברחובות העיירה, אח"כ התחיל השביל לעלות במעלה ההר. עליה רציפה כשעתיים. לאחר מכן הדרך נהייתה די נוחה, ומוצלת רוב הזמן ביער אלונים.
מקום למילוי מים בדרך: Santa LLucia (כנסיה מתוחזקת היטב, ומקום מעולה לפיקניק)
מקום נוסף שעברנו דרכו ועצרנו לקפה ובירה\מים: Requesens.
המשך הליכה משם ביום חם ויבש ללא מים נוספים.
הדרך בפאתי העיירה Espolla התמלאה גפנים . נחתנו בעיירה היישר לתוך בר-מסעדה מקומית.
המקום נראה כאילו עצר מלכת, הזכיר חדר אוכל של קיבוץ. הזמנו ארוחת צהריים .
סוף יום חם מאוד ומעייף .
בבר שאלנו מקומי על מקום לינה ומצאנו מקום אצל משפחה בעלת מבנה מיוחד משנת 1600 לספירה. לבעל הבית קראו נרסיסקו. איש כבן 79, הראה לנו את הבית ואת המקום בו הוא שומר את שמן הזיית שהוא מייצר והיין שהוא מכין. סיפר כי הבית והשטחים החקלאיים, גפנים ועצי זית עברו מדור לדור מאות שנים.
ישנו בבית מיוחד וחדר מרוהט בריהוט עתיק.
ארוחת ערב בבר מסעדה מקומית נוספת שקיימת בכפר.
18.3 ק"מ + 7 ק"מ הלוך ושוב בעיירה.
יצאנו מEspolla בדרך קיצור (חסכנו כ-9 ק"מ) והתחברנו ל-GR11 . הדרך יפה ומלאה עצי זית, גפנים וענביי יין. הליכה די נוחה. עברנו דרך 2 עיירות קטנות ומלנו מים והמשכנו עד LLenca.
ב- LLenca התאכסנו במלון חביב בשם "פלורידה".
הגענו בתקופה עמוסה מאוד מבחינת תפוסת בתי המלון, והחלטנו להצטייד באוהל, שקי שינה ומזרונים כדי להיות בלתי מוגבלים במקומות לינה. נסענו מרחק של כ20 דקות באוטובוס לעיירה Figueres שם מצאנו חנות דקטלון עצומה והצטיידנו .
חזרנו שוב ל- LLenca טיילנו באזור חוף הים , אלנו במסעדה קרובה לחוף .
LLenca היא עיירה עם חוף מדהים שיכולה לשמש בסיס טוב גם לאחר סיום הטרק. אחת היפות והמרכזיות מבחינת תחבורה.
ידענו שבסיום הטרק נחזור לעיירה הזו.
יצאנו לאחר ארוחת בוקר טובה במלון שלנו ב- LLanca , קנינו לחם וגבינה וחזרנו לGR11 .
עליה עד לגובה של כ 500 מעל פני הים., עברנו דרך טירה וכנסיה גדולים ומשם ירדנו לעיירה קטנה ציורית ומקסימה בשם: La Selva De Mar. עצרנו לבירה ונישנוש... מתחילים להבין שהטרק העצום והמיוחד שלנו עומד להסתיים .. מנסים להאט את הקצב ולהרגיש את הרגעים האחרונים..
מנואל כהרגלו הזמין לחם עם דג אנשובי... המשכנו הליכה עד החוף של העיירה El Port De La Selva.
טבלנו לראשונה במי הים התיכון - לא להאמין !
נפרדנו ממנואל שחזר ללון במלון ב-LLanca וקבענו להיפגש למחרת בבוקר להמשך צעידה של היום האחרון של הטרק.
המשכנו הליכה לאורך החוף ודרך העיירה, חלפנו דרך המרינה ואת הלילה ישנו על החוף.
16 ק"מ
נפגשנו עם מנואל בעיירה, לאחר לילה עם שינה לא משהו על החוף...
התחלנו יחד נרגשים את יום ההליכה האחרון שלנו בטרק.
נכנסנו לתוך השמורה של Cap De Creus. הליכה ממושכת לתוך לשון יבשה החודרת לתוך הים.
חלק מהדרך מיוערת, בדרך מספר מבנים וכנסיות עתיקות.
יום חם, המון שיחי פתל בשלים בדרך... בקרבת נקודת הסיום עצרנו להתרעננות במסעדה. שתינו בירה וקולה והמשכנו עוד כ 1 ק"מ עד נקודת הסיום הרשמית של ה-GR11.
משם ירדנו לטבילה במי הים התיכון.
שמחים ומאושרים מהסיום המוצלח של המסע המושלם שלנו.
חזרה במיניבוס עד ל- קדאקס.
בחוף של קדאקס שתינו בירה ומשם לקחנו אוטובוס חזרה למלון ב- LLANCA.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם