טיול לסלובניה

את הטיול עשיתי עם חברה, שתינו צעירות (בשנות העשרים) וללא ילדים. בטיול ישנו ב-airbnb או בקאוץ'-סרפינג והחלטנו להתנייד בתחבורה ציבורית ולא להשכיר רכב, אני אפרט את המסקנות בהמשך. חלק קטן מהטיול כלל השכרת אופניים ואני אפרט את המסקנות לגבי זה גם.

תאריך הטיול	June 2017
משך הטיול	12 ימים
עונה מומלצת	יוני-יולי-אוגוסט (העונה לסלובניה היא יולי-אוגוסט, אבל זה אומר שיותר מפוצץ שם באנשים)

תוכן עניינים

יום רביעי 21.6.17 הגעה ללובליאנה

פגשתי את חברה שלי בנתב"ג. הצ'ק אין היה יחסית מהיר ולאחר מכן חיכינו לטיסה בהטענת הפלאפונים ושתיית קפה. הטיסה הייתה ישירה של אל על, ותוך כ-3 שעות כבר היינו בלובליאנה. לקחו כמה דקות וכבר יצאנו החוצה. מייד שתינו יכולנו להבחין בריח של רפת. זה הפתיע אותנו מאוד (הסבירו לי בהמשך שזה איזור מאוד כפרי). למעשה שדה התעופה ממוקם כ-20 דקות נסיעה מלובליאנה עצמה. אז לקחנו מונית שירות שעלתה 9 יורו. היה לילה ולא היו אוטובוסים אבל בלי קשר לדעתי זה שווה את זה כי למי יש כוח בשלב הזה להתעסק עם אוטובוסים (שגם בהמשך התברר שזה ממש לא פשוט בלובליאנה לקחת אוטובוס).
אז נסענו לבית של קטיה, שארחה אותנו בקאוץ' סרפינג. היא גרה בבניין מאוד מוזר, הוא היה נראה כמו בניין עם הרבה חנויות והיה שומר/פקיד בקבלה שם. לא היה לנו טלפון אז לא יכולנו להתקשר לקטיה, וכמובן שגם אין ווייפיי בשום מקום... אז שאלנו את הפקיד הלא כל כך אדיב. הוא ביקש את הטלפון והתקשר אליה ופתאום היא באה. מסתבר שזה בניין ישן שבאמת משמש בעיקר למשרדים של חברות שונות, אבל יש שם גם מעט בתים. הבית שלה היה קטן ועם חלונות שפונים לתקרה (גג עם רעפים כזה באלכסון- החלון פונה כזה באלכסון). יש לה שני חתולים, ולאחד קוראים נועם, על שם פילוסוף (או משהו בסגנון) שבמקור הוא ישראלי. דיברנו קצת על טיפוס בעיקר, והלכנו לישון.

יום חמישי 22.6 לובליאנה

ביום הזה אני וחברתי הלכנו להסתובב בלובליאנה ולהכיר קצת את העיר, ולבדוק אם יש משהו מעניין שכדאי לראות. פגשנו את קטיה בחנות ספרים שלה והלכנו לקנות מאפה בסופר שנקרא Mercator – שאח"כ הבנו שזה שם של רשת שמופיעה בערך בכל מקום. קנינו קפה בבית קפה ליד, עוד לא הבנתי שהדרך שהם מכינים קפה שונה מאוד מהדרך שאצלנו מכינים וסתם חשבתי שהוא חזק. עם הזמן הבנתי שאם מבקשים קפוצ'ינו אז מקבלים אספרסו (לדעתי ארוך) עם מעט/קצת יותר חלב. הקפה יוצא מאוד חזק, ואפילו ל שאני אוהבת להכין קפה אמיתי ולא נסקפה וכאלה- זה לא היה טעים. בהמשך התחלתי לבקש קפה עם חלב, חשבתי שה יעזור אלב לא- זה בדיוק אותו הדבר. רק מקום אחד הכין לי קפה נורמאלי (כלומר לטעמי) וזה היה בית קפה מערבי כזה עם מנות מערביות ולא מקומיות, ואיכשהו כשהסברתי למלצרית שאני רוצה קפה שהוא לא חזק מידי ושיהיה הרבה חלב- היא הזמינה לי לאטה נורמאלי.
אז ישבנו עם קטיה לסוג של ארוחת בוקר, וידיד שלה שעבר במקום ישב איתנו גם. אח"כ הוא הראה לנו קצת את העיר- כלומר בכיכר המרכזית הסביר לנו מה האפשרויות שלנו ועזר לנו קצת להתמצא. קנינו סים בחנות שם שנקראת A1 והחלטנו ללכת לראות את המוזיאון היוגוסלבי שהוא המליץ לנו עליו (Ljubljana & Idea retro shop). היה מאוד מוזר כי זה אדם פרטי שאוסף מלא פרטים מסלובניה (וקצת ממדינות אחרות) מהתקופה שהיא היתה תחת יוגוסלביה. אמנם זאת חנות אז הוא מוכר את הדברים, אבל סה"כ זה מזכיר את הזקנים האלה שכל הזמן אומרים ש"פעם היה טוב יותר" ולא מוכנים להמשיך לעתיד. המוכר, אגב, לא היה כזה זקן. אבל בסה"כ אני חושבת שזה הלך רוח שמרגישים לפעמים בסלובניה, וגם פיטר, שהתארחתי אצל כשבוע אחרי, סיפר לי שהוא שומע את זה הרבה.
אחרי זה סתם הסתובבנו בלובליאנה. קנינו פירות בשוק ואכלנו ליד הנהר. היה דיי משעמם סך הכל. אחה"צ נסענו עם קטיה לדיקתלון להשלים כמה קניות לטיול (בעיקר מעיל וכיסוי גשם). אחרי זה נסעתי לסידורים שהיו לי והחלטתי לקחת אוטובוס, מה שלא הלך טוב- וחשוב לדעת לכל מי שמתכננ/ת להתנייד בתחבורה הציבורית בלובליאנה:
מסתבר שכדי לנסוע באוטובוסים בתוך לובליאנה יש כמה אפשרויות, ואף אחת מהן לא כוללת תשלום לנהג. האפשרויות שאני יודעת עליהן הן: 1. לקנות כרטיס URBANA CARD שזה כמו רב קו בישראל רק הרבה יותר גרוע. למה? כי אם רוצים לרכוש נסיעה צריך לעשות את זה בנקודות מכירה- ארבנומט, והאורבנומטים לא ממוקמים בכל התחנות אלא רק בתחנות מרכזיות. אז אם נתקעתם בלי נסיעות בכרטיס אין לכם איך לשלם.... למיטב הבנתי אפשר לרכוש את הכרטיס בתחנות המידע במרכז העיר של לובליאנה ואחרי זה להחזיר אותו ולקבל חזרה את הכסף. 2. אפשר להתקשר למספר מסוים וככה לקנות נסיעה. בשביל זה צריך סים עם שיחות, מה שלא היה לי. 3. יש אפליקיה שגם יש כל מיני תנאים לשימוש בה שלא היו לי. בקיצור הכי טוב הכרטיס אורבנה הזה.

יום שישי 23.6 נסיעה לכיוון בלד והשכרת אופניים

נסענו ל-Bled באוטובוס ומיד הלכנו לשים את התיקים ב-Airbnb ששכרנו. הלכנו לבית קפה, ששם זה לא כמו בארץ- בתי הקפה באמת מוכרים בעיקר קפה ולא אוכל רציני (מקסימום עוגות). אחרי זה עשינו סיבוב ברגל ומתישהו הלכנו להשכרת אופניים. הייתי בקשר עם חברת ההשכרה מראש על מנת לוודא שיהיו אופניים במידה שלי (בטיול הקודם שעשיתי בגרמניה הביאו לי אופניים ענקיות ולא רציתי שזה יקרה שוב). סה"כ היה בסדר אבל אני לא ממליצה במיוחד על החברה הזאת. אני אספר שבכללי בבלד, וגם ב-Bovec ולדעתי גם בבוהין- יש מלא אפשרויות להשכרת אופניים, ככה שאפשר להיות מאוד ספונטניים עם זה. שילמנו על האופניים ונסענו מסביב לאגם ועשינו עצירה לאכול מתישהו דובדבנים ופטל. רוב המסלול מסביב לאגם היה להולכי רגל ואופניים, אבל היה גם חלק עם כביש. ארוחת ערב אכלנו ב-Gostlina Murka (אם אני זוכרת נכון), שהיה ממש טוב. היה לנו קשה למצוא מסעדות טובות בבלד (או בכללי בסלובניה) אז זאת בהחלט מומלצת.

