קנצ'נג'נגה - הטרק הגדול הבא

סיפור דרך עדכני של אחד הטרקים היפים ביותר בנפאל העולה למרגלות הר הקנצ'נג'נגה

תאריך הטיול	November 2019
משך הטיול	20 ימים
עונה מומלצת	סוף ספטמבר עד סוף נובמבר סוף מרץ עד סוף מאי (בעונה זו לעתים מעברי ההרים נחסמים בשלג ולכן רצוי להגיע באמצע-סוף העונה)

תוכן עניינים

רקע כללי

טרק הקנצ'נג'נוגה הוא אחד ממסלולי הטיול המיוחדים והיפים ביותר בנפאל. הגענו אליו בעקבות סיפורי הדרך המתלהבים, החיפוש אחר הרפתקאות ומתוך רצון לברוח מההמונים שגודשים את האנאפורנה והאוורסט (לצורך ההשוואה - לטרק מגיעים 1000 מטיילים בשנה לעומת 200,000 של האנפורנה).
הטרק מטפס אל שני מחנות הבסיס (base camp) של הר הקנצ'נג'נגה - ההר השלישי בגובהו בעולם. ניתן לבחור לטפס רק לאחד מהמחנות, אולם כיום מתאפשר להגיע לשניהם ב-14 ימי הליכה. המסלול שאנחנו עשינו הוא הנכון ביותר להבנתנו, שכן טיול בכיוון ההפוך מייצר עליות דרמטיות וקשות (ויום ראשון פסיכי).
במהלך הטיול נוכחנו לראות שהאזור עובר פיתוח מסיבי בשנים האחרונות - הן בתשתיות אזרחיות רגילות והן בתשתיות טיולים. כביש חדש הנסלל מטיבט לנפאל מקרב את המסלול מאוד, וגסטהאוסים רבים הנבנים מנגישים אותו מאוד לנו המטיילים.
לפני היציאה לדרך שמענו סיפורים מסמרים שיער על המרחק מציוויליזיה, הקור העז, והתנאים הבסיסיים, אולם בשטח נהנינו ממציאות ורודה הרבה יותר. השבילים מסודרים, גשרי העץ הרעועים הוחלפו בגשרי מתכת מאסיביים ויש שילוט סביר (בכל זאת נפאל) בכל המסלול.
האנשים שפגשנו היו מהנחמדים ביותר שפגשנו בנפאל, חלק גדול מהערבים הפכו לשיחות לאורך הלילה על האזור והמדינה או סתם היכרות הדדית מלווה בהרבה אלכוהול מקומי. זה הטרק היחיד במדינה בו ילדה קטנה בשביל הציעה לנו לאכול שוקולד ולא דרשה אותו מאיתנו.

הכנות וציוד

פרמיט:
על מנת לצאת לטיול יש להוציא פרמיט בקטמנדו או פוקרב. כדי להוציא אותו יש לנכוח בעצמכם בעיר, כיוון שהמשרד הממשלתי הרלוונטי צריך לראות פיסית את הדרכון שלכם. עלות הפרמיט (נכון לנוב' 19, כמו שאר סיפור הדרך) היא 20$ לשבוע. על פי סיפור הדרך המוצג פה שבועיים (מתחילת ההליכה) מספיקים בהחלט, על אף שסוכנויות הטיולים יתחילו בלהגיד לכם שצריכים שלושה שבועות.
מדריך:
באופן רשמי יש צורך בליווי מדריך בעת טיול בשמורה ובמסלול. עם זאת, דרישה זו אינה נאכפת בשטח בצורה הדוקה, וישראלים רבים (וגם מעטים שאינם ישראלים) אכן יוצאים לטרק ללא מדריך או פורטר. סוכנויות הטיולים דורשות תשלום עודף בעת הוצאת פרמיט לקבוצה ללא מדריך, לכאורה כדמי שוחד לפקיד הרלוונטי או כדמי שירות גבוהים יותר.
בסוויסה האדום ביקשו מאיתנו 35$ דמי שירות ו"עמלה מיוחדת לטיול בלי מדריך". שווה לעשות סקר בין הסוכנויות לראות כמה הם מבקשים על ההליך הזה ומי מציעה את המחיר הזול ביותר.
יש שלוש נקודות בדיקה של הפרמיט:
Tapethoc, Gunsa, Yamphudin
אנחנו עברנו רק בנקודת הביקורת בגונסה כיוון שעקפנו בנסיעה את השתיים האחרות (ולא העירו לנו על זה דבר). בנקודה זו גם צריך לשלם 2000 רופי נוספים דמי כניסה לשמורה.
ציוד:
הציוד לטרק הוא סטנדרטי, אולם יש צורך בהיערכות לקור. על אף שבכל כפר יש גסטהאוסים ובהם חדרים - איטום החדרים הוא לעתים גרוע למדי. השיא היה לילה בו קורות הקיר לא היו צמודות והרגשנו את הרוח נושבת ברחבי החדר. כמו כן, מלאי השמיכות הוא מוגבל בחלק מהמקומות, וכך ייתכן שלא יהיו לכם שמיכות שניות (ולילה אחד גם היינו צריכים להתחנן לראשונה). אחד הבעיות בטרק היא קבוצות הקמפינג בהן מספר קטן של מטיילים מטייל עם המון אנשי צוות נפאלים (השיא שפגשנו היה 12 נפאלים על שני צרפתים), ובעוד התיירים ישנים באוהלים נעימים שהפורטרים סחבו, הנפאלים נדחסים בחדר האוכל וזקוקים לאותן שמיכות.
כמו כן ברוב הטיול ההליכה והלינה היא בעמקים, אז הבקרים קרים מאוד כי השמש זורחת מאוחר.
חשמל:
אין חשמל בכל הבקתות בטרק, ובאלו שיש לרוב הוא יהיה בתשלום. יש תחנת כוח המזינה את Ghunsa בחשמל רציף, אולם כשאנחנו טיילנו היא לא פעלה שבועיים.
קליטה ואינטרנט:
משיחות עם תושבים רבים, מומלץ להיות עם כרטיס סים של Namaste/NTC ולא של NCELL. לנו לא הייתה קליטה בכלל בכל ימי ההליכה. בגונסה יש נקודת וייפיי (בתשלום) במרפאת הכפר, אולם גם היא לעתים חווה תקלות.
מאוד מומלץ לקחת מכשיר איתור לוויני בטרק הזה, יכולות התקשורת עם העולם מוגבלות מאוד, וכן כמות המטיילים בשבילים מינימלית - אפשרויות הסיוע שהוא מקנה הן אדירות.

נסיעות והגעה

הטרק (כמו טרקים רבים בנפאל) השתנה והתקצר משמעותית בעקבות סלילת כביש חדש המנגיש את ההרים. עם זאת, עדיין מדובר באזור רחוק מאוד מקטמנדו או פוקרה (שאליהן חייבים להגיע בשביל הפרמיט).
שלב א': נסיעה מזרחה
ניתן לנסוע בשתי דרכים -
א. אוטובוס מקטמנדו או פוקרה ל-Birtamode, עולה כ-1600 רופי, יוצא סביב השעה 16:00 ומגיע ב-07:00 בבוקר למחרת (כ-15 שעות). בגלל אופי הכבישים, זמני הנסיעה מקטמנדו ופוקרה זהים.
ב. טיסה ל-Biratnagar או Bhadrapur שעולות סביב ה-120 דולר ולוקחות שעה-שעתיים.

שלב ב': עולים לצפונה אל ההרים
מכל אחת מהערים יש לקחת ג'יפ אל Taplajung. ג'יפ משותף מבירטמוד עולה 800 רופי לאדם. כמו כן ניתן לשכור ג'יפ שלם כמונית. זמן הנסיעה הוא בערך 10 שעות, ככה שאם נוסעים באוטובוסים מגיעים בחושך וצריך לישון בטפלג'ונג (יש די הרבה מלונות בעיר, לא מצאנו אף אחד שממש כדאי להמליץ עליו...)

שלב ג': עד לא מזמן ההליכה התחילה מטפלאג'ונג אולם כביש חדש שמטרתו הסופית היא לחבר את טיבט עם נפאל מקצר את ההליכה בכ-3 ימים. מתחנת הג'יפים של טפלאג'ונג ניתן לקחת ג'יפ אל עבר הכפר Ranipul (הוא לא מסומן במפות, אבל נמצא מעל מפגש הנהרות שצפון-מערבית ל-Helloc המסומנת, בשטח לכפר נוכחות רבה). אנחנו עלינו על ג'יפ שיצא סביב השעה 11-12 בצהריים, אולם ייתכן מאוד ויש נוספים ואפשר לשאול על כך בתחנה. הנסיעה עולה 900-1000 רופי ועמוס מאוד כמיטב המסורת הנפאלית. הדרך באיכות לא טובה ובהלוך חווינו מספר רב של תקלות ברכב. אורך הנסיעה הוא 5-6 שעות.
בראניפול יש הומסטיי בסיסי מאוד ממש מתחת לתחנת הג'יפים שאירח אותנו בלבביות רבה ומחיר מצחיק. כמו כן במעלה הכפר יש עוד כמה מקומות לינה. אם אתם מגיעים מוקדם, יכול להיות שעדיף לכם כבר להתחיל ללכת עד Sekathum בה יש גסטהאוס גדול ומושקע.

יום 1 - Ranipul - Amjilosa

יום ההליכה הראשון מתחיל בחציית הנהרות המפרידים בין ראניפול לבין הנהר המרכזי איתו נלך כל שבוע ההליכה הראשון. ראשית יש לחזור 300 מ' אחורה בכביש לכיוון דרום ולחצות את הגשר הענק אל עבר Lelep. לאחר חציית הגשר לפנות ימינה (עם השילוט) לשביל שהולך על קו המצוק מעל הנהר ולהמשיך איתו צפונה עד הגשר הבא שחוצה אל Sekathum. מנקודה זו השביל מאוד ברור ועולה ויורד לאורך הגדה הצפונית של הנהר Ghunsa Khola. לאורך הדרך מטעי הל רבים.
יום ההליכה אינו ארוך (בערך 6 שעות הליכה רגועה) אולם המרחקים בין הכפרים ואופי השביל מכתיבים לינה ב-Amjilosa, כיוון שהיום למחרת אורכו 7 שעות וכולל עליות וירידות רבות אף הוא.
בכפר שני גסטהאוסים דומים מאוד.

יום 2 - Amjilosa - Gyabla

יום זה מתאפיין גם הוא בתפירות לאורך גדת הנהר וטיפוס איטי בו. הצמחיה מתחילה להשתנות ועוברים לאזורים אשר כמות יושבי הקבע בהם פוחתת בהרבה. פעם ראשונה בטיול גם נקבל הצצה קטנה אל ההרים הגבוהים. גם ביום הזה הגובה המצטבר של העליות והירודות גדול בהרבה מהפרש הגבהים בין נקודות הלינה, ולכן אין לקחת אותו בקלות ראש. ההליכה לקחה לנו כ-7 שעות. בגיאבלה התארחנו ב-Tibet Guesthouse, שהוא הראשון שפוגשים אחרי העליה לכפר. הבעלים בחור צעיר ומקסים, ושם שתינו את הראקסי (יין אורז) הכי טוב בטיול. בימים אלו בונים שם גם ממש מלון גדול שצפוי להיות יקר בהרבה.

יום 3 - Gyabla - Ghunsa

השביל מוסיף להיות מסומן היטב וברור ולטפס במעלה הנחל. במהלך היום עוברים בכפר Phale שהוא מחנה פליטים טיבטי ומקום טוב לארוחת צהריים. מעט אחריו יש גשר ובו פיצול בין שביל הקנצ'נג'ונגה לבין שביל נוסף הממשיך צפונה יותר, הפיצול משולט היטב ויש לקחת את השביל הימני. בסוף היום חוצים גשר אחרון ומגיעים אל גונסה - העיר הגדולה.
בכפר יש 6 גסטהאוסים, שתי מאפיות, תחנת כוח ואפילו אנטנה סלולארית!
אנחנו ישנו בגסטהאוס הראשון לאחר הגשר (כרטיס ביקור בתמונות) שמנוהל על ידי משפחה מקסימה ונתן לנו חוויה ביתית ונעימה לצד אוכל טעים מאוד. יש מבחר גדול כאמור ואפילו חדרים שמזכירים צימרים.
מקום נוסף המומלץ בחום רב הוא מאפיית Dzongla. מקים המאפייה עבד שנים רבות במלונות יוקרה במלדיביים והוא אופה בחסד, הבראוניז ועוגת הגבינה ברמה של מאפייה ישראלית טובה. אחיו מנהל את הגסטהאוס הגדול ב-Kambachen - White House ומגיש שם גם ממעדני המאפייה.
שימו לב שביום זה עוברים את גובה 3500. אנחנו בחרנו לעשות יום ההתאקלמות רק למחרת ב-Kambachen בגלל שכולנו היינו מאוקלמים ושם יש יותר מבחר של טיולי יום, אך זה הוא גובה בו יש להתחיל לנקוט זהירות.

יום 4 - Ghunsa - Kambachen

יום מאוד מרגש - כי זה היום הראשון בו חוצים את קו העצים ועולים אל עבר הפסגות המושלגות. בבוקר תתבקשו לעבור בעמדת המשטרה (ערימת שקים ושוטר בפיג'מה) כדי לקבל חתימה על הפרמיט, ולאחר מכן לגשת למשרדי השמורה לשלם את דמי הכניסה (2000 רופי). כאמור, אנחנו היינו בלי מדריך ואף אחד לא התייחס לזה במעמד זה.
השביל משם יתחיל לטפס לצד הנהר ובתוך יער רפאים יפיפה. בערך באמצע היום יש בקתה קטנה בה ניתן לאכול צהריים. כשהשביל מתקרב לקמבאצ'ן הוא יוצא לחלוטין מהעצים ומתחיל לטפס על ההר, אז גם הפסגות מתגלות וניתן לראות את העמק לכל אורכו. כקילומטר לפני קמבצ'ן חוצים גשר גדול מאוד, הגשר הוא גם נקודת המוצא למסלול ההליכה אל תצפית ג'אנו והמקדש למרגלותיו.
בקמבצ'ן ישנו ב-White House. האוכל גסטהאוס אומנם קצת יקר (אם כי יחסית לגובה סביר בהחלט) אבל כל המקום ברמה גבוהה בהרבה משאר המקומות בהם ישנו בטיול. החוויה מפנקת מאוד, הבעלים נחמדים ונדיבים ויעזרו בכל צורך.

יום 5 - יום התאקלמות ב-Kambachen

בחרנו לעשות את יום ההתאקלמות בכפר הזה בגלל אפשרויות טיולי היום שיש בו, וכן בגלל שלכולנו זו הייתה השהות השניה בגובה באותו החודש והרגשנו מסוגלים לכך. הכפר בגובה 4000 מטר ועל כן יש להשתמש בשיקול דעת בבחירת יום ההתאקלמות.
יש שני כיוונים אליהם אפשר לטפס כחלק מטיול יום (עם תיקים קטנים כמובן):
מסלול 1 - תצפית ג'אנו והמקדש:
צפון מזרחית לקמבאצ'ן נמצאת פסגת Jannu, מהפסגות היפות ביותר בהימאליה לדעתי. המסלול עולה לאורך קרחון לתצפית יפיפה על ההר (Jannu Viewpoint במפס מי). לצד התצפית גם יש גסטהאוס שהיה סגור כשהגענו ומקדש גדול סביב סלע. מקום זה משמש כנקודת מוצא אל עבר המקדש השני ששוכן ממש למרגלות הר ג'אנו. לאחר התצפית יש שביל הממשיך עוד כ-2.5 קילומטר לאורך צלע ההר ואז יורד לעמק עד שמגיע לרחבה גדולה בה מתקיימים טקסים דתיים. אנחנו טיילנו במקום בתחילת נובמבר וראינו את שאריות הטקס הגדול, כך שאם תגיעו בסוף אוקטובר אולי תזכו לראות את העלייה לרגל.
אורכו של המסלול עד התצפית הוא 4.5 קילומטר לכל כיוון, ועד המקדש למרגלות ההר 7 קילומטר לכל כיוון, כל ששניהם מהווים יום הליכה מלא - אבל קל ועם תיקים קטנים.
מסלול 2:
טיפוס בעמק שיורד לקמבאצ'ן מצפון מערב עד לאגמים הקטנים בראשו. לא טיילנו במסלול זה, אבל סיפורים ותמונות של מטיילים סביבנו הראו עמק יפיפה ומעניין, הם סיפרו שהשבילים ברורים והמסלול מומלץ מאוד.

יום 6 - Kambachen - Lhonak

יום קל ויפיפה, מטפסים בעמק שכעת נפתח, ליד הנהר אליו זורמים מפלים שהחלו לקפוא. 3 קילומטר מקמבאצ'ן יש גלישת קרקע גדולה עליה מטפסים בזהירות בגלל שהאדמה אינה יציבה. באמצע העליה יש בקתה המגישה תה וארוחות צהריים קלות.
לונאק קרה מאוד ואיכות הבנייה שם לא מדהימה, אז התכוננו ללילה קר. היא גם נקודת המוצא לעלייה אל מחנה הבסיס הצפוני (Pangpema). אפשר לבחור להמשיך עד אליו, אבל הלינה שם יקרה מאוד, קרה מאוד ואיכות הגסטהאוס הבודד גרועה.

יום 7 - Lhonak - Pangpema - Lhonak

היום המיוחד הגיע! עולים אל עבד הבייס קאמפ!
העלייה היא בעמק רחב ומסתיימת בקרחון בו מתחיל הטיפוס על ההר. בסוף העליה זוכים לראות לראשונה בטיול את ההר השלישי בגובהו בעולם - וזה שווה כל רגע.
העליה מלונאק למחנה לוקחת בערך 3 וחצי שעות. הירידה עוד שעתיים - שעתיים וחצי. על אף שהיום בלי תיקים, הוא אינטנסיבי וארוך ודורש תכנון זמנים ועירנות.
אנחנו בחרנו לעלות למחנה הבסיס ולרדת רק עד לונאק. ניתן להמשיך לקמבאצ'ן אבל יש לקחת בחשבון שזמן ההליכה בינהן הוא כ-3.5-4 שעות ולכן אם מגיעים חזרה בשעה מאוחרת מדי זו עלולה להיות בעיה.
כמו כן, אם יש לכם זמן ניתן לטפס על הגבעה מעל פאנגפמה עד לגובה 6000 מטר כמעט ולזכות בתצפית מדהימה על כל העמק וכמובן הר הקנצ'נג'ונגה היפיפה.

יום 8 + 9 - Lhonak - Ghunsa + יום מנוחה בגונסה

ירידה ארוכה אך לא קשה של בערך 1500 מטרים בחזרה אל גונסה. אורך הירידה הוא כ-8 שעות והנופים בה יפים מאוד, והזווית החדשה מחמיאה להם.
בגונסה החלטנו לעצור ליום מנוחה, כביסה, ואגירת כוחות - יש בה מגוון מקומות לאכול, חשמל ולפעמים אפילו וייפיי (אנחנו לא זכינו לשניים האחרונים). אנחנו בילינו את היום בשמש ובטעימת עוד עוגות מהמאפייה.

יום 10 - Ghunsa - Selele

המעבר לחלק השני של הטיול, מחנה הבסיס הדרומי, כרוך בחצייה של רכס דרך שרשרת מעברי הרים (פאסים).
השביל יוצא מגונסה ליד בית הספר ומטפס לאורך צינור המים של הכפר עד רחבה חשופה וגדולה. משם הוא נכנס אל היער ומתחיל טיפוס תלול וארוך כלפי מעלה. הטיפוס ממשיך עד שיוצאים מקו העצים ולמעשה עולים לראש הרכס המפריד בין הנחלים הראשיים, לקראת סוף העלייה נגלה נוף מדהים הכולל את רכס המקאלו האדיר ולפעמים גם את האוורסט עצמו.
יום ההליכה הוא בערך 7 שעות אבל כמעט כולו טיפוס רצוף. היום מסתיים באוסף בקתות בשם Selele המאוכלסות על ידי תושבי Ghunsa. הבקתות מאויישות כל עוד יש תיירים בשביל, וכל הכפר יודע מי מפעיל אותן.

יום 11 - Selele - Tseram

אחד הימים היפים ביותר בטיול, לאורך כל היום מטיילים על קו הגובה של הרכס ומרגישים על גג העולם. הנופים מרהיבים ושונים משאר הטרק ועוצרים נשימה בכל סיבוב. היום כולל חצייה של 3 פאסים קטנים, אולם הפרשי הגבהים בינהם אינם דרמטיים והיום מתנהל בעליות וירידות קטנות לכל אורכו. בסוף היום מגיעים אל הפאס האחרון ושם מלבד נוף משגע, מתחילה ירידה תלולה מאד וקצרה מאוד של כ-1000 מטרים עד הכפר.
הכפר Tseram חביב ויש בו כ-4 גסטהאוסים, ומקום נהדר להרגיע את הברכיים אחרי הירידה.

יום 12 - Tseram - Ramche

זמן ההליכה מ-Tseram אל Ramche הוא שלוש שעות בלבד, ההליכה מתחילה ביער יפיפה ומשם עולה למעלה ומטפסת בתוך עמק רחב וחשוף. קבוצות רבות יוצאות מוקדם בבוקר ועולות עד Oktang שהוא התצפית על הבייס קאמפ ומרחק שעה וחצי בלבד מראמצ'ה. הבעיה העיקרית היא שהר הקנצ'נג'ונגה מייצר סביבו ענן גדול החל מהבוקר ועל כן הגעה מאוחרת לתצפית עלולה להיות מאכזבת ומעוננת.
אנחנו יצאנו מאוחר יחסית ובדרך אל התצפית הבנו שההר מוסתר - לכן חזרנו אל ראמצ'ה וחיכינו למחרת.
הלינה בראמצ'ה יקרה מאוד (1000 רופי ללילה) ובאיכות נמוכה, ככה שהיא לא מאוד מומלצת.

יום 13 - Ramche - Oktang - Tortong

לאחר אכזבת העננות של היום הקודם, קמנו מוקדם ורצנו בשמחה אל עבר הקנצ'נג'ונגה, כדי לחזות ופלא ולהפרד מההר לפני הירידה למטה. לצערנו גילינו שההר התחיל לעבוד מוקדם וענן מיוחד שט על פניו. זה היה הענן היחיד בכל השמיים והוא התמקם לו בנוחות על פסגות ההר. חיכינו כשעתיים בנסיון לתפוס את הפסגות ברגע חשוף, וכשהענן רק הלך וגדל התחלנו לרדת.
הירידה עד Tortong (נקרא גם Torangdin במפאס מי) היא בתוך יער יפיפה ומרתק, מלא בצמחים, ציפורים וקסם שנראה שיצא מהאגדות. ההליכה השקטה בו הייתה חוויה מאוד מיוחדת.
מי שישן בראמצ'ה יכול לקבל קופון ללילה חינם בכפר, בגסטהאוס נעים ונחמד מאוד.

יום 14 - Tortong - Ranipul

השביל מטורטונג לראניפול הוא חדש מאוד ונפרץ רק בקיץ 2019. הוא עוד סובל מחבלי לידה, וצר ומתפורר בחלקים מסוימים, אולם מסומן יחסית טוב ושימושי מאוד. למעשה השביל מאפשר ירידה ישירות אל הכביש ממנו יש ג'יפים וחוסך 3 ימי הליכה בגבעות הנמוכות.
השביל יפה ומעניין, מטפס בתוך היער ועל צלעות ההרים, לאורך הנהר ובין בקתות חקלאים מבודדות. היום כולל 2000 מטר של ירידה מצטברת ועוד 600 מטר עלייה מצטברת, ובך הכל 16 כך שהוא אינטנסיבי בתור יום אחרון. לנו לקח היום כ-7 שעות הליכה נטו, כמעט ללא עצירות מלבד רחצה במפל.
בסוף היום מגיעים אל הכפר ראניפול הנמרח לאורך מרחב גדול, יש לרדת ממש עד הסוף הסוף לנקודה בה יורדים מהג'יפ שנמצאת ממש בקצה הכפר.

חזרה הביתה

חזרנו בדיוק כפי שהגענו - ממש כשהגענו לראניפול ביקשנו שישריינו לנו מקום בג'יפ של למחרת, וב08:00 בבוקר יצאנו לטפלאג'ונג. בטפלאג'ונג החלטנו להעביר את הלילה ולמחרת יצאנו לפנות בוקר עם ג'יפ שכור ששכרו שני תיירים רוסים שפגשנו בדרך. אפשר כמובן לברר על ג'יפים משותפים. הג'יפ יורד מההרים ושם אפשר לבחור שנית אם לעלות על אוטובוס לקטמנדו (סביב 16:30 מבירטמוד, 17 שעות) או לעלות על טיסה משדות התעופה הקרובים.

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?