תאריך הטיול | June 2010 |
---|---|
משך הטיול | שבוע |
עונה מומלצת | יוני-אוגוסט |
שק שינה - אם אין בכוונתכם לישון בשטח, אין צורך לקחת שק שינה.
הרפוחיואים מספקים שמיכות צמר, כריות, והם בדרך כלל מוסקים.
מזרון - אין צורך.
גזיה/בנזיניה - אנחנו טיילנו עם בנזיניה לצורך הכנת קפה/תה. אני לא יודע מאיזה גובה שימוש בגזיות הוא בעייתי, אבל רוב הזמן הסתובבנו בגבהים בין 2,000 ל-3,000 מטר. בספרד אין בעיה למצוא מיכלי גז – לא זה השיקול.
ביגוד חם - לקחת אתכם בתיק כובע גרב, כפפות, מעיל גשם וגטקס – הקיץ יכול להטעות בפירנאים, ומטמפרטורה של 25 מעלות בגובה של 2,500 מטר, אפשר תוך כמה שעות להיות בחורף אלפיני.
תיק - 35 ליטר ומעלה. מתחת לזה כבר תצטרכו לוותר על ציוד.
נעליים - יש צורך בנעלי הליכה טובות כמו בכל טרק. לא לוותר על סנדלים. גם כי אין כמו להוריד את הנעליים בהפסקות צהריים ארוכות, וגם כי לרפוחיים אסור להיכנס עם נעלי הליכה (פירוט נוסף על הרפוחיים בסעיף המתאים).
מקלות הליכה - פריט נפוץ מאוד אצל מטיילים אירופאים, אך אצל ישראלים (עדיין) לא. חלקנו השתמש, חלקנו לא, ככה שדעתנו חלוקות לגבי הנחיצות. חובה זה בטוח לא.
קרם הגנה - הכרחי! ביולי אוגוסט סביר להניח שתתקלו בשמיים כחולים ובשמש קופחת.
מים - נושא שמטריד הרבה מטיילים, שמוזר להם להסתובב רק עם בקבוק אחד בטרק ארוך. יש המון מים בפירנאים ולרוב הסתובבנו במקומות שממש ראינו מאיפה הם באים, אז למרות שהיו לנו טבליות הכלרה, לא השתמשנו בהן אפילו פעם אחת.
בהרים פוגשים מקורות מים טובים כל חצי שעה גג. אפשר לטייל עם בקבוק אחד, אנחנו שאפנו להסתובב עם שניים. אחד מלא ואחד כדי למלא.
שפה - בפירנאים מדברים בעיקר קטלונית, שזה בגדול ספרדית מעורבבת עם צרפתית. אם אתם דוברי ספרדית תסתדרו מצוין, ואם רק אנגלית, תסתדרו קצת פחות טוב.
תחבורה - יש מערכת אוטובוסים נוחה מאוד בספרד. אפשר להזמין מראש באינטרנט, אבל זה מאוד פוגע בגמישות הטיול. לא נתקלנו באוטובוסים מלאים פרט לפעם אחת, שבה נאלצנו לחכות שעתיים. הנסיעות יקרות יותר מבארץ. אתרים בתחום: www.movelia.es, www.alosa.es
שבילים ומפות - מראש תכננו ללכת רוב הזמן על השביל שחוצה את הפירנאים הספרדים – GR11. קנינו דרך האינטרנט מדריך של השביל הזה של חברת Cicerone. מדריך טוב, לא יקר מדי, אבל ממוקד רק אליו.
אני ממליץ על לקנות או להשיג אותו איזה חצי שנה לפני נסיעה מתוכננת וככה לדעת לתכנן באמת את הטיול.
קניית מפות בקנה מידה של 1:50,000 ומטה בפארקים מאפשרת טיול בטיחותי ומהנה, עם יכולת לסטות מהשביל שרוצים, ומצד שני להתמצא במקרה שמתברברים.
רוב הטיול מתבסס על השביל המרכזי, עם סטיות פה ושם, יש להכיר שני שבילי מזרח-מערב נוספים בפירנאים: ה-GR10 הוא השביל שחוצה את הפירנאים הצרפתים וה-HRP הוא "שביל הפירנאים הגבוה", שלא מתייחס לגבול, אלא בעיקר מסתובב גבוה בהרים.
אפשר וכדאי להשתמש בהם כדי לגוון... שני ה-GR מסומנים בסימון המקובל – לבן/אדום. הם משולטים ומסומנים לא רע, אך הרבה פחות טוב מבארץ.
רפוחיו הוא מפלט הרים במשמעות המילולית שלו. בקתה, בדרך כלל בת שתיים - שלוש קומות, שמאכלסת עד 100 אנשים בלילה ומספקת את כל מה שצריך: מים, ארוחות חמות, פיקניקים, שירותים ומקלחות חמות, תחזיות מזג אוויר, תקשורת, חבלי יבוש כביסה, וכו'... חשוב להזמין הרבה מראש, כי הם מלאים בקיץ
אנחנו הזמנו שלושה חודשים לפני דרך האינטרנט, ושילמנו מקדמה של 10 יורו לבנאדם. מבחינת מחיר: לילה ברפוחיו, כולל ארוחת ערב חמה, פיקניק ליום למחרת, ארוחת בוקר קלה, ומקלחת חמה, יעלה בסביבות 45 יורו. זמני האוכל הם ברזל ברפוחיו, ויש לתכנן לפיהם את ההגעה: בסביבות 19:00 ארוחת ערב, וב-07:00 ארוחת בוקר. ללינה באזור אגואסטורטס, האתר www.lacentralderefugis.com מספק הרבה מידע ומאפשר הזמנות.
בשמורת אורדסה הנושא קצת יותר קשה. גוריץ, הרפוחיו המרכזי בשמורה, מרכז הרבה מידע. הוא אחד המפורסמים בפירנאים, ויש לו אתר טוב: www.goriz.es.
שימו לב, ברפוחיו השונים יש "חוקים" שכדאי להכיר: מקלחות תעלנה כסף, אסור להסתובב עם נעלי טיולים ואסור להכניס את התיקים לחדרי שינה. בגדול, שימו לב לשלטים ויהיה בסדר.
מזג האוויר בפירנאים בקיץ הוא בגדול מצוין. רוב הימים טיילנו מתחת לשמיים כחולים ורק ביומיים מהטיול היו עננים בשמיים.
תופעה שחשוב להכיר היא סופות קיץ - סופות אופייניות ליולי אוגוסט, שמתחילות אחר הצהריים, מורידות גשם, ברקים ורעמים, ונעלמות כלא היו בבוקר.
התייחסות אליהן הופכת להיות רלבנטית בעיקר אם ישנים בחוץ. אם מתכננים לישון ברפוחיו, אין צורך לעשות דבר חוץ מלהכיר את התופעה.
העונה המומלצת היא בין יולי לאוגוסט, ביוני יש עוד הרבה שלג בהרים ומעברים יכולים להיות חסומים. ביולי יש שאריות שלג, בעיקר במפנה הצפוני של ההרים. מצד שני, השלג מוסיף המון לנוף ולזרימת המים. הפריחה מיוני עד אוגוסט בשיאה, ורואים פרחים שצומחים בארץ במרץ-אפריל!
אגואסטורטס הוא פארק, שגולת הכותרת שלו הוא עשרות האגמים (Estany) הפזורים בו.
יום ראשון: נסיעה באוטובוס מברצלונה לאספוט (Espot), הכפר שמהווה נקודת היציאה לפארק. שם קנינו מפה (שמונה יורו למפה של כל הפארק בקנה מידה 1:25,000) והחלטנו איך נכנס לפארק. מאספוט יש שתי אופציות להגיע לפארק – או ברגל או עם דיפנדרים שלוקחים הרבה כסף, עלינו ברגל על ה-GR11, בעיקר כי היה זמן.
כמה שעות הליכה עד לאגם סנט-מאוריצי המפורסם, הספתח לאגמי השמורה ומשם טיפסנו דרך שביל צדדי (מסומן בצהוב-חום) דרך מפל נחמד ועלייה פחות נחמדה. בשלב כלשהו חזרנו לשביל הראשי, איתו המשכנו עד הרפוחיו הראשון – D’Amitges. מקום מאוד יפה, בגובה 2,380, לחוף אגם קטן ומרשים, מוקף בכתמי שלג. היום הראשון אמנם התחיל מאוחר, אבל לא חסך מאיתנו.
מי שרוצה לעבוד קצת פחות קשה, יכול להגיע עד לרפוחיו עם דיפנדר או רק עד לאגם, ובכך למתן קצת את ההתחלה.
יום עם הרבה נפח. כולו על בסיס ה-GR11, שפשוט חותך את השמורה. עברנו בו שלושה אוכפים משמעותיים, עשרות אגמים, הרבה מאוד שלג (לא ברמה שמצריכה קרמפונים או יתדות) ונופים עוצרים נשימה. ארוחת צהריים הייתה על בסיס הפיקניק שקנינו ברפוחיו הקודם ואכלנו אותה עם פחית בירה ברפוחיו קולומרס (Colomers), בדיוק באמצע הדרך. משם המשכנו לרפוחיו בו ישנו, Restanca. זה היה היום הכי מרשים בכל הטיול – נראה ארוך על המפה (במיוחד שהיא בקנה מידה כל כך נמוך), לא פשוט פיזית, אבל באמת מגיעים בו למקומות חריגים.
יום קצר, שבו היינו צריכים להספיק להגיע לאוטובוס בצהריים בעיירה Vielha. כולו היה על בסיס השביל. התחלנו את היום בעלייה של כ-400 מטר, אל אוכף שיושב מעל אגם מאוד יפה. משם ירידה ארוכה עד למנהרת Vielha, משם כדאי לתפוס טרמפ של 10 דקות צפונה לעיירה. Vielha היא עיירת סקי בגדול, שבקיץ מהווה מרכז לטיולים באזור. שתינו בה קצת בירה, החלפנו בגדים ועלינו על אוטובוס דרומה, לעיר לרידה (Lleida/Lerida).
לרידה היא עיר ספר, שלי אישית קצת מזכירה את עפולה. כלומר, מזכירה במובן של אם אתה רוצה לטייל ברמת הגולן ואז לנסוע באוטובוס לטייל בגלבוע, כנראה שתצטרך לעבור בדרך בעפולה. האירוע המרכזי בלרידה היה לראות את ספרד מנצחת את גרמניה בחצי הגמר של המונדיאל. תזמון חריג...
יום רביעי: נסיעה באוטובוסים מלרידה לכפר טורלה (Torla), השער לפארק אורדסה המפורסם. יש צורך להחליף שני אוטובוסים (ב-Barbastro וב-Broto). הנסיעה יפה ואורכת זמן, ככה שמגיעים בצהריים. זה היה היום מנוחה שלנו. טורלה הוא כפר יפהפה, עם הרבה חנויות של ציוד טיולים (במחירים לא רעים), קצת מסעדות, מלונות ומכולות. אני חייב לציין את המלון שישנו בו כאן – Hotel Bujaruelo, שהיה מצוין.
התכנון שלנו באזור אורדסה היה ברובו סטייה מה-GR11, שליווה אותנו עד עתה. תכננו לעלות דרך הפארק לרפוחיו גוריץ, לחצות את הגבול במעבר Breche de Roland בגובה 2,800, ולישון ברפוחיו Serradets, שנמצא כ-300 מטר מתחת למעבר, בכיוון צרפת (צפון). משם רצינו לרדת לגווארני (Gavarnie), כפר צרפתי שממוקם ליד מפל בעל אותו שם – המפל הגבוה באירופה, להסתובב שם יום, לישון בגווארני ואז לחזור לספרד משביל אחר, נמוך יותר, הבעיה בה נתקלנו הייתה שלג.
מסתבר שבחורף 2010 ירד הרבה שלג ועד מאוחר יחסית, ולא היה שום סיכוי לחצות את המעבר בלי ציוד שלג, שאין לנו. מה שהוחלט בסוף היה שונה, ועוד השתנה בהמשך. אם מטיילים באוגוסט, התכנון המקורי נראה לי הכי יפה ואפשרי. אם מטיילים לפני כן, צריך לקחת בחשבון ששלג ימנע מכם ללכת על פי התכנון. דבר נוסף: אל תתנו לצד הספרדי להטעות אתכם! הוא משמעותית פחות מושלג כי הוא פונה דרומה...
מונית לאתר קמפינג בוחארואלו (אל תקחו מונית, יעשקו אתכם. תתפסו טרמפים, יש מספיק) ומשם טיפוס רציני לכיוון מזרח, למעבר שאת שמו אני לא זוכר. השביל לא מסומן בשטח, אבל ברור מאוד, ומופיע על המפה. העלייה יפה והמעבר לצרפת נחמד. משם ניסינו לטפס לרפוחיו סרדטס מלמטה, אך נתקלנו בשלג בלתי עביר. ויתרנו על הלילה שם, ולמזלנו זה היה הרפוחיו היחיד שלא שילמנו לו מקדמה.
שוב נאלצנו לשנות תוכניות: ירדנו למטה לגווארני, בדרך מרשימה עם המון מים, מפלים, סוסים, מרמיטות, כבשים צבועות בכחול, עכברי שדה, ואפילו צפרדע ונחש.
המפל מאוד מרשים, אבל ערפל שנכנס מאוד מהר לעמק הסיט אותנו מהליכה עד למפל ממש, ופנינו לחפש מלון. מצאנו הוסטל זול ופשוט, שם ישנו את הלילה.
למחרת תפסנו טרמפ של שני קילומטר עד למפגש בין השביל הצרפתי לכביש מקומי, שם התחלנו הליכה מערבה על ה-GR10. הליכה די משעממת יחסית לימים הקודמים, אבל עדיין מרשימה. בשלב מסוים עזבנו את השביל (ניווט לפי מפה של הפארק שהייתה לנו, בקנה מידה 1:50) ופנינו דרומה, לכיוון ספרד.
חצינו מעבר בגובה 2,300 מטרים, שבליבו היה אגם מקסים. עיגול מושלם, יושב במעין מכתש, מתמלא במי שלגים, מה שכמובן דרש רחצה... משהו מעניין על האגם הזה, הוא שלא היה לו ניקוז נראה לעין.
רק כשירדנו משם, ראינו שהוא מתנקז מלמטה, אל מפל שפשוט יוצא מתוך ההר בצד הספרדי. אחרי הפסקת צהריים ארוכה באגם המשכנו הליכה דרומה חזרה לבוחארואלו, המקום ממנו התחלנו אתמול. תפסנו טרמפ לטורלה, אכלנו והלכנו לישון.
יום של טיול משפחות. לקחנו את האוטובוס לפארק אורדסה (הדרך היחידה להגיע לפארק מטורלה), והסתובבנו רוב היום שם. הפארק הוא קרקס (Cirque - צורת נוף אופיינית לפירנאים – מעין מכתש שנוצר מקרחונים, עם צוקים אדירים וניקוז בודד), שבתוכו זורם נהר שמייצר המון מפלים.
המפורסמים בהם הוא מפל זנב הסוס, שנמצא ממש בקודקוד הקרקס. שווה להכנס לפארק, גם אם זה לא עם מוצ'ילה על הגב ונעלי טיולים, אלא מצלמה סנדלים ובקבוק מים.
המקום הוא מהיפים בפירנאים. את הלילה העברנו בצפייה בגמר במונדיאל, לצערנו, זה יצא בכפר קטן בהרים ולא בברצלונה או סרגוסה... למחרת נסענו לברצלונה, לחלק המטרוסקסואלי של הטיול שלנו.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם