תאריך הטיול | November 2013 |
---|---|
משך הטיול | יומיים |
עונה מומלצת | יוני-ספטמבר, הייתי בסוף נובמבר היה יפייפה אך מעט קר. |
ליאדינג הגעתי מדאוצ'נג עיירה טיבטית משעממת לפי דעתי, שעוברים בה רק כי היא צומת דרכים נוחה יחסית להגיע ממקום למקום. כבר כשהמתנתי בקור של הרמה הטיבטית ב-5 וחצי בבוקר לעלות לאוטובוס לתפוס מקום ליד החלון כדי שאוכל לנסות לישון קצת ראיתי תרמילאי מסתובב עם מישהי סינית בתחנה בין כל הטיבטיים הם היו בולטים כמו סטיקלייטים (כמוני). בהסעה גיליתי ששניהם תרמילאים ביורנר מנורווגיה וצ'ון אי פיי (בקשה שנקרא לה פגי שלא נשבור את השיניים) מטייוואן. נסעו גם הם לקורה החלטנו לעשות את הטרק ביחד, פגי יודעת לדבר סינית מנדרינית (השפה המדוברת בטייוואן) דבר שמאוד הקל עלינו במנהלות (סוף סוף ללא גוגל טרנסלייט, תעתיקים מהלונלי פלנט או מחוות גוף להסביר למקומיים מה אני רוצה).
לאחר נסיעה של 3 שעות בערך הגענו ליאדינג היינו התרמילאים היחידים שם ולקחנו חדרים בגסטהאוס שלמעשה רק אנחנו והמשפחה של בעלת המקום היינו בו. בעלת המקום מאוד נחמדה היא נתנה לנו מפה כללית (לא טופגרפית וללא כל קנה מידה), אכלנו ארוחת ערב והחלטנו שמחר בבוקר נצא לטרק. פגי דיברה עם איזה מקומי שהסביר לה שהמקום קדוש לטיבטיים והם צריכים להקיף את ההר פעם בשנה לפחות.
עשינו טרק מעגלי נקודת ההתחלה בגובה של 3,700 מטר בערך התחלנו ללכת לנוף של חורש טבעי עם שיחים בצבעי שלכת וצבעי ירוק.
במהלך הטרק טיפסנו לגבהים ממוצעים של 4600-4800 מטרים מעל פני הים (חשוב להתאקלם לפני ראו טיפים!). תחילה הגענו למנזר טיבטי המשכנו עם השביל והגענו לאגם שנקרא milk lake אגם יפה שהיה עליו שכבה של קרח אבל עדיין נראה תכול ויפה, המשכנו להתקדם והגענו לאגם הבאה five color lake בגובה של 4,800 מטרים מעל פני הים, אגם תכול יפייפה שגם עליו היה קרח חלקית (הכי יפה מבין האגמים) החלטנו לעצור ולפתוח גזיות אני הייתי אחראי על הקפה ביורנר על הנודלס מעין מנה חמה כזאת ופגי על הצילום של התמונות. כשסיימנו לאכול המשכנו והגענו לפאס הראשון בגובה של 4,900 מטרים בגבהים האלה ובתאריכים שאנחנו הגענו חלק מהשביל היה מכוסה בשלג שהפשיר מעט וקפא שוב ולמעשה הפך לשכבת קרח חלקלקה עליה פגי החליקה כמה פעמים וגם אני דפקתי התרסקות אחת (עד היום יש לי מזכרת בצורת קרע קטן על מכנסי הטיולים שלי) ורק ביורנר שרגיל לשלג ולקרח מנורווגיה דילג על השלג ללא בעיה. הטיפוס אל הפאס סביר ולא קשה מידי חוצים אותו ועוברים בדרך עוד אגם שאת שמו איני זוכר, עוברים בדרך המון דגלי תפילה טיבטיים השביל עובר מימין לאגם (רואים את האגם משמאלנו). משם ממשיכים עם השביל ועוברים מפל שקפא (היינו מחוץ לעונה ונכנסו לחורף קצת) עוברים הרבה בקתות קטנות ונטושות שישמשו לנו מחסה להכין תה הפעם (בכל זאת פגי סוג של סינית, סינים בדר"כ אוהבים תה לא קפה). משם המשכנו וטיפסנו לפאס השני שמסומן בהמון דגלי תפילה, פה העלייה כבר קשה יותר פגי קצת השתרכה מאחור ונאלצנו לחכות לה הגענו למה שחשבנו שהיה השיא גובה רק כדי לגלות שהשיא גובה והפאס האמיתיים עוד 200 מטרים של טיפוס בערך.
חצינו את הפאס ואז החלנו לרדת בירידה נוחה יחסית ירידה של יותר מאלף מטרים גובה מהפאס עד שחזרנו כמעט לנקודת ההתחלה נהננו משעה או שעתיים אחרונות של אור ופנינו לראות את האגם האחרון pearl lake אגם גדול שרואים ממנו את ההשתקפות של ההר המושלג, חזרנו לגסטהאוס שלנו סחוטים אחרי הליכה של 13-14 שעות ומשהו כמו 30 ק"מ מרחק.
למעשה סיימנו את הטיול ביום אחד אבל רוב האנשים עושים את זה ביומיים, בכל מקור כתוב הקורה מופיעה כטרק וגם אם מסיימים אותה ביום זה בהחלט לא טיול יום של 6-7 שעות. בכל מקרה היה קר ולא היה לנו ציוד מקצועי לישון בשטח אז תפרנו הכל ביום אחד.
חזרנו לגסטהאוס לארוחה מפנקת מקלחת שבו הבטיחו מים חמים והדליקו את הדוד אבל מים חמים לא היו שם רק מים קפואים, התקלחנו בכל זאת.
למחרת ארוחת בוקר ביחד ונפרדים, תפסתי אוטובוס בחזרה לדאוצ'אנג, הם נשארו באזור לראות איזה מנזר או משהו.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם