טרק חוצה טריגלאב. Triglavski Narodni Park

הכנות והגעה

הבסיס להצטיידות ומידע הוא בלד (Bled), עיירה קטנה אך מאוד תיירותית בצפון מערב המדינה. הטוריסט אינפורמיישן ( בטיילת ליד הקזינו) יעיל בכל הנוגע לתחבורה,אבל בשביל מידע על הפארק יפנו אתכם למשרדי הפארק, כקילומטר משם. שם אפשר לקנות מפה (1:50,000) ולקבל מידע על מחירים, אילו בקתות פתוחות והמלצות לטרק.

בפארק מותר לישון רק בבקתות- אסור לישון באוהלים ואסור להדליק מדורות. כשהן פתוחות, הבקתות מאויישות ואפשר להזמין בהן אוכל חם, בירה וכ'ו. אין מטבח לשימוש עצמי ובישולים על גזיה/בנזיניה מותרים רק מחוץ לבקתות. לינה תעלה כ20 יורו לאדם והאוכל יקר גם כן,אז להביא את הארנק. הלינה היא כמו בהוסטל בדרך כלל- מיטה בחדר משותף עם מצעים חד פעמיים מאל-בד.

אנחנו הגענו לבלד ברכבת מגרמניה באוקטובר- ממש בסוף העונה,אולי אפילו מחוצה לה. רוב הבקתות בפארק היו סגורות, ולמרות שהימים היו בהירים, הלילות בתקופה הזו קרים מאוד. בעזרת העובדת במשרדי הפארק ( חביבה מאוד,כמו כל הסלובנים) תיכננו מסלול בין הבקתות שנשארו פתוחות, הצטיידנו בסופר ( מול הקזינו) ולקחנו בבוקר למחרת אוטובוס מבלד לכפר מויסטרנה (Mojstrana).
האוטובוס עבר דרך העיירה יסניצה (Jesenice) ועצר על הכביש הראשי כ-200 מ' ממויסטרנה. חצינו את הכביש, נכנסנו לכפר, ואחרי עצירה קטנה בסופר ( מקום טוב להשלמות והצטיידויות אחרונות) התחלנו את הטרק.

יום I - מויסטרנה - מפל פריצ'ניק (Slap Peričnik) - בקתת אליאז'ב (Aljažev Dom)

יום חימום- קל ופשוט. אפשר לסטות קצת ולעלות למפל פריצ'ניק ועדיין להספיק להגיע מוקדם לבקתה ולהרגע עם בירה ( הלאשקו (Laško) המקומית נהדרת).

כאמור, נכנסים למויסטרנה ונשארים על דרך טריגלבסקה צסטה (Triglavska Cesta). עוברים את הכיכר עם הסופר המדובר ומהר מאוד יוצאים מהכפר ומתחילים ללכת בערוץ לכיוון דרום מערב, עדיין על דרך סלולה. מהדרך הסלולה מתפצלים שבילים שהולכים צמוד לנחל ביסטריצה (Bistrica) בתוך היער ולא על הכביש- הרבה יותר נחמד. אחרי כ-4 קילומטרים מגיעים לפיצול עם השביל העולה למפל פריצ'ניק. ישנו שלט ברור ( גם באנגלית) עם הסבר על המפל, גילויו וייחודו הגיאולוגי. אפשר להסליק את התיקים ביער ולעלות בשביל התלול במקצת, אבל קצר.
המפל הוא בעצם שני מפלים, עליון ותחתון, ובשניהם אפשר ללכת בין הצוק ובין הזרם ולהגיע לצד השני- מרשים. שווה לעלות גם לעליון...
יורדים חזרה וממשיכים ללכת בשביל שבערוץ דרום מערבה. לאורך השביל יש הסברים על הפלורה, הפאונה, הגיאולוגיה וההיסטוריה של האזור.
לאחר כ-5 קילומטרים נוספים מגיעים לאליאז'ב, לודג' גדול בעל מרפסת עם נוף לטריגלאב. לא להתבלבל עם בקתה קטנה שנמצאת באחו כקילומטר לפני אליאז'ב.
מול הכניסה יש בולדר גדול עם יתדות לטיפוס ( כמו במדבר יהודה)- אפשר להתאמן לטיפוס הרציני של מחר.
בבקתה אכלנו ספגטי לא רע שהדודות של הבקתה הכינו, שתינו בירה והתייעצנו קצת עם מטיילים מקומיים לגבי המסלול מחר. השארנו את הנעליים למטה, לקחנו כפכפים ועלינו לישון בחדר פרטי ( עונה חלשה...) בלי להתקלח ( עולה כסף...).

יום II - בקתת אליאז'ב - בקתת קרדריצה (Kredarica) - טיפוס לטריגלאב

יום לא פשוט - טיפוס של 1500 מטר, שיפועים רציניים ומסלול אתגרי עם יתדות וכבלים.

מאליאז'ב ממשיכים עם הערוץ כ-400 מ' עד שמגיעים לפיצול של שני השבילים העולים לטריגלאב. אנחנו בחרנו בשביל טימושקובה (Timoškova) הישיר והתלול יותר. חוצים את הנחל ומתחילים בטיפוס תלול בין העצים, לכיוון כללי דרום- דרום מזרח. למרות הקור, מהר מאוד התקלפנו מכל השכבות וקיפלנו את המקלות.
לאחר כשעה עוברים את קו העצים, הטיפוס נהיה תלול יותר והנוף יפה יותר. כמו כן, היתדות והכבלים הנעוצים בסלע נהיים שכיחים, עד לשלבים שבהם בלעדיהם לא היה ניתן כלל לטפס. כאן צריך לשים לב, כי ההליכה מתבצעת ממש על המצוק והדרך למטה לא קצרה... גם הקרח על השביל והאבנים שמתדרדרות מלמעלה לא מקילים.
הדגמה אפשר לראות כאן:
www.youtube.com/watch?v=aWq5qf...
וסרטון קצת יותר ארוך ומייגע שאפשר לדלג לסופו:
www.youtube.com/watch?v=3NMpeW...
לאחר כשעתיים עוזבים את המצוק ומתחילים ללכת על הרכס. השביל פונה מעט מזרחה, ולפני בקתת סטניצ'ה (Staniča) חותך דרומה ומתחיל לטפס לעבר האוכף שבו נמצאת קרדריצה. קרדריצה היא למעשה תחנה מטאורולוגית המאויישת כל השנה ע"י חזאי אחד או שניים. האוכל כאן יקר יותר מבבקתות הנמוכות. קרדריצה היא הבסיס לטיפוסים לפסגת הטריגלאב מהצד המזרחי שלו.
הורדנו את התיקים והתייעצנו עם כמה מטפסים שחזרו מהפסגה. הם סיפרו שהתנאים לא קלים ויש הרבה קרח על הסלעים, ושאין נפילה קטנה בטריגלאב- החלקה שולחת אותך ישר למטה... מעודדים ובטוחים בעצמנו יצאנו לדרך בלי התיקים. השביל מטפס ישירות מזרחה מהאוכף. בתחילה נעזרים ביתדות והכבלים המוכרים ולאחר מכן השביל מטפס על הסכין עד לפסגה. אנחנו לא הגענו כ"כ רחוק... לאחר כ-200 מ' של עלייה והיאחזות ביתדות הגענו למדרגה קפואה וחלקה. חשבנו על הדרך חזרה ועל זה שאולי עדיף לאכול מרק עוף שהכין לנו החזאי ולא להתעסק בטיפוסי קרח, והסתובבנו. כשחזרנו קיבלנו מחמאות בגרמנית מהחזאי על שיקול דעת נכון, אכלנו מרק ,העברנו את היום בבקתה ובצילומים מהאוכף והלכנו לישון.

יום III - קרדריצה - עמק האגמים (Dolina Triglavski Jezero)- בקתת טריגלבסקי יזרו

יום ארוך במקצת היורד מהטריגלאב דרך עמק האגמים לבקתה על שפת אגם דבוינו (Dvojno).

מאחר שבאוקטובר השלגים כבר לא מפשירים ובקרדריצה אין מים זורמים, קנינו מים מינרליים מהחזאי ( 4 יורו לחצי ליטר) תוך ידיעה שלא נראה מים עד שנגיע לאגם הראשון.
השביל יורד מבהקתה ומקיף את הטריגלאב תוך שהוא שומר על הגובה פחות או יותר ומגיע לבקתת פלניקה (Planika). משם יורדים לכיוון הערוץ ועולים בחזרה לכיוון בקתת דוליצ'ו (Doliču). לפני הבקתה מגיעים פיצול עם שלט קטן, ויש לקחת את השביל ההולך דרום מערב לכיוון 7 Jezero, שבעת האגמים. בשלב הזה נגמרו לי המים, והתברר שלהכניס שלג לשלוקר לא נותן פיתרון למצב, אלא רק מקפיא את מעט המים שעוד נשארו...
השביל מטפס לאוכף של הר קניאבץ (Kanjavec) בעליה תלולה ומושלגת, מה שהביא אותי לסף התייבשות, ויורד במתינות יחסית מערבה לעמק האגמים. כאן החלטנו לסטות קצת מהשביל לכיוון בקתת פרהודואצי (Prehodvaci), כדי למלא מים באגם ריאבו (Rjavo). האגם היה קפוא ובשביל להגיע למים נאלצנו לשבור את הקרח עם סלעים...
ממשיכים דרומה ועוברים ליד אגם זלנו (Zeleno), ( שלא היה קפוא ואיפשר טבילה), ואגם וליקו (Veliko), שהוא האגם המרשים בעמק, לדעתי.
ממשיכים לרדת בעמק ומגיעים חזרה לקו העצים. לאחר הליכה של כחצי שעה ביער מגיעים לבקתת טריגלבסקי יזרו. מחוץ לעונה הבקתה סגורה, אך יש בה חדר חורף לא נעול ובו כמה מיטות בלי תשלום.

יום IV - טריגלבסקי יזרו - הר פרשיבץ' (Prsiveč) - ריבצ'ב לז (Ribčev Laz)

היום האחרון, בו יורדים מההרים אל אגם בוהיני (Bohinij). עיקוף קטן דרך הר פרשיבץ' מאפשר תצפית יפה על כל העמק.

יוצאים מהבקתה לכיוון דרום ועוקפים את האגם. נכנסים ליער ויורדים עם השביל לכיוון אגם צ'רנו (Črno). קצת אחרי האגם מגיעים לפיצול שבילים- שביל שיורד ישירות לעמק בוהיני ושביל מזרחה לכיוון הר פרשיבץ'. כשאנחנו הלכנו בו, נראה היה כאילו הוא לא בשימוש ולא מתוחזק, ואפילו הצלחנו להתברבר פעם אחת... מהפיצול השביל חוזר לעלות ולאחר כשעה מגיע לכפר קטן. כדי לעלות לתצפית יש לקחת ימינה ודרומה בכניסה לכפר ולמצוא את הסימון. עולים כ-40 דקות עד שמגיעים לפסגה, ממנה נראה כל עמק בוהיני והכפרים סטרה פוז'ינה (Stara Fužina) וריבצ'ב לז. יורדים מההר לכיוון מזרח ( לא חזרה לכפר). השביל חוזר ליער לכשעתיים, בירידה ובכיוון כללי מזרח.
לאחר שפוגשים שביל 4X4 ונפרדים ממנו שוב, מגיעים לבקתה. מכאן ההליכה מתבצעת על שבילי 4X4 בלבד. השביל מזגזג למטה באופן מייגע עד שנפגשים עם כביש מצפון לסטרה פוזי'נה. יורדים דרומה לכפר, חוצים אותו וממשיכים לריבצ'ב לז, שם עוצרים האוטובוסים החוזרים לבלד.

טיפים

• לבלד נוח להגיע ברכבת גם מליובליאנה וגם מגרמניה/אוסטריה. התחנה נמצאת בכפר הסמוך לסצה (Lesce) ומשם נסיעת אוטובוס קצרה לבלד.
• סלובניה היא מדינה אירופאית לחלוטין- כמעט כולם מדברים אנגלית, המטבע הוא יורו והתחבורה הציבורית מעולה ודייקנית.
• סימון השבילים הוא לרוב עיגול לבן- אדום. מומלץ מאוד לקנות מפה, כי הפיצולים יכולים לבלבל.
• אם מגיעים בעונה, כל הבקתות פתוחות ואפשר להרכיב מסלול ארוך יותר.
• לפסגת הטריגלאב אפשר לטפס גם ממערב מכיוון בקתת דוליצ'ו. השביל שם פחות חשוף לשמש ולכן מפשיר מאוחר יותר וקופא מוקדם יותר ביחס לשביל מקרדריצה.