יום שבת 24.6 טיול אופניים קצר (היה אמור להיות ל-Radovna valley) ו-Vintgar gorge, נסיעה ל-Bohinjska Bistrica.

בבוקר אכלנו ארוחת בוקר באיזה בית קפה שם. זו הפעם הראשונה שהבנתי שזה לא כזה פשוט למצוא ארוחת בוקר נורמאלית בסלובניה (אולי כי כולם אוכלים במלון?). הדבר הכי נורמאלי שמצאתי שאפשר להזמין היה ביצה, קוראסון, לחם עם חמאה (או שלא היתה חמאה) ובייקון וגבינה צהובה. אפשר להגיד שנשארתי רעבה אחרי זה... אח"כ השארנו את התיקים בחברת השכרת אופניים- היא הציעה את זה (כדי שלא ניסחב איתם כל היום) והתחלנו את הנסיעה. אבל מהר מאוד עלינו על כביש די סואן כי לא היה מסלול אופניים. לא רצינו לנסוע בכביש (אפילו שהסלובנים מורגלים לנסיעה ליד רוכבי אופניים). תכננו לנסוע ל-Radovna valley אז ניסינו למצוא דרכים חלופיות. והתברברנו וכו'... אבל בסוף היה נחמד כי נסענו דרך איזה כפר שקט כזה..
בשלב הזה כבר התחיל לרדת גשם. שמחתי שהבאתי איתי מעיל גשם וכיסוי לתיק, למרות שאפשר במקום מעיל גשם להביא/לקנות מטריה, כי עם המעיל גשם פשוט מתים מחום. אני עוד רציתי להספיק לראות את קניון וינטגר אז נסעתי עם שאטל של אחת מהחברות טיולים שם- הם מסיעים הלוך שוב תמורת מחיר מסוים, ובפנים מסתובבים לבד. הקניון מאוד מומלץ. זה המקום הבאמת יפה הראשון שראיתי בסלובניה (אני אוהבת טבע ופחות מקומות מתוירים). המים שם צלולים והצבע שלהם טורקיז כזה ממש יפה. ראיתי שם הרבה ציפורים (בין היתר נחליאלים) והיה נחמד לצאת קצת מבלד ומהאווירה העירונית.
לאחר מכן נסענו ל- Bohinjska Bistrica שם ישנו בלילה. היה מאוד לא פשוט להתנייד באוטובוסים. בפנסיון שישנו בו ירדתי למסעדה והזמנתי דג שהיה ממש טעים ושתיתי בירה.. והיום נגמר בצורה נחמדה :)

יום ראשון 25.6 אגם Bohinj (בוהין) ונסיעה ל-Bovec

גם ביום הזה הכל היה אפור וגשום וזה השפיע על החוויה ועל מה שהיה לנו כוח להתאמץ לראות. ביום הזה הלכנו לראות את אגם בוהין. אבל מסתבר שהאוטובוס יוצא לשם רק פעם בשעה (אולי כי זה יום ראשון). ובסוף תפסנו טרמפ עם שני סלובנים צעירים שהציעו לנו.. אני יודעת, זה היה מסוכן.. אבל בסוף זה הסתדר. הסלובנים אמרו שהם עולים על הרכבל למעלה להביא משהו למי שעובד שם והזמינו אותנו לבוא. באנו ולא שילמנו על זה.. לא שזה כזה יקר אבל זה היה נחמד. ואני גם אוהבת להכיר מקומיים ולשמוע מה הם חושבים על הכל... אז סה"כ היה נחמד. ישבנו שם לקפה. הנוף היה מגניב, אבל בגלל הגשם לא היה מדהים. משם נסענו איתם לתחילת האגם. ויתרתי על מפלי סביצ'ה (Savica) כי לא היה לי כוח להתמודד עם הגשם. ואז סתם ישבנו בכניסה שם, אכלנו פיצה וחיכינו שיתבהר. כשהיה יותר טוב הסתובבנו באזור האגם, צילמנו, אני רציתי לראות את הקירות טיפוס שיש שם וחברה שלי באה איתי. סה"כ היה נחמד (אבל שוב, לא מדהים).
משם נסענו לבובץ (Bovec), נסיעה ארוכה ולא פשוטה- לקחנו רכבת ל-Most na soci ומשם אוטובוס. לא היינו בטוחות אם פספסנו את האוטובוס או לא אבל בסוף הנהג הביא אותנו לאוטובוס לבובץ ואיכשהו הכל הסתדר... זה היה ערב מוזר. התחבורה הציבורית ממש לא מדהימה בסלובניה וזה היה דיי מתיש להשתמש בה כל הזמן. בדיעבד כן הייתי שוכרת רכב.

יום שני 26.6 Soca trail

החלטתי שאני רוצה לנסות לעשות את ה-Soca trail, וחברה שלי לא היתה בעניין, היא כנראה רצתה לנוח. נסעתי באוטובוס בסביבות 9 לנקודת ההתחלה של המסלול (אפשר להתחיל גם בהמשך אבל אני התחלתי ב-Trenta). המסלול הוא 25 ק"מ, אמור לקחת יום אחד. אבל ניטרתי את קצת ההתקדמות שלי וראיתי שהוא לא מספיק מהר. ואז התבאסתי שאם אני רוצה לסיים אותו אני צריכה לרוץ כל הזמן- אני מעדיפה לעשות את זה רגוע יותר, לעצור לצלם חיות וצמחים שמעניינים אותי, לעצור ליד הנהר אם בא לי... לא מבינה למה כולם רצים. אז המשכתי והחלטתי לנסות להגיע לאוטובוס חזרה מאמצע המסלול. גם היו כמה נקודות מומלצות שעניינו אותי (קניון סוצ'ה הגדול והקניון הקטן) והחלטתי שאחרי שאני רואה אותן לא בא לי להמשיך יותר. אז באמת הנהר היה מטורף, כמו בתמונות, ואפילו כחול יותר. חלק מהנופים המדהימים שראיתי לא היה אפשר לצלם- זה לא תפס את הצבעים האמיתיים. המסלול הולך לאורך הנהר- לפעמים צמוד לגדה ולפעמים רחוק בתוך היער, ולפעמים חוצים את הנהר. סה"כ הנופים היו יפים, אבל לבלות יום שלם שם ולא במקום אחר- לא באמת זה מה שהיה בא לי. הנקודות עניין היו מדהימות ובדיעבד הייתי מעדיפה לשכור רכב, לקנות פירות ופשוט ללכת לשבת שם ליד המים.. אולי אפילו להעיז ולהיכנס למים הקפואים (שמגיעים מהאלפים הסלובניים). גם הדרך לאוטובוס היתה מטורפת. כשהייתי קרובה לתחנה (לפי גוגל מפס) החלטתי לנסות להמשיך עם המסלול ולעשות קצת עיקוף אבל אולי לראות עוד נופים. מסתבר שהשביל שהמשכתי בו היה מאולתר. הוא נהיה יותר ויותר הרפתקני- צר, אבנים נופלות וכו... וכבר חשבתי שזה מוזר שהשביל נהיה שם, אבל בנקודה שהוא פשוט נגמר באמצע שום מקום הבנתי שכדאי לעשות אחורה פנה. אפשר להגיד שיכולות הטיפוס (והאקרו) עזרו לי שם. והחלטתי ללכת פשוט דרך הכביש. אבל כמובן שבכביש אין שוליים וגם המעקה בטיחות לא עוזר- כי אחריו יש תהום. ניסיתי כל הזמן לחשוב מה הדרך הכי בטוחה ללכת שם, והאמת שכנראה שאין דרך כזאת...זה היה די מסוכן. בסוף הגעתי לתחנה, אבל הפלא ופלא- אין תחנה! כלומר יש תחנה לכיוון השני, אבל לא לכיוון של בובץ. היו שם הרבה מכוניות אז חשבתי שאם אני אראה מישהי שנוסעת לכיוון בובץ אני אוכל לתפוס טרמפ, אבל החלטתי בכל זאת לחכות לאוטובוס על הכביש (או על המעט צמחיה שהיתה ליד הכביש), ואקווה לא להידרס. ובאמת האוטובוס הגיע ופשוט עצר שם, לידי, ב-לא תחנה הזאת... זה היה מוזר! אבל מה איכפת לי, עליתי וחזרתי לבובץ.
ממש עניינה אותי העיירה הזאת. כבר בדרך לשם מ-Most na soci הבנתי שהאזור הזה הרבה יותר קוסם לי מכל מה שראיתי לפני כן. ורציתי להסתובב קצת בעיירה. סה"כ אפשר להגיד שהיא לא מעניינת. אבל עדיין חמודה. בובץ זה אתר תיירות שמוקדש כמעט לחלוטין לספורט אתגרי- אופניים, טיפוס, zip line, טיולים יומיים, סקי בחורף.. סה"כ אני לא פוסלת את האפשרות לנסוע לשם בעתיד לאיזה טיול טיפוס ו/או אופנים ו/או כל דבר אחר. בכללי סלובניה ידועה בתרבות הספורט שלה. יחסית למדינה עם שני מליון אנשים יש לה הרבה מטפסים ומטפסות מהטובים בעולם, שמתחרים ומנצחים שוב ושוב באליפויות עולם לטיפוס. כנראה שזה המאפיין הייחודי שלה- אלפיניזם וספורט אתגרי.
בערב אכלנו ארוחת ערב ממש טעימה במסעדה נורמאלית (לשם שינוי)- Letni.

