תאריך הטיול | October 2022 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
לא סגרנו כלום חוץ מאוטובוס תיריים שהזמנו. ירדנו בתחנה של סאורה אחרי שש שעות נסיעה וישר שעטו עלינו בעלי מלונות וריקשה שרבו מי יתפוס את הטרף ראשון. הרגשנו ממש לא נכון בסיטואציה ואז קלטנו בצד איש צעיר שחיכה בסבלנות וחייך אלינו מהפינה. ניגשנו והוא הציע לקחת אותנו לגאס האוס שלו ואם לא נרצה הוא יוכל לקחת אותנו למרכז העיירה. הגענו לטרה גאס האוס שנמצא בקצה הכפר, בית כתום ומתוק מוקף במלא חיות מחמד של המשפחה. הוא הציע לנו חדר פשוט וצנוע ב600 רופי לשלושה, לקחנו.
הבחור המתוק ששמו ויקי הסביר לנו שדוד שלו מדריך בספארי ושהוא ממליץ על יום הליכה מלא בגונגל כולל אוכל והכל, 5000 לבן האדם (המחירים היקרים לטיולים כאן זה בגלל הפרמיט שצריך לשלם על כל יום שנכנסים לפארק). אחרי זה יצאנו לעיר ועברנו בן הסוכניות וכולם הציעו יותר אז סגרנו עם ויקי. לסוף היום הלכנו אחרי עוד המלצה של ויקי לשבת על הנהר לשקיעה ובירה וזה היה מהמם.
בשש וחצי בבוקר היינו מוכנים ליציאה אכלנו ארוחת בוקר בגאס האוס ולקחנו בתיקים צהריים ארוזה. הכרנו את סאנג'וק (הדוד של ויקי) שמהתחלה התגלה כאיש מטורף ואדיר וגם מדריך רציני ואחראי שידע לתת הסבר ברור על כל דבר שראינו בדרך. אלינו גם הצטרפו ויקי והבת זוג שלו דניאל שהיא בכלל אמרקאית שהגיעה לנפאל לחקור פילים. אז סך הכל שישה עלינו על הקנו שהעביר אותנו את הנהר שורץ התנינים שכבר הצלחנו לראות ונכנסו לגונגל.
כבר בתחילת היום ראינו קרנף אדיר עושה שחית בוקר ואחריו רצף של איילים שרצו לפנינו. ירדנו משביל הגיפים ונכנסו לשבילים קטנים בתוך הגונגל, בגלל שהינו קבוצה קטנה סנג'וק יכל להתעכב איתנו על כל שיח שאפשר לנשנש, פרפר יפה, עצים משוגעים שנראים כמו זנבות של דרקון ואפילו הפטריות ההזיה המפורסמת של האזור שגדלות בתוך קקי של קרנפים.
פתאום באמצע עוד התרשמות מעץ אדיר שמענו רעשים גדולים סנגוק לחש קרנף והתחיל ללכת במהירות אחרי הרעש וכולנו אחריו. פתאום הוא נעצר בפתאומיות, לא הבנתי למה, הרמתי את העיניים וקלטתי שארבעה מטר ממני בין השיחים מסתכל עלי קרנף ענקי, שני טון של טנק עם קרן והאוזנים גדולות ומתוקות. עקבנו אחרי ההנחיות של סנג'וק מהבוקר לאיך מתנהלים מול החיות מסכנות, היינו בשקט ולא עשינו אף תנועה שעלולה להפחיד אותו. אחרי שבהינו בו כמה דקות ארוכות מפחידות ומלאות בתמונות מהממות סנג'וק התחיל לזרוק לעברו דברים שיבין שאנחנו כאן ושיפנה לנו את הדרך. זה לא ממש הצליח בהתחלה אבל אז הוא פשוט הסתובב והתחיל לרמוס כל דבר שסביבו והתרחק. אנחנו המשכנו ללכת בשביל שהוא פילס לנו עד שפתאום ויקי מאחוריי מסמן לי ללכת מהר. אני מסתכלת אחורה וקולטת שהחבר העצבני עומד בתוך שיח במבט לא מרוצה, המשכנו קדימה במהירות.
המשך היום היה נהדר ראינו עוד איילים, קופים, פילים וגם בלי לראות אשכרה את החיות אתה פשוט מרגיש את האדרלין בלךכת שם ולהבין שיש עיניים שמסתכלות עלייך כל הזמן וכמה הגונגל הזה פשוט חי.
סיימנו את היום עיפים ומרוצים בעוד בירה בשקיעה על הנהר ובדלבאט מושלם של אמא של ויקי שהמשכנו לאוכל כל שאר הימים שם.
אחרי היום המוצלח בתוך הגונגל שבסופו הלכנו מעט על הדרך גיפים ראינו את כל הגיפים החולפים והבנו כמה זה פחות שווה ממה שעבר עלינו באותו יום. החלטנו שנוותר על השקעה הכספית בעוד יום שלם בשמורה בגיפ. אחרי עוד סידור מבית ויקי הוא הציע שכדי להוזיל עלויות נוכל מחר להצטרף לשעתיים גיפ ספארי בקמיונטי פורסט (אזור צמוד לשמורה) הפרמיט של אתמול יתפוס על זה וזה יעלה 1000 רופי לאדם אז סגרנו את זה לאחר הצהריים.
את שעות הבוקר החלטנו לבלות במוזיאון הטבע המקומי שמלא בפוחלצים של החיות השונות של האזור. זה עולה 100 רופי כניסה והאמת עפנו ממש. זה קצת מגעיל ולא המוזיאון הכי אסטי אבל יכולנו לראות מקרוב הכל ולהבין כמה החיות האלה מטורפות ממש קרוב.
אחרי הצהרים יצאנו לגיפ שהיה כיף ממש, ראינו שוב בערך אותם חיות והאזור הנוסף היה לא פחות יפה מהשמורה.
בסוף הסיור ויקי ודניאל עצרו בדרך את הגיפ ולקחו את שלושתינו לביקור במתקן ממשלתי לפילים. זה היה ממש לא פשוט כי רואים חיות מדהימות שחיות בתנאים נוראים ותוך כדי הם הסבירו לנו לעומק את הקונפילקיט הבעייתי שיש באזור עם הפילים. אחרי דיכאון קל מהנושא המשכנו ברגל משם לאזור מהמם אחר ליד הנהר שבו באמת היתה את השקיעה הכי יפה של השבוע. סיימנו את היום בעוד דלאבט עם ויקי ודניאל שבמהלכו ויקי סיפר לנו על המשפחה שלו וסבא שלו בפרט שהוא איש גונגל פסיכי שהותקף על ידי כל חיה אפשרית ועדיין בחיים בגילו המופלג רועה את הבאפלו שלו.
היום התחיל בצ'יל בלי תוכניות, הסתובבנו בכפר שכבר ניהיה לנו מוכר ונעים (זה באמת כפר מקסים! למרות כל הריטריטים המערביים).
בצהריים לקחנו ריקשה ל- SU4E. כל יום ב14:00 מיקל, ישראלי קנדי שגר בנפאל עושה סיור והסבר לפרויקט המקסים שלו.
לא אעשה ספוילרים אבל באמת מקום מדהים שמנסה למצוא פתרון לשוק הפילים התירותיים שיש באופן כללי במזרח. בסוף הסבר מכירים את אווה ולאמו שתי הפילות שהצילו ורואים כיצד מטפלים בהם בחווה (נוסף יש שם תוכנית התנדבות לתקןפות ארוכות שנראית שווה)
לסיום השבוע הנהדר הזה הלכנו להופעת ריקודים של הילידים המקומים, אותם שבטים שחיו פה בגונגלים לפני שהיה כפר. זה בתאטרון המקומי, כל יום ב19:00, עולה 200 רופי ושמח שם מאוד. מלא סוגים של ריקודים ותיפופים שבסוף כל הקהל עולה לבמה ויכול להצטרף לריקודים.
לארוחת ערב אחרונה אחרי שבאמת אכלנו רק דלבאט שבוע הלכנו למסעדה של מייקל, Shantiko Kitchen לקצת אוכל מערבי וטעים.
קמנו נפרדנו מויקי ויצאנו באוטובוס שיש כל יום בשבע לפוקרה מבסוטים מהחיים על השהות בסהורה.
אחרי שיצאנו משם הבטחתי לעצמי שאכתוב סיפור דרך מפורט ואשתף רק בגלל ויקי המקסים והמשפחה שלו שעשו לנו שבוע שגם היה כיף ומיוחד אבל גם מלא בערך מוסף, קונפליקטים של המקומים עם שמירת טבע, שיחות מעיינונות שחלק מהן היו קורעות מצחוק כמו שהבינו שהסבא שלו הפסיק לראות שחשב שהקרנף הוא אחד מהבאפולים ודפק לו מכה בטוסיק.
אז לכל התרמלאים החסכנים לכו לציטאון וממש ממליצה על- Tara guesthous
חוויה מדהימה לכל כיס (למרות האטרקציות היקרות המחייה שם ממש זולה) שווה לא פחות מכל טרק ההרי, באמת ! ואם באלכם טרק סנג'וק הגבר יכול לבנות לכם טיול של כמה ימים בגונגל שכל יום יוצאים לכפר צמוד אחר וככה אפשר להיכנס יותר למעמקי הגונגל, את זה נעשה בפעם הבאה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם