סובב דאולגירי המטריף

רקע כללי

רכס הדאולגירי נמצא ממערב לרכס האנאפורנה ושיאו, ״דאולגירי 1״ הוא הפסגה השביעית בגובהה בעולם.
כשהתחלנו לברר על הטרק הבנו דבר אחד ברור- הוא לא טרק קלאסי. כל הסוכנויות שעובדות עם ישראלים, ורוב הסוכנויות האחרות, לא יודעות עליו הרבה ובטח שלא מוציאות קבוצות לשם. לכן בחרנו להשקיע בסיפור הדרך הזה- להעביר את המידע הלאה :)

*בקווים כללים*
-טרק הדאולגירי אורך 10-12 ימים, תלוי בימי התאקלמות ובקצב הליכה שלכם.
- הטרק בנוי מ2 מקטעים:
הראשון- באזורים ה"נמוכים", בין כפרים ובקתות שבהם ישנים ואוכלים- לקח לנו 5 ימים. השני- מבודד לחלוטין והלינה באוהל, את האוכל סוחבים על הגב שלנו- לקח 6 ימים.
- התחלנו ללכת מהכפר SIBANG וסיימנו בכפר MARPHA. רוב הדרך הולכת לאורך נהר הMYAGDI KHOLA, עד שמגיעים לקו הרכס וחוצים אותו מדרום לצפון מזרח ובמילים אחרות ממש סובבים את הדאולגירי 1.
- בטרק 2 פאסים- הFRENCH PASS שבגובה 5360 מטר. והDHAMPUS PASS שבגובה 5230 מטר.
-כמעט לא פגשנו מטיילים בטרק,
מי שעושה את הטרק הזה אלו קבוצות עם פורטרים, מדריכים, ואוהלים גדולים שפגשנו בעיקר במחנה.(=מבוגרות בריטיות שריחמו עלינו/ התפלאו מאיתנו= סוכריות והפתעות נוספות!)
-אם יש משהו בטוח זה שהכל משתנה וכלום לא בטוח. תבררו לפני על שינויים בשביל, בבקתות. הכל מאד דינאמי, אז קחו את סיפור הדרך הזה בעירבון מוגבל.

*כמה הבהרות*
- שימו לב לעונה! באוקטובר נובמבר (אחרי הקיץ) הדרכים יחסית פתוחות ובחוויה האישית שלנו היה בטוח. מקריאה באינטרנט בעונה של מרץ מאי (אחרי החורף) המסלול עלול להיות מלא בשלג והדרך מסוכנת ולא ברורה, בנוסף יש סכנה למפולות שלגים.
- אנחנו יצאנו לטרק רק אחרי שביררנו בסוכנויות שהיו מי שהלכו בדרך הזאת באותה העונה לפנינו, ושהדרך ברורה ובטוחה (מידע שלא שחררו בקלות, והיה צריך לשחד את הסוכניות בסוכריות).
- תעשו את ההתאמות הנדרשות: אקלום טוב לגובה לפני הטרק, ניסיון בשינה בשטח באוהל בקור ובסחיבה של הציוד.
- קחו ימים אקסטרה למרווח נשימה בהרים.
- תמצאו שותפים מתאימים, לא יוצאים לטרק הזה לבד!
- נסו לתכנן את הימים בגובה ככה שתסיימו לפני השעה 14- מזג האוויר ניהיה גרוע אחה״צ (גשום, מעונן, ואפילו מושלג) ועדיף להיות באוהל בשלב זה.
-תכננו ימי מנוחה והתאקלמות לפי חוקי מחלת הגבהים.
-ותהנו מלא!

*אנחנו*
- יצאנו לטרק 3 חברים, 2 שטיילו בעונה שלפני בנפאל, שהיו מורגלים יחסית לגובה, והשלישי שלא. ההבדל היה מורגש (ראו ערך- פרנץ׳ פס, יום התאוששות בהידן וואלי והאמירה החוזרת ״אני חולה על גובה״).
שלושתנו מנוסים בטרקים בעולם, בלינה בשטח, בסחיבת תיק ובניווט.
השתמשנו בכדורי גובה רק אם הרגשנו לא טוב ולא כמניעה מלפני.

פרקטיקות

-ניווט- השתמשנו בעיקר באפליקציית MAPY.CZ, הורדנו את האזור מראש לטלפונים (המסלול מופיע שם בצורה נוחה וברורה), ובמפת נייר שקנינו בטאמל. הורדנו מראש גם כמה תצ"אות, אבל בפועל לא השתמשנו בהן.
-קליטה- בכל הטרק מNAURA אין קליטה, שמענו שבITALIAN CAMP לפעמים יש, אנחנו לא הצלחנו לתפוס אותה.
-ציוד
-וודאו שיש לכם ציוד מתאים!
להליכה ולינה בתנאי קור קיצוניים (גשם, רוח ושלג)- ביגוד מחמם ואוטם, אוהלים חזקים שמאפשרים הקמה על קרח, מזרונים מבודדים או שני מזרונים, מקלות הליכה, קרמפונים וכו'. טיפ- בקבוק רב״פ שאפשר לשים בו מים חמים לשתייה ולחיבוק :)
לבישול בקור וגובה- גז עלול לקפוא. כדי להמנע מזה מומלץ להשתמש בגזיה שמתחברת ישירות לבלון, בבלון מקורי שמיועד לתנאים קשים או... פשוט בבנזיניה.
אנחנו לא היינו מודעים לזה מראש וזה הפך את הבישול למורכב. אם כבר נתקעתם שיטה שהתגלתה כיעילה נגד הקפיאה היא להניח את בלון הגז הפוך בקערה/שקית של מים שיאטו את הקפיאה.
ציוד לניווט ותקשורת-
מטענים ניידים, מכשיר לוויני לחירום (אפשר להשכיר מבית חב"ד בקטמנדו), מפות מורדות ומודפסת וכו.
בנוסף עזרה ראשונה טובה
וכמובן כל הציוד הרגיל לטרקים.
-מזג אוויר: בלילות הגבוהים היה מאד קר, בשיא -10 מעלות.
-פילטרים לשתיית מים- חובה.
-אוכל: ב5 ימים הראשונים אכלנו בבקתות. ל6 ימים שאחכ התארגנו לפני בפוקרה. ניסינו לקנות את המצרכים הקלים ביותר, רשימה מפורטת בקבצים המצורפים. את הרוב קנינו בפוקרה, חוץ מאורז ועדשים שהסתמכנו על זה שבבקתה האחרונה - הITALIAN CAMP, ייתנו לנו לקנות, צדקנו. בפועל זה התאפשר אם כי המחיר בצדק וכצפוי היה מופקע.
לקחנו אוכל ליום ספייר- מה שנתן לנו להתגמש ולשנות את הימים לפי התחושות שלנו. ממליצה לכם מאד מאד.
- מים- בכל הימים לקחנו ליטר לאדם ומילאנו בדרך, חוץ מביום של הפרנץ׳ פס! ביום ההוא כדאי לקחת יותר, או למלא לפני העלייה לפס.

נסיעה מפוקרה לSIBANG

- הגעה
יצאנו באוטובוס הראשון מBAGLUNG BUS STOP בפוקרה בשעה 7:00 לBENI, כפר ראשי שיש אליו הרבה אוטובוסים, הנסיעה עלתה 350 רופי ולקחה 5 שעות. עצרנו לארוחת צהריים בבני, וניגשו אלינו עשרות נהגי מוניות וג'יפים שהציעו לקחת אותנו עד לMUDI/NAURA במחיר של 3,000 רופי לאדם (לפני מיקוח) וטענו שאין אוטובוס לאזור שאנחנו צריכים. בתחנה ממול (איפה שירדנו מהאוטובוס) כששאלנו אמרו לנו שיש בתוך בני תחנת אוטובוס נוספת וששם יוצא אוטובוס לSIBANG, לתחנה צריך ללכת בערך 15 דק' לאורך הנחל, היא מופיעה בגוגל מאפס "DARBANG BUS PARK". האוטובוס האחרון מבני לסיבאנג יוצא בשעה 14:00, והגענו אליו בול, הוא עלה 450 רופי לאדם ולקח 4 שעות, נסיעה מטלטלת וקשה.

-ישנו בהומסטיי פשוט מאוד, עושה רושם שהוא היחיד ששם, עלה 1700 לשלושתינו, שני חדרים, דל בט בערב, צ'פטי חביתה בבוקר, קיבלנו גם תה ופרח. באמת בחורה מתוקה.
(בערב גילינו ששכחנו שק חשוב באוטובוס, בעזרת הרבה גוגל טרנסלייט ותנועות ידיים היא הבינה, הצליחה להשיג את הנהג שישן 3 כפרים ליד ותיאמה איתו שלמחרת על הבוקר נגיע לאסוף.
בבוקר כשיצאנו לדרך כל נהג אוטובוס שעבר לידינו הוציא את הראש מהחלון וסימן שבאוטובוס הבא יהיה השק- איכשהו כולם ידעו על המקרה! איזה חמודים הנפאלים אין מה להוסיףףף!)

יום 1- SIBANG ל NAURA

יום של 14 ק"מ, +858, -1112.
יצאנו ב-7:00. (התפצלנו- אחד הלך לאסוף את השק הנשכח ו2 שהמשיכו במסלול כרגיל- זה מה שמתואר פה) שלוש שעות הליכה לכפר MUDI (במאפי כתוב MURI), שמתחילות בדרך עפר רחבה ועוברות לשביל קטן, צריך לשים לב לפנייה כי היא חמקמקה. חצינו שני גשרים ונחלים מרשימים, גבעות ירוקות והרבה חקלאות מסורתית. מודי כפר יפיפה- בתים כחולים, גגות צפחה ואנשים חמודים. בכפר יש מכולת קטנה ודלה. לא וודאי אבל נראה שם מפותח וסביר שיהיה מקום לישון. ממודי שלוש שעות הליכה נוספות לNAURA, רבע שעה לפני נאורה היה מקום קטן עם שלט HOTEL. בנאורה יש בקתה אחת, שילמנו 1600 על לינה ודל בט ערב.
(ואם תהיתם לגבי השק- היה הכל בפנים חוץ מבצל ו2 גזרים שהנהג נשנש בדרך)

יום 2- NAURA לDAHPCHA

‏ יום של 9.5 ק״מ, +1480, -764.‏
יום ‏קשוח רווי עליות וירידות.
התחלנו בהליכה מנאורה לכפר BOGHARA, הליכה שלקחה 4 שעות בשביל יפה ועליה קשוחה. הרבה זיגזגים.
בדרך פגשנו נפאלית שסחבה 20 קג אורז על המצח, מקפצת, שרה ומפטפטת בטלפון בעליות, היא חלקה איתנו את הגויאבות המרעננות בעולם כשראתה כמה אנחנו מתקשים.
משם המשכנו 20 דק׳ ל JETLUNG שמתחת לבוגרה ועצרנו לארוחת צהריים בבקתה חמודה מאוד. אכלנו שתי מנות צ׳אומיין ב400 רופי. (במלון הייתה ילדה מתוקה ששיחקה איתנו במדשאות וידעה אנגלית מעולה, ההורים שלה סיפרו שמתכננים לבנות סכר גדול על הכפר והם תכף יצטרכו לעבור- אם אתם מגיעים תעדכנו פה בתגובות לסיפור מה גורל הכפר- אנחנו סקרנים :)
הם אישרו לנו שיהיה מישהו בבקתה בדאפצ׳ה. וסיפרו שהגשר למעיינות החמים נהרס ואי אפשר להגיע לשם.
מג׳טלונג לדאפצ׳ה הליכה של 3 שעות, בדרך עברנו בLIPSIBA וחוץ מסככה קטנה וכמה באפלוים לא היה שם כלום.
‏בדאפצ׳ה הגענו לבקתה קטנה ללא חשמל, מזרנים, ושירותים מסודרים. התקלחנו בצינור בחוץ. סגרנו לינה ב900 רופי לאדם עם דל באט וצאפט׳י המקום מנוהל ע״י זקנה שגרה שם לבד, לא ידוע עד מתי היא תחיה.
תוודאו עם המקומיים שיש שם מישהו לפני שבאים לישון.

יום 3- DHAPCHA ל SALLAGHARI

יום של 9 ק״מ, +1363, -434
‏התחלנו את היום בהליכה נחמדה מדפצ׳ה לDOBHAN KHARKA ביער כשלאט לאט ההרים המושלגים נחשפים. וראינו קופים! מאד התלהבנו! לכו בשקט בשעות הבוקר וסביר מאד שתראו גם!!
ההליכה לקחה שעה וחצי.
‏שם פגשנו את סום פון שהוא מנהל את הבקתה עם המשפחה שלו, הוא סיפר לנו על המקום המהמם שלהם (אולי שווה לתכנן לישון שם ולא בדפצ׳ה?) ושיש אגם יפה במרחק יום הליכה בכיוון צפון מערב משם. קנינו ממנו גם קצת מצרכים- טיפה גיי, קרקרים, 2 גזרים שהנהג אוטובוס נשנש, בצל. ‏סום הוא מדריך לשעבר ויודע הרבה על האזור, אם רוצים להתייעץ איתו הוא ישמח והכי כיף שיש אותו גם בווצאפ :) 9779762549680+, punsom107@gmail.com.
המשכנו ללכת במעלה נהר המיאגדי קולה עד שפגשנו את BIBI בבית הקפה שלו ב TUTIL, אפשר לשתות שם תה, לקנות מעט קרקרים וקיטקאט, לא מעבר. אי אפשר ללון. גם ביבי הוא מדריך לשעבר ואיש שיחה מדהים, הוא סיפר לנו המון על המקום, ועל ליקוט דבש משוגע (אם לא שמעתם על זה, זה הזמן לפתוח יוטיוב על Mad honey Nepal).
המשכנו ללכת והגענו לסאלאגרי אחרי 3.5 שעות. בסאלאגרי קיבלנו אירוח מדהים, מים חמים, הרבה תה, דל בט, חדרים עם מיטות, וצ׳אפטי. (הבדל עצום מהלילה הקודם שישנו בו על ריצפת החדר של הזקנה)
למרות שגם שם אין חשמל. שילמנו 1500 לאדם.
בנוסף קנינו השלמות של אוכל (בעיקר יבשים) לימי האוהל, לא רצינו להסתמך על האיטאליאן קאמפ- הנק׳ האחרונה להצטיידות. 500 גרם אורז, 1200 גרם עדשים, 2 בצלים ב1000 רופי. מופקע כמובטח.

יום 4- SALLAGHARI לITALIAN BASE CAMP + יום 5- יום מנוחה.

‏קמנו בבוקר לנוף עוצמתי ומדהים של ההרים מסביבנו, ממערב השמש האירה על הרי הצ׳אורבונג. התחלנו את ההליכה ואחרי כמה דקות נגלה אלינו הדאוליגי!!!
יום של 4 ק״מ, +472. לינה בגובה 3,650.
הליכה של כשעתיים כשלכל אורך הדרך מקיפים אותנו הרים מושלגים, קירות אבן ונחלים זורמים.
הגענו לאיטליאן בידיעה שנעביר שם יום וחצי. יש במקום חדרים פשוטים ומדשאות להקים אוהלים.
סגרנו מראש איתם שתי ארוחות ערב, לילה בבקתה, לילה באוהל, ארוחת בוקר וארוחת צהריים אחת ב3500 רופי לאדם.
(ובסוף ישנו את 2 הלילות באוהלים- אין מנצח על האוהל)
המקום חמוד אבל לא מפרגן, הדל בט סביר והצ׳פטי מאוד קטן.
ביום מנוחה והתאקלמות עשינו כביסה ביד, מקלחת קפואה בנחל
ועלינו לתצפית ממזרח, 200 מטר לגובה, עד שהגענו לסככה קטנה ומשם המשכנו לטפס אך אין שביל מסודר.
מעכשיו הימים ‏נהיים קצרים ואיטיים בשביל לשמור עלינו מהגובה, המאמץ והקור. וכי באוהל הכי כיף להתפנן.

יום 6- ITALIAN BASE CAMP ל GLACIER BASE CAMP

‏יום של 6.6 ק״מ, ‎+700, -185, לקח לנו 6 שעות.
גלייסר בייס קאמפ כתוב במאפי גם כ JAPANESE BASE CAMP.
יום רווי קרחונים, הליכה מעט מבלבלת, הרבה ניווט, רוג׳ומים ושבילי יעלים (בלי יעלים)
קמנו בבוקר והתחלנו לעלות על סינגל קטן לכיוון הקרחון שנמצא מצפון לאיטאליאן, הסינגל יורד לקרחון בדרך תלולה, חוצה אותו ועולה לגדה המערבית של הנחל. בגלל התברברות ודרך לא טובה זה לקח לנו שעה וחצי.
משם השביל ממשיך במפתח יפהפה של הנחל, בלי שביל מסומן באופן ברור, על הגדה המערבית של הנחל ויש מדי פעם רוג׳ומים. ההליכה נוחה ומתונה עד הקרחון הגדול. בסיפורי דרך אחרים עלו בדרך אחרת על הקרחון, גם במאפי ובמפה הפיזית הדרך לא מדויקת.
אנחנו עקבנו אחרי רוג׳ומים מועטים, הגיון ושבילים קטנים שראינו (היה מעט סקטשי).
עלינו על הקרחון בסינגל קשוח ותלול ממערב לקרחון (משמאל) בשלב הזה הולכים על הקרחון בתפירות קטנות עד שמגיעים לכמה נקודות מפולסות יותר.
אנחנו הגענו לבייס קאמפ בשעה 14:30 ונכנסנו למזג אוויר קשוח (שלג).
מומלץ לסיים את הימים בגובה לא אחרי 14. שמו הולך לפניו, ואת הלילה הזה (והבא) מעבירים על קרחון. להקים אוהל בשלג, ברוח, על קרח, היה מאתגר בלשון המעטה. ממליצה לשים אבן על היתדות במקום לנסות לקדוח בקרח. לט איט גו.

יום 7- GLACIER BASE CAMP ל DHAULAGIRI BASE CAMP

‏יום של 5 ק״מ, +492.
קמנו בבוקר למזג אויר קר, מתחת לאפס מעלות.
לאורך כל היום הדאולגירי מיתמר מעלינו ומסביב הרים מושלגים וגבוהים.
התחלנו ללכת במעלה הקרחון, הדרך לא מסודרת וברורה עד הסוף אבל יש מדי פעם רוג׳ומים ומרעולים שהקו המנחה שלהם הוא הליכה על שיא הגובה של הקרחון ובעיקר בצד הימני של הנחל (ממזרח)
ההליכה על הקרחון מלאה בתפירות וניווט בין הדרכים הכי נוחות.
בסופו של דבר מגיעים לבייס קאמפ שנמצא על גבעה על הקרחון ויש בו הרבה נקודות לינה.

יום 8- יום מנוחה, 4700.

‏עוד יום מנוחה בשביל לעלות לגובה ולהסתגל.
הדרך היחידה שיש לעלות למעלה היא חלק מהמסלול של היום שאחרי.
ממשיכים לעלות בערוץ ולנווט את הדרך בין רוג׳ומים, הולכים בעיקר על הגדה השמאלית (הדרומית) עד שמגיעים לעלייה חדה לסכין גדולה ועולים עליה, אנחנו עצרנו בגובה 5000.
זה היה טוב ליום שאחרי כי כבר הכרנו את הדרך הפתלתלה על הקרחון.

יום 9- DHAULAGIRI BASE CAMP דרך ה FRENCH PASS ל HIDDEN VALLEY

‏יום של 10 ק״מ, +764, -200
מפה מתחילים היומיים הכי יפים!
-‏דגש לגבי מים ביום הזה! בכל הימים לקחנו ליטר לאדם ומילאנו מהנחלים בדרך, ביום של הפס אין מים חוץ ממתחת לסכין לפני העלייה שם יש נחל קטן אבל זה דורש ירידה משמעותית לנקודה. הפעם הבאה שפוגשים מים זה רחוק מתחת לשביל כשיורדים מהפס ובחניון בהידן וואלי. ממליצים לקחת שני ליטר לאדם לפחות.

התחלנו את היום מוקדם (יחסית.. היה בוקר קפוא) (קמנו ב6 יצאנו ב7) (טוב אולי זה לא כזה מוקדם)
בתחילת היום ההליכה היא על הקרחון לכיוון הפס, עלינו לסכין והמשכנו בגובה לכיוון צפון מזרח. בנקודה מסוימת לקראת סוף הסכין יש רוג׳ום גדול שמסמן לרדת שמאלה מהסכין לנחל ומשם מתחילה העלייה הרצינית לפס. עלינו בין שביל של מטיילים שהיו לפנינו ובין שביל שהמצאנו, הלכנו לאט בגלל הגובה.
הגענו לפס בשעה 12:00.
‏כשהגענו לפס חלקנו כבר הרגשנו לא טוב מהגובה- כאב ראש, בחילה, סחרחורת. (״אני חולה על גובה!״)
היינו קצת בפס, והתחלנו בירידה.
הנוף מהפס מטורף! מדרום רואים את הדאולגירי נישא ומצפון מתגלים הרי מדבר, עמק עצום וחום- מוסטנג! באמצע הר הטוקוצ׳ה המרשים.
ירדנו לאיטנו בשלג. פה השתמשנו הקרמפונים לראשונה, זה לא מחייב אבל נחמד שהיו.
ממשיכים בירידה על שני שליש הצלע של ההר ולא יורדים למטה לנחל.
בדרך ראינו כמה נקודות שאפשר לעצור ולהקים אוהלים ויחסית קרובים לנחל. המשכנו ללכת למרות התחושות הלא נעימות מהגובה, עשינו הרבה עצירות אבל היה ברור שצריך לרדת עוד, חצינו שלוחה קטנה לעמק יפה, ירוק ומוגן מהרוח, אבל רחוק מהנחל.
ומשם הייתה ירידה נוחה להידן ואלי. איפה שמסומן אוהל במפה יש עמק שנראה מדברי מלמעלה ו‏בפועל יש כמה נביעות קטנטנות שמהגובה לא רואים אותם והנחלים נראים יבשים. הגענו ב-15:30 אחרי הרבה עצירות ותחושות לא טובות .
הקמנו שם אוהלים, מילאנו מים מהנביעה הקטנה, בישלנו והלכנו לישון. ציפינו ללילה קפוא בין ‎-15 ל-26 ובפועל היה קר אבל כנראה שסביב -7. זכות.

יום 10- יום התאוששות בHIDDEN VALLEY

‏ניצבה בפנינו דילמה- בעקבות מחלת גבהים שהתפתחה אצל אחד מאיתנו (שחולה על גבהים) , מאוד התלבטנו אם לעצור ליום מנוחה בהידן וואלי שהוא בגובה 5000, חשוף לרוחות ועם נביעת מים קטנטנה.
בזכות המרווח שנתן האוכל ספייר שלקחנו החלטנו לקום מאוחר ‏ולנסות לאגור כוחות עם יום נוסף.
החלטה שהתבררה כנכונה- !דבר אינדיבידואלי מאוד!
ביום הזה מי שהרגיש טוב הסתובב קצת באזור היפה של תחילת מדבר מוסטנג. המון מורנות, עמקים קרחוניים ופסגת טוקוצ׳ה היפיפייה.

יום 11- HIDDEN VALLEY דרך הDHAMPUS PASS ל YAK KHARKHA

יום של 12 ק״מ, +215, -1172.
‏היום הכי יפה בטרק! ואולי בחיינו!
קמנו ב-6:30 ויצאנו לדרך, העלייה לדמפוס פס לא ארוכה ולא תלולה בכלל בהשוואה לפרנץ׳ פס. עלינו בשלג שוב עם קרמפונים שנחמד שהיו, אבל לא חובה, על צלע ההר עד שהגענו לפס המרהיב.
‏מצפון מערב- מוסטנג עמק מדברי חום, מדרום- פסגת טוקוצ׳ה המרהיב, ממזרח- כל רכס האנאפורנה, נילגירי, עננים נפרשים מלמטה, מצפון- הר דמפוס שנראה קרוב ואפשרי לטיפוס ל6,000. (‏שמענו ממטיילים אחרים שיש אפשרות להגיע לפסגה בלי ידע של טיפוס טכני וציוד אבל נדרש פרמיט מיוחד ומדריך, ועלולים לקבל דו״ח אם עולים לבד. הצטערנו שגילינו על זה מאוחר מדי, ושלא תכננו לפי זה- שווה לבדוק! בהמשך ראינו שהפסגה שרואים מהפס היא לא הפסגה הסופית סופית.)
‏חשבנו שמהפס הירידה ליאק קרקע די מיידית ומהירה- אבל לא כך- יש הליכה מרובה על הצלע הצפונית שאחרי הפס, הרבה תפירות מייגעות, אבל עם נוף מדהים. בסיפור דרך אחר שקראנו כל החלק הזה מלא בשלג עמוק וקרח חלקלק ומאוד מסוכן. לנו באוקטובר הדרך הייתה ברורה ובטוחה.
‏מבחינת מים- היה נחל זורם 1 בלבד אחרי הפס על הרכס - כדאי למלא שם בהנחה שלא קפוא, אחריו אין מים עד יאק קרקע.
אחרי 3 ק״מ של תפירות על הצלע ‏התחילה ירידה חדה מאוד, שוברת ברכיים.
בשעה 15:00 אחרי שירדנו משמעותית בגובה, הכל כוסה בעננים, עד כדי כך שלא ראינו 10 מטר לפנינו, היו בדרך עמודי סימון צהובים של שלג גבוה שעזרו לנווט.
וטוב שכך כי בנוסף לעננים, לקור ולכאבי הברכיים התחילו רוחות עזות.
ביאק קרקע יש ברז מים.
המשכנו בירידה בחיפוש אחר מקום מוגן מרוח, ובאמצע הדרך בין יאק קרקע לאלו בארי (ALU BARI) מצאנו בקתת אבן של רועים ליד נחל קטן עם מים ושם העברנו את הלילה. חמים ונעים. ומסריח.

יום 12- מבקתת הרועים לMARPHA

‏קמנו לאיטנו לנוף יפה של רכס האנאפורנה והנילגירי.
המשכנו בירידה בשביל די ברור שמידי פעם שלטים שמורים על מרפא, השביל יורד ביער יפהפה עד למחשופי אבן לבנים.
לאורך כל הדרך היו עוד בקתות רועים שניתן לישון בהם, רק לא ידוע לנו על הימצאות מים.
הגענו למרפא עיירה תיירותית וחמודה, מלאה תפוחים, גסט האוסים, בית קפה אחד והרבה צעירים נפאלים.
יש קליטה, Wi-Fi, מקלחת חמה, ותחנת אוטובוס לבני.
ישנו ב HOTEL MOUNT VILLA& RESTAURANT שם גם עשינו כביסה. בעבור ‏2 חדרים ל2 לילות ומכונת כביסה אחת שילמנו 5000 רופי.
ביום מנוחה הסתובבנו בין סמטאות אבן ישנות, מטעי התפוחים, אכלנו דל בט וראינו את המקדש הכפרי.
משם המשכנו ליום התארגנות בג׳ומסום לקראת המשך הטרק לטיליצ׳ו לייק. מוזמנים לקרוא את סיפור הדרך על טיליצ׳ו לייק מהצד של ג׳ומסום (אם יהיה לנו כח לכתוב אותו)
ולכתוב פה בתגובות שאלות לסיפור הדרך הזה. נענה בשמחה :)

טיפים

• לכל הימים קחו ליטר מים לאדם, אין בעיה למלא בדרך (חוץ מביום של הפרנץ׳ פס!)
• תכוונו לסיים את הימים בגובה לפני השעה 14:00
• בגדים חמים בשפע
• קרמפונים זה עוזר אבל לא חובה (תבדקו לפני)
• תבררו לפני קצת בסוכנויות על הטרק בעונה שלכם
• דברו עם סום פון החמוד + 9779762549680

קישורים חיצוניים

• רשימת אוכל מדוייקת בתיאור הסירטון