סובב המנאסלו - טרק יפייפיה והרבה תלאות ולקחים - פורטר שיכור, סופה וחילוץ במסוק אחרי מחלת גבהים

לצערנו לא סיימנו את הטרק בגלל מחלת גבהים, אבל יש פה הסברים חשובים על בטיחות וחילוצים, פורטרים שיכורים, ובסוף גם טיפים כלליים. בנוסף, עשינו אחרי הטרק הזה טרקים נוספים - המנאסלו היפייפיה מתעלה על כולם.

תאריך הטיול	October 2025
משך הטיול	15 ימים
עונה מומלצת	אוקטובר-נובמבר מרץ-אפריל

תוכן עניינים

כללי

לצערנו לא סיימנו את הטרק בגלל מחלת גבהים, אבל יש פה הסברים חשובים על בטיחות וחילוצים, פורטרים שיכורים, ובסוף גם טיפים כלליים.
בנוסף, עשינו אחרי הטרק הזה טרקים נוספים, ואין מה להשוות - המנאסלו מתעלה עליהם. הוא יפהפה לאורך כל הדרך, הכפרים בו הם כפרים אמיתיים ולא אוסף גסטהאוסים, ואין בו המוני מדרגות מיותרות.
יצאנו דרך סוכנות פלייאיסט, הרחבה עליה בהמשך. לקחנו פורטר-גייד, שימו לב שבמנאסלו הוא מוגבל לסחיבה של עד 10 ק''ג, עלה 30 דולרים ליום, ובנוסף ביטוח 30 דולר, וטיפ - 15% מהשכר ששילמנו לו על הטרק. הפרמיטים הנדרשים למנאסלו ולאנפוראנה לטובת הטרק עלו 220$
בנוסף, אנחנו בדיעבד לא הסכמנו עם חלוקת הימים של הסוכנות שלפיה הלכנו, והיינו מתכננות את המסלול באופן אחר, ראו פירוט בסוף.

היום הראשון: 27.10.2025, קטמנדו - Machacola

במקום לנסוע בג'יפ במשך 6-8 שעות לנקודת ההתחלה של הטרק, פלייאיסט ארגנו לנו טרמפ עם מסוק שהגיע לאיזור לחלץ מטיילת אחרת. טסנו טיסה יפהפיה משדה התעופה קטמנדו, עד לכפר בו מתחיל הטרק - machacola (850 מטר). בכפר זורם נהר קפוא, ויש בו גם נביעת מים חמים, רותחת מכדי להכנס אבל זה עדיין מגניב. מגיעים לנביעה דרך הגשר שחוצה את הנהר מהכפר.
היינו במלון hill top - מלון מעולה, חדר עם שירותים ומקלחת עלה לנו 1000. יש אחלה ארוחת בוקר וערב. היה מאוד עמוס בקבוצות מטיילים אירופאיים.

היום השני: 28.10.2025, Machacola - Dobhan

במקום להמשיך ישר לjagat ביום מאתגר וארוך, החלטנו בהמלצת הסוכנות לעצור לישון בכפר Dobhan (970 מטר). לדבריהם זה אמור להפוך את 3 הימים הכי קשים של המנסאלו מבחינת כושר, ל4 סבירים. בסוף סיפור הדרך נתייחס לכך, לדעתנו דווקא זה לא היה מוצלח.
הלכנו 8 קילומטר בדרך ג'יפים במקביל לנהר. עברנו בכפרים קטנים מאוד בדרך. יש הרבה מפלים שנשפכים ישירות אל הכביש, אז צריך לפעמים לדלג בין אבנים ולחצות שלוליות. היה סה"כ יום קל, עליות וירידות מתונות ומועטות, הליכה די מישורית. בהתאם, טיפסנו בגובה רק 120 מטר.
הנוף יפה כל הזמן, הרים גבוהים ירוקים, נהר כחול שעשוי מי שלגים מהמנאסלו, חיות משק, סלעים מגניבים.
לקראת סוף היום אמור להיות שביל שאפשר ללכת בו במקום בדרך ג'יפים, אנחנו פספסנו אותו בגלל בעיות עם המדריך.
ישנו בriverside, בסיסי - אין חדרים עם שירותים, המקלחת החמה פושרת ומטה. 500 לחדר. הגענו לכאן כי מלון Royal היה מפוצץ.

היום השלישי: 29.10.2025, Dobhan - Philim

יש שתי דרכים שמובילות מ- Dobhan לכיוון Jagat - אחת שביל מטיילים, ואחת ג'יפים. שביל המטיילים אמור להיות יפה יותר, אבל טיפה קשה יותר ועם סכנת דרדרת. המדריכים שלנו חשבו שאחרי הגשם זה יהיה מסוכן, אז חצינו חזרה את הנהר והלכנו בדרך הג'יפים. הליכה יפייפיה, לצד המצוקים, הנהר המדהים, ובין כפרים, עם המון מפלים לאורך הדרך שזורמים ממש בה, אבל לגמרי עבירים בלי להרטיב את הנעליים. כמה עליות וירידות אבל לא משהו רציני. ב- jagat, אחרי כ- 3 שעות הליכה, שאצלנו קצת התעכבו כי היו בעיות עם המדריך, עצרנו לאכול צהריים במקום נחמד בשם Manaslu Shanti Hotel and Lodge. משם, המשכנו עוד כשעתיים באותה דרך ג'יפים יפייפיה, עם חציית גשרים תלויים, לכיוון הכפר Philim. כדי להגיע לכפר חוצים גשר תלוי ארוך במיוחד, ואז מטפסים בעיקר במדרגות, 10-20 דקות, ומגיעים בכפר לגובה של כ-1600 מטר. ישנות במלון מתוק בשם Manaslu River View Cottage שנעים להיות בו, לנו יש שירותי בול פגיעה בחדר, ומקלחות חמות משותפות שהיו באמת חמות! סה"כ כל היום היה באזור ה-14-15 ק"מ, יש גרסאות קצת סותרות בין המפות למדריכים ולשעון.
לקח חשוב מהיום הזה שבסופו אנחנו נפרדות מהפורטר שלנו, שהשתכר לאורך הדרך, לא הצליח לסחוב את התיק, לא הלך איתנו וכמעט נפל ונפצע - להיות מאוד חדים על המדריכים והפורטרים בימים הראשונים. זה שכבר בערב הראשון התרענו לסוכנות שיש בעיה, ועשינו איתו שיחה מחודשת על מה צריך לשפר - איפשר לנו כשביום השני בצהריים כבר ראינו שהוא מפשל לגמרי - מיד שוב לערב את הסוכנות, כך שכבר בבוקר למחרת יגיע ל- Philim מדריך חדש. לא להתעכב בדיווח, אחר כך כבר לא יהיו לכאן כבישים וזה היה גוזל מאיתנו זמן יקר בהמתנה למדריך אחר.

המצור בכפר: 30.10-02.11.2025 - Philim

בפועל, נתקענו בפילים 5 לילות, בגלל מערכה גשומה (ומושלגת, אבל זה לא השפיע עלינו כי היינו נמוכות). הגשם הקריס חלקים שלמים מהשביל, ובעיקר גרם למפולות סלעים לא צפויות, שגבו פצועים והרוגים. הסופה המושלגת יצרה שלל כותרות בישראל, אך דווקא הגשם היה הסכנה הגדולה (ועליו פחות דיברו בכותרות, וגם כי בין הנפגעים לא היו ישראלים).
היינו כל הזמן הזה ב- manaslu river view cottage. אחלה מקום להיתקע בו, הסתובבנו פעמיים בכפר בגשם כשהשתעממנו. באחת מהן עלינו עד המנזר, העשוי מבטון, והוא חדש אז עוד לא הספיקו לצבוע. כחצי שעה הליכה לכיוון, כשבחזור ישבנו לשתות קפה בבית מקומי.
לילה בחדר עם שירותים עולה 1500, בלי שירותים עולה 1000. מחירי מזון סטנדרטיים כנראה, לא השווינו. זה יצא לא זול להיות שם, אבל לא באופן שחורג מהשגרה כנראה. אחלה תפריט, הרבה אפשרויות, מספיק לכל מי שלא נמצא שם כל כך הרבה זמן כמונו. יש וויפי ומקלחות חמות בתשלום (250 ו300 בהתאמה), אצלנו היו הרבה הפסקות חשמל בגלל הסופה. בילינו בעיקר במשחקי קלפים, קריאה, שינה ושתיית תה.

היום הרביעי: 03.11.2025, Philim - Deng

סוף סוף יצאנו מ- Philim, והתחלנו לצעוד כ-14 ק"מ לכיוון Deng. הדרך הרגילה הייתה עדיין מאוד מאוד מסוכנת, עם מפולות מחליקות ולא יציבות, שנופלות בהן המון אבנים. בימי הסופה נהרגו במפולות לפחות 2 אנשים, והצבא הנפאלי עודנו היה בחיפושים אחר אחת הגופות כשעברנו. לקח קריטי - כשיש סופה, לא לצאת, להישאר בגסטהאוס. החיפזון כאן מסכן חיים.
לאור זאת, אחרי שהלכנו כשעתיים מפילים עד לגשר שבו יש את הפיצול לעמק צום, דרך קלילה יחסית בין כפרים, עם כמה מפולות אבל לא משהו רציני, חצינו את הגשר, וכאן היינו צריכות לקחת מעקף בהובלת הפורטר גייד החדש והמוצלח שלנו דאווה (פירוש השם - ירח, שם בודהיסטי). במקום ללכת בדרך הרגילה שהיא ליד הנהר, והיא הדרך המסוכנת, עלינו כ-700 מטרים בעלייה תלולה ומלאת מדרגות ל- Nyak Pass, שבאופן מפתיע הפך להיות הפאס הראשון שלנו בנפאל. לנו זה לקח כמעט 3 שעות, כנראה שהמינימום זה שעתיים, וזו אכן הייתה עלייה מאוד מאוד קשוחה ואף נוראית ומזעזעת לחלקנו. בדיעבד, העלייה הקשה ביותר שעשינו בטרק. לפחות - נוף מהמם מלמעלה של הכפר השדות וההרים. בזמן העלייה ראינו גם לא מעט נשרים חגים מתחתינו.
ב- Nyak עצרנו לאכול צהריים, דאל באט נהדר בבישול המדריכים שלנו בבית מקומי, ולנוח. התחברנו ביום הזה לאמא והבת הבריטית שפגשנו עוד בשדה התעופה ונתקעו גם הן איתנו 5 לילות בפילים, יחד עם הפורטר-גייד נימה והפורטר גואנזו שלהן, לשם הבטיחות במספר גבוה יותר בקבוצה, לחלק במסלול שעדיין היו בו מפולות.
אחרי הפסקת הצהריים, ירדנו כשעה וחצי בדרך בוצית ותלולה במיוחד, ולאחריה עוד חצי שעה ירידה קצת קלה יותר, עד ל- Pewa. משם, דרך יחסית פשוטה, טיפה עליות וירידות, של כשעה (3 ק"מ), עד לדנג, שם בתוך הכפר הלכנו עוד כ-10-15 דקות כולל חציית גשר עד ל- Windy Valley Guest House. מקום לא משהו עם יחסית הרבה אנשים, קיבלנו חדר קטן ומאוד מאוד פשוט בלי שירותים ב-1000, שעיקר הבעיה בו הייתה מזרונים מאוד דקים על מיטות מקובעות לקיר הדיקט, וילון מעצבן שעשה אור בלילה. האוכל היה אחלה, הייתה מקלחת חמה סבירה עם מים פושרים ב- 300, הוויפי לא עבד בעקבות כבל שנקרע בסופה. היה חשוב שהפורטרים שלנו הזמינו לנו חדרים מראש, כי ראינו אנשים שלא עשו את זה ונשארו לישון באוהלים. ועם זאת, זה לא גסטהאוס שאנחנו ממליצות עליו, עדיף לבדוק אופציות אחרות.
תכלס, זה היה היום הראשון של ממש ממש טרק. משמח ומרגש.

היום החמישי: 04.11.2025, Deng - Namrung

אחרי היום הקשה של אתמול, יצאנו שוב לדרך ב-07:20 בבוקר, ליום של כ-17 ק"מ. אחרי כ-25 דקות הגענו לעלייה עלייתית למדי, שלקחה לנו רבע שעה עד לכפר רמה. משם עוד 40-45 דקות לעוד עלייה של רבע שעה, לכפר הקטן שלפני bihi (שאין לו שם במפה), אחרי שני גשרים, ודרך הדרך העליונה שלא מסומנת, כי התחתונה עוד מסוכנת. אחרי bihi המשכנו לצעוד עד לארוחת צהריים ב- ghap, במקום ממש מקסים בשם Nubri Gap Lama Guest House. אכלנו פסטות טובות ואחלה של צ'יפס, ויצאנו שוב לדרך עד נמרונג. הדרך קלילה יחסית, מעט עליות וירידות, עד שמגיעים לגשר השלישי אחרי Ghap. ממנו יש עלייה של שעתיים עד נמרונג, שבחלקה היא מדרגות ובחלקה פשוט שביל בתוך יער. הנוף כבר משתנה והיער נראה אחרת, ואפילו ראינו את הקוף הראשון שלנו בנפאל. מתוק.
כך, השלמנו עלייה ל-2670 מטרים, וישנו בנמרונג ב- river view cottage. חדר אחלה ב-1000 עם מזרונים טובים, החיסרון היחיד היה השירותים החיצוניים שהיו צמודים והיה אפשר להריח אותם דרך הקירות הלא מוגנים של החדר. מקלחת חמה (פושרת כמובן) עלתה 300, והאוכל היה סביר, ארוחת הבוקר ממש טובה, הדאל באט בערב היה קר. לילה ראשון שהרגשנו בו קור משמעותי, השתמשנו בבקבוק חם, וישנו עם הפילטרים מתחת לשמיכה.

היום השישי: 05.11.2025, Namrung - Lho

יצאנו ב8 וחצי בבוקר, בערך 10 קילומטרים עד Lho, לקח כ-4 שעות, אולי בגלל הגבהים. עצרנו גם כמה פעמים לשיירות חמורים, וראינו להקת קופים ענקית!. המון כפרים לאורך הדרך. ההליכה היא כרגיל הרבה עליות וירידות, לא משהו דרמטי מדי, אבל כן חופר והעייפות המצטברת מהימים הקשוחים הקודמים נתנה את אותותיה. היער התחלף, הצמחים השתנו, ויש המון עצים מצהיבים ויפייפים לקראת החורף. הגענו ל-Lho בגובה 3000, והחלטנו לעצור כאן ולא להתקדם לעיירה shyla (3500), כדי להתאקלם טוב יותר, ובעיקר לנוח. הרבה מטיילים כן ממשיכים, בעיקר בגלל לחץ זמן למסלול.
ישנו ב-om guest house. מקלחת חמה (באמת חמה!) ב- 300 לאחת, חדר זוגי בסיסי שביקשנו להחליף בו מצעים כי היו נראים מלוכלכים ב- 500.
פעם ראשונה שחצינו את גובה 3000, עוד לא הרגשנו ממש השפעה, אבל ראינו שכולם הלכו די לאט במסלול אז אולי זה כבר החל.

היום השביעי: 06.11.2025, Lho - Shyala

אחד הימים הנהדרים שהיו לנו בטרק. צעידה של שעתיים מהכפר Lho אל עבר הכפר Shyala - שרובה עליות וירידות קלות יחסית, עם עלייה לבסוף לגובה של 3500 מטרים, כ-3 ק"מ. בבוקר בכפר lho כבר נגלתה אלינו לראשונה פסגת הר המנאסלו, וככל שהתקדמנו בדרך נחשף ממנו עוד ועוד. הצבעוניות של היער המשיכה להשתנות, אותת החורף כבר מאוד ניכרו, גם בטמפרטורות. הכפר Shyala יושב על מישור רחב, והוא יחסית חדש. ישנו בגסטהאוס מהמוצלחים ביותר - Himalayan Hotel - חדרים ממש רחבים ומתוקים, אחלה מקום לכביסה ביד, חדר אוכל מחומם נעים, ומקלחת חמה מעולה. מאוד ממליצות עליו, ועוד היינו רק אנחנו וזוג נוסף אחד. אחרי ארוחת הצהריים השארנו את התיקים הגדולים בהוסטל, ויצאנו לכיוון הגבעה שיש בה את התצפית על הר המנאסלו, הליכה של כשעה ורבע, טיפוס לגובה 3800 מטרים. התצפית יפייפיה, ההרים פרוסים מסביב, ומרגישים למרגלות המנאסלו. מומלץ להגיע כמה שיותר מוקדם לפני שאחרה"צ מצטברת עננות, וזה גם חיוני בשביל ההסתגלות לגובה. נשארנו שם כשעה וחצי, וגם ירדנו להסתובב בנחלים והאגמונים הצלולים הקטנים שמתחת לגבעה. אפשר להמשיך משם עוד שעתיים שלוש למנזר (בטון, סגור), אבל היה שלג עמוק והנוף אותו נוף אז לא עשינו את זה. בדרך חזרה עצרנו ליד המנזר הצבעוני החדש ממש בצמוד ל- Shyala שהיה פשוט מהמם וגם עם נוף נהדר. גם מהמרפסת הגסטהאוס המשכנו לראות את ההרים, ובלילה הם זהרו לאור הירח, לא לוותר על לצאת החוצה למרות הקור. Shyala הוגדר על ידי דאווה המדריך שלנו כנקודת התצפית הכי טובה על המנאסלו, והוא צדק. כפר חובה, לא להחמיץ.

היום השמיני: 07.11.2025, Shyala - Samagaon

מעבר שנועד בעיקר לגוון את הנוף בזמן שנשארים בגובה 3500 לאקלום. הליכה של כשעה וחצי שעתיים בדרך קלה מאוד, בהתחלה קצת עליות וירידות ואז מישור. הנוף משתנה - מתחילים לראות כיוון אחר של המנאסלו, וראינו גם יותר יאקים.
אחרי ההגעה לסמאגון, משאירים את התיקים הגדולים בהוסטל, אוכלים צהריים, והולכים לאגם Birendra Lake - גובה 3650 (לא עוזר מדי להתאקלמות, אבל יפה מאוד). כשעה הליכה שמרגישה יותר עלייתית מהצפוי. האגם יפהפה, לרגלי המנאסלו והבייס קמפ, שאי אפשר לראות. יש תצפית מעל האגם, ואפשר לרדת אליו במדרגות. המים קרים כמובן, היו מעטים מאוד שנכנסו. נוף מרהיב, הרים מושלגים מכל כיוון. אנחנו נשארנו שם הרבה זמן, עד שהשמש כבר שקעה מעבר להרים (בערך 3 שעות לפני השקיעה האמיתית), ושינוי התאורה היה יפה מאוד (גם אם אומר שנהיה קר יותר), אז שווה לכוון אליו.
בדרך חזרה עצרנו במתחם של מנזר ענק, שבתוכו יש פסלים ועיטורים רבים, לגמרי שווה להיכנס פנימה.
היינו בהוסטל mandala, יקר - אבל המדריך אומר שככה המחירים בכל הכפר. חוץ מזה הוא סבבה. החדר עצמו עלה 900.

היום התשיעי: 08.11.2025, Samagaon - Samdo

היום הראשון שבאמת הרגשנו בו את הגובה, שעיכב אותנו מאוד במסלול, וגרם לנו להחליט להישאר לילה נוסף בסמדו ולא להמשיך מחר לדרמסאללה.
8 קילומטרים, ההליכה מישורית, ההליכה מהכי קלות בטרק. אחרי הגשר השני עולים לסמדו 120 מטר, בעלייה לא מאוד תלולה, כרבע שעה 20 דקות.
שימו לב לגוף שלכם, תהיו קשובים, קחו הפסקות כשכואב הראש. אל תקשיבו ללחץ מאחרים, זה לא שווה. אנחנו עצרנו המון פעמים בדרך שאמורה להיות קלה, ועדיין אחת מאיתנו הגיעה עם כאב ראש פועם ולוחץ מאוד, והרגישה לאורך כל הדרך מאמץ עצים יחסית.
לשים לב לשמש החזקה והשורפת שצריך להתמגן ממנה.
ישנו בהוסטל little tibet, ממש בתחילת הכפר. אחלה אוכל, אחלה חדרים שעולים 1000 (ללא שירותים צמודים), מקלחת נהדרת אבל לוקח לה שעות לחמם את המים, אז תבקשו מראש.

סיום הטרק בטרם עת

לצערנו, אחת מאיתנו לא הצליחה להסתגל לגבהים, הארכנו לילה נוסף בסמדו, והיא לקחה מינון גבוה של כדורי גובה (בהתייעצות עם מספר רופאים - רופא מומחה לגובה שפגשנו בנפאל, רופא של הביטוח, ורופאת משפחה שהיא גם קרובת משפחה). אחרי שחשה הקלה ניסינו לעלות שוב לדרמסאלה, באישור הרופאים, אבל היה ממש ברור שזה לא אפשרי עם תסמינים חריפים, ובסוף פונינו במסוק. עד להגעת המסוק נעזרנו בבקבוק חמצן קטן שקנינו בגורטו (החנות בתאמל שקנינו בה את רוב הציוד והיינו מאוד מרוצות), וזה פריט ציוד שעדיף תמיד שיהיה, ובתקווה לא להשתמש. שמחנו מאוד שהיה לנו.
לכן, אין לנו מידע על המשך הטרק לצערנו, אבל כמו שאוהבים לומר בצה"ל - יש לנו טיפים שנכתבו בדם (חסר כדוריות אדומות).
הפינוי שלנו, שבוצע באמצעות חברת מגן שהיא מחלצת של ביטוח Passport card, היה לשדה בקטמנדו במסוק, ומשם באמבולנס פיצי לבית החולים הבינלאומי swacon. זה אותו נוהל למרות שכבר מרגישים יותר טוב בגלל עצם הירידה בגובה חזרה לקטמנדו. מגיעים למיון, יש שם רק תיירים, אצלנו לא היה תור בכלל. מדדים, בדיקת רופא, אבחנה - ומשאירים לילה אחד ל"השגחה" בכל מקרה, אפילו אם אין סיכון, כדי לנצל עוד מכספי הביטוח כנראה. בית החולים במקרה שלנו היה ישירות בקשר עם פספורט קארד ואנחנו לא היינו צריכות להתעסק בלוגיסטיקה בכלל, רק לתת להם דרכון ומספר פוליסה. בית החולים עצמו סופר נעים ונוח, מזמינים אוכל על חשבון הביטוח, חדרים פרטיים עם מקלחת משמחת מאוד אחרי הטרק.
זה הזמן להגיד תודה רבה לאבי ולסוכנות פלייאיסט שטיפלו בפינוי באופן מהיר ויעיל מאוד.

טיפים כלליים לטרק:

1. תורידו אפליקציות מפות, ואת המפות והמסלולים אופליין. אנחנו השתמשנו בmapy
2. סים - רק נמסטה, לאחרים לא הייתה קליטה שבוע ולנו כן
3. מקלחת חמה - משפר מצב רוח ומצב כללי, תלכו להתקלח מיד כשמגיעים להוסטל, אחרי ששוקעת השמש הרבה יותר קר ומבאס
4. מדריכים - תהיו מאוד חדים על זה בימים הראשונים, ככל שמתקדמים יותר קשה להחליף מדריך אם מתגלה בעיה. לנו היה מדריך שיכור..
5. אנחנו היינו מציעות חלוקת ימים אחרת כדי להקל מבחינת ההליכה, לא יודעות לחתום על איכות ההוסטלים בכפרים האלה: יום 1 מאצ'ה- קולה עד ג'אגת, יום שני ג'אגת עד רמה, יום שלישי רמה עד פיווה, יום רביעי פווה עד גאפ, יום חמישי גאפ עד לאו, ומשם זהה למה שאנחנו עשינו.
6. פינוי מוסק -יש הרבה לוגיסטיקה סביב פינויים וחילוצים, ולכן כדאי "להתחיל מוקדם", כלומר לדרוך את המערכת כשמתגלות בעיות, גם אם הכוונה היא להמשיך בטרק ולא להתפנות. למשל, צריך לקבל אישורים די מסובכים כדי להכניס מסוק לשמורת המנאסלו, בשונה משמורות אחרות. השגה של האישורים האלה יכולה לקחת גם יום שלם - ולכן, ברגע שעדכנתי את פלייאיסט שאני לא מרגישה טוב, אבל מתכוונת לנוח, להתאקלם, ולהמשיך - אבי המנהל כבר הגדיל ראש והגיש בקשה לאישורים, שאכן הגיעו בזמן לפינוי. בדומה, עדכנו את הביטוח על ההתחלה כשהרגשתי לא טוב, חיברו אותי לרופא להתייעצות, ונשארו איתי בקשר, וביום אחר כך לא היה צריך לעבור את כל התהליך, מיד ארגנו פינוי.
7. לא יודעת להגיד לגבי שאר הביטוחים, אנחנו היינו עם פספורט קארד והיה מושלם ובטוח, והנציגות שלהם בנפאל היא דרך פלייאיסט - אז זה שילוב מנצח ונוח מאוד.
8. והכי חשוב - שימו בראש את הבטיחות. קחו מכשיר לוויני מהארץ או מבית חב"ד בקטמנדו, למדו על מחלת גובה, תביאו בקבוק חמצן קטן לכל מקרה שלא יהיה, תבדקו מזג אוויר, תצאו עם סוכנות מומלצת כדי שיהיה לכם גיבוי, ועם ביטוח מקיף. והכי חשוב, אם יש סכנה (כמו סופה), אל תמהרו. אם יש לכם זמן (ומספיק מזומן שהוצאתם מראש, כי אין כספומטים בדרך), אין בעיה שלא תוכלו לפתור. מי שמסתכן הוא מי שנכנס ללחץ להספיק למשהו. לטרקים מורכבים צריך לצאת בלב שליו. תעשו את שנדרש כדי לשמור על עצמכם.ן.

המנאסלו טרק מדהים. למרות התלאות הרבות שעברנו, ממליצות ובענק. אל תפספסו, נופים שנשארים איתנו קדימה.

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?