ספארי בפארק הלאומי ברדיה (Bardia)

רקע

על שמורת ברדיה (Bardia) שמענו לגמרי במקרה. מרבית התיירים המגיעים לנפאל כלל לא שמעו על המקום המדהים הזה שנחשב ״צ׳יטואן של לפני 30 שנה״. הפארק נמצא בדרום מערב המדינה ויחסית מרוחק מקטמנדו ופוקרה, מה שכנראה תורם לכך שהוא נמצא מחוץ למסלול התיירים השחוק.
מגוון הצמחים וחיות הבר כאן עצום והפארק נחשב למקום בו יחסית קל לראות חיות נדירות ובראשן הטיגריס הבנגלי! הפעילות העקרית היא טיולי ספארי (הליכה, ג׳יפ, פילים ורפטינג).
הסביבה הכפרית המקסימה מסביב לשמורה היא בפני עצמה סיבה מצוינת להגיע לטיול באיזור ולהינות מנופים נוספים של המדינה היפייפה הזו, השונים מאוד מהנופים המפורסים של ההימאליה.
בעיננו הפארק מאוד שווה ביקור ומציע מפגש עם נפאל קצת אחרת, הרבה פחות מתויירת ולחובבי חיות המקום ממש גן עדן

אודות הפארק

האיזור הוכרז כפארק לאומי בשנת 1988 ונפתח לתיירים מספר שנים מאוחר יותר. שטח הפארק מעל 900 קמ״ר ורובו נמוך ומישורי עם גובה של סביב 150מטר מעפ״י. ישנו גם איזור הררי בפרברי הפארק שגובהו למעלה מ- 1400 מטרים בנקודות הגבוהות. את הגבול המערבי של הפארק תוחם הנהר הארוך בנפאל - נהר הקרנלי (Karnali) שמקורו באיזור הר קילאש (Kilash) בטיבט ומתחבר בסופו לנהר הגנגס בהודו.
הכניסה היחידה לפארק היא מהשער הצמוד לכפר Thakurdwara. שעות הכניסה המותרות בין 07ֿ:00-17:00 (אין אפשרות לשהות בפארק בלילה). בתוך הפארק אין כפרים או לודג׳ים (היו בעבר והם גורשו), אך נמצאים בו בסיסים קטנים של הצבא הנפאלי.

מזג אויר

העונה הכי טובה לבקר פה היא בין אמצע פברואר ליוני כאשר חם והעשב נמוך ומאפשר לראות יותר בקלות את החיות. בין פברואר לאמצע אפריל הטמפ׳ נוחות ויש מעט יתושים. החל מאמצע אפריל ועד סוף מאי הטמפרטורות גבוהות ומגיעות לעיתים מעל ל- 40 מעלות, ויש יותר יתושים אבל זהו הזמן המייטבי לראות את הטיגריסים שבאים לרחוץ בנהר כדי להתקרר. בסתיו, בין אוקטובר לנובמבר, הלחות יורדת ויש פחות יתושים ומזג האויר נוח להליכה. בחורף, מדצמבר ועד אמצע פברואר, הטמפ׳ יורדות, יש יותר ערפל אך אין בכלל יתושים. בעונת המונסונים בין יוני לספטמבר לא מומלץ להגיע!

מגוון החיות בפארק

קצת מידע על החיות שראינו וכאלה שמאוד רצינו לראות, כמובן שאנחנו לא גורם מקצועי, המידע מבוסס על ידע כללי, אינטרנט ומה שהצלחנו ללמוד מהמדריכים.

טיגריס בנגלי (Royal Bengal Tiger) - החתול הענקי והמרשים הזה הוא תת מין של טיגריס הנפוץ באיזורים הטרופיים של מזרח אסיה. המין נמצא בסכנת הכחדה והאוכלוסיה בעולם מונה פחות מ- 2500 טיגרסים, מתוכם חיים בברדיה 50 פרטים.

קרנפים (Greater One Horn Rhinocros) - החיות המרשימות הללו נפוצות מאוד בצ׳יטואן אבל גם ברדיה היא מקום נהדר לצפות בהן. יש בפארק בסביבות 30 פרטים. הקרנפים כמעט עיוורים אך יש להם חוש ריח ושמיעה מפותחים מאוד. הם יחסית מסוכנים ונוטים להיות תוקפניים. באופן מפתיעה הקרנפים תוקפניים פחות כאשר הם עם צאצאים! הסיבה לכך היא שהם אינם יעזבו את הצעירים ללא השגחה (נמרים מתים עליהם).

הפיל האסייתי (Asian Elephent) - בשמורה פילים מבוייתים עליהם תוכלו לרכב, אך עדין נמצאים בה להקות גדולות של פילי פרא. אפשר לפגוש בהם בבודדים או בקבוצות של עשרות. גם מהם כדאי לשמור מרחק כיוון שהם מהירים מאוד ויכולים לרמוס אתכם… הם נודדים בין שמורות בהודו ונפאל דרך מעברי חיות ייעודיים.

צבאים (Deers) - בפארק חמישה סוגים שונים של צבאים. הסוגים הנפוצים ביותר הם - Hog Deer ו- Spotted Deers. בנוסף חיים בשמורה גם Swamp Deers, Sumber Deers ו- Barking Deers.

יונקים נוספים שניתן למצוא בפארק:
נמרים - Leopard
תנים - Golden Jackel
צבואים - Striped Hyna
חזירי בר - Wild Boar
קופים - Langur, Rhesus macaque
Smooth Coated Otter
דובים שחורים (באיזורים ההרריים)
ודולפינים מסוג Gangetic Dolphin

זוחלים שתמצאו בפארק:
תנינים משני מינים - Gharila Crocodile, Marsh Nugger Crocodile
נחשים מסוגים שונים וביניהם - פיתונים מסוג Indian Rock Pithon וקוברות

ציפורים יש המון! אנחנו מזהים דיי מעט...

לינה ועלויות

נכון לכתיבת שורות אלו בכפר הסמוך לפארק 18 לודג׳ים ברמות אירוח שונות המרוחקים בין 5-15 דק׳ הליכה משער הפארק. ממה שאנחנו התרשמו מרביתם בנויים בסגנון כפרי ומזמין שמאוד מתאים לאווירה. מקובל שדרך הלודג׳ מזמינים גם כל מה שקשור בספארי (מדריכים, ג׳יפ, פרמיטים וכו..) וכן ארוחות.
אנחנו ישנו ב- Mango Tree Resort הנמצא במרחק של כ- 10 דק׳ הליכה מהכניסה לפארק. מאוד אהבנו הבקתות המרווחות ואת העיצוב והאווירה הנעימה במקום. הבעלים היו מאוד נחמדים והשקיעו באירוח שלנו והמדריך היה מקצועי. יש במקום WIFI. רמת המחירים ב- Mango Tree סבירה אך ניתן למצוא גם מקומות עם חדרים ואוכל זולים יותר. הלודג׳ים שאנחנו ראינו הציעו מקלחת חמה במהלך היום או Hot Bucket תמיד. אנחנו נאלצנו להתקלח כל השבוע בעזרת דלי בגלל תקלות בדודי השמש. האוכל במקום היה מצוין, אין תפריט אבל כל יום שאלו אותנו מה אנחנו רוצים. האווירה הנעימה, העיצוב המוקפד של הלודג׳ והמחירים יצרו אצלנו ציפיות שלעיתים התבררו כמוגזמות. לכולם היו הרבה כוונות טובות אבל הניהול בתאכלס היה מאכזב (ארוחות הגיעו באיחור, המתנות ארוכות למים חמים, איחורים ביציאה לג׳ונגל וכו..)
בכל יום בו נכנסים לפארק צריך לרכוש פרמיט של 1000 רופי לאדם. כניסה בג׳יפ כרוכה בתשלום של 1000 רופי נוספים (פרמיט לג׳יפ כולו). מחיר הארוחות סביב 300 רופי לאדם לארוחה, לינה ב- 1000 רופי. סה״כ הוצאנו בממוצע 40 דולר ליום לאדם כולל הכל.

הגעה

אנחנו הגענו באוטובוס מקומי (מכונה לוקאל) מקטמנדו. מחיר הכרטיס 1300 רופי לאדם והזמנו אותו מראש דרך סוכנות סוויסה, יתכן שיעלה קצת פחות בתחנה. יש גם אוטובוס ״דלוקס״ ב- 1700 רופי או אוטובוס ״AC״ ב- 2250 רופי. ביום שנסענו היה רק לוקאל אז הבחירה הייתה קלה. האוטובוס יצא בשעה 14:00 מה- New Bus Station (התחנה המרכזית החדשה ז״א) וההגעה לשם במונית עולה 250 רופי מ- Thamel.
הנסיעה בת ה- 15 שעות עברה ממש בקלות והאוטובוס היה מאוד נוח ונעים יחסית ללוקאל (כל עוד לא יושבים איתך אנשים נוספים במושב והאוטובוס מלא בחיות משק המצב טוב). במהלך הנסיעה היו מעט עצירות עם עצירה עיקרית לארוחת ערב דאל באט. כמובן שצחקו עלינו כשביקנו כף כדי לאכול אותו. במהלך הנסיעה נרשמה תקרית קצת מגעילה כאשר באמצע הלילה עלה נפאלי שיכור לגמרי שהקיא ממש לידנו מה שגרר זריקה שלו ושל חבריו מהאוטובוס, והתנצלויות רבות בפנינו של שאר היושבים באובוטוס. כדי לנקות את הקיא הם כיסו את הרצפה בערימת עפר, וזה עבד מצוין.
הגענו לאמבסה (Ambassa) תחנה הנמצאת כ- 13 ק״מ משער הכניסה לשמורה בשעה 05:00 לפנות בוקר לאחר כ- 15 שעות נסיעה. כמובן שפחות נוח להגיע למקום חדש בחושך והיינו קצת אבודים. למזלנו נהג מאחד הגסטהאוסים חיכה לאורח אחר ובינתיים הקפיץ אותנו לגסטהאוס שלו, וסיכמנו שאם לא נשאר לישון שם הנסיעה תעלה לנו 500 רופי. מומלץ לבחור מראש איפה אתם מתכננים לישון בלילה הראשון ולבקש שיאספו אתכם.
אם אתם קצרים בזמן, אפשר לוותר על האוטובוס ולהגיע בטיסה לנפאל גאנג׳ בעלות של 150 דולר לכיוון בערך.
שימו לב שהפארק נמצא שעתיים נסיעה ממעבר הגבול להודו באיזור רישיקש, כך שאם מתכננים להגיע או לעזוב להודו זה משתלב מצוין.

ימים 1-4, ספארי הליכה בג׳ונגל

הליכה היא הדרך המומלצת להינות מהשמורה. רכיבה על פילים או נסיעה בג׳יפ אינן משפרות את הסיכויים לראות חיות. התחלנו כל יום בסביבות השעה 07:00 בבוקר וחזרנו עם השקיעה בשעה 17:00, והלכנו בממוצע כ-15 ק״מ בכל יום. ההליכה כולה מישורית ונוחה. בבוקר בדרך כלל הולכים כ- 6 ק״מ לנקודת התצפית (אלא אם פוגשים חיות מעניינות או עקבות בדרך). שאר היום מורכב מפרקי זמן ארוכים בהם מחכים בנקודות עם שדה ראיה טוב אותן המדריכים מכירים כנקודות בהן החיות מסתובבות בדרך כלל. המדריך, שתמיד מצויד במקל במבוק, יחפש כל סימן - עקבות על השביל, צואה, ענפים אכולים, גירודים בקרקע וקולות (בעיקר זעקות אזהרה אותן משמיעים צבאים וקופים כשמזהים טיגריסים בסביבה). מאוד נהנינו מההליכה בשמורה היפה ומהמתח שבציפייה לחיות. לצערינו, אנחנו טיילנו בעונה הפחות טובה, בה קשה יותר לראות חיות ולכן לא זכינו לראות את הטיגריס לו כל כך חיכינו. כל מי שדיברנו איתו חזר ואמר שבאפריל-מאי כמעט בכל יום רואים טיגריסים. אנחנו לעומת זאת פגשנו בכל יום המון קופים, וצבאים. פעם אחת פגשנו שני פילי בר ופעמיים ב- Otters שוחים בנהר. ראינו קרנפים, אמא ובן, ששתו מהנהר ממרחק קרוב מאוד וכן פגשנו מקרוב בתנין שנכנס לנהר בדיוק ברגע שחצינו אותו יחפים.
בנוסף לכל אלה פגשנו בחזירי בר ממינים שונים ובציפורים רבות (דורסים שונים, שלדגים, עגורים ועוד ציפורים רבות שלא ידעו לזהות). אבל איפה הטיגריס? נאלצנו להסתפק בהרבה עקבות וסיפורים.
בימים בהם ביקרנו בפארק ביקרו בו איתנו רק כ- 4 קבוצות נוספות בהן תייר או שלושה בקבוצה, כאשר במהלך היום פגשנו ברובן. הנקודות הטובות לתפצית ובראשן אחת בה בילינו את רוב השעות הן לרוב על גדות נהר ובשלב זה או אחר רוב הקבוצות מגיעות לשם. בימים בהם היינו אף קבוצה לא ראתה טיגריס (יש בכניסה לשמורה ״לוג בוק״ בו כל קבוצה מדווחת אילו חיות ראתה), אך בשבוע שלפני נראו טיגריסים בשלושה ימים שונים. בעונה הטובה יותר, ששיאה באפריל, מבקרות בפארק בין 15-20 קבוצות (כלום בהשוואה לצ׳יטואן התיירותית). ארוחות בוקר אכלנו לפני שיצאנו ובסביבות 12:00 פתחנו את ארוחות הצהריים שהכינו לנו מראש. שלנו תמיד הכילה אורז עם ירקות ותבשיל קארי ובימים טובים גם בננות מהגינה של הגסטהאוס.

יום 5, ספארי ג׳יפ בג׳ונגל

ביום האחרון החלטנו לנצל את השעות שנשארו לנו (היינו צריכים לחזור עד השעה 14:00 ללודג׳ כי עזבנו באותו יום) לסיור בג׳יפ וככה להגיע למקומות חדשים בשמורה שאי אפשר להגיע אליהם בהליכה. יצאנו עם המדריך הקבוע שלנו, נהג (שגם הראה בקיאות יוצאת דופן ונחישות) ועם אחד מבעלי הגסטהאוס שהוא בריטי שחי בנפאל (מדריך טיולים בעצמו, בעבר בציטואן). היום היה מאוד נחמד ושונה אבל בסוף בחרנו לסיים בהליכה מנקודת התצפית הרגילה. בעיננו החוויה ברגל עדיפה תמיד! בסופו של היום נפרדנו מהשמורה עצובים שלא זכינו לראות את הטיגריס המיוחל, אך שמחים עם החוויה האדירה והמפתיעה. מצאנו שמורה מדהימה, ראינו חיות נהדרות ופגשנו הרבה אנשים טובים שחיים ועובדים פה ואכפת להם מאוד מהטבע.

פעילויות נוספות בשמורה

רפטינג -
ניתן לשוט על הנהרות העוברים בפארק. זאת הייתה פעם דרך מעולה לפגוש בדולפיני הנהרות, כיום לא בטוח (אין הרבה דולפינים בפארק). ניתן לשלב את הטיול בשמורה עם טיולי קיאקים ורפטינג אחרים בסביבה.

טיול בכפרים -
בעינינו כל האיזור פשוט מקסים. המון שדות וכפרים קטנים בהם בתי עץ, קש ובוץ. לצאת לסיבוב עם אופנוע או אופניים יכול להיות מושלם.

פארקים נוספים באיזור -
אנחנו שמענו על פארק קטן (שאת שמו אנחנו לא זוכרים) ולא רחוק ובו אוכלוסיה גדולה של אנטילופות (שלא נפוצות בברדיה) אשר ניתן לראות בקלות בקבוצות גדולות. מחיר הכניסה 50 רופי. בסביבה פארקים נוספים, תשאלו את החברה מהלודג׳.

טיפים

• למדריכים יש לרוב משקפת, אך להביא אחת משלכם יכול להיות רעיון טוב.
• כמו בכל נפאל מצב החשמל פה משתנה כל הזמן. לאורך היום שעות ספורות עם חשמל.
• במרבית הלודג׳ים יש wifi, וכן קליטה סלולרית חלשה.
• אין חנויות כמעט באיזור וכדאי להצטייד מראש בהכל - נשנושים, מוצרי הגיינה וכו...
• יש להביא עמכם מספיק מזומן כיוון שלא תמצאו בנק באיזור ולרוב גם אין אפשרות לשלם באשראי. חבל להפסיד עוד טיולים בשמורה בגלל חוסר במזומן