תאריך הטיול | July 2023 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | יולי - ספטמבר |
חשוב לי להזכיר שכל טרק עליה\ירידה נחווים כקשים או קלים לפי המצב בו עשיתם אותם.
כמה ישנתם טוב בלילה לפני, האם אכלתם טוב, כמה אתם סוחבים על הגב, מה מזג האוויר ומצבכם הנפשי, צובעים את כל החוויה.
אני יצאתי לטרק לאחר שלא אכלתי ארוחת ערב לפני וארוחת בוקר דלה.
כל העליה התבאסתי על עצמי שאני פדלעה, כולם עקפו אותי (כולל קבוצת מבוגרים עליזה), היה לי קשה מאוווווד.
רק אחרי שהגעתי לבקתה הראשונה ואכלתי כמו שצריך הרגשתי את הכוח חוזר אלי וכל הטיול אחרי כן נראה אחרת לגמרי.
רק אז הבנתי שזה פשוט היה חולשה מחוסר אוכל, וזה צבע לי את כל העלייה בחוויה קשה.
אז תאכלו ותשנו טוב וצאו לטרק שיעיף לכם את הפוני.
החננו את הרכב בחניון ווגל VOGEL (חניון הרכבל הסמוך לעיירה אוקאנץ' Ukanc) כי שאר החניונים הם בתשלום.
מתחילים ללכת לכיוון מפל סוויצ'ה slap savica
עדיף בשביל הג'יפים העולה באופן מתון עד לגשר שחוצה את נהר סוויצ'ה, אפשר גם דרך הכביש הסלול.
לנו לקח כשעה + (4 קילומטר בערך).
מעבר לגשר חניון ובקתות אירוח ומסעדה.
אפשר להגיע עד לשם עם אוטובוס.
חוצים את הגשר וממשיכים עם נטייה ימינה עד לבקתה בה משלמים 4 יורו לראות את המפל.
אנחנו וויתרנו על כך וישר לקחנו את השביל משמאל המטפס בסללום למעלה דרך היער.
כל פיתול ממוספר, מי שזה עוזר לו יש כ50 פיתולים.
העליה סך הכל נוחה ויפה, אולי יתמזל לכם לראות צבי\אייל.
מגיעים לבקתה הראשונה Dom na komni, לנו לקח כשעתיים+ להגיע מתחילת הסללום.
שם עשינו פריסת אוכל שכה היינו זקוקים לה.
המשכנו לכיוון הבקתה בה נישן - Koca pri triglavskih jezerih
חוזרים 5 דקות בשביל ממנו הגענו ובשלט לוקחים את השביל ישר (שימו לב היטב לאן אתם פונים, יש כמה אפשרויות ואנחנו התבלבלנו מחוסר תשומת לב)
השביל נוח, עובר דרך יער, שיחים, סלעים ועשבייה פורחת יפיפיה.
מורגש שזהו שביל על הרכס כי הוא עולה ויורד בקטנה כל הזמן.
יש על השביל זרם מים ששמו תחתיו בול עץ מקוער לאגירת המים וכן פס מתכת להטיית הזרימה שמאפשר מילוי בקבוקים (כדאי, בביקתות המים בתשלום).
ממשיכים עד לירידה גדולה יחסית שמובילה לעמק יפיפה.
ממשיכים ישר לעליה הנוטה ימינה ובסופה מגיעים לבקתה.
Koca pri ממוקמת בין שני אגמים יפיפיים.
הבקתה מתוקה, האוכל חביב ומפנק, והצוות חייכני.
הופתעתי ממש לראות משפחות עם ילדים קטנים וגם אנשים מבוגרים, הלוואי על כולנו.
ממליצה להביא ציפית של שמיכה כדי לשים מתחת לשמיכות שלהם כי הן לא נעימות ולא מצופות, מה שאומר שמלא אנשים ישנו בהם ללא שטיפה בין לבין.
יש חדרים פרטיים ויש חדרי דורמטרי עם הרבה מטיילים.
המיטות הן קומותיים זוגיים.
לנו כזוג זו היתה הפתעה משמחת שיכלנו לישון יחד, מניחה שלבודדים זה אולי פחות.
יום ראשון של הטרק במספרים:
17.5 קילומטר
1240 מטר עליה סך הכל, הרוב בחצי הראשון של היום.
קמנו מוקדם, ארוחת בוקר.
מילוי בקבוקים בברז מי שתייה שיש בחוץ (יש! חסכנו כמה יורואים)
זו הבקתה היחידה עם ברז מי שתייה.
מתחילים (סביבות 8 התחלנו) בשביל שהולך מאחורי הבקתה לכיוון האגם השני עם הסכר.
עולים לאגם הבא וממשיכים ממנו לעלות.
השביל הירוק הופך לסלעי ואת האגמים מחליפים טלאי שלג מרגשים.
עולים עד לאוכף שממנו נשקף נוף מרהיב, (לא עברנו דרך הבקתה Zasavska koca na prehodavcih הנמצאת לא רחוק לפני כן).
מהאוכף יורדים בשביל דרדרת המתעקל שמאלה עד לצומת דרכים.
אפשר להמשיך ישר לבקתה Koca na Dolicu הנמצאת כ5 דקות מהשלט.
אנחנו לקחנו ימינה לבקתה Dom planika pod triglavom ממנה תיכננו לשכור קסדות לטיפוס לטריגלב ולחזור לישון בה.
זו הבקתה השניה הקרובה ביותר לפסגה.
בשביל הזה התחילו היתדות ומעקות חבלי המתכת, שמוסיפות התרגשות לטיול אם אתם אוהבים.
לקח לנו כשעה וחצי.
הגענו לבקתה בערך ב12:40
פריסה של צהריים המחיה אותנו מחדש ומנוחה טובה בדשא הרך.
הבקתה היתה מלאה לאותו לילה אז רשמו אותנו ללינה בחדר אוכל.
אז גילינו שקסדות אפשר להשכיר רק מהבקתה הכי גבוה Triglavski dom na kredarici הנמצאת שעה הליכה משם.
זה היה מבאס ממש לגלות את זה, לא תיכננו להוסיף עוד שעה הליכה ליום הזה לפני הטיפוס לפסגה.
היו שתי נשים שחבר'ה שם, ששכרו מראש קסדות בעיירה למטה (כמו רוב המטיילים שם), השאילו להן את הקסדות שלהם. לנו זה לא עבד, אבל שווה לנסות במידה ונתקעתם בלי קסדות.
בלית ברירה שמנו פעמנו לבקתה הבאה.
זו היתה ההליכה הכי מפחידה שעשיתי מזה שנים, אבל זה לא אובייקטיבי.
לפני שנים החלקתי על סלייד שלג ברכס צוקי בטרק ביפן לתוך ערפל סמיך ומאז יש לי פחד גדול ללכת על קטעי שלג בטרקים.
בנוסף השביל הזה מסומן במפה כקשה מאוד ולא מסומן היטב, ואכן כך הדבר.
מהר מאוד רואים את הבקתה על ההר אבל כמה שהיא קרובה היא מרגישה כמו ביקום אחר.
השביל מתחיל נוח על צלע ההר וחוצה כמה טלאי שלג לא גדולים, הלכנו על עקבות שהיו בשלג ויצרו מדרך יציב יחסית.
עד שהגענו למקטע השלג הגדול ועליו לא ראינו עקבות ומעבר אליו לא מצאנו את הסימון על הסלעים.
בעלי ניסה לטפס לאורך השלג לקבל תמונה מלמעלה אבל לא היה מעבר ומלעלה השביל צוקי יותר ומסוכן.
כשהתגלש חזרה אלי הוא נשרט בידיו מהשלג שבעונה הזאת הוא כבר יותר קרח.
החלטנו ללכת מהחלק התחתון של השלג היכן שהוא פוגש את האבנים ולטפס מצידו השני חזרה למסלע.
שם מצאנו את הסימון (קו אדום) והמשכנו עד לקטע השלג הבא שהיה קטן יותר.
יצרנו עם המקל שקעים למדרך יציב יחסית וחצינו אותו כשהלב שלי דופק על 200.
בסוף טיפסנו על המסלע לכיוון האוכף שלפני הבקתה והגענו בשלום.
והנה הגענו סוף סוף לבקתה.
אחרי רגיעה קלה עשינו צ'ק-אין ושמחנו לגלות שיש להם מיטות פנויות בשבילנו בחדר המשותף (עם 30 מיטות כמעט).
שכרנו קסדות (5 יורו לקסדה) רוקנו תיק אחד שבו שמנו מים ורק איתו עלינו לטריגלב.
הטיפוס תלול עם יתדות וחבלי מתכת כמעקה, הולכים על הסכין של ההר בין 2 הכיפות ומטפסים בסוף לפסגה עצמה.
לוקח כשעה.
אנחנו סיימנו בשעה 18
שימו לב- בקיץ יש מטיילים רבים וקבוצות שעולים עם ריתמות אותם הם מחברים לחבלי המתכת בשאקלים, זה מאט את הקצב מאוד ואין ממש איפה לעקוף.
אנחנו ירדנו בתור ארוך ומתסכל להחריד, ולקח לנו שעה וחצי במקום שעה.
ממליצה ליצור פער ביניכם לבין כל קבוצה שעולה או יורדת, לחכות 20 דקות ואז לעלות\לרדת.
בסביבות 18 המסה הגדולה יורדת ואז הפסגה והדרך אליה הרבה יותר פנויים.
השקיעה בסביבות 21+ כך שיש זמן בשפע לעלות, להתבשם באופוריית הרים ולרדת.
העניין הוא ארוחת הערב, המטבח נסגר ב20.
הסלובנים מאוד רועשים כשהם שותים ושמחים, לנו היה פחות נעים בבקתה הזאת בגלל זה.
אבל שמחנו במיטות ובנוף הנשקף מהחלון ממול.
יום שני של הטרק במספרים:
12 קילמוטר עד לבקתה Triglavskhi
1,020 מטר עליה
במהלכן יש 250 מטר ירידה מהאוכף.
מהבקתה ועד לפסגת טריגלב: 1.2 קילומטר, 350 מטר עליה.
וחזור מהפסגה לבקתה אותו דבר רק בירידה.
סך הכל כל היום כולל עליה וירידה מהפסגה:
14.4 קילומטר
1370 מטר עליה
600 מטר ירידה
קמנו מוקדם, ארוחת בוקר, קנינו 2 בקבוקי מים ב10 יורו והתחלנו לרדת.
לשמחתנו הרבה ירדנו בשביל אחר מזה שעלינו.
הולכים לכיוון במת הנחיתה של המסוקים ובשלט מתחילים לרדת מטה.
השביל נוח עם כמה יתידות בדרך.
צומת ראשונה עם שלט ברור הלוקח אותנו מטה דרך הבקתה vodnikov dom na velem polju.
ככל שיורדים הירוק חוזר ובבקתה גם היער חוזר.
עצרנו לקפה והמשכנו בשביל על צלע ההר היורד מטה אל היער.
השקט שם מדהים, רק ציפורים מצייצות ורחש כנפי הדבורים.
לאחר זמן מה ביער השביל נפתח לאחו שבסופו מימין יש ברז מים טבעיים שאפשר בו למלא את הבקבוקים.
אחריו השביל נכנס ליער קסום גבוה עם אדמה רכה חומה-אדומה מעלי שלכת העצים.
בשלב מסוים השביל מתרחב מתחיל סללום איטי.
החלק הזה היה ארוך ומתיש מנטלית, למרות שלא קשה.
היה נדמה שהירידה לא נגמרת, והשביל הזה ממשיך לנצח.
אבל קול המים של המפל נותנים תקווה ובסוף השביל מתמתן ומגיעים לצומת ופונים בה שמאלה למפל.
המים קרים ונפלאים, הם החיו אותנו חזרה מהשבירות של הירידה.
ממליצה ממש להכנס למים של הנחל.
חוזרים חזרה לשביל ממנו באנו ופונים שמאלה (בעצם ממשיכים ישר מכיוון הירידה).
אחרי זמן קצר השביל מתרחב לכביש כורכר ולבסוף לאספלט שנמשך סך הכל כ4 קילומטרים עד לעיירה הקסומה Stara fuzina בה מסיימים את הטרק.
אחרי מעבר הבקר שבכביש נשארים קרוב לשמאל ואפשר ללכת עם הנחל עצמו עד לעיירה.
הגענו בשעה 14:30 למרכז הכפר וחגגנו בגלידה את סיום המסע הכה מופלא הזה.
משם עלינו על אוטובוס חזרה לרכב שהשארנו בווגל.
במרכז העיירה מרכז מבקרים שם אפשר להתייעץ ולשאול.
יום שלישי של הטרק במספרים:
16.5 קילומטר
1900 מטר ירידה
זה אחד הטרקים היפים שעשיתי
מקווה שהמידע הזה בא לכם לעזר
בהצלחה חברים
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם