שבוע הליכה בהרי הטטרה הגבוהים

הקדמה

אנחנו זוג בני 26, עם כושר בינוני פלוס. ראינו מספר סיפורי דרך באתר של 3-4 ימים אבל רצינו טיול מעט ארוך יותר. בתכנון הטיול נעזרנו בסיפורי הדרך שמצאנו ובאפליקציה Trails Tatras - אפליקציה טובה לתכנון טיול בהרי הטטרה, כולל תוואי המסלול (מישור/עלייה/טיפוס עם שרשראות) וזמן משוער לכל מקטע.
בסופו של דבר עשינו 6 ימי טיול, עם נופים יפים והרבה עליות.

יום בדרכים - הגעה ל-Zdiar

הגענו בטיסה דרך קראקוב לעיירה Zdiar. ההגעה לעיירה היא באוטובוס של חברת Leo bus שיוצא משדה התעופה (התחנה ממוקמת ממש ביציאה מהבניין). בעיירה ישנו ב-Penzion Budzak - מלון נחמד עם ארוחת בוקר מטורפת.

יום 1 - מ-Zdiar ל-Chata pri Zelenom plese

יצאנו מ-Zdiar למסלול. המסלול יוצא ממש ממרכז הכפר ומסומן באדום לבן. ממשיכים על השביל האדום כל היום עד שמגיעים ל-Chata pri Zelenom plese - הליכה של 11.5 ק"מ, סביבות ה-4.5 שעות על פי השילוט (במזג אוויר טוב). התכוונו להגיע לבקתה מוקדם, לאכול צהריים ולטפס הלוך-חזור ל-Jahnaci stit בשביל הצהוב (בסביבות ה-4 שעות). בדיעבד היום הראשון היה מאוד גשום ולקח יותר זמן משתכננו ולכן לא הספקנו.
בבקתה ישנו על דרגשים ב-14 יורו לאדם עבור לינה וארוחת בוקר, והוספנו עוד 7 יורו לאדם עבור ארוחת ערב.

יום 2 - מ-Chata pri Zelenom plese ל-Zbojnicka chata

אחרי ארוחת הבוקר, יצאנו על השביל האדום בליווי כמה חברים שפגשנו על בירה בערב שעבר. לאחר כ-4.5 ק"מ מגיעים לבקתה מתויירת למדי בשם Skalnate pleso, ומשם ניתן לקחת רכבל לאחת הפסגות הגבוהות של הטטרה. במקרה שלנו, הפסגה הייתה מעוננת והיה תור ארוך לרכבל אז החלטנו לוותר על התענוג ולהמשיך אל עבר ארוחת צהריים ובירה בבקתה Zamkovskeho chata בהמשך השביל האדום.
מהבקתה המשכנו על השביל האדום עד לפיצול והתחלנו לטפס במעלה השביל הכחול ל-Zbojnicka chata. הבקתה הזו מבודדת מאוד ולכן היא קטנה בהרבה מהבקתה הקודמת וכל הציוד מגיע אליה בעזרת סבלים (כולל חביות הבירה שנשתות שם כמו מים). בבקתה אין מקלחת, והשינה היא על מזרוני על הרצפה. למרות שהתנאים בבקתה מאוד בסיסיים, היא הייתה אחת הבקתות היקרות שבה נתקלנו (כנראה בגלל הבידוד) - 35 יורו לאדם ללינה וארוחות.

יום 3 - מ-Zbojnicka chata ל-Horsky hotel Popradske pleso

אחרי ארוחת הבוקר המשכנו על השביל הכחול עד לפס יפהפה בשם Prielom. אחרי הפס יש ירידה תלולה שמצריכה שימוש בשרשראות. אנחנו הרגשנו שהשרשראות והסולמות לכל אורך המסלול עוצבו לגובה ולאתלטיות של הסלובקים, אבל הסתדרנו.
בסוף הירידה התלולה ממשיכים בירידה נוחה בשביל הירוק עד לבקתת ארוחת הצהריים - Sliezsky dom. לאחר ההפסקה ממשיכים בשביל האדום כ-10 ק"מ עד ל-Horsky hotel Popradske pleso. אנחנו ישנו בחדר משותף (כ-18 יורו לאדם עם ארוחת בוקר), אבל יש אפשרות גם לחדרים פרטיים. למלון הזה יש גישה לרכבים, ולכן הוא גדול ועמוס יותר, אבל יש בו מקלחות מסודרות ו-wifi.
בבקתה היה TatraTea - משקה מקומי די חזק באחוזי האלכוהול שהם מוהלים בתה חם - מאוד מחמם ומשמח.

יום 4 - מ-Horsky hotel Popradske pleso ל-Schronisko przy Morskim Oku

יום קשה יחסית שכולל עלייה ל-Rysy - מעבר הגבול בין סלובקיה לפולין והפסגה הגבוהה ביותר הפולין. מומלץ להתחיל את היום מוקדם יחסית, כי בצהריים הפסגות מתחילות להיות מעוננות והראות פחות טובה. בנוסף, שביל הירידה בצד הפולני כולל ירידה לא קלה בשרשראות, ולא כדאי להיתקע שם בפקק (יש רק דרך אחת לצורך עלייה וירידה). הזמנים ביום הזה לא כוללים את זמני העצירות (מומלץ לעשות עצירה בפסגת ה-Rysy) ואת זמני הפקקים בירידה, ולכן המסלול בפועל לוקח יותר זמן ממה שכתוב בשילוט.
אנחנו לא ממליצים לעשות את היום הזה במזג אוויר רע, כי הירידה בשרשראות יכולה להיות מסוכנת כשהדרך חלקה.

התחלנו את הדרך בהליכה נוחה בשביל הכחול, עד לתחילת העלייה בשביל האדום. בתחילת השביל יש מנשאים עם ציוד (כ-15 קילו), שמתנדבים יכולים להעלות לבקתה שנמצאת קרוב לפסגה בתמורה לכוס תה (או לפחות זה מה שהבנו מהשלט בסלובקית). ממשיכים על השביל האדום בעלייה לא קלה עד שמגיעים לעצירת התרעננות בבקתה Chata pod Rysmi. כאמור, כל הציוד שמגיע לבקתה מגיע על ידי סבלים ולכן היא דלה מאוד, אבל ניתן להתרענן עם בירה קרה.
מהבקתה יש עלייה נוספת של קילומטר עד לפסגה. בימים יפים הפסגה מלאה באנשים, אבל ניתן למצוא נקודה לתמונות והתרעננות.

המסלול ממשיך בירידה תלולה מאוד שמתחילה בכ-2 ק"מ של שרשראות, ולאחר מכן ירידה על דרדרת עד לאגם הראשון. מהאגם הראשון יש הליכה נוחה עד לבקתה Schronisko przy Morskim Oku (גם הבקתה הזו קרובה לכביש ולכן היא גדולה ועמוסה יותר). ככל שמתקרבים לבקתה ניתן לראות יותר מטיילים מקומיים שבאים לטייל באזור. מי שמגיע מוקדם יכול לאכול ארוחת צהריים בבקתה ולהמשיך לעלות בשביל הכחול לבקתה הבאה (Schronisko w dolinie Pieciu Stawow Polskich), אבל לנו המסלול לקח יותר זמן מהמתוכנן ולכן נשארנו לישון בבקתה הזו.

יום 5 - מ-Schronisko przy Morskim Oku לזקופנה

קמנו בבוקר והתחלנו את העלייה ל-Schronisko w dolinie Pieciu Stawow Polskich - עלייה נוחה ולא קשה במיוחד, אבל בגלל הקושי בימים הקודמים לקחה לנו הרבה זמן. הגענו לבקתה ואכלנו בה ארוחת צהריים מוקדמת (מרק מלפפון חמוץ - לא מומלץ. שטרודל תפוחים ופירות יער - מאוד מומלץ). המשכנו לעלות עד מעבר הרים יפה שם Zawrat ומשם ירדנו בירידה תלולה מאוד עד לאגם (לאורך כל הירידה יש שרשראות אבל אנחנו לא השתמשנו בהן כמעט בכלל). מהאגם המשכנו בהליכה קלילה על לבקתה Schronisko Murowaniec והגענו בשעה 18:00. במקום הזה נאמר לנו שאין מקום לינה ושאי אפשר לישון אצלם על הרצפה (ייתכן שזה בגלל שהם קרובים יחסית לעיירה Kuznice או כי הם מלון קצת יותר מפואר משאר הבקתות שהיינו בהן). קצת הופתענו אבל ראינו מחוץ לבקתה כל כך הרבה אנשים, אז הבנו שאנחנו לא לבד בסיפור הזה. התחלנו לרדת לכיוון העיירה - ירידה נוחה מאוד וברורה של כ-5 ק"מ, כאשר את חצי מהדרך עברנו בחושך עם פנסים. כשהגענו לעיירה תפסנו אוטובוס ל-Zakopane (בעלות של 3 זלוטי לאדם ושער המרה גרוע ביותר של 1 יורו לאדם). העיירה הזו היא יחסית מודרנית, עם המון גסטהאוסים ורחובות מלאים.

יום 6 - יום מנוחה בזקופנה

אחרי הטיול המאתגר החלטנו להישאר יום בזקופנה להתרעננות. בעיירה יש מדרחוב נחמד והמון חנויות, מסעדות וברים. יש המון מקומות לינה בזקופנה ואין צורך לדאוג מראש.

יום 7 - ירידה ל-Podbanske

בהמשך הטיול התכוונו להגיע לברטיסלבה, שנמצאת בדרום מערב ההרים, אבל בנקודה זו של הטיול היינו בזקופנה, שנמצאת בצפון הרכס. מבדיקה מהירה הבנו כי אוטובוס לברטיסבה יאלץ אותנו לעשות סיבוב ארוך ויקר סביב הרכס, ולכן החלטנו לחצות את ההרים דרומה ברגל.
על מנת לחסוך את העלייה הגדולה, לקחנו רכבל מזקופנה אל Kasprowy Wierch. תפסנו מונית משותפת מהרחוב הראשי של זקופנה והגענו בשעה 8.15 לתור לרכבל. לאחר המתנה של כ-3 שעות (!!) בתור עלינו להר. ניתן ומומלץ לקנות מראש כרטיסים באינטרנט או במכונות כרטיסים ברחבי זקופנה (נראות כמו כספומטים שכתוב עליהם PKL) ולחסוך את העמידה המתישה בתור, אבל יום לפני כבר לא היה ניתן להשיג כרטיסים לרכבל בשעה מוקדמת. משם ירדנו בשביל הצהוב והמפותל לשביל סלול, מישורי וארוך מאוד, אבל למזלנו הצלחנו לתפוס טרמפ עם פקחים מקומיים שעברו במקום עם רכב.

הפקחים הורידו אותנו בעיירה Podbanske, בה יש חניון גדול שממנו תפסנו טרמפ אל העיר הגדולה הקרובה (Liptovsky Mikulas) ומשם עלינו על רכבת לברטיסלבה. אפשר להזמין כרטיס לרכבת באינטרנט עם עם אפשרות לשמירת מקום או לחילופין ניתן לקנות כרטיס בקופות אם לא יודעים לאיזו רכבת מתכננים, אבל לא מובטח שתשבו.
הגענו לברטיסלבה בשעת ערב מאוחרת ולקחנו חשמלית שהורידה אותנו ליד ההוסטל שהזמנו מבעוד מועד.

טיפים

• ציוד - לנסות לקחת כמה שפחות. פליז אחד, מעיל גשם אחד, חולצה תרמית אחת ומכנס אחד. בעליות זה ישתלם מאוד. לקחנו תיק 35 ליטר ותיק 50 ליטר סה״כ לשנינו. ציוד מיוחד: מפה - עדיף לקנות למטה, אבל מוכרים גם בהר. מעיל גשם וכיסוי גשם לתיק - עדיף משהו אמיתי. מגבת - למקלחת בבקתות שבהן זה מתאפשר ולמי שמעוניין לקפוץ למי האגמים הקפואים. צ'וקולוקים - כי אין דבר יותר כיף מלסיים עלייה גדולה עם שוקולד :)
• כמות ימים לטיול - אנחנו תכננו לטייל 8 ימים. בפועל טיילנו 5+1 ימים ונאלצנו לחזור לזקופנה כי לא היה מקום באחת הבקתות הקרובות. הוספנו עוד יותר טיול אחד לחציית ההרים מצפון לדרום, כי זה יותר נעים וכיף מאשר לקחת אוטובוס שעוקף את הרכס בנסיעה מאוד ארוכה.
• מזג אוויר - אומרים שספט׳ הוא התקופה היותר יציבה והפחות מתויירת (ביחס ליולי-אוגוסט). מזג האוויר יכול להשתנות וכדאי להתעדכן באינטרנט. אישית לא הייתי הולך למסלול שרשראות ביום שבו עתיד להיות גשם זלעפות. בנוסף, אורך היום לא מתחשב במזג אוויר רע.
• אורך יום והערכות זמנים - קיימים הרבה שילוטים של אורך יום. רובם לדעתנו מתייחסים לאנשים בכושר סביר עם תיק קטן, מזג אוויר מעולה, ללא תורים בשרשראות וללא עצירות. אם אתם לא אחד מהנ״ל, צריך להכפיל פי משהו כמו 1.5
• מים - לאורך כל המסלול ישנם נחלים ואגמים והמים נקיים מאוד. ניתן ללכת עם בקבוק של עד 1.5 ליטר ולמלא כשנתקלים בנחל. הלכנו עם 2 ליטר לזוג והיה ממש בסדר, אבל בכל מקום שעברנו מילאנו מים (למעט מקומות שהמפה מראה שיש חציית נחל בהמשך). אבל, זו רק דעתנו ואפשר לעשות ניסיונות בימי הטיול השונים.
• כסף - שווה שיהיה מזומן. סדר גודל 40 יורו ליום זה עם ספייר, כי חלק מהמקומות לא מקבלים אשראי. אנחנו אכלנו צהריים וערב בכל מקום שיכולנו ולא סחבנו אוכל אמיתי למעט צ׳וקולוקים לרגעים קשים. ארוחת ערב טיפוסית ללא שתיה עולה פחות מ-10 יורו. ארוחת בוקר כ-7 יורו. שתיה מאוד זולה - 2-3 יורו לבירה גדולה. אם רוצים לחסוך כסף, אפשר לקנות אוכל בכפרים ולבשל בבקתות ואפשר לבקש לישון על הרצפה בזול יותר. בכל מקרה כל מקום שביקש זלוטי פולני קיבל גם יורו, ולעיתים גם אשראי.
• בקתות - ניסינו להזמין לינה בבקתות פחות משבוע מראש, ולא היו מיטות פנויות באף מקום. למרות זאת, הגענו לבקתות ובסוף היה לנו מקום לינה כמעט בכולן (בשעה 6 הם מבטלים את ההזמנה של מי שלא הגיע). בשביל גמישות מלאה לקחנו ליינר ומזרון שטח במטרה לישון בחדר האוכל במקרה הכי גרוע (בבקתות אלפיניות מחוייבים לתת מקום שינה לכל מי שמבקש, גם אם זה על רצפת חדר האוכל). בקבוצות גדולות יותר מומלץ להזמין מראש מקום בבקתות, במיוחד בגלל שהם לא לוקחים ערבות הזמנה או משהו כזה - מיילים להזמנה בסוף. בכל מקרה אם אומרים לכם שאין מקום אנחנו ממליצים לעמוד בתור ליד ה-reception החל משעה 17:30 ולחכות לשעה שהם מבטלים את מי שלא הגיע. בחלק מהבקתות אין מקלחת ובחלקן הגדול אין wifi (בדרך כלל הבקתות שקרובות לכביש/שביל ג'יפים הן יותר גדולות ונוחות, והבקתות המרוחקות הן יותר בסיסיות). הזמנת הבקתות מבוצעת במייל והם עונים בערך אחת ליום. אנחנו אפילו התקשרנו לכמה והם או לא ענו או אמרו לשלוח להם מייל בנושא.
• אופי הטיול - ביחס לטרקים אחרים שהיינו, אין הרבה מישורים. בגדול או עולים או יורדים. רוב הטיול מרוצף בעזרת אבני דרדרת, גם החלקים המבודדים ביותר. בדר"כ הזמנים שרשומים בשלטים/באפליקציה תואמים את המציאות. שרשראות - יש חלקים שבהם יש צורך לטפס/לרדת עם שרשראות. הם מסומנים באפליקציה ויתכן שבמקטעים האלה יהיו עומסים והזמנים יהיו ארוכים יותר ממה שכתוב. היינו חושבים פעמיים לעשות יום של שרשראות אינטנסיבי בגשם.
• שפה - רוב התיירים מקומיים. כמעט לא פגשנו זרים כל הטיול. ברוב הבקתות ידעו אנגלית אבל בחנויות או בתחבורה הציבורית בדרך לא ממש.
• תחבורה ציבורית בסלובקיה - יש רכבות ואוטובוסים בתדירות גבוהה בתוך המדינות, אפשר להזמין מקומות באינטרנט ואפשר גם בתחנה. אי אפשר לשלם בנסיעה. קרוב להרים ניתן לתפוס טרמפים והמקומיים שמחים לעזור.