לטרוף את סין בשבועיים

רקע

במאי 2019 לקחנו 10 ימי חופש מהצבא וטסנו לשבועיים בסין. רצינו לחוות ממנה כמה שיותר, לכן התעמקנו וקראנו המון, ובסוף בחרנו במסלול הבא:
בייג'ינג - שיאן - מנזר שאולין - ז'אנז'יהז'יה (פארק אוואטאר) - חזרה לטיסה מבייג'ין.
שנינו טבעונים, וגילעד דתי, אז החוקים הם כאלה:
*מותר לאכול אוכל שלא מכיל בשר, חלב, ביצים, ושמן שעשוי מבעלי חיים
*אסור לאכול באף מקום שמגיש בשר (הבשר לא כשר, ולכן גם הכלים לא)
*מותר לאכול במקום שמגיש בשר רק אם הם מבשלים בכלים שלנו

אחרי סדרת אימונים מפרכים לאכילה בצ'ופסטיקס הצטיידנו בקצת אוכל לבישול וטחינה, ויצאנו לדרך 😊

יום 1 - הגעה לבייג'ין

טסנו בטיסת אלעל במוצאי שבת ונחתנו בצהריים (פער של 5 שעות קדימה). עם היציאה משדה התעופה נפעמנו ממערכת הסאבוויי המקומית - לא היה לנו מושג כמה טוב נכיר אותה בימים הקרובים. לקחנו את הרכבת התחתית של שדה התעופה (25 יואן) לתחנת Dongzhimen, ומשם רכבת תחתית נוספת (2 יואן) לאזור המלון שלנו, שהיה ליד Beihai Park, מצפון לעיר האסורה. הגענו עייפים למלון מעפן במיוחד (Beijing Sunrise Youth Hostel), התאפסנו ויצאנו לסיבוב בשדרת Nan loguxian המוארת, ובhotungים (רחובות קטנים יפהפיים, סטייל צ'יינה טאון) באזור. הצצנו על מגדל התוף והפעמון מבחוץ בחושך (ממליצים להציץ דווקא באור כי לא רואים כלום), וחזרנו למלון.

יום 2 - החומה הגדולה

היה לנו מאוד חשוב לחוות את החומה על שלל גווניה, לטפס אליה מיער טבעי ולצעוד לאורכה במסלול רציני. אחרי חיפושים רבים מצאנו את המסלול המושלם בעינינו: מ Jiankou ל Mutianyu. בשל חשיבות הגילוי הוא מפורסם בקישור נפרד: https://www.sipurderech.co.il/...

חזרנו מהחומה לתחנת Dongzhimen, לקחנו סאבוויי לDongsi Shitiao ומשם צעדנו בעזרתם האדיבה של מספר סינים למסעדת Beastease (百易素食) המדהימה והטבעונית במלואה. נהנינו מארוחת ערב סינית ראשונה, ואחריה חזרנו בסאבוויי למלון.

יום 3 - מקדש השמיים והעיר האסורה

הגענו בסאבוויי למקדש השמיים ונכנסנו מהכניסה המזרחית. עשינו סיבוב בפארק שסובב את המקדש והשתתפנו בשיעור טאי צ'י, ולבסוף נכנסנו להיכל התפילה ליבולים טובים, המקדש הגדול והמרשים ביותר, מהכניסה המערבית. אם אתם לא מגיעים מוקדם בבוקר בשביל הטאי צ'י, עדיף להגיע מדרום, מהמזבח העגול, ולחוות את המקדש בסדר הנכון, כפי שהקיסרים היו נכנסים אליו. המשכנו אל חדר האוצר הקיסרי - שלוש האבנים שמול המקדש מוכרות בתור אבני שלושת ההדים, שכל צליל שתעשה עליהן יוכפל כמה פעמים. זה לא עבד אבל היה ממש מצחיק לראות את הסינים עומדים בטור ומוחאים כפיים אחד אחרי השני בנסיון לשמוע הד. מה שכן עובד מדהים הוא קיר ההד העגול שסובב את חדר האוצר הקיסרי, שבו אם תלחש משהו בצד אחד של הקיר יהיה אפשר לשמוע את זה מצדו השני. לאחר מכן המשכנו למזבח העגול המרשים, ממנו פנינו ימינה (מערבה) וחזרנו קצת צפונה למקדש נוסף, עבורו צריך לקבל עוד כרטיס (חינמי) מהקבלה שמחוץ לו. ממש התלהבנו מהמקדש הזה דווקא, הוא מוקף בחפיר ויש בתוכו עצים - המון השקעה ביחס למקדש צדדי בפארק :)
יצאנו מהמקדש צפונה לכיוון היציאה (והכניסה שלנו), עברנו בגני ורדים וצמחים סיניים ודרך שדרות עצים יפות ויצאנו מהיציאה הצפונית של הפארק, לכיוון כיכר טיאנמן והעיר האסורה. היה יום חם במיוחד בבייג'ין הלא מוצלת בכלל, אז לקחנו מונית שעברה איתנו על כל כיכר טיאנמן והורידה אותנו בכניסה לעיר האסורה.
נכנסנו דרך השער המפורסם עם תמונתו של מאו. הלכנו לפי ההסבר המקיף בtravelchina (מצורף למטה). חווינו את עיר הקיסרים והארמונות העצומה (קטנה יותר מהמרחבים של מקדש השמיים, לא לדאוג), שבעבר רק מי שהקיסר אישר יכל לבוא בשעריה. שילמנו 10 יואן נוספים כדי להיכנס גם לאולם השעונים, אבל התאכזבנו כשהשעונים בו לא צלצלו, ונכנסנו גם לאולמות האמנות, בהם מוצגים פרטי האמנות של הקיסרים לאורך השנים.
עם היציאה מצפון לעיר האסורה עברנו את הכביש, שילמנו ונכנסנו לפארק שממול, שם צפינו בשיעור טאי צ'י נוסף ונשנשנו אננס שקנינו בסופר ב 7 יואן מבעוד מועד. טיפסנו במדרגות (מסע קצר משציפינו) והגענו לפגודה בראש הגבעה, ממנה ניתן לראות את כל העיר האסורה פרושה מתחתיך, לצד נוף פנורמי מרשים של האזור בבייג'ין כולו. זה היה חלק מומלץ מאוד בביקור, ולא היינו מוותרים עליו למרות שמגיעים אליו מותשים.

שינוי תוכניות

בערב תכננו לקחת את הרכבת הלילית לז'אנז'יהז'יה (ולאחר מכן שיאן - שאולין - בייג'ינג), אבל עקב סופות גשמים בפארק החלטנו לשנות את המסלול ולנסוע לשיאן ביום למחרת, ולהעביר את הפארק לסוף הטיול. בדיעבד, זאת היתה ההחלטה הכי טובה שעשינו - היא השאירה לנו המון טבע לחכות לו. למזלנו, רוב המלונות שהזמנו (דרך booking) היו עם אפשרות לביטול בחינם, וגם זה שלא - הסכים לבטל בהתראה מראש. הביטול של הרכבות עלה כ60 יואן. כפרה.
חשוב להיות גמישים, בעיקר כשמתכננים טיול בטבע הפראי של סין, כדי לאפשר שהטיול יהיה מוצלח גם אם יש שינויים במזג האוויר.

באותו יום היתה תקלה באפליקציה של הרכבות (trip), ונאלצנו להגיע לתחנת הרכבת כדי לבטל את הכרטיסים ולקנות כרטיס חדש לשיאן, שהיה רק בשש בבוקר ביום שאחרי. לכן חיפשנו מקום לישון בקרבת התחנה.
מסע מוניות מפרך הוביל אותנו אל מלון (Orange Hotel Select (Beijing West Passenger Station, או בסינית JUZIJIUDIAN JINGXUAN‏ - מחיפוש באינטרנט נראה שיש הרבה מלונות עם השם הזה, אנחנו היינו במלון הקרוב לתחנת הרכבת beijing west. בדרך גילינו וחווינו על בשרנו שלחלק מהמלונות אין אישור לארח זרים, לכן היינו ממליצים להזמין מלון לפני, כמו שעשינו בשאר הטיול.
המלון נתן לנו חוויה הפוכה לגמרי מהדרך הקשה אליו (ובעיקר מהמלון הקודם, הממוצע להחריד). זו היתה הפעם הראשונה שלנו במלון שווה, ועפנו על זה. אפשר לשלם בכרטיס אשראי (הפעם היחידה בטיול!), החדר ענק עם תאורה הייטקית משוגעת, והעובדים ממש מקסימים (מי בכלל צריך אנגלית?). לגמרי שווה את ה518 יואן ללילה (הכי הרבה ששילמנו בפער, אבל טוב, זו בייג'ין).

ב5 בבוקר הערנו בלב כאוב את הפקידה החמודה שישנה בלובי, היא הזמינה לנו מונית לרכבת (הממש קרובה, אבל לא היינו מוכנים לקחת על עצמנו עוד שינוי בתכניות אם נאחר), נפרדה מאיתנו לשלום, ויצאנו לדרכנו לשיאן היפהפיה :)
*שימו לב שבכל עיר יש כמה תחנות רכבת, ולפעמים אחת מהם כתובה בשם העיר וכל השאר מערב, מזרח וכו'. כשאתם בדרך או מגיעים לתחנה וודאו שזאת התחנה הנכונה (יש בפרטי הכרטיס שהזמנתם בtrip את פרטי התחנה באנגלית ובסינית).

יום 4 - שיאן - מגדל התוף והפעמון, הרובע המוסלמי ופגודת האווז הגדולה

עלינו מתחנת Beijing West על רכבת G שהביאה אותנו לשיאן בשעה 12, ומשם לקחנו רכבת תחתית אל הכניסה לעיר העתיקה. עם היציאה מהרכבת התחתית הבנו שזאת היתה העיר הסינית שחיפשנו – חומות מרשימות חובקות את העיר העתיקה, מוקפות בנהר ובפארקים ירוקים, והכי חשוב – לא מרגישים את העשן, הרעש והצפיפות של בייג'ין, גם בימים חמים. האנשים הרבה יותר נעימים ונחמדים, ונראה שהם ממש רוצים שתבקר בעיר שלהם, בניגוד להרבה סינים שנתקלנו בהם בביג'ין 😊

מצאנו את מלון Xi'an Xiangzimen Youth Hostel שהזמנו בבוקינג, שנמצא ממש שתי דקות הליכה מהכניסה הדרומית לעיר העתיקה. הורדנו את התיקים והתרשמנו מיופיו הקלאסי של המלון. התארגנו ויצאנו (במונית, כי היה חם מדי כדי לחשוב על הליכה לתחב"צ) למסעדת Shangdao Vegetarian החמודה, שצמודה למקדש ה Eight Immortals, מחוץ לעיר העתיקה.
כשסיימנו לאכול יצאנו מהיציאה האחורית של המסעדה לחצר המקדש. הסתובבנו במתחם ונקלענו לטקס פגאני, מוזיקלי ואותנטי, של הנזירים במקדש. הדלקנו קטורות (בפעם הראשונה), עברנו בשוק העתיקות הצמוד למקדש (לא מרשים במיוחד), ולקחנו מונית חזרה למגדל הפעמון, במרכז העיר העתיקה.

הכניסה למגדל הפעמון ממש מוזרה, צריך ללכת במנהרה התת קרקעית שמקיפה אותו (עוברת מתחת לכביש, מסביב לכיכר המרכזית) ולקנות כרטיס בעמדה שנמצאת באמצעה. המגדל יפה בעיקר מבחוץ, אבל בפנים התלהבנו רק מהחריטות הקטנות בקירות של תמונות מההיסטוריה של שיאן, שהפרשנות על אחד מהם הציגה את הסיפור של מולאן.
המשכנו לכיוון מגדל התוף, אבל עם ההגעה אליו החלטנו שנסתפק בצפייה מבחוץ. עברנו בדרך ברחוב מרוצף חנויות, בו פגשנו את חנות הפירות הראשונה שלנו, אבן דרך משמעותית בטיול. במקומות התיירותיים (ובשיאן בעיקר) יש הרבה חנויות כאלה, שמוכרים בהן פירות חתוכים מכל הסוגים לפי משקל, ככה שאפשר לקחת קערה, למלא אותה בפירות וללכת. זאת היתה חוויה מטורפת עבורנו, בעיקר שאחרי כל ההתלבטויות בין הפירות המוזרים, הגענו לקופה וגילינו שסיני שהיה לפנינו בתור שילם עלינו. והיה כל כך טעים!
המשכנו ממגדל התוף אל הרובע המוסלמי – שוק ענק הסמוך לו, בדרך אל המסגד הגדול. מומלץ בחום! השוק מורכב ממאפיות מוסלמיות, חנויות בשרים, ובעיקר חנויות מזכרות. הסתובבנו בשוק והגענו לחנות בה מוכרים כלי נגינה בשם שון. הכלי מזכיר חליל צד מלבד העובדה שהוא נראה כמו כד חרסינה קטן. גילעד התיישב ליד המאסטר ולמד בפנטומימה איך מנגנים בכלי, שליווה אותנו בהמשך הטיול. הוא כנראה כלי ייחודי לרובע המוסלמי של שיאן, כי לא ראינו אותו בעוד מקומות. אם אתם קונים אותו שימו לב שאתם קונים שון עם עשרה חורים, וחור נוסף לנשיפה. בנוסף מומלץ לבדוק את הסולם ושהוא לא מזייף - על השון שקנינו נחרטה האות G, אבל הוא בכלל D#.
קנינו כמה מזכרות ופיתות והגענו למסגד הגדול. מלבד העובדה שהוא מוסלמי, המסגד דומה מאוד לכל שאר המקדשים שהיינו בהם, אבל הוא היה נחמד.

לקחנו מונית לפגודת האווז הגדולה. הנהג הסתבך בדרך (כי לא הבין אותנו כמו שצריך, מפתיע) ולא הספקנו להגיע למופע המזרקות בסגנון לאס וגאס שיש ליד הפגודה פעם ביום, בשעה 20:00. למרות זאת מדובר באחד המתחמים הכי יפים שביקרנו בהם. מדרחוב ענק יוצא מהפגודה, ובו עשרות דוכני אוכל (חלקם טבעונים, ללא תעודה), הופעות רחוב ואטרקציות נחמדות נוספות, כמו רצפה שנדלקת כשאתה הולך עליה, ולוחות פינים בגודל אנושי. המתחם כולו מעוטר בקישוטים סיניים ועצים מוארים.

יום 5 - חיילי הטרקוטה, מקדש הלאמה של שיאן, חומת שיאן

קמנו, התארגנו, ויצאנו באוטובוס לכיוון התחנה המרכזית של שיאן, בצפון העיר העתיקה. לא הספקנו לומר 'טרקוטה', וכבר קפצו עלינו כמה זקנות והושיבו אותנו באוטובוס תיירים, שנוסע הישר לאתר הארכיאולוגי. לפי האגדה, אחד הקיסרים העתיקים הורה לבנות את צבא החיילים העשויים מטרקוטה (חימר) סביב הקבר שלו, במטרה שתהיה לו הגנה מאויבים גם בעולם הבא.
בכניסה לאתר קנינו כרטיסים במחיר מופקע, והתחלנו ללכת בשבילים המקסימים (יחד עם כל אוכלוסיית סין) לעבר האולמות. הלכנו לפי ההמלצה של lonely planet - בניגוד לכיוון התיירים, מpit 3, דרך pit 2 לpit 1. ככה מתחילים באולם עם מעט ממצאים, רובם די הרוסים, עוברים לאולם גדול ומרשים יותר, ולבסוף מסיימים באולם הרציני, עם אלפי חיילים וסוסים.
לא היינו מוותרים על הביקור בחיילי הטרקוטה כאתר היסטורי מוכר, אבל האמת שאותנו הוא די אכזב. התמונות (שמופיעות בכל מקום - סאבוויי, אוטובוסים, פרסומות) ממש מסכמות את רוב מה שרואים באתר, ולא משאירות מקום לתדהמה. גם האולמות שסביב הממצאים ההיסטוריים מעפנים, ומלאים אטרקציות לתיירים (ותיירים סיניים, בהתאם).
החוויה הכי משמעותית באתר קרתה לנו דווקא באולם צדדי, ביציאה מהpit האחרון - נכנסנו בדלת קטנה שהיה מעליה שלט על virtual reality, והצטרפנו בחינם לכמה דקות של מציאות מדומה לצד חיילי הטרקוטה שקמים לתחייה. לגמרי עשה לנו את הביקור.

חזרנו באוטובוס לתחנה המרכזית, משם לקחנו אוטובוס נוסף ומונית למקדש הלאמה, שנמצא בפינה הצפון-מערבית בתוך העיר העתיקה. הגענו למקדש ב4 וחצי (הוא נסגר ב5). זה המקום להתוודות שבבייג'ין ניסינו כמה פעמים להכנס למקדשים כאלה, אבל תמיד הגענו כמה דקות אחרי הסגירה, והסתפקנו בלראות את השערים. קראנו לזה temple run.
לא רק שהיינו מאושרים על ההגעה בזמן למקדש הטיבטי, היא לגמרי היתה שווה את זה. המקדש היה כל כך יפה! הכי צבעוני ומשמח שהיה לנו בכל הטיול. יצאנו בחמישה ל-5 והרגשנו סיפוק עצום כשראינו את שערי המקדש נסגרים אחרינו. ואז פנינו למסעדה המדהימה שמול המקדש, ואכלנו את הארוחה הכי טובה שהיתה לנו בסין. פשוט כל מה שבמסעדה הזאת היה מעולה, ובונוס - יש שם שירותים מערביים עם נייר טואלט!!!

אחרי שיח ארוך על טבעונות עם המלצר, הוא ליווה אותנו החוצה והזמין לנו מונית, שלקחה אותנו לכניסה לעיר העתיקה. עברנו במעבר התת קרקעי כדי לשלם בדוכן ולעלות לחומת העיר, והגענו בשקיעה לתצפית יפהפיה על העיר העתיקה מצד אחד, ועל שיאן המודרנית מעברה השני. שכרנו אופניים במחיר מצחיק (הדוכן נסגר ב22:00 ושוכרים אותם לשעה וחצי, אז חייבים להגיע לפני 20:30), ויצאנו לסיבוב על החומה המקיפה את העיר העתיקה. ככל שהעיר הלכה והחשיכה ראינו את כל המסגרות המוארות והפגודות. לקראת סוף הסיבוב הוא נהיה קצת מסוכן כי לא רואים את מה שלפנייך, ושימו לב לספור כמה פינות עברתם - ב10 הדקות האחרונות היינו בטוחים שאנחנו כבר בסיבוב השני ולא הבנו איך לא מצאנו את הדוכן, עד שפתאום הוא הופיע מולנו. יש כמה דוכני אופניים לאורך החומה, אז שימו לב לזכור סימנים מזהים של הדוכן שממנו שכרתם :)

ירדנו מהחומה וצעדנו חזרה למלון האהוב שלנו, וחתמנו את הלילה האחרון בשיאן.

יום 6 - הגעה למנזר שאולין

קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו במונית לעבר תחנת הרכבת Xian Bei (שיאן צפון). אחרי שעה וחצי ברכבת, ירדנו בתחנת Louyang Longmeng. משם לקחנו אוטובוס לתחנה המרכזית של Louyang. עמדנו בתור לדוכן, וקנינו כרטיס לאוטובוס למנזר שאולין (בסינית נשמע כמו shaolin sha). האוטובוס האחרון היה ב12:30. הוא נוסע לdengfeng דרך המקדש, ואמור להוריד אתכם שם. בגלל תאונה שחסמה את הכביש, האוטובוס עשה עיקוף ישירות לדנגפנג, משם לקחנו מיניבוס למנזר. באזור 17:00 הגענו למקדש, רצוצים ועייפים. קנינו כרטיס כניסה שמקנה שהות במתחם ללא הגבלה, וכניסה חד פעמית ביום הקנייה למקדש (אשר לא מהווה חלק משמעותי מחווית שאולין). על הכרטיסים יש גם את מפת המתחם, עם כל הטיולים היפים שאפשר לעשות. שוטטנו קצת במתחם, ראינו ילדים מתאמנים בקונג פו ברחבת האימונים הגדולה, ועלינו לkong fu hostel להכין ארוחת ערב (אנחנו לא מצאנו שם מה לקנות, והיינו ממליצים להגיע מצויידים). המלון היה יכול להיות נחמד לפני 20 שנה, חבל שלא ניקו אותו מאז. המיקום ביחס למקדש לא פנטסטי, והאמת שהשירותים היו ממש מסריחים. אבל ממש נהננו לישון בתוך המתחם, לצד הבניינים של הילדים שמתאמנים בקונג פו מהבוקר עד הלילה. אחרי ארוחת ערב נחמדה, יצאנו לקבל את השבת ולראות את השקיעה היפה בהרים, והלכנו לישון.

יום 7 - שאולין

קמנו בבוקר שבת לקול צעקות הקונג פו, וירדנו למגרש האימונים הגדול, שמולו מתקיימות הופעות בשעות 10:30, 11:30, 12:30, 14:30. צפינו במופע המרשים - כ50 ילדים ונערים מהמנזר, בגילאים 8-18, עושים דברים מופלאים עם חרבות, מקלות ועם הגוף שלהם, ומקפיצים אחד את השני בלי למצמץ. נשארנו באזור לעוד הופעה (הן בחינם) ואחריה ישבנו לאכול מול מגרש האימונים, וצפינו באימון מטורף של מאות ילדים בתיאום מושלם. לצערכם, תצטרכו לדמיין את המופע כי נגמלנו ליום אחד (שבת) מהמצלמות :)
המשכנו להסתובב במתחם, וביקרנו ביער הפגודות, בית הקברות של הנזירים, שהיה מתוייר להפליא. עם החזרה לאזור המקדש מצאנו את עצמנו הולכים אחרי השלטים לכיוון מערת Bodidarama, שבה חי נזיר במדיטציה מוחלטת במשך 9 שנים. ככל שהדרך התפתלה ועלתה הבנו שהיא לא פשוטה כמו שחשבנו, ובהחלט לא כמו שהשלטים מציינים... לקחנו איתנו רק שני בקבוקי מים קטנים, כשבבירור היינו צריכים יותר. לא היה עלינו כסף (ושבת...) אז לא יכולנו לקנות באחד הדוכנים שמרצפים את העליה, וכבר כמעט התייאשנו, עד שלפתע הגיע מלאך שומר בדוגמת זקן סינגפורי חמוד, שראה כמה אנחנו מסכנים והבטיח שהוא יקנה לנו בקבוקי מים כשנגיע לדוכן הבא. כך הצלחנו להגיע עד המערה, שם הוא קנה בקבוק אחד לכל אדם שהוא פגש בדרך.
בדיעבד, הטיפוס אל המערה היה יפהפה, אבל הסיום לא היה מרשים במיוחד. יכול להיות שאם היינו ממשיכים עד קצה ההר (כמה דקות מהמערה) היינו מרגישים שהרווחנו את התצפית ביושר.
ירדנו מההר ועלינו חזרה מעברו השני של הנחל, אל המלון שבו ישנו. אחרי שנ"צ מתגמל, ארזנו את הציוד והתחלנו לרדת לכיוון הכניסה למתחם. בצאת השבת, עוד לפני שיצאנו מהמתחם, קפץ עלינו נהג "מונית" והציע לקחת אותנו לLouyang במחיר 120 יואן (אחרי מיקוח קצר בסינית). היינו צריכים להגיע לתחנת Guanlin (בעיר Louyang), ממנה יצאה רכבת לילה לז'אנגז'יהז'יה. למרות הבטחון העצום שהפגנו, הנהג החליט לקחת אותנו דווקא לתחנת Louyang Longmen, אבל אחרי כמה התעקשויות ותרגומים עילגים, הצלחנו בסוף להגיע לתחנה, ונהנינו מנודלס מדהים בדוכן הקטן שמחוץ לה.

יום 8 - הגעה לז'אנגז'יהז'יה

לקחנו רכבת לילה לתחנת Zhangjiajie. הרכבת עצמה היתה חוויה אותנטית כשלעצמה - ישנו ב hard sleeper, בקרון קטן עם שתי מיטות בנות 3 קומות. סך הכל, נהנינו להיות כלואים במקום אחד לכמה שעות ולצאת קצת מהמירוץ. ניצלנו את הזמן כדי לנוח, להסתכל על הנוף ולראות פרקים מהסדרה אווטאר. לקראת סוף הלילה ניכר שהסינים סביבנו לא מתכוונים לישון, והם דיברו, שרו, ראו סרטונים, שמעו מוזיקה ואכלו אוכל מסריח, ככה שגם אנחנו נאלצנו לקום. הנהר שנגלה לעיננו מהחלון היה מעורר השתאות, וכבר לא יכולנו לחכות להגיע לשמורה המטורפת ששמענו עליה כל כך הרבה.
ירדנו בתחנת הרכבת בעיר ז'אנגז'יהז'יה וצעדנו שתי דקות למלון Shuimu Nianhua Inn, אליו יש לעלות במעלית מתוך רחוב חנויות גדול. הורדנו את התיקים במלון, שהתברר כמלון 5 כוכבים יפהפה במחיר מצחיק, ובמיקום מושלם - מרחק הליכה מהרכבת, מתחנת האוטובוס לשמורת הטבע ז'אנגז'יהז'יה (פארק אווטאר) ומהרכבל להר טיאנמן. יש לציין שהרכבת נמצאת בעיר ז'אנגז'יהז'יה, וכדי להגיע לפארק צריך לנסוע לאחת הכניסות שלו - העיירה Wulingyuan או הכפר Zhangjiajie, שניהם במרחק נסיעה של כשעה מהעיר.
תכננו לטייל בפארק ביומיים הבאים, לכן סיכמנו עם צוות המלון שנשאיר את התיקים הגדולים בקבלה, וניקח אותם כשנחזור מהפארק ללילה נוסף במלון. זו היתה החלטה מעולה והכרחית. אנשי הצוות היו מקסימים, ורק רצו לעזור ולכוון אותנו למה שנרצה לראות בפארק, והביאו לנו מפה מהממת (מצורפת בקבצים למטה).
הסתובבנו בעיר ואפילו לקחנו כמה אוטובוסים, אבל מהר מאוד הבנו שאין מה לחפש מחוץ לכיכר המרכזית של הרכבת (מתחת למלון). ביקרנו בחנות תה בבלוק של המלון וטעמנו תה אחרי טקס קצר. לא מצאנו שום מקום לאכול בו, אז קנינו ירקות ורטבים והכנו במלון אטריות אורז עם מים חמים מקומקום. הלכנו לישון מוקדם אחרי תדרוך מלא ליומיים הקרובים, מתרגשים מאוד לפגוש את הקופים ביער הגשם שמחכה לנו מחר.

יום 9 - פארק ז'אנגז'יהז'יה

יצאנו לחפש את ההסעה הראשונה לכפר ז'אנגז'יהז'יה, ממנו תכננו להכנס לשמורה. הכניסה לתחנה היא מדלת גדולה ברחוב של מקדונלדס, משם יוצאים והולכים שמאלה, אל השאטלים ל forest park (הכניסה מכפר zhangjiajie). המיניבוס הוריד אותנו כמה דקות הליכה מהכניסה לפארק, והמשכנו ללכת עם הזרם עד הכניסה העצומה. קנינו כרטיסים בהנחת סטודנט, קיבלנו כמה מפות להתמצאות בפארק, ונכנסנו לגן עדן.
*המפה הנוחה ביותר מצורפת מטה, שימו לב שרק השבילים המסומנים באדום הם שבילי ההליכה - השבילים בירוק לא קיימים!*

הכניסה לפארק נמצאת בחלקו התחתון, שם אפשר לטייל ליד הנחל, בין עמודי הסלע המרשימים. רוב השבילים נמצאים ברמה הגבוהה המשקיפה על כל יער הגשם. אפשר לעלות אליה ברכבלים, במעלית שקופה הצמודה לאחד הצוקים (Bailong elevator), או ברגל. הסינים כמובן מעדיפים את שתי הדרכים הראשונות, שדורשות פחות מאמץ, לכן גם ביום עמוס במיוחד לא יהיו הרבה אנשים בשבילי ההליכה.
החלק הגבוה של השמורה מרוצף בשבילים יפים ונוחים לאורך הצוק. בין המסלולים השונים יש כביש רחב, שנוסעים עליו שאטלים חינמיים כל כמה דקות, ועוצרים בתחנות המסודרות בקצוות השבילים.
הרמה מתחלקת לשלושה חלקים, כמו שאפשר לראות במפה היפה והפשוטה שקיבלנו במלון. היום נעשה את החלק התחתון של הפארק, נעלה ברגל לחלק הראשון של הרמה ונשוטט בשבילים היפים. מחר בבוקר נעבור לחלק האמצעי והכי פחות מתויר, ובסוף היום נגיע לחלק השלישי, ממנו נרד ל-Wulingyuan.
קשה לפספס איפה אתם נמצאים במפה, כי הדרך משולטת בהתאם. ושימו לב לדוכני האוכל - חוץ מפירות טעימים, יש גם דוכנים שמוכרים טופו חריף ומעולה, ולחמניות אורז מטורפות.

נכנסנו אל הoxygen square, משם פנינו ימינה והתחלנו ללכת על השביל לכיוון bailong elevator, תחת העצים הענקיים ולאורך הנהר הזורם (golden whip stream). זה השביל היחיד שתלכו בו תחת עמודי הסלע, ואין מה למהר - הוא ממש יפה, מונגש ומוצל, וכיף ללכת בו. עברו כמה דקות וכבר פגשנו חבורת קופים חמודים שבחנו אותנו, והבנו שארוחת הבוקר תהיה אתגר מהסוג שלא חווינו עד כה. כשפתחנו את התיקים כדי לאכול, אחד הקופים זינק וחטף מאיתנו את קופסת התבלינים, עלה על עץ גבוה והתחיל לפרק את הקופסא ולזרוק למטה את השאריות. אנחנו התרוצצנו תחתיו וניסינו לתפוס את מה שהוא הפיל. היינו ממליצים לבוא עם קופסאות סגורות כדי להמנע ממקרים כאלה, אבל מסתבר שגם אותן הם יכולים לפתוח :)
הלכנו כשעה וחצי בין העצים עד שפגשנו מדרגות מצד שמאל (בערך ב 2/3 מהדרך ל bailong elevator). התחלנו בטיפוס על עמוד הסלע העצום, במהלכו היינו כמעט לבד לגמרי. העליה היתה ארוכה ומרגשת. בשלב מסוים הגענו לחלק עם המון מדרגות שעליהן חיכו עשרות קופים, אמהות וגורים, שגרמו לנו לעלות במהירות המירבית פן תפגע ארוחת הצהריים שלנו.

כשהגענו לרמה המשכנו ללכת שמאלה בשביל המסודר, עד לגשר המתכת התלוי בין הצוקים (נקרא במפה Lianxinqiao). כמה דקות לאחר מכן הגענו לworlds 1st/number 1 natural bridge - גשר טבעי בין המצוק לאחד העמודים שמולו, עליו יש מקדש קטן המוקף בסרטים אדומים (סמל סיני מוכר באתרים קדושים, כשכל סרט מסמל משאלה). מהגשר הטבעי עלינו לכביש, ולקחנו שאטל ל Upper Station of Yengjiajie cableway. השאטלים נגמרים באזור השעה 18:00 ומתחילים ב08:00 בבוקר, לכן היתה לנו רק שעה להסתובב באזור זה. הגענו לתצפית שנקראת natural great wall, ממנה רואים מצבור עמודי סלע הדומים לחומת סין, ונוף פנורמי המגיע עד לכפר ז'אנגז'יהז'יה. מאחורינו היו כמה סינים ששיחקו עם רחפנים וצילמו את הנוף האדיר. חזרנו בשאטל למלון - Toudo boutique inn, המלון הצהוב שנמצא בדיוק מעל שביל העץ הראשון שהגענו אליו, באזור גשר המתכת.
המלון מגיש בשר ולכן לא התכוונו לאכול בו, אבל הארוחה היתה נראית כל כך טעימה שהחלטנו לבקש שיכינו בסירים הקטנים שהבאנו, בטענה שאנחנו "אלרגיים לבשר". ליווינו את הטבחים למטבח וצפינו בהם מבשלים, כשכל כמה דקות הם שאלו אם מותר להכניס כל אחד מהירקות. אכלנו גם אורז שהם מכינים בכלי מיוחד. אחרי הארוחה המעולה, יצאנו לשביל העץ תחת המלון לראות את השקיעה ולנגן בשון, וחזרנו לישון.

יום 10 - פארק ז'אנגז'יהז'יה

רצינו לצאת לחלק האמצעי של הרמה כמה שיותר מוקדם בבוקר, אבל גילינו יום קודם שההסעות מתחילות רק בשעה 08:00. החלטנו לצאת מוקדם לזריחה, ואז להתחיל ללכת ברגל אל החלק הגבוה יותר בשמורה, בתקווה שנמצא טרמפ בדרך. הצפיה בזריחה משביל העץ תחת המלון היתה מושלמת, ואחריה עלינו על הכביש והלכנו כמה דקות, עד ששני פקחים נחמדים עצרו לנו ולקחו אותנו לנקודה הבאה.
ירדנו ב Grand Sightseeing Platform (תחנת האוטובוס שבתחילת החלק האמצעי, מסומנת גם במפה). ראינו תצפית מהממת של כל הפארק מלמעלה, ואז ירדנו המון מדרגות והגענו לאזור שטוח עם תאי שירותים, בו יש התפצלות לשלושה מסלולים. כאן המפה של הפארק היתה קצת מבלבלת, אבל הסתמכנו על השלטים והשבילים. הלכנו כל אחד מהם עד הקצה - כל מסלול מוביל לתצפית ייחודית, סדק מטורף או עמוד יוצא דופן, שממש שווים את ההליכה המפחידה.
עלינו חזרה במדרגות, הלכנו לתחנת האוטובוס ולקחנו ממנה שאטל אל החלק השלישי של הרמה. ירדנו בתחנה הראשונה (מסומנת במפה), והלכנו על השביל המצוקי אל הפגודה הגדולה. השביל נגמר במרחב המתוייר שלפני הפגודה, שם אכלנו נודלס קר באחד הדוכנים וקנינו פירות חתוכים בדוכן אחר. הצצנו בכמה נקודות תצפית מלאות אנשים, ולבסוף חזרנו אל הפגודה הגדולה והתחלנו ממנה את הירידה מהרמה, לאגם שב souxi valley. הירידה מתחילה על שבילי עץ בין העמודים, בכל פנייה מגיעים לתצפית מהממת וחוזרים לשביל. בשלב מסויים השביל מתפצל - בחרנו במסלול השמאלי, שעובר בעמק ומגיע לבסוף לכביש הגישה לפארק. הוא היה ארוך מאוד, מלא מדרגות אבל יפהפה. מהפניה היינו לבד לגמרי במשך שעתיים, ועצרנו לנוח מתחת לגשר טבעי בין שני עמודים. בהמשך, השביל עובר בכמה גשרים מעל הנחל, עם מפלים זורמים משני צדדיו.
בסוף השביל מגיעים למלון עם מגרש כדורסל, ממנו צריך לרדת בכביש, אל הכביש של השאטלים. חיכינו בתחנה להגעת השאטל הנכסף, שנוסע לכניסה של Wulingyuan ובדרך מקיף את האגם העצום בתחתית היער. ירדנו בפגודה הענקית בכניסה לWulingyuan, יצאנו אל העיר ולקחנו 'מונית' שנסעה לעיר Zhangjiajie. אמורים להיות גם שאטלים לשם, אבל זו היתה נסיעה נוחה ומהירה.
תכננו לבקר במערת הדרקון הצהוב בWulingyuan, אבל כשהגענו לשם היה כבר מאוחר (היא נסגרת ב17:00). הבנו גם שצריך ללבוש בגדים חמים כי ממש קר שם, אז מזל שלא המשכנו אליה :)

חזרנו לפקידי הקבלה החמודים במלון, שקיבלו אותנו בשמחה. עשינו קניות אחרונות בסופר שמתחת למלון לקראת הטיול של מחר, והכנו ארוחת ערב מעולה בחדר.

יום 11 - הר טיאנמן

הלכנו ברגל אל הכניסה לרכבל (מסתכלים לשמיים ורואים מאיפה הוא מתחיל). שם התאכזבנו לגלות מחיר יקר במיוחד, ללא הנחת סטודנט שאינו סיני, ושאי אפשר לשלם באשראי (טוב, מי ציפה שזה יעבוד). היינו צריכים לקחת מונית לBank of China כדי להוציא כסף, ולחזור לתור בכניסה לרכבל.
הכרטיס הוא הלוך-חזור - חייבים לעלות או לרדת במיניבוס, ואת הדרך השניה אפשר לעשות ברכבל. זה הרכבל הכי ארוך באסיה ואולי בעולם, ויש לו תור עצום בהלוך, בהתאם. בחרנו לעלות במיניבוס, כדי להגיע ל999 המדרגות שמובילות לשער השמיים. המיניבוס עוצר באמצע ההר, משם יורדים ומיד עולים על מיניבוס נוסף, שלוקח אותך עד לתחילת המדרגות.
עצרנו בראש המדרגות, מול שער השמיים - חור באמצע ההר, שיוצר גשר טבעי עצום. לפעמים יש בו תחרויות של אנשים שקופצים בחליפת סנאי (לא היום לצערנו, אבל ראינו המון תמונות בדרך שעזרו לנו לדמיין).
עלינו במדרגות הנעות אל ראש ההר, ושוטטנו בשבילים התלויים מהצוק. בכל אחת מהפינות בהר יש שביל זכוכית שיוצא מהצוק - צריך לשלם כ10 יואן כדי לעלות עליו, ומקבלים כיסוי לנעליים, ששומר שהן לא ילכלכו את הזכוכית. נורא התלהבנו בהתחלה, אבל האמת שזה היה די גימיק שגרם להמון תיירים להתקע אחד מאחורי השני.
מהר מאוד נהיה לנו קר, ואחרי כמה שעות התחיל טפטוף, שהפך לגשם. החלטנו שדי מיצינו את ההר, ונכנסנו לאולם הסגור בכניסה לרכבל. הירידה לקחה כחצי שעה, במהלכה התרגשנו מאוד מהנוף, והסינים שלידנו התרגשו מאוד מאיתנו (הם אשכרה צילמו אותנו לאורך כל הירידה). חזרנו למלון, לקחנו את התיקים שחיכו בקבלה, נפרדנו מZhangjiajie, והלכנו לתחנת הרכבת.

יום 12 - חזרה לבייג'ינג

בערב לקחנו רכבת מZhangjiajie לChangsha. משם החלפנו לרכבת לילה ארוכה במיוחד. כשהגענו להחליף את הכרטיסים (זוכרים?) כבר לא נשארו כרטיסים לhard sleeper, לכן נאלצנו לשלם 75 דולר עבור נסיעה בsoft sleeper מ-Changsha לבייג'ינג. איזה מזל.
נסענו בקרון סגור עם עוד שתי סיניות מבוגרות, אז לקחנו את שתי המיטות העליונות. מקבלים שם כל מה שיכולת לחלום עליו מרכבת - שמיכת פוך, כריות מושלמות, מקום לאחסון התיקים (הגדולים), מזגן מותאם לכל חדר ואפילו טלוויזיה קטנה בסינית לכל מיטה.
ניצלנו את 20 השעות שהיו לנו ברכבות כדי לנוח מהטיול המטורף, לראות פרקים מהסדרה אווטאר בטלפון, לאכול ירקות שנשארו, ולפנטז על ארוחת הערב שנאכל בבייג'ינג. כשירדנו בתחנה, לקחנו קו 5 בסאבוויי לתחנת Zhangzizhounglu והלכנו משם אל dongsi 6th alley. לפני הפניה לשדרה מצאנו את מסעדת Vegeterian and Dumplings, אותה הפכנו למסעדת אכול כפי יכולתך, כשבזבזנו את כל היואנים שנשארו לנו על התפריט. האוכל היה חם מאוד וטעיםםםם!!! בעיקר הדאמפלינגס.
לקחנו סאבוויי אל שדה התעופה בבייג'ינג, ועלינו על טיסה ישירה חזרה לארץ. ויאללה לצבא.

איך למצוא אוכל טבעוני בסין (שווה קריאה גם לקרניבורים!)

יש המון! טופו במרקמים וטעמים משוגעים, אורז או נודלס עם ירקות, מרקים מגניבים ואוכל דמוי בשר מפורט בדיוק מחריד (טופו בצורת דג למשל, עם עצמות והכל). רק צריך לדעת איך לחפש!
1. Happycow - אפליקציה מעולה שמוצאת אוכל טבעוני בקרבתך בכל מקום בעולם. כמו כל דבר מערבי, גם אותה הסינים לא כל כך מכירים, לכן יש שם בעיקר המלצות של תיירים ואין את רוב ההיצע הקיים, אבל שווה להסתכל (בעיקר בערים הגדולות - בייג'ין ושיאן). שימו לב שהדקירות של המקומות על המפה לא מדויקות, עדיף להשתמש בכתובת שמצוינת שם או לחפש את השם של המסעדה בגוגל/ להראות לסינים ברחוב.
2. כדי לוודא שהמסעדה לא מגישה בשר (ההגדרה שסיכמנו ל'מסעדה כשרה'), בהתחלה שאלנו אם יש להם בשר בכלל (ròu?), ואם ענו שלא הראינו להם את המשפט המפוצץ - אנחנו לא אוכלים בשר, חלב, ביצים, שמן שעשוי מבע"ח וכו'. סינית שיודעת אנגלית מעולה כתבה לנו את זה פעם בטלפון ומאז זה עבד מדהים.
我们不吃动物油脂，奶酪，培根鸡蛋，等一切荤腥。
עדיין כדי לוודא היינו שואלים על מנות ספציפיות אם יש בהן ביצים וחלב (jīdàn? niúnǎi?), אבל ברוב המוחלט של המקרים הם מיד הבינו אחרי שקראו את המשפט, ד"א - עבד מעולה גם בסופרמרקטים.
3. שיטה מצויינת שלא השתמשנו בה בגלל תקלות טכניות: באפליקצית wechat (הרחבה בהמשך) יש אפשרות לצלם סינית ולקבל תרגום באנגלית. עובד מעולה ונוח להבין מה יש בדברים שאתה קונה בסופר.
4. דוכני אוכל! בשיאן גילינו שוק לילה משוגע (ליד פגודת האווז הגדולה) עם מלא דוכנים שמוכרים רק טופו! זה אדיר כי ממש אפשר לראות אותם מכינים ולהיות בטוחים מה יש לכם באוכל.
5. מקדשים בודהיסטיים - יש מסעדה צמחונית כמעט ליד כל מקדש, אחת מהן היתה בוודאות המסעדה הסינית הכי טובה שאכלנו בה - מול המקדש הטיבטי בשיאן. ממש ממש ממש שווה אם אתם בשיאן, ואם קצרים בזמן היינו אפילו מוותרים על המקדש בשבילה (למרות שהוא הכי יפה שראינו!).

טיפים

1. *תקשיבו רק למה שסינים אומרים
*לעולם אל תקשיבו לסינים
יהיה קשה מאוד לתקשר עם הסינים, גם אם אתם חושבים שלמדתם סינית מצויין לפני - אם תשימו דגש על ההברה הלא נכונה במילה "טופו" לא יהיה להם מושג על מה אתם מדברים. ותשכחו כל מה שידעתם על שפת גוף - התרבות שלהם כל כך שונה משלנו, שהיה קשה עד בלתי אפשרי לסמן דברים פשוטים כמו 'כמה עולה', 'קר לי', 'אני צריך לשירותים', או לשאול איפה אנחנו במפה.
דרך אגב, סתם להיכרות, בכל מקום יש שירותי בול פגיעה במקום אסלות, ובכל פעם שתשמעו "חחחרחרררר" ממש חזק - זה סיני שמתכונן לירוק ליחה. תרבות שונה, אין ספק.

2. דברים ששווה להביא:
- הראשונה לשמה, מנתצת הרעב, אם הלחמים, מהפנטת הסינים, שוברת המוסכמות - שפופרת הטחינה!
- נייר טואלט - אין כמעט בכל המקומות הציבוריים, רק במלונות.
- כל מה שאפשר להכין עם מים חמים - קוסקוס, פתיתים, בורגול. יש מים חמים בכל מקום: מלונות, רכבות, סתם ברחוב...
- דולרים או יורו כדי להחליף ליואנים בשדה. באופן כללי, אפשר להוציא כסף רק במעט מאוד בנקים (Bank of China הוא היחיד שאפשר לסמוך עליו לחלוטין), לכן תצטיידו בהתאם בכל פעם שאתם רואים שהכסף מתחיל להגמר.
- כרטיס סטודנט אם יש - נותן הנחה של 50% כמעט בכל אתר תיירותי.
- מומלץ מאוד לקנות באינטרנט את מדריך lonely planet לכל סין, הוא ממש מקיף והציל אותנו בהמון מקרים, ומצוין בו כל מה שרציתם לדעת על האתרים החשובים, כולל שעות פתיחה ומסלולים :)

3. טלפון ואפליקציות:
הממשלה הסינית חוסמת את גוגל, פייסבוק וואטסאפ ואת המערב באופן כללי. אתם תוכלו להכנס אליהם דרך vpn אבל תצטרכו גם את האפליקציות שלהם כדי להתמצא :)
בגלישה מחבילה על סים ישראלי אין ניטור אז לא תהיה לכם בעיה להכנס לוואטסאפ למשל. אנחנו עשינו חבילות בארץ וזה עבד מעולה לשנינו.
- maps.me - תחליף לגוגל מפס, אפשר לדקור עליו נקודות נוספות לפי כתובת ולשמור מקומות שאתם רוצים לבקר בהם
- baidu maps - כנל, לא השתמשנו
- wechat - וואטסאפ הסיני, שם מתנהלים החיים שלהם: שיחות, הודעות, תשלומים )כמעט לא משתמשים בכרטיסי אשראי, משלמים עם הברקוד מהאפליקציה(. לא יצא לנו להשתמש אבל זה היה יכול
להועיל, שווה להוריד בכל מקרה.
- trip - האפליקציה של ctrip באנגלית, דרכה מזמינים ומבטלים רכבות. שימו לב שאפשר לשנות הזמנה רק פעם אחת, אחרת צריך לבטל וזה גורר תשלום מסויים לפעמים. חוץ מזה, בשעות הלילה (בדיוק כשתזכרו שאתם צריכים לשנות תאריך של רכבת) אי אפשר לקנות או להחליף רכבות באפליקציה.
שימו לב איזה כרטיסים אתם קונים ולאיזו רכבת. המהירות משתנה לפי האותיות - G היא הרכבת הכי מהירה, ואפשר לשבת בה בfirst או second class. רכבת Z היא רכבת שינה, בה אפשר לנסוע בעמידה, מושבים קשים - hard seat, מושבים רכים - soft seat, מיטה קשה - hard sleeper (קרון פתוח עם מיטות 3 קומות), או מיטה רכה - soft sleeper (קרון סגור עם מיטות קומותיים), כשמחירי הכרטיס משתנים לפי האופציה שבחרתם.
- גוגל טרנסלייט - להוריד מראש את השפה הסינית, כדי שיעבוד גם בלי אינטרנט, ולהגדיר בטלפון מקלדת pinyin (השיטה שסינים כותבים - מקלידים באנגלית וזה הופך לאותיות סיניות). לפעמים זאת היתה הדרך היחידה לתקשר והיא עבדה מצויין. אם אתה לא מבין סיני, תן לו לכתוב לך באפליקציה בסינית.
- אפליקציות vpn - בוחרים דרכן ארץ שממנה אתה כביכול גולש וככה עוקפים את הניטור הסיני. צריך להכנס לאפליקציה אחרי הכניסה לwifi וללחוץ על הכפתור, וזה עובד אוטומטית.
אלה השתמשה ב Yoga VPN במהלך כל הטיול - יש שם כפתור שצריך ללחוץ עליו בערך פעם ביום והוא נותן נקודות, ובכל יום יורדות נקודות לפי שימוש, ככה שאפשר להמשיך להשתמש בה בלי סוף. גילעד (שלא שמר על הנקודות שלו) החליף אפליקציות במהלך הטיול - ExpressVPN, Turbo VPN, Ultimate VPN, SuperVPN. עדיין הוא הודה שYoga עבדה הכי טוב. בכל מקרה מומלץ להוריד את כל האפליקציות האלה ליתר בטחון, בעיקר אם מדובר בטיול ארוך.

קבצים מצורפים

• המפה הנוחה והטובה לפארק ז'אנגז'יהז'יה
• המפה היפה והמונגשת לעיוורי צבעים שקיבלנו במלון

קישורים חיצוניים

• happy cow - חיפוש מסעדות צמחוניות וטבעוניות בעולם
• סקירה מעולה של מסעדות צמחוניות בבייג'ין
• סיור בעיר האסורה (מתוך travelchina)