יום שלישי 27.6 slap Virje ונסיעה ל-Most na soci ומנוחה בבית שם

ביום הזה החלטתי ללכת למפל שאמור להיות יפה אבל לא רחוק מבובץ- Virje. הרגליים עוד היו תפוסות מיום לפני אז לא יכולנו ללכת כזה מהר. הלכנו על כביש והגענו למפל אחרי בערך שעה וחצי. היינו שם כמה דקות ואז התחיל גשם. שמתי את הכיסוי גשם והלכנו חזרה לבובץ שם החלטנו לאכול המבורגר לפני שנצא לנסיעה הארוכה ל- Most na soci. שוב היו מעט אוטובוסים אז היינו צריכות לחשב זמנים בצורה חכמה ויצאנו באוטובוס האחרון, שהיה חסית מוקדם (אחה"צ) כדי להגיע ל-Tolmin, משם דיי פשוט להגיע ל-Most na soci גם בשעה יותר מאוחרת.
זכרתי שגם הדרך לבובץ עניינה אותי והיתה מאוד יפה, ולכן רציתי להסתובב קצת בטולמין ולהחליט אם בא לי לחזור לשם יום אחרי. ערנו שם ושתינו קפה/תה אבל לא היה מעניין יותר מידי. המשכנו ל-Most na soci, והנהג האדיוט עצר לנו רק בתחנת רכבת, אחרי שעברנו את התחנה שהיינו אמורות לרדת בה. ולכן היינו צריכות לצעוד עוד איזה רבע שעה יותר כדי להגיע לעיירה ולבית שבו ישנו ב-Airbnb. מה שהיה נחמד זה הדרך שהייתה לא כביש ראשי אלא מין דרך עפר ביער יפה כזה מעל הנהר. וגם בדרך כבר הבנתי שהנהר ב-Most na soci יפה מאוד והחלטתי שלמחרת אני רוצה ללכת להסתובב באיזור הנהר (גם בדקתי באינטרנט ויש שם ממש נקודות יפות לשבת לי הנהר).
הגענו לבית שישנו בו ופגשנו את טינה שארחה אותנו. קיבלנו חדר ומקלחת+שירותים פרטיים, והמטבח היה משותף עם טינה וצמוד אליו היה חדר העבודה/שינה שלה. הבית שלה נבנה ע"י סבא שלה שהיא הגדירה אותו כיוגוסלבי אמיתי, מה שגרם לי להתעניין ולרצות לשמוע קצת יותר עליה ועל המשפחה שלה והתרבות. בקומה התחתונה היא גרה ובקומה העליונה ההורים שלה. מסתבר שבתים בסגנון הזה נפוצים מאוד בסלובניה- ורוב האנשים שפגשתי גרו בצורה הזו- בית בן שני קומות כשבקומה אחת ההורים ובקומה השניה הילדים, ויש ממש הפרדה, זה לא שהם חיים אחד עם השני אלא זה יותר דומה לבניין דירות עם שתי קומות כשבכל קומה יש בית אחר.
טינה היא מאיירת והיא מאוד אמנותית ומוכשרת. דיברנו במשך כשעתיים על מלא דברים ולצערי אני לא זוכרת הכל אבל היה ממש מעניין ואני אספר את הדברים העיקריים. היא סיפרה לי באמת על איך היה לסבא שלה שהיה יוגוסלבי. היא סיפרה שהשואה פגעה גם בהם, וחברה שלי הסכימה ואמרה שהיטלר רצה גם להשמיד את כל הסלאבים. לא ידעתי את זה, פה אנחנו תמיד מדברים על השואה של היהודים אבל היו עוד עמים ואנשים שהם ניסו להשמיד. טינה סיפרה שאבא שלה היה ילד בתקופה שהגרמנים נכנסו ליוגוסלביה, ובכל זאת הוא נכנס לצבא הפרטיזנים. הוא נלחם ביערות והיה איתו שור שהוביל איתו את כל הציוד. אהבתי את הסיפורים שלה כי פתאום זה נתן קונטקסט לכל היערות שהיו מסביב. עד אז לא הצלחתי להבין את הסלובנים. לא הבנתי מספיק מי הם, מה הם עברו, מה קרה שםץ ואני לא יודעת למה, אבל כשאני מצליחה לקשר מקום או נופים לסיפור זה הופך להיות לי הרבה יותר מעניין (אולי כי ככה מקובל בארץ- רואים מקומות ותמיד מדברים על מה היה שם פעם). והסיפור שלו היה מרתק. וגם איך שטינה סיפרה הפך את זה להיות כזה מעניין.
אחרי זה סתם שתינו תה ונחנו שם. טינה הציעה לנו תה, וזאת הפעם הראשונה שטעמתי תה שהיא קראה לו Bezeg ("בזק") שלמעשה זה חליטה של פרחי Elder (סמבוק בעברית) וממש אהבתי אותו. היא סיפרה שבעונה שהצמח פורח פשוט קוטפים את הפריחה ואח"כ מכינים עם זה תה. בהמשך גיליתי שיש גם סירופ ואז שותים את זה כמו סירופ פטל- מוסיפים מים קרים, וזה פשוט מושלם לקיץ (וגם מאוד בריא). חברה שלי לא רצתה לצאת ואני רציתי ללכת לאכול אבל לא היה לי כוח ללכת עד למרכז העיר. אז פשוט נחנו ואחרי זה הלכנו לישון.

יום רביעי 28.6 טיול באגם של Most na soci יום רגוע, ונסיעה ללובליאנה, ארוחת ערב והתמקמות אצל פיטר בקאוץ' סרפינג

גם ביום הזה לא היה ברור מה תהיה התחזית, וכמה גשם ירד (היה אמור לרדת גשם). בבוקר הלכנו לקנות דברים לארוחת בוקר ב-Mercator שבמרכז העיר. זה היה רעיון טוב כי זו הארוחת בוקר הכי טעימה ובריאה שהייתה לנו. אחרי זה הלכנו למאגר שסיפרתי עליו לפני כן. אבל מהר מאוד, כשהגענו למרכז העיר, התחיל לרדת גשם. אז עשינו הפסקה ונכנסנו לאיזו פיצריה שם והזמנו גלידה. היא היתה טובה, ובעיקר הקצפת ששמו לי על הגלידה היתה ממש טעימה  . אחרי זה כשהפסיק (יחסית) הגשם המשכנו אל האגם. גם שם, כמו בנהר הסוצ'ה, המים היו בצבע כחול-טורקיז נקי כזה. וגם השמים התבהרו ופשוט נהיה יפה במיוחד! הסתובבנו שם על גדת הנהר ואחרי זמן מה התחלנו ללכת חזרה. אכלנו פיצה באותה פיצריה וחזרנו לבית כדי להתארגן ליציאה. טינה הייתה ממש חמודה והציעה לקחת אותנו לתחנת רכבת כדי שלא ניסחב שוב עם התיקים הכבדים. היא הייתה ממש מתוקה. וזהו, משם לקחנו רכבת ללובליאנה והגענו ופגשנו את פיטר שאסף אותנו. יחד הלכנו לאכול במסעדה במרכז העיר (לא זוכרת את השם שלה) והלכנו אליו. גם הוא ישן בקומה התחתונה של הבית של ההורים שלו והוא אומר שלמרות שזה רחוק ממרכז העיר הוא מעדיף לגור שם ולא לשלם שכר דירה. כנראה ששכר דירה בלובליאנה הוא לא הדבר הכי זול שיש, והרבה צעירים מעדיפים לגור עם ההורים.

מקומות נוספים והערות

בשאר הימים הייתי בלובליאנה- בפארק Tivoli וסתם הסתובבתי במרכז העיר. הייתי גם לזמן קצר ב-Skofja loka (שקופיה לוקה), ובעיירה שנקראת Kamnik שהיא ממש נחמדה ומומלץ לעשות שם עצירה בדרך לבלד.

הערות נוספות:
מה שהפתיע אותי בסלובניה היה כמה שהם דומים לישראלים. גם במראה לפעמים לא יכולתי להגי אם מישהו סלובני או לא, וגם בהתנהגות- משהו בתנועות הגוף שלהם. לא הצלחתי להבין למה זה ככה, אבל כמה סיבות יכולות לקחת חלק בזה: קודם כל העובדה שסלובניה היא ציר מעבר בין הרבה מדינות, טינה אומרת שזה גורם לכך שהרבה אנשים הם בעצם "עירבוב" של מדינות שונות. אז זה לא שכולם בהירים או כולם כהים יחסית אלא יש מגוון מאפיינים חיצוניים (ועם זה תרבותיים) שונים לסלובנים. בנוסף, סלובניה היתה קומוניסטית עד שנות ה-90 (חלק מיוגוסלביה) וזה מזכיר את הקיבוצים בארץ- למעשה גם בארץ וגם בסלובניה חווים איזשהו משבר של מעבר מחברה קומוניסטית לחברה קפיטליסטית. גם העובדה ששני העמים בעלי היסטוריה של דיכוי ושל השואה אולי תרמה לכך. ובטח יש עוד סיבות רבות נוספות.
הוצאות: כ-35 יורו ליום הוצאתי על אוכל והתניידות באוטובוסים. מקומות לינה עלו לנו כ-250 ליום פלוס מינוס (לשתינו יחד). לא נכנסנו ליותר מידי אתרים אז אני לא יודעת כמה זה עולה.
התניידות: בדיעבד הייתי מעדיפה לשכור רכב ולא לנסוע בתחבורה ציבורית כי היא באמת לא מספיק טובה. וגם אז הייתי יכולה להגיע לאתרים יותר מרוחקים בקלות ולהיות יותר גמישה ולנצל יותר טוב את הזמן. מבחינת עלויות אני לא יודעת מה ההבדל.
רכיבת אופניים: כמו שאמרתי, יש מסלולים מוסדרים לאופניים אבל לרוב הם כוללים גם רכיבה בכביש. מי שלא מוכנ/ה לזה אין באמת טעם לשכור אופניים. בגלל שבמקור התכוונתי לעשות טיול אופניים, יש לי הרבה מידע על רכיבה באופניים בסלובניה, אז אם תרצו להתייעץ אתם מוזמנים (רלוונטי ל-2017).
טיפוס: יצא לי לטפס בחוץ ובלובליאנה, וראיתי כמה אתרי טיפוס אז אם אתם צריכים עזרה בנושא גם אתם מוזמנים לפנות, לכו תדעו אולי אני אוכל לעזור איכשהו :)

